אשה חכמה ואשה טפשה | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב, בכבוד.

אישה חכמה ואישה טיפשה.

פרשת השבוע.

מספר הרב יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא,

סח לי אברך,

למדתי בישיבה פלונית.

הרב מכיר לבטח את המשגיח שם.

משכמו ומעלה, גאון וצדיק,

משיירי כנסת הגדולה,

שריד לדור דעה

מלא וגדוש,

יראתו קודמת לחוכמתו.

ודאי שאני מכיר,

אומר רבי ינקל'ה.

עליו אמרו,

כל אדם שיש בו יראת שמיים,

דבריו נשמעים.

המשיך וסיפר האברך,

כשהגעתי לפרקי

נשאתי בת מבית יעקב,

צעירה ממני.

נו,

שיהיה במאזלטו לבניין עדי עד, אומר לו רבי ינקל'ה.

מי מבוגרת קצת ממך? נו, נו.

אבל יש לי שאלה, אומר האברך,

איך זה שהמשגיח ניסה במשך שש שנים להביא לכך שאקום בזמן לתפילה בנץ ונכשל?

ואשתי הצליחה.

אמרתי לו,

תביא גמרא, מסכת תמיד.

הביא,

פתחנו בדף ל״א,

והקראתי לו.

אלכסנדר מוקדון,

המלך האדיר,

נועד עם זקני הנגב,

שאל אותם סדרת שאלות

והתפעל מחוכמתם.

הלבישם לבוש ארגמן ושם רבית זהב על צווארם

ואמר להם,

רצוני ללכת למדינת אפריקה.

אמרו לו, לא תוכל ללכת,

כי יש לעבור בערי חושך.

אמר, כבר החלטתי ללכת.

לא באתי לשאול האם ללכת,

אלא כיצד אוכל לעבור את ערי החושך.

נתנו לו עצה, איך ילך,

ולא יטעה בדרכו.

עשה כן,

והגיע למחוז שכולו נשים.

ביקש ללחום בהן.

אמרו לו אנשים,

ממה נפשך?

אם תנצחנו ילעגו ויאמרו, נשים הרג.

מה הגבורה?

זה אלכסנדר מוקדון, הלך להרוג נשים.

ואם אנחנו ננצח אותך, ילעגו שבעתיים.

יאמרו שאתה מלך שניצחו אותו נשים.

לכן, מוטב שתימנע מהמלחמה ותשמור על כבודך.

כי מכל מקום תפסיד.

הסכים.

אמר להם, הביאו לפניי לחם לאכול.

הביאו לפניו כיכר לחם מזהב על שולחן של זהב.

תמה.

וכי כך נוהגים כאן לאכול לחם מזהב?

ענו לו אנשים,

אם לחם רגיל בלי גלוטן אתה רוצה?

וכי לא היה לך לחם בארצך?

שהיטלטלת ממדינתך עד לכאן כדי לאכול לחם?

כשיצא משם כתב על שער המחוז,

אני, אלכסנדר מוקדון,

שוטה הייתי עד שהגעתי לעיר שהנשים פקחו את עיניי.

אומר רבי ינקל'ה לאברך, הנה כי כן,

כבר היו דברים מעולם.

זקני הנגב,

לא המשגיח שלך.

זקני הנגב.

חכמים וחוכמים.

הכיר אלכסנדר מוקדון בשגב חוכמתם ובינתם,

וניסו להניא אותו מדרכו ללכת לאפריקה,

והקשיח את ליבו,

והחליט

שהוא לא חוזר בו,

והלך להר הרי חושך.

עלה שמיים, ירד תאומות,

כדי שאנשים יפקחו את עיניו.

ואם אתה טמא,

בואו ראה מה שאמרו בפרשה.

ויקח קורח

בן יצהר,

בן קהת,

בן לוי,

ודתן ואבירם בני אליאב.

כל אלה הסיתו את קורח.

ואון בן פלט בני ראובן.

גדול וחשוב היה יותר מ-250 ראשי הסנהדראות,

שהם לא נתפרשו בשמותם.

און בן פלט.

לפלא,

הוא לא נזכר עוד בפרשה.

איפה נעלם און בן פלט?

ואמרו בגמרא בסנהדרין כט,

אשתו הצילתו.

היא שכנעה אותו למשוך את ידו מן המחלוקת.

לא משה ואהרון שכנעו אותו.

לא זקני ישראל שהיו עם משה.

ומה שהם לא הצליחו לפעול עליו,

אשתו פעלה.

שהכל מן האישה.

השאלה, עם מי זכה האדם להתחתן?

מצא אישה מצא טוב, או מוצא אני מר ממוות את האישה?

הפסוק אומר, חכמות נשים בנתה ביתה,

ואיוולת בידיה תהרסנו.

זאת אומרת,

חכמות נשים בנתה ביתה,

זו אשתו של און בן פלט.

ואיוולת, טיפשה.

בידיה תהרסנו.

זו אשתו של קורח.

היא אמרה לו, בטלן, תראה איך הוא מחלק תפקידים,

מסדר ג'ובים לכל המשפחה.

אתה יושב פה בטלן, לא עושה כלום,

ככה הוא עושה לכם,

מה קרה לך?

תקום, תזיז עניינים.

והיא קברה אותה, אותו, את המשפחה ואת כל הנלווים אליו.

כולם נפתחה, האדמה ופערה את פיה, כמו שהיא פערה את הפה שלה, ככה נפערה האדמה ובלעה את כולם.

אבל אשתו של און בן פלט הייתה חכמה.

היא אמרה לו, מה לך להיכנס למחלוקת?

אם משה המלך,

אתה עמד.

ואם כורח המלך, אתה עמד.

מה אכפת לך? תן להם שיסתדרו ביניהם. מה אכפת לך?

מה לך יוצא מכל זה?

הרדימה אותו, השקטה אותו,

אבל היא ידעה שלא ייוותרו, בעלי מחלוקת לא מוותרים, רוצים שכולם יהיו בקטע.

מה עשתה? ישבה על פתח ביתה,

ופרעה את שערותיה,

והתחילה סורקת אותם.

עכשיו באו לקרוא לו,

לא יכלו להתקרב לבית,

כי היא חשופת שיער.

ורשעים אלה שחולקים על משה רבנו, אבל רואים שערות של אישה, לא יכולים להתקרב.

אתם שומעים צניעות של הרשעים של פעם?

לא יכולים להתקרב. היא ידעה.

הם לא יכלו להתקרב.

אם היא סותרת את שערותיה והיא מסרקת אותם בפתח הבית,

אף אחד לא יכול להתקרב.

וככה הם נשמטו שם והלכו למחלוקת,

וכך ניצל און בן פלט.

חכמות נשים בנתה ביתה.

החכמות שבנשים בונות את הבית, מסתכלות על הבית,

לא מסתכלות על עצמן,

מסתכלות איך בונים את הבית. לא רק בעולם הזה,

גם לעולם הבא.

אבל איוולת אישה טיפשה בידיה, בכוח, בזרוע,

עושה כל מיני מהלכים,

מביאה את השכנים, את המשפחה, את הקרובים, לזעוק. מה, מה, מה קורה? מה יהיה פה?

מה, הוא מתחזק יותר מדי? הוא רץ יותר מדי מהר? אני אתגרש ממנו?

אני זה? אני לא מסוגלת?

אני לא יכולה? מה, הוא גידל זקן?

מה, הוא פתאום לא גלוטן? פתאום לא זה? פתאום לא זה? מה, מה, מה, מה, מה, מה?

אז אני רוצה להודיע לכם נתון שהתפרסם היום.

מספר המתגרשים הגבוה ביותר בארץ הוא בירושלים, שנה רביעית, מקום ראשון.

ופרקו את הבתים 725 זוגות בשנה.

מקום שני זה תל אביב, 701. סך הכול בשנה

האחרונה התגרשו 10,841 אנשים טיפשים וטיפשות שלא ידעו בחוכמה לבנות את הבית.

בשנה שעברה זה היה אותו מספר, פחות 2%. זה המצב.

זאת אומרת, בשנה למעלה מ-100,000 עד 150,000 מתגרשים בשנה בישראל. אני לא יודע כמה מתחתנים,

אבל זה.

אתם שומעים? זה מצב של אנשים טיפשים.

אבל חכמות נשים בנתה ביתה.

הכל תלוי באישה.

אם האישה חכמה,

וואי, וואי, וואי, מה היא יכולה לעשות?

היה מעשה מובא במדרש,

שהיה אדם אחד,

שהמלך ראה אותו זקן, והוא

נוטע עץ.

הוא אמר לו, אתה זקן, מתי? תראה את הפירות שלו. הוא אומר, אני קיבלתי עץ עם פירות,

אני משאיר לאחרים עץ עם פירות, ואם אני אזכה, גם אני אוכל מהפירות, אני אוכל מהן, ואם לא, השארתי לאחרים, כמו שהכינו לי.

התפעל ממנו המלך. אמר, אם יהיו לך פירות מהעץ הזה, ואתה תראה אותן,

אחרי עורלה, נטע רבעי וכו',

תביא לי.

אמר לו, בסדר.

והנה לי ימים,

לקח סלסלת פירות והלך למלך.

שאלו אותו, כן?

אמר, הבאתי פירות למלך.

אמרו לו, וכי חסר המלך פירות?

אמר להם, תגידו לו, זה אותו זקן שהוא פגש אותו ואמר לו,

שכשיהיה לו פירות שיביני.

אמרו לו, קח, הכניסו אותו, המלך שמח בו,

רוקנו את הפירות, ואמר, תמלאו לו, בזה זהב ואבנים טובות.

הלך האיש שמח, והשכנה הסקרנית הזאת עומדת בחלון, פתאום היא רואה אותו, כולו זורח וזוהר, חוזר עם זהב,

ויהלומים, וזה.

מה, מה, מה היה, מה היה? איך זה, איך זה, איך זה?

אז אמר לה, אני הבאתי פירות למלך.

אמרו לו, קום, קום, קום טמבל, מה אתה שוכב?

לך, קח פירות למלך, תראה, הוא מחלק כל כך הרבה, זה, ופה ושם.

תביא לו את הפירות הכי יפים.

קח לו מאתרוגים.

הוא הלך מלא אתרוגים תימנים, אתם יודעים, ככה, ששמים אותם על השכם.

הלך מלא אתרוגים ועוד פירות, וזה,

סלסלה, משהו רציני.

הגיע למלך, אמר, הבאתי למלך פירות. אמרו לו, לך חסר המלך פירות?

לא, לא, תגידו לו, זה השכן של זה שהיה קודם, וזה, פה ושם.

הכניסו אותו לשם.

אמר לו, המלך, כן, מה אתה רוצה?

אמר לו, הבאתי למלך פירות.

אמר לו, מה, אני אחסר לי פירות?

הוא אומר לו, אז איך אתה נתת? אתה שואל שאלות?

אה, תרגמו אותו באתרוגים.

קחו את האתרוגים, חבית, חבית, תיך, תך, פיצצו אותו.

זהו, חזר, כולו שבור, מוכה, כולו פצוע, שותת דם.

ואמר לי אשתו, יא בבית, תראי איזה עצות אמת לי, מה עשית לי? העשנתי, הייתי נח על הזה, ואתה, צאת אותי לקחת, ומה עשית לי?

אז זאת אומרת, חכמות נשים בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנו. זאת אומרת,

לבנות בית זה לא פשוט, זה לא פשוט.

בעולם הזה ובעולם הבא, לגדל ילדים, לא לריב לפניהם.

לעשות הכול בחוכמה, במתינות, במתינות,

בתבונה.

זה הבעל שרצית, לא?

התחתנת איתו, יש לו אישיות.

זה לא סתם איזה בן אדם ככה, ליופי,

שהולכים איתו ממקום למקום,

והוא רק כרטיס אשראי.

הוא צריך להעביר הכסף, זה הכול, והוא לא תעוף מפה.

לא הבנתי, את מתחתנת עם מי? עם עבד, עם פועל, עם מי?

עם בן אדם, עם שותף לחיים?

אתם הופכים להיות אחד.

הוא לוקח אותך, לא את לוקחת אותו.

את, קניין שלו, לא הפוך.

מאל יישך תשוקתך,

והוא ימשול בך איזו אישה כשרה,

שעושה רצון בעלה.

את צריכה להיות עזר כנגדו. בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא אותך בכלל?

הקדוש ברוך הוא ברא את האישה שתהיה עזר כנגדו.

לאיזה מטרה?

יש תפקיד לאדם להכיר את הבורא,

להכירו לבריות ולעשות את רצון אביו שבשמיים. יש לו תפקיד.

אם לא בריתי יומם בלילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אם הוא לא מקיים את התורה והמצוות ומעמיד את העולם,

בשביל מה בראתי את העולם?

אבל הוא לא יכול הכול, צריך מישהו שיעזור לו.

לכן הביאו אותך לעולם.

ומה את רוצה ממנו? שרק הוא יעזור לך.

כאילו את המטרה בחיים,

והוא העזר שלך.

מה זה? זה היפוך.

התפקידים בבריאה.

לא אומר שהבעל לא צריך לעזור.

אם יש מקום לעזור ויש אפשרות לעזור ויש צורך לעזור,

הכול בהתחשב בתפקידים המוטלים עליו מן השמיים,

אבל לא על חשבון המצוות שהוא חייב לבוראו.

אז חכמות נשים,

בנתה ביתה.

זה המבט שבו בודקים מי זאת האישה החכמה.

ואיוולת אישה טיפשה בידיה תהרסנו.

היא תהרוס את הבית, היא תהרוס הכול.

ואז מספר הגירושין יעלו עוד ועוד.

רבי חנניה ברגל שאומר.

ארסו הקדוש ברוך הוא זו קדוש ישראל אפילו.