כל אחד ומבטו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 19.06.2017, שעה: 07:19
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
ויקח קורח,
רש״י אומר פרשה זו יפה נדרשת.
מי לא יודע מה שמספרים על אותו דרשן נודד
שלא שינן אלא דרשה אחת
על פרשת קורח.
לכאורה אין כוחה יפה אלא על שבוע אחת בשנה.
ומה בשאר הימים?
איך הוא משנן כל הזמן דרשה אחת?
עולה אל הבימה,
שולף את המטפחת לקנח את מצחו,
והמטפחת נופלת מידו ארצה,
מתקצף ורוטן,
יהי רצון שתבלעי באדמה כקורח ועדתו.
ואז גוחן ומרים אותם, קנח שוב את מצחו ואומר, נו רבוי סייד,
מכיוון שהזכרנו את קורח ועדתו, נאמר משהו בעניין.
מאז הדרשה קונחת למישרין.
אבל למה זקוקים בכלל למטפחת ולרטינה?
הרי כתוב בפסוק, בני קורח לא מתו.
זה פרשת השבוע כל שבוע.
הוא פירש באגרא דחלה,
בשם ריבו הצדיק, רבי מנחם מנדל, מרימינו זכר צדיק ברכה,
שתלמידים
הריהם כבנים.
ובכל מקום ובכל זמן קמים בני קורח
וגורמים לכך שפרשה זו יפה נדרשת
בכל עידן ועידן.
קורח חלק על משה רבנו ועל אהרון קדוש השם,
ותמיד נמצאים כאלו החולקים על עמודי התורה והעבודה שבדור,
בבחינת התפשטות משה בכל דור ודור ובכל צדיק וצדיק, כמו שלמדנו,
תיקוני הזוהר ק. י. ד.
והם משתמשים בנשק הליצנות כמו קורח,
ורבים וטובים נופלים ברשתם כדרך שנתפסו ברשתו של קורח,
ואין לנו להתפעל מהם ומהמונם.
מכל מקום,
קורח סחף 250 ראשי סנהדראות.
הוא הצליח להפיל את הגדולים ביותר,
ויקל עליהם קורח את כל העדה,
עד שהקדוש ברוך הוא אמר למשה ולאהרון,
היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע.
יש לי שאלה, אומר רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא.
הרי מרד קורח פרץ בין הערביים,
כמו שמובא ברשי במדבר טז.
משה רבנו דחה אותם לבוקר,
שמא התעשתו בלילה,
כמו שמובא באורח חיים שם.
קמו למחרת,
ו-250 ראשי הסנהדראות הגיעו לפתח אוהל מוחד
עם מחטות הקטורת,
וסביבם כל העדה שנתפתו בליצנות של קורח כל אותו הלילה,
וסברו שהצדק עם קורח כנגד משה ואהרון.
שואל רבי ינקל'ה,
אמרו בגמרא ביום העיין ה'
בהמן כזרעגד הוא,
שהמן שירד ממרום היה מגיד ומגלה עם מי הצדק.
בהמן כזרעגד הוא, מגיד,
מגיד ומגלה מי צדיק ומי לא.
והוכיחו מה כתובים,
שהצדיקים ירד להם מן בפתח ביתם,
לבינונים ירד בפתח המחנה.
בהרשעים שטו ולקטו מחוץ למחנה.
ומי היו הרשעים בדור המדבר,
דור דעה?
על עדת קורח נאמר בפירוש
סור אונם מעל אהולי האנשים הרשעים האלה.
הכתוב קורא להם רשעים.
אם כן,
מה המקום היה לבני ישראל להסתפק
ולהתלבט
האם הצדק עם קורח
או עם משה ואהרון?
הלוא עין בעין ראו שהמן ירד על פתחי ההולה משה ואהרון,
וקורח נאלץ להרחיק נדוד כדי לחפשו.
שאלה של רבי ינקל'ה.
והשאלה הזאת הטרידה אותי מאוד.
שאלתי אדם גדול,
והוא לא הבין.
ממתי פוסקים אנחנו על סמך מופתים?
ממתי פוסקים אם בן אדם רשע או לא רשע על סמך מופתים?
אה,
כמה הוא צדק.
אה, כמה הוא צדק.
אליעזר עבד אברהם,
נשלח לקחת אישה ליצחק.
עמד ליד הבאר
וראה שרבקה מגיעה
והמים עולים לקראתה
שלא לאטריחה. ילדה בת שלוש.
והמים עולים לקראתה לא לאטריחה, כמו שמובא ברשי,
בראשית כד, יז.
זו עדות ממרום לצדקותה.
רץ לקראתה וערך את מבחן החסד.
למה צריך לערוך את מבחן החסד? אתה רואה שהם מופתים.
עולה.
כי אין לפסוק על סמך מופת.
הגמרא מספרת בשבת כ״ח ששמואל ישב עם קרנא תלמידו
על שפת נער המלך.
ראו ספינה מתקרבת
ובלא שתיארו סערה.
נערמו המים
ונצבו כמו חומה לפני הספינה.
זאת אומרת, עלה נד של מים והסתיר אותם
מן הספינה.
אמר שמואל לתלמידו קרנא,
אדם גדול מגיע בספינה הזו
וחלה במחלת ים.
הוא עלה לסיפון להקיא,
וממרום חסו על כבודו
שלא יראוהו מהרציף
והסתירוהו עם נד המים.
לך
ותהה על קנקנו.
כשעגנה הספינה לחקרנה,
את מי מצא שם? את רב.
שאל אותו שאלות בהלכה,
הודיע לשמואל שתלמיד חכם הוא.
הזמין אותו לביתו שמואל וריפא אותו.
הרי לנו לימוד שאין התפעל ממופת גרידא,
ויש לראות האם תלמיד חכם הוא שאל אותו שאלות בהלכה,
ואחר כך הביאו אותה אליו.
ולא רק כאשר נביא שקר מעמיד חמה ברקיע כדי לשכנע בשקרים,
אין לנו להתפעל,
אלא גם כשריביל יעזר הגדול השיג את המים לאחוריהם.
במחלוקת רבי אליעזר והחכמים מתנורו של עכנאי.
גם כשרבי אליעזר הגדול השיג את המים לאחוריהם, ואמרת המים, עלו המים למעלה, אחורה,
לא ירדו,
עלו נגד הטבע.
והעתיק את החרוב ממקומו, נעקר חרוב ממקומו,
והועתק למקום אחר.
ואפילו כשיצאה בת קול וצידדה בדעתו,
לא התפעל רבי יהושע.
קם על רגליו ואמר תורה, לא בשמיים היא.
כמובן בבבא מציע נט.
אז רואים מפה שלא משתכנעים ממופתים.
מה התורה אומרת?
ואם הצליח קורח לשכנע בטעונה ובליצנותו,
לא ישכנע מופת.
זאת אומרת, גם המופת,
שהמן לא נמצא בפתח ביתו,
לא ישכנע. הוא הצליח לשכנע בטיעונים ובליצנות שלו.
אויש, כמה שזה נכון, אומר רבי ינקלה.
אז הוא אומר, אמרתי את זה בשיחה במונסי לפני קהל חסידים,
שמכאן רואה שאין התפעל ממואבסים.
החסידים מחזיקים מאוד מהרבס בגלל שהם עושים מואבסים.
אז הוא אומר להם,
מכאן ראיה שאין להתפעל ממואבסים.
איזה סערה קמה.
וכי מה הראיה? טוענו.
הרי קורח היה גם כן רבה.
אז מה, לא הבנתי.
רבי ינקלה לא הבין מה הם טוענים.
אמרו לו, אז הגבויים,
הגבויים שלו השכימו בבוקר ורצו והביאו לו את בנת המן שלו לפתח ביתו.
אז הוא צדיק, הוא קיבל את האוכל כי הגבויים הביאו לו מחוץ למחנה,
הביאו לו את זה, אז הוא גם כן צדיק, הוא הגיע לו לפתח ביתו.
צודקים, הוא אומר, איך לא חשבתי על זה?
אבל האמת שקושייה מעיקרה ל...
אין בכלל קושייה. כל מה שהקשינו ואמרנו מהמן וזה,
אין בכלל קושייה.
למה?
שאלנו איך נפתו רבים אחרי קורח.
תגידו לי, איך נפתו רבים אחרי קורח?
התסתרר עלינו גם מסתרר. איזה טיפשות.
אתם אומרים, על הענב מכל האדם, אשר על פני האדמה שהשם מעיד עליו.
אתם אומרים שהוא בעל גאווה, שהוא רוצה להסתרר.
אתם טוענים טענה כזאת? איך אתם יכולים לטעון טענה כזאת?
איזה טיפשות אפשר להגיד דבר כזה.
אז שאלנו, איך נפתו רבים אחרי קורח?
הלא ראו שהמן ירד בבוקר על פתחי משה ואהרון,
וקורח נדד למרחקים אחרי מנתו.
אומר, באמת קושייה מעיקר הלטה מצאתי מציאה.
מה מציאה? בשבט מוסר, פרק ל״ז,
האריך ברעת המחלוקת,
וכתב,
ותדע כמה קשה מחלוקת לפני הקדוש ברוך הוא,
שבמעשי העגל
שהיו בשלום
לא נפסק המן.
כולם היו בשלום לעבירה,
אבל כולם היו בשלום.
לא נפסק המן
עד שהקריבו ממנו לפני העגל,
כמו שכתוב בתנחומא, פרשת טיסה י״ד מיחזקאל ט״ז בבנחמיה בפרק ט׳.
אבל במחלוקתו של קורח
לא ירד מן באותו יום.
אז אפילו על פי מויבס אי אפשר היה להתברר,
כי לא ירד מן.
אז אתה לא יודע מי יותר טוב, מי לא טוב, אפילו שלא פוסקים על פי מויבס.
מדוע באמת לא ירד מן?
שהרי המן ירד בזכות משה רבנו,
כמו שכתוב בתענית ט׳,
ונקרא שמו של משה רבנו ירד,
שירד להם לישראל מן בימיו, כמו שכתוב במגילה י״ג.
ומשחלקו על משה,
נמנע המן מלרדת.
עכשיו, הלוא חייהם היו תלויים בו,
ופחדו מהפסקתו, כמו שכתוב ביום העי״ה,
והוטטו להם מן השמיים,
שאם ילכו אחרי קורח, צפויים הם למות מרעב.
ואיך הם מרו על החיים שלהם והלכו אחרי קורח?
אתם רואים שנפסק, רק חלקתם על משה?
המן שירד בזכותו הפסיק.
אין זו שילה.
אין זו שילה.
למה אין זו שילה?
אדרבה, קורח הסיט אותם בעניין זה ואמר,
ראו איך מקפידים ממרום על משה שהוא בעל מחלוקת.
לא נותנים לו יותר שירד המן בזכותו.
הכל הפסיק,
בגלל שהוא חולק עלינו.
הפוך על הפוך, תזכרו.
נשמע מופקע, אה?
הבה נזכר.
אחאב העביד את ישראל עבודה זרה.
ולעג לאזהרתו של משה רבנו, שם מטר יכלה בעטייה.
אחאב העביד את ישראל עבודה זרה.
ולעג לאזהרת משה רבנו,
שם מטר יכלה בעטייה.
כמו שכתוב בדברים יא.
מה כתוב בשמע ישראל?
ואהבתם אלוהים אחרים ולא יהיה.
מטר.
אז זאת אומרת, זה אזהרה שהזהיר אם עובדים עבודה זרה לא יהיה מטר.
אז על זה שהוא התרברב ואמר, איפה משה רבנו? איפה? תראה.
תראה, אמר, הבטיח, אנחנו עובדים זרה,
רטובים מהגשם.
איפה האזהרה? איפה זה מתקיים?
קצף אליהו הנביא והאכיל את העונש הקצוב שקצב שלוש שנים,
לא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי.
כמו שכתוב בסנהדרין, ק.י.ג.
בשנה השלישית לבצורת
בא אליהו לתת מטר בדבר השם.
ומה?
האם מצא את אחאב מכה על חטא?
שבגינו התייסר בגלל אחאב,
התייסר העם שלוש שנים? לא ולא, לא ולא.
ויהי קירות אחאב את אליהו.
ויאמר אליו,
אתה זה עוכר ישראל!
הוא קורא לו עוכר ישראל!
יא באביי.
ואם אחאב מאשים את אליהו הנביא בבצורת,
אז קורח מאשים את משה רבנו שלא יורד, אמן?
אתם שומעים איך אפשר להפוך דברים?
הכל לפי המבט של כל אחד ואחד.
וזה משכיל לי סיפור, אומר רבי ינקל'ה.
כשסבא קדישא מרדושיץ, זכר צדיק וברכה,
היה אברך, הוא היה עני מרוד.
ועשה את דרכו ברגל,
להקביל את פני ריבו החוזה מלובלין. איזה תקופות, יא באביי.
הוא הולך ברגל
לראות את החוזה מלובלין, זכר צדיק וברכה.
יש אנשים
גרים ליד בית כנסת ולא באים להתפלל אפילו, לראות את הקדוש ברוך הוא, לא באים.
הוא הולך ברגל.
עברה על פניו עגלה,
ובה היה חולה מסוכן
שהמחלה הלכה וכבדה,
והרוקח המקומי
נואש מהרפואה,
והורה לקחת אותו לעיר הגדולה, לפנות אל הפרופסור
שיעסוק ברפואתו.
אז העלו אותו לעגלה.
את מי שעתיד להיות הסבא קדישא מרדושיץ,
כשהוא הולך ברגל להקביל את פני ריבו החוזה מלובלין.
העלו אותו לעגלה.
ושני בניו הסיעו ללובלין.
ראו, אברך מסרך דרכו,
הציעו לקחת אותו.
הסיר תודה עלה לעגלה,
הצטנף למרגלות החולה המתייסר,
והצער נגע לליבו והשתפך באמירת תהילים נרגשת.
אז הסבא מרדושיץ התחיל להגיד תהילים, הוא רואה את החולה.
והנה, מרגע לרגע עוטב לחולה,
פקח עיניו,
תמה, איפה אני?
לאן לוקחים אותי?
למה לוקחים אותי? אני לא חולה, תחזירו אותי הביתה.
ראו הבנים והתפעלו,
ואמרו זה לזה.
כמה נכון הפתגם שאומר שלרופא קטן
מתלווה מלאך קטן.
לרופא גדול מתלווה המלאך רפאל בעצמו.
אה,
תראו כמה גדול כוחו של הפרופסור,
שכאשר רק נוסעים אליו כבר מבריאים.
ופנו לנוסע,
למי?
לסבא מרדושיץ.
פנו אליו ואמרו לו,
זיץ מוחל,
רביד, רד מעגולה.
כי אנחנו חוזרים לעיירה.
יא בוא בואי!
כשהיה רבי מרדושיץ מספר את זה,
היה מושך בכתפה ומפטיר.
אני לא יודע אם אמירת התהילים שלי פעלה,
אבל מדוע לא תלו את זה במצוות החסד
שמעלו עובר אורח לעגלה?
ואז, אם היו חושבים כך, לא היו משליכים אותי,
כיוון שהמצווה תגמלה אותם בזכות החסד.
אבל לא זו הייתה נקודת המבט שלהם,
כי כל אדם מתרגם את המאורעות לאור נקודת מבטו.
כמה עקומים יכולים להיות אנשים.
אבל כל אחד לפי המבט שלו.
מזה אתה יכול להבין בדיוק מי הבן אדם.
שנינו
ביום הנ״ד,
שבשעה שנכנסו שונאים להיכל,
ראו את הקרובים בקודש הקודשים חבוקים.
הקרובים.
פניהם אל הבית.
מתי?
כשישראל עושים רצון אבים שבשמיים, פניהם היא של אחיו.
ומתי שהם לא עושים רצונו, אז פניהם אל הבית. זאת אומרת, הם לא מסתכלים אחד לשני. זה מראה
שבשמיים לא מרוצים ממעשיהם של ישראל.
וכשנכנסו השונאים
להיכל ראו את הקרובים בקודש הקודשים, חבוקים.
חבוקים.
הוציאו אותם לשוק ואמרו,
ישראל הללו,
שברכתם ברכה
וקללתם קללה,
יעסקו בדברים כאלה.
וואו!
מיד יש זילום.
ונעשו ישראל מזולזלים בעיני.
איזה טיפשות.
איזה אטימות.
הלא אתם בעצמכם אמרתם.
אתם יודעים שישראל ברכתם ברכה וקללתם קללה.
שהם אומה רוחנית.
מה שהם מוציאים בפה שלהם מתקיים בעולם.
אתם יודעים שהם רוחניים.
אם כן, איך אתם מבינים שהקרובים,
הקרובים האלה שהם מהווים משל
ליחס בין ישראל לאבים שבשמיים.
והקרובים הועמדו כשפניהם לבית.
והיה מעשה ניסים שהם נחבקו,
כמו שכתוב בבבא בתרא צ״ט.
למה?
לראות לעמים, לשונאים האלה,
את חיבת ישראל לפני המקום,
גם בעת החורבן.
אם אתם חושבים
שאתם מעולים מהם, שמסרתי אותם בידכם,
תדעו לכם שאהבתי אליהם,
כמו שאלה חבוקים,
כן?
ככה אני דבוק בהם והם דבוקים בי גם בשעת החורבן.
כמו שמביא הרי מגש.
נו, זה אנחנו מבינים.
אבל מה מבין גוי?
מה מבינים אלה שיש להם מחשבות של סטיות?
מה הם מבינים?
הם מבינים מה שהם מבינים לפי מבטם. כל אחד לפי מבטו מבין מה שהוא מבין.
ואמר אלוהימו צור חסיובו, זה טיטוס הרשע,
שחרף וגידף כלפי מעלה.
נטל סייף
וגידר את הפרוכת,
ונעשה נס.
נעשה נס.
והיה דם מבצבץ ויוצא מהפרוכת.
נעשה נס.
וכסבור היה,
שהרג את עצמו חס ושלום.
כביכול הוא חשב שיש בורא מאחורי זה,
וכשהוא עשה ככה, יצא דם.
אז הוא אמר, פססט,
כאילו חס ושלום.
שנאמר, אמר אלוהימו, איפה האלוקים שלהם? צור חסיובו.
איפה זה שהם חוסים בו?
איפה הוא מגן עליהם?
שנאמר, שהגו צורריך בקרב מועדיך שמו את אותם אוטות.
בטילים כתוב, שהגו צורריך זה הצוררים הרשעים הארורים.
בקרב מועדיך,
זה בבית שאתה מתווכד בו, אומר רשי, בתוך בית המקדש,
שמו את אותם אוטות.
אתם חושבים שזה אותות?
גיטין נו,
שוייטה שבעוילום.
היה פה הרי נס.
איזה נס אבל?
הפסקת נס היה.
הפסקת נס היה.
כי אשלה הקדוש כותב.
ובאמת הוא כיוון את דברי המדרש בויקרא רבה כב ובקהלת רבה ה'.
הכהן הגדול היה מזה ביום הכיפורים,
כמה וכמה הזעות כנגד הפרוכת.
ובמשך השנים נספגו בה כמה כמה מהדמים,
ונעשה נס בהם, בדמים,
שנבלעו,
נבלעו בתוך הפרוכת ולא נשפכו ולא נזלו.
כמו כמה דברים במקדש שנבלעו במקומם,
כמו שברי כלי החרס,
שבישלו בהם בשר קודשי קדשים ונעשה נותר.
וכמו המוראה והנוצה של עולת העוף,
ודישון המנורה,
והמזבח הפנימי, כמו שכתוב ביום הכא.
כל אלה נבלעו במקומם.
ועתה באו פריצים וחיללוה,
כמו שכתוב ביחזקאל זן.
ואז פסק הנס ובצבצו הדמים,
כמו שאומר השל״ה הקדוש במסכת תענית תורה, אור נד,
וכן במארם שיף בגיטיניה.
ועוד שעה.
על זה אנחנו יודעים,
במבטנו האמיתי.
אבל טיטוס הרשע היה שבוי במבטו,
שהוא חושב שהוא יכול על האלוקים,
הוא חושב שהוא עשה בסעיף כך ויצא דם,
אז הוא חס ושלום פגע בכבודו של עולם.
הכלל,
איי איי איי, אתמול שמעתם בהרצאה את הבחור שעמד שמה,
שחוזר בתשובה שלוש שנים,
והוא התרברב לקדוש ברוך הוא,
עזב את הישיבה, עזב הכול, והלך להתעסק במניות, ואמר, אני מלך העולם.
אני רוצה, בצ'יק, עושה תוך דקה, 2400. יום אחד הוא אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,
אם אתה קיים, חנג'רי בעשרי,
והקדוש ברוך הוא אמר לו, כן, אני קיים. מאז הוא אוסף ירקות
בשני וחמישי שזורקים אותם בשוק.
אין לו מה לאכול.
לא אלפיים, ולא ארבע מאות, ולא ארבעים שקל.
אבל ברוך השם,
הוא אומר שהמצב השתנה לטובה.
אבל יש אנשים שגובה מטר צוונציק,
ומוכרים אותם בלוויזיות.
במקום לשבור את הטבלוויזיות, מוכרים אותם.
רחמנא ליצלן, נגד השם,
נגד החכמים, נגד כולם.
גם מוציאים הודעה, לא, לא, זה לא לחרדים.
לא, לא, זה לחילונים. איזה חילונים?
מי שומע אתכם בכלל?
היה סקר שהם עשו,
וקיבלנו את הנתונים.
כמעט לא שומעים אותם חילונים. מי ששומע אותם בעיקר זה מתחזקים דתיים.
באותם הם מקלקלים.
מטר צוונציק.
הכלל,
שאדם שופט הכל לפי הכרתו,
והנביא מקונן על האומרים לרעתו ולטוב רע,
שמים חושך לאור ואור לחושך,
שמים מר למתוק ומתוק למר.
ישעיה הנביא, פרק ה', פסוק כ'.
הנביא מקונן על זה.
אוי, האומרים לרעתו ולטוב רע,
שמים חושך לאור ואור לחושך,
עושים מטמבלוויזיה מתן תורה במקום עבודה זרה,
שמים מר למתוק ומתוק למר.
אומרים שלימוד תורה בבית המדרס זה משעמם.
תכניס את הצופייה שלנו,
צופייה,
פוציה, לא צופייה,
זה של פוץ.
במכות דם וצפרדע
ראה פרעה כישוף גרידא.
למרות שאילו עיין היה רואה שאין בכוח כישוף לחולל כן,
כמו שאמר רספורנו בשמות זן,
יב וכו'.
אז הוא ראה בזה רק כישופים.
אבל במכת קינים נואשו החרטומים,
והם כבר הודו שאצבע אלוקים היא
בשיעור כזה קטן נוח על כישוף,
גודל של קינה.
אז הם כבר הודו ואמרו אצבע אלוקים.
ומה אמר פרעה?
פרעה יש לו את המבט שלו,
יש לו את המבט שלו, הוא אמר זה מכת טבע.
היה אבן עזרא מביא.
אין עליו על פרעה, אתה לא יכול להזיז אותו.
פרעה זה פרעה, הוא גם היה צבונציק רק.
אין עליו.
אם את 250 הניסים שהיו על הים
ונקבת 12 מנהרות בלב ים
לגוזר ים סוף לגזרים,
הוא תלה ברוח קדים.
מה אפשר להגיד על צבונציק הזה?
אם נביאי האמת והצדק הזהירו השכם והערב מפני החורבן
ולא שעו לאזהרותיהם
ולא חדלו לעבוד עבודה זרה והחורבן הגיע על כל מוראותיו כמו שכתוב במגילתך.
ובאו אל ירמיהו הנביא בתלונה
ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמיים
מהשכל הנסכים חסרנו קול
ובחרב וברעב תמנו.
כל הצרות באו בגלל שחזרנו בתשובה.
לא היינו צריכים לשמוע לך.
ומה הם אומרים?
ומן אז חדלנו לקטר
למלאכת השמיים
והשכל הנסכים. הפסקנו עם זה,
חסרנו קול.
מאז נחסר לנו הקול
ובחרב וברעב תמנו.
זה בגלל שעבד?
עזבנו את העבודה זרה.
שמעתם?
ויש בזה משהו, מה יש בזה?
תלוי איך מסתכלים על זה.
דברי הסמ״ג
במצוות עשה י״זן.
הוא אומר, יש מצוות עשה לצדק הדין על כל מאורע
שנאמר,
וידעת עם לבביך כי כאשר ייסר איש את בנו,
אדוני אלוהיך מייסריך.
זה הכל מאת השם.
כמו שלמדנו בשבת.
אומר רבי ינקל'ה,
דרשתי את העשה הזה לרבים.
אם אחד שעשה תשובה
לא יבוא עניינו בטוב כאשר בתחילה,
זאת אומרת,
אדם עשה תשובה,
ועכשיו כבר לא הולך לו כמו שהלך לו קודם.
פתאום נהיה לו בעיות, מכות, צרות, חוליים, חסרונות, כל מיני דברים.
מצוות עשה לחשב בליבו כי לטובתו נשתנו ענייניו.
כל מה שקורה לך כרגע,
כל הרעות והקשיים,
זה אתה חייב, מצוות עשה, לצדק את הדין
ולחשב בלבך שהכול נשתנה לטובתך.
למה?
קודם שעשית תשובה,
הקדוש ברוך הוא שילם לך שכר מצווה שעשית בעולם כדי להטריד אותך מן העולם הבא,
שנאמר,
הוא משלם לשונאיו אל פניו להאבידו ולא יאחר לשונאו.
אל פניו ישלם לו,
שילמו לך עד עכשיו במזומן על כמה מצוות שאתה עשית.
אבל עכשיו שחזרת בתשובה,
משלם לו עונש העבירות שעשה, לנקות אותו,
כדי שיהיה זכאי וקיים לחיי העולם הבא.
כי יש עבירות שאין מתכפר עליהן בתשובה בלבד,
אלא צריך לקבל איסורים.
וכל אדם,
צדיק או בעל תשובה,
שמהרהר על המאורעות שאינן לטובתו,
עליו הכתוב אומר בהושע יועזן,
אני הסרתי,
חיזקתי זרועותם,
ואלי יחשבו רע.
אומר הקדוש ברוך הוא, אני שלחתי להם איסורים בעולם הזה כדי לחזק את זרועותם לעולם הבא.
ואלי יחשבו רע.
חושבים שאני עושה להם רע.
היה להם לחשוב כי את אשר יאהב אדוני יוכיח וכאב את בן ירצה.
אם כן, הכל תלוי במבטו של אדם.
אם אדם זכה ללמוד תורה באמת,
התורה תראה לו בתוכיח לו נכוחה באמת מה מצבו,
מה מעמדו וכו',
והוא לא התבלבל
כמו כורח ועדתו. כורח לא התבלבל, בלבל.
אבל ועדתו,
שנפסק המן בגלל משה רבנו שהוא עשה מחלוקת,
בדיוק הפוך, בגלל שחלקתם עליו, הזכות שלו פסקה מכם.
אתם לא יכולים לאכול,
אבל הכל תלוי במבטו של אדם. אם אדם החליט שהוא רוצה להיות עכום,
הוא יישאר עכום.
אם בן אדם רוצה לאכול נבלות וטרפות,
הוא יגיד שאנשים קיצוניים, פוליטיקה, כסף, עושים מסחרה, סחורה, מסחרה, כל מיני דברים.
וככה הוא יפתור את עצמו בשביל לאכול נבלות וטרפות.
במקום לקום ולבדוק ולראות קצת אחריות.
בכל אופן,
גם אם טמבל יגיד לך, תשמע,
אני ראיתי עקרב שנכנס לפה,
הוא לא יגיד, אתה טמבל, עזוב, שטויות, אני נכנס.
עקרב זה לא צחוק, עקרב זה לא צחוק.
טמבל, טמבל, אבל יכול להיות שהוא צודק.
יכול להיות שהוא צודק.
למה להסתכן?
בגלל שהוא טמבל.
נו, אפילו אם טמבל אומר לך שיש נבלות וטרפות, אתה לא מפחד מנבלות וטרפות? קטן עליך נבלות וטרפות? חזירים זה לא בעיה, סרטנים זה לא בעיה.
מה אתה אוכל?
סרטנים, חזירים ועכברים, מה אתה אוכל?
שקצים ורמסים,
מה אתה אוכל?
אתה לא חושש?
לא יכול להיות דבר כזה, אה? לא יכול להיות דבר כזה. ממש מיליון,
מיליון וחצי עופות שנשחטים ביום, הכל גלאט.
אז אני רוצה להגיד לכם שבשחיטה האחרונה שעשינו, שמתוך 45, 47 יצאו שתיים,
אז אחד האנשים שלנו שנשאר שם,
נשאר לבד שלוש שעות,
והסודנים מולחים את הבשר והם אחראים.
שלוש שעות, כל בית המטבחיים ריק,
רק סודנים מטפלים בבשר.
אתם שומעים?
וזה גלאט.
בשר שנתעלם מן העין.
סודנים מולחים.
באמת אכפת להם ההלכה?
לדתיים לא אכפת מה לך. אז לסודנים?
הרי הם לא נאמנים בכלל.
גוי לא נאמן.
שלוש שעות.
לא שעתיים וחצי.
שלוש שעות הוא לבד.
אם לא היינו שמים אותו שם, נשמור לנו על השניים האלה שיצאו.
יא ביי, זה היה בטעם סודן.
סודן מן.
יא ביי.
ואנשים מבסוטים, מאמינים, מאמינים, השם ירחם על נשמותיהם.
אבל הכל תלוי במבט של כל אחד ואחד.
איך שאתה רוצה לראות את העולם,
ככה אתה רואה אותו.
אבל יש מבט האמת, תקראו את זה. מבט האמת במכתב מאליהו. אה, איזה מאמר.
מבט האמת.
רבי יחנן יאמר,
רגש יאמר,
רוסו גוז מרוז וקוזרו אלפי כוח ארמונות הרוסו. שנאמור אדם אבס למען שאתה יחדיל, תורו יאדיל.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).