כל אחד ומבטו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 19.06.2017, שעה: 07:19
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nויקח קורח,
רש״י אומר פרשה זו יפה נדרשת.
מי לא יודע מה שמספרים על אותו דרשן נודד
שלא שינן אלא דרשה אחת
על פרשת קורח.
לכאורה אין כוחה יפה אלא על שבוע אחת בשנה.
ומה בשאר הימים?
איך הוא משנן כל הזמן דרשה אחת?
עולה אל הבימה,
שולף את המטפחת לקנח את מצחו,
והמטפחת נופלת מידו ארצה,
מתקצף ורוטן,
יהי רצון שתבלעי באדמה כקורח ועדתו.
ואז גוחן ומרים אותם, קנח שוב את מצחו ואומר, נו רבוי סייד,
מכיוון שהזכרנו את קורח ועדתו, נאמר משהו בעניין.
מאז הדרשה קונחת למישרין.
אבל למה זקוקים בכלל למטפחת ולרטינה?
הרי כתוב בפסוק, בני קורח לא מתו.
זה פרשת השבוע כל שבוע.
הוא פירש באגרא דחלה,
בשם ריבו הצדיק, רבי מנחם מנדל, מרימינו זכר צדיק ברכה,
שתלמידים
הריהם כבנים.
ובכל מקום ובכל זמן קמים בני קורח
וגורמים לכך שפרשה זו יפה נדרשת
בכל עידן ועידן.
קורח חלק על משה רבנו ועל אהרון קדוש השם,
ותמיד נמצאים כאלו החולקים על עמודי התורה והעבודה שבדור,
בבחינת התפשטות משה בכל דור ודור ובכל צדיק וצדיק, כמו שלמדנו,
תיקוני הזוהר ק. י. ד.
והם משתמשים בנשק הליצנות כמו קורח,
ורבים וטובים נופלים ברשתם כדרך שנתפסו ברשתו של קורח,
ואין לנו להתפעל מהם ומהמונם.
מכל מקום,
קורח סחף 250 ראשי סנהדראות.
הוא הצליח להפיל את הגדולים ביותר,
ויקל עליהם קורח את כל העדה,
עד שהקדוש ברוך הוא אמר למשה ולאהרון,
היבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע.
יש לי שאלה, אומר רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא.
הרי מרד קורח פרץ בין הערביים,
כמו שמובא ברשי במדבר טז.
משה רבנו דחה אותם לבוקר,
שמא התעשתו בלילה,
כמו שמובא באורח חיים שם.
קמו למחרת,
ו-250 ראשי הסנהדראות הגיעו לפתח אוהל מוחד
עם מחטות הקטורת,
וסביבם כל העדה שנתפתו בליצנות של קורח כל אותו הלילה,
וסברו שהצדק עם קורח כנגד משה ואהרון.
שואל רבי ינקל'ה,
אמרו בגמרא ביום העיין ה'
בהמן כזרעגד הוא,
שהמן שירד ממרום היה מגיד ומגלה עם מי הצדק.
בהמן כזרעגד הוא, מגיד,
מגיד ומגלה מי צדיק ומי לא.
והוכיחו מה כתובים,
שהצדיקים ירד להם מן בפתח ביתם,
לבינונים ירד בפתח המחנה.
בהרשעים שטו ולקטו מחוץ למחנה.
ומי היו הרשעים בדור המדבר,
דור דעה?
על עדת קורח נאמר בפירוש
סור אונם מעל אהולי האנשים הרשעים האלה.
הכתוב קורא להם רשעים.
אם כן,
מה המקום היה לבני ישראל להסתפק
ולהתלבט
האם הצדק עם קורח
או עם משה ואהרון?
הלוא עין בעין ראו שהמן ירד על פתחי ההולה משה ואהרון,
וקורח נאלץ להרחיק נדוד כדי לחפשו.
שאלה של רבי ינקל'ה.
והשאלה הזאת הטרידה אותי מאוד.
שאלתי אדם גדול,
והוא לא הבין.
ממתי פוסקים אנחנו על סמך מופתים?
ממתי פוסקים אם בן אדם רשע או לא רשע על סמך מופתים?
אה,
כמה הוא צדק.
אה, כמה הוא צדק.
אליעזר עבד אברהם,
נשלח לקחת אישה ליצחק.
עמד ליד הבאר
וראה שרבקה מגיעה
והמים עולים לקראתה
שלא לאטריחה. ילדה בת שלוש.
והמים עולים לקראתה לא לאטריחה, כמו שמובא ברשי,
בראשית כד, יז.
זו עדות ממרום לצדקותה.
רץ לקראתה וערך את מבחן החסד.
למה צריך לערוך את מבחן החסד? אתה רואה שהם מופתים.
עולה.
כי אין לפסוק על סמך מופת.
הגמרא מספרת בשבת כ״ח ששמואל ישב עם קרנא תלמידו
על שפת נער המלך.
ראו ספינה מתקרבת
ובלא שתיארו סערה.
נערמו המים
ונצבו כמו חומה לפני הספינה.
זאת אומרת, עלה נד של מים והסתיר אותם
מן הספינה.
אמר שמואל לתלמידו קרנא,
אדם גדול מגיע בספינה הזו
וחלה במחלת ים.
הוא עלה לסיפון להקיא,
וממרום חסו על כבודו
שלא יראוהו מהרציף
והסתירוהו עם נד המים.
לך
ותהה על קנקנו.
כשעגנה הספינה לחקרנה,
את מי מצא שם? את רב.
שאל אותו שאלות בהלכה,
הודיע לשמואל שתלמיד חכם הוא.
הזמין אותו לביתו שמואל וריפא אותו.
הרי לנו לימוד שאין התפעל ממופת גרידא,
ויש לראות האם תלמיד חכם הוא שאל אותו שאלות בהלכה,
ואחר כך הביאו אותה אליו.
ולא רק כאשר נביא שקר מעמיד חמה ברקיע כדי לשכנע בשקרים,
אין לנו להתפעל,
אלא גם כשריביל יעזר הגדול השיג את המים לאחוריהם.
במחלוקת רבי אליעזר והחכמים מתנורו של עכנאי.
גם כשרבי אליעזר הגדול השיג את המים לאחוריהם, ואמרת המים, עלו המים למעלה, אחורה,
לא ירדו,
עלו נגד הטבע.
והעתיק את החרוב ממקומו, נעקר חרוב ממקומו,
והועתק למקום אחר.
ואפילו כשיצאה בת קול וצידדה בדעתו,
לא התפעל רבי יהושע.
קם על רגליו ואמר תורה, לא בשמיים היא.
כמובן בבבא מציע נט.
אז רואים מפה שלא משתכנעים ממופתים.
מה התורה אומרת?
ואם הצליח קורח לשכנע בטעונה ובליצנותו,
לא ישכנע מופת.
זאת אומרת, גם המופת,
שהמן לא נמצא בפתח ביתו,
לא ישכנע. הוא הצליח לשכנע בטיעונים ובליצנות שלו.
אויש, כמה שזה נכון, אומר רבי ינקלה.
אז הוא אומר, אמרתי את זה בשיחה במונסי לפני קהל חסידים,
שמכאן רואה שאין התפעל ממואבסים.
החסידים מחזיקים מאוד מהרבס בגלל שהם עושים מואבסים.
אז הוא אומר להם,
מכאן ראיה שאין להתפעל ממואבסים.
איזה סערה קמה.
וכי מה הראיה? טוענו.
הרי קורח היה גם כן רבה.
אז מה, לא הבנתי.
רבי ינקלה לא הבין מה הם טוענים.
אמרו לו, אז הגבויים,
הגבויים שלו השכימו בבוקר ורצו והביאו לו את בנת המן שלו לפתח ביתו.
אז הוא צדיק, הוא קיבל את האוכל כי הגבויים הביאו לו מחוץ למחנה,
הביאו לו את זה, אז הוא גם כן צדיק, הוא הגיע לו לפתח ביתו.
צודקים, הוא אומר, איך לא חשבתי על זה?
אבל האמת שקושייה מעיקרה ל...
אין בכלל קושייה. כל מה שהקשינו ואמרנו מהמן וזה,
אין בכלל קושייה.
למה?
שאלנו איך נפתו רבים אחרי קורח.
תגידו לי, איך נפתו רבים אחרי קורח?
התסתרר עלינו גם מסתרר. איזה טיפשות.
אתם אומרים, על הענב מכל האדם, אשר על פני האדמה שהשם מעיד עליו.
אתם אומרים שהוא בעל גאווה, שהוא רוצה להסתרר.
אתם טוענים טענה כזאת? איך אתם יכולים לטעון טענה כזאת?
איזה טיפשות אפשר להגיד דבר כזה.
אז שאלנו, איך נפתו רבים אחרי קורח?
הלא ראו שהמן ירד בבוקר על פתחי משה ואהרון,
וקורח נדד למרחקים אחרי מנתו.
אומר, באמת קושייה מעיקר הלטה מצאתי מציאה.
מה מציאה? בשבט מוסר, פרק ל״ז,
האריך ברעת המחלוקת,
וכתב,
ותדע כמה קשה מחלוקת לפני הקדוש ברוך הוא,
שבמעשי העגל
שהיו בשלום
לא נפסק המן.
כולם היו בשלום לעבירה,
אבל כולם היו בשלום.
לא נפסק המן
עד שהקריבו ממנו לפני העגל,
כמו שכתוב בתנחומא, פרשת טיסה י״ד מיחזקאל ט״ז בבנחמיה בפרק ט׳.
אבל במחלוקתו של קורח
לא ירד מן באותו יום.
אז אפילו על פי מויבס אי אפשר היה להתברר,
כי לא ירד מן.
אז אתה לא יודע מי יותר טוב, מי לא טוב, אפילו שלא פוסקים על פי מויבס.
מדוע באמת לא ירד מן?
שהרי המן ירד בזכות משה רבנו,
כמו שכתוב בתענית ט׳,
ונקרא שמו של משה רבנו ירד,
שירד להם לישראל מן בימיו, כמו שכתוב במגילה י״ג.
ומשחלקו על משה,
נמנע המן מלרדת.
עכשיו, הלוא חייהם היו תלויים בו,
ופחדו מהפסקתו, כמו שכתוב ביום העי״ה,
והוטטו להם מן השמיים,
שאם ילכו אחרי קורח, צפויים הם למות מרעב.
ואיך הם מרו על החיים שלהם והלכו אחרי קורח?
אתם רואים שנפסק, רק חלקתם על משה?
המן שירד בזכותו הפסיק.
אין זו שילה.
אין זו שילה.
למה אין זו שילה?
אדרבה, קורח הסיט אותם בעניין זה ואמר,
ראו איך מקפידים ממרום על משה שהוא בעל מחלוקת.
לא נותנים לו יותר שירד המן בזכותו.
הכל הפסיק,
בגלל שהוא חולק עלינו.
הפוך על הפוך, תזכרו.
נשמע מופקע, אה?
הבה נזכר.
אחאב העביד את ישראל עבודה זרה.
ולעג לאזהרתו של משה רבנו, שם מטר יכלה בעטייה.
אחאב העביד את ישראל עבודה זרה.
ולעג לאזהרת משה רבנו,
שם מטר יכלה בעטייה.
כמו שכתוב בדברים יא.
מה כתוב בשמע ישראל?
ואהבתם אלוהים אחרים ולא יהיה.
מטר.
אז זאת אומרת, זה אזהרה שהזהיר אם עובדים עבודה זרה לא יהיה מטר.
אז על זה שהוא התרברב ואמר, איפה משה רבנו? איפה? תראה.
תראה, אמר, הבטיח, אנחנו עובדים זרה,
רטובים מהגשם.
איפה האזהרה? איפה זה מתקיים?
קצף אליהו הנביא והאכיל את העונש הקצוב שקצב שלוש שנים,
לא יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי.
כמו שכתוב בסנהדרין, ק.י.ג.
בשנה השלישית לבצורת
בא אליהו לתת מטר בדבר השם.
ומה?
האם מצא את אחאב מכה על חטא?
שבגינו התייסר בגלל אחאב,
התייסר העם שלוש שנים? לא ולא, לא ולא.
ויהי קירות אחאב את אליהו.
ויאמר אליו,
אתה זה עוכר ישראל!
הוא קורא לו עוכר ישראל!
יא באביי.
ואם אחאב מאשים את אליהו הנביא בבצורת,
אז קורח מאשים את משה רבנו שלא יורד, אמן?
אתם שומעים איך אפשר להפוך דברים?
הכל לפי המבט של כל אחד ואחד.
וזה משכיל לי סיפור, אומר רבי ינקל'ה.
כשסבא קדישא מרדושיץ, זכר צדיק וברכה,
היה אברך, הוא היה עני מרוד.
ועשה את דרכו ברגל,
להקביל את פני ריבו החוזה מלובלין. איזה תקופות, יא באביי.
הוא הולך ברגל
לראות את החוזה מלובלין, זכר צדיק וברכה.
יש אנשים
גרים ליד בית כנסת ולא באים להתפלל אפילו, לראות את הקדוש ברוך הוא, לא באים.
הוא הולך ברגל.
עברה על פניו עגלה,
ובה היה חולה מסוכן
שהמחלה הלכה וכבדה,
והרוקח המקומי
נואש מהרפואה,
והורה לקחת אותו לעיר הגדולה, לפנות אל הפרופסור
שיעסוק ברפואתו.
אז העלו אותו לעגלה.
את מי שעתיד להיות הסבא קדישא מרדושיץ,
כשהוא הולך ברגל להקביל את פני ריבו החוזה מלובלין.
העלו אותו לעגלה.
ושני בניו הסיעו ללובלין.
ראו, אברך מסרך דרכו,
הציעו לקחת אותו.
הסיר תודה עלה לעגלה,
הצטנף למרגלות החולה המתייסר,
והצער נגע לליבו והשתפך באמירת תהילים נרגשת.
אז הסבא מרדושיץ התחיל להגיד תהילים, הוא רואה את החולה.
והנה, מרגע לרגע עוטב לחולה,
פקח עיניו,
תמה, איפה אני?
לאן לוקחים אותי?
למה לוקחים אותי? אני לא חולה, תחזירו אותי הביתה.
ראו הבנים והתפעלו,
ואמרו זה לזה.
כמה נכון הפתגם שאומר שלרופא קטן
מתלווה מלאך קטן.
לרופא גדול מתלווה המלאך רפאל בעצמו.
אה,
תראו כמה גדול כוחו של הפרופסור,
שכאשר רק נוסעים אליו כבר מבריאים.
ופנו לנוסע,
למי?
לסבא מרדושיץ.
פנו אליו ואמרו לו,
זיץ מוחל,
רביד, רד מעגולה.
כי אנחנו חוזרים לעיירה.
יא בוא בואי!
כשהיה רבי מרדושיץ מספר את זה,
היה מושך בכתפה ומפטיר.
אני לא יודע אם אמירת התהילים שלי פעלה,
אבל מדוע לא תלו את זה במצוות החסד
שמעלו עובר אורח לעגלה?
ואז, אם היו חושבים כך, לא היו משליכים אותי,
כיוון שהמצווה תגמלה אותם בזכות החסד.
אבל לא זו הייתה נקודת המבט שלהם,
כי כל אדם מתרגם את המאורעות לאור נקודת מבטו.
כמה עקומים יכולים להיות אנשים.
אבל כל אחד לפי המבט שלו.
מזה אתה יכול להבין בדיוק מי הבן אדם.
שנינו
ביום הנ״ד,
שבשעה שנכנסו שונאים להיכל,
ראו את הקרובים בקודש הקודשים חבוקים.
הקרובים.
פניהם אל הבית.
מתי?
כשישראל עושים רצון אבים שבשמיים, פניהם היא של אחיו.
ומתי שהם לא עושים רצונו, אז פניהם אל הבית. זאת אומרת, הם לא מסתכלים אחד לשני. זה מראה
שבשמיים לא מרוצים ממעשיהם של ישראל.
וכשנכנסו השונאים
להיכל ראו את הקרובים בקודש הקודשים, חבוקים.
חבוקים.
הוציאו אותם לשוק ואמרו,
ישראל הללו,
שברכתם ברכה
וקללתם קללה,
יעסקו בדברים כאלה.
וואו!
מיד יש זילום.
ונעשו ישראל מזולזלים בעיני.
איזה טיפשות.
איזה אטימות.
הלא אתם בעצמכם אמרתם.
אתם יודעים שישראל ברכתם ברכה וקללתם קללה.
שהם אומה רוחנית.
מה שהם מוציאים בפה שלהם מתקיים בעולם.
אתם יודעים שהם רוחניים.
אם כן, איך אתם מבינים שהקרובים,
הקרובים האלה שהם מהווים משל
ליחס בין ישראל לאבים שבשמיים.
והקרובים הועמדו כשפניהם לבית.
והיה מעשה ניסים שהם נחבקו,
כמו שכתוב בבבא בתרא צ״ט.
למה?
לראות לעמים, לשונאים האלה,
את חיבת ישראל לפני המקום,
גם בעת החורבן.
אם אתם חושבים
שאתם מעולים מהם, שמסרתי אותם בידכם,
תדעו לכם שאהבתי אליהם,
כמו שאלה חבוקים,
כן?
ככה אני דבוק בהם והם דבוקים בי גם בשעת החורבן.
כמו שמביא הרי מגש.
נו, זה אנחנו מבינים.
אבל מה מבין גוי?
מה מבינים אלה שיש להם מחשבות של סטיות?
מה הם מבינים?
הם מבינים מה שהם מבינים לפי מבטם. כל אחד לפי מבטו מבין מה שהוא מבין.
ואמר אלוהימו צור חסיובו, זה טיטוס הרשע,
שחרף וגידף כלפי מעלה.
נטל סייף
וגידר את הפרוכת,
ונעשה נס.
נעשה נס.
והיה דם מבצבץ ויוצא מהפרוכת.
נעשה נס.
וכסבור היה,
שהרג את עצמו חס ושלום.
כביכול הוא חשב שיש בורא מאחורי זה,
וכשהוא עשה ככה, יצא דם.
אז הוא אמר, פססט,
כאילו חס ושלום.
שנאמר, אמר אלוהימו, איפה האלוקים שלהם? צור חסיובו.
איפה זה שהם חוסים בו?
איפה הוא מגן עליהם?
שנאמר, שהגו צורריך בקרב מועדיך שמו את אותם אוטות.
בטילים כתוב, שהגו צורריך זה הצוררים הרשעים הארורים.
בקרב מועדיך,
זה בבית שאתה מתווכד בו, אומר רשי, בתוך בית המקדש,
שמו את אותם אוטות.
אתם חושבים שזה אותות?
גיטין נו,
שוייטה שבעוילום.
היה פה הרי נס.
איזה נס אבל?
הפסקת נס היה.
הפסקת נס היה.
כי אשלה הקדוש כותב.
ובאמת הוא כיוון את דברי המדרש בויקרא רבה כב ובקהלת רבה ה'.
הכהן הגדול היה מזה ביום הכיפורים,
כמה וכמה הזעות כנגד הפרוכת.
ובמשך השנים נספגו בה כמה כמה מהדמים,
ונעשה נס בהם, בדמים,
שנבלעו,
נבלעו בתוך הפרוכת ולא נשפכו ולא נזלו.
כמו כמה דברים במקדש שנבלעו במקומם,
כמו שברי כלי החרס,
שבישלו בהם בשר קודשי קדשים ונעשה נותר.
וכמו המוראה והנוצה של עולת העוף,
ודישון המנורה,
והמזבח הפנימי, כמו שכתוב ביום הכא.
כל אלה נבלעו במקומם.
ועתה באו פריצים וחיללוה,
כמו שכתוב ביחזקאל זן.
ואז פסק הנס ובצבצו הדמים,
כמו שאומר השל״ה הקדוש במסכת תענית תורה, אור נד,
וכן במארם שיף בגיטיניה.
ועוד שעה.
על זה אנחנו יודעים,
במבטנו האמיתי.
אבל טיטוס הרשע היה שבוי במבטו,
שהוא חושב שהוא יכול על האלוקים,
הוא חושב שהוא עשה בסעיף כך ויצא דם,
אז הוא חס ושלום פגע בכבודו של עולם.
הכלל,
איי איי איי, אתמול שמעתם בהרצאה את הבחור שעמד שמה,
שחוזר בתשובה שלוש שנים,
והוא התרברב לקדוש ברוך הוא,
עזב את הישיבה, עזב הכול, והלך להתעסק במניות, ואמר, אני מלך העולם.
אני רוצה, בצ'יק, עושה תוך דקה, 2400. יום אחד הוא אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,
אם אתה קיים, חנג'רי בעשרי,
והקדוש ברוך הוא אמר לו, כן, אני קיים. מאז הוא אוסף ירקות
בשני וחמישי שזורקים אותם בשוק.
אין לו מה לאכול.
לא אלפיים, ולא ארבע מאות, ולא ארבעים שקל.
אבל ברוך השם,
הוא אומר שהמצב השתנה לטובה.
אבל יש אנשים שגובה מטר צוונציק,
ומוכרים אותם בלוויזיות.
במקום לשבור את הטבלוויזיות, מוכרים אותם.
רחמנא ליצלן, נגד השם,
נגד החכמים, נגד כולם.
גם מוציאים הודעה, לא, לא, זה לא לחרדים.
לא, לא, זה לחילונים. איזה חילונים?
מי שומע אתכם בכלל?
היה סקר שהם עשו,
וקיבלנו את הנתונים.
כמעט לא שומעים אותם חילונים. מי ששומע אותם בעיקר זה מתחזקים דתיים.
באותם הם מקלקלים.
מטר צוונציק.
הכלל,
שאדם שופט הכל לפי הכרתו,
והנביא מקונן על האומרים לרעתו ולטוב רע,
שמים חושך לאור ואור לחושך,
שמים מר למתוק ומתוק למר.
ישעיה הנביא, פרק ה', פסוק כ'.
הנביא מקונן על זה.
אוי, האומרים לרעתו ולטוב רע,
שמים חושך לאור ואור לחושך,
עושים מטמבלוויזיה מתן תורה במקום עבודה זרה,
שמים מר למתוק ומתוק למר.
אומרים שלימוד תורה בבית המדרס זה משעמם.
תכניס את הצופייה שלנו,
צופייה,
פוציה, לא צופייה,
זה של פוץ.
במכות דם וצפרדע
ראה פרעה כישוף גרידא.
למרות שאילו עיין היה רואה שאין בכוח כישוף לחולל כן,
כמו שאמר רספורנו בשמות זן,
יב וכו'.
אז הוא ראה בזה רק כישופים.
אבל במכת קינים נואשו החרטומים,
והם כבר הודו שאצבע אלוקים היא
בשיעור כזה קטן נוח על כישוף,
גודל של קינה.
אז הם כבר הודו ואמרו אצבע אלוקים.
ומה אמר פרעה?
פרעה יש לו את המבט שלו,
יש לו את המבט שלו, הוא אמר זה מכת טבע.
היה אבן עזרא מביא.
אין עליו על פרעה, אתה לא יכול להזיז אותו.
פרעה זה פרעה, הוא גם היה צבונציק רק.
אין עליו.
אם את 250 הניסים שהיו על הים
ונקבת 12 מנהרות בלב ים
לגוזר ים סוף לגזרים,
הוא תלה ברוח קדים.
מה אפשר להגיד על צבונציק הזה?
אם נביאי האמת והצדק הזהירו השכם והערב מפני החורבן
ולא שעו לאזהרותיהם
ולא חדלו לעבוד עבודה זרה והחורבן הגיע על כל מוראותיו כמו שכתוב במגילתך.
ובאו אל ירמיהו הנביא בתלונה
ומן אז חדלנו לקטר למלאכת השמיים
מהשכל הנסכים חסרנו קול
ובחרב וברעב תמנו.
כל הצרות באו בגלל שחזרנו בתשובה.
לא היינו צריכים לשמוע לך.
ומה הם אומרים?
ומן אז חדלנו לקטר
למלאכת השמיים
והשכל הנסכים. הפסקנו עם זה,
חסרנו קול.
מאז נחסר לנו הקול
ובחרב וברעב תמנו.
זה בגלל שעבד?
עזבנו את העבודה זרה.
שמעתם?
ויש בזה משהו, מה יש בזה?
תלוי איך מסתכלים על זה.
דברי הסמ״ג
במצוות עשה י״זן.
הוא אומר, יש מצוות עשה לצדק הדין על כל מאורע
שנאמר,
וידעת עם לבביך כי כאשר ייסר איש את בנו,
אדוני אלוהיך מייסריך.
זה הכל מאת השם.
כמו שלמדנו בשבת.
אומר רבי ינקל'ה,
דרשתי את העשה הזה לרבים.
אם אחד שעשה תשובה
לא יבוא עניינו בטוב כאשר בתחילה,
זאת אומרת,
אדם עשה תשובה,
ועכשיו כבר לא הולך לו כמו שהלך לו קודם.
פתאום נהיה לו בעיות, מכות, צרות, חוליים, חסרונות, כל מיני דברים.
מצוות עשה לחשב בליבו כי לטובתו נשתנו ענייניו.
כל מה שקורה לך כרגע,
כל הרעות והקשיים,
זה אתה חייב, מצוות עשה, לצדק את הדין
ולחשב בלבך שהכול נשתנה לטובתך.
למה?
קודם שעשית תשובה,
הקדוש ברוך הוא שילם לך שכר מצווה שעשית בעולם כדי להטריד אותך מן העולם הבא,
שנאמר,
הוא משלם לשונאיו אל פניו להאבידו ולא יאחר לשונאו.
אל פניו ישלם לו,
שילמו לך עד עכשיו במזומן על כמה מצוות שאתה עשית.
אבל עכשיו שחזרת בתשובה,
משלם לו עונש העבירות שעשה, לנקות אותו,
כדי שיהיה זכאי וקיים לחיי העולם הבא.
כי יש עבירות שאין מתכפר עליהן בתשובה בלבד,
אלא צריך לקבל איסורים.
וכל אדם,
צדיק או בעל תשובה,
שמהרהר על המאורעות שאינן לטובתו,
עליו הכתוב אומר בהושע יועזן,
אני הסרתי,
חיזקתי זרועותם,
ואלי יחשבו רע.
אומר הקדוש ברוך הוא, אני שלחתי להם איסורים בעולם הזה כדי לחזק את זרועותם לעולם הבא.
ואלי יחשבו רע.
חושבים שאני עושה להם רע.
היה להם לחשוב כי את אשר יאהב אדוני יוכיח וכאב את בן ירצה.
אם כן, הכל תלוי במבטו של אדם.
אם אדם זכה ללמוד תורה באמת,
התורה תראה לו בתוכיח לו נכוחה באמת מה מצבו,
מה מעמדו וכו',
והוא לא התבלבל
כמו כורח ועדתו. כורח לא התבלבל, בלבל.
אבל ועדתו,
שנפסק המן בגלל משה רבנו שהוא עשה מחלוקת,
בדיוק הפוך, בגלל שחלקתם עליו, הזכות שלו פסקה מכם.
אתם לא יכולים לאכול,
אבל הכל תלוי במבטו של אדם. אם אדם החליט שהוא רוצה להיות עכום,
הוא יישאר עכום.
אם בן אדם רוצה לאכול נבלות וטרפות,
הוא יגיד שאנשים קיצוניים, פוליטיקה, כסף, עושים מסחרה, סחורה, מסחרה, כל מיני דברים.
וככה הוא יפתור את עצמו בשביל לאכול נבלות וטרפות.
במקום לקום ולבדוק ולראות קצת אחריות.
בכל אופן,
גם אם טמבל יגיד לך, תשמע,
אני ראיתי עקרב שנכנס לפה,
הוא לא יגיד, אתה טמבל, עזוב, שטויות, אני נכנס.
עקרב זה לא צחוק, עקרב זה לא צחוק.
טמבל, טמבל, אבל יכול להיות שהוא צודק.
יכול להיות שהוא צודק.
למה להסתכן?
בגלל שהוא טמבל.
נו, אפילו אם טמבל אומר לך שיש נבלות וטרפות, אתה לא מפחד מנבלות וטרפות? קטן עליך נבלות וטרפות? חזירים זה לא בעיה, סרטנים זה לא בעיה.
מה אתה אוכל?
סרטנים, חזירים ועכברים, מה אתה אוכל?
שקצים ורמסים,
מה אתה אוכל?
אתה לא חושש?
לא יכול להיות דבר כזה, אה? לא יכול להיות דבר כזה. ממש מיליון,
מיליון וחצי עופות שנשחטים ביום, הכל גלאט.
אז אני רוצה להגיד לכם שבשחיטה האחרונה שעשינו, שמתוך 45, 47 יצאו שתיים,
אז אחד האנשים שלנו שנשאר שם,
נשאר לבד שלוש שעות,
והסודנים מולחים את הבשר והם אחראים.
שלוש שעות, כל בית המטבחיים ריק,
רק סודנים מטפלים בבשר.
אתם שומעים?
וזה גלאט.
בשר שנתעלם מן העין.
סודנים מולחים.
באמת אכפת להם ההלכה?
לדתיים לא אכפת מה לך. אז לסודנים?
הרי הם לא נאמנים בכלל.
גוי לא נאמן.
שלוש שעות.
לא שעתיים וחצי.
שלוש שעות הוא לבד.
אם לא היינו שמים אותו שם, נשמור לנו על השניים האלה שיצאו.
יא ביי, זה היה בטעם סודן.
סודן מן.
יא ביי.
ואנשים מבסוטים, מאמינים, מאמינים, השם ירחם על נשמותיהם.
אבל הכל תלוי במבט של כל אחד ואחד.
איך שאתה רוצה לראות את העולם,
ככה אתה רואה אותו.
אבל יש מבט האמת, תקראו את זה. מבט האמת במכתב מאליהו. אה, איזה מאמר.
מבט האמת.
רבי יחנן יאמר,
רגש יאמר,
רוסו גוז מרוז וקוזרו אלפי כוח ארמונות הרוסו. שנאמור אדם אבס למען שאתה יחדיל, תורו יאדיל.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).