כנסת ישראל, עיניה יונים! | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 06.07.2017, שעה: 12:59
- - - לא מוגה! - - -
ויפתח אדוני את פי האתון בתאמר לבלעם,
מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים.
האתון רמזה לו,
אתה מבקש לעקור אומה
החוגגת שלוש רגלים בשנה?
אומר רשי.
אומר רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא, לא מובן.
מכל תרי״ג מצוות,
דווקא האתון מציינת לו
את שלושת הרגלים?
אתה מבקש לעקור אומה החוגגת
שלוש רגלים בשנה?
הרי בלעם מבקש לעקור אומה ששורשיה בשלושת האבות,
בשבטי יא.
הוא מבקש לעקור אומה שהקדוש ברוך הוא כראה בני וכורי ישראל,
חביבין ישראל שנקראו בנים למקום.
הוא מבקש לעקור אומה שאמרה נעשה ונשמע,
ומה שניתנה לה התורה שהיא כלי חמדתו של הקדוש ברוך הוא.
ולמה מכל זה האתון מזכירה לו רק את
לעקור אומה חוגגת שלוש רגלים בשנה?
זאת שאלה ראשונה.
שאלה שנייה,
מדוע נקראו כאן בשם רגלים?
אמנם,
לשון הכתוב הוא שלוש רגלים תחוג לי בשנה,
אך זה מדובר משום מצוות עלייה לרגל,
כדברי הברייתא בחגיגה זן.
שלוש רגלים בשנה נצטוו ישראל לעלות ברגל,
וכמו שדרשו בחגיגה ג',
מי יפו פעמייך בנעלים.
פסוק בשיר השירים.
כמה נאים רגליהם של ישראל בשעה שעולים לרגל.
והעלייה לרגל לא נהגה בזמן המדבר בדורו של בלעם,
אז מדוע ננקטה הלשון הזו?
למה זה קייטני שלוש רגלים?
אתה רוצה לעקור אומה וכו'?
ועוד יש להבין,
מדוע בחרוה חכמים ככינוי לחגים,
אף שבזמנם פסקה העלייה לרגל,
וכמו שהם אומרים בראש השנה ט' זן,
חייב אדם לטהר עצמו ברגל,
או בסוכה מזן,
שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא,
או כמו בחגיגה ט',
חוגג והולך כל הרגל כולו,
וכן בתפילה,
בתור אישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל.
כל העניין הזה היה מוקשה בעיניו של רבי ינקלה גלינסקי זכרונו לברכה,
עד שהוא נזכר בסיפור ידוע
באורו עיניו.
הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זכר צדיק וברכה
רבם של האסורים, היה מבקר בבתי הסוהר אסורים כל הזמן,
עלה בערב שבת
לביתו של הגאון רבי חיים ברלין זכר צדיק וברכה,
ושמע אותו אומר שיר השירים בנעימה.
כשהגיע לפסוק
איננו חיובו רעיו דהי
איננו חיובו עיניי חיוניים
זלגו עיניו דמעות.
נרעש רבי אריהו ושאל את ריבו לפשר בחיו.
סח לו ריבו
כשכיהנתי כרבה של מוסקבה
עלה למעוני אדם
שביקש לשוחח איתי ביחידות.
סיפר לי שנולד לו בן
והוא מבקש שאני אהיה המוהל.
נאה ויעל
אבל שאלתי מה פשר הסודיות.
השיב
מסחרו עם הגויים בתשמישי עבודה זרה שלהם
באסור שיוודע דבר יהדותו.
לפיכך
לעשות את הברית זה סוד כמוס.
יעצתי לו לשחרר באותו יום את כל המשרתות הנוכריות.
אבי הבן יהיה הסנדק,
אני אהיה המוהל
וביקשתי שביום השלישי יודיע לי משלומו של הרך הנימול.
ביום השלישי הגיע עם סכום כסף בידו.
סירבתי לקבל תשלום עבור המצווה.
אבל אם אתה כבר רוצה לשלם לי
אז תשלם לי במתן תשובה לשאלה הבאה.
יהודי שהתרחק ממורשתו
ונוצר
בסוד את דבר יהדותו,
עוסק במסחרו בתשמישי עבודה זרה,
בעיסוקו עם כמרים וכנסיות.
מה הניע אותך לסכן את מעמדך ופרנסתך כדי למול
את הבן?
ענה לי האב,
ריבי
אני התרחקתי מצור מחצבתי
ואיני יודע אם אוכל אי פעם לשוב בתשובה.
ילדי קרוב לוודאי שלא ידע, לא ידע מיהדות מהי.
אני לפחות גדלתי בין יהודים.
לפיכך רציתי שיהיה נימול
שידע לפחות שהוא יהודי
ואם יחפש את שורשיו
ידע לאן לפנות
והיכן לחפש ולמצוא.
ועל זה סיים
הגאון רבי חיים ברלין,
הרב
של מוסקבה,
כששאל את השאלה וקיבל את התשובה הזאת,
בכל עת שאני קורא את הפסוק הזה
אני נזכר באותו מעשה.
שכן המדרש עומד על כפל התיבות.
הינך יפה רעייתי,
הינך יפה.
עינייך יונים.
למה פעמיים הינך יפה?
אף אני פירשתי.
הינך יפה,
כשאת בבחינת רעייתי באשת בריתי,
עם ישראל, כנסת ישראל, כשהולכים איתי,
אה,
הינך יפה רעייתי. את רעייתי,
את הולכת איתי.
עם ישראל, לא זונחים את השם, הולכים איתו.
אבל הינך יפה גם כשהתרחקת ממני.
למה?
כי עינייך יונים.
מה הכוונה עינייך יונים?
הגמרא בביצה יא אומרת,
שנינו אין הגוזל מתרחק מכינו אלא
כדי שיוכל לראותו,
ולעולם
לא ינתק את הקשר כליל.
זאת אומרת, היונה מדדה, מדדה, מדדה,
עד מרחק
שיכולה לראות את הקן.
כדי לא לנתק קשר עין
עם הקן.
אז כמה מתרחקים?
הינך יפה, אפילו כשאת מתרחקת.
כמו היונים, עינייך יונים.
תמיד את מסתכלת איך לחזור, מתי לחזור לקן,
לאבא שבשמיים.
סיפור נפלא.
מעשה אמיתי.
אבל מי שמעיין
בסוגיה של הגמרא בבא בתרא, כד,
ובהלכה בטור ובשולחן ערוך, חושן משפט,
סימן ר' סמיך,
רס,
יראה שאם הגוזל נמצא בשביל שבין הכרמים,
ומוצא בו מזונו,
מתרחק מקינו יותר מרגילותו.
נמשך אחר מזונו ומדדה בלי גבול.
ומאבד קשר עין.
ואפילו אם הוא נמצא מעבר לחמישים אמה, שזה השיעור של הריחוק בדרך כלל,
והוא כבר לא רואה ולא צופה בקינו,
ומאבד את השובך,
אז מה עם עינייך יונים?
הרי הינך יפה, גם כשאת מתרחקת,
זה מתישה עינייך יונים,
שעדיין יש קשר.
מה יהיה עכשיו אם בגלל המזונות והפרנסה האדם מתרחק, מתרחק מהשם התברך?
כבר אין לו זמן לבוא לבית הכנסת, מאבד תפילות, מאבד שיעורים, מאבד קשר.
מה קרה?
אומר רבי ינקל'ה, הנה חווינו את חג הפסח.
התרוננו בהגדה.
קראנו את ההלל.
התעלינו.
היינו בשובך
של בורא עולם,
בתוך השובך.
החג עבר,
שבנו לעיסוקנו.
החזרנו את החמץ.
לא אכלנו גלוטן.
אבל שבנו לעיסוקנו.
נמשכנו אחרי גרגירי העיניו בשביל הכרמים.
כמו שהיונה ראתה שם בכרמים, בשביל להטת האוכל, הלכה לה והתרחקה.
דידינו ודידינו עד שהקן נסתר מעינינו.
מה עושה הקדוש ברוך הוא?
שווים אל הקן
משום שהרחקנו נדוד?
הלכנו רגלי אל מעבר למחיצתנו?
אם אין אנו שווים אל הקן,
אז הוא מביא את הקן אלינו.
הוא מביא לנו רגל חדש.
ואנחנו מדדים ברגלינו לחג השבועות.
וחג השבועות בא לקראתנו.
שוב פעם יש לנו את עלות בקבלת התורה.
והחג עובר,
ואנחנו שוב מדדים במשעול הכרמים להביא פלוס,
ומתרחקים מן הקן,
והולכים רגלי,
ומתרחקים מהמועד הקודם,
ובאים הימים הנוראים,
ובא חג הסוכות.
אם אתה לא בא אליו ומתרחק אליו ברגל, הרגל בא אליך.
ושמחת תורה היא רגל בפני עצמו,
וחוזר חלילה.
אה,
כמה נפלא.
לכן הם כנועים רגלים.
כי אנו הולכים רגלי בשביל שבין הכרמים,
אבל מרגל לרגל.
ואם איננו חוזרים לקן, הקן בא לקראתנו.
כשהלך מלעם לקלל את ישראל,
ביקש לאבד אותם מן העולם,
קטרג ואמר,
אמת,
הם עם השם.
אמת.
הם מקבלי התורה.
אבל הם הולכים ומתרחקים מהבורא בטרדות היום-יום,
ולמלך אין שווה להניחם.
בא הקדוש ברוך הוא ושתל מסר בפה של האתון.
אתה מבקש לאבד אומה שחוגגת
שלוש רגלים בשנה?
נכון,
היא מתרחקת,
אבל חוזרת.
שבה ומתרחקת,
אבל היא גם שבה וחוזרת.
בשביל זה יש רגלים, שלוש רגלים,
שהשם לא רוצה שנתרחק.
אז גם אם התרחקת, הרגל באה אליך.
אז כשמגיע הרגל, אתה שוב פעם נכנס לקן,
לשובך.
והקדוש ברוך הוא שוב פעם נפגש איתך.
והכל מסתדר.
אז לכן, אינך יפה, גם כשאת מתרחקת,
עינייך יונים.
ואם העיניים איבדו קשר,
אין בעיה.
הרגל בדרך.
רבי יחנן, אני אומר רק איך שהוא אומר.
ראשו הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כוח רבו עולם תורו משווד שנעמור אדונך וסלמה הנציגו יגדיל תורו יעדים.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).