חסרי הדעה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 20.05.2013, שעה: 12:17
- - - לא מוגה! - - -
והספסוף אשר בקרבו יתאבו תאווה
בישובו ויבכו גם בני ישראל
ביאמרו
מי יאכילנו בשר?
גדולתו של דור המדבר הייתה
לא רק בזה שהגיעו כולם למדרגת נבואה,
אלא שקיבלו את התורה מפי הגבורה,
דבר שלא היה רק פעם אחת בבריאה.
לא רק דרגת נבואה,
אלא גם שמעו מפי הגבורה
את הדיברות.
דבר שלא היה רק פעם אחת בבריאה.
ומה שדיבר השם עמהם פנים בפנים,
הלוא הייתה מדרגה יותר גדולה מנבואה.
כי פרחה נשמתם על ידי זה.
אי אפשר היה להחזיק מעמד.
וזה לא קרה לשום נביא בנבואתו.
מדרגה זו היא לא עניין לשעה,
אלא דבר נצחי הוא.
כי מי שזכה לרוח הקודש פעם אחת בחייו,
הלא איש אחר הוא גם אחר ירידתו מרוח הקודש.
איש אחר הוא כבר.
אז כל שכן מדרגה רמה כזו.
בחכמים, זיכרונם לברכה, אמרו
כי דור זה לא שלטה רימה בהם.
גם הגוף שלהם נשתנה והיה כעין נשמה.
אז כל שכן הנשמה שלהם.
ולכן קראו אותם חכמים, זיכרונם לברכה, דור דעה.
כי רק דעה הייתה מהותם.
כי רק דעה
הייתה מהותם.
אחרי שאנחנו יודעים את כל אלה,
ייפלא בעינינו אותו חטא של בשר תאווה.
מי יאכילנו בשר?
לא רק מצד האמונה,
מי יאכילנו בשר?
זו שאלה של אמונה.
אבל זו גם שאלה של תאווה.
אף כי לא היה רצון לאכול דבר אסור.
כי מן השמיים ביקשו שיותן להם.
אבל כמה המרחק הוא מנבואה
לאכילה גסה.
הלוא כל המדרגות של הברייתא
של רבי פנחס בן יאיר,
כל ספר מסילת ישרים לעומקו,
פרישות, טהרה, קדושה, זה רק הקדמה לרוח הקודש.
צריך לעבור את כל המסלול של המדרגות ושנגיע לנו שבו.
וכמה רחוק רוח הקודש בנבואה?
כשפסקה הנבואה ירדו למדרגת רוח הקודש.
זה צניחה חופשית.
אז כמה המרחק לנבואה מרוח הקודש?
רוח הקודש אפשר להשיג גם היום
ובכל מקום,
כמו שמבואר בתנא דבי אליהו.
אבל נבואה הייתה רק בבית ראשון
ומעט בבית שני,
וגם אז רק בארץ ישראל.
באדם שהגיע כבר למדרגת נבואה ועוד יותר הרבה,
איך הוא חפץ
בתאוות בשר?
גם אם גם לא אכלו כמובן. כן.
פרישות אמרנו, פרישות, טהרה. אמרנו פרישות, טהרה.
אז איך הוא יחפוץ בבשר תאווה?
איך הוא יחפוץ בבשר תאווה?
אז מה הביאור בזה?
אך הדבר יובן.
כי הכוונה,
קדושים תהיו,
היא להיות תלמיד חכם.
לא להיות
קדוש כמו מלאך.
התורה ניתנה לאנשים, לא למלאכים.
ואם הכוח האנושי
הוא לעלות גם למדרגה של קדושה ממש,
להיות כמו משכן ומזבח
עד מדרגה של מרכבה לשכינה,
אם יש כוח באנוש
לעלות גם למדרגה של קדושה ממש, להיות כמו משכן ומזבח עד מדרגה של מרכבה לשכינה,
אל לא להישאר במצב זה.
כי אז אינו אדם.
ולא, לא ניתנה תורה.
אלא זה דרך עלייה שלו.
דרך עלייה שלו
זה גם לרדת מקדושה.
לא תאווה.
כי רש״י מבאר את הכתוב, מאסתם את השם אשר בקרבכם.
אומר רש״י,
אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם,
לא גבה לבבכם להיכנס לכל הדברים הללו.
אה, כבר רש׳ ברוך הוא איתנו?
תביא, תביא, תביא, יושבים, אה.
ארבחו וסעדו.
זהו.
מופלטות, יאללה.
תאווה זו באה ממקור של גאווה,
שגבה לבבם לחשוב כי הוכשרו כבר לקיים תורה ראויה לאנשים.
והגאווה באה בשביל השראת השכינה שהייתה בהם.
וחשבו כי הצדק איתם,
ולכן באו לכלל טעות.
חטא כזה ראוי הוא לדור דעה.
אי אפשר לדור אחר לחטוא כמותם.
אי אפשר.
זה הבדקות של הבדקות.
בזה יובן מה שאמרו בשבת קט ז,
כי פרשת ויהי בנשואה
שלא במקומה היא.
ולמה נכתבה כאן?
כדי להפסיק בין פורענות לפורענות.
פורענות של וייסעו מהר ה'
כתינוק שבורח מבית הספר,
ופורענות שנייה של מתאוננים,
כמו שמבואר בתוספות,
שלכאורה,
לכאורה אין עניינם שווה.
אך לדברנו, למה הודבקו?
בגלל ששווים הם שני העניינים בזה.
שקל אצלהם היה לסע ממדרגה של קדושה כדי לקיים את מצוות ה'
כי גם שם נסעו על פי ה' וייסעו מהר ה' זה על פי ה'
והכתוב משבחם בשביל זה.
אבל יחד עם השבח היה בזה חטא במה שהם נסעו בקל,
מהר משם.
לא כמו וייסע ממשד בני ישראל בעל כורחן.
פה וייסעו מעצמן.
היית ליד הר ה' אתה לא רוצה להישאר עוד קצת?
עוד קצת, לא כאילו, תישאר, עוד תתעכב, עוד דקה, שתיים, חמש, עשר.
מה בקלילות? כאילו שמעת צלצול הפסקה, אתה כבר רוצה ללכת. כבר נגמר ה' אני משבח. כן, ראית אחד יתקפל, אתה גם לא משתם בגדים ולא הולך. מה קרה?
אז היה בזה חטא במה שנסעו בקל, מהר משם.
וגם כאן.
ביקשו לקיים את התורה כראוי,
אך נסעו בקל ממדרגה של קדושה מכשירה לזה,
ישר ירדו לבשר ככה בחלקה קטנה כזאת.
אז לכן שתי אלה פורענויות סמוכות זו לזו,
ולכן העתיקו את זה וייסעו לפה.
מזה אנחנו לומדים שני דברים.
כי אין לאדם למהר לעזוב את ההכשרה של פרישות או של קדושה.
זה אחת הסיבות שנקרא נזיר חוטא.
היית כבר אומר הרמב״ן למעלה,
בדרגה של כהן גדול, של נביא, שכינה שרויה עליך, תלמיד חכם,
כל מה, מה לא.
ואתה נוחת מזה?
אז רבנו בחי אומר שבשביל זה יש קורבן, בשביל למצע את הירידה, שהיא לא תהיה דרסטית.
אבל,
אין לאדם למהר לעזוב את ההכשרה של פרישות או של קדושה.
טרם שידע ברור כי מוכשר הוא כראוי לרדת קצת.
הקדמה של יום או שעות
כבר גאווה היא.
לא, לא, זה בסדר, אני כבר מוכן. אתה יכול לסמוך עליי, אני כבר יכול לעזור.
הלו,
תרגע.
זה שאתה ממהר ובהול להגיד שאתה כבר מוכשר למשהו,
זה גאווה.
והיא תוכל להביא את האדם היותר גדול לידי תאווה וחטא חלילה.
ומה לנו יותר מדור המדבר שתיארנו אותם עכשיו, שהם במדרגת נביאים ולמעלה?
כי הם ראו גם פנים בפנים את השם הדבר עד שנעתקה נשמתם.
אין דור כזה שזכר, אין נביא גם שזכר כזה דבר.
לשמוע
את השם
פנים בפנים.
אז אתם רואים, יכולים להגיד, אני מוכשר כבר,
יכול לאכול בשר ולשמור.
יש מצוות
שקל לכוון בהן וקשה לעשותן.
מצוות יום הכיפורים.
קשה לעשות את הצום,
אבל קל לכוון בתענית, כאילו שזו תענית,
זה שם תענית.
אבל יש מצווה
שהיא קשה מאוד, שהיא קלה מאוד וקשה מאוד לכוון בה,
כגון אכילה בשבת ומועד.
קל מאוד לאכול,
אבל תכוון כשאתה אוכל לשם שמיים.
זה, אתה מבין?
אז לכן,
שלא יחשוב אדם, אני כבר מוכשר
ואני מכוון.
אז אמנם אנחנו אומרים תוך כדי אכילה, לשם מצווה,
לשם קדושת שבת, לשם...
לענות צריכים, צריך הפוך, לאכול לתיאבון, שיהיה תאב לאוכל,
אבל השאלה, מה בראש מונח?
שאתה מתכוון בגלל המצווה, כמו בסעודה שלישית שקשה לאכול.
קשה, אתה מפוצץ.
אתה אוכל בגלל שאתה חייב.
ואם אתה עוד מעדן את עצמך ועוד סוחב, עוד קצת, ועוד זה ועוד זה, אז ודאי שבשביל השבת כבר ולא בשבילך.
בבוקר זה גם ממש קשה בשבת. נכון.
זה העבודה.
אבל יש גם רבי אליעזר פאפו של יועץ, יש לו ספר בתפילה,
חלק מהספר שם זה תפילות, שכל פעם בפני סרודה ובפני סרודה.
חבל ש... כאילו שיבין בכלל למה הוא בא. זה נכון.
הבעיה שלנו שאנחנו מתרגלים לתפילות ולא סביבים למה אומרים אחר כך.
אבל באוכל אנחנו שמים לב. לא, אוכלים בשביל להיות חזק בתפילה, נכון? החינוך של השבת ש... יש אנשים שמברכים בשביל לאכול, ויש אנשים שאוכלים בשביל לברך.
אנחנו מהסוג של
מברכים בשביל לאכול.
אז לכן,
אין לאדם למהר לעזוב את ההכשרה של פרישות או של קדושה,
טרם ידע ברור כי מוכשר הוא כראוי.
הקדמה של יום או שעות כבר גאווה היא.
ותוכל להביא את האדם היותר גדול לידי תאווה, וחטא חלילה.
דבר שני,
כי מעלה של קדושה אינה דרך,
רק עצה.
ואחרי שהשלים האדם את העצה,
אז עליו לסור מקדושה ולחיות כבני אדם.
או לעשות הפסקות בירידה ועלייה וחוזר חלילה.
כל אחד כפי מדרגתו ישתדל שלא תהיה המדרגה של קדושה למצב קבוע אצלו,
כי דרך התורה היא להיות תלמיד חכם.
אדם ברום המעלה
פרוש משאר בני אדם
בכל הנהגת החיים,
אך גם הפרישות היא לא מלאכית
אלא אנושית.
כי התורה ניתנה לאנשים.
זו עבודה.
זה לא פשוט. זה לא פשוט. אתה רואה שדור המדבר היה לו קשה.
כן, דור המדבר היה לו קשה.
הוא היה שצליח לעלות אחרינו.
כן.
קודם כל הוא היה שצליח לעלות.
נכון. לכן כתוב, מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו.
נקי חפיים ובר לבב וכולי, כל המעלות.
זה לא פשוט.
מכל מקום ראינו שזה לא כמו שאנחנו חושבים, תאווה גסה, התאווהו, תאווה, תביאו לו בשר וזה וזה וזה.
תאווהו לעשות את זה. אמרו, כן, אנחנו כבר במדרגה שיכולים לאכול בשר כמו שצריך, כמו שהתורה דורשת.
כמו שאמר הרמב״ם, קדושים תהיו, פרושים תהיו.
אפילו שהתיר התורה
שאדם יכול לאכול בשר.
כאוות נפשך תאכל בשר,
לא הגבילה בכמות.
אבל אומר הרמב״ם שמצוות קדושים תהיו, זה אל תהי נבל ברשות התורה.
זה שהתורה הרשתה לך,
אז אל תהי נבל.
כמו שאומרים אנשים.
יש מזנון,
אבל אל תהיה חזיר.
בופה.
כן, בופה. בוף.
הולך לוקח צלחות על שתי ימים כאילו מלצר יוצא משם.
אתה יודע, כבר חלה עוד לפני שהגיעה הכלה.
או כמו במלון. בא אחד, לוקח, לוקח, לוקח, עומקות, שם על צלחת.
מה, לאן אתה הולך? אומר, לא, לא, אשתי.
כמה אשתך, אתה אומר?
כמה אשתי יש פה?
הם עושים תוכן תקיפת בובה. לא, אבל זה כנראה תימנים זה טוב. אשתי זה אשתי.
אשתי. הוא רוצה.
מה זה אשתי, אשתי?
אז זאת אומרת,
הנקודה היא
שהאספסוף אשר בקרבו הם יתאבו תאווה.
אבל וישובו היכו גם בני ישראל ויאמרו, מי יאכילנו בשר?
אנחנו גם רוצים לאכול, להוכיח שאנחנו במדרגה הראויה.
למרות כל הקדושה, למרות כל המן, למרות כל הרוחני,
אנחנו רוצים להראות שאנחנו יכולים להיות גם במדרגה של אנשים.
באמת יש מפרשים שאומרים
בספר התודעה של הרב קיטו, הוא מביא,
שאחת הסיבות שמרגלים
לא רצו להיכנס לארץ,
מעבר למה שאמר אזור הקדוש, שהם ידעו שיחליפו אותם בגלל הפוליטיקה,
שזו הנגיעה שלהם היום.
זה נקרא נגיעה שסית.
אז היה להם נגיעה שסית, ולכן הם החליטו שלא.
מכל מקום
הוא אומר שמה טעם.
הוא אומר, כיוון שהם חיו במדבר,
אז במדבר הם היו כמו מלאכים.
אז מי שמלאך עושה טעות.
אין קונצים, מתים אלפים, מאות אלפים.
אין, אין, אין. צרכים. אין.
אתה הולך עם אלוקים, זה לא טעם מלאך, אתה עם אלוקים.
ליד אלוקים עושים משהו, נגמר.
עכשיו, הם ראו את הארץ,
גם כן, זה לא אנושי.
כל אשכול צריך שמונה אנשים, אנשים ענקים, אמרו, מה זה? זה שוב פעם מלאכים, זה כבר,
זה לא נורמלי.
אז הם לא רצו, אתה מבין, להיכנס.
כאילו, מה ייכנסו? מה, עכשיו גם נצטרך לעבוד את השם עם הזה והכל והכל בדרגה של מלאכים?
אז עוד פעם יהיה מיתה וכל הדברים וכו' וכו'.
אז לכן הם לא רצו, כאילו,
מהפחד הזה?
מכל מקום התורה מרגיעה, הוא אומר, אתה לא צריך להיות מלאך.
אתה צריך להיות אדם במדרגה גבוהה, קרוב למלאך.
נביא,
אפשר פלוס בדור המדבר,
מינוס בדורות אחרים,
בדורות האלה רוח הקודש,
וזהו.
ולא תמיד.
ככה וככה, ככה וככה,
בשביל שאדם יתמזג עם הבריות, יהיה תלמיד חכם מעורב עם הבריות.
לא בריות משתנות, אלא בריות.
ואז זו המדרגה שבעצם התורה מבקשת מאיתנו.
הם היו במדרגה גבוהה-גבוהה מאוד, גבוהה-גבוהה מאוד.
דור דעה.
דור דעה.
יש כאלה כופרים שלקחו את השם הזה וקראו לעצמם דרדעים.
דור דעה, כן.
דרדעה.
זה הפוך מדור דעה, הפוך גמור.
יש כאלה, קראו לזה יורה דעה, כל מיני דברים.
הפוך על הפוך כזה.
כן,
כן. יש חסר דעה, זה השם האמיתי.
וביחד אני אומר,
מה שאומר עושה כל עזרה וכל עזרה וכל עזרה וכל עזרה וכל עזרה.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).