ויסעו מהר השם... מה הפורענות בזה? - ג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 14.06.2019, שעה: 18:26
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום להצלחת ההרצאה בארצות הברית והצלחתו של בזלי.
חלק ג'
פרסות בעלותך וייסעו מהר ה'.
נחזור על זה.
גמרא בשבת קט ז'
והרמב״ן מביא את הגמרא.
פורענות ראשונה כתוב וייסעו מהר ה'.
ואמר רבי חמא ברבי חנינא שסרו מאחורי ה'.
בביאור הגמרא מביאים מדרש אגדה שאמרנו שנסעו מהר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר.
אמרו שמא ירבה וייתן לנו מצוות.
וזהו וייסעו מהר ה' שהייתה מחשבתם להסיע עצמם משם מפני שהוא הר ה'.
ואמרנו לכאורה הנסיעה הייתה על פי ה'
והיו מוכרחים לנסוע ודאי
למה נקראו תינוק הבורח מבית הספר.
מן ההכרח לומר
גם כשהיו מחויבים לנסוע מהר סיני
נראה שהלכו באיזו מהירות מעט יותר מן הצורך.
זרזו הליכתם
עם הכרזת הנסיעה.
בלי כל התחשבות על עזיבת אוצר.
כל חמדה שזה הר ה'.
שם זכו למעלה הכי גדולה בחייהם.
ובמהירות כלשהי כזאת בחנו אותם ושפטו אותם כתינוק הבורח מבית הספר.
כמי ששר מאחורי השם.
כי אומרים,
נברחה מהרה שמא ירבה לנו מצוות.
אז נכון שיש צלצול להפסקה, כולם רצים. הילדים לא הולכים בניחותא, לא משתאים בכיתה, צריך להרוויח את ההפסקה.
איפה אתה רואה שאנשים מתעכבים, לדוגמה, שהם כל כך מתמוגגים מהאירוע והכול ולא רוצים לעזוב? איפה?
איפה אתם רואים שבני אדם נמצאים באיזה מקום,
ואחרי שנגמר האירוע הם רוצים להישאר עוד ונשארים עוד עד כמה שהם יכולים לסחוב יותר?
איפה אתם רואים את זה?
בחתונה.
בחתונה אלה שאכלו, ברחו.
גמרו את המנות, לא נשארים.
מי נשארים?
המשפחה.
לא רוצים לעזוב את האולם.
ב-11, 11 וחצי נגמר, הם עוזרים את האולם באחת.
בטח, אנשי ערים במקום, מדברים, ואיך היה, וזה בא, וראית, ופה וש... ספרו את זה בבית, הלכו לבית. לא, לא רוצים לעזוב.
פה הייתה חוויה, פה היה זה, לא רוצים לעזוב.
וכולם נשארים, זה שב, שב, שב, מה אתה מהר? שב, שב, יושבים.
תביא, תביא עוד קפה, תביא עוד. שב, יושבים.
לא ממהרים.
מי כן מהר? מי שלא נוגע לו, כל העניין.
לא, יש לי נסיעה, יש לי הסעה, יש לי זה, יש ביביסיטר,
זה כל מיני סיפורים עפים.
למה? את הצ'ק שמו או לא שמו,
את האוכל אכלו,
הולכים.
אבל אלה נשארים, זו המסיבה שלהם.
יש לך דבר יותר טוב מזה שהקדוש ברוך הוא הזמין אותך אליו,
להר, יורד עם מלאכים, נותן לך את התורה, עושה אותך עם המובחר,
עושה, מי רוצה ללכת?
מי רוצה ללכת?
כולם רוצים להישאר לכאורה, לדבר על זה, לזה,
איפה זה?
מדדו אותם,
וכשהם מייד נסעו,
אפילו שזה היה עם חצוצרות,
והענן עלה והכול,
אבל היה פה איזה משהו, אתה מבין, שמיהרו מדי לעזוב את המקום.
אבל לא נטעה
ונסבור שהדברים הם כל כך פשוטים וכמו שאנחנו אומרים.
הם לא ברחו, ודאי שלא ברחו.
ודאי שהם לא סרו מאת השם.
ודאי שהם לא אמרו, בואו נברח.
שמא ירבה לנו וייתן מצוות.
כי אנחנו מדברים על דור דעה.
כל אחד ואחד נשא שני כתרים
עבור זה שאמרו נעשה ונשמע.
והקטן שבהם הגדיל לראות יותר מיחזקאל בן בוזי.
אבל הם נתפסו על תנועה קלה ברמות שלהם.
תנועה קלה
על פסיעה יותר מהירה מן הרגיל בהליכתם
מהר השם.
זה מראה משהו על הפנימיות בלב.
עמוק, עמוק, שהם לא מרגישים.
כי אני השם בוחן
לב וחוקר כליות.
היה פה איזה מילי, מילי, מילי, ננו, ננו
של הסרה מאחורי השם.
כתינוק שבורח מבית הספר.
כאומרים,
שמא ירבה וייתן לנו מצוות.
והביקורת הנוקבת הזאת, על מי ועל מה?
אז מי יאמר זיכיתי ליבי?
מי יכול להגיד, אני אבוא לפני השם, הוא יכול לחשוף את הלב שלי, עושה רנטגן, CT, MRI, מה שהוא רוצה?
נקי,
טהור.
גם מה שאנחנו לא כל כך מרגישים או לא רוצים להרגיש, וואי וואי וואי, כמה שחור יש בפנינו.
ציור עכשיו, לדוגמה.
תלמיד ישיבה קיבל מברק דחוף מהבית
שההורים מבקשים שיבוא מיד.
כמובן, משהו...
בעליו לצאת תכף ומיד לנסוע,
לפי בקשת הוריו.
מה החברים יגידו עליו?
אה?
איזה מהירות אתה לחוקח את החפצים וטס ישר, אה?
יפה.
והוא יטען עליהם, מה, אתם לא מתביישים?
אתם מעלילים עליי דברים כאלה בחינם?
אם לא קיבלתי מברק, אני הייתי יוצא?
קיבלתי מברק מההורים,
ואני מוכרח לנסוע.
צודק או לא צודק?
צודק.
אז ההכרח לנסוע מהר סיני הוא פי אלף אלפים יותר ממברק.
כי אם השם אומר לנסוע,
על פי השם יסעו ועל פי השם יחנו.
ממעלה ענן הם צריכים לנסוע, לא?
אז מה ההאשמה?
בכל זאת, מעיד עליהם הכתוב,
כי עזבו בשמחה,
כבורח, כבורח מבית הספר.
כשיוצאים מבית הכנסת,
כתוב שאסור לרוץ.
למה אסור לרוץ?
שלא יתראה כאילו בורח.
או, ברוך השם, שפטרנו.
מי שיוצא בעלינו לשבח,
זה בורח.
זה בורח.
מי שמסיר את התפילין,
לפני שמגיע לעלינו ולשבח, זה כבורח.
זה לפרוק עול.
מהר, רואים.
זאת אומרת,
אדם צריך להתראות,
לא באמת הוא צריך להיות ככה, אבל גם להתראות,
לכן אסור על פי ההלכה לצאת בריצה מבית הכנסת.
יכול להיות שיש מקרים דחופים,
כמו שאלחנן קופץ פתאום כי הוא קיבל ידיעה שיש הצולה.
בסדר.
אבל בסתם אדם לא ירוץ, אפילו שהוא צריך לרוץ.
תלך כמה פסיעות רגיל, ואחרי שתתרחק,
אז שלא יהיה קשור לבית כנסת שאתה הרצת.
אסור לפסוע פסיעה גסה.
ואנחנו רואים על מה נתפסו דור המדבר, בשביל איזה פסיעה גסה.
מער השם, דהיינו מהירות.
ודימו אותם כתינוק הבורח מבית הספר.
ראיתם פעם אחת שבורח מבית הספר? התיק, בסוודר, במעיל, והכול, בדרך. הוא לא עומד, מסדר את התיק,
לובש את המעיל, מכפתר,
הכול עושה על הדרך, על הדרך. מה זה מראה?
שהוא מת לצאת מפה, כבר לעוף מכאן. די, חרס, נגמר, שלום.
זאת אומרת, זה מעיד על הרצון להתפטר מבית הספר.
אפילו אם הוא בעצמו לא מרגיש שזו הסיבה שבעצם הוא ממהר לצאת,
הוא חושב שהוא ממהר בגלל שיש לו מה לעשות.
הוא לא יודע שבפנימיות הוא לא רוצה לשם, מחכה לרגע, מתי יהיה צלצול שיעוף מפה.
יכול להיות שהוא לא מרגיש.
אבל טענה כזאת הוטלה על כל עם ישראל.
טענה כזאת כבורח, כתינוק הבורח מבית הספר,
הוטלה על כל ישראל.
אז רואים כמה נורא עומק הדין גם על פסיעה של בן אדם. שוקלים גם פסיעה. למה פסעת ככה? למה מהר?
למה נשתהית? למה?
על כל דבר מבררים למה זה.
אתה עושה בחפץ לב, וזה וזה.
איך אתה ניגש לדבר? במהירות,
באיטיות.
הכול נבחן,
הכול נבחן בשמיים, הכל, הכל, הכל.
אז צריך לעבוד על הפנימיות שהיא תניע אותנו נכון.
אם הפנימיות לא חיצונית,
אנחנו יכולים להבין שלא יפה שיראו שאני עושה לאט, אז אני עושה מהר. אבל בפנים, יכול להיות שבשמיים רואים את העלפים בצעוק.
תראה איזה הצגה הוא עושה, כאילו הוא ממהר וזה, כאילו הוא הולך להביא תה בשביל שהוא משמש תלמידי חכמים. תראה איזה צחוק, איך הוא עשה את זה ועשה סיבוב,
ואני משמש את התלמידה, כי למדתי עכשיו שמתעלפים מצחוק בשמיים, אתה מבין מה הדבר הזה, כאילו זה,
יודעים שזו הצגה.
אבל אדם צריך להבין, זה הכול נשקל בשמיים.
זה צריך להיות פנימי אמיתי, לא משחקים.
פנימי אמיתי.
אז עכשיו עולה שאלה,
כמה זמן היו צריכים להשתהות בשביל שלא יגידו
שהם בורחים כתינוק.
כמה היו צריכים להשתהות? לפי כל מה שלמדנו עד עכשיו בשיעורים,
יש מאן דאמר שלושה ימים
ויש מאן דאמר אפילו יום אחד.
אם היו משתהים יום אחד או שלושה ימים,
לא היה נאמר עליהם,
סרו מהר מן הדרך
ויסעו מהר השם כתינוק הבורח.
והיו חוסכים 40 שנה במדבר.
והיו נכנסים ישר לארץ ישראל.
תראו לפעמים כמה כשאדם עושה דבר פנימי אמיתי,
כמה הוא חוסך לעצמו מי יודע טלטולים ובעיות והכול,
בגלל שהוא השתהה,
ואז יתרגלו אותו הרבה שנים עד שהוא יגיע לזריזות האמיתית הפנימית.
כמה אדם מפסיד שהוא לא אמיתי, פנימי?
הוא לא יודע.
לכן כשהקדוש ברוך הוא מנסה אדם בשביל שיהיה גדול בישראל,
הוא מנסה אותו בדבר קטן.
ואם לא בדבר קטן, לא יהיה גדול בחיים שלו.
כל החיים שלו הפסידו בשביל דבר קטן.
מה הבעיה לעשות דבר קטן?
מה הבעיה לעשות דבר קטן?
ומה ניסה את דוד? מה ניסה את משה רבנו? בצאן.
דבר קטן.
משה רבנו רץ אחרי שא אחד שעזב.
מה היה צריך? מה, אני ארוץ אחרי האחד?
יש לי פה עדר, חביבי, אלפים. אני אעזוב אותו בשביל אחד?
לא מתעצל.
הוא חס גם על האחד.
זה נקרא דבר קטן.
אבל הקטן עשה אותו הכי גדול.
כי הקטן,
זה מראה על גדלות.
אדם שמתעסק בקטנות,
זה אדם גדול.
הקטנים מתעסקים רק בגדולות.
פוזות,
טררם, רעש, זה הכול.
אבל הגדולים מתעסקים בקטנות.
עונים לכל אחד בכל זמן,
מטפלים, מסייעים
בכל דבר.
לא כמו יש רבנים, אתה רק יכול להגיע לשמש שלו.
זהו.
ואף פעם אתה לא יכול לדבר איתו.
לא, אין דבר כזה לדבר איתו.
אצלנו שולחים לנו אס.אם.אסים, אימיילים, זהו. עונים לכל אחד, מרחיבים, נותנים לו תשובות, מקורות.
צ'יק צ'ק, צ'יק צ'ק, צ'ק צ'ק.
למה?
כי צריך לטפל בכל דבר, גם קטן.
שיעור הבא, עוד כמה דקות.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).