סיבת הקושיות בלימוד
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום אלקנה בן ורד ואשתו יזכו לרפואה שלמה ובריאות איתנה לאורך ימים ושנים,
שמחה תמידית וברכה ממעשי ידיהם תמיד.
אמן.
סיבת הקושיות בלימוד
בהקדמת האפלואה
למסכת כתובות
יש קטע חשוב שהושמט
על ידי הצנזורה והוחזר
במהדורות החדשות.
בעל האפלואה,
הרב פנחס לוי איש הורוביץ,
היה ריבו של החתם סופר,
והוא כתב קטע חשוב שנלמד אותו,
והצנזורה הורידה אותו.
הוא עומד על נקודה מעניינת
והוא מכנה אותה עניין נפלא.
אנחנו יודעים כשלומדים תורה,
בפרט תורה שבעל פה,
זה נעשה על ידי עיון
וירידה לעומק הסוגיה.
והם מתמודדים עם קושיות וספקות שעולים מהסוגיה,
ופותרים את זה בסופו של דבר על ידי מאמצים.
כשגוי מנסה להתקרב לתורה,
הוא גם נתקל בקושיות ובכל מיני ספקות,
אבל יש הבדל שמיים וארץ
בין הקושיות והספקות של יהודי
שעוסק בתורה
לבין אלה שאצל הגוי,
כשהגוי מנסה לגעת בתורה.
אצל אדם מישראל
הקושיות והספקות
זה אמצעי שהקדוש ברוך הוא יצר
כדי שהאדם היהודי יתעלה על ידי הקושיות והספקות ויתרץ אותן.
ואצל הגוי,
הקדוש ברוך הוא יצר את הקושיות כדי שהוא לא יתקרב לתורה ויתרחק.
זה מסביר בעל האפלות.
והדברים שלו הם כך.
והנה, אם בא לאדם איזה קושייה וספק בתורתו ובעבודתו,
ידע כי מאת השם הייתה זאת,
כי רוצה לעלותו למעלה עליונה בתורה ובמצוות.
ואי אפשר לעלותו,
אלא
על ידי שיפול באיזה קושייה,
ויגע,
וימצא על נכון ובטוח תירוץ וחוכמה נפלאה.
וזה מה שאומר הפסוק, כאשר ייסר איש את בנו,
כדי ללמדו ולהבינו ממעלה למעלה.
כן יפתח האדם,
כי אילולא שחפץ השם להגדיל תורתו ולהאדירו,
לא היה בא לו קושייה וספק.
כי אין מידתו של הקדוש ברוך הוא בקרב עמו ובניו לבוא לידי קושייה וספק.
כי אם לתועלת תירוצו וברורו,
למעלה ירום ונישא מאוד.
זאת אומרת,
מלכתחילה הקדוש ברוך הוא לא היה מקשה עלינו.
כל הקושיות זה בשביל לרומם את היהודי ולהתעלות מעלה-מעלה.
וזה שנאמר בתהילים
טוב ישר אדוני,
על כן יורה חטאים בדרך.
העניין של קושייה וספקות
זה נקרא חטא וחיסרון.
כי העניין קולע באבן אל הסערה ולא יחטיא.
ולא יחטיא לא יחסיר,
אלא קולע בול.
והחסרון הזה שמגיע לו,
זאת אומרת זה שהוא מסתפק ויש לו קושייה, החסרון הזה שמגיע לו ידע,
כי בוודאי טוב ישר השם.
ולא על חינם יבוא לדעתו קושייה וספקות
המחסרים אותו משלמותו ותמימותו.
אין זה כי אם מאת השם למען
ידרך ענבים במשפט
וללמדם דרכו.
לעומת זאת,
בכל העמים הוא ההפך מזה.
כדלת אותם!
על כן כל הזר הקרב לתורתנו הקדושה,
בפרט לתורה שבעל פה,
יבואו לו כמה ספקות וקושיות,
והוא מאט השם,
להרחיקו מעל גבול תורתנו הקדושה.
לפי זה הוא מבאר את הפסוק בתהילים,
משנאי אדוני יכחשו לו.
מדוע נוקט דוד המלך
בלשון משנא ולא שונא?
אלא הקדוש ברוך הוא רוצה להרחיק את אמונתו מהם.
לכן בכוונה תחילה הוא מטעה אותם
ומכניס בהם ספקות ושאלות
כדי שיכחשו לו.
מהספקות הם אומרים, הנה, אם יש ספק וזה, זה לא נראה לי, זה ככה, ככה, והם עוזבים.
ועל כן קרא להם משנאי השם שהקדוש ברוך הוא משניאם,
מכניס בהם שנאה כלפיו,
גורם להם שישנאו אותו כדי שלא יתקרבו לתורה הקדושה.
ולפי זה הוא מבאר את הפסוק בתהילים.
משנאיך, אדוני השנא,
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי.
קרא להם משנאיך, לא שונאיך, אלא משנאיך.
השם גורם את השנאה שלהם אליו,
וזה מחמת שנאתו עליהם.
אז אומר דוד המלך, כשאני רואה
שמחמת שנאת השם עליהם הם שונאים אותו,
בערקע מים הפנים לפנים,
גם אני שונא אותם, תכלית שנאה.
עד ששנאתי גורמת להם לשנוא אותי ולהיות לי לאויבים.
זאת אומרת, תכלית שנאה שנאתים,
ועד כדי שלאויבים יהיו לי כי כמיים הפנים לפנים, אם הם רואים שאני שונא אותם כל כך,
בתכלית השנאה,
הם יהפכו לאויבים לי.
וככה הם נהיים רחוקים מהתורה הקדושה.
זה רעיון נפלא ועמוק שמביא בעל ההפלואה להסביר
איך הקדוש ברוך הוא מרחיק את אומות העולם מתורתנו.
היה מלך...
אחד תלמי שרצה שיתרגמו לו את התורה ולמצוא בה דופי ולהעליל על היהודים.
אז הוא לקח 70 חכמים וחילק אותם כל אחד בחדר אחר מבלי שידע אחד מן השני מה הוא רוצה ואז אמר לכל אחד אני רוצה שתרגם לי את התורה היוונית.
זה יום קשה מאוד היה לישראל כיום החגל.
לפרש את התורה רק בפירוש אחד, תרגום לא סובל
יותר מפירוש אחד.
והתורה מתפוצצת לתרייג ראשים בכל התחומים, פפרדס.
אז זה יום חושך שירד לעולם.
והקדוש ברוך הוא נתן בהם דעת לשנות
בתרגום מקומות שהוא עלול היה להשתמש בהם נגד
ישראל ונגד השם.
נגיד בראשית ברא אלוקים, הם שינו כולם, בלי לדעת אחד מהשני,
אלוקים ברא בראשית.
למה?
כי הטמבל הזה, אם הוא היה שומע שבראשית ברא אלוקים,
הוא היה אומר שיש מישהו שקוראים לו בראשית והוא ברא את האלוקים.
זה ראש של גוי.
אז לכן
הם שינו.
ואשתו קראו לה ארנבת.
אז כשהם הגיעו לפסוק של הארנבת, שהיא טמאה ומאוסה וכולי וכולי,
כולם שינו וקראו לה קצירת הרגליים.
מדהים. ועוד כמה שינויים.
וכל זה הם עשו... הוא קיבל הלם, שהוא ראה שכולם תרגמו את זה,
והשם נתן בדעתם לעשות כך שלא יהיה
עלילות על היהודים.
גויים זה בעיה עם התורה, לכן הרחיק אותם הקדוש ברוך הוא.
אומר המדרש
בשמות רבה ל״י ב״,
פעם אחת אמר לו עקילס,
לאדריאנוס המלך,
רוצה אני להתגייר
ולהיות ישראל.
אמר לו,
לאומה זו אתה מבקש?
כמה ביזיתי אותה,
כמה הרגתי אותה.
לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב?
מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר?
אמר לו,
הקטן שבהם יודע,
האח...
קרא קדוש ברוך הוא את העולם.
מה נברא ביום ראשון?
מה נברא ביום שני?
כמה יש משנברא העולם?
ועל מה העולם עומד?
ותורתן אמת.
אמר לו, לך ולמוד תורתן
ואל תימול.
אמר לו אקילס,
אפילו חכם שבמלכותך וזקן בן מאה שנה
אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל,
שכן כתוב, מגיד דבריו ליעקב,
חוקיו ומשפטיו לישראל.
לא עשה חן לכל גוי.
אבל למי הוא כן עשה? רק לישראל.
נשאלת השאלה,
מה הבעיה שגוי ילמד תורה?
וכי אין גויים שיודעים תנ״ך?
אפילו בעל פה?
אומר הפלואין,
הקדוש ברוך הוא לא רוצה אותם.
לכן הוא משניא עליהם את התורה.
כיצד? על ידי שמכניס בהם קושיות וספקות שלא ירצו להתקרב
אל התורה הקדושה.
אז למה השמיטה צנזורה של הגויים והמשכילים מישראל,
האסכולת,
הוא נלחם בהם בעל האפלואים מאוד בתנועת ההשכלה במנדלסון וחבריו, הוא כתב כנגדו.
מה הפריע להם ברעיון הזה של האפלואים? הם צנזרו את זה מהספרים.
הגויים והמשכילים חושבים שהם בעלים על התורה.
הם לא מחויבים למתן תורה בסיני,
הם לא מחויבים למסורת שעוברת מדור-דור,
הם לא מחויבים לשלשל את הקבלה,
הם לא מחויבים לחכמי ישראל המנחילים תורה מדור לדור.
הם מחליטים מה התורה אמרה,
ככה כתוב וזהו
והם קובעים מה ללמוד ומה לא
מבינים את התורה כשכלם הפרוע
והם קובעים מה נראה להם, מה לא ייתכן, מה כן ייתכן,
הם מחליטים
זה נקרא ביקורת המקרא שלומדים באוניברסיטה
מה, משכילים.
ומה מתברר להם?
שלא רק שהם לא בעלים על התורה,
אלא הקדוש ברוך הוא בדווקא מונע אותם להשיג את התורה ולתרץ את קושיותיה,
כי בזה קונים מעלה עליונה.
הוא לא רוצה
שהם ייגעו בתורה הקדושה.
ירושה,
קהילת יעקב.
זה שייך רק
ירושה לקהילת יעקב.
ואומר הפסוק בתהילים,
ולרשע אמר אלוהים, מה לך לספר חוקיי
ותשא וריטי עלי פיך?
רשעים?
מה לכם לספר חוקי השם?
מה אתם שמים בכלל תורה בפה שלכם?
מה לכם לזה?
אבל הם רוצים להפגין חוכמה ומעלים כל מיני קושיות וספקות בתורה,
ואז בא הפלואה
ומגלה להם את האמת, טמבלים.
הקדוש ברוך הוא הכניס בלבכם את הקושיות והספקות האלה שלא תרצו להתקרב לתורה שלו.
את האמת הזאת
הם לא מוכנים לקבל.
לכן הם צנזרו והשמיטו את הקטע הזה מאפלואי.
אבל עכשיו במהדורות החדשות החזירו את זה.
אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, לא כל אחד שרוצה ליטול את השם יכול לבוא וליטול את השם.
יש כאלה שהשם רוצה,
ולכן הוא נותן להם שיצוצו להם קושיות,
ומהקושיות באים תירוצים שמגדילים את האדם.
כל מי שמתרץ יותר ויותר ויותר ויותר,
סימן שהוא מעיין גדול,
וכמובן כשהוא מכוון אל האמת,
עשו כשמעת עליבא דלקתא.
בזה ניכר גודלו והבנתו והשגתו ועיונו.
זה הדבר הגדול שמעלה את היהודי במדרגות למעלה,
למעלה, למעלה, למעלה.
כשרואים תירוצים של הגאון מווילנה בכל מיני דברים,
זה לא יאומן כי איזה שכל,
שכל מלאכי ממש,
זה מעלה.
אבל גוי הוא מס...
או חילוני מצוי.
רואה איזה כות שאומרים,
אה, מתי.
אה, זה לא יכול להיות דבר כזה. איך הם אומרים, לא, לא, לא, לא, לא. עזב, לא, לא, לא, לא.
אם אתה הגעת על מסקנה כזאת, זה השם הרחיק אותך.
בגלל שאתה רשע.
מה יאמר לרשע?
מה לך לספר חוקה אם את תישא ורית יעלףיך?
תחזור בתשובה.
או,
יורה חטאים בדרך.
הקדוש ברוך הוא יוביל אותך בדרך מעלה-מעלה.
אבל אם לא, לא.
לכן יש קושיות.
הקושיות הן לטובת היהודים
ולרעת הגויים.
לכן
אין ללמוד ממי שהוא לא מקיים את התורה כלשונה,
ירא שמיים, אמיתי וכו'.
כי היום אנחנו רואים שיש גם כאלה שקוראים לעצמם רבנים. אפילו הגאון וכו' וכו'.
והם בעצמם עוקרי תורה ושונאי תורה ושונאי תלמידי חכמים אמיתיים וכו'.
אז צריך להיזהר. צריך לראות רק יראי השם שמקיימים את התורה כלשונה ומדקדקים בכל מצווה ומצווה.
לא פוליטיקאים.
הא הכל ידועך והכל יישבעוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו.
ישמחו במהלכותך שמרי שמרי שמרי שמרי שמבט וקורא עונג שבת
ישמחו במהלכותך שמרי שמרי שמרי שמבט וקורא עונג שבת
עם מקנדשן מקנדשן מקנדשן שביע
שבת ען, מקנדשן,
מקנדשן, מקנדשן, שביעי,
שבת, שבת רעה בקרוב, יהיה בבית.
שיהיה לכם יום טוב.
יום טוב טוב.
הריני מכוון לקיים את צוות החכמים באורייתא, בשמחה דאורייתא.
גובל נפשו יש חסד דאורייתא, כבד את אביך דאורייתא.
לעשות נחת רועה לקדוש ברוך הוא, לעשות נחת רועה לתנא הקדוש שיהיו שפתותיו דובבות בקר.