מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 72

 

- - - לא מוגה! - - - 

אם שנהרגו ב-7 לאוקטובר

23 אז היו פה רבנים שהספידו אותם ואמרו שהם קדושי עליון ומתו על קידוש השם, אלה שהלכו לרקוד בנובה.

רציתי לדעת מה דעת כבודו בנקודה הזאת, אם זה נכון שהם קדושי עליון ואם הם מתו על קידוש השם. לא החיילים, החיילים חס וחלילה.

אני מדבר על הנובה. לא, הספידו אנשים שנרצחו בנובה בזמן הריקודים.

בשמחת תורה. בשמחת תורה, כמובן.

יש אנשים,

או אתה קורא להם רבנים,

שהם רוצים למצוא חן בעיני הציבור,

או שהם לא יכולים לעמוד בבית אבלים ולהגיד דברים שלילים על הנפטר לפני ההורים שלו והמשפחה.

אז הם מחרטטים כל מיני חרטוטים.

אדם שהיה בעצם יום טוב

וחילל את היום טוב

והיה שם בודהה,

ועישנו, ונסעו, ועשו כל מיני דברים,

איזה קידוש השם? מה קידוש השם? מה קדוש פה? מה יש פה קדוש?

לצערי זה הרב המקומי אמר את זה. זה לא משנה איך קוראים לו.

אבל

יש דיון אם בן אדם נהרג על ידי גוי,

אבל לא על ידי שהוא עשה חילול השם ודברים כאלה וכאלה.

האם יש, קוראים לו קדוש, לא קוראים לו קדוש, יש בזה כל מיני צדדים.

אבל אני אשאל אותך שאלה, נגיד,

לפיד, אם היה הולך עכשיו למלחמה ונגיד קרה מה שקרה,

אז הוא נקרא שהוא מת על קידוש השם?

אבל שלא חטפו אותו.

לא, אני שואל.

אתה מבין?

זה טיפשות להגיד דברים כאלה.

אנשים שלא מאמינים באלוקים,

לא בכלום, לא שום דבר,

נהיים קדושים בן רגע?

זה יותר גרוע מהעבריין שהתחתן שבוע לפני שהוא מת בשביל שימחלו לו על העוונות.

כן, שאלה שנייה.

תן לבחור פה מאחור.

אם בן אדם נודר בבית הכנסת,

לא משנה, עלייה לתורה או שהוא עושה תרומות בבית הכנסת.

תרומות?

כן, כן. עלייה לתורה או כל מיני, יש לו מנחה ערבית שהוא קונה, נגיד.

תוך כמה ימים הוא אמור להחזיר את ה... לפדות את הכסף הזה?

שלא יעבור עליו רגל אחד,

והכי הרבה זה שלושה רגלים.

כי אם עברו שלושה רגלים נברא מלאך שמקטרג עליו.

לא, תוך כמה ימים מיום הקנייה של הנדר.

תוך כמה זמן אתה צריך להחזיר?

יומיים, שבוע, שלוש, ארבעה ימים? עניתי, עניתי.

אם אדם יש לו כסף, צריך לשלם מייד.

אם אין לו עד רגל, רגל זה חג.

והמקסימום שאדם יכול להתעכב מתשלום נדר זה שלושה רגלים,

שעברו עליו שלושה חגים.

שוקות, פסח, שבועות.

זהו.

אם עברו שלושה רגלים ולא שיניהם,

המלאך שנברא מהנדר מקטרג עליו.

אוקיי, תודה רבה.

כן.

תן לבחור פה.

שלום כבוד הרב, תודה רבה.

שלום.

שאלה ראשונה רציתי לשאול לגבי החסד שאמרתם.

מה זה? לגבי החסדים שאמרתם. כן. שבן אדם רוצה, יש כפריים במידה והוא

רוצה שיתכפרו, אז הוא עושה חסד.

אז אני במקרה רציתי לעשות משהו כזה. לא, לא, לא מתכפר לו. מוחלין לו. מוחלין. מוחלין זה רק

בלי לנקות אותו.

זה לא יהיה לו עונש.

אבל לא מנקים אותו. כן.

מה קורה במצב, נגיד, שזה נבצר ממך? אני למשל ניסיתי לעשות משהו כזה בשכונה, גמ״ח, משהו כזה שנתיים.

והיה בלאגן שם, פרצו לי,

מה לא עשו שם? ובסוף התייאשתי

במשך שנתיים. אני לא יודע מה לעשות עם זה עכשיו, נגיד. מה היה הגמ״ח?

כל דבר, חלק ציציות או קלטות של הרב.

אז מה עשו לך? גנבו לך את הציציות. פרצו למקלט איזה שמונה, תשע פעמים.

גידלו סמים, ישנו סמים שם,

וגם זה, גם הגשם הציף לי את ה... אז למה אתה שם במקום שחוזרים אליו כל פעם בשביל לקלקל?

כי אין לי מקום אחר, זה היה מקום מרכזי. למה לא בבית?

עכשיו עשיתי בבית, עכשיו אני עושה בבית, אבל הוא... אבל מה קרה עכשיו בבית? מה יש בבית?

לא פרצו, לא פרצו.

לא, לא פרצו. ולא נכנס גשם.

לא. נו, אז הכל בסדר. אז הנה, מצאת את המקום שאפשר לשים את הגמ״ח.

אוקיי. ושאלה שנייה, לגבי איסורים, רציתי ככה לבקש... לגבי מה? איסורים? לגבי האיסורים שאמרתם, שזה מתקן. כן.

אז רציתי לבקש כאילו ברכה,

קצת שהמצבים יירגעו,

כי ברוך השם אני שופע ב...

ביסורים, אז עכשיו אני שוקל אם לבקש ברכה מהרב או לא.

או שזה פשוט...

תראה, אם אתה ת... תקשיב.

אם אתה תעשה תשובה אמיתית

בלפני יום הכיפורים,

אז יתכפר לך.

והנה, אתה כבר שלושה-ארבעה ימים לפני, וזהו, אין יותר טוב מזה. מה... אין עיתוי יותר טוב מזה.

כן.

עשה תשובה אמיתית.

בטח אתה יודע מה אתה לא עשית בדיוק, מה חיפפת, מה לא...

ואתה לא לומד בטח קבוע תורה, ואין לך קביעות עיתים לתורה,

וכל מיני דברים כאלה. אז ממילא באים היסורים, אתה מבין? לעורר את הבן אדם.

אם אתה תעשה תשובה ותבדוק בדיוק מה צריך לעשות,

יום הכיפורים יכפר עליך, ולא תצטרך לייסורים.

כן. אפשר לקבל ברכה, רב?

כן, שתזכה לעשות תשובה אמיתית ויתכפר לך.

שאני אזכה גם להקים את הגמ״ח, אם אפשר.

שלא יאונה שום רע לגמ״ח שלך.

בטח. וזיווג הגון הערבים, אם אפשר.

וגם זיווג הגון שימחלו לך על העוונות.

אמן.

תודה רבה.

תכף.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

תודה רבה על הדרשה.

אני כבר מספר חודשים סובלת נפשית.

אני אושפזתי וקיבלתי טיפולים יחסית קשים שגרמו לי לעיבוד הרגש.

ואני רוצה לדעת מה אני יכולה לעשות על מנת להחזיר לעצמי את הרגש.

איך זה?

התחיל שפתאום הרגשת נפשית לא טוב, מה קרה?

פשוט חולשה, התיישבתי על הרצפה ולא הצלחתי לקום, הרגשתי את הנפש נפלית. ולפני כן לא היו דברים כאלה?

לא.

זה אימא שלך?

כן.

תני לי אותה רגע.

ערב טוב, כבוד הרב.

את זיהית בילדה באיזה תקופות לפני שהיא הגיעה לרגע הזה בעיות כלשהן?

כן, בעצם כן.

זאת אומרת, זה תהליך שהתחיל כמה שנים אחורה.

היא הייתה בצבא, היא הייתה בחוץ לארץ,

היא עברה דברים,

אומנם בסוף היא חזרה בתשובה.

אבא שלה נפטר מהמחלה, שהיא הייתה מאוד קשורה אליו.

מה עוד אני יכולה להגיד? מישהו התעלל בה?

היה איזה משהו בצבא, כן.

בסדר, שמעת?

טוב, אז זה חוזר לפעמים.

היא בחו״ל, היא הסתובבה בכל העולם.

שמעתי, הבנתי כבר.

אני אומר,

יש דברים כאלה שחוזרים בום,

בחזרה, והזיכרונות וכל מיני דברים,

ולמה הגענו לזה, ולמה, למה, למה,

ונהיה בלבלה בראש וכו' וכו'.

אם את רוצה לצאת מהכול,

תקראי ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום חצי שעה,

שלושה חודשים רצוף,

ותשאירי עבדו, עבדו, עבדו. נו, בזכות זה היא עשמה בית חולים, היא שרה עבדו, עבדו.

רבע שעה, כל יום רבע שעה לשיר.

אם את יכולה קצת לרקוד,

תרקדי.

ובעזרת השם, בשילוב של שני הדברים האלה,

ובלי לחשוב על העבר,

לא להיכנס למחשבות על העבר,

לחשוב רק על עתיד ורוד וטוב,

תצאי מהכול.

בסדר?

כן. יאללה, בהצלחה. היא שר, היא דווקא למדה שערי תשובה, זאת אומרת שלושה חודשים, ושוב שלושה חודשים.

ללמוד שלושה חודשים. היא עשתה את זה, חצי שנה עשה את זה. הלאה,

הלאה, שלושה חודשים מעכשיו הם עבדו, עבדו, עבדו. ונברך אותה, כבוד הרב, לזיווג. למה לא? מה השם?

שיר שרה בת ציויה.

שיר שרה בת?

ציויה.

ציויה? כן.

השם יזכה אותה לזיווג הגון,

רפואת הנפש והגוף.

אמן. אמן. ורחל בת תקווה לרפואה שלמה. אמן. לזיווג. אמן.

ועוד משהו קטן, לבעלי היקר,

ישראל בן לאה לרפואה שלמה.

אמן.

תודה, כבוד הרב, וכן לרפואה.

כן, כן, בבקשה. ערב טוב. ערב טוב. יש לי שתי שאלות.

כן. שאלה אחת,

נשמה, הרי יש לה כמה גלגולים כשהיא באה לעולם.

בתחילת המתים, איזה גוף קם?

הגוף שנעשה בו עיקר התיקון.

אם לדוגמה אתה עשי את עיקר התיקון עכשיו, אז את תקומי עם הגוף הזה.

הבנתי.

ויש לי בקשה.

יש לי חברה

שכבר חמש שנים נשואה ואין לה ילדים.

הייתי רוצה שתברך אותה.

היא פה לידי.

תביאי אותה לדבר. בבקשה.

היא רוצה לשבת ברשותך.

אז איך אני אדע, עם מי אני מדבר?

כן.

את שומרת תורה ומצוות או עדיין לא?

שומרת שבת.

לא, שבת שומרת עלייך.

חמש שנים אין לך עדיין ילדים?

שלוש.

שלוש שנים.

תגידי לי, האם תהיי מוכנה ללכת בצניעות,

בעזרת השם, בשביל לחבוק בן?

אני צנועה.

אני לבושה בצניעות. מי קובע?

אישה נשואה צריכה כיסוי ראש ולא לחשוף את אבריה.

אז פירושו של דבר צריך להיות מכוסים עד הצוואר וכיסוי ראש.

אם תסכימי,

אני אתן לך ואברך אותך כדי שתוכלי לחבוק בן.

מסכימה?

את לא חייבת.

אפשר לנסות, אני יודעת. מה זה לנסות?

אפשר להתחיל ולגמור ככה.

זה תקופה, נראה.

ברור. מה זה לתקופה עד שנפטרים?

את יכולה להחליף כיסויי ראש, את לא חייבת להישאר עם אותו אחד.

אבל איך כיסוי הולך בלי חצאי? זה לא... אמרת שאת צנועה, שכחת.

בסדר, אבל... מה בסדר? המכנסיים זה צנועה? זה שחקן כדורגל.

לא נגזים. מה לא נגזים?

מכנסיים זה לא...

אני לא יכולה להיפרד מהם.

ממה? ממכנסיים? כן.

יש לך אחים?

כן. אז שהם ילכו עם מכנסיים, ואתם תלכי עם חצאית.

יש לי יותר מזה.

לא, לא, זה לא בעיה. תתרימי אותם לכמה גברים, פועלים זרים.

אבל את, בעזרת השם, תלכי בצניעות כבת מלך. למדנו על רבקה אמנו היום.

תהיי כמו האמהות הקדושות ותזכי לבן קדוש. כדאי לך.

נתחיל עם כיסוי ראש, ושמלה... וחצאית או שמלה? יהיה בסדר.

מה?

נתחיל עם כיסוי ראש, ויהיה בסדר. שלב שלב. אי אפשר הכול בבת אחת. אז מה אתה רואה? התניעות היא בנפש, בפנים, לא מבחוץ. לא נכון, לא נכון, לא נכון.

חוץ מזה, אתה יכול לראות שאני לא לבושה חשוף.

לא, זה חשוף? זה נקרא חשוף. זה נקרא חשוף. את צריכה ללכת עד הצוואר. עד הצוואר.

אבל תגידי לי משהו.

מה יותר חשוב, את חושבת,

מכנסיים

או ילד?

בסדר, אבל מי אמר ש... מה, אתה תיתן לי ילד?

אני לא נותן כלום. הקדוש ברוך הוא נותן.

אני רק אבקש בשבילך, ובדרך כלל הקדוש ברוך הוא נותן.

את רוצה לראות סרט?

אני אתחיל עם כיסוי ראש. לא, זה לא הולך. אני לא רוצה... את רוצה ילד שלם, נכון?

אני לא רוצה שיהיה לו בעיה חסר שלום ברגליים.

רוצה שיהיה ילד טוב, שלם.

אולי תראי לה את הסרט וזה אולי יושפע עליה.

בסדר, אם היא רוצה לראות סרט היא אוהבת סרט.

חסדים? למה לא?

כן, הכוחה של מצווה.

אם היית חוסכת לי את זה, היית מראה לה לפני שהבאת אותה לפה.

במקרה פגשתי אותה פה.

טוב, יפה מאוד שאת אוהבת לעשות חסדים.

מוכן להקרין?

כן, זה קטע עמק.

מה את אומרת?

תראה, שלב שלב. אני מוכנה, כאילו, ההרגשה שלי שאני יכולה לשים כיסוי ראש,

אבל עניין החצאית קצת יותר קשה לי. אולי בהמשך אני אוכל לשים כיסוי ראש. תודה. עוד מעט, בואי נתחיל מהחצאית ואחר כך נעבור לכיסוי ראש.

כן, שלב שלב.

תראי, אי אפשר לעשות לחצאין. אי אפשר לחלל חצי שבת, ושבת,

או שאומרים שבת או לא שאומרים. צניעות זה קומפלט.

או שאת צנועה או שאת עדיין לא צנועה.

בזכות הצניעות

את יכולה לזכות לבין בעזרת השם יתברך,

ובעזרת השם יהיה לך ברית.

אתה אומר.

מנסה, אני יודעת. את לא חייבת להאמין.

הנה, גיסתי גם רוצה לחזק אותי. היא אמרה שהיא תיקח גם להצדק איסוי ראש וחצאית.

יש, יש. יאללה, שתיים. קדימה.

קדימה.

קדימה.

קדימה.

ארבעים רחמים ונזכה, נזכה לזיבור גדול. תרם עשר אנציקלופדיות.

וערן בן סיגלית, נזכה להיות תלמיד חכם אמיתי.

כן, נקום, נשים ונברך.

עד אז, עד אז.

יאללה, יאללה, יאללה, כהן, מצרווי. מה?

יאללה, יאללה, כהן, צורים, מצרים.

יאללה, יאללה. כן?

נו, אתן שמות.

תשים כיסוי ראש ונברך.

יאללה, כהן,

מצרווי.

וואי, וואי, וואי, שופר, שופר.

איפה תסתתך? איפה תסתתך?

קדימה.

יאללה, יאללה, קדימה.

לא נעקב

עדש ושופר, כיסוי ראש של שופר, יא חביבי, איזה סמל, איזה סמל,

יש גם ציפיות עם סמל שופר, יא חביבי,

שופר מים מוקדש

ישראל, ראשון, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, ישראל, נו,

ישראל, ישראל, ישראל, תשמעו כשרוי, שנייה... טוב, תעשי מי שלא יפול אבל, תקשרי.

מה זה?

תקשרו לה את הראש עד שף. תודה רבה, יש פה קצת התלבטות ש...

התלבטות זה לא טוב.

כן, מה השם?

מה השם?

רויטל אוליאל.

רויטל, בת?

טובה.

תזכי לזרע חי וקיים מהרה.

אומר בן זכר.

יש עוד מישהו שרוצה כיסוי ראש של שופר?

באמת, באמת, אם יש,

אני נותן מתנה כיסוי ראש.

לא סתם להצביע, שהיא תגיד אני רוצה.

אם יש מי שרוצה, אני נותן, אבל שהיא תלך עם זה,

לא משחקים.

כן, תן לה לברך שאחיינו, נו.

שהיא תלך עם זה.

שאחיינו וקיימנו והגיענו. ברוך.

ברוך אתה,

אדוני, אלוהינו, מלך העונה, שאחיינו וקיימנו וגיענו לזמן הזה. אמן.

תודה רבה.

כבוד הרב, יש כאן עוד אישה שרוצה ברכה לזרע של קיימא.

אבל היא שמה כיסוי ראש.

כיסוי. איפה? זה אני, כן. יואו, יש לך כבר. כן, ברוך השם. טוב, כמה שנים? ארבע וחצי.

ארבע וחצי.

את תהיי מוכנה ללמוד חצי שנה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצו?

כן, בעזרת השם. בעלך ילמד שעתיים תורה כל יום. בעלי אברך.

אבל שילמד שעתיים תלמוד תורה,

שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

כן, בעזרת השם. כן, מה שם שלכם?

רחל חיה בת רבקה.

רחל חיה בת רבקה.

בנימין חיים בן טובה רונית. ובנימין חיים בן טובה רונית.

שתזכו לזרע חי וקיים מהרע. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שתי שאלות ושתי בקשות.

שאלה אחת נובעת מאחד מההצעות שלך, שאחת שאלה לגבי זיווג, אם צריך להשתדל.

אז אמרת שמי שיש לו מאה אחוז אמונה בקדוש ברוך הוא לא צריך להשתדל, אבל זה לא גורר.

אבל אם היא תצא עם יותר זה לא אומר שזה הקדימה את הזיווג בתאריך הקבוע.

אז במה הברכות עוזרות?

הברכות עוזרות בזה שנותנות סיוע מן השמים, שאדם לא יעכב בעצמו את זיווגו.

לפעמים אדם יכול לעכב את הזיווג של עצמו בזה שהוא מדלג,

חושב שזה לא מתאים, שזה כן מתאים.

אבל התאריך הוא קבוע.

העיתוי הוא קבוע, אבל לפעמים מפספסים אותו.

ואי-אפשר להקדים אותו.

להקדים לא.

להפסיד, כן.

שאלה שנייה, לגבי הציטיות שאתה מחלק וכל זה,

האם זה רק לחוזרים בתשובה,

או שאפשר גם אלה שכבר חזקים ושומרים תרום ומצוות?

הרצוי הוא רק לאלה שהם צריכים מעכשיו ללכת, לאלה שיש, שיקנו לבד.

כי פשוט מאוד תורמים את זה בשביל שאנשים יזכו,

אבל לא שיהיו להם החלפות.

אוקיי, עכשיו לבקשות.

בקשות אחת, שתעבור המחלה מאילנה בת רחמה. דתייה או חילונית? חרדיה.

היא תהיה מוכן, היא באפשרות להתפלל, לעשות משהו?

היא הכול עושה, היא לא יודעת אפילו שאני מבקשת את זה. לא, אבל היא בהכרה?

מה היא? לא, לא, לא.

היא לא בהכרה.

אה, לא, היא בהכרה.

היא תוכל ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה? אני אגיד לה.

מאה אחוז.

שלושה חודשים רצוף. מה שמה?

אילנה בת רחמה. אילנה בת רחמה, השם ירחם עליה ויעתיק את המחלה ממנה לראשו של אחמדינג'אד.

אמן.

וברכה לי לזיווג הגון, בריאות וזיווג הגון עוד השנה משורש, נשמעתי. אבן.

ראית? קצר וקולע.

הוא אמר ביי.

כן, בבקשה.

האמת שזו לא בדיוק שאלה, זה יותר, הייתי רוצה שתעזור לי, כי כבר פעמיים בערב שבת,

קודם כול אני אימא לשני ילדים,

לבן ולבת,

וכבר פעמיים בערב שבת אני חולמת את אותו חלום,

ששני הילדים שלי נדרסים על ידי משאית,

ואני רואה את זה,

ומישהו,

שאני לא יודעת מאיפה ומאין,

פשוט צועק לי, זה סימן.

ואני רוצה לדעת מה זה הסימן הזה. סימן למה?

אני שומרת שבת, בעלי שומר שבת, זה קשור. תראי, אם תלכי בצניעות, בעזרת השם,

את צוחקת, למה את צוחקת?

אם תלכי בצניעות,

אז הכול יהיה סגור הרמטי ולא יהיה שום פרצה,

והילדים שלך, מאדי, יהיו כפרה על הילדים שלך.

את מוכנה לשים כיסוי ראש?

מה את אומרת?

מה, אני לא מאמין שאת לא מסכימה.

אם אני הייתי במקומך הייתי מסכים.

הרגע הזה פחדתי. אני הולך עם שני כיסויי ראש.

יש לי גם כיפה וגם כובע.

מה הבעיה? יהיה לך יפה, אני מבטיח לך.

תן לה לנסות רגע, בוא נראה. לא, זו לא שאלה של יפה. אני ניסיתי, אני יודעת. אני בשבת הולכת עם כיסויי ראש. אז מה הבעיה?

חברתית? לא, ממש לא. מצפונית? ממש לא. אז מה כן?

אני לא יודעת.

אני לא, אני לא... יצר הרע. יצר הרע, כמו כולם. יצר הרע.

נכון. נכון, נכון. נו, אז למה את נותנת לו לנצח אותך?

כי אני לא חושבת שאני אוכל להתחייב.

את לא צריכה להתחייב. את יכולה ללכת בלי להתחייב.

נו, באמת. מי יחייב אותך להתחייב? ואז מחר בבוקר לא יבוא לי, אז אני לא אשים.

לא, תשימי אחרי שתראי שזה כל כך יפה, לא תפסיקי.

זה לא עניין של יופי. בשביל מה עשינו סמל של שופר?

בשביל שתלכו עם זה.

תן לה, תן לה, אני רוצה לראות אם זה יפה.

תן לה.

תן לה. לא, אני לא מבוצר. מה, בשבילי? לא, אני לא רוצה. אבל בשבילי, מה אכפת לה? אם אני אחליט שאני כן, זה... אני חושבת שזה יהיה במצב יותר טוב. תחליטי מחר, אבל היום בשבילי, בסדר?

יאללה, תן לה.

אצלי, תן לה.

אל תדאגי, זה בצבע שחור כמו הסערות שלך, לא ירגישו.

רק סמל יהיה לך על הראש. סמל.

לא יודע עד כמה זה יפה, זה מדהים.

מדהים.

נו, מה אתם אומרים?

מה אתם אומרים?

יפה מאוד, יפה מאוד. השטרייך, השם ישמור לך על הילדים בריאים ושלמים, ולא יאונה להם כל רע.

כן.

תודה רבה.

יאללה, ברכה שלמה מהרה.

טוב,

אני רוצה עכשיו ברכה מכל הציבור לפני ששוברים את הטמבלוויזיה, בסדר?

ושהטמבלוויזיה תהיה כפרה עליי ועל כל ישראל, בסדר?

היום אני,

יש לי יום הולדת.

אז אני מבקש ברכה.

אני מבקש ברכה מהקהל,

שאני אזכה להחזיר תוך שנה מיליון יהודים בתשובה.

כן. בעזרת השם אמן.

איפה אתם בפלוויזיה?

קודם אתם בפלוויזיה. קודם.

הבאתם פטיש, פטיש.

עמדת בבית?

אני אתן לך ברכה, אל תדאג.

פה למעלה.

אתה עומד כאן, תסתכל, אתה עומד.

תראה, אתה לא עם הפנים לשם. תיזהרו, אתם שורה ראשונה, אני לא אחראי, הוא אחראי.

אתה נותן במרכז מכה אחת. תשים לב, תכוון.

כן, תסתכל.

כן, מהצד. לא שהפנים שלך יהיו לכיוון, ואל תנשום את ה...

כן.

לא מלמעלה, מהאמצע.

כן.

לא, לא, רגע!

מה אתה עושה?

בואי, בואי,

תחליפו אותו, תחליפו אותו, עצבני. כן, לאט-לאט, אחד.

רק אחד.

תיזהר, אבל תזוז הצידה.

כן.

אחד וד... לא פה!

כן, תיזהר, אבל תזוז.

אחד, תיזהר.

די, די, די, ניצחת.

ניצחת.

בכל יום תמיד.

ויום כהנעם, עם המייחד עם שמו, או ירד בבוקר, בכל יום תמיד.

עוטה, עוטה, עוטה זה פלוויזיה!

עמוד.

ערב טוב.

ערב טוב.

השאלה שלי היא בעצם שתי שאלות,

באותו עניין שדיברת עליו בתחילת הערב.

כן.

לגבי חסדים וקטע של להלוות כסף או כלים וכדומה.

במה זה בא לידי ביטוי? זאת אומרת, במידה שאותו שכן בא להלוות כלי מסוים.

אוקיי. לצורך העניין, כלי עבודה.

ויש לי ספק, ולו הקטן ביותר, שהוא יחזיר אותו מקולקל.

האם יש לי איזושהי התחייבות,

מכיוון שיש לי את הכלי, האם אני צריך בכל מקרה להשאיל אותו?

למה אתה חושב שהוא יחזיר אותו מקולקל?

אני אומר, במידה שיש לי ספק קטן... תמיד יש ספק. יכול להיות שהוא גם ימות, ואז הוא לא יחזיר אותו. לא.

מה, אפשר להגיד ספקות בלי סוף. השאלה, למה לחשוב?

אם זה תמיד,

הלווית לו מתוך תשעה מקרים, שמונה הוא חזיר שבור, בסדר. לא, לא.

זה בעניין של כלים.

בעניין של הלוות כסף.

כן. אוקיי?

במידה והלווית פעם, פעמיים, שלוש, וזה הפך להיות משהו שהוא עניין שהוא בשגרה.

והוא מחזיר.

הוא מחזיר לא תמיד בתאריך שהוא קבע מראש.

אוקיי? אם אתה יכול לעמוד בזה ואתה לא נצרך לכסף, ואתה עושה לו חסד, ואתה יודע שהוא נזקק ולא מהמר,

הוא עושה שטויות עם הכסף וזה מועיל לו ומציל אותו מחרפה,

מבושה, מכל מיני דברים כאלה, אז זה מצווה. אז תקבל קצת יותר מאוחר. לא נורא.

ובפרט שזה לא בסכומים שמסכנים אותך,

שאם חלילה הוא לא יחזיר, אז אתה תתרושש.

טוב, תודה. שתהיה בריא ותזכה לחסדים הרבה.

מאוד. כן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי פה אחות שיושבת פה לידי,

שזקוקה לרפואה שלמה לרחמי שמיים מרובים ונמצאת פה לידי, אם הרב רוצה לדבר.

בבקשה.

בישיבה זה אפשרי? אפשרי.

ערב טוב, כבוד היושב-ראש. ערב טוב.

מה יש לך?

מחלה?

כן, אני פשוט לא רוצה לפרט בפורום.

מה הרופאים אומרים?

מסוכן? לא מסוכן?

כן.

את נשואה ילדים?

נשואה פלס ארבעה ילדים.

הבנתי. הבית דתי או לא?

דתי מאוד.

אז לקחתי קבלות עליי לאחרונה, שלוש השבועות האחרונות.

קיבלתי עליי קבלות.

הבנתי.

את רוצה לסגור הכל הרמטי כמו שאני ממליץ תמיד? ללכת בצניעות גמורה כולל כיסוי ראש?

תדעו לכם, זו ההגנה הכי גדולה על האישה.

האישה,

המקום הכי פרוץ אצלה זה הסערות, ושם היצר הרע יודע לנצח אותה ולהפיל אותה חלל.

אם היא מנצחת היצר הרע ומכסה את הראש, היא סותמת לו את הטענות.

אבל לקחתי עליי לאחרונה...

כן, אבל לא מספיק.

חציות.

כן, אבל אסור לך לתת לו, אסור לך לתת לו פרצה. גם גם קצת קשה לי עם הכיסוי ראש. נכון,

אבל אסור לתת לו לנצח אותך. שום פרצה. הפרקליטות דורשת להרשיע,

וכל דבר שהיא יכולה להוכיח לשופט,

היא תוכיח.

אבל אם את לא נותנת לפרקליטות אפשרות,

כי הכול בסדר והכל הרמטי,

אז למעשה אין פה את אותה אישה שיצאה כנגדה גזר דין.

זה לא אותה אישה, כי היא החליפה זהותה.

ואנחנו רוצים להחליף לך את הזהות לזהות שלא תהיה מוכרת לייצר הרע.

זה הפטנט. אני רוצה לקחת את זה עליי, אבל אני מפחדת שאני לא אעמוד בזה. את צריכה לפחד מהמחלה ולא מהכיסוי ראש.

שאני לא אעמוד בזה.

את תעמדי בזה. במחלה לא עומדים, בכיסוי ראש עומדים. תראי, יש הרבה נשים פה עם כיסוי ראש,

והן הולכות עם זה, עם בעלות תשובה.

כמה יש פה עם כיסוי ראש בעלות תשובה? שירימו את היד. תסתכלי.

תסתכלי,

והן מחזיקות יפה מאוד עם כיסויים יפהפיים.

אין שום בעיה עם זה.

וגם לך מגיעה הזכות,

גם לך מגיעה הזכות.

ותאמיני לי, אשתי מאושרת שנתת נוק-אאוט ליצר הרע שמחפש אותך בפינה. למה שהוא ינצח?

יש לך ארבעה ילדים.

מגיע להם שתהיה להם אמא.

למען הילדים שלי.

תודה, תודה.

בבקשה, תן להם מוזיקה.

אשריהם ישראל.

איפה העדות שלכם? זה העדות?

אין לבשנו ותוגל לבשנו בישורות כה ויימן.

היי בישורות כה ויימן.

איזה סמבר. יא אביבי.

וזוגים נפשנו, וזוגים נפשנו,

וישוע זו מיימת, אוי ביימת,

היי בישוע זו מיימת,

השם מלך, השם מולך,

השם מלך, השם מלך.

חנא ברכה,

חנא ברכה בת,

בת מסעודה.

מסעודה, השם מסעד אותך, וירפא אותך,

ויחלים אותה מהמחלה ויעתיק אותה ללב של אחמד א-ניג'אד.

רגע, רגע, שיתברך שהחיינו, ואחרי זה אני אחלק פה ציציות לאלה שרוצים, רגע,

כיסויי ראש לאלה שיהיו מוכנות ללכת עם זה תמיד, רגע,

וספרים אני אחלק, כל זה לרפואת

כל החולים פה והמבקשים בעד רפואה של אלה שחולים.

בסדר?

אז בבקשה ממך, תברכי שהחיינו.

ברוך אתה ה' אלוהינו,

מנהל העולם, שהחיינו ותמוננו והגיענו בזמן הזה. אמן.

בימי צוי בימי צוי בימי צישורות פה בימי הישר ומלך השם הובלו.

הישר ומלך השם הובלו.

קודם כול אני אשמח אתכם שארגון שופר

החליט להוציא עכשיו כיסויי ראש מיוחדים.

מיוחדים לנשים מיוחדים.

עוד מעט תוכלו לזהות כל אישה שהיא קשורה לשופר,

וכל גבר שקשור לשופר.

הנה כיסוי ראש

חדש

עם סמל של שופר.

ראיתם?

אבל אתם צריכים לראות את זה על הראש.

מי הראשונה שתשים כיסוי ראש?

שאין לה.

שאין לה.

ותקבל ברכה ממני.

ויש גם טליתות כאלה, אבל עוד בלי ציציות כרגע, אנחנו שלחנו עכשיו לעבודה.

אבל עם סמל שופר. יש שלושה צבעים. לבן,

שחור ובן.

מי תהיה הראשונה שתשים כיסוי ראש ותקבל ברכה?

משהו מיוחד.

מי תהיה הראשונה?

אבל נשים על הראש.

בבקשה.

בלבן.

יעקב, אפשר לקבל בצבעים. נשים אוהבות צבעים.

כל הכבוד!

שמעתם מה היא אמרה?

הבת שלה קיבלה ממני כיסוי ראש בלבן,

והיא קיבלה ברכה והתחתנה.

ושתי נכדות יש לה עכשיו.

יפה.

ברוך השם, בזכות הכיסוי ראש שלך, הנה עוד שני צבעים לבן ובז'.

תשימי עלייך אבל, תעזרו לה לקשור.

כן, שמה, שמה בצד. מי עוד השנייה? מי רוצה שחור,

בז' או לבן?

זה עולה 30 שקלים, אני נותן לכם בחינם,

בגלל שאתם בטיול של ארגון שופר.

אבל מי שהולכת עם זה?

אבל מי שהולכת עם זה?

בבקשה, בואי. איזה צבע?

בואי, יאללה.

מי שכאן, מי רוצה,

והצלחון זה קבוע?

כן? בבקשה.

שימי קודם ואני אברך אותם.

רגע, אמרתי בסדר.

אני אתן לך, תראו כמה יפה לה. תראו, תראו.

כן, שם.

שרית חוסני בתמרה טובה. תזכי בעזרת השם לזיווג הגון מהירה.

בעזרת השם.

למה אתה לא מראית סמל לי עד אתה ישן?

השקעתי בשמאלים.

מהצד הזה לא רואים?

הסמל בצד שלך.

כן.

אתה גם רוצה.

מי עוד?

אבל לשים עלייך.

לשים, תזכרי. הנה, לבן או שחור?

מה, איזה צבע?

לבן, תן לה לבן.

תן לה, לא יפחד, לא יפחד.

לשים, אבל אני רוצה פה כמה נשים הולכות עם סופר על הראש.

יא חביבי, איזה יפה, איזה יפה, איזה יפה.

מי עוד מהנשים רוצה להיות מלכה? מלכה.

עם סמל של שופר, כן?

לא, לא, לא.

קבוע על הראש.

אבל רגע, חכי.

מי עוד?

רגע, מי עוד?

שיירו את הסמל.

שיירו את הסמל.

יפה מאוד.

קדימה.

איזה צבע את רוצה, בז'?

תן לה מיקרופון.

תן לה מיקרופון.

קח, תעביר לה.

קח.

משה, משה, תעביר לה.

משה.

לא, אני לא רוצה לעלות.

כן.

כן.

אני בעלת תשובה.

עד לפני שש שנים אני הייתי חילונית גמורה,

ובעלי התחיל לחזור בתשובה,

והיה קשה,

ולא הייתי יכולה להביא ילדים.

היה לי ילד אחד,

והגעתי אליך בנתניה, זה היה, לפני שבע, שש וחצי שנים.

לפני שש וחצי שנים הגעתי לרב אמנון יצחק, חילונית גמורה,

לא מאמינה בכלום.

וברכת אותי. שמתי כיסוי ראש,

וחודש אחרי ששמתי נכנסתי לראיון אחרי 13 טיפולי הפריה שלא הצליחו.

הטיפול הראשון עם כיסוי ראש הצליח לי, נולד לי בן,

אחרי שבע שנים ש...

היה לי ילד ראשון.

באתי אליך בחודש תשיעי,

הגעתי עוד פעם לנתניה, הייתי שם, דרכת אותי ללידה קלה,

והייתה לי לידה קלה, קלה, קלה, קלה.

אומנם מאז לא הצליח לי,

אחרי מה שהילדתי את הילד, כאילו עשיתי עוד מספר רב של טיפולים שלא הצליחו. עכשיו עם הסמל זה יצליח.

ואני רוצה שתברך אותי, כי זה לא מצליח.

עכשיו זה יצליח. אני כבר לא עושה יותר למען האמת. עם הסמל לא צריך טיפולים.

קדימה.

עזרו לך.

שחור, אבל את לא הולכת לזה.

לא, לא בבית.

לא, לא בבית.

בבית שמים משהו אחר.

בחוץ.

מי את הולכת עם זה?

מי הולך עם זה? קבוע את?

את. איזה צבע?

בז'?

בז'? איזה בז'? שחור, לבט?

בעיה עד שמכרות צבע?

תחשבו מראש.

לא משנה, תן לה.

בסוד שחור. אבל את הולכת עם זה, כן?

קח.

תן להם זאת שחור מפה.

נשמבה.

שנה, מספיק לי.

שנה. איזה טבע?

רגע, לא לקום קולן.

רגע, איזה טבע?

יאללה.

אני מברך. קודם סימי. מה זה? מה זה?

מה זה? לא. תכף.

תכף. לא לעלות.

לא לעלות.

תגידו, אני הלכתי?

אני לא הלכתי. אני פה.

חכה אתה. חכה. חכה.

בוא. בוא. בוא.

בוא. זה לא ציצי.

ציצי.

ציצי.

ענק. ענק. ענק. ענק. שלנו. חבר'ה.

חכה. חכה. חכה. בוא. נתערב. חכה.

מה קרה פה?

שחור. את הולכת אבל.

בסדר.

עוד דאגה. איפה הנהג השני?

אשרף ואשרף, נעשה בזהירות?

רשם איתך עכשיו.

לא להישען על גאוי למון.

כן, אני מברך.

אבל למה אתם מתקרבים?

אני פה.

רגע, אני מברך קודם כל את כל אלה שלקחו. רגע, רגע.

אבל קודם כל לשבת.

או, תודה שאתה עוזר לי אחרי שעה.

של מה באתי?

מי שברך אבותינו... אני עומד על כך שתשבו.

אברהם, יצחק ויעקב,

משה ואהרון,

דוד ושלמה, בכל הקהילות הקדושות והטהורות.

הוא יברך את כל הנשים ששמו את כיסויי הראש על הראש עם סמל שופר,

ושילכו איתן,

שהשם ילווה אותן בכל דרכיהן. אמן.

ושיהיה להן הצלחה ובריאות. אמן. בנחת מהילדים. אמן. בזיווגים הגונים לכולם.

אמן. וזרע חי וקיים.

אמן. ופרנסה בשפע רב.

אמן.

רגע, אני עוד לא גמרתי.

רגע, עכשיו הגברים, חכו.

חכו. רגע. רגע. הרב, משה, משה, הנהג אוטובוס ששם ציצית, רוצה להגיד לך משהו.

בבקשה, הנה. הרב, משה, הנהג רוצה לומר לך משהו. בבקשה, אמור נא.

רגע, משה, הנהג. רגע.

אתה עובד?

כן.

איפה הצלם?

כבוד הרב,

אני נהג

שמסיע כבר קרוב ל-40 שנה.

אני פינסיונר של אגד לשעבר.

אני הובלתי המון אנשים והסעתי לקברי צדיקים.

זו פעם ראשונה ששמעתי את הקלטת שלך היום באוטובוס

והקשבתי לכל מילה.

זה דבר,

לא יודע, זה מושג אחר.

שמעתי רבנים,

שמעתי כל כך הרבה בעלי עצות,

אבל לא שמעתי רבנים וצדיקים כמוך שמעבירים את זה בצורה אחרת לגמרי,

משכנעת יותר,

מקרבת יותר.

ואני רוצה להגיד לך שאני דיברתי על זה, ואני גם אומר לך שהייתי מעדיף להיות חתול כמו שהגדרת אותם,

בגלגול הבא.

עכשיו אני רוצה להגיד לך,

אני דיברתי עם רבנים,

שמעתי אותם, הייתי גם בכמה שיעורים.

לא השתכנעתי מאף אחד.

לא מצאתי, איך שאומרים, את הקשר.

בקלטת שלך אתה עושה הכול,

ויישר כוח,

ותמשיך ככה, ורק תספר לכולם מאיפה זה בא.

זה מה שאני רוצה לדעת.

איך אתה מצליח,

אחד כמוני, אני בממוצע היווני,

אנחנו, זו עדה מאוד קטנה בארץ, וזה גם קשה.

אם אני הצלחת,

אתה במשפטים שלך

לחדור ללבי,

מה שאף אישה, אני כבר החלפתי שלושה,

אף אישה לא הצליחה,

אז אני מוריד את הכובע בפניך,

אם לא הייתי נשא, היינו מתחתנים. לא, כל עוד ששנינו גברים בטוח שלא.

אבל הדבר ששמעתי היום באוטובוס זה דבר ששמעתי ומחרחר אצלי,

עד רגע זה.

אני רוצה לדעת איך אתה עושה את זה בפני כולם.

תודה.

תראה, הרב שלי אמר

שזה הלב שלי.

גם לי יש לב.

זה כתוב שלב מדבר עם לב.

כמיים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם.

אם אני באמת רוצה שיהיה לך טוב, אתה תרגיש את זה.

תודה.

תהיה בריא.

כן,

אז רק רגע. ציצית, מי רוצה עוד מהגברים הנחמדים שנמצאים כאן?

שרוצה ציצית.

כיפות לא הבאנו הפעם, עוד מעט יגיעו כיפות עם סמלים של שופר.

הרב, עדיף לא לעשות כיפות, ישר מגבעות.

כן, זה השלב הבא.

מי עוד רוצה ציצית שאין לו?

יש? כולם דתיים טוב, ברוך השם?

אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

מי שרוצה ממני ביום הולדת ברכה,

כתוב, אני היום ילדתיך,

שאל ממני

ואתנה גויים נחלתך.

יום ההולדת זה יום גדול מאוד,

ומה שמבקשים מהקדוש ברוך הוא,

אם מתכוונים לטובה וברוחניות,

הקדוש ברוך הוא עוזר.

אז אני רוצה לברך אתכם מכל הלב, כל אחד, אבל תהיו שותפים איתי. מי שיהיה שותף איתי, ראוי.

איך אמר החפץ חיים?

תעשה דבר אחד ואתה מסודר.

תעשו מה שאני אומר, תקבלו ברכה,

חבל על הזמן, מעומק הלב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני חוזרת בתשובה, ברוך השם,

והגעתי לכאן במיוחד כדי לשאול את הרב שאלה שמאוד קשה לי בחיים.

יש לי חמישה ילדים שיהיו בריאים, שתי בנות חרדיות ושלושה בנים שהם לא דתיים.

באתי לכאן כדי שהרב,

אני אסביר את זה אחרת. אני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שהרב יגיד לי כדי שאני אזכה לראות את הבנים שלי בתשובה. בני כמה הם?

30, 24 ו-20. נשואים? שניים? רווקים. שלושה רווקים. שתי בנות נשואות.

הם אנטי או שלא בא להם?

אנחנו משפחה דתית.

התשובה שלי,

היתה מהירה.

אני הייתי בתשובה בעבר, חזרתי בשאלה, ועכשיו חזרתי בתשובה שוב פעם.

אז הם חוו את כל החוויות האלה, והיום, כשאני בתשובה,

אז קצת קשה להם אולי לקבל אותי. הם מקבלים אותי, אבל הם לא כאילו חושבים שהתחרפנתי אולי, או לא יודעת איך להגיד את זה.

כן, אז מה יש?

יש מיליון וחצי כאלה.

אני יודעת, וכן ירבו.

כל מה שהרב יגיד לי, אני מתחייבת ליד בורא עולם בלא נדר לעשות.

אני ממש מתחייבת, שני דברים אני אטיל עלייך. אשמח.

אחד, שתלמדי חצי שעה כל יום בספר שערי תשובה

של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.

בלי נדר? כל יום. בלי נדר? תעביר לה בבקשה.

תודה.

ועשר אנציקלופדיות שתיקחי לזיכוי הרבים לחלק לחילונים,

שזכות המצווה תעמוד לך ולילדים.

אני מוכנה לרכוש את זה בלי נדר,

אבל אני לא יודעת למי לתת. אני מוכנה להשאיר את זה כאן, והרב יתרום.

אין שום בעיה. בשמחה רבה.

מה שמות הילדים? אבי, שלמה ואדיר.

אבי זה ככה מההתחלה? כן, כך מההתחלה.

אבי, שלמה ואדיר. בני אסתר שרה. אסתר שרה יזכו לשוב בתשובה שלמה מהרה.

אמן.

בשורות טובות שיהיה לה. אמן. והדבר השני, יש מעליי גזירה שאני לא יכולה לפרט.

שכבוד הרב יברך אותי שאני אצא מהגזירה,

שהגזירה תתפטר מעליי.

שתותח מכל גזירה רעה, אמן, ושהיא תועתק מהרה לאחמדינג'אד. אמן. תודה רבה, כבוד הרב. תהיי בריאה.

כן.

שלום לך. שלום וברכה. לי יש קצת בעיה עם עניין של חזרה בתשובה של ילדים שהם לא מכבדים את ההורים החילוניים.

את באה בהפוכה.

נכון.

יש לי בן שאתה החזרת בתשובה ויש לי בן שני שחזר בעקבות הבן הראשון.

אני מאוד סובלנית, מטבעי,

אבל השאלה שלי היא מדוע כשמחזירים ילדים בתשובה לא מלמדים אותם לקבל את ההורים החילוניים בצורה הרבה יותר מכובדת.

קודם כול, זה לא נכון שלא מלמדים.

שתיים, התורה אומרת הלכות ברורות לגבי כיבוד אב ואם,

שאפילו אם ההורים,

האבא עשה את הבן מנזר, אז הוא חייב בכבודו.

וגם הורים חילונים חייבים הילדים בכבודם.

בכבוד.

אבל הם לא חייבים לשמוע להורים אם ההורים רוצים לחטיא אותם או להעביר אותם על מצוות. לא אמרתי שאת,

אבל

זה שהם לא מתנהגים יפה זה בגללם, לא בגלל שהתורה אמרה או שהרבנים אמרו.

כי אם היו שואלים רבנים, היו אומרים להם שהם חייבים בכיבוד ומורא של ההורים, זו הלכה פסוקה ב'שולחן ערוך' וברמב״ם,

לחוליו,

לא רק לחוזרים בתשובה.

זה שהם לא מתנהגים כיאות, אז זה לא בגללנו.

לא, חס ושלום. זה בגללם.

אני מתכוונת לומר, למה לא מלמדים?

אם הם היו באים אלי, הייתי מלמד אותם.

יש לנו בבית כל כך הרבה חומרים. אבל יש לי גם קלטות שאני מדבר על כיבוד אב ואם.

כנראה שאתה לא יורד לסוף דעתי. יורד. יורד? כן. אוקיי. תראה, אני מתכוונת לומר שההורים החילונים,

אם הם סובלנים כלפי הילדים שלהם,

אז הם מקבלים אותם איך שהם והולכים לקראתם.

מה קורה אם הילד, כשהוא חוזר בתשובה, הוא עובר כאילו לקיצוני ביותר?

מה למשל?

למשל, אמא שעושה משתדלת

להפוך את הבית ל... למשל, שני כיאורים,

או משתדלת לקנות רק בשר וכל מה שצריך בחלק,

והבן רוצה שהבת, שהאחות שלו,

למשל, תלמד בבית-ספר חרדי לגמרי.

זאת אומרת, למה הוא לא מסוגל, ילד

שחוזר בתשובה והולך בדרך ויושב בישיבה,

פתאום לראות באחותו כאחת שהיא לא טובה?

היא לא הולכת בדרך שהוא מאמין בה,

ופתאום,

ברגע, בין-לילה,

כבר האחות לא בסדר.

טוב. אתה מבין למה אני מתכוונת? מה, זה היה פשוט. את אמרת את זה ברור.

כן.

אני אסביר לך.

קודם כול,

גם אם בן אדם נהיה חילוני בבית דתי,

הוא גם רואה את אלה שנשארו דתיים לא בסדר.

תמיד תדעי, מי שעושה מעבר ומחפש לתמוך את מצבו,

עוד אחרים, זה סתם ככה בני אדם.

אבל אם הוא יודע, לדוגמה, שאחותו מפסידה כי היא לא חיה באמת,

והוא רוצה שהיא באמת תזכה כמו שהוא מבין שהוא זכה,

זה יכול להיות גם הפוך, כן?

אז הוא פשוט משתדל להסביר לה,

ואם זה לא הולך הוא יכול לעשות גם ברוגז,

כמו ההפוך.

אחעד נהנה ממסיבות,

והוא רוצה שאחותו גם תצא למסיבות,

לדוגמה, הפוך.

זאת אומרת, זה דבר שמתרחש בכל חברה, בכל בית, בכל מקום.

כל אחד מנסה לגרום.

נשאלת אותך שאלה אחרת.

נגיד שאתם משפחה,

או דתיים או חילונים,

ואחד רוצה לנסוע לירושלים, מה הוא מתחיל לעשות?

לשכנע את כולם למה כיף, למה כדאי, למה זה,

ואם לא, הוא מברטם עושה פרצוף כאילו חמוץ וכאילו פגעו בו, ודווקא כשהוא רוצה, אז אף אחד לא מסכים,

ומתחיל לעשות כל מיני השתדלות בשביל לשכנע במצב לא תמיד שהוא נכון.

אבל זה דבר טבעי.

זה לא נקרא שהילד לא מקבל את הצד השני, הוא פשוט רוצה שהצד השני יהיה כמוהו.

כמו הורה, הנה את רואה,

אמא שקמה ואומרת הפוך ממך,

אני חזרתי בתשובה,

אני חזרתי בשאלה,

אני חזרתי שוב בתשובה,

ושלושה ילדים שלי, בדיוק הפוך מהילדים שלך,

הם לא רוצים לחזור בתשובה.

ואת במצב הפוך, אצלך הם חזרו, ואת לא רוצה כרגע לחזור בתשובה. אני כן.

את כן? הבת שלי, בעולם שלך, אז רק הבת זה הבעיה?

תראה, אני לא יכולה,

את לא מעוניינת שהיא תלמד בדתי.

לא, זה לא שאני לא מעוניינת. מי לא מעוניין? רק היא?

היא אפילו לא נשאלה.

פשוט הוא רוצה להכתיב לה איך לנהוג בחייה. טוב, לא חייבים לשמוע, אבל אני שואל, יש מישהו שמתנגד לחצה שלו?

לא, אנחנו נראה. אז יאללה, שהיא תעבור ונגמור את הסיפור. אבל אני לא, תראה, אני נמצאת בין הפטיש לסדן. אז בואי תשמעי את שניהם.

תגידי לו, בואי תסביר לי למה בתי צריכה ללכת לשם.

בואי תסבירי לי אם את מעוניינת או לא, ואם לא, למה לא.

בואו נברר מי צודק יותר, ונחליט מה הבעיה.

דיון פתוח.

אתה מפשט את הדברים, חביבי, כמו שצריך. כמו שאמרת, לרדת לעומקם של דברים.

הרי מה יכול להיות גרוע יותר אחרי שהדברים הובהרו וכל אחד הציג את עמדתו,

לא נשאר יותר על מה לדבר?

אם היא תישאר עיקשת בדרכה,

אז אין מה ללחוץ אותה יותר.

מה הבעיה?

ואם היא תשתכנע,

שקט,

רווח והצלה לכל היהודים במשפחה.

תודה. תהיי בריאה.

כן, כן. סתם דוגמא, אדם גורש זוהר, אז הקדוש-ברוך-הוא משתבח, וזה כמו תינוק שמנסה לדבר.

אדם שעובר ניסיון ומצליח לעבור אותו,

הקדוש-ברוך-הוא משבח אותו לפני המלאכים.

כל מה שאדם עושה במהלך היהודי, הקדוש-ברוך-הוא משתבח, מתגאה,

עושה נחת רוח,

עושה נחת רוח,

הקדוש-ברוך-הוא.

ידוע שהקדוש-ברוך-הוא יודע מסוף העולם ועד סופו,

וכל מה שתעשי ידוע לפני הקדוש-ברוך-הוא. אני לא בא לשאול עכשיו איפה הזכות בחירה, הבנתי כבר את זה.

שיש זכות בחירה והכל ברשות נתונה.

השאלה שלי היא

איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא מתגאה ושמח אם ידע שאני אעשה את זה?

יש זכות בחירה, את זה אני יודע, אבל איפה

הצ'ופצ'יק הזה של הוואו, הוא הצליח לעבור את זה?

הרי ידעת שאני אעבור את זה,

נכון שיש לי זכות בחירה,

אבל איפה העניין של השמחה, של האושר, של ההתרגשות ממשהו שהיה ידוע מראש שאני אעבור אותו?

זאת אומרת שבא לי ניסיון, נכון, יכלתי לבחור אם לא, זו לא השאלה שלי.

טוב, טוב, הבנתי.

אם יהיה לך בן בעזרת השם

והוא יעשה בר מצווה, אתה תשמח?

כן. אבל ידעת שיהיה לו בר מצווה והוא ישמח.

נכון, ידעתי שיהיה לו בר מצווה. אז למה אתה שמח?

אני שמח בגלל שהוא... ידעת שהוא ישמח.

הוא עשה, נכון, אבל... הוא עשה אותך שמח.

כן, אבל

זה לא, איפה... אם הוא יתעתן,

אתה תשמח או לא תשמח?

לא, לא היה ברור שהוא יעשה אותה.

אני שואל, אם הוא יתחתן, אתה תשמח? לא, כן, אבל זה... אבל זה לא היה ברור שהוא יתחתן.

מה לא ברור? אם אתה יודע שהוא יתחתן, אתה תשמח או לא? אני אשמח, נכון. למה אתה שמח? אתה ידעת שהוא יתחתן.

שנייה רגע.

בסדר, לא חשוב, תחשוב. כן, לא.

כן ולא.

אצל הקדוש ברוך הוא אין עניין של זמן, אין בחינה של זמן.

הפוך, הוא יותר שמח ממך. אבל אין לו עניין של זמן, של עבר זמן והוא התחתן. נכון, נכון, אבל הוא יותר שמח. כמו שנולד התינוק, כמו שהתחתן התינוק, שמעתי, כמו שנפטר התינוק, שמעתי, שמעתי. כמו שהגיע לעולם. שמעתי, כמו שמח, כמו שמח. אבל הוא שמח יותר ממך, כי הוא יודע כמה כל מעשה קטן שלך חשוב בעיניו.

הוא יודע אפילו מה שאתה לא יודע, כמה הכוח של היצר רע גדול מאוד עליך.

וכל דבר קטן שאתה עושה הוא שמח

והוא משתבח לפני המלאכים. למה?

כי המלאכים לא רצו שייברא אדם.

הם אמרו,

אם אדם ייברא, הרי כולו מלא שקר וכולו מלא קטטה.

אז לא כדאי לברוא אותו. מה אנוש? כי תזכרהו.

והקדוש ברוך הוא, כל פעם שאתה, הוא, הם, הוא,

מראים שיש סיבה מוצדקת לבריאה, הקדוש ברוך הוא שמח.

בסדר. יש לי עוד שאלה קטנה? עוד קטנטונת.

בסדר, תודה רבה. יש לי קצת השגה בזה עכשיו.

אני חי בחברה חילונית.

מה זה חילונית? כל החברים שלי חילונים.

אני מדבר אתך על משהו שאי-אפשר להסביר אפילו.

אין לי חבר אחד, יש לי חבר אחד שהוא בישיבה,

אבל כל שאר החברים שלי,

לא כיפור, לא שבת, לא...

ביקשתי שיבואו לשיעור תורה, הם יצחקו עלי.

בסדר, אמרתי להם, בואו, זה מפה בסביבה.

חברה חילונית גמורה שאי-אפשר להשיג, שאין לאנשים גישות אליה אפילו. אי-אפשר להיכנס מבחוץ.

זה חברים שאנחנו חבר'ה שאתה לא יכול להיכנס אלינו, ומי שבינינו זה רק אנשים חילוניים שמש ברמת... אנציקלופדיה, קטעים כאלה, יטריפו אותם.

אל תגיד לי לא. אני לא אצליח להראות להם את זה.

אני לא אראה להם את זה, אני לא אוכל להראות להם את זה.

אל תגיד לי הם לא.

הם לא? אל תגיד לי לא.

אתה תעשה ככה.

תגיד להם, אני מתערב אתכם

שאתם לא יכולים לשבת שעה

לראות את מה שאני אראה לכם.

אני מתערב אתכם. הם פרינסיפים.

הם יישארו והם ייתפסו.

הבנת את הפטנט? אתה לא שומע, אבל. אני הבנתי את הפטנט. אתה לא שומע. הבנתי את הפטנט. מה אמרתי? אמרת שאני אתערב אתם. ש?

שהם לא יצליחו להסתכל שעה בטלוויזיה ואומרים את הדברים האלה.

לא, שהם לא יוכלו להסתכל על האנציקלופדיה. לא יוכלו להסתכל. קהילה הרב, הם שומעים הרב אמנון יצחק.

הם חותכים ממני. אז לכן תגיד, אני מתערב אתכם, שפנים.

אני שואל, השאלה שלי לא זאתי,

השאלה שלי היא אם יש לי מחויבות.

כמה שניסיתי וכמה שיחות שעות על גבי שעות עם אנשים מלומדים, עם תארים וזה,

עם הוכחות שהביאו לי שאולי היתה יציאת מצרים ונלחמתי בהן, יש לי מחויבות כלשהו? שמעת מעניין. כל שאלה, תגיד להם תשובה. אתם שפנים, שפנים.

כל שאלה, יציאת מצרים,

שואלים יציאת מצרים, סרט תשובה, הוכחות,

הכול ארכיאולוגיה,

היסטוריה,

כל מה שהם אומרים אני מפריך.

גיל העולם, אובנים, דיניזהורים, הכול.

הכול באנציקלופדיה. תשאלו, תלחצו טס ותקבלו תשובה. בעזרת השם אני אעשה את זה.

אני אקח את האנציקלופדיה ואני אעשה את זה,

אף-על-פי שאני כבר שלוש שנים בתהליך הזה אתם, ואי-אפשר להסביר את זה. יש לי מחויבות כלפיהם?

אני לא בוחר את החברים שלי. בתור חברים שלך, כן.

בתור עם ישראל, ודאי,

ואתה הגשר היחידי כרגע שבכלל יכול להביא אותם לזה.

אז אסור לאבד את ההזדמנות.

מה זאת אומרת? אני מרגיש לפעמים שאין לי שום סיכוי. מה, אני רוצה? לא, מה פתאום?

מה פתאום?

אין לי סיכוי. מה פתאום?

אתה יודע כמה זמן אתה צריך?

כמה זמן?

חמש שנים, לא? מה פתאום?

זה אם אתה למדת ולא עלה בידך, אז אתה לא.

הקדוש ברוך הוא ביקש מנוח לבנות תיבה 120 שנה,

בשביל שיגיד להם שיחזרו בתשובה.

והוא לא הצליח לשכנע אחד.

והשם ידע מראש, כמו שאתה אומר, שהוא לא ישכנע אחד.

אבל הוא אמר לו, אתה צריך 120 שנה לעשות.

אבל היה חסר עוד משהו לנוח.

חוץ מההשתדלות ולהגיד להם שצריך לחזור בתשובה,

הוא היה צריך להתפלל עליהם.

וכיוון שהוא לא התפלל עליהם, נקראו מי המבול מי נוח על השם שלו,

שהוא גרם למבול.

שמעת?

גם את זה עשיתי.

באמת. מה, עשרים שנה? שנה שלמה אולי התפללתי עליהם. לא מעשרים שנה.

אבל השאלה, רגע, אני חייב לשכנע אותם כל ימי חייב. אמרתי לך שלוש תשובות. שכחת? אחד עם חברים שלך, שתיים עם העם שלך,

ושלוש, אתה הכי קרוב אליהם.

לא, הבנתי, הבנתי. טוב, תודה רבה.

אבל אל תתווכח אתם.

מתווכח? מה זה לא? לא, רק להתערב.

אה, להתערב? כן.

שעה אם אתם גברים, אם לא אתם שפנים.

מה אני מפסיד? מה הם מפסידים?

תעשה התערבות על סכום, על משהו. סכום? כן.

תציל נפשות.

שיהיה לך בהצלחה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני בעל תשובה כבר איזה שלוש שנים,

ואפילו שאני יודע שבמקום שבעל תשובה עומד, צדיק לא יכול לעמוד בכל זה.

זה תהליך מאוד קשה. השאלה שלי היא

איך בן-אדם מצליח להיפטר מהעבר בלי שזה ממש יגרום לו להיסוסים ולכל מה שהעצה הרע גורם לך. לא צריך להיפטר מהעבר. ברגע שאתה חוזר בתשובה, נפטרת ממנו. אל תדשדש בו ואל תחשוב עליו.

סע קדימה.

לא, זה לא עניין של סע קדימה, זה עניין גם של למחוק את כל החיים שלך וליצור לעצמך איזושהי איזון חדשה. מה זה למחוק?

הכול מחו כבר. אני במשך איזה 25 שנה חייתי בצורה של בן-אדם. נגמר, אז מה יש? בסדר. אבל צריך ליצור איזה תחליפים, דברים. לא הבנתי. אם אתה עכשיו החלטת לעבור מהארץ לחוץ-לארץ, אז מה, אתה לוקח את הארץ אתך? עוזבים, מתנתקים וזהו. זה נקרא שאתה עברת פאזה אחרת.

בסדר, אבל זה לא כזה פשוט. פשוט מאוד. אתה משלך בתשובה. אני עברתי את זה, זה פשוט מאוד. אז איך אני מגיע לשלב הזה, לא לרמה שלך,

אבל לרמה שהיא לדעת לגמרי, כאילו להכרה של זה. אם תתחבר לחברה חדשה שחזרה בתשובה ותלך לשיעורי תורה קבועים, בסדר, אני מקדיש עתים לתורה. נכון, אני עובד במשרה מלאה, אבל אני מקדיש עתים לתורה. נו, אז מה הבעיה?

בסדר, עדיין אתה גר סביב ההורים שהם לא חזרו בתשובה. אז מה אכפת לך? לא, לא אכפת לי. אתה תופס ספר, לומד גם בשעות שאתה בבית,

וזה הכול, ומתחזה כל הזמן, מתחתן בשלום.

בסדר, אבל תודה. לא, כנראה שאתה עוד יש לך משיכה קצת אחורה. זהו, זה הבעיה. אז תגיד ישר.

תגיד ישר. זה לא רק עניין של, נכון, זה הבעיה. אז זה הבעיה.

אם אדם עוזר בתשובה, הוא צריך לשרוף את הגשר.

אם הוא שורף את הגשר אז הוא לא יכול לחזור,

אבל אם הוא משאיר את הגשר אז הוא מדי פעם קופץ לבדוק מה קורה שם.

אז איך שורפים?

איך

מעתיקים מקום לא להישאר באותה סביבה,

ללכת לישיבה לתקופה מסוימת ולו קצרה,

אבל שם משנים את הראש לגמרי, הבנה אחרת.

שם מנותקים,

ואחרי זה כבר יותר קל.

זה ממש, זה ממש, לחזור בתשובה אמיתית, כן. לא, זה לא שאני לא בעל תשובה. אני בעל תשובה ואני משתגע לעשות קהל וחמור, אבל זה לוותר על עבודה.

אבל בלי הרהורים אחורה.

צריך ללכת קדימה. אתה יודע מה היה ההבדל?

לוט לא רצה להישאר מחובר לאברהם אבינו.

למה אברהם היה חרדי מדי?

אז כשהוא ראה את סדום ועמורה,

מצא חן בעיניו.

כיכר הירדן כולה משקה,

כאילו זה מה שמשך אותו.

ובסוף הוא הידרדר לתהום.

אבל זה בגלל שהוא לא רצה להידבק מהר

באברהם אבינו, והוא ניתק את עצמו ממנו. ברגע שהוא ניתק

הפוך ממה שאני מציע לך, הוא נותק.

אם נדבקים ואתם הדבקים בשם אלוקיכם, חיים כוליכם היום.

הכול תלוי בהחלטה אחת אמיצה,

להעתיק את מצבך.

הכול תלוי במיקום פיזי.

בדיוק.

לכן משנה מקום, משנה מזל.

בהצלחה רבה. אפשר ברכה לזיווג לי ולצדיק?

למה לא?

השם יזכה אותך וחברך ששמותיכם.

בן בן זהבה ואושרי בן דליה. אושרי בן דליה, לזיווגים הגונים הראויים לכם מהרה?

כבוד הרב, אומרים חז״ל,

פיתחו לי פתח של מחט ואני פותח לכם פתח של אולם.

אשתי היקרה מסרה את כל חייה לגידול הילדים, לחסד ולמעשים טובים, והשבוע התבשרנו שימיה קצרים.

הכיצד?

אין לנו שאלות על הקדוש ברוך הוא, יש לנו שאלות בכלל איך אנחנו קיימים עד עכשיו.

כי אם הקדוש ברוך הוא ידע אותנו לפי מידת הדין, אף אחד לא היה פה הערב.

אבל הקדוש ברוך הוא ברוב טובו וחסדו מאריך ימינו עד כמה שהוא מבין,

וגם אם אתה שומע בשורה קשה, זה לא סופי ולא סופני.

אז נא לא לשאול שאלות על הקדוש ברוך הוא,

כי הפסוק אומר, למה יאמרו הגויים?

הגויים שואלים למה.

יהודי לא שואל למה.

יהודי עושה מה שהשם רוצה בכל מצב.

יש ניסיון חדש?

עושה מה שצריך בניסיון.

אם היו אומרים לך עכשיו, קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת, ולך תעקוד אותו לבד,

או שהיו אומרים לך, קח נא את אשתך ולך תשחט אותה,

אתה היית ודאי מתנגד.

אבל אברהם לא התנגד,

והוא הלך. ומה התברר לו?

שהשם לא התכוון בכלל שהוא ישחט את בנו,

רק כשהוא יעלה הוא עולה. זה היה ניסיון.

גם זה ניסיון.

אם תעמוד בניסיון, לא יקרה כלום.

אבל אם תשאל שאלות, תהיה בעיה.

יש פה אשה שבוכנה לעשות הכול, אז למה הקדוש ברוך הוא רוצה לקטוף אותה? עוד פעם אתה ממשיך לשאול?

אני מזהיר אותך לא לשאול, ואתה דווקא שואל.

אז מה עושים?

קודם כול, מחליטים שלא שואלים על הקדוש ברוך הוא.

הוא יותר רחמן ממך.

והוא חושב לטובתה יותר ממה שאתה יכול לעזור לה.

אבל מה שאתה יכול לעזור לה זה פחות לשאול, לקבל את הכול באהבה ובהבנה,

להבין שהשם עושה מה שנכון, וכרגע זה ניסיון,

וצריך לעמוד בו.

אז אני מציע לך ללמוד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור במשך שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים לרפואתה.

ואני מציע לה שהיא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף,

כולל שבת וחגים.

ואני אתן לה ברכה, ואתה אל תשאל יותר שאלות.

טוב.

מה שמה?

תשמע, מזל חוה בת ג'וליה.

מזל חוה בת ג'וליה.

השם ירפא אותה ברפואה שלמה ויראה לך שזה היה רק ניסיון. אמן.

האם יש אנשים מהקהל שמוכנים לקבל על עצמם משהו בשבילם?

בבקשה.

מי מהקהל מוכן לקבל משהו לרפואת אשתו?

שהם יתבשרו לבשורה לא כל כך. הנה, גברת אחת מרימה בעלת התשובה.

מה את מוכנה?

כפי שאמרתי לרב, שזכיתי לחזור בתשובה, אז אני עוסקת בזיכוי הרבים.

אני מבטיחה בלא נדר שכל השיעורים שאני עושה זה יהיה לרפואתה,

ואני אתן לברשת.

בשיעור שלי יחד אתי שהבנות ייקחו על עצמן דברים לרפואתה, בעזרת השם, בלא נדר.

חזק וברוך. את יודעת מה שמה?

עכשיו אני ארשום.

בסדר גמור.

יפה מאוד.

מי מהנשים מוכנה ללמוד במשך חודש ימים,

חודש ימים,

חצי שעה בספר הזה,

שערי תשובה לרפואתה? אני נותן את הספר חינם.

הנה, נפלא מאוד. בוא תחלק להם.

כבוד הרב, אני הגעתי לפה אחרי שנפגשתי עם איציק, לצערי בנסיבות לא כל כך שמחות.

קודם כול אני מאחל לכל המשפחה הרבה רפואה ובריאות, גם לילדה.

זאת הילדה, לא פה על האבא? כן.

אני נפגשתי אתו, לצערי, גם כן באותן נסיבות. יש לי ילדה יחידה בת ארבע וחצי,

שלפני חודש גילו לה גידול בגזע המוח.

הרופאים לא נותנים לה הרבה סיכויים.

אני מאז לקחתי על עצמי הנחת תפילין כל יום, כל בוקר,

קראתי עילים כל יום לפי היום שלו.

רציתי לבקש ממך ברכה, מה אני עוד יכול לעשות כדי לרפואה. כמו שאמרתי, הרופאים לא נתנו לנו, לא, אתה עוד לא חוזר בתשובה גמור.

לא.

תתקבל על עצמך עם אשתך לחזור בתשובה גמורה,

ואז הסיכוי הוא גדול מאוד להצלתה של הילדה.

עם האשה קצת יש לי בעיה.

איפה האשה?

עם האשה קצת יש לי בעיה, היא גיורת, שלפני כשנה, באיך התחלנו הליכים של גירושים.

אז ככה שזה לא מוסיף לנו ל...

הבנתי.

טוב, ואתה מוכן לחזור בתשובה שלמה?

בלי נדר, אני משתדל, זה יהיה לי מאוד קשה.

נו, מה לעשות?

אתה רוצה ילדה בריאה?

זה הסיכוי.

אני בהחלט אשתדל, אבל להתחייב קשה לי מאוד.

לא יעזור שום דבר.

אם זה לא חזרה בתשובה שלמה,

שום דבר לא יוכל לעזור.

הסיכוי היחידי

זה רק תשובה גמורה.

מה הבעיה? תהיה כמוני. לא טוב?

לא, שלא טוב חלילה. אני דווקא, אז מה הבעיה? מה תפסיד?

לא שאפסיד חלילה, אבל זה תהליך שהוא מאוד קשה. אז בוא נרוויח. מה קשה? עברתי את זה, זה קל.

מה, אתה לא רוצה להפסיד את החבר'ה?

לא, חסרתי. כן, החבר'ה. לא.

אז מי? אני לא מאלה שקשורים.

אז מי?

אז מי תפסיד? מה תפסיד? לא העניין של להפסיד. זה דבר שהוא קשה לי לקבל. קשה לעבוד גם. קשה לעבוד.

קשה גם לאבד בת.

נכון. אז נו, אז מה?

אז מה יותר קשה?

להיות מחובר לקדוש ברוך הוא, לעשות מה שהוא רוצה ולקבל הכול,

זה קשה?

מה קשה?

דתיים אוכלים גם, אוכלים.

ישנים, מטיינים, שמחים, רוקדים, הכול.

אפילו יש להם שני מטבחים.

מה הבעיה?

לא, זה לא עניין של בעיה. אז מה? זה תהליך. תהליך, מתחילים את התהליך.

במקום תהליך שיקום וטיפול בילדה,

תהליך טיפול ושיקום של האבא.

והילדה תהיה בריאה, לא טוב?

מצוין, אבל...

כנראה שהבת לא מספיק חשובה.

היא הכי חשובה בעולם. אם היא הכי חשובה, אז איך אתה מוותר?

לא מוותר, אני פשוט יודע שזה יהיה לי קשה. קשה מאוד, נכון, קשה, קשה, הכי קשה.

אבל הילדה תחיה.

אם היית בצבא, היית?

כן.

ואם חייל היה פצוע לידך, היית מנסה לחלץ אותו? בוודאי. אבל יש סכנה, שיירו על שניכם?

מה יותר קשה,

לחזור בתשובה או לחלץ פצוע כשאתם תחת אש?

לא הייתי בשני המקרים, אז אני לא יודע. הנה, אתה עכשיו במקרה השני,

וזה פחות קשה.

טוב, אני אשתדל לקחת את זה על עצמי. לא.

אתה מקבל על עצמך לחזור בתשובה, ואני מברך.

זה לא הולך אצלי בכאילו.

לא בכאילו. אני רוצה שהיא תהיה בריאה.

אתה ראית את הסרט ניסים התותח?

בן אדם שבוע לפני שהוא מת, גמור לגמרי, מ-110 קילו,

47. שלד.

אמרו לו, שבוע נשאר.

אפשר להציל מצב כזה?

אמרתי לו, תשובה גמורה. אמר לי, איך? אני חילוני גמור.

אני חילוני גמור.

אני לא יודע כלום.

אמרתי לו, אין לך ברירה.

תראה, זה תהליך, לאט-לאט. אמרתי לו, אמרו לך, שבוע.

אז מה אני אעשה? אמרתי לו, מה זה משנה?

תקבל עליך עכשיו,

אני אדאג שרב ילמד אותך.

היום כבר תשע שנים אחרי, הוא בריא, אריה.

חזר בחזרה לעצמו.

תרצה לראות?

אני אראה לך רק את ההתחלה, לא אראה לך הכול.

רק את ההתחלה.

ניסים התותח, שתראה איך הוא היה תותח

ואיך הוא התכווץ.

וברוך השם, שמע ונהיה בריא. ויש לך עשרות של סרטים כאלה באתר שופר.net בשביל שתבין שהסיכוי היחידי זה רק אם נדבקים לקדוש-ברוך-הוא ממש,

אז נדבקים בחיים.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם חיים, חיים.

אתה יודע מה זה מילה חיים?

כוליכם היום, אתה וביתך והכול.

אני הייתי בכל עברי 25 שנה מדריך חדר כושר.

הייתי קרוב ל-110-110 קילו.

הייתי מעל ישראל לשעבר שנת 86-85,

והייתי בן אדם שפחדו מיני מכל ירושלים, חצי ירושלים מכירה אותי.

הייתי בן אדם מפלצת מהלכת, גדול מאוד מבחינה פיזית

וגם גדול מאוד מבחינה גאוותנית, אף למעלה, הרבה גאווה הייתה לי.

הייתי נשוי לפני זה עם ארבעה ילדים,

התגרשתי,

התחתנתי עם בחורה צעירה,

אישה נפלאה,

ואחרי שנתיים שהייתי נשוי לה הרגשתי שכואב לי משהו בגוף, ולא ידעתי מה כואב לי.

התחתנתי עם מדריך כושר

מפורסם מאוד בירושלים, אין אדם

שמתעסק בתחום הזה ולא מכיר אותו.

הוא שם דבר פה.

ובאמת, היינו, חיינו שנתיים פה,

היה נהדר והכול היה טוב ויפה.

ניסים באותה תקופה הרגיש לא טוב בכלל,

והוא התחיל להרגיש כל מיני כאבים בזנב התחתון,

בעצם הזנב בגב,

והוא טען שיש לו כל מיני, הוא חשב בהתחלה שזה דחורים,

והוא חשב שזה פיסורה והשגנו כל מיני משחות מבתי-מרקע אחד, וכל הזמן הייתי מטפלת לו במסירות נפש בנושא.

ואני רואה שבן-אדם,

את כל המשחות כבר קניתי,

וכבר עוברת חצי שנה כמעט.

ואני אומרת לניסים באותו נאכו הרופא, יש לך דמנומים.

כן, ההמשך באתר שופר, אבל הוא התכווץ 47 קילו,

רואים בסרט,

וקיבל את הברכה,

אבל בתנאי שהוא חוזר בתשובה גמורה והוא נרפא לחלוטין מהמחלה.

ויש כאלה עשרות עם סרטים כאלה באתר שופר.

תוכל לראות, תחליט מה שאתה רוצה.

מה זה אומר בעצם שאני אמור לחזור בתשובה גמורה? שאתה מקיים את כל מצוות ה' הכתובות בתורה על בוריין,

שמירת שבת, כשרות, טהרה,

תפילות, ברכת המזון, ברכות,

לימוד תורה.

מותר לך לעבוד,

מותר לך לאכול,

אתה יכול להישאר ככה בבגדים, אין בעיה,

אבל אתה שומר מצוות.

אתה לא עובר עבירות,

אתה שומר מצוות.

אתה חוזר לאבא בשמיים.

הקדוש ברוך הוא שולח סימן ואיתות,

הוא מיועד לך, לא לילדה.

האיתות הוא לך, לא לילדה,

כי הילדה היא לא חייבת במצוות

והיא לא מגיעה לעונש.

היא באה על חשבון אחר על גלגול קודם,

אבל אתה סובל,

כי אתה האבא,

אז הם מאותתים לך.

אם אתה תבין, תשכיל,

תרוויח, גם אתה וגם היא.

אין מה להפסיד, רק להרוויח.

פשוט קשה לי להתחייב למשהו שאני מפחד שאני לא אצליח לעמוד בו. זה לא שאני לא מפחד מהדת, אני מקיים מצוות,

כל החגים, תפילות, הכול, אבל...

אני שואל אותך שאלה.

הרי המצב הזה נכפה עליך עכשיו, נכון?

ובלי להתחייב, כן להתחייב. אתה מחויב להיות ליד הילדה ולסעוד אותה כל הזמן. ואם זה יימשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש,

חייך לא יהיו חיים. כל הזמן תהיה צמוד ורתוק אליה, ובתי חולים, ותרופות, וכל מיני ניתוחים, ובטיח,

וכ... ומה אתה תגיד לרופאים? תשמעו, אני לא יכול להתחייב.

שאני כל הזמן אטפל בה.

או שאתם מטפלים בה מיד ופותרים לי את הבעיה, או שאני משאיר אותה והולך.

כי אני לא יכול להתחייב כל הזמן לשמור על הילדה.

אתה תגיד ככה, או שאתה תשמור עליה ותמשיך כל הזמן?

נו, אז הנה, אז מה?

אז תשמור עליה בריאה.

ותוכל ללכת לאן שאתה רוצה, ותחזור מתי שאתה רוצה, והכול בסדר.

רק מה?

כי יש אדם שאומר תורה ומצוות, אדם הגון. מה הבעיה?

אני הגון.

לא, הגון כלפי מי שברא אותך. אתה לא יכול להתכחש למי שברא אותך.

אני לא מתכחש, חלילה. אבל אם אתה לא עושה את מצוותיו,

אז במה אתה מקיים את דברו?

אני מתפלל, אני... תודה.

תודה. לא תודה. אז אם אתה עושה הכול, אז אתה צדיק. גמרנו, זמן אנו מדברים. לא צדיק. אז בוא תהיה צדיק.

מה, זה לא מילת גנאי צדיק.

אתה רוצה לחשוב, תחשוב. אני אחשוב. תחשוב, יופי.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

הגיעו לכאן אנשים שלעולם לא ראיתי ולעולם לא פגשתי,

וזו רבקה, אמא של רותם,

וזה אהרון, אבא של מאי,

שאותם פגשתי בבית ויזל, איפה שהילדה שלי מאושפזת.

המקום בנוי מארבעה חדרים אישיים לילדים שמאוד מורכבים מבחינה אונקולוגית.

אני רוצה לשאול את כבוד הרב אם יש קשר

לזה שבארבעת החדרים נמצאים הורים שהסבא נפטר השנה,

ובכל חדר יש הורה שהוא בשנת אבל,

כי הסבא נפטר.

יש קשר בין המחלה למות הסבא?

יכול להיות, אני לא יכול למצוא כרגע את הקשר,

אבל ודאי שזה לא אקראי,

כי בתורה כתוב שהקדוש ברוך הוא מזמן לפונדק אחד את מי שצריכים להיפגש שם.

סתם בני אדם, כשנפגשים או עוברים ואחד שומע את חברו אומר משהו,

אפילו שזה לא מופנה אליו ישירות,

אומר המהרן מפראג,

השמיעו לך משהו כדי שתדע.

שום דבר לא עובר ליד אוזנינו ולא למראה עינינו שלא נוגע אלינו.

ואם מזמנים לפונדק אחד,

אז פירושו של דבר יש דברים בגו.

יש משהו שאני יכולה לעשות חוץ לעילוי נשמתו של אבא שלי,

ולהבדיל, במקביל לרפואתה של הבת שלי,

שיבטל גזירות. קודם כול עשית דבר גדול בזה שעשית את כל האירוע הזה. אני לא עשיתי, זה כולם פה עשו בשביל הילדה שלי. בסדר.

והנה את רואה ששני חדרים מתוך הארבעה,

בנוסף לך, הגיעו גם כן לפה.

אנחנו שלושה חדרים ביחד.

אמרת שאתם ארבעה.

ארבעה, כן.

אה, כן, נכון.

אז זאת אומרת שלושה הגיעו,

וזה נפלא מאוד.

ואם ישכילו באמת,

אז אני מקווה שבעזרת השם יתברך,

יקראו אולי למחלקה שם בית החיים.

אמן,

אמן, אמן. אבל זה תלוי בכל אחד ואחד.

אתם עשיתם מעל ומעבר,

וזיכוי הרבים שעשיתם הערב הוא גדול מאוד,

והזכויות האלה מצטרפות לטובת הילדה.

ובעזרת השם יתברך, אם גם הם יסכימו,

אני אשמח מאוד שכולם ילכו הביתה בריאים ושלמים.

אמן.

כבוד הרב, רציתי רק בקשה לבקש,

לעולם לא הסברתי מה קורה לבת שלי ואף פעם לא פירטתי,

כי היא לא רוצה להכביד ולהציב או להדאיג אף אחד.

אבל הילדה שלי חייבת קבלות היום ועכשיו.

אין שום בעיה.

קודם כול, כל הקבלות שקיבלו אלה קודם, גם בשביל החולה הקודם,

זה זכויות שלה.

ואני אעשה עכשיו משהו שמי שצופה בנו מחוץ-לארץ

ומוכן לקבל קבלות בשביל כל הילדים החולים האלה והאחרים,

יצלצל למספר שאמרתי קודם,

05431. עוד בקשה אני אבקש פה מאלה שנמצאים.

מי שמוכן, בעזרת השם יתברך,

ללמוד

שתי הלכות

כל יום

במשך חודש ימים לרפואת הילדים,

שירים את היד. שתי הלכות, זה לוקח פחות מחמש דקות.

יפה מאוד. צלם אותם. צלם, צלם, צלם, כן. כבוד הרב, אבל לעמוד על זה. הם עומדים על זה, הם רציניים.

קודם כול, השם יברך את כל הקהל הקדוש, כולם. אמן.

ושיהיה לרפואת החולים כולם. אמן. ושיהיה גם לישועת עם ישראל מהרה.

אמן.

רציתי להוסיף את השם של החולה הרביעי, שההורים שלו לא הגיעו.

זה רפאל גבריאל בן פסיה,

שהקדוש-ברוך-הוא יקים אותו במהרה ממיתת חוליו. רפאל גבריאל בן פסיה, השם יזכה אותו לרפואה בישועה קרובה מהרה.

אמן. אמן. ארבעת המחלות

שיש לילדים יועתקו מהרה למוחו, ליבו,

כבדו ומיעיו של אחמדינג'אד.

אמן. מה אתה לוקח?

ציצית, הנה ציצית לרפואת העולמי.

שאלם, שאלם, שאלם, כי מעלינו שאלם.

עוד אחד ציצית, בוא.

עוד ציצית?

מי עוד ציצית?

בוא. הנה הוא, אבא!

עזק וברוך! עזק וברוך!

עזק וברוך, אבא!

הרב, קודם כול אני רוצה שתברך את שני הילדים שלי לחזרה בתשובה. הם פה?

כן.

יש פה חבר שלהם שמוכן לקבל על עצמו תפילין והוא רוצה את הברכה שלך.

בסדר. אני מעבירה אליהם.

כן,

זה התפילין?

כן, כבוד הרב.

אשריך, מה השם שלך?

אסף בן נחמה.

אסף בן נחמה תזכה לשוב בתשובה שלמה ולבנות בית נאמן בישראל בהצלחה ובריאות איתנה.

אמן.

ושני החברים שלך, מה שם?

גל וערן בני דפנה.

איך?

גל וערן בני דפנה. גל, גל. גל וערן בני דפנה.

תזכו לשוב בתשובה שלמה, בריאות והצלחה וזיווגים הגונים.

אנחנו עוברים לשאלות ותשובות. יש לנו שיחה מחוץ-לארץ.

הלו.

הלו.

שלום, ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן.

ערב טוב. ערב טוב לכולם.

רציתי לספר לכם סיפור שלי בקצרה.

מאיפה את?

אני אשה צעירה בת 26. לפני שבע שנים גילו לי המחלה לוקמיה,

שזה סרטון בדם.

זה היה חודש אחרי החצונה.

הרופאים אמרו לנו שיש שתי אפשרויות

טיפולים קשים אבל בלי זמן מוגבל, או אשתלת מוח עצם,

שהוא אחראי על יצוא הדם,

אבל זה יגרום עקרות ב-100% לפי הרופאים.

מה זה יגרום?

עקרות?

עקרות, כן.

ב-100% לפי הרופאים.

כמובן, ביקשנו להתחיל עם הטיפולים.

למשך שנתיים לא היו שום תוצאות,

אז הרופאים החליטו לעבור אשתלת בעוד כמה חודשים.

ביוני 2004 הייתי מאושפזת בליון.

חברה שלי באה לבקר אותי וסיפחה לי על ההרצאה של הרב אמנון יצחק

שתהיה בליון,

והיא מבטיחה לי להשתדל להשיג ברכה בשבילי.

הרב אמר לה בזמנו שבעלי צריך ללמוד שעתיים בתענית דיבור וחצי שעה מוסך כל יום,

ושהמחלה תלך בראשו של ערפאת.

טוב, אז בספטומבר נכנסתי לחדר סטרילי.

הרופאים קבעו מראש שאני לא אחיה,

הייתי יותר מדי חלשה ורזה בשביל לחיות.

אחרי 40 יום השתחררתי מבית-החולים,

וכל הצוות הגיע בשביל להיפרד מהנס המהלך על שתיים.

הרבה רופאים אמרו לי בפירוש,

זה התפילות והאמונה שלך שהצילו אותך.

בעלי קיים את המלצת הרב, והקדוש-ברוך-הוא קיים את ברכת הרב.

אני נכפיתי, וערפאת מת מהלוקמיה, בדיוק חודש ימים אחרי שיצאתי מהבית-חולים.

בזכות ברכת הרב והלימוד של בעלי ניצלתי ממוות.

עכשיו אנחנו חושבים שהילדים,

אבל בגלל ההשתלה הרופאים לא נותנים זיכוי.

לאחרונה ציפיתי בקלטות ווידאו של הרב ואת השופר,

ונזכרתי בברכה של הרב שהתקיימה כאשר הייתי בבית-חולים.

יש לי חברה שבעלה קשור לרב,

וביקשתי ממנו שיבקש ברכה מהרב בשבילי.

הרב ביקש עוד פעם שבעלי ילמד שעתיים בתהליך דיבור וחצי שעה מוסך,

ובנוסף שנחלק מאה אנציקלופדיה לזיכוי הרבים.

ברוך השם,

בעלי שוב חזר ללמוד שעתיים בתהליך דיבור,

וגם חצי שעה מוסך כל יום.

אני עכשיו רוצה לתחום מאה אנציקלופדיה לזיכוי הרבים,

ושהרב יברך אותי לפני כל הציבור,

ויהי רצון שזכות התשובה של הרבים יעמוד לנו כשנתברר בזרע שקיימה במהרה, אמן.

אמן. מה השם שלך ושם האמא ובעלך ושם אמו?

שמי זה מרים ברכה, בת מלכה.

מרים ברכה, בת מלכה.

ושם בעלי זה אריה יעקב בן חוה.

ואריה יעקב בן חוה, תזכו בעזרת השם, בזרע חי וקיים, תאומים.

אמן.

אמן.

איפה אתם גרים היום?

אנחנו גרים בארץ עכשיו.

הבנתי.

הייתם גרים בצרפת ובאתם לארץ?

מה?

גרתם בצרפת והיום אתם בארץ?

כן.

עכשיו זה כבר ארבע שנים שאנחנו גרים בארץ. עשינו עלייה אחרי שנה, כשעשינו את הטיפולים, כשעשיתי את ההשתלה, עשינו עלייה, וברוך השם עכשיו, איפה בארץ?

באלעד.

באלעד. אשריכם ואשרי חלקכם. השם יזכה אתכם לבשורות טובות ותודיעו לנו.

אמן, אמן. תודה. אני מודה לרב עבור מסירות הנפשת ועבור

כל מה שהרב עושה לכל עם ישראל, ולפחד בשבילי, ושעשיהם ייתן כוח ובריאות וחיים ארוכים לרב.

תודה. אמן.

תודה רבה. אמן. תודה רבה לכול. תודה. הכול טוב.

ערב טוב, הרב.

לגבי מלחמת גוב ומגוג, שאלתי הרבה רבנים, חלק אומרים שהיא היתה כבר,

שזו השואה,

וחלק אומרים לא. לא קיבלתי תשובה אחת וחלק.

החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה אומר, כמו שאומר המלבים, שלוש מלחמות גוג ומגוג.

על מלחמת העולם הראשונה הוא אמר שזאת הראשונה,

על השנייה, טרם בואה, הוא אמר, תכף תהיה מלחמה נוספת,

וזו לא האחרונה,

ואחריה תהיה מלחמה אחרונה, שלישית,

וזה גוג ומגוג, שבה יבוא מלך המשיח.

אז אנחנו שתיים עברנו,

השלישית לפנינו.

תודה. תהיה בריא.

הנה למעלה בחורצ'יק שמה,

בשחור,

עם שרשרת זהב,

טיפה לבנה,

באופן זמני.

מה יקרה ב-2012?

מה שיקרה ב-2013.

אומרים שכולם ימותו.

כן, זה איזה שבט מדומיין אי-שם בהונולולו.

מלחמת גוג ומגוג תארך שבע שנים, כך שהיא עוד לא התחילה,

אז שבע שנים לפחות נהיה,

ואחרי זה יש אלף שנים וימות מלאים.

אז יש לך זמן,

ואלה שמודאגים מ-2012,

אז שיחיו עם הפחד שלהם.

תהיה בריא.

כן,

הנה שאלה שמה לבחור שמורידים לו את היד,

חולצה לבנה, בבקשה,

צד שני.

ערב טוב, כבוד היו.

ערב טוב.

רציתי לשאול שאלה בקשר לספר הזוהר.

איזה חבר עשה ספר זוהר של הדוקטור הזה, ברג?

עשה לענון נשמת.

צריך לגנוז אותו.

יש אומרים לשרוף אותו,

אבל לגנוז ודאי.

אסור להשתמש בו ולהשאיר אותו אפילו סתם.

לפני, זאת שאלה קטנה על זה, על אותו נושא.

הבנתי שצריך לשרוף,

אבל יש פה בעיה שהוא שם את זה לענון נשמת.

זה לא משנה, לא משנה.

יעשה משהו אחר.

היא ניזה?

יס.

תודה רבה, כבוד השר. יהיה בריא?

תודה.

כן?

כן. מי שואל?

אני שואלת. בבקשה. השאלה שלי מורכבת משני חלקים.

כן.

לאחד מהם, בזמן האחרון יש הרבה מתקשרים, מתקשרות,

פותחות בקלפים. חבל להמשיך עם השטויות.

כן, שאלה הבאה.

אין להאמין בזה, זה הבלים ובזבוז כספים ואמונה תפלה, ומקבלים על זה עונש.

אם לוקחים מרחת כזאת, קמע.

לא לוקחים כלום. קמע שנכתב בשבת, מה עושים איתו אחר כך?

הוא עוד נכתב בשבת?

כן.

קמע שנכתב בשבת?

כן.

שורפים אותו.

בסדר, אבל שאלה נוספת, קצרה.

איך בן אדם יודע מה הייעוד שלו בחיים?

פשוט מאוד, לעשות מה שהשולחן הארוך אומר.

המצוות התלויות בו ובמשפחתו, וזה הכול. זה מה שצריך לדעת, לא צריך יותר.

זאת אומרת שרק אם חוזרים בתשובה אתה תדע מה הייעוד שלך?

אם את לא חוזרת בתשובה, אז מה הייעוד שלך?

לאכול לשתות ולישון?

את זה אני עושה כל הזמן. זה אני יודע. השאלה אם חייב להיות חרדי, דתי,

לשים עלייך כיסוי. לא חרדי, כיסוי חייבים, כן, אבל לא חרדי.

למה?

צריך להיות חרד על דבר השם.

זה לא המילה חרדי של בני ברק. לא בני ברק.

חרד על דבר השם. השם ציווה אותך, גם אם את באוסטרליה לבד.

את יהודייה,

אז את צריכה לקיים את המצוות שהשם ציווה. בתורה אפילו את הולכת במדבר לבד.

זה לא קשור לחרדים בבני ברק.

זה צריך להיות חרד על דבר השם, לקיים את מצוותו ודברו כדי לזכות בעולם הזה ולעולם הבא.

מה הבעיה? לעשות את מה שאבא אומר.

יש בעיה. מה הבעיה? קשה? בוודאי.

מה, אנחנו עשיו?

אנחנו בני יעקב.

אברהם, יצחק ויעקב, שרה,

רבקה, רחל,

לאה, יש לך ממי ללמוד.

והם חיו בתקופה אחרת ואנחנו חיים בתקופה אחרת. יותר קשה, בחול, באוהלים, עם הרבה אבק על חמורים. אבל לא היה שם אינטרנט ולא הייתם בפלוויזיה.

נכון, אז את יכולה להוציא את זה מהבית בלי שום בעיה.

מי חיה באותך? אנחנו שוברים את הטלוויזיות בכמויות?

ואם אתה אוהב את זה,

אי אפשר לחבר בין עולם הרוח לבין עולם הנפש?

אי אפשר למצוא את העמק השווה? לבין הגוף את מתכוונת.

אפשר, אבל בדברים המותרים.

מותר לרקוד, מותר לאכול, מותר לישון, מותר לטייל, מותר לשיר, מותר הכול.

אבל בהיתר,

לראות דברים אסורים, אסור.

את מסכימה שבעלך יראה דברים אסורים?

לא כל כך שואל אותי, אבל בסדר.

אבל יש לך בעיה עם זה, נכון? גם הוא לא ירצה שאת תראי דברים אסורים, נכון? אני לא רואה דברים אסורים. אני לא אמרתי שאת רואה, אבל הוא לא ירצה, נכון? נכון. אז כולם יודעים מה אסור ומה לא, אז למה לראות מה שאסור?

אבל לפעמים אתה רואה דברים שאולי זה מותר, ויש שם דברים שאסור.

לא, אין דבר כזה אולי ואולי.

האם האוכל חצי מקולקל חצי בסדר?

תואמים, בודקים.

תואמים, בודקים, ומקבלים קלקול קבע, נכון?

גם זה עובר.

לפעמים,

ולפעמים לא.

לפעמים מתים מחיידק.

השאלה למה צריך בכלל להסתבך ולהסתכן בדבר שהוא אפילו ספק.

אם תעמדי לפני מערה ואומרים לך שיש ספק, שיש נחש, תיכנסי.

תלוי אם הוא מקיש.

אה, כבר תלוי אם הוא מקיש, אה? כן. אז תיכנסי לבדוק.

תני לו את היד, תגידי לו את הקיש, נראה אם אתה ארסי.

רוב הסיכויים שכן. זה מה שאת עושה אם אתם בפלוויזיה ובאינטרנט.

בשביל מה את צריכה?

יש לי פה כיסוי ראש חדש עם סמל של שופר שחור, לבן ובש.

איזה את מעדיפה?

ירוק.

ירוק?

תצבעי את זה.

וכבוד הרב, רק מילה אחרונה. רגע, אני אתן לך שחור, בסדר? את רוצה לבן?

שחור מרזה.

שחור מרזה. קח, תן לה.

תן לה. מי ייקח? בוא, מתוק. בוא.

תן לה.

הייוך אינם, עם המייחד עם שמו.

אוי, אין.

בואווינקר, בכל יום תמיד.

תתקבל את זה בברפה מיוחדת למצב הסמל של שופר על הראש. משפטי. גמרתי. מילה אחרונה, כבוד הרב. בבקשה.

לברך גם את הבנות שלא בירכת.

בטח שאני אברך. מה חשבת מחר? לא כאן. הבנות בחיפה.

לא בחיפה. שגם להן יהיו ילדים בלי לקלוט את איציקופדיה. נהיה להם. הם יבואו מחר לעמנואל, יצלצלו. אל תדאגי.

עכשיו את שמה?

מה? נתתי לך בחינם.

בחינם?

לא יפה.

השקעתי הרבה כסף בשביל להביא את זה בחינם.

שימי, אני רוצה לו את הסמל על הראש שלך.

הסמל של שופר על הראש. שימי.

נו, אל תגזיבי אותך.

אני מחכה לך.

כן?

עזבי את השש שעברו.

אינטרנט לא נותן לך שום דבר. זה יעזור לך בחיים.

קדימה, שימי.

שימי עכשיו עם הסמל.

יא חביבי.

תני לי לברך. תני לי לברך. היא כבר רגילה מזמן. יותר יפה לך ככה פי אלף. בשביל מה את צריכה לשים את הסערות בחוץ שהתלכלכו?

כן. שיחה מארצות הברית. רגע.

זריז.

כן?

הלו?

הלו.

שלום. שלום וברכה, כבוד הרב.

שלום.

כבוד הרב, אני מדברת מארצות הברית, מניו ג'רסי, לקוורד.

ואני מדבר מנהריה, ארץ ישראל, מזרח התיכון החם. אוקיי, אני רוצה לשאול שאלה.

אנחנו כבר שלוש שנים מנסים למכור פה את הבית בארצות הברית ולעלות לארץ ישראל,

ולא נמכר הבית בשום פנים ואופן, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.

אנחנו מבקשים, אולי הברכה שלך, בעזרת השם,

היא תתממש ונוכל לעלות לארץ-ישראל. תגידי לי, יש לך כיסוי ראש על הראש?

מה זה, מה?

יש לך כיסוי ראש על הראש? מה אתה אומר?

יש לך כיסוי ראש. יש מה?

אנחנו אנשים חרדים, שומרים מצוות, יש לך כיסוי ראש על הראש?

אני מכסה את הראש שלי מאז ומתמיד.

בעלי לומד,

ואנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות, כמובן, לפי ההלכה.

טוב, תשמעי מה אני... והבית שלי לא נמכר. זה כבר שלוש שנים. שמעתי.

תשמעי רגע. אני אגיד לך מה תעשו, ובעזרת השם... תסגור שם, תסגור.

מה זה? מה?

הלו? בעלך ילמד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור.

רק רגע, תגידי את זה לבעלי.

רגע, בוא, יוסף.

יוסף חיים.

בוא, בוא, הוא רוצה לדבר אתך פה.

כן.

הלו, חיים.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה. תשמע, תלמד כל יום שעתיים תורה בתענית דיבור רצוף במשך שלושה חודשים רצוף.

במשך כמה? שישה חודשים רצוף?

כן. שעתיים תורה כל יום ברציפות,

שלושה חודשים רצוף. אבל בתענית דיבור.

כבוד הרב, אני חלק מהדף יום. כבר גמרנו פעם את הדף יום קומפליל לגמרי.

אתה שומע מה אני אומר? עזוב מה עשית.

מה תעשה עכשיו? שעתיים ללמוד כל יום בתענית דיבור,

שלושה חודשים רצוף.

אתה מוכן?

אבסולוטלי, בטח.

טוב.

בוודאי. רגע.

עוד דבר אחד לאשתך,

שהיא תלמד ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

כל יום חצי שעה, שלושה חודשים רצוף.

אין בעיה.

מה השם שלכם שאני אברך?

השם שלה,

הלו,

השם שלי הוא ברכה סמירה.

איך?

ברכה סמירה בת חלווה.

ברכה סמירה בת חלווה. ובעלך?

כן.

בעלך, מה שמו?

כן.

מה כן? מה שמו? בעלי, השם שלו, יוסף חיים בן חנא רוזה.

יוסף חיים בן חנא רוזה,

תזכו לעלות לארץ ישראל מהר ולמכור את הבית בקלות.

אמן, אמן. תודה, תודה. וגם עוד שאלה יש לי במצתך, אני רוצה לברך אותי.

שלום, כבוד הרב.

יש לי שאלה לגבי חבר שלי.

יש לו אבא שהוא לא מאמין,

והבן, יניח, חבר שלי,

הוא רוצה להתחזק, הוא יכול ללכת לשיעורי תורה והכול.

ואבא לא נותן לו.

הוא רואה שהוא הולך לשיעורי תורה, ישר סוגר את הדלת, לא נותן לו.

מה הבן יכול לעשות?

בן כמה ילד?

חמש עשרה.

קודם כל אסור לסגור את הדלת, זה כליאה.

לא לסגור את הדלת, כאילו הוא לא נותן לו.

קודם כל. דבר שני, הילד,

מותר לו ללמוד תורה והוא מקיים מצווה גדולה שנקראת כיבוד אב ואם אפילו שההורים לא רוצים.

אין כיבוד אב ואם יותר גדול ממה שילד לומד תורה,

ואין היתר לשום הורה למנוע את בנו או בתו שילמדו תורה ויקיימו מצוות.

התורה אומרת,

איש אמו ואביו תיראו מצווה לראו מאבא ואימא ולכבד אותם.

אבל אומרת התורה, ואת שבתותיי תשמורו, אני השם.

אם יאמר לך אביך או אמך חלל שבת,

אין אתה שומע לו שאני אבא שלך ושלו.

אז כולם חייבים בכבודי, אומר הקדוש ברוך הוא.

ואני מצווה את הילד מגיל 13 לקיים מצוות ואת הבת מגיל 12.

אז אי אפשר למנוע מהם לקיים מצוות.

אבל הוא לא נותן לו, כאילו, מה הוא יכול לעשות? אז הוא יקיים מצוות, למרות שהוא לא נותן לו.

אתה יכול אולי לתת ברכה לבן אדם הזה ש... בטח שתן לו, למה לא? מה שמה הבא?

גבריאל בן זרי.

גבריאל בן זהבי? בן זרי.

גבריאל בן זרי, השם יהפוך לבבו לטובה, לשוב בתשובה שלמה. אמן.

מומלץ לתת לו אנציקלופדיה.

הוא לא מאמין בכלל, הוא לא רוצה אפילו לשמור. זה מיועד ללא מאמינים.

ראית? הוא הפסיד 60 אלף, סתם.

יש לי עוד משהו.

כן. תראי, אם אתה יכול אולי להביא לי גם ציצית ותתמשיך. בטח, בוא מותק, בוא.

אדם יעקב נשתון. יוגן יעקב יצמח יצלוה. יוגן יעקב יצמח יצלוה.

תודה רבה. ברוך שאחיינו. ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. שאחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

רציתי לשאול בקשר לקהילת תימן,

שהיא הרגילה את ילדיה ובניה במשך דורות רבים,

אלפי שנים,

לגרוס את הזוהר,

ולא חס ושלום ששמענו באיזשהו מקום שכאילו אסור ללמוד זוהר לילדים קטנים או לנוער.

מה שכן, קהילת חב״ד, עד היום היא נוהגת, אכן כן,

לא לגרוס רק את הזוהר, אלא גם ללמוד את התניא,

שזה בדיוק בעמקות הזוהר, לא פחות.

של הרב זלמן שניאור מילדי.

אז אנחנו יודעים שמשך דורות נהגנו כך, אבל הבעיה,

שיש חסידויות רבות, כבר בלבלו אותנו לגמרי.

והילדים שלנו לומדים בבתי-ספר שלא יודעים בדיוק מה לומדים. כשחוזרים הביתה הם לא שומעים להורים לפי המנהג הקדום.

מנהג ברסלב ללמוד בפשטות,

לא לומדים את הזוהר בכלל.

מנהג חב״ד לומדים את הטניה, ויש בזה עמקות גם של זוהר.

קהילת תימן הפסיקה בכלל ללמוד את העניין הזה של גרסה,

והעניין הוא זה שקודם כול ימלא קרסו ובטנו בגמרא שס ופוסקים.

זה ברור לי. על-פי הרמב״ם זה ידוע וזה טוב,

אבל איפה המנהג הזה נעלם, וגם הקהילות נתפזרו בארץ

ופיזרו אותן על-פי מדיניות מגבוה?

מה שכן, יש לי עוד שאלה נוספת,

שאנחנו יודעים שעשו הרשע היה רשע על אף שגדל בן צדיקים,

אבל עד היום יש רשעים שנקראים יהודים, כמו הסוכנות היהודית,

שהיא שלחה אחד מבניה הטובים,

ואני לא רוצה להגיד את שמו,

לאושוויץ ולמחנות בזמן מלחמת העולם השנייה,

כדי לרצוח יהודים שם ולהכניסם לתאי גזים.

זה לא אני אומר, זה כתב הרב משה שנפלד,

ובשנת תש״ל הוא נפטר,

ושם החוברת שלו זה שרופי הכבשנים האשימים.

בעניין הזה אני הסתכלתי שם בחוברת ונזדעזעתי,

והייתי המום ממה שהיה כתוב שם,

שהיה שיתוף פעולה,

והנה ישראל קסנר גם נהרג באותו זמן על-ידי אחד מהש״ב בשביל שהוא ישתוק ולא יפליל את הסוכנות היהודית, שנקראת יהודית בעצם, במקרה.

ואני לא מבין את זה,

האם יש יהודים שהם לא נקראים יהודים והם קוראים לעצמם יהודים,

האם זה עשיו, האם זה ערב רב?

אבל עד היום אנחנו מרגישים את עשיו מזנב בנו.

זו שאלה שנייה, מי הם בעצם עשיו שנמצא בתוכנו?

תודה, כבוד הרב.

תהיה בריא.

לא ידוע לי מנהג כשילדי תימן למדו זוהר בגרסה.

יכול להיות שלמדו מאמר,

כשהיו אומרים מאמר בליל שישי,

היו אומרים מאמר מהזוהר על השולחן,

לא היה נהוג בכל הקהילות כולן,

וכל רב בעירו וכל אב בביתו צריכים לשאול שאלת חכם ולדעת מה לעשות,

מה כן ומה לא.

דבר נוסף לגבי יהודים, לצערנו הרב, אכן יש יהודים שהם גם רוצחים.

התורה אמרה, לא תרצח, משמע שאפשר.

אסור,

אבל אפשר.

ועשו זה דימוי למידות מושחתות, כמו שהגדרנו בדרשה,

והן יכולות להיות על כל אדם,

לאו דווקא מאומות העולם, גם מבני ישראל.

ואם הרוצח שרצח את משפחתו שרנקו הוא יהודי,

אני אראה לך דוגמה.

ואם הוא לא יהודי, אראה לך דוגמה של עשו.

מכל מקום,

אנחנו לא נכנסים לנבחרי ההיסטוריה לבחון ולבדוק.

יש בורא עולם בשמיים שישלם לכל אחד ואחד כפי מעלליו.

תודה על השאלות.