מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 66

 

- - - לא מוגה! - - - 

השאלה שלי היא כזאת, יש לי כלב בבית.

כן.

ו... פה, פה, איזה פה זה? מה קרה פה? מה אתה מראה לי חצי בן אדם?

גולן, מה קרה לך, גולן?

כן.

יש לי כלב בבית. כן, אוקיי? כן, האו האו. האם זה בסדר?

אני... אנחנו מתפללים בבית, עושים הכול, שיש לנו את ה...

לא שומעים אותה, אתה רואה? מפסיק.

הצידור מפסיק.

לא שומעים אותי. צ'ק אין.

כן.

למה בחרת כלב ולא כלבה?

אבל מכל מקום אני אגיד לך, להחזיק כלב בתוך הבית זה בעיה.

חוץ לבית, במלונה, זה פחות בעיה, בתנאי שהוא לא מפחית את האנשים גם.

אני שומעת על ניקיון והכול, אבל מבחינת הארה, כאילו.

לא קשור ניקיון. למה אני רואה חצי בן אדם? כן.

אפשר להתפלל לידו שאסור? מה פתאום!

לא, בקטע שכאילו הוא לידי נגיד, אוקיי? כן, כן. ואז היא כזה נוטלת ידיים או משהו? לא, לא, לא. כלב צריך להיות מחוץ לבית.

אוקיי.

זה גם מסוכן. את יודעת, אישה לפעמים יכולה להיות עקרה בגלל כלב שיש להם וירוסים מיוחדים.

אומייגאד.

כן, תקראי בגוגל.

בסדר?

אוקיי.

אה, אה, לא כל כך מהר.

אם אפשר, אני רוצה שתברך את הבן-זוג שלי, שתהיה לו בריאות הנפש. בבקשה, זה חשוב. מה השם? הנרי בן-אילנה.

הנרי בן-אילנה, השם יזכה אותו לבריאות הנפש והגוף

ויזכה לה שוב בתשובה שלמה.

אמן.

כל פעם.

כן, גברת. סליחה, הרב, שלום.

שלום, שלום.

אני רוצה,

כמה שאלות. כמה? כן, בבקשה.

משפחה שלנו זה שערוד הרבה.

אח שלי חולה, אחותי חולה.

כולם, משפחה שלנו שומר שבוע. גם אני שומר שבוע. למה שערוד הרבה?

אחותי חולה, אחי חולה. אני לא, אין לי ילדים.

הבנתי.

הרבה שערוד, אין פרנסה, לא יודעים מה לעשות.

הבנתי.

תראי, אני לא יודע להגיד לך בדיוק מה הסיבות של כל אחד ואחד,

אבל ודאי שיש פה פספוסים קצת שלא שומרים בדיוק את כל המצוות.

כן. אם את מדברת על עצמך, אז לדוגמה, את אומרת... אני שומר שערוד הרבה הכל מסודרים.

כן, ברוך השם. מתבללים, מתכנסים, אולי פה, גם אני הולכת.

כן, אבל צריך, לדוגמה, לכסות את הראש לגמרי, לגמרי, כן? שהסערות לא יצאו החוצה,

שיתנפנפו ברוח.

צריך ללכת בצניעות שהחולצה תהיה עם הצווארון עד ל...

הלאה, צריך ללכת בצניעות גמורה.

אז אם הולכים כמו שצריך, אז קודם כל זה ברכה וגם כן זה לא מונע פרנסה.

כן. אני רוצה לברך עם אחותי ואח שלי.

כן. זה הרבה חולה.

כן. אח שלי שומאל שרבאר. שומאל.

השם יברך את כל המשפחה שלך ואותך. אמן. שתזכו לשוב בתשובה וכל הצרות שלכם יעברו לאחמדינג'אד.

תהיי בריאה.

גם אין לי ילדים אני.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים.

אמן. תודה רבה. תהיי בריאה. תהיי בריאה.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום.

לא צריך, אני לא רוצה להתמודד. לא, לא, מתבייש, כן.

אדם שסובל ממחשבות שמטרידות אותו,

אוקיי.

האם זה בהשתדלות שלו להוציא את המחשבות האלה מהראש שלו, או שהוא צריך לסמוך על הקדוש ברוך הוא?

ודאי שהוא צריך להוציא את המחשבות.

מחשבה רודפת מחשבה,

ואם הוא יכניס מחשבות קדושות וטובות, הם יסלקו את האחרות, כי אי אפשר לחשוב שתי מחשבות בעת ובעונה אחת.

אז זאת אומרת זה בהשתדלות שלו גם.

ודאי, כי מחשבות באות אליו בהתאם למה שהוא מכין את עצמו.

אם הוא עוסק בתורה,

אז הוא יחשוב, מחשבות של תורה.

אם הוא פנוי מן התורה אז באה המחשבה של שטות.

הבנתי. אי-אפשר ברכה.

בהחלט.

בריאות הנפש והגוף. בריאות הנפש והגוף הן מחשבות טובות תמיד.

אמן.

תהיה בריא.

יש לך ציצית?

יש לך ציצית?

יש לך ציצית.

אשריך.

טוב.

אפשר. יקבלו גם ברכה. כן, בבקשה, אדוני.

הרב, ההורים שלי שבאו לפה רוצים לעזור למשפחה הזאת,

עם תרומה של 550 שקל. יפה מאוד.

אמא שלי, הייתי רוצה לבקש ממך ברכה בשבילה.

היא יושבת פה.

בבקשה.

יש לי מחלה של שלוש-ארבע שנים,

ויש ימים שאני לא יכולה לא לקום ולא ללכת.

ויש ימים שכאילו שאני לא חולה.

אני הולכת עם מקל, לפעמים עוזר, לפעמים לא עוזר.

וכל החיים שלי עשיתי כל מה שצריך. עשיתי ילדים, עבדתי, למדתי,

לימדתי גם,

אבל פתאום באה המחלה הזאת. אני לא יודעת מה לעשות, ואני מבקשת ברכה.

הבנתי. את הולכת עם כיסוי ראש קבוע?

אני הולכת עם...

לא קבוע, אבל הרבה זמן אפילו...

מתי שלא ידעתי שצריך ללכת,

באופן ספונטני.

אני גם שאלתי לרב שלי באיטליה, ואמרו שבדרך כלל באירופה לא הולכים עם ראש

כיסוי, איך אומרים? זה נכון, באירופה גויים לא הולכים עם כיסוי ראש. וגם אני

שאלתי למה, כי לא ראיתי אף פעם.

רק ברומא, למשל,

מי שהולך עם ראש מכוסה,

זה הולך לכנסייה.

אני, למשל, בזמן המלחמה העולמית לא רציתי לכסות את הראש שלי, כי אפילו שאומרים,

כאילו שאת גויה, לכי ותכסה את הראש. לא, אני לא רוצה.

לא רוצה להרגיש כמו גויה.

זה מה שהיה באיטליה.

הבנתי. איטליה זה בעיה, זה רומא, זה אדום. שם הכול זה טעות.

אשה יהודייה חייבת בכיסוי ראש. אמותינו הקדושות הלכו בכיסוי ראש, ואני רוצה להגיד לכם אפילו יותר מזה.

יש פה בחור שיצא לשידוך

לפני שבוע.

הוא ספרדי, והמשודכת ספרדיה.

ואחרי פגישה ראשונה התברר שהמשודכת רוצה ללכת עם פאה,

והוא רוצה שהיא תלך רק עם כיסוי ראש מלא, עם מטפחת.

ופתאום נהיה בלאגן.

מה לעשות?

הלכו לשאול את הרב קנייבסקי.

המשפחה של הבחורה הם גם ספרדים,

אבל הם הולכים עם מטפחות.

והלכו לשאול את הרב קנייבסקי, והרב קנייבסקי אמר

שהיא תלך כמו שהאמהות הקדושות הולכות,

דהיינו עם מטפחת.

אז הם נפגשו עוד פעם, פגישה שנייה, ואז דיברו עוד פעם.

מטפחת, פאה, מה לעשות?

הוא התעקש רק מטפחת.

על זה זה יעמוד ועל זה זה ירד.

ואז הם הלכו עוד פעם לשאול את הרב קנייבסקי,

ואמרו, האם הבחור טוען

שהוא רוצה מטפחת?

הוא תלמיד של הרב אמנון יצחק, והוא רוצה מטפחת.

והיא רוצה פאה.

האם לבטל בשביל זה את השידוך?

אז הרב קנייבסקי ענה בזה הלשון, הבחור צודק.

בנשים ספרדיות שהולכות

עם פאה, עושות לא כדין.

וזה אחד מגדולי הפוסטים.

עוסקים של האשכנזים.

אומנם אין למחות בכאלה,

אבל הן עושות שלא כדין.

אז זאת אומרת, זו חובה ללכת עם כיסוי ראש מן התורה.

ואין פה מקום לבחירה אם אישה ספרדיה תלך עם כיסוי ראש או עם מטפחת,

לפי דברי הרב קנייבסקי.

זה משהו הדין,

וגם כך ראוי לנהוג

כי אמותינו הקדושות.

אז זה חוב וזו מצווה גדולה ויש בה הרבה ברכה.

ואת גדלת ברומא עם טעות,

כי שם האנשים לא הולכים עם כיסוי ראש, אבל גם הרבה יהודים לא הולכים עם כיפה,

אז זה לא אומר שלא הולכים עם כיפה.

יש גם הרבה איטלקים שלא הולכים עם ציצית,

אז זה לא אומר שלא הולכים עם ציצית.

יש גם הרבה שלא הולכים עם בית כנסת,

אז זה לא אומר שלא הולכים עם בית כנסת.

אז ממילא התורה קובעת, והתורה קובעת שחייבים ללכת, וזו מצווה גדולה מאוד לאישה,

ושכר גדול מאוד מקבלים על זה.

אם תקבלי על עצמך, בעזרת השם, ללכת למטפחת קבוע,

אני אתן לך ברכה גם שהבריאות שלך תהיה קבועה,

ולא שלושה ימים כך ושלושה ימים אחרת.

תוכלי להיות בריאה ושלמה.

אבל למה כל החיים אני הלכתי בלי כיסוי,

וכל החברות והמשפחה לא הולכות עם כיסוי, ורק אני הולכת ככה עם המקל? אני לא מבינה.

אני אגיד לך.

אני גדלתי בתל אביב, ובתל אביב כמעט כולם חילונים,

ולמה גדלתי בתל אביב אני לא יודע, אבל אם אני אסתכל על מה שהולכים בתל אביב, אז אני אצטרך גם שני כלבים,

כי בתל אביב יש הרבה עם שני כלבים.

אבל בתל אביב אני חזרתי בתשובה,

ולא רק שחזרתי בתשובה בתל אביב,

שזה לא פחות מרומא,

אולי יותר גרוע,

אבל אני גם החזרתי כל כך הרבה יהודים אפילו שגדלתי בתל אביב.

ולמה גדלתי בתל אביב?

כי שם שמו אותי ההורים, מה אני אעשה?

ולמדתי בית ספר חילוני בתל אביב.

נו, אז מה?

אם האמת זה שאני צריך ללכת עם מטפחת ועם מקל,

אז אני אלך עם מטפחת ועם מקל.

ואולי בגלל המטפחת גם לא אצטרך מקל.

אז למה לא כדאי לעשות זאת?

בגלל החברות מרומא?

שהן ימשיכו ללכת כמו גויות.

ולפי שיטתך אפילו פחות מגויות, כי גויות מכסות את הראש והן לא.

אז הן עוד יותר גרוע מגויות.

למה המלכה אליזבט הולכת עם כתר על הראש

וכיסוי ראש?

כי היא מלכה.

ממלכה, הולכת עם כיסוי ראש.

אני למשל מכסה אם היא מדליקה את הנרות. זה נחמד מאוד. אם אני אומרת שבעה ישראל בלילה. זה יפה מאוד, אבל זה לא מספיק. לא מספיק, בסדר.

כדאי לך.

אין לך מה להשתיק.

טוב, כן, בסדר.

אבל אפשר לברך אותך שיהיה לך רפואה שלמה בזכות הכיסוי ראש.

ומתאים לך גם.

אני הייתי בבית-חולים,

והיתה אשה מאוד אשתו של רב,

עם כיסוי ראש,

עם זמלות ארוכות,

ששומרת שבת, אבל היה על-ידי, והיו אותן מחלות שלי,

שאני לא הולכת עם כיסוי ראש ועם כל הדברים האלה. נכון, בבית-קברות יש אחד ליד השני, גם דתיים, גם חילונים, נכון?

אבל זה לא אומר ששניהם אותו דבר, והם צודקים אותו דבר.

את יודעת, גם עבריינים נמצאים בבית-חולים, וגם אנשים טובים נמצאים בבית-חולים.

אבל צריך לדעת מה מותר ומה אסור.

מה מותר ומה אסור. יש שוטרים גם שעוברים על החוק.

אז מה,

זה אומר שמותר לעבור על החוק?

לא.

אני, טוב. תודה רבה.

מה שמך? אני רוצה לברך אותך בזכות הכיסוי ראש.

מה אמרת הזכות שלך? בזכות הכיסוי ראש.

פיורינה דדיבוליקלו.

זה משהו פשוט כל כך.

בת אסתר.

רק רגע. פיורינה?

פיורינה בת אסתר. פיורינה זה פרח, לא?

פרח, כן. פרח, את רואה? מגיע לך כיסוי ראש.

פיורינה. יורינה בת אסתר.

השם יזכה אותך

לבריאות שלמה ואיתנה בזכות הכיסוי ראש. תודה רבה. תן לה.

שיהיה לה ברכה.

בעזרת השם.

מתי היום הולדת שלך?

היום יום הולדת שלך?

אני רואה כל מי שיש לו יום הולדת. בא היום?

יפה מאוד.

אז השם יאריך ימייך.

אני אמרתי לבן שלי שאני אבוא אצלך,

מתי אתה תהיה בסביבה?

חשבתי, תל-אביב, נתניה.

אז הוא אומר, יש בתל-אביב ב-18, בסדר.

ויש בארצלייה ב-19. אמרתי, טוב, אז זה יהיה מולדת שלי,

אז אני באה ב-19.

יפה מאוד.

ובגיל... ראיתי אותך רק באינטרנט.

יפה מאוד. אז עכשיו תראי מה זה ביום הולדת.

את הילדת שלך לקבל על עצמך בראש חודש אלול גם. נכון. לקבל כיסוי ראש לפני ראש השנה,

אין בריאות יותר גדולה ממנו.

תודה רבה.

תהיו בריאים, תהיו בריאים, בעזרת השם. בשורות טובות. נפלא מאוד. תודה.

אשרייך ששמת כיסוי ראש, את נראית כמו מלכה, מלכה איטלקייה.

מלכה איטלקייה.

עכשיו יש כבר מתחרה למלכה של אנגליה.

גם השכרה רכה זוג לי בשבילך אני כנפי אלא את מרענני בזכות אדבר יוחאי.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

רציתי שתוכיח לי איך זה שיש נשמה.

רוצה שתוכיח לי באמת שיש נשמה.

הבנתי.

מה פירוש להוכיח?

הזזת עכשיו את היד.

איך?

הזזת עכשיו את היד.

מי הזיז את היד?

אני.

מי זה אני?

אנוכי.

אנוכי? מי זה אנוכי?

אני, עוז.

עוז.

עוז הזיז את היד.

מי זה עוז? זה בשר? זה עצמות? מי זה?

בשר זז?

בשר זז?

בשר זז.

בשר זז.

אז למה המת לא זז?

איך?

למה המת לא זז? הוא בשר. למה הוא לא זז?

בשביל זה אני שואל אותך, שתענה על השאלות. לא, אבל תחשוב איתי, אני איתך מברר. אני מנסה לחשוב.

בוא,

נשאל אותך שאלה.

האם אתה רואה אותי עכשיו?

כן.

בעיניים או בנשמה?

בעיניים.

ואתה שומע אותי?

כמובן, לא חשוב.

באוזניים או בנשמה?

באוזניים.

אם אתה חלילה מת,

אז אפקח לך את העיניים, האם תראה אותי?

לא נראה לי. אדבר איתך, אתה תשמע אותי?

מה חסר לך? יש אוזניים ויש עיניים.

אוקיי. אוקיי, מה?

כן, אבל אני לא מקבל את זה.

אה, יופי, הכי טוב.

אני, אה, אה, אה, אה, אה, אני לא מקבל את זה. כן, אז מה אתה לא מקבל את זה ובזה גמרנו?

הבנתי, הבנתי את הכוונה שלך, אבל אה...

התשובה לא ממש מספקת אותי. הבנתי.

אכלת היום עוף או בשר?

כן.

הבנתי.

אכלת.

פעם נתת לשניצל מכה והוא עשה לך אייף?

עוד לא נתקלתי בזה.

אבל אם תיתן מכה לתרנגול או תרנגולת אז הוא יקפוץ, נכון?

כן.

מה ההבדל בין תרנגולת

לבין תרנגולת מתה שנקראת שניצל?

מה ההבדל? שהשניצל מת.

שהשניצל מת. מה זה מת ומה זה חי?

איי איי איי.

אבל אתה לא חייב לקבל את זה. אתה יכול להגיד לא מקבל. אוקיי, בסדר.

אז נמשיך ככה כל היום.

לא, זה בסדר גמור. הבנת כבר או עוד לא?

הבנתי כבר. תודה רבה.

אז שתדע, אני אלמד אותך מה זה נשמה, הגדרה.

הגדרה של נשמה זה חי,

מרגיש, יודע.

מה זה אומר?

גוף,

דומם,

חומר.

זה לא חי,

זה לא מרגיש ולא יודע.

מה שיודע, מרגיש וחי זה נשמה.

בסדר?

בסדר גמור. תודה רבה. תהיה בריא.

כן,

שאלה הבאה.

ערב טוב, כבוד הרב. עמוד, אם אפשר, אה, בטח. למה לא?

אז ככה, כבוד הרב,

אני מאמין באלוקים,

אני אוהב את אלוקים, אני מעריך אותו,

ווואלה יום-יום אני מודה לו.

וואלה, לא ynet.

לא ynet.

כן. וגם לא

נאנה.

כן. אני שותה תה אך ורק עם לימון.

כן. סתם.

השאלה היא,

מדוע אנחנו צריכים להודות יום-יום, כל היום,

מהבוקר עד הלילה,

ומאז שאני קם,

בבוקר עד שאני הולך לישון.

נישון. בסדר, אני מבין, הוא עשה לי ניסים ונפלאות והכול, אבל איפה

הצניעות? איפה המתן? צניעות אתה קורא. בסתר, לא הצניעות שלי, הצניעות של אלוקים. ברור לו שלך, ודאי. אתה בכלל לא צנוע. אתה מבקש להתפטר מהצניעות.

אבל תשמע הרגע. חלילה, אני לא אמרתי את זה. טוב, בוא תשמע.

תגיד לי משהו.

אם אתה היית חס שלום לא רואה טוב,

והיו מסדרים לך את הראייה שתוכל לראות,

האם היית מודה לרופא?

הייתי מודה לו, אבל... כמה?

הייתי מודה לו לרופא, הרבה הייתי מודה לו, אבל לפני הכל הייתי מודה לקדוש ברוך הוא. אבל אמרת שזה לא צנוע,

מבקש שיודו לו כל היום מהבוקר עד הערב.

בסדר.

לא.

מה לא? ככה אמרת. עזוב, יש לי שאלה אליך.

כן.

אם עכשיו אני תרמתי

לבחור עני שאין לו מה לאכול,

תרמתי לו ארוחה,

אוקיי? אז מה, אז עכשיו הוא

צריך כל היום וכל הלילה, כל החיים שלו להודות לי?

תלוי.

אם מה שהבאת לו את הפרוסת לחם,

הצילה את חייו,

ומאותו רגע הוא חי בזכות הפרוסה עד שהוא הגיע למקום שסעדו אותו עם הרבה אוכל,

אז כיוון שהפרוסה שלך הצילה אותו,

הוא כל ימיו חייב את חייו לך.

כמו מציל שהציל אותך מסערה בלב ים,

אז אתה חייב לו את כל חייך,

כי בלעדי ההצלה אתה לא היית חי,

וכן הלאה.

והקדוש ברוך הוא כל רגע נותן לך לחיות,

לראות, לשמוע, ללכת.

ואמרת לי שעל הדוקטור שהחזיר לך את הראייה היית אומר לו תודה הרבה מאוד,

אבל קודם לקדוש ברוך הוא.

וזה היה אחרי ניתוח.

והוא בלי ניתוח נותן לך לראות, למה לא תודה, לא?

ברור שאני יודע, לאיזה שאלה... אז מגיע לו כל היום.

כל הנשמה תהלל אליה,

כל רגע, על כל נשימה.

אם הוא יסתום לך את האף דקה, אתה גמרת את הסיפור.

אז דקה הזאת שהוא אפשר לך לנשום,

מגיעה לו על זה תודה.

ואם אתה נושם עוד פעם,

מגיעה עוד תודה. אבל אם הוא יסתום לך פעם,

גמרת את הסיפור, נכון? הלך עליי. אה, טוב אני.

יפה. רגע, שנייה, שנייה, אפשר רק עוד שאלה קטנה-קטנה?

כן.

מפריע לי מאוד מאוד שאין כאן הפרדה,

נשים וגברים. למה אתה אומר שאין מאחוריך נשים,

ומקדימה הגברים? אבל הם מסתכלים עליי, אני מסתכל עליהם כאילו.

לא הבנתי.

הן מסתכלות על הגב שלך, אין בעיה.

אבל אם עכשיו אני מסתובב,

אז אני כן רואה אותם. אסור לך להסתובב, מה קרה לך?

אבל אתה אבל רואה אותם. אני לא יכול להסתכל עליהם כי אני רואה אותך.

תראה כמה זמן.

למה? תראה, יש פה הרבה בנות, אי אפשר של... לא הבנתי, אתה הלכת פעם לקנות במכולת או בסופר?

הלכתי.

ביקשת להוציא קודם את הנשים בשביל להיכנס?

לצערי זה בלתי אפשרי. הבנתי, יש לך קרובות משפחה?

יש לי הרבה קרובות. ראית אותן פעם בשמחות?

ראיתי. חוצפה.

רגע, רגע, שנייה, רגע, שנייה.

רגע, למה בבית הכנסת אנחנו לא יושבים בצורה הזאת?

משום שבבית הכנסת זה מקום קדושה ותפילה, ואסור להסיח את דעתו של האדם בדבר שיכול לעורר את יצרו הרע לדברים שהם ההפך מבית הכנסת.

הבנת?

תודה רבה לך. יהיה בריא! יהיה בריא!

כן, מי השואל הבא?

ערב טוב, הרב.

ערב טוב ומבורך.

אני גדלתי בבית לא דתי.

היינו ארבעה אחים.

ארבעה. ארבעה אחים, כן.

אמי נפטרה כשהייתי בן שש.

אני יודע שזו הדרך הנכונה, הכול טוב ויפה.

הבעיה והקושי הגדול זה לעשות את המצוות

ולקיים יום-יום את המצוות,

במיוחד כשאתה לא רגיל ואין מי שבבית היה מחנך ומדריך.

איך אפשר להתגבר על זה?

זה דבר אחד.

בלי שום בעיה כמו שאני עשיתי.

אני גדלתי בבית מסורתי ופרווה.

וגדלתי לבד.

מה הפירוש? עד גיל מסוים לא ידעתי כלום, למדתי חילוני והכול.

ומגיל מסוים שהתוודעתי לספר קיצור שולחן ארוך התחלתי ללמוד לקרוא והמשכתי לבד וסחפתי את כולם אחריי. אבל היה לך דמות של אמא בבית שהדריכה אותך ואמרה לך איך לנהוג ואיך לעשות?

לא.

חינכה אותי לדרך ארץ, לזה, לפה ושם,

ולא יותר מזה.

זה הכול.

מה זה הכול? אמא זה עמוד הטבח של הבית. אבל אתה גם כן, יש לך דרך ארץ. מה הבעיה?

יש לי דרך ארץ, אבל שאין מישהו שנותן לך יד כשאתה ילד. ילד למה? למה אתה רוצה? ילד בן שש. ילד מה אתה רוצה? ילד מה? ילד בן שש שירו לו וידריכו אותו איך לנהוג, איך ללכת בדרך הישר, שאבא שלי כל הבוקר, מהבוקר עד הערב היה בעבודה. כן. והייתי חוזר מהבית הספר והולך לשחק כדורסל, כדורגל. אז מה הבעיה? ואין מי שידריך אותך, זה הבעיה. בקיצור אתה מחפש כאילו אשמים. אז בוא אני אלמד אותך כמה דברים. אני לא מחפש אשמים. בוא אני אתן ל�

לך דוגמא, אבי האומה הישראלית קראו לו אברהם אבינו, אבא שלו היה...

אבא שלך פי אלף יותר טוב ממנו

הוא היה מוכר עבודה זרה ולמרות זאת יצא אברהם אבינו

משה רבנו לא גדל אצל אבא שלו אתה יודע איפה הוא גדל?

אצל פרעה מלך מצרים רשע מרושע בתוך הארמון ומה יצא? משה רבנו

אני לא יודע אם זה מקום להשוואה כי הדורות השתנו ופעם היה... בטח שהשתנו היום יותר קל

אני לא בטוח

היום יש פיתויים ש... איזה פיתויים?

יש למעלה ממיליון בעלי תשובה, איזה פיתויים? מי רואה את הפיתויים?

אוקיי, והשאלה השנייה היא לגבי אורן זריף.

כן.

הייתי אצלו בקליניקה וראיתי אנשים שבאמת היו אצלו ונושו וחוזרים לטיפול ראשון, שני, שלישי והם משלמים הרבה כסף

והם אומרים שזה עובד עליהם.

מה התשובה? בוודאי, זה עובד עליהם מאוד.

לא, הם מרגישים שזה טוב להם והם חוזרים.

בוודאי.

מי שמשלם הרבה מה יגיד שהוא, שיקר אותו.

אם בן-אדם משלם כסף, אז סימן שזה טוב, אז הוא חוזר. בוודאי. מי שקונה מכונית והוא שילם הרבה כסף, הוא יגיד שהיא טרנטה.

בסדר, תודה.

תהיה בריא.

כן, הנה, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן, אהלן.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

בקשר לשיעור שאמרת על נביאות הבעל, שזה שקר.

כן.

אז אני לפני עשר שנים הייתי אצל מגדת עתידות, חבר שלי לקח אותי.

כן.

הוא אמר לי שאני אתחתן ויהיו לי שלושה ילדים.

כן.

לא הכנסתי איזו חשיבות, אבל היום אני נשוי ויש לי שלושה ילדים, אז איך אפשר להגיד שזה שקר?

קודם כול, זה אמת,

שיש לך אשה ושיש לך שלושה ילדים.

ואתה יודע למה יש לך שלושה ילדים?

יודע. למה?

זכות הקדוש ברוך הוא. מה פתאום? בגלל שהוא אמר.

אם היית ממשיך ולא היית יודע, היה לך שש.

אבל אתה תקוע עם שלוש.

מה הוא אמר לך בעצם? כלום.

רוב האנשים מתחתנים ולפחות שלושה ילדים יש להם.

רק הוא תקע אותך עם שלוש.

תודה.

זה כאילו הוא אמר לך, אתה יודע מה? בחיים שלך תשתה הרבה מים.

ערב טוב, כבוד הרב.

קוראים לי כהן אליהו. תעמוד בבקשה.

קוראים לי כהן אליהו, כי פשוט אני אדבר קצת הרבה, אז לא רציתי לעמוד.

לא, לא צריך להגזים, חבר.

חבר, אנחנו לא יכולים לאפשר את זה.

תראה, אני רוצה ללכת אתך דווקא מהצד הפחות יפה של הקדוש-ברוך-הוא,

שאתה קורא לו המיטיב.

מה שקורה הוא דבר כזה,

שכול מלים, רק אני מציע. לא, לא, אני יודע בדיוק מה אני רוצה להגיד. לא, אין בעיה, רק שכול מלים. קצת התרגשתי וגם אני עומד.

תראה, האדם הראשון שהוא יצר אותו, בוא נגיד שנלך לפי מה שאתה אומר ואני אגיד את הדברים הלא-טובים שיוצאים מזה. זה אמרת. האדם הראשון שהוא יצר אותו, נגיד שהוא יצר אותו להיטיב אתו, כי ככה אתה טוען.

כן.

עכשיו, האדם הראשון שהוא יצר אותו להיטיב אתו, אז באמת הוא היטיב אתו. קודם כול, האדם הראשון היה חי הרבה יותר מאתנו,

הוא לא היה עובד, הוא היה חי בגן-עדן.

למעשה, היום אנחנו חיים על החטא של האדם הראשון,

כי כולנו נמות,

אנחנו והילדים שלנו גם ימותו.

כולנו נמות,

ולפי מה שאתה אומר, המהות של החיים

זה רק לעבוד את הקדוש-ברוך-הוא וללכת בדרכו,

ושהתורה ניתנה ממנו.

אני רוצה להגיד לך למה אני מדבר על הצדדים הפחות-טובים, ואני אומר לך הפחות-טובים.

קודם כול,

כל מה שאמרת עד עכשיו זה הכי טוב ממה שיכול להיות. הלאה, תמשיך. לא, אני אגיד לך למה זה לא טוב,

כי אנחנו חיים בעונש היום, זה מה שהתכוונתי. אנחנו חיים בעונש, תסלח לי. לא, לא, לא. אם בן-אדם צריך למות היום בגיל 70 או בגיל 60, והאדם הראשון נולד כבן על מוות, אנחנו חיים היום בעונש של אדם וחווה. לא, לא, לא. אבל זה עוד בקטנה, אנחנו עוד מעט נעבור לגדולה.

הגדולה הוא, אז תן לי לענות קודם על הקטנה.

תן לי לענות על הקטנה, אל תקבע לי מדי לענות. רגע. טוב, רגע.

אולי אני אשב, כי זה יהיה ארוך. עכשיו תשב, בתשובות תשב, בשאלות העמות.

עכשיו, שים לב.

קודם כול, הקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם הראשון והיטיב לו. איך אנחנו יודעים שהוא היטיב לו?

הוא ברא אותו הכי מושלם שיש בעולם.

הוא ברא אותו, כמו שאתה אומר, לאורך זמן, כי הוא סמך עליו שהוא לא יזייף, כמו שאומרים, למרות שהוא ידע מה הוא יעשה,

אבל הוא הראה שככה הוא התכוון לברוא אותו.

הוא שם אותו ישר בגן עדן,

לא בתל אביב ואחר כך בגן עדן.

הוא שם אותו עם מלאכים שצולעים לו בשר ומשקים אותו יין. ובקיצור,

לא היה חסר לו שום דבר חוץ מלעשות את רצון הבורא ולהגיע משם לעולם הבא,

שזה שיא השיאים.

זה נקרא העולם החמישי היום,

אם לא זה היה העולם הבא, השני, וזהו.

עכשיו, מה נעשה שהאדם הראשון חטא

ועשה את הטעות שחייבה שימותו הוא, אשתו וכל צאצאיו.

למה?

לא בגלל עונש.

בגלל המציאות. מה הייתה המציאות?

ברגע שהוא חטא,

אז פשוט מאוד רושם העוון שהוא עשה נדבק בו.

והרושם הזה יכול לסור על ידי תשובה ועל ידי המיתה.

זאת אומרת,

מה קורה בזמן המיתה?

הגוף והנשמה נפרדים,

הגוף נטמן באדמה,

אז הוא מתפרק והופך להיות חול, עפר, מעפר באת ולעפר תשוב,

אז רושם החטא שנדבק בגוף נמחה.

מה קורה עכשיו עם הנשמה?

היא עולה למעלה, אם היא לא זיכיכה את עצמה כאן, אז היא מטהרת בגיהינום או בשאר הדרכים,

ואז היא עולה לגן עדן מטוהרת.

מה יהיה בתחיית המתים?

הגוף שהתנקה, מצטבר עפרו,

כמו שהשם קיבץ את עפר הדם הראשון ונפח בו נשמה,

התהליך יחזור.

העפר יקובץ,

הנשמה תרד מלמעלה זכה,

תיכנס בגוף, יעמוד בתחיית המתים כאדם הראשון לפני החטא.

לכן הוא אמר לו,

אם אתה תאכל מעץ הדעתו ורע, ביום אכולך ממנו מות תמות. למה?

זה הכרח בשביל לתקן אותך.

אז אנחנו צאצאיו, שרושם החטא שפגע בו פגע גם בצאצאיו,

במושגים של היום זה כמו שאנחנו אומרים שזה עובר ב-DNA.

זאת אומרת, מה שהוא פגם זה פגימה בו ובזרעו עד עולם.

עד שיגיע זמן הגאולה שאז הוא בלע המוות לנצח ומחה השם דמעם על כל פנים ויצר הרע הקדוש ברוך הוא שוחטו ואז אנחנו נהיה מתוקנים וזה לוקח כששת אלפים שנה לתקן את חטא אדם הראשון שהיה המושלם בבריאה.

אז גם למרות ההטבה שהטיב השם לאדם,

הטיב לו במיטה גם כן, במיטה זה גם הטבה,

שנאמר, והנה טוב מאוד, זו מיטה.

למה? כי הוא נתן לו אפשרות לתקן את הקלקול שהוא קלקל.

וממילא אם ניתנת לו עוד הזדמנות לתקן,

אז זה טוב מאוד, זה הטבה על הטבה.

עכשיו, כשנפרדת הנשמה, לאן היא הולכת?

לגן עדן.

אז מה הבעיה אם נפטרים בגיל 70?

ומה שאנחנו עושים כרגע, תורה ומצוות,

זה פשוט החסכונות שלנו לעולם הבא.

חסכת הרבה, יהיה לך הרבה, חסכת פחות, יהיה לך פחות.

מה לא טוב שנותנים לי אפשרות 70 שנה לחסוך?

זו דעתך, כי האדם...

הראשון, חי 930 שנה, הוא חי 930 שנה. עד עכשיו אמרתי דברי תורה. עד עכשיו לא ידעתי מילה. הוא חי 930 שנה ואתה משווה את זה ל-70 שנה?

אני אסביר.

היות והאדם הראשון נכשל בחטא,

לכן השם צמצם את החיים ל-120 שנה.

בשגם הוא בשר והיו ימיו 120 שנה. לא אדם רק, אלא גם דור המבול.

כיוון שהשם יצטרך למחות את כל הבריאה,

כי כולם קלקלו מעשיהם,

אז הקדוש ברוך הוא אמר, אין טעם להשאיר אותם 930 שנה,

כי אז הם יסרחו יותר ויותר.

אבל אם ידעו שחיים מוגבלים,

אז גם קל להספיק מצוות.

אתה עושה לי הפוך על הפוך על מיטיב. תמיד על הפוך על הפוך. כי אתה רוצה לעשות לי בהפוכה, אז אני בא לך בהפוך על הפוך. מיטיב מצמצם?

ודאי. ודאי.

אם אני אומר לך שבחינה בשביל לקבל דוקטור זה 1,300 שאלות,

ואחר כך אני רואה שהאדם הנבחן הוא טמבל,

אז אני אומר לו, אתה יודע מה? במקום 1,310 שאלות.

היטבתי לו או לא?

מה אתה משווה בכלל? מה אתה משווה בכלל? אבל בוא נתקדם קצת. נתקדם לשאלה הפצצה עכשיו. לא, באמת, היא תהיה אבא של הפצצה.

תהיה אבא של הפצצות. יאללה.

עכשיו תראה, אני אתחיל לדבר על עצמי,

ואחרי זה אני גם אדבר על הקהל.

אבל רק אני אזכיר לך שאתה כבר דיברת על אחת ההרצאות שלי, נכון? ואתה מוקלט, נכון?

נכון?

לא. מה לא? כן. אני אגיד לך משהו. אתה רוצה שאני אוציא את הסרט עכשיו? רגע, רגע, רגע, אני אגיד לך משהו. אני, קודם כול,

אני כמוך,

אבל אותי לימדו להאמין.

אני לא מאמין,

בלב שלי אני לא מאמין, אבל לימדו אותי להאמין מאז שהייתי קטן. יפה. קודם כול קיבלת מטרה. אבל אני בוחן את הדברים שלימדו אותי. מותר לך. ועכשיו תהיה השאלה הקשה יותר. כן. תראה, עשר המכות שלימדו אותנו, שהוא נתן במצרים, כן. אני, בן-אדם שהיום בן 49, אני את כל העשר המכות קיבלתי באופן אישי. בלי עין הרע. ועכשיו אני מתייחס גם לקהל, כי לפי דעתי,

כי לפי דעתי,

כולם קיבלו חלק מהמכות, ואני אגיד לך איך, דוגמה. אם ניקח דם, דוגמה. כן. הילדים שלי הרבה פעמים נפלו או משהו, התפוצץ להם הראש, עף להם דם מהזהו.

אני אומנם עושה השלכה מדבר לדבר, כן, מותר לך. דבר, זה משעשע. אבל זה גם כן דם. דבר, זה משעשע. כן. זה גם כן דם. אם ניקח אחרי זה, מה הבא? צפרדע? כן. גרתי פעם בשכונת התקווה.

יצאו לי צפרדעים מהקירות, תולעים מהקירות, מה שאתה רוצה.

נעבור קינים. קינים,

הילדים שלי כל פעם הולכים לגן.

יש לי הרבה ילדים.

באים עם הקינים הביתה, אני מסתובב עם...

כובע בבית. יפה. אחרי זה מה בא? שכין, ברט. הכרתי הרבה אנשים, הכרתי... בוא נעבור אחד-אחד. אה, נעבור אחד-אחד. דצח עדש, עכשיו ערוב.

עכשיו ערוב. באו אליך כל החיות לבית? מה? לא, ראיתי, ראיתי... מה? כל הג'ונגל הגיע אליך הביתה? אתה יודע מה, מרוב שהוא יצר חרקים,

אני לא יודע בשביל מה הוא יצר את הדברים האלה, איך מיטיב יכול ליצור את החרקים.

אני לפעמים לא יושב לילות שלמים רק מהיתושים.

מי ידגדג אותך? מי ידגדג אותך? אני לא.

אבל כמה חרקים. אם בן-אדם רוצה להטיב, תראה, אם אני רוצה להטיב עם הבן שלי,

אז אני אתן לו לטיפה.

אני לא אזרוק עליו עקרבים.

אני לא אגרד אותו עם משהו שיכול לפצוע אותו.

אני אלטף אותו. כל מה שאמרת כרגע לא נמצא ברמת-אביב ג'.

מה לא נמצא?

ברמת-אביב ג'. מי אמר לך לגור בשכונת העקרבים?

לא, אני רק מראה לך איך קיבלתי את המכות. אני טוען שגם חלק מפה גם קיבלו את המכות, אבל הם לא יודעים על זה. הם יודעים, הם שמעו. כל מכת תקינים כולם קיבלו פה, או הם או הילדים שלהם.

הבנת? אז כבר אני מראה לך מכה אחת שהם קיבלו. דבר, דבר. עכשיו, מה עם דבר?

מה? דבר.

מה, דבר? כן. בוא נלך לבית-חולים.

בוא נלך לבית-החולים, תראה איזה מחלות יש לאנשים. זה להם, לא לך. לא, תראה איזה, מה, להם, לא לך. אמרת, אתה והילדים, הכול.

אז אני אומר לך, יש אנשים קרובים שלי שחלו בדברים כאלה, ואני ראיתי את זה מקרוב. ברד, ירד עליכם כל המשפחה. ברד. ברד ירד עלי בראשון, כאלה חתיכות, כמעט שבר לי את הראש.

כמעט שבר לי את הראש.

אז אני אמר, ברד, חבאתי, זה היה ברד מיוחד.

עכשיו, חושך, לכל בן-אדם יש כל יומיים-שלושה יום חושך.

הבנתי. לכל בן-אדם חושך. הגענו לחושך או עוד לא? ומכת בכורות מה? אה, מכת בכורות?

אני אגיד לך מה מכת בכורות.

הבכור שלי הכי דפוק שיש בעולם.

יש לי שבע ילדים,

יש לי שבע ילדים, והוא הכי דפוק שיש.

ומה הוא, עוד אומרים לי בבית-הספר שהוא מחונן.

הבנת, ואיזה ילד, אני אומר לך שעכשיו מתברר לאור מה שאתה אומר,

שאתה גלגול של מצרי שברח מהמכות.

היה מצרי אחד שברח, שמע שהולכים להיות מכות, ברח, עזב את מצרים.

אז אמרו לו, חכה, אתה שגיאה בשנת 1989. אנחנו צוחקים, אבל כל הדברים האלה,

כל יום מקטינים לי את האמונה, אם יש לי אמונה של עשרה סמטים,

אז זה יורד לאט-לאט לאפס,

כל הדברים האלה. וממש כואב לי... תראה, אני מתפעל כמה השם מיטיב לך.

למה?

אחד, אני רואה שיש לך שערות ארוכות אפילו כשאתה מבוגר,

ויש כאלה עם קרחת כבר בגיל צעיר.

אז זה ברכה שהשם השפיע עליך שמשתלשלת על כתפיך,

ואתה צריך לא לבוז לזה.

זה הטבה, כי אם לא הולכים לגרוס, לעשות פאות, וזה עולה הרבה כסף.

אז כבר אני רואה שזה. דבר שני, אתה יכול לדבר.

ואני שמח בשבילך שאתה יכול לדבר ואתה מדבר ברור מה אתה רוצה להגיד והכל טוב ויפה.

אני רואה שיש לך אפילו חולצה עם סמל מאשר לאחרים. לא, אני הולך ללכת לשמירה, לילה, לילה. טוב מאוד, אתה רואה, אתה אפילו מסוגל לשמור על אחרים.

אתה מקבל מקום ושומר על אחרים.

אתה מבין איזו סיעתא דשמיא יש לך.

אתה איתצלויות נשמר. כמה סבל יש בעולם. איך מתאים כל כך הרבה סבל. אני אגיד לך. אנשים סובלים, אתה יודע כמה סובלים. אני מסכים.

אני מסכים, הרבה סובלים, אני מסכים.

אבל הכל מתחיל בזה שלא שומעים לאבא בשמיים.

אמא ואבא אומרים, תראה, אל תרד לשלולית, אתה תתלכלך.

אם תתלכלך, אחר כך נצטרך לשטוף את הבגדים, תישאר בלי בגדים עד שנחליף ועד שנגייץ ועד שזה,

מה צריך להחפוף לך מחדש וכו' וכו' וכו'.

אתה רוצה, אל תתלכלך, תישאר בגדים נקיים, תשחק, תעלה, תחזור.

אל תעחצה את הכביש בלי להתבונן, שמאלה, ימינה, שמאלה. אם כן, אתה עלול להידרס.

הילד לא כל כך מקשיב, והוא מגיע לבית חולים.

אומרים לו, תיזהר, אל תיסע על סקייתים, תעלו להחליק. לא שומע, מקבל את המין חליקה, והופ,

ישר צריך ללכת למגן דוד אדום.

כל מה שאומרים להורים, הילד מתמרד ועושה מה שבא לו,

כי הם זקנים כבר, הם לא מבינים את הרוח של הצעירים.

ואז מה קורה? הוא מקבל חבטות בסוף, ואומר, ראית איזה הורים יש לי?

כל מה שהם אמרו לי שיהיה לי, נהיה לי.

הם התכוונו להגיד לו בשביל שיהיה לו,

או התכוונו להגיד לו בשביל שלא יהיה לו?

הקדוש ברוך הוא הודיע בתורה, תיזהר.

יש עשר מכות, יש אלף מכות, יש מיליון מכות.

תדע שיש.

אני מזהיר אותך,

לא תעשה, לא תעשה, לא תעשה, לא יקרה לך כלום.

תעשה, יהיה לך.

חברת חשמל אומרת, חשמל, הנה אור, הנה הכול,

זה פה שם.

אבל היא אומרת, אל תכניס את האצבע על השקע,

זה מדגדג,

אבל מתחשמלים.

תיזהר, מותק, שלא תתפחם. אבל בשביל מה כל כך הרבה החרקים האלה והקוליים האלה? החרקים, אני אסביר לך. אני אסביר. אני אסביר. אתה יודע מה יש לי? יש מיליונים של סוגים. אני אסביר. יש דברים שאני עוד לא מכיר כבר. הם טוב מאוד. אני כבר לא מכיר, אבל הם עוברים לידי,

הם עוקצים אותי בלילה. אני אגיד לך למה. אני לא יודע מאיפה, בשביל מה בכלל? איזה מיטיב? אני אגיד לך למה. אני לא יודע איזה מיטיב. איפה פה הצבא? אני אגיד לך למה. כמה אתה מרוויח בחודש, אם אפשר לדעת? מה? כמה אתה מרוויח בחודש?

כמה אני מרוויח בחודש? כן. מינימום.

מינימום זה טוב. מינימום. יש כאלה לא מרוויחים בכלל.

מינימום, בסדר. 3,500 שקל. עכשיו אני שואל אותך שאלה.

פליט אתה יכול לקנות.

פליט, עשר שקל! תאמין לי, יש חרקים שהפליט עובר! אתה מת עליהם! אתה מת עליהם! אתה רוצה שיהיה חרקים בשביל שתוכל לדבר נגד הקדוש ברוך הוא!

לא עוזר. אתה אוסף אותם, אני בטוח, יש לך פצוצדנות ואתה מבסוט, תסתכל עליהם כל היום ואללה ככה רגיל פליט בעשר שקל היית גומר עליהם לא מבסוט, יא חביבי, תולעים בקירות צפרדעים קופצים וואללה מצרים אצלך בבית, אין משהו אתה משהו

אני אתן לך בעזרת השם שיהיה לך שכפץ נגד חרקים, תוסיף שכפץ, כך אמרתי, הנה הטבה ראשונה מהקדוש ברוך הוא הערב, חינם, חינם,

עם משכורת מינימום.

אני אתן לך גם דיסק שלי בחינם, לא דיסק, אנציקלופדיה.

אנציקלופדיה אני אבין.

כך, תביא לו גם כיפה, הנה, במשכורת מינימום, כך, תן לו, אשריך, אשריך,

תצלם אותו, שירוחו מבסורד. צלם, צלם, צלם.

שהחיינו. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו והגיענו לזמן הזה. אמן. חזק וברוך.

חזק וברוך. אשריך, אשריך.

מי יש לו עוד ג'וקים בבית?

שאלה, תן לבחור פה.

כן, בלבן, תן לו. שלום, הרב.

יש לי שאלה קטנה ופשוטה.

כן.

אני, אין לי תשובה, את האמת. באים ושואלים אותי כל פעם שאלות כאלה, אבל אין לי תשובות.

השאלה היא כזאת, אומרים לי להביא להם הוכחה שיש גן-עדן ושיש גיהינום.

אני, ברוך השם, אתה בן תורה, ברוך השם,

אבל אין לי תשובות לתת להם. זה פשוט, אתה אומר להם, תביאו לי הוכחה שיש אוסטרליה.

בסדר, מה הם יגידו?

מה הם יגידו?

תיסע לשם. גם הם שיסעו לשם.

איי, איי, איי, איי, איי. לא, הרב, אבל באמת, איך אנחנו... מה באמת? איפה אוסטרליה?

באמת, איפה אוסטרליה?

באמת. תגידו להסתכל במפה, הרב. אז תסתכל במפה שלי, תראה. גר-עדן, גיהינום, הכל, כף הכלא, הכל.

יש תורה, יש מפות, יש הכל, אתה רוצה לראות?

תראה.

תודה רבה. תהיה מריא.

תן לו בבקשה.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. שאלה קטנה ופשוטה, כן. קוראים לי כפיר. התחזקתי, התחלתי להתחזק לא מזמן, לפני שלושה-ארבעה חודשים,

ואני מצליח לשמור בו, ברוך השם, מה שאפשר. שומר שבת, מניח תפילין, נעליים לקחתי עלי, מה שאפשר. נעליים? לא, איך שלובשים.

אה, שמאל ימין, שמאל ימין, כן.

ורציתי, אם אתה יכול לתת לי איזה טיפ או איזושהי דרך.

הדבר היחיד שאיכשהו מצליח להרחיק אותי וקשה לי לשמור זה פגם הברית.

כן. זה אחד הדברים שקשה לי לשמור. יש עצה? הולכים לישיבה לחודש?

אני לא יכול, אני חייל.

אתה חייל?

כן. וואי.

כמה זמן עוד נשאר לך? עוד שנה ויש לי גם קבע על הדרך בעזרת השם. הבנתי.

ושם יש חיילות בטח.

לא, זה... אז מה הבעיה? רק בנים.

אין בעיה, אבל כשאתה יוצא הביתה... למה לצאת?

יש אמא בבית. יש אחרי, איש, משפחה. אה, אמא. טוב, אם אתה הולך לישראל אמא, אז אין בעיה.

לא.

זה אחד הדברים שקשה לי, ואם אתה יכול לתת לי איזושהי דרך, לא יודע משהו... אתה תלמד ספר שנקרא קדושת העיניים.

כן. תחבור עליו טוב, טוב, טוב, טוב. תלמד כל פעם קצת, קצת, קצת, קצת.

כשתבין את חומרת העניין ואת הזכות הגדולה בשביל... אני יודע מה החומרת. זה לא, אתה יודע קצת.

אתה יודע, כללי.

אבל אם תלמד את זה טוב, טוב, טוב, אתה תראה שיהיה לך חשק

לשמור על עצמך, כיוון שהשמירה הזאת, זו זכות שאין כדוגמתה. שומר פגם הברית זה דבר אדיר,

שהתפילות שלך נענות בשמים.

כן, אומרים,

תעשה באהבה ואז באיראן, נכון?

אני עושה את מה שאפשר, אבל דווקא בברית אני עושה בדיוק ההיפך.

שמעתי, לא משנה.

אתה, אדוני, תפחד.

תפחד.

זה הדבר היחיד שאיפשהו לא... למה נבראים מזה שלים? תיזהר. אחר כך זה הילדים שלך והם יצטרכו אחר כך לטפל בך. למה בראת אותם בלי גופות?

אז לא כדאי להסתבך עם זה.

חוץ מהספר, זהו. אין איזה דבר. אין יותר טוב מזה. אני מספר, תראה לאן הגעתי.

תודה רבה.

תהיה בריא. בהצלחה.

תן לבחור שמה.

כבוד הרב, שלום.

שלום וברכה.

אני חזרתי בתשבוע לפני חציין.

כן.

ולימו אתי ואמרו לי אולי ללכת לבית-ספר דתי, לאדרת,

שבבות-ים.

כן. ואני לא יודע, אני מאוד רוצה ללכת, אבל אני מפחד שזה יהיה מהר מדי, ואני לא רוצה ליפוח, כי אני רוצה להמשיך עם התורה.

הבנתי. מה פירוש זה, מהר מדי?

כאילו,

מהר מדי, ואז אני

מהר, סובב, סובב את המיקרופון. יכול להיות שהבטריה נגמרת, חבר'ה.

כן. מה אתה אומר? שאני לא, כאילו, לבוא יותר מדי, כאילו לבוא עם מוטיבציה מהר,

ואז כמו שאומרים, כאילו, אבל אם תהיה בחברה טובה, ביחד, כולם באותו ראש, זה יותר קל ממה שאתה נמצא בחברה חילונית, ושומר קצת, והם אומרים לך, עזוב אותך, בוא, בוא, בוא. ברור.

אני מתכוון, נכון, שאומרים, לעלות מדריקה.

מדרגה מדרגה? כן, גם בבית ספר יש מדרגה מדרגה, לא מגיעים לכיתה בבת אחת.

כן. עולים מדרגה מדרגה עד שמגיעים לכיתה.

אני מתכוון כאילו... אני מבין מה אתה מתכוון, אבל אני אומר לך שעדיף לך ובפרט בגיל הזה להתחבר לקבוצה יותר גדולה ומורחבת

של כאלה שהם כמוך.

אין יותר טבעי מזה לגדול בחברה כזאת.

אוקיי.

שיהיה לך בהצלחה. תודה.

תן לבחור מאחוריך.

שלום, כבוד הרב. שלום. יש לי שאלה קצרה אל הרב, אם אפשר לשאול,

בנוגע לנושא שהרב דיבר עליו מקודם, בנוגע לנבואה.

הרב אמר

בשיחה שהוא אמר פה לפני הקהל,

שחכם יותר טוב מאשר רבי. עדיף.

עדיף. כן.

עכשיו,

אם יש לנו חכמים בעם ישראל ואנחנו יכולים להשתמש בחוכמה או בנבואה לעזור לנו מבחינה,

של מדינה,

אם בנוגע לחטופים, אולי לאתר אותם איפה הם נמצאים,

לחלץ אותם,

או להגיד לנו איפה נמצאים,

כל מיני מצבורים של נשק, של האויבים שלנו,

או כל דבר ודבר,

אני לא יודע אם משתמשים בזה או לא משתמשים, אני לא יודע, לא מגלים לנו, לא לזה דיברנו ולא לזה כיווננו. אבל יש לנו אפשרות לעשות את זה.

אם זה לתועלת עם ישראל,

מדוע אנחנו לא משתמשים בזה?

בוא, אני אסביר לך.

אנחנו לא צריכים לדעת איפה יש מצבורים ואיפה אין מצבורים.

אנחנו צריכים לדעת במי לטפל ובמי לא לטפל.

הבעיה שהמדינה לא מטפלת במי שצריך לטפל, וגם כשיש לה אפשרות היא לא עושה את זה. דוגמה, בעופרת יצוקה יכלו לסגור את כל הסיפור,

היו קרובים מאות מטרים, אתה מבין, ממי שצריך לתפוס או לעניש,

ולא עשו את זה בגלל שיקולים כאלה ואחרים, כי הם פחדו מהאמריקאים ולא מהקדוש ברוך הוא ששולח את האנשים האלה. הבנת?

אז יש אפשרויות גם בלי החכמים.

יש גם חכמים שהם לאו דווקא חכמי התורה שיודעים בדיוק מה צריך לעשות ואיפה, והם גם לא עושים.

אז לא צריך להטריע חכמים בשביל לדעת מצבורי נשק. יודעים בדיוק. פרס אמר השבוע לעיתון ערבי שלחיזבאללה יש 80,000 טילים שמכוונים לישראל. לא 42,000 כמו שנאמר עד היום,

80,000 טילים.

זאת אומרת, הם יודעים, והם יודעים גם איפה, ויש להם את המידע. יש לוויינים,

יש כל מיני מרגלים ואחרים שנתפסו בלבנון וכולי.

הם יודעים. אז מה הם יודעים?

צריך לשמוע בכל החכמים מה לעשות.

אבל הם לא שואלים חכמים מה לעשות, כי הם חכמים בלי החכמים.

הם חכמים בעיניהם.

אם הם היו עושים מה שצריך לעשות על פי התורה,

ודאי שהמצב שלהם היה יותר טוב.

אבל לא עושים גם את מה שהם יכולים.

ודבר שנית,

מה שוודאי צריך לעשות, לעורר את העם לתשובה, להבין שבשמיים,

שהוא יילחם לנו,

ואנחנו נחריש גם לעושים.

אתה רוצה שאני אראה לך דבר שהתפרסם עכשיו בתקופה האחרונה בימים אלה ממש

אבל אני רוצה להגיד את הדברים בשם אומרם.

תראה לדוגמה ממשלת ישראל זו מדינה חזקה יש לה יכולת צבאית גדולה ונכבדה והיא מסוגלת להגיע תמיד מקומות של אלפי קילומטרים בלי שום בעיה וכולי וכולי וכולי נכון?

אם היא רוצה היא יכולה אבל היא לא משתמשת ביכולות שלה.

אז בואו אני אראה לך איך משתמש מוחמר קדאפי ביכולות שלו.

בוא תשמע.

שלח לי יפת סעירי שמצלצל מדי פעם בטלפון משווייץ בבאזל וכותב לי כך,

בדקתי את עיקרי הסיפור באינטנט והדברים נכונים אבל הוא כתב לי אותם בלשונו ואני קורא כלשונו.

לפני שנה בא בן של קדאפי לשווייץ

ושהה עם אשתו במלון בג'נבה וכשלא מצא חן בעיניו השירות במלון הוא פשוט היכה את הפועלים באכזריות

והזמינו את המשטרה ועצרו אותו עם אשתו.

הוא אמר להם שקוראים לו חניבא אל-קדאפי,

הבן של מועמר קדאפי מלוב,

זה לא עניין אותם.

והם שמו אותו ואת אשתו במעצר ואמרו לו שהוא יכול להתקשר לעורך דין איזה שירצה.

אז הוא אמר להם, אני לא צריך עורך דין,

אני אתקשר לאבא שלי.

אמרו לו, אוקיי, טלפון אחד יש לך.

התקשר לאבא שלו, מועמר קדאפי,

וסיפר לו שהוא יושב עכשיו בבית מעצר בג'נבה.

קדאפי התקשר לראש ממשלת שווייץ ואמר,

אם אתם לא משחררים את הבן שלי תכף ומייד,

אין יותר בנזין ואני עוצר את כל השוויצרים שנמצאים בלוב.

לאחר הטלפון הזה שוחרר הבן עם סליחות והרבה כבוד.

כל זה היה לפני שנה,

ועד היום אין בנזין מלוב והשוויצרים עצורים עד עכשיו.

אתמול נסע ראש הממשלה של שווייץ ללוב לשחרר את העצורים.

הוא הגיע לשם,

קיבל אותו שר החוץ הלובי בשדה התעופה,

לא קדאפי ולא הבן חני בעל.

ואז אמרו לו שם שהוא צריך לבקש סליחה פומבית

מהעם הלובי ולחתום שדבר כזה לא יקרה שוב לעולם ולא חשוב מה לובי עושה בשוויץ.

לא עוצרים לובי בשוויץ.

דבר שני, הוא מבקש לפטר את השוטרים ואת הפקד שלהם תכף ומייד.

ראש ממשלת שווייץ,

ביקש סליחה מהעם בפומבי,

חתם על מסמך שזה לא יקרה יותר והוא יפטר את כל השוטרים שהיו במעצר ואת הפקד שלהם.

שלחו אותו חזרה לשווייץ בלי שום מסמך

ואמרו לו שעוד יהיה משפט לשווייץ.

ואז יוחלט

מה יהיה עם השוויצרים העצורים,

ואם הכול יסתדר, אז תוך כמה חודשים הם ישתחררו.

בתוך חצי שנה, אם השוויצרים יהיו בסדר,

אז אולי יחדשו איתם את מכירת הבנזין.

כשהוא חזר היום לשווייץ, כותב לי, צעירי יפט,

כשהוא חזר היום לשווייץ,

צחקו עליו, על ראש ממשלת שווייץ, כל העיתונים בשווייץ,

ואמרו לו, פחדן, נסעת ללוב וחזרת עם ידיים ריקות?

הורדת את, אני לא רוצה להגיד מה, לפני העם הלובי ועשית בושות

לעם השוויצרי?

זה מועמר קדאפי, שמעת?

עצרו את הבן שלו בצדק.

מסיים יפט צעירי,

מה שרציתי לומר, כבוד הרב,

זה שאלוקים משלם לכל אחד.

ולזה שלפני כמה חודשים קיבלה שווייץ את אחמדינג'אד בחיבוק וחיוך,

העונש הגיע, השתבח שמו לעד,

מהר מאוד.

השם יילחם לכם ואתם תחרישון. כזאת פדיחה לשווייץ.

מועמר קדאפי, הבדואי,

מרים עם הכובעים לאין מספר,

מרים טלפון לשווייץ. שמעתם?

כל האזרחים שלכם עצורים,

אין בנזין.

שחררו את הילד.

ראיתם?

ראיתם?

וישראל היום מתחננת לשוודיה,

תכחישו את מה שכתבו,

שחיילי צה״ל מוכרים וסוחרים בגופות של פלסטינים.

וראש ממשלת שוודיה אומר לו, תשכח מזה,

זה דמוקרטיה אצלנו.

אם היה לנו פה מועמר קדאפי,

היו סוגרים את כל העיתונים, לא עיתון אחד.

אבל אצלנו אינטליגנטים.

אתה מבין? אינטליגנטים.

הם לא מבינים שהם כאלה צריך לדבר בשפה שלהם.

מולנו עומדים אנשים שמבינים רק שפת כוח.

ואתה לא יכול להיות עדין.

תשכח מזה.

לדבר איתם בשפה שהם מבינים.

היה אחד שנכנס לבנק ערבי,

נכנס לבנק דיסקונט,

ואמר שהוא רוצה להוציא 5,000 שקל מהחשבון.

אז הפקידה אמרה לו, אין שום בעיה, תמלא את הטופס ותחתום על הבקשה ואני אשחרר לך 5,000 שקלים.

אז הוא אמר לגברת, אני לא חותם,

תביא את ה-5,000 שקל ואני הולך.

אמרה לו, אדוני, אם אתה לא חותם,

אני לא רשאית לתת לך 5,000 שקלים.

התחיל להקים צעקות, תביא את הכסף, תביא את הכסף.

נהיה רעש, נהיה בלאגן.

אז המנהל מצלצל, שואל, מה קורה שם בדלפק?

אומרים לו, יש פה איזה ערבי אחד שמשתולל והוא רוצה את הכסף. אמרו לו, אין בעיה, תמורת חתימה,

תשלחו אותו אליי.

שלחו אותו אליו, אמר לו, מה הבעיה?

אמר לו, זה אומר לו, תשמע, פה בלי לחתום אי אפשר. אמר לו, אני לא חותם, חביבי, 5,000 שקל. כמה מנהל, נתן לו כאפה,

השכיב אותו על הרצפה, אמר, טוב, טוב, איפה חותמים?

חתם.

הלך בחזרה, אתה מבין, לפקידה, אמרה לו, היי,

למה אצלו חתמת ואצלי לא אומר, טוב? הוא הסביר לי.

רק בכוח, הרב, רק בכוח. לא רק בכוח, יש גם מוח,

אבל לא משתמשים לא במוח וגם לא בכוח. אתה מבין? שום דבר לא משתמשים. זה הבעיה, זה החכמים.

חכמים בעיניהם.

הבנתיוך.

תודה רבה, הרב. תהיה בריא.

כן,

עוד שאלות?

ערב טוב.

כן. אם אפשר לעמוד, תודה. כן, אפשר.

אני בא ממשפחה מסורתית ששומרת מצוות, אבא ואימא שומרים מצוות,

ואחותי גם חזרה בתשובה.

ואני, האמת, בחודש-חודשיים האחרונים אני מתחזק, כאילו, ברוך השם.

אני בן-אדם שמאוד מאוד מאמין.

אני בא עם בית של מאמינים, ואני גדלתי בקטע של אמונה בקדוש-ברוך-הוא,

דבר שהוא מאוד קרוב אל לבי.

אבל מה שאני מנסה כאילו להבין זה הקטע שאתה חוזר בתשובה, כמה שאתה מנסה להתקרד לך, יותר קשה לך מבחינת,

כאילו,

מה שאני מבין, שזה העץ הרע ששולט בך, וכמה שאתה מנסה להתקרב יותר ככה, זה יותר קשה לך.

עכשיו, מה שלא מובן לי זה שבעצם זו הדרך הנכונה למה שאני גדלתי, מה שאני חונכתי, שזו הדרך הנכונה שאני לא יכול להצליח לעשות אותה. אז למה זה כל כך קשה, בעצם,

כשאתה רוצה להגיע לדרך הנכונה ואתה נתקל בקשיים כאלה לעשות את רצון השם, מה שנקרא?

אתה ראית פעם ריצות לטווחים ארוכים?

בטח.

יש ריצה, נגיד מרתון, רצים 42 קילומטר, נכון?

מה יותר קשה, המטר הראשון?

הקילומטר הראשון, השביעי, ה-14, השלושים. מה יותר קשה?

המטרים האחרונים הם הכי קשים. תודה רבה לך. אתה בכיוון הנכון, לכן זה קשה. זה סימן שאתה בדרך הנכונה.

כן אבל זה... מה כן אבל? מה כן אבל? אני לא מקבל את התשובה. מה לא קיבלת תשובה? לא הבנתי. אני כאילו, אני רוצה לדעת למה באמת ה... מה פירוש? לא הבנתי. אתה מתקרב יותר ליעד, זה יותר קשה. לא,

אני שמח שאני מתקרב ליעד. אני שואל אותך, אדם עולה עכשיו על האברסט, המטר הראשון קשה,

השני, העשירי, המאה, הקילומטר. איזה יותר קשה?

תמיד המטרים האחרונים הם יותר קשים. למה? כי הוא מתקרב לפסגה. הוא רוצה להגיע לפסגה. כבר אין לו כוחות, אז המטרים האחרונים יותר קשים. הוא רוצה להגיע לפסגה, ולהטפס לפסגה זה קשה. מה, אתה שוכח?

קודם לא עשית כלום.

היום אתה עושה עוד קצת, מחר אתה עושה עוד קצת, מחר אתה עושה עוד קצת, מחר אתה עושה עוד קצת.

זה דברים שלא הורגלת.

הלכת פעם למכון,

אז מתחילים עם קילו, שתי קילו, חמש קילו, עשר קילו,

עד שתגיע למאה קילו, אבל מה, זה קשה.

אבל בינתיים מה? התנפחת, התנפחת, התנפחת.

אתה כבר לא אותו אחד שנכנסת, נכון?

באמת.

נו, ככה זה, מה לעשות, מותיק, זה סימן שאתה בדרך האחרונה.

אם השריר מגיב,

סימן שאתה בדרך הנכונה.

תודה רבה. יהיה בריא!

שאלה, פה יש בחור צעיר באמצע, תנו, לא פה. יש הרבה צעירים הערב, ברוך השם. כבוד הרב, שלום. אהלן, איפה אתה?

מבת-ים.

אני קראתי את כל ספר שמואל א' וב',

והיה שם סיפור אחד, שדוד המלך ברח לאיזה ארץ של פלישתים,

והמלך אמר,

זה לא דוד המלך, יש לי פה בת משוגעת ושתי משוגעים וכל סיפור. ואישה משוגעת, כן. החסר משוגעים, אני... למה כבי ברוך הוא היה צריך כל כך להשפיל אותו עד שהוא כבר היה נראה כמו משוגע? למה? להשפיל אותו? כתוב שחכם צריך שיהיו בו עשרה דברים ואחד מהם שטות. אבל הוא היה המלך.

עוד פעם.

חכם צריך שיהיו בו עשרה דברים, ואחד מהם שטות.

אז צריך אדם שיהיה לו שטות.

למה?

תפסו אותו,

ואם לא הייתה שטות,

אז היו הורגים אותו. אז הוא היה מת מכובד.

הוא היה מת, דוד המלך המכובד.

אבל מה עשה הקדוש ברוך הוא? נתן גם שטות בעולם.

למה שטות?

ואז התחיל לעשות פרצופים ולתלל. אתה יודע מה זה לתלל?

ככה עוזבים.

אמרו, מה זה? זה דוד המלך?

כן, אבל,

או שהוא יעשה משהו אחר. למה דווקא... מה רצית? שילכוד?

מה הוא אמר? תן עצה, תן עצה. מה יגידו? אני דוד, כן, בוא, בוא, פאנט. מה?

מה יעשו? השם יותר חכם ממני.

זהו, זה חכם ממך אמר.

מה שצריך שטות תודה תהיה בריא

כן עכשיו אני אענה לך עוד תשובה אחת אתה יודע

בוא מגיעה לך עוד תשובה

דוד המלך היה מלך נכון?

וכל מלך הוא מלך נכון?

יש הבדל בין אדם למלך?

כן מה ההבדל תגיד לי?

שהוא מלך הוא יש לו גדולה יש לו

חבל יפה אפשר לשאול אותך למה מלך נכנס שלוש פעמים לשירותים כל יום כמו שאני נכנס נגיד אבל הוא מלך

מה זה בושות?

בושות

פרעה אמר שהוא אלוהים לא סתם מלך הוא אלוהים אתה שומע?

אז מה אמר לו הקדוש ברוך הוא משה לך אליו המימה כשהוא הולך לעשות שם קטנים תלך אליו שם תפוס אותו על חם ודבר איתו והוא לא עכשיו תבוא אחר כך

הוא אומר לא לא לא לא עכשיו אני רוצה לדבר איתך עכשיו עכשיו אתה יודע למה?

למה? בשביל להראות לו אין מלך רק השם יתברך כל השאר בני אדם יש דרגות כמו שהוא בן אדם שאדם ידע שהוא זקוק אתה מבין ללכת לשירותים שלוש פעמים ביום שמעת?

גם מלך צריך לזכור שהוא בן אדם

גם מלך הוא בן אדם אבל לא בן אדם רגיל יש לו כעבוד

אם הוא אוכל יותר ותורמל איך הוא הולך יותר?

כן?

נכון? הוא לא רגיל.

תודה. תהיה בריא. תן לו שמה שמה, כן?

מי שמה לקח שם?

כבוד הרב, שלום.

שלום. רציתי לשאול אותך שאלה לגבי אנחנו היהודים מאמינים וצריכים לחזור בתשובה.

למה יש את כל הסינים והתאילנדים מסביב?

מי יעשה לי שחרורון ומי יעשה לי דיסקים ומי יעשה לי זה? מישהו צריך לעבוד. לא, יש מוסלמים שהם הצד השני שלנו בסדר. מה מכל עבר לאלה?

כל העולם. אנחנו קטנים, הם גדולים. כל אלה משרתים שלנו להכין את העולם שיהיה נוח לנו.

אתה רואה?

זה הכול מחוץ-לארץ. הכול זה גויים הכינו ואנחנו משתמשים בזה לכבוד השם ידמנו. למה הם כל כך הרבה?

הם יכולים להיות חצי מהכנסת. הם צריכים הרבה לעבוד. יש הרבה עבודה.

תודה רבה.

למה מלך יש רק אחד ולא הרבה?

כי כולם נתינים שלו, כולם עובדים בשבילו. עם ישראל, כתוב, בני מלכים.

כן.

שלום, כבוד הרב. אהלן.

נכון הקב'-הוא אמר למשה רבנו שלא נתן לו להיכנס לארץ,

בגלל שאמר לו דבר אל הסלע והוא היכה בסלע.

כן. נכון?

עכשיו, מצד שני, זו מצווה להיכנס לארץ,

אז מה, כביכול הקב'-הוא מנה ממשה לעשות מצווה? נכון. הוא אמר לו, רב, לך אל תוסף דבר אליי.

עוד יש לך הרבה מצוות, ואתה לא צריך להיכנס לארץ. בדיוק זה מה שהוא אמר. לא, אבל הוא לא יכול להביא לו עונש אחר.

עונש אחר. אתה קובע לקדוש ברוך הוא שזה עונשים לתת? לא, אבל...

החשמון של הקדוש ברוך הוא היה, תקשיב, על כל עונש אפשר לערער ולהגיד תחליף במשהו אחר. יש כאלה, אני אומר, הם נשים כיסוי ראש, אומרים, תביא לי מישהו משהו אחר.

אני אסביר לך.

הקדוש ברוך הוא לא רצה שהוא ייכנס לארץ, כי אם הוא היה נכנס לארץ

והוא היה בונה את בית המקדש,

הקדוש ברוך הוא לא יכול להחריב אותו ואז ממילא היה צריך להרוג חס ושלום את בני ישראל בגין העבירות שלהם ולא היה מחריב את המקדש תמורתם.

אז לכן הוא העדיף שהוא יישאר שם. דבר שני,

הוא רצה גם שהוא יכניס את כל אלה שמתו במדבר.

אז עוד מעט שיתגלה משיח צדקנו,

יבוא משה רבנו עם כל מתי מדבר 600 אלף איש.

כן, תודה.

סליחה, כבוד הרב, אפשר לשאול?

כן, שאלה.

אני רציתי לשאול למה בזמן האחרון יש הרבה כל כך אסונות.

ומשונים גם.

למה בני משפחות הורגים אחד את השני?

השתגעו. למה זה בא עלינו?

העולם משוגע. סוף העולם אנחנו נמצאים. כי לא מזמן אנשים לא עשו דבר כזה, ועכשיו זה קורה כל יום.

נכון, כתוב שבאחרית הימים לפני הגאולה העולם השתגע.

מידת הדין תעשה חורבן בכל מקום.

את רואה באתונה 40 קילומטר רבועים שרפה,

לא יכולים להשתלט בכלל. אוסטרליה אותו דבר, טייפון, כפרים נזעים, בלאגן, כל העולם בלאגן.

אז מה אנחנו יכולים לעשות? עכשיו יש הוריקן ביל, ביל,

ביל,

דרגה ארבע, חבית-חבית.

כל העולם מקבל מכות, ימינה, שמאלה, יואו, מה שקורה בעולם. אם היית רואה את זה מלוויין,

היית בורחת למאדים.

וזה עוד כלום מה שיהיה עוד מעט, מה שיהיה פצצות אטום, בלאגן, אל תשאלי גוגו מגוג, חבל הזמן.

זה רק הקדמות.

כן, ושפעת חזירים גם מגיעה עלינו.

כן, ועוד במדינה מפחידים, אומרים ששליש ימותו.

מה הסיבה שאנשים מתים? זה צדיקים מתים, או אלה שחטאו?

תראי, גם צדיקים מתים בסוף,

אבל השאלה, כל אחד על מה מת.

יש מי שמת בזמנו, יש מי שמת שלא בזמנו,

יש מי שמת בעוונו ומכופר לו, ויש מי שמת ולא מכופר לו.

תלוי. אם אדם עשה תשובה ומת, אשראה ואשראה, כל זה כבר לא משנה,

הוא ילך לגן-עדן. אבל אם הוא לא זכה לעשות תשובה,

אפילו שהיה לו טוב,

אפילו שהוא מת במרצדס.

אבל הוא מת, ולא עשה תשובה, הוא הולך לגיהינום.

הנקודה זה אם חוזרים בתשובה או לא חוזרים בתשובה. אם חוזרים בתשובה זה לא משנה, כל יום שאת חיה...

והצלחת לעשות מצוות,

צברת לך זכויות לחיי נצח.

זה הדבר הגדול ביותר.

למה יש לנו יממה להרוויח כמה שיותר?

הערב הזה, לדוגמה,

הבת שלי והחתן שלי עשו את הערב והם שילמו את הכל בשביל שאתם תוכלו ליהנות.

תודה.

אתם רואים? זכויות. שיש זכויות.

זכויות.

כן, בבקשה. כבוד הרב,

מחילה שאני אשב, כי אני מאוד מאוד מתרגשת.

קודם כול אני רוצה להודות לבורא עולם על הזכות הזו לשבת באולם הזה לידך ולשמוע את דברי החוכמה והתורה שלך.

אני גדלתי בבית חילוני לגמרי,

אני מזה 11 חודש חוזרת בתשובה.

תודה לאל שזכיתי לזה.

אני אלמנה,

וזה הבן שלי.

אני, את כבוד הרב, ראיתי רק לפני ארבעה ימים.

ראיתי קלטת, שני קלטות.

הנושא של השיעור שדיברת היום, על התמימות,

לאהוב את השם,

כל החברה נידתה אותי,

החברה החילונית שגדלתי בה, ואני אומרת שאם זה היה רצונו של השם ואני בחרתי בדרך הזו,

את הילד שלי לא היססתי ורשמתי בבית ספר חרדי.

היום, תודה לאל, זה היה היום הראשון שלו.

אשראי.

ברוך השם. שיזכה להיות תלמיד חכם וירא שמים אמיתיים. אמן, אמן, אמן. תודה לאל שזכינו.

נכון שזה קשה, וכמו שאמרת, זו עלייה.

כבוד הרב, השאלה,

ומה שאני רוצה זה הכוונה.

ושוב פעם, אמור לי לציין שכבר שאלתי את שאלת הרב על זה,

ואני, אחרי שראיתי לפני שלושה ימים את הקלטת שלך,

מה שהיה חשוב לי זה לשמוע את דעתך, כבוד הרב.

כמו שאמרתי, כל מה שאני עושה זה רק למען השם,

ורק שהוא יסלח לי על כל מה שאני חייתי עד כאן ולא ידעתי את קיומו בכלל.

וכל מה שאני עושה,

אני עושה את זה, כי ברוך השם הוא אסף אותי ואת הבן שלי.

ואני המפרנסת היחידה בבית,

כי

אני והבן שלי רק לבד בבית,

ואני עובדת בעבודה,

שלא מאפשרת לי לשים כיסוי.

וכל הרצון שלי לשים את הכיסוי הזה.

מה העבודה?

אני עובדת בבגדי נשים.

בגדי נשים?

מה הבעיה? לא צנועים.

זה גם משהו שקשה לי. רגע, רגע, של מי העסק? אנשים אחרים?

כן. כמה זמן את עובדת שם?

שבע שנים. הם עזפו אותי מאז שבעלי נפטר.

לא היה לי כלום, לא היה לי בעיה. כמה את משתכרת?

משתכרת

בזביעות שבע אלף שקל, כבוד הרב. כן.

וזה מה שמאפשר לי להחזיק אותי ואת הבן שלי. אבל את יודעת למכור כל דבר?

אני יודעת.

שואל, ואם אני אסדר לך עבודה בחנות, נגיד למכור בגדים של חרדים?

אני אשמח, כבוד הרב. אז לא תהיה לך בעיה לעזוב, נכון? לא, לא תהיה לי שום בעיה. אני מודיע בשידור ישיר עכשיו לכל מי ששומע אותי ויש לו פתרון,

להעביר אותה לאיזשהו מקום,

שיכול לתת לה פרנסה בכבוד ושתהיה לה משכורת בשבילה ובשביל בנה,

לצלצל למספר טלפון, מספר

054-181. כל מי שיכול

לעזור במציאת עבודה לאישה הנכבדת,

לצלצל לפלאפון הזה דחוף.

כיוון שפה רוצים לסגור את האולם,

אז אני רוצה ממש לגמור את העניין צ'יק צ'אק.

מי שיכול לעזור, שיצלצל אלינו מייד. כן, הלאה.

רגע, אני אברך אותך קודם כול.

קודם כול.

שמך ושם האימא?

שמי איילה. איילה, בת? ג'וליה. ג'וליה, השם יזכה אותך להיות מכותרת בכתר ועטרת על הראש,

תמיד לקדש שם שמיים, והשם יכפיל את משכורתך בכפליים.

אמן.

כבוד הרב.

רק אמרי לי, גם את הבן אני אברך. זה של ידך?

אשטרייך, השם יזכה אותו, מה שמו?

יעקב ענוג.

יעקב ענוג בן?

איילה. איילה, השם יזכה אותו להיות צדיק, תלמיד חכם וירא שמיים.

תגידי לי רק משהו, איפה היית גרה לפני כן?

אני לא גרה, המקור שלי בבת ים.

בבת ים, אתה מבין. הבנתי. ובית חילוני, מה את, בולגריה?

לא, טורקיה.

טורקיה זה ליד שם, זה אותו סיפור.

בולגרים-טורקים זה אותו דבר.

אין להם שם דת כמעט, לא היה להם כמעט דת שם. זה בעיה.

אנשים מאוד קשים לחזרה בתשובה,

ואת הצלחת לעשות את זה לבד, אה?

זה לא אני, כבוד הרב.

בורא עולם פשוט, אני אומרת לך, יום אחד אני פשוט הבנתי שהחיים האלה, איך התעוררת פתאום? בורא עולם.

ברור, אבל איך?

איך?

רציתי רק, רציתי, האמת שכבר כאילו לא היה לי מה לעשות כאן.

ואז אמרתי, יש לי נשמה שאני אחראית עליה,

ואם אתה רוצה להציל אותה, לפחות תן לי דרך לעזור.

אתה נתת לי את הזכות להיות אמא,

ואת אותה נשמה טהורה וזכה שהשם

בירך אותי,

איך אני יכולה לשמור עליה?

וכל החיים התפללתי. זאת אומרת, אם כבר על החיים שלי לא היה אכפת לי, אמרתי, בורא עולם, לפחות

שאני אוכל לזכות את הנשמה הקטנה הזו.

תאסוף לי אותו, כי אני יודעת שבחוץ זוועה.

זוועה. אני באתי משם. זוועה.

אין מה לחפש שם.

אין מה לחפש שם. הכול ריק, הכול בלי תכלית, הכול חוזר על עצמו, הכול פרוץ, הכול אפשרי, בלי גבולות.

אני הרגשתי שכבר אני לא שייכת לשם.

פניתי לבורא עולם ואמרתי,

אם אני עברתי את השנים שאני עברתי,

אני לא רוצה שהבן שלי יעבור את זה, ולא ידעתי מה זה תשובה.

ואני אומרת לך, כבוד הרב, לא החברה ולא המשפחה שלי, אני פשוט לבד.

ברוך השם, ברוך השם, ברוך השם,

נו, ואיך הגעת לתשובה?

אני התחלתי לקחת, אני לקחתי סידור. אין לי מושג.

התפללתי גם את האותיות הקטנות,

גם של הגברים,

גם של הנשים, לא ידעתי אפילו כלום.

לאט-לאט, לאט-לאט השם פשוט יראה לי.

אני אומרת לך, השם יראה לי מה מתפללים,

השם יראה לי מה קונים,

השם יראה לי איך להתלבש.

אני לא ידעתי כלום.

וגם אם החברים אמרו לי, זה כאילו,

אני לא צריכה לספר את זה, כי כל מי שחווה תשובה יודע,

שמסתכלים עליו כאילו לא יודעת מה ושאני כאילו משהו קרה אצלי או משהו השתבש אצלי.

אבל אני ברוך השם, אני שלמה עם הדרך שלי כי אני נהייתי מאושרת

מה שלא היה לי.

רק שאני לא בשלמות וזה משהו שמטעטע את הנשמה שלי.

הנשמה שלי חצויה.

וזה משהו שקשה לי, קשה לי לקום בבוקר ולעשות כבר מה שאני לא...

טוב, את תשאירי את הטלפון שלך לחבר'ה שלי בסדר? מישהו שיקח בבקשה טלפון ואנחנו ניצור את הקשר בינתיים.

ליאור בן ימימה ונירית בת-אסתר יזכו לזרע חי וקיים.

הם תרמו כמה ספרים שאני רוצה לתת.

לך אני רוצה לתת. תיקח ממנה גם את המספר.

ערב טוב.

ערב טוב. שאלה שלי לגבי צדקה,

שהרבה פעמים מדברים על צדקה שאומרים שצדקה תציל ממוות.

כן.

השאלה שלי היא, קודם כול,

מתי אפשר לתת צדקה?

ואם צדקה אפשר לתת, אם נותנים צדקה,

זה קודם כול לעניי ביתך, שזה אומר משפחה,

או אם אני רוצה לתת צדקה אני צריך לתת נגיד או לישיבה או לבית-כנסת

או לאנשים נזקקים. איך בדיוק אני צריך להסתכל על זה?

ככה, צדקה

בדרגה העליונה שלה זה פדיון נפשות ופדיון נשמות זה למעלה מהכל.

בסדר הצדקה.

צדקה, עניי ביתך קודמין, עניי עירך וכו',

אבל שוב פעם יש דרגות,

האם הם שומרי תורה או לא שומרי תורה,

האם הם נזקקים ועד כמה וכן הלאה. יש בזה שמונה דרגות, שמונה מעלות בצדקה שמובאות בשולחן ערוך,

ואתה צריך ללמוד את זה ולעשות לפי זה. מכל מקום יש גם דרגות של איך נותנים צדקה, אם זה בסתר,

אם זה בגלוי,

אם זה ככה או אחרת.

וזה נחשב למעשר?

מעשר זה לחות וצדקה זה לחות. מעשר זה ממה שאתה מרוויח נטו, אתה צריך לתת מעשר מינימום.

בעיקרון, לכתחילה צריך לתת חומש, 20%,

אבל מעשר זה נקרא בדיעבד,

וזה צריך לתת מי שנותן את המעשר עשירית,

זה חוץ מצדקה.

אם סך הצדקות שאתה נותן מגיע למעשר, אז נתת מעשר.

אבל צדקה זה נתינה,

אדם יכול לתת עד חומש ממה שיש לו, במידה שמשכורתו היא קטנה.

אבל אם הוא עשיר זה יותר מחומש.

מכל מקום, מה שאמרת, צדקה תציל ממוות זה נכון.

ומסופר בביתו של רבי עקיבא, שביום חופתה הייתה צריכה למות, הוא ידע את זה מראש, נאמר לו,

והיא נתנה צדקה לעני שבה, נתנה לו את המנה שלה בתור כלה.

הלכה לישון ואת ההינומה נעצה בקיר,

ורבי עקיבא בא בבוקר, מצא את ביתו חיה והוא לא האמין, כי הוא ראה בחלום שהיא צריכה למות.

אחר כך, כשמשכו את ההינומה,

ראו שזה ננעץ

במוחו של נחש,

והנחש מת.

זאת אומרת,

צדקה תציל ממוות. מעשים רבים יש על זה, אני הבאתי אחד מפורסם מהגמרא,

אבל הצדקה הזאת כתוב גדולה,

הצדקה שעושה העני עם העשיר היא יותר ממה שהעשיר עושה עם העני,

כי הוא נותן לו פרוטה והוא נותן לו חיים.

בבית שלא פתוח לצדקה כתוב פתוח לתרופות,

כי במקום שהכסף ילך לצדקה וזה יהיה הרפואה,

הוא לא נותן,

אז תרופות הוא יצטרך שלם.

הבנת?

מאה אחוז. תהיה בריא. תודה רבה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי ככה, לדבר אתך, אני כל כך מתרגשת,

כי מיום חמישי, כשידעתי שאתה בא לכפר-יונה,

אמרתי שאני רוצה שתשמע אותי.

אני הייתי חרדית,

יש לי שישה ילדים, אני נשואה עם שישה ילדים.

הייתי עם כיסוי ראש עד לפני חמש שנים, כשזרקתי את הקול והכנסתי טלוויזיות הביתה.

הילדים שלי לומדים בתלמודי תורה,

ובחודש האחרון פקדו אותי הרבה דברים לא נעימים.

עכשיו, יש לי בקשה מכבוד הרב.

יש לי בקשה להגיד לך אישית שאני לא יכולה להגיד לפני כל קהל הכבוד הקדוש הזה

אבל יש לי בקשה שאני כל כך מבקשת ממך שאם כבוד הרב יכול להגיע אליי הביתה

לתת לי ברכה לילדים ולבעל ולבית אני אעשה כל מה שהרב ירצה.

ולמה צריך להגיע עד לבית?

כי יש לי, אני אומרת לך עוד פעם,

יש לי ארבע טלוויזיות בבית וזה יהיה רק כמו שהיה בפיצוץ מבוקר, רציתי.

זאת אומרת, אם נפוצץ אותם ואני אצלם, אני מוכן לבוא. את תפוצץ אותם. לא, הילדים, לא אני. הילדים רוצים את זה. הם רוצים לפוצץ?

כן.

הם לא רוצים את הטלוויזיות. או, יפה מאוד. ואת שמה כיסוי ראש עכשיו והולכת בתשובה שלמה? כן.

עכשיו לוקחת להי. כי זה פה בכפר-יונה? פה בכפר-יונה.

עשינו עסק. עשינו עסק. תן לה מוזיקה. תן לה מוזיקה, יא חביבי. שמכוון את כל הנתיבים,

מדליק לנו אורות של כוכבים,

בורא כל העולם.

מריח את ידינו,

נותן ברכה על פני האדמה,

הוא המשיב לי את הנשמה.

אחר כך תמרחיבי, ונתנו לאנשים במלאברות.

הוא יודע כל נפש שומע בקשת תפילה,

ואין כמוהו אין.

כן, ברכה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר גישנו, שהחיינו, קיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

די אליך.

די אלוהינו מלאברות.

כבר כל הנתון המצביעה. יא חביבי, אתם על המפה עכשיו.

נגמר. אתם מבינים איזה פיצוץ מבוקר ארבע, אתם בטלוויזיות. הילדים עושים חגיגה עכשיו.

יש פטישים מספיק?

טוב.

שאלה הבאה.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב. כבוד הרב דיבר על העניין הזה של הבן-אדם, שכאילו הוא צריך להתבטל מכל החומר מה שקיים בעולם הזה ולדבוק רק בשם יתברך.

מצד שני,

כתוב, יגיע כפיך כי תאכל אשר לך וטוב לך,

ועוד איזו קללה, כאילו, בזיעת הפיך תאכל לחם.

זאת אומרת שהחיים,

כמו לפחות שאני רואה אותם, זה לא כל כך שחור ולבן.

זאת אומרת שהבן-אדם, זה בסדר,

הוא צריך לקבוע עתים לתורה, כמו שכבודו אומר.

אבל מצד שני, כמו שיש את היהודי הזה, השם שעכשיו שדיבר,

אני יודע שהוא עובד מאוד קשה.

וזה נכון, אני מסכים עם כבודו שהוא צריך לקבוע עתים לתורה.

אבל מצד שני, בן-אדם צריך בבוקר לקום וללכת לעבודה, כי הוא יודע שיש לו

לקלקל משפחה,

ואם כל זה, איך אומרים, עץ חיימין המחזיקים בה, זאת אומרת שאם יש תלמידי ישיבות

שלומדים אז איך אומרים, מי שמחזיק תלמיד ישיבה זה כאילו שהוא גם לומד, נכון? יש לו חלק בזה.

אבל מצד שני, בן-אדם, יש כאלה שקמים בבוקר לעבודת השם, וגם קמים בבוקר לעבודה היומיומית החומרית.

ולפי דעתי, איך אומרים,

האיזון הזה הוא חשוב.

זאת אומרת שמי שיכול רק ללמוד תורה, זה גם כן, אנחנו אומרים, זה תפקיד שבפני עצמו, זה תפקיד חשוב,

ולא כולם מסוגלים, זה אפילו לפעמים יותר קשה מאשר לצאת לעבודה רגילה, כי זה צריך לשבת

שבע ושמונה שעות ביום וללמוד תורה.

אבל מצד שני, אני אומר שצריך לכבד אלו את אלו. זאת אומרת, אלו שלמשל מצליחים לעבוד ולהרוויח בכבוד,

אז צריכים, איך אומרים,

לפתוח את ידם לאלו שלומדים תורה ומגדילים את זה, כמו שכבודו מדבר להאדיר תורה ומפיץ אותה בכל הארץ ובכל העולם.

אז יישר כוח.

מה אומר כבודו לגבי זה? קודם כול, דבריך יפים ונכוחים, אבל הם לא סותרים שום דבר ממה שאמרתי, שדרגת הביטחון והאמונה היא שלא לעשות שום דבר למי שנמצא במדרגה הזאת, ומי שלא, אז באמת הוא עושה השתדלות. ההשתדלות לא מביאה לו שום דבר,

כי אין מתפרנסים מן המלאכה,

אלא מתפרנסים רק מהשם יתברך.

וממילא אם אדם רוצה ללכת לקראת המלאכה בשביל להביא את הפרנסה,

הוא יגיע לחינם,

אבל בסדר, אם הוא רוצה לחיות ככה, אין שום בעיה.

אף אחד לא אמר שזה אסור, זה לא אסור.

אבל צריך לדעת שחסר לו במדרגת הביטחון, הוא היה חוסך לו את כל העבודה אם היה לו ביטחון.

יש מאמרים שלמים, גמרות שלמות רק על הנושא הזה.

סליחה, אבל זה כתוב, הרי בזיעת הפך תאכל לחם. זאת אומרת, בן-אדם צריך לעמול בשביל להגיע לעניין הזה של הזל. זה לא... לא, לא. זה אחת מהקללות מתוך עשר שקילל הקדוש-ברוך-הוא. זה קללות, אבל זה דבר שהקללה ש... לא, לא, לא, לא.

כתוב שהארץ תצמיח לך דרדר, קוץ ודרדר, נכון?

אז למה אתה לא אוכל קוצים ודרדרים ואתה אוכל תפוחים ומנגו?

אז זה לא אומר שהם כתוב.

כתוב שאישה בעצב תלד בנים,

אז למה היא עושה זריקת הפדורל?

למה יש הרבה קללות שכתובות בתורה, ובכל אופן, אנשים משתדלים לא להיות מקוללים. אתה מבין? אם אפשר לא להיות מקולל, מה העניין להיות מקולל? אין מצווה.

זה קללה.

אדם הראשון לפני שהתקלל,

הזמן אחרי השרת היו צולעים לו בשר ומשקים אותו יין, הוא היה בגן עדן ישר. ישר הוא היה נברא בגן עדן.

ברגע שהוא חטא, הוא נתקלל בזיעת הפך תוכן לחם.

מי אמר לו?

בגלל שהוא חטא.

אם אתה רוצה לא לחטוא, ואתה רוצה לשמור את מצוות השם, הוא מפתיע לך שאתה לא תצטרך להיגע בכלל.

בכלל.

בכלל.

אבל השנה אתה רוצה.

הרב קרייבסקי לא עובד,

הרב עובד יוסף לא עובד, הרב אליאשיב לא עובד, גדולי תורה לא עובדים. לא עובדים, לא עובדים, לא עובדים, לא עובדים, לא עובדים, לא עובדים.

העבודה היחידה היא עבודת השם.

ולא רק שיש להם, הם גם מפרנסים מאות ואלפים של תלמידים.

למה? כי ברכת השם היא תעשיר.

אם יש ברכה מהשם, מתעשרים.

מה אתה חושב?

זה שהלך וקנה את הלוטו,

אז אתה חושב שזה הוא חכם ידע מה לבחור?

סתם הוא נגע באיזה כרטיס מילא משהו אני לא יודע מה עשה ונפל עליו מאיפה זה הוא עשה את זה?

מיליונים שם רצו לזכות בזה. מיליונים!

שמו הון עתק בשביל להביא את הכסף.

בסוף הוא בא ולקח את הכל. מה זה?

זה השתדלות? זו לא השתדלות.

אז סליחה, אומרים למדינת יש עוד משפט, אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח. נכון. מה זאת אומרת למשל?

זאת אומרת שקמח זה קל מאוד להשיג וזה עולה שקל ואתה יכול לחיות עם שקל.

כמה עולה קמח?

אפשר לעטות עם זה פיתות, אפשר לעשות סלוף, אפשר לעשות קובאנה, כל כך הרבה אפשר לעשות עם זה. אבל סליחה, סליחה, כבודו, אבל כתוב לא על הלחם לבדו יחיה אדם. נכון, זה בדיוק מה שאני אומר, לא על הלחם לבדו יחיה אדם, כי על כל מוצא פי אשם. יחיה אדם, בדיוק זה מה שאני אומר.

אמרת טוב בסוף.

זה אתה אמרת, תודה. בוודאי, אני אמרתי.

תהיה מריא.

אני אגיד לכם, זה הניסיון הכי קשה שיש לבני אדם.

זה הניסיון הכי קשה שיש לבני אדם

שלא להאמין בכוחי ועוצם ידי בשעה שהוא רואה את האות והמופת, אני עובד. יש כסף? לא עובד? אין כסף.

זה הניסיון הכי גדול של האדם. וגם מי שעובד,

מחויב,

גם כשהוא עובד, מחויב להאמין שזה רק השם נתן לו מברכתו.

חייב. אם לא, יש לו צד של אפיקורסות,

שהוא חושב שהוא בפני עצמו זן ומפרנס. זה ההפך מהתורה.

כן.

כבוד הרב, יש לי שאלה.

תראה,

אני בן אדם מאמין והכול,

אבל לא משנה מה אני אעשה,

אני לא מצליח להחזיק.

כאילו, במצוות הכי קטנות תמיד

אני איכשהו נופל.

מאיזה מצוות אתה נופל?

אם זה לקום ולהניח תפילין בבוקר, אם זה ללכת לתפילה. רגע, אתה קם?

לא.

אף פעם אתה לא קם בבוקר? לא מצליח.

אתה לא קם?

מתי אתה קם? איך הגעת היום לפה?

האמת, תלוי אם אני בצבא או לא.

אתה קם? בצבא לא קמים?

כאילו,

הצבא, כאילו, זה

זה לקום בשש ככה לתפילה.

וחייבים לקום.

חייבים כן. אתה קם אבל?

לא, כאילו לא, אם אתה לא הולך לתפילה אתה לא חייב, לא מצליח לקום. אם זה... לא הבנתי, בצבא אתה קם בסוף או לא?

תלוי, גם אם אני מגיע וזה, אני רק מניח תפילין, אבל לא מתפלל את כל התפילה. שואל, אתה קם בצבא?

קם בבוקר. באיזה שעה?

שבע, שבע וחצי.

נו, אז אתה מצליח לקום.

מצליח.

נו, אז מה הבעיה? אז תניח תפילין ותתפלל.

זהו, ש...

פה הבעיה, כאילו, אין, כאילו, לא מצליח, כאילו... לא שלא מצליח, אין לך חשק.

אפשר להגיד.

למה אין לך חשק?

מה תפסיד?

מה אתה עושה יותר טוב ברבע שעה הראשונה?

יש יותר טוב? אתה עושה משהו יותר טוב?

לא.

נו, אז מה אכפת לך לעשות משהו טוב שיישאר לך לחיי נצח?

אם אתה יודע שאתה מקבל שכר נצחי על זה שאתה מניח תפילין

ואתה מתפלל להשם ומבקש ממנו ברכה וישועה וחוכמה ובינה ואתה מתפלל על חברים ועל אחים ועל כולם, מה הבעיה? מה אתה מפסיד מזה?

עצלנות.

עצלן.

אבל אתה קם.

קם, כן. ואתה נשאר ער.

כן.

אז מה, קשה לך להרים את היד הימין ולשים את התפילין על צד שמאל?

את הנשק יש לך כוח להרים?

את הנעליים.

יש לך כוח להרים צבאיות.

נעל אתה מוכן להרים וחוץ מזה תפילין לא?

איך אפשר לדבר כזה?

תראה, אני אגיד לך את האמת, גם אני בא כאילו ממשפחה מאוד חילונית.

אז מה יש? אז מה יש? אבל אתה מבין יותר מהם, כי אתה מבין את הערך של תפילין ואתה שואל על זה.

אז מה יש?

יש לך הבנה מה זה תפילין.

יש. ואתה רוצה, רק אתה אומר, אני עצל ואני לא בא לי, וזה וזה. עצל.

אתה תקבל על עצמך, אתה שומע,

שאתה

מניח תפילין כל יום

רבע שעה.

עם תפילת שמונה עשרה, שמיים ישראל ושמונה עשרה, ברכות השער שמיים ישראל ושמונה עשרה,

אתה תתפלל רבע שעה.

אחרי שבוע,

עשרים דקות.

מקבל על הנושא. אחרי שבוע יופי, חצי שעה וגמרת את כל התפילה.

בסדר?

מקבל. בוא ניתן לך ציצית שיהיה לך קל. בוא.

בסדר.

ברוך אתה ה' אלוהינו מאז בעולם שהכהנו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.

כן רבותיי, תארו לכם שהחייל שלנו בבוקר רואה איזה חמאסניק ממול

והוא רוצה לפגוע בו.

הוא אומר לו, אתה יודע מה אני עייף, יאללה, תעשה מה.

יצר רע עומד מולך כמו טנק, רוצה רק לא תניח תפילין.

לא מעניין אותו שום דבר, רק כשתעבור את היום בלי תפילין.

תראה איזה כוחות הוא משקיע בחייל שלא יניח תפילין אפילו רבע שעה. זה לא יאומן כי יסופר.

כמה הוא מוכן להשקיע שיהודי לא יעשה מצווה.

אבל אתה, בעזרת השם, עם הקבלה הזאת בחודש אלול,

לפני ראש השנה,

תצחק אותה עליו בגדול עכשיו.

תחזיר לו קונטרה, חבל על הזמן.

כן,

בבקשה, מי עוד?

תעמוד בבקשה. אפשר לעמוד, כן.

ערב טוב, רבנו. ערב טוב.

אני מתרגש מאוד, אז אני, ברוך השם, לומד תורה משהו כמו 13 שנה.

כן. ברוך השם.

גם אליהו הלפרי מכיר אותי, למדתי טוב בישיבה.

כן.

יש לי שאיפות

מאוד מאוד גדולות ללמוד תורה, כאילו לגדול בתורה

מאוד עצומות.

כן. ואני לא מצליח להגיע אפילו לחצי מזה,

וזה קצת שובר אותי.

אז כאילו, כביכול, למה כדוס-ברוך-הוא לא, אני לא שובר עליו הכול לטובה ויש לו חשבונות ושאלו.

כמובן, יש כל מיני תיקונים ודברים שלא...

למה אתה לא מצליח ללמוד?

אני שוקד המון,

המון. נו, אז מה הבעיה? לא יודע, שנים אני שוקד, שוקד. ומה הבעיה? אני לא מגיע לחצי מהתוצאות.

איזה תוצאות אתה רוצה?

לא יודע, להיות מורה הוראה, כל מיני דברים. אתה לא צריך, אל תכוון לכלום. תכוון רק לדבר אחד,

ללמוד כמו שאתה שוקד, שאתה אומר, ותמשיך, ותראה יום אחד זה ייפתח המעיין.

הרב קנייבסקי,

שיאריך ימים,

בא אל אביו הסטייפלר, זכר צדיק וברכה, ואמר לו,

אבא, אני לומד ולא מבין.

אמר לו, לא צריך להבין, צריך ללמוד.

חזר בחזרה ללמוד, נהיה הרב קנייבסקי, גדול הדור.

הבנת?

יש עניין ללמוד, אין עניין, לא כלום.

רק ללמוד, ללמוד, ללמוד. אין דבר כזה שהשם לא יפתח לך בסוף.

אין דבר כזה.

תלמד לשמה ותראה שתשיג את הכול.

מה זה לשמה?

רק ללמוד. אין שום סיבה אחרת, לא לכבוד, לא לתואר, לא לרב, לא תעודה. לא, לא בשביל הכבוד.

נגיד, אתה יושב עם חברות בכולל,

אתה יודע, יש לך היסטוריה של כמה שנים תורות.

כן. בא בחור, או עברך חדש,

ואתה יודע שהוא בעולם התורה כולו שלוש שנים.

נו. ואתה רואה שהוא,

תשמע, כאילו בר אוריין, מה שנקרא. נו, אז מה, מה? כישרונות זה משהו שונה אצל כל אדם,

ואין להתקנא אחד מהשני בכישרונות.

אם אתה רוצה להתקנא במישהו, זה בעמל.

אדם שלומד דף אחד בחמש דקות, שאין דבר כזה, אבל נגיד בחמש דקות, בשני, בחמש שעות,

צריך לקנא בזה של החמש שעות.

כי שכרו פי מאה

מזה שהכישרונות שלו, והתביעה על זה שהוא בעל כישרון היא פי כמה וכמה מזה שאין לו כישרון.

אז הקדוש ברוך הוא לא משלם לפי הישגים,

הוא משלם לפי עמל, זה הפרס הגדול שיש לנו.

כי על כישרון נטבעים.

אבל יש לך שאיפה להקיף את כל התורה. אתה תמשיך, אתה תמשיך.

למה נטבע עם מי נתן לו כישרון עליו?

אם אדם קיבל כישרון והוא לא מנצל אותו, הוא נטבע עליו.

מה פירוש? הוא אומר, אני למדתי היום,

כל הכולל למד עכשיו שש שעות, שבע שעות. אני גמרתי בשעה את הכול,

אני הולך הביתה. למה אני כבר יודע את החומר? אין דבר כזה.

אתה נטבע עוד יותר בגלל הכישרון שנתנו לך.

מה חשבת, נותנים מתנות סתם?

נתנו לך כוס כזאת גדולה, כן? גבוהה.

כן?

אם אתה מלא אותה ככה, קולה, ונותן לרב,

אז זה כאילו אתה צוחק עליו.

אבל אם אתה מלא אותה עד הסוף, למה נתנו גבוהה? אם היו רוצים, היו נותנים כוסית קטנה,

בשביל שתשתף. אם נותנים לך כוס כזאת, מה נותנים לו ככה לשתות?

כבר חצי שעה זה ככה, לא החליפו לי בכלל.

הבנת, מתוק? אל תדאג. אתה תמשיך, תתמיד.

אני מקנא בך שאתה שוקד כמו שאתה אומר, אני מקווה שזה נכון. אבל אם אתה שוקד, תמשיך.

השם יפתח לך שערי תבונה,

ובעזרת השם,

תגיע למעלות גדולות בתורה.

תודה רבה רבה. תודה רבה רבה. תודה רבה. תודה לכבודו.

אני מבקש, אם אני אוכל לשבת ולא לעמוד, זה יהיה בסדר.

בלית ברירה.

תודה רבה.

אני רוצה לדעת,

הבנתי את השיעור נכון היום,

מה שניסית להעביר,

מה האידיאל

להאמין אמונה שלמה ולא לעשות השתדלות?

לעשות השתדלות זה בסדר.

האידיאל האמיתי והגבוה ביותר זה לא להשתדל שום דבר חוץ מללמוד תורה ולעסוק בתורה ובמצוותיה כל היום, מבוקר ועד ערב.

אחד.

חוסר האפשרות הזאת כרגע, בגלל שרמתך באמונה ובביטחון לא מאפשר,

אז נותן לך את האפשרות לשאוף לזה,

ולשאוף אי אפשר בבת אחת לקפוץ על הכול,

להבין שיש בעיה למי שמשתדל וחושב שההשתדלות מביאה ולהתחיל לאט לאט.

לצמצם מזה ולהכניס בתוך הזמן לימוד והלימוד ילמד אותך והניסיון והדוגמאות והמעשים והמעשיות וכל מה שתלמד במשך כל הלימוד שלך יביא אותך להכרה יותר בריאה ומוצקה עד שתוכל לאט לאט להחליף את זה

שהלימוד יהיה יותר מההשתדלות ועד שתוכל להגיע אפילו לדרגה שלא תצטרך להשתדל בכלל.

אבל מה שאני בעצם מנסה להגיד

הדרגת אמונה שאתה מדבר עליה לדעתי היא לא קיימת,

אי-אפשר להגיע אליה.

הרי אני אשאל אותך שאלה,

כבודו עושה ברכת מזון, מתפלל ברכת מזון?

כן.

בברכת מבקשים אוכל.

אם בן-אדם בעל אמונה שהאם נזים, אנחנו אומרים שם אבל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם אלא לידך המלאה והרחבה והפתוחה.

למה יש לבקש את זה?

את מה? בן-אדם שמאמין באמונה שאתה דיברת עליה.

כי לא כולם בעלי ביטחון, הרי הניסיון יכול להיות גדול. מה פירוש? הקדוש ברוך הוא לא התחייב לתת לך עכשיו את כל השכר שמגיע לך, נגיד,

מפוזר. נגיד הוא החליט שאתה חודשיים תהיה בניסיון,

לא תהיה לך פרנסה ובחודש השלישי הוא ייתן לך. הוא יכול להחליט שאתה שנתיים תהיה בדוחק ורק בשנה השלישית הוא ייתן לך.

יכול להיות ששבע שנים תהיה ענית תפרן שאין לך בכלל מה לאכול, רק לחם ומרגרינה ובשנה השמינית הוא ייתן לך.

אז אתה צריך לדעת

שלא תזדקק בגלל שאין לך כרגע ויש לך ניסיון לידי מתנות בשר ודם.

לא, הכוונה שלי, מי שאומר את זה אז

הוא לא מאמין שלם, אתה מבין? למה הוא לא מאמין?

כי אם הוא היה מאמין למה הוא צריך להגיד את זה? הוא מאמין לבד.

מה, אתה לא שומע?

קודם כול נתקנה התפילה, הברכה נתקנה לכלל האומה.

אין ברכה לבוטחים וברכה ללא בוטחים ולחצי בוטחים ורבע בוטחים.

ברכות מתקנים, ברכה אחת לכולם.

מי ששייך בו, שייך בו, מי שלא שייך בו, אז הוא נענש,

הוא אומר את זה והוא בטוח שזה ככה יהיה.

לא, אבל לא מספיק פשוט להגיד תודה שנתת לי את האוכל לזה.

לא, לא. הברכות אתה צריך ללמוד,

תיקנו אותן משה רבנו, יהושע בן נון, דוד המלך ושלמה ורבן גמליאל. כל אחד יש לו סיבה למה תיקן ולמה נוסח. צריך ללמוד את זה.

זה לא תיקנו סתם ככה, זה תקופות.

בדור המדבר תיקן משה, כשנכנסו לארץ תיקן יהושע, כשבנו את ירושלים.

זה דוד ושלמה, כל אחד יש לו למה הוא תיקן את הנוסח הזה בדיוק ולמה לא אמר ככה. וכן,

צריך ללמוד את זה.

זה לא סתם ברכה.

הבנת?

כן. אבל אני אגיד לך רק מעצמי, כן?

נתתי שלוש דוגמאות, נכון?

אני שבע שנים ראשונות שחזרתי בתשובה.

הייתי עני, מרוד.

אכלתי רק לחם, מרגרינה וריבה וקצת ירקות.

וגידלתי ילדים שרצו לקחת לי אותם בגלל תת תזונה.

והיה להם בהרות בהרות בפנים.

והחזירו לי את הביתה שלא היה לי לשלם בגן.

ולא עזבתי את התורה.

ולא עבדתי.

ופתחתי בשם.

ויום אחד הוא פתח לי הכול.

אוקיי.

עכשיו,

קודם גם רוצה לשאול עוד שאלה. הזכרת את רבי שמעון בר יוחאי.

תפוֹפו, כן.

שזיכרונו לברכה, שהוא גם היה לו דרגת אמונה הכי גבוהה והוא בעצמו הטיף לא להשתדלות.

נכון. לאמונה שלכם.

אבל הוא בעצמו ברח מהשלטון.

כן, כי אמרתי כבר קודם שכשיש גזירה,

אין מה לעשות נגד הגזירה.

אם השם גוזר על אדם שיהיה חולה, אז הוא יהיה חולה.

אי-אפשר לברוח מהמחלה אם השם החליט שהוא חולה.

אז מה הוא גזר על אדם? אני אסביר.

מזונות זה השם דואג.

בענייני רוחניות,

בענייני גזירות, אתה צריך להשתדל.

נגיד, רוחניות, אם אני יושב בבית אני לא אעשה מצוות.

אני צריך לצאת ולעשות מצוות.

זה אני חייב לעשות ולהשתדל כמה שיותר.

יותר מ-18 שעות אפילו.

למה? כי זה מה שאני חייב, זה לא עושים לי.

הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים.

הכול בידי שמים.

זאת אומרת, פרנסה, הכול, אם תהיה חכם, טיפש, יהיה לך כסף, לא יהיה לך, תהיה חולה, תהיה בריאה.

הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים.

אם תהיה צדיק או תהיה רשע, זה אתה קובע.

אז לכן כשיש גזירה צריך לברוח.

ברח לו יעקב מפני עשיו, נכון?

ברח

דוד המלך מפני שאול.

לברוח, כן, אם יש גזירה צריך לברוח.

זו המטרה של הגזירה,

שאדם יהיה מתולתל ממקום למקום ויברח. זו הגזירה.

אז לכן הוא צריך לעשות זאת.

אוקיי. עכשיו, אבל מזונות

זה השם נותן.

אז לכן הוא לא דאג למזונות.

איך אני מזהה אבל גזירה אז?

אנחנו יודעים מה התחומים של גזירות.

התחומים של גזירות, כמו שהסברתי לך.

גם אוכל זה גזירה.

אם תהיה עשיר או לא יהיה לך שובע או תהיה רעב,

זה גם גזירה, זה לא תלוי בהשתדלות. היהודי אומר לך, אני עובד,

אני מביא סכום נכבד, לא נשאר כלום.

לא רק זה, אני בחובות.

זאת אומרת, זה נקרא אוכלת בשר.

זאת אומרת, האדם לא מייצר יותר בשביל שישאר לו משהו, הפוך, תמיד הוא חסר.

אז העבודה לא שיפרה את מצבו.

לכן אתה צריך להבין, ברכת השם את העשיר. אם זכית לברכה מהשם, ולמה זוכים בכלל לברכה?

לפי מעשיו של האדם.

אם אתה מתקרב יותר לשם, הוא מתקרב אליך, נותן לך יותר, השם צילך על ידי מיניך.

אם אתה הולך איתו כמו שהוא רוצה, תמים תהיה עם השם אלוקיך,

אז אם אתה תמים, אתה תהיה עם השם אלוקיך.

אם לא תהיה תמים, לא תהיה עם השם אלוקיך.

זה תלוי בך, תחליט. אתה רוצה להיות שלם עם השם,

אז תלך על עבודה בשלמות.

לא תלך לחצאין, לשליש ולרביע, לא שמענו.

אז הבנתי ככה.

האידאל עלול לשאוף לאמונה תמימה בשם.

במקרה של גזירה יש לעשות השתדלות.

במקום של גזירה שצריך להימלט מן הגזירה,

כן, ושזה בידך להימלט מן הגזירה. עליך להימלט מן הגזירה, כן.

אם רודף אחריך אריה,

אתה לא תגיד לו, סלח לי, אני בוטח בשם.

אתה יכול, תנפל כמה שאתה רוצה.

אתה צריך לברוח.

יש כאלה שכן בדרגה כזאת שיצפצפו על האריה. יש.

אור החיים הקדוש, הוא חי לפני 250 שנה.

שלח אליו הסולטן שהוא רוצה שהוא יתפור בגדים לבת שלו, כי הוא היה תופר.

והוא אמר לשליחים שלו, אני לא עושה,

כי אצלי מקובל ככה,

שאם יש לי אוכל אני לא עובד, עד שנגמר האוכל אני עובד.

אני בוטח בשם.

אוכל יש, לא עובדים. בשביל מה לעבוד? שיהיה עוד אוכל, בשביל מה צריך?

אוכל נגמר, עובדים. לא, לא עובדים.

אמרו השרים והעבדים של המלך, תשמע, הוא מצפצף עליך, הוא אומר שהוא לא עובד.

אמר, תשלחו לו שאם הוא לא יעשה מה שאני אומר, אני אתן אותו מאכל לאריה.

אמר להם, אני לא עובד.

לקחו אותו לאצטדיון בכיכר העיר ועשו שם תמין שיבואו המונים המונים ויראו איך אוכלים את היהודי.

והוא ישב במרכז האצטדיון, הרחיבו אריה שלושה ימים,

פתחו לו את השער, האריה התפרץ לבפנים, מגיע עד לאורח חיים הקדוש ויושב כמו חתול.

ולא עשה כלום. שיסו בו, זרקו עליו.

שום דבר לא זזה אריה.

באותו רגע הסולטן הפך את אורח חיים הקדוש משנה לו,

והוא היטיב ליהודים בזכותו,

והוא היה קדוש עליון בעיני כולם,

גם הגויים, גם היהודים. זה אורח חיים הקדוש, זה הפירוש אורח חיים על התורה.

רבי חיים בן עטר, זכותו תגן עלינו, אמן.

אז יש יהודים שיש להם דרגות, גם בדורות מאוחרים.

גם המהרן מפראג פעם אחת.

אמרו לו שיש אריה בעיר, אז הוא שאל איפה?

והוא הלך לקראתו.

ואני ראה אותו, הוא ברח.

שאלו אותו, איך זה?

והוא אמר, הוא ראה את התפילין שעליי.

כתוב, וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.

אמרו לו, אבל גם אנחנו הלכנו עם תפילין וברחנו והוא לא ברח מאיתנו.

אתם יודעים מה הפירוש?

כתוב, וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך,

אם שם השם הוא באמת עליך,

אתה מרגיש שהשם עליך והוא רואה במעשיך הכל,

והכל אתה עושה תחת עין בוחנת שלו ואתה יודע שנזוז כי הוא זה,

אז ירעו ממך.

אבל אם אתה רק שם את הקופסאות של התפילין למעלה ואתה חושב שבזה פתרת את הכל, לא.

צריך שהשם ממש יהיה עליך.

תודה רבה לך, כבודו.

תהיה בריא במליאה. אתה רוצה אולי ציצית להתחיל את הדרך?

לא, זה בסדר, יש לי.

איפה יש לך?

בבית.

שיהיה עליך, אני רוצה בחודש אלול.

בוא, מתוק, בוא.

זה בסדר.

מה בסדר?

יכול להיות יותר בסדר.

תודה.

מה, תודה פעמיים,

אבל אני צריך לתת בשביל לקבל תודה.

אני אתן לך, מה אכפת לך?

בוא.

כל הדרך רק ביקשתי לגלות את שאהבתי, דווקא עבדתי,

הסתערתי ואבשר אליך שבתי.

אלוקיי אני מבטיח שבדרכך אצליח.

רק אלוקים, רק אלוקים,

רק אלוקים, מאיר למרכם הים, רק אלוקים. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלחיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה. אמן. רגע, אני רוצה להגיד לכם, יהודים יקרים, בשורה.

אם היהודי הזה ששמחה,

דוד,

ילמד תורה כל יום, הוא יהיה תלמיד חכם.

אלוקים, רק אלוקים, שומר עולם.

שלום.

שלום. ערב טוב לכולם.

ערב טוב.

אנחנו נמצאים,

כידוע,

בחודש עידוד,

לפני ראשונה, כיבור.

כבוד הרב, אני דבר אחד,

לא בסל סל בראש שלי.

בואו, יהודי, ותחזור בתשובה.

זה לא מסל סל לי בראש בכלל.

ומדוע ולמה שכל יהודי ו...

יהודי מאיתנו הוא מלא תשובה.

אומרים לחזור בתשובה

לאיש או לאישה שמתמומרת

והולך להיות גוי ונוסרי,

אומרים לו יהודי בוא תחזור בתשובה.

אבל ליהודי לא אומרים לו תחזור בתשובה.

למה?

שכל יהודי ויהודי מאיתנו הוא חוזר בתשובה.

כל יהודי ויהודי מאיתנו יודע שיש אלוקים בשמים ואין מישהו אחר.

ומזה, רבותי, נלמד.

אנו, העם היהודי,

לא הולכים להיות יהודים בגלל שאנחנו שייכים לשאס,

או שייכים לאגודה או שייכים למפדל.

לא.

אנו עם יהודי שאנחנו מחכים לגוהל המשיח,

ובעזרת השם במהרה יבוא אלינו.

ותודה לך, כבוד הרב, ותודה לכל הקהל. רגע, רגע, שאלה, שאלה.

אמרת, אנחנו לא בוחרים בשאס ולא באגודה ולא במפדל. כלום. במי אתה בוחר?

והקדוש ברוך הוא בלבד, ובתורת הוא כדושה. יפה מאוד. אבל מה יעשו אלה שכן בוחרים במפלגות שאמרת, וגם במערך וליכוד? לא צריכים לבחור במפלגות ולא למכור תורה ולא לחלק תורה בין המפלגות.

תורה היא אחד ולא שתיים. זאת אומרת, מערך וליכוד זה טוב, אבל ש״ס וזה מפדל זה הם מוכרים תורה. לא, לא, לא.

זה לא מעניין אותי ממערך וליכוד.

מעניין אותי מתורת ישראל, סלחה. הבנתי. עכשיו התפללת שמונה עשרה יום? כבוד הרב. התפללת שמונה עשרה יום? מי? אני? אתה לא מכיר מי אני. לא, אני שואל אם התפללת שמונה עשרה. אתה לא מכיר מי אני. ברור שאני לא מכיר, אבל התפללת?

מה? התפללת שמונה עשרה? ברוך השם.

אחרי אתה חונן לאדם דעד, מה אנחנו אומרים? ידידי, ידידי,

אני קם,

אחרי אתה חונן לאדם דם. אני מניע תבלים.

מה אומרים אחרי אתה חונן לאדם דם? אני מניע מנחה,

אני מניע ערבית,

אני יהודי.

פשוט מאוד.

אבל אני אומר ועוד אומר.

ואם ידידי נפגע אני מבקש. לא, חס ושלום, חס ושלום. אני שואל אותך רק שאלה. לא אמרתי כלום.

לא אמרתי כלום. אני שואל שאלה רק. לא אמרתי כלום. שאלתי שאלה.

עכשיו,

הגברת שהייתה לפניי, אני באמת מודה לה.

היא הרגשה אותי מאוד מאוד מאוד.

זאת יהודייה שאני נותן לה בריאות והצלחה ושלמה והקדוש ברוך הוא יברך אותה היא ובניה ובעלה וכל מה שיש לה. כל הכבוד אמן. עכשיו תשמע אנחנו אומרים בתפילה אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה חונן ומתחה חוכמה בינה ודעת ברוך אתה השם חונן לדעת ואחרי זה השיבנו חונן וחונן.

אני עליך לא יאכל את זה אני יודע. רגע חכה.

השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו כל יהודי אומר בתשובה שלמה לפניך ברוך אתה השם הרוטף בתשובה.

כולנו מלאים תשובה.

כל עם יהודי מלא בתשובה. אין עם יהודי שלא מלא בתשובה.

גם ביבי.

כולנו.

גם ביבי. כולנו. גם פרס. כולנו. גם אולמרק. כולנו. כולנו. עם יהודי אנחנו.

מבין.

עמי יהודי אנחנו. בסדר, ראייני. למה לא אשרי המאמין? חביבי, אתה חזק אתה.

אנו, אנו, אנו.

צריך להיות יחד, צריך להיות יחד אחרת זה לא שווה.

אנו אנו אחרונים!

חזק!

אנו אנו אנו וווווו עבדו דקודשו בריחו אנו אנו אנו ווווו עבדו דקודשו בריחו

עבדו דקדוש בריך,

עבדו דקדוש בריך,

עבדו דקדוש בריך.

אני הולך לישון עבדו דקדוש בריך,

רפואה שלמה לגברי אל-מכלוף,

בזכות התשובה של מי שקיבלו עליהם לילה, לילתו,

ולהתראות.

אני, אני, אני, עבד של הקדוש ברוך הוא.

אני, אני, אני, עבד של הקדוש ברוך הוא.