מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 86

 

- - - לא מוגה! - - - 

אם אנחנו הבנים שלו, אז שיצאו לנו החיילות כמו שאנחנו רוצים.

בשבילנו, להנות מהחיים, לעשות קום שביע כביכולנו.

אנחנו צריכים לחזור בתשובה, לקיים תורה מזוות ואת כל שאר הדברים האלה. והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדעתית ה... חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן. אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת. אתה מטיף על החילונים ואתה הופך אותם לאנשים נורא מכוערים.

אבל החילונים, האנשים לא מכוערים. מה פתאום אתם קוראים? היא מחליטה ומותרה. היא מחליטה.

טוב, שאני צריך לשלם שמונה עשרה מע״מ במקום שבע עשרה אתמול. אז מי החליט?

הקדוש ברוך הוא החליט. למי? לנביאים, לאמוראים, לתנאים, לגאונים, לכולם, גם לי ולך הוא החליט, וגם לשקרי.

ימים הולכים בדרך. תח תח תח ותכ תכ תכ. או, או, או, או, או, או. אתם עייפות, בנוצ'ק.

אשת חיים נמצאה

כולם שוטים, כולם מבסוטים.

שבת שלום, שבת שלום.

אבל תבטיח לי שיהיה. אני לא מבטיח כלום, אני... אבל כמו הבטחת לאישה. לא הבטחתי. הבטחת לפני ארבע שנים. אני הייתי בדיוק כיסוי ראש. הבטחת לאישה ש... תיפקד. תיפקד. אמרת לפני ארבע שנים, ואין נפקדה.

לא הבטחתי, בירכתי שתוך שנה... בירכת, גם תברך אותי. למה לא עלי? נכמה שמך. מיקו בט פנום מוטרה. לא, איזה שם. מה אני אעשה?

אני לא אשמה.

כן, עוד שאלה. אם הקדוש ברוך הוא אומר שאנחנו הבנים שלו,

אז למה אנחנו צריכים כביכול לעבוד אותו? למה באמת אנחנו עבדים שלו? למה צריכים לעבוד? אם אנחנו הבנים שלו לנו,

אם אנחנו הבנים שלו, אז שיתן לנו לחיות כמו שאנחנו רוצים.

שיתן לנו ליהנות מהחיים, לעשות... בשביל מה כביכול הוא...

אנחנו צריכים לחזור בתשובה, לקיים תורה ומצוות את כל שאר הדברים האלה.

הבנתי.

יש פה הורים לילדים,

כשהם גדלים אותם, אז הם אומרים להם, מגיל שהם בעלי שכל,

שיעשו מה שהם רוצים?

ילד אומר, אני רוצה, אבא, לך תקנה לי גראס.

לא, יש ילד, לא כולם, יש ילד שאומר, אבא, אני רוצה, תקנה לי גראס.

אני מתכוון, רגע, רגע,

אני מתכוון, אני אמרתי מה שאני מבין.

ויש אחד אומר, אבא, אני רוצה לשחק כדורגל

עד שעה תשע בערב.

ויש ילד אומר, אבא, אני לא רוצה להכין שיעורים.

לא רוצה להכין שיעורים. עזוב, אני מבין את זה, זוכר בעל פה, לא, למבחן אני אצליח. עזוב שיעורים, לא רוצה שיעורים.

ולאכול,

אני לא רוצה על השולחן, רוצה לאכול במיטה.

ולנקות את הבית אחרי ש... מה פתאום, אני אנכלך, למה אתה אומר לי מה לעשות? אני אוהב לנכלך, למה אתה אומר לי לנקות? אמא שתנקה, אני אנכלך.

וכל אחד יגיד מה שהוא רוצה,

ואחד הילדים יגיד, אני אעשה כך, וההיא, והבת תעשה כך, והוא יעשה כך, והוא יעשה כך, מה זה ג'ונגל?

יש איזה בית שנותן לילדים להיות מופקרים עד כדי...

אז בשביל מה יש הורים?

אלא מה?

האבא אומר, תרים בבקשה את הצלחת מהשולחן.

והאימא אומרת, לכלכת שם, תנקה.

ושוב פעם, האימא אומרת, תלך לישון.

וזה אומר, תכין שיעורים. מה, אני עבד שלכם?

כל היום הוראות? תעשה, תזה, תקום, תרד, תשב, תזה.

מה זה, עבדים פה?

תן לחיות, בחיות. בשביל מה הבאת לי חיים?

אתה רוצה להתאבד?

זה לא עבדים.

מושג עבדים אצלנו בתורה זה מושג של עובד.

גם מי שעובד היום אצל בוס,

תרצה, תקרא לו עבד, תרצה, תקרא לו עובד, אבל זה אותו דבר.

אתה צריך להישמע למעביד שלך.

הוא המעביד ואתה עובד אצלו.

במקום אחד יגידו שזה עבד, במקום אחד יגידו עובד, אבל זה העבודה שלך, אתה צריך לעשות איזה עבודה כלשהי.

אבא שבשמיים ביקש מאיתנו

להיות בחינת עבדים, כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם.

אבל מה הפירוש?

היינו עבדים לפרעה במצרים,

עבדים לחומר, משועבדים בחומר ובלבנים,

לעשות עבודה קשה, זה מה שהיינו.

אומר הקדוש ברוך הוא, אני אשחרר אתכם מעבדות פיזית

ואני אכניס אתכם לעבודה רוחנית.

אני אתן לכם תורה ומצוות

והיום אתם תהיו עבדים שלי. מה זה עבדים? קודם הייתם עבדים לבשר ודם,

היום אתם תהיו עבדים לקדוש ברוך הוא.

קודם עבדים לעבד והיום עבדים למלך.

אבל מהי סוג העבודה?

עבודה רוחנית.

מה הפירוש? תעשו מצוות.

לא אמרתי לכם תלכו תעבדו בפלחה, תעשו ככה,

תרימו אבנים,

שום דבר.

תקיימו מצוות,

הוראות,

תורה זה מלשון הוראה,

היא תורה לכם את הדרך מה נכון לעשות בחיים,

אחרי 120 שנה אני אשלם לכם שכרכם מושלם.

ונאמן בעל הבית לשלם שכר הרבה.

אז זה לא מילת גנאי עבדים, זה שבח.

כי עבד של מלך כמלך.

לדוגמה,

אני,

כשקראתי את המדרש שאומר על הפסוק הזה, כי לבני ישראל עבדים עבדיים,

ראיתי כתוב במדרש, מה עדיף?

עבד לעבד או עבד למלך?

המדרש אומר עבד למלך.

שעבד למלך כמלך. מה שיש למלך יש לעבדו.

אבל עבד של עבד, מה שיש לעבד יש לעבדו.

אמרתי, אני רוצה להיות עבד למלך.

לא רוצה להיות עבד לעבד,

לא רוצה להיות עבד של בשר ודם, לא רוצה.

אמרתי לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם,

מהיום אני מודיע לך שאני רוצה להיות עבד שלך.

תפטור אותי מכל עבדות לבשר ודם

ותן לי להיות העבד שלך ואני אעשה כל מה שאתה רוצה.

זה המדרגה הכי גבוהה, להיות עבד השם

זה המדרגה הכי גבוהה.

כל האנשים פה עבדים של בשר ודם,

מתחנפים להם, עושים להם חשבון,

נותנים להם, מפייסים אותם, עושים כל מיני עבדויות כאלה, כל מיני שליחויות כאלה לרצות אותם,

למצוא חן בעיניהם, שאם הוא ירצה אחר כך הוא ייתן לו בזבז, ככה וככה וככה,

זה עבדות, שאתה תלוי באחרים ויודע שלא תסתדר לבד,

וכל הזמן אתה משמן את האנשים ודואג לזה שאתה יום אחד אם תצטרך,

זה עבדות,

זה תלות.

אבל עבד של מלך משוחרר לחלוטין,

כי המלך עומד מאחוריו ואין לו ממה לחשוש.

כן.

למה בכלל בן אדם צריך לקיים את תורו במצוות אם הוא בריא? ולמה לא להיות בן אדם שעושה מעשים טובים?

ומי אמר כביכול שדווקא בורא עולם שבחר בנו הוא זה שנתן לנו את תור המצוות, אולי זה דווקא של הערבים או אני לא יודע מה?

מי אמר בכלל שיש, סליחה כבוד הרב,

בורא עולם כביכול שמחייב אותי לעשות את הדברים האלה?

שוב פעם, אני שואל את זה בשם הקרובים אליי, לא... שמעתי.

אתה אומר,

אם אדם טוב, אז למה הוא צריך לקיים מצוות?

יש לי ידיד עכשיו, חדש, טרי,

שאני בקשר איתו פעמיים-שלוש בשבוע,

הוא שאל אותה שאלה שבוע ממש.

הוא אמר לי,

אני בחור טוב,

אני עושה דברים טובים, כולם מכירים אותי,

למה אני צריך לעשות מצוות?

למה?

אני, עם כל הכבוד לקדוש ברוך הוא,

אני חושב שאני מספיק בסדר.

אמרתי לו, תגיד לי,

אם אבא שלך מבקש ממך משהו, אתה תעשה? הוא אומר, ודאי.

אמרתי לו, ואם אבא שלך יבקש ממך שתעשה משהו, ועוד משהו, ועוד משהו, ולא תעשה, הוא ייפגע? הוא אומר, ודאי.

אמרתי לו, ואתה חש לכבודו של אביך? אמר לי, כן.

אמרתי לו, אז למה אביך שבשמיים שמבקש,

אתה לא חש לכבודו,

ואתה אומר לו טענה,

תשמע,

אבל אתה יודע שאני בחור טוב, אתה יודע שאני בסדר,

למה אני חייב לשמוע לך? עזוב, עזוב, אני אשמע לכולם, אני אהיה טוב עם כולם, רק איתך אני לא אשמע לך.

אתה תגיד ככה לאבא שלך,

לאבא שלך תגיד, אבא, עזוב אותי, עזוב אותי, אל תבקש ממני דברים, עשה טובה, אבל אל תבקש, אני טוב עם השכנים והחברים, עם כולם, רק אתה אל תבקש ממני, אתה אל תבקש ממני. מה, זה לא מספיק שאני טוב עם השכנים והחברים?

מה, אני חייב גם להיות טוב איתך? עזוב, אתה לא, אתה לא.

ואני שואל אותך למה אתה לא? למה אתה אומר לאבא אתה לא? למה אתה לא?

זה לא אבא מציאותי, זה לא אבא מציאותי.

מה זה לא כרגע בעולם הזה?

הבנתי, הבנתי.

לא רואה את האבא בדיוק.

הבנתי, אישות למעלה את לא רואה כרגע.

אני שואל אותך, שאלה.

אם היה

דוד שלך מחוץ לארץ נותן לך מתנה. את לא מכירה אותו, ואת יודעת שיש לך איזה דוד שם.

הוא נותן לך מתנה כל חודש, נותן לך חמשת אלפים דולר.

לחגים הוא נותן לך עשרים אלף דולר.

תקחי את הכסף או לא תקחי את הכסף?

כן.

בכל אופן,

עדיין לא תבטלי אותו מזה ותגידי, תשמע, אני לא יכולה להכיר לו טובה ולעשות ופה ושם אם אני לא ראיתי אותו.

נגיד אחרי החמש פעמים, עשר פעמים, עשרים פעם, שהוא נותן לך אלפי, אלפי, אלפי... אז בסופו של דבר אני כן אראה אותו. לא רק זה. לא, הוא אומר, אני לא רוצה לראות אותך ואני לא רוצה שתראי אותי.

אני רוצה שהאהבה תהיה סמויה,

אבל אני מבקש ממך,

כשאני מקבל את החמשת אלפים דולר, תעשי טובה, תעבירי מאה דולר למישהו ותיכנסי לאיזה בית כנסת שם,

תדליקי נר נשמה לפלוני ועוד משהו. תעשי, מה שהוא אומר? בוודאי.

ואחר כך הוא יגיד לך בפעם הבאה תעשי טובה בבית קברות, תגידי שם איזה פרק תהילים בשביל מישהו. תלכי, תעשי.

כל הבקשות האלה זה כבר מוגזם. פה אז אתה אומר, אתה יודע מה, אל תיתן לי, אני לא אתן לך, עזוב אותי בשקט. הבנתי, בדיוק. אז מה, אם הוא יגיד לך תלכי לבית קברות ואת תגידי מזמור, את מחזירה לו את הכסף בחזרה, נכון? כן.

כן, אה? כן. כן. למה, למה? אל תיתן לי ואל תבקש לי, אני אעזוב אותי בשקט. שמעתי. כן, למה, למה?

כי אני צריכה לעשות משהו, בשביל זה לא שהוא נותן לי,

עושה איתי חסד ונותן לי כל חודש חמש אלף שקט. הבנתי. את עובדת? שמעתי, את עובדת? כן. הבנתי, את עובדת.

הבוס שלך מבקש ממך?

כן.

מבקש כל מיני דברים. נכון. תגידי לו, אל תבקש ואל תיתן לי. אז אני לא אעבוד, אבל זו בחירה שלי. אז את לא תעמדי.

למה הבוס כן והוא לא? מה זאת אומרת? מה זאת אומרת?

אתה לא עונה לי על השאלה שלי. לא יפה. כי ברגע שהוא יבוא וידרוש יותר מדי, הבוס שלי או כל אחד אחר, אני לא אעבוד אצלך, אל תיתן לי. מה זה הוא ידרוש? במסגרת העבודה הוא לא ביקש יותר, במסגרת העבודה.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לך נשמה. אם אני אוציא לך אותה,

גם לא תוכלי להגיד, אל תיתן ואני לא אכעב.

הוא מוציא, נגמר, אין עם מי לדבר.

אבל הוא משאיר לך את הנשמה,

באת עם הנשמה ואומרת לו, אל תדרוש ואל תבקש ואל תיתן,

רק תשאיר את הנשמה, תשאיר את הנשמה, אחרת איך אני אדבר איתך ואני אגיד לך, אל תדרוש ואל תיתן ואל תבקש?

זה אל תעשה, אל תיקח לי את הנשמה, תן לדבר, תן לדבר. אל תיקח את הנשמה.

אה, את הנשמה כן,

ראייה כן,

שמיעה כן,

בריאות כן,

חיים טובים כן,

נוף כן,

מים,

מים צלולים קרים,

כן, הכל כן. אל תבקש! אל תבקש!

מה? מה? מה? אל תגזים! אל תגזים! תסכים איתי שלבן דתי יש הרבה הרבה יותר חובות והרבה יותר מטלות מאשר לבן אדם שלא מאמין.

את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני.

בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר,

רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

חילוני? מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת החמוני. חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני? זה במשהו בנשמה? לא!

לחילוני זה ממש עכשיו למציאות? קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני, גשמי, גשמי. את יודעת למה?

- למה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת,

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

שישי-שבת.

- זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי, עד שאני מכינה עד שזה יום שישי-שבת חופש.

- הדלקת נאורות, אז יש לי חופש. - תן לה, תן לי לה, תן לי לה, רגע, יש לה בית מסובך, אני רואה.

- חס וחלילה, חס ושלום, אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש. - נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם זה, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה. - נכון. - אז לא בנות, הן עייפות, הבנות שלי. - הבנתי, תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. - אז מי ימזוג? לא, לא. - מי שרוצה לאכול. - די. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק. - שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה? - אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. - את רואה איזה זכות. - אל ספיק לא עלי, אל תעשו את דבר. - זכות השבת מ�

מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? - נכון, נכון, נכון. אני לא מתלונן. - אז הקב'ה אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה. - נכון, אתה צודק. - לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? - אני אספר לך את הסיפור שלך, אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. - אוקיי, תודה רבה. - יש שניים, יש שניים שעובדים, שניים שעובדים מתחת לאדמה, חופרים את העלות עם טוריה,

וחם, שמש, ומזיעים, מזיעים.

- אחד אומר, איזה בכט,

איזה מזל, מנחוס כל החיים.

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן,

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים, תראה איזה חיים,

איזה מקצוע.

השני, שר, שורק,

ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיה לכולם מדרכות וכבישים וצינורות,

וזה בזכותי, כולם שוטים, כולם מבסוטים,

וזה, שניהם עובדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי לדוגמה כשהיא מגישה את הדברים היא לא שורקת כי אצלנו לא שורקים אבל את רואה את האושר על הפנים סוף סוף בעלה בבית הילדים בבית היא יכולה להגיש להם לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה היא נהנית שאנחנו אוכלים היא נהנית שאנחנו שרים היא נהנית מדברי תורה היא נהנית

מכל רגע שבמחיצת המשפחה והיא היא דווקא היא הכינה וטרחה לכבוד שבת לכן אני אומר לה בערב שבת

וכל הבנים והבנות אשת חיים מי ימצא אז איך השבת אצלכם טובה או לא? ברוך השם אין תמונות. רגע זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול? לא ברור שלא ברור שכל המשפחה זה יותר מנוחה

אני ברוך השם מחכה אני אומרת לך בוא ויהיה פעמיים בשבוע שבת

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים טוב מה אני אעשה לא חשוב אבל לא אתה אמרת שנחים בטח נחים שזוג נחים בטח זוג נחים אבל גם האישה עובדת אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון צריך להאריך למה ביקשתי מה? סליחה סימן שביום חול יותר קשה נכון?

כן נכון אפילו שלומכי

פה אתה לא מכפס ולא מכהן יפה לא הולך לבית כנסת אז נחים במה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים ועושים כלים ומכינים נכון אתה צודק אין יותר מתערבים ומעשנים ועשן וריח וטימפלוויזיה ולכלוך וקלפים וששבש וטח טח טח טח וטח טח וויכוחים ומריבות וטלפונים ובלאגן ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר עד טבריה בדרך נתקעים בפקקים יורדים בחורשה

אוכלים עולה על זה זבובים חול לכלוך הכל חוזרים באמצע מקללים רבים סתירות כאפות הכל מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק אני שומעת את הקלטות שלך לפי דעתי אתה צודק ברוך השם תהיה בריאה שבת שלום שבת שלום את יודעת רק כשאומרים את המילה שבת שלום

כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה כבר רק שומעים את המילה שבת שלום כבר האדם חי אחרת

עכשיו רגע היא חושבת שלנו יש חובות יותר ואנחנו נהנים פחות

אני אגיד לך

אני אומרת שבעיקרון בעולם הזה החילונים עובדים עכשיו מקבלים את התמורה עכשיו כן העולם הדתי יותר הוא עובד עכשיו עובד נורא קשה

עובד נורא קשה את האלוהים ומקבל את התמורה רק בעולם הבא עוד 80 שנה כאשר תמות

תקבל את השכר שלך. איזה עובדים קשה. זה בגלל שזה רחוק ואתה לא מקבל את זה עכשיו. איזה עובדים קשה.

עובדים בבקשה. כל החילונים, בתור ילדים, ויוסף שריד, כל אלה מתפוצצים מזה שהדתיים לא עובדים.

אומרים בטלנים, חיים על קופת המדינה, מקבלים תקציבים, משפחות ברוכות ילדים,

כל מיני דברים, לא עובדים אומרים. לא פיזית, אבל המטלות של הדתיים יותר קשות. קמים בבוקר, הולכים רק בתשע לעבודה,

כי יש ראש חודש וצריך להגיד מוסף,

ואחר כך באמצע העבודה ברכת המזון וברכות,

מפסיק את העבודה מנחה יש לו, אחר כך הולך ערבית,

יש לו שיעור תורה, מבסוט,

חי, לומד, מה לא טוב,

מה לא טוב, איך את יודעת מה טוב? זה לא שזה לא טוב, אני לא אמרתי שזה טוב ואני לא אמרתי שזה רע.

אני אמרתי שעכשיו יותר קשה, בוא נגיד יותר קשה בבוקר לקום ותמיד לזכור להגיד מודה אני. אני אשאל אותך שואל. או לפני שאתה אוכל תמיד לברר, יכולת תמיד לטול ידיים, או תמיד... אני שואל אותך, פעם ראיתי יתושים שעפים לכיוון האור ושומעים אותם זז... זז... נכון? אחר כך שומעים טוז אחד והוא הלך, נכון? כן. הוא נדבק לאור, כל כך הוא מתלהב מהאור,

מתלהב, נמשך, נמשך, נמשך, בסוף הם מתים על המנורה, נכון? כן. נכון.

‫גם החילונים נדבקים לאור, להבן. ‫זה, בה, בריקודים.

‫ווי, וי, וי, וי, ‫בסוף, טה-טה-טה-טה, הלך.

‫ככה זה. ‫-אתה מקצין זכרים, זה לא כזה נכון. ‫זה לא כל כך נכון, אתה מקצין. ‫אתה עושה את זה ממש בהקצנה מוגזמת. ‫מה זהר? ‫-זה לא החיים האמיתיים. ‫-עוד פעם, לכי תראי את הנוער עכשיו,

של החילונים,

‫לכי תראי באותו גיל את הנוער של החרדים,

ותגידי לי מי נראה שפוי ומי לא.

שניהם אותו הדבר. כל אחת צריכה להיות חיים בדרך שלא עשו את מוכר אותה. אז את לא ראית, לא ראית. אם היית רואה פרחים, פרחים,

שלבושים חליפות ומקבעות צדיקים, עם עיניים רכות,

עם פנים ככה לא מתוחים, בלי כעס, בלי מריבות, בלי קטטות, בלי שום דבר,

איך הם מדברים בלימוד, איך הם חיים, איך זה?

לעומת הנינג'ות והקראטה והחבית והריקודים הסוערים, נו, אז מה, איזה מין חיים?

זה חיים? זה תרבות? זה תרבות ככה? אינדיאנים באמצע הרחוב ככה?

תראי, עומדים בתחנת אוטובוס, זה מרים עליו את הרגל, והוא עושה לו ככה, והוא עושה לו ככה, וככה.

מה זה? מה הולך פה?

שיעור התעמלות באמצע הרחוב?

לא תראי אבל חרדים ככה. למה? יש חינוך אחר, רגועים.

איזה כיבוד אבה אמש לחרדים לעומת חילונים.

איזה כבוד, איזה יחס.

עולם אחר לגמרי.

אז נכון שהמסגרת שלנו היא מחייבת, כי היא מחייבת גם אותך, רק אנחנו מקיימים.

ולהגיד מודה אני בבוקר זה לא בעיה.

מה פירושך?

איפה את נתקלת בפעם הראשונה?

במראה?

את הולכת למראה?

שימי ליד המראה פתק, מודה אני.

ואם לא ראית פתק, איפה את הולכת אחר כך להכין קפה?

כן, שימי שם גם עוד פתק, מודה אני.

איפה שאת הולכת, שימי פתק.

כמה ימים?

גמר את הסיפור. לברך? מה הבעיה?

יש כוסות שכתוב עליהן גם את הברכה.

לא? שימי מדבקה.

כל כוס בהתחלה, כתוב שהכל נהיה בדברו. כתוב, תזכרי, ואז תתרגלי.

מה הבעיה? לא להדליק חשמל בשבת?

יש היום מחסומים ששמים על השלטר,

ואת לא יכולה אפילו להפעיל, לא יכולה לטעות ולא יכולה להיכשל. אין בעיה.

יש היום כל מיני פטנטים ועזרים אם רוצים לשמור. לא בעיה.

בכלל לא בעיה.

אבל אם בן אדם סתם אומר, שכחתי פעמיים, שלוש, שבוע, עזוב אותי, יוצא מזה.

איזה מין דבר זה?

חייל בצבא,

הוא רגיל כבר לפקודות של כל יום, לקום בשעה ארבע וחצי בבוקר ולנקות את הקנה של הרובה במשך שבע דקות אחרי תגלחת?

זהו כן רגיל?

הוא יכול להגיד מחר למ״ק שלו,

שכחתי, שכחתי, אני עוד חושב שאני ברמת השרון?

לא,

אבל כשכולם עושים את אותו הדבר בצבא או בבית דתי,

אז זה נהיה מובן מאליו, כי ככה זה צריך להיות. נכון, גם אצלנו עושים אותו דבר. אבל כשאתה דתי אחד בין סביבה חילונית או חברה חילונית, זה... פתקאות, פתקאות, פתקאות, פתקאות. תנסי עם פתקאות, תראי בעזרת השם שזה עובד, אין בעיה.

נוסעת באוטו, על ההגה, אם שכחת, שימי מדבקה,

האם עשית כך וכך או לא.

תלכי היום לבתים של חוזרים בתשובה, יש להם על המקרר.

הוראות, מה לא לשכוח לשבת?

מה צריך לעשות? מה צריך להכין? מה לא לשכוח?

יש רשימה, בלי שום בעיה.

ואז ממילא עוברים על הרשימה, מסמנים בי,

הנה הכל עשינו, לא שכחנו כלום.

בהתחלה לא זוכרים, כי זה הרבה פרטים אולי,

אבל אחר כך כבר יודעים.

ככה זה, תרגולת.

מתרגלים ועושים בחיים שלמים בנוחים,

וידעים הכי חשוב, שלמים עם הבורא,

שלמים בגוף ובנפש.

זה העיקר.

תודה.

כן, הנה פה. תודה רב, ערב טוב לך קודם כל.

אני שמחה להיות במפגש הזה איתך.

יש לי בת בת 26 ועדיין לא נשואה, אם אני יכולה לקבל ברכה בשבילה.

כן?

היא דתייה או חילונית?

היא רוצה לחזור בתשובה. יפה מאוד מצידה.

היא תחזור בעזרת השם.

היא נמצאת בקהל?

לא.

הבנתי.

תבקשי ממנה בבקשה שתלמד כל יום שתי הלכות לשון הרע.

בסדר? את יודעת, יש ספר שמירת הלשון של החברה. כן, כן, כבוד הרב.

מה שמה ושם אימה? לבת שלי קוראים אפרת, ולי עופרה.

אפרת בת עופרה. עופרה.

השם יזכה אותה לזיווג הגון הראוי לה מהרה השנה.

אמן. תודה רבה. כבוד הרב, אמרו לי, אני רוצה לדעת אם זה נכון או לא,

שברגע שבן אדם הגיע מגלגול קודם

לעולם הזה והוא מבצע את התיקון שלו,

הוא הולך, הוא נפטר.

זה נכון?

זה לא מדויק.

זה נכון בלא מדויק. פירושו של דבר, באמת אם אדם ביצע את כל התיקון שלו, אין לו סיבה להישאר פה. זה לא רק אדם שבא בגלגול, גם מי שהיה פה.

דוגמה, הארי הקדוש נפטר בן 38. הוא השלים את כל מה שצריך, והוא עשה הרבה יותר ממה שאנשים עושים בכמה דורות ביחד.

אבל אם אדם, לדוגמה, משנה תפקיד וייעוד,

אז מאריכים את ימיו עוד פעם. זאת אומרת, הוא תיקן והשלים בדבר מסוים,

ואם הוא מקבל על עצמו עוד מטלה חדשה בעבודת השם,

אז שוב פעם, ויש לזה דוגמאות רבות בספרים הקדושים.

מאחוריך, תן לה.

כבוד הרב, אני מבקשת, יש לי ילדה בת 28,

ואני מבקשת שתתן לה איזה ברכה לזיווג, זיווג מלכות.

דתייה או חילונית?

היא אומנם חילונית, אבל היא בחורה מאוד ישרה, הגונה, יושבת אשרי בית, מה שנקרא.

אז מגיע לה גם להיות דתייה?

בסדר, אז אנחנו ההורים, בעזרת השם זה יבוא.

מה יבוא? יבוא גם זה. עברתם גיל 12 כבר. בסדר, תן את הברכה, שתמצא זיווג. אני אתן את הברכה. מה את מוכנה לקבל עלייך? אני חוזרת בתשובה.

אני הולכת לשבת, ומקניקה. ברוך השם, מה את מוכנה לקבל עלייך היום?

כיסוי ראש? לא יודעת, מה? בבקשה.

מה השם שלה ושמך?

אופירה טל. אופירה טל, בת? בת שרה מיכל.

שרה מיכל. השם יזכה אותה לזיווג הגון הראוי לה, מהרה השנה.

תודה. תודה. זה ברור.

שאלה?

שאלה?

תן לו שאלה, רגע. שאלה. ערב טוב, כבוד הרב.

רציתי לשאול,

אחד שרוצה לעשות מעשר,

ויש לו מעשר לעשות, והוא חוזר בתשובה.

הוא יכול להשתמש במעשר הזה בגלל שאין לו מקור הכנסה?

למה ישתמש? אם יש לו חובות.

לא, לא חובות.

ללמוד. הוא רוצה ללמוד תורה.

שילמד תורה. הוא לא יכול בשביל עצמו, כי הוא חייב בלימוד תורה.

כן.

הוא צריך להפריש את המעשר.

ואיך הוא יתפרנס?

המעשר לא מחזיק אותו, הרי מעשר זה רק מעשר ממה שיש לו.

כן.

אז אני מסביר.

שמעתי. נגיד הוא מרוויח שלושת אלפים שקל.

יש לו סכום, הוא צריך לעשר סכום גדול.

כן.

אין דבר כזה. בשביל תלמוד תורה שאדם לומד, הוא לא יכול לקחת את המעשר בשביל עצמו להתפרנס.

את מה שהוא חייב?

המעשר לא שלו, הוא צריך להפריש את המעשר, זה הקדוש ברוך הוא נותן לך, אני בא אליך ואומר לך, תשמע,

אני מוכן לתת לך כל חודש אלף דולר, בתנאי שבשעה שאני נותן לך את האלף דולר, תיתן לי מאה דולר. אתה מוכן העסקה?

כן. מוכן.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לך סכום גדול,

ואני נותן לך בפנים מעשר,

שבשעה שאני אתן לך, תחזיר לי אותו הבן.

אתה אומר, רגע, רגע, רגע, אולי אני אלמד איתו?

הוא אומר לא, בשביל זה נתת לך את התשעים אחוז

המעשר לא שלך, המעשר זה ניסיון בשבילך,

נראה אם אתה תיתן או לא תיתן.

הבנת עיוני?

כן. אני רוצה להבין איך יוצא שיש דת אחת ובורא עולם אחד וכל כך הרבה דתיים וכל כך הרבה מותר ואסור.

ומי מחליט מה מותר ומה אסור?

אתה מטיף על החילונים ואתה הופך אותם לאנשים נורא מכוערים.

אבל החילונים הם אנשים לא מכוערים.

יש המון אנשים טובים ואנשים נפלאים שעושים המון.

הם לא מתפללים לפי מה שכתוב,

הם מתפללים לפי מה שיש להם פה ולפי מה שיש להם פה ממה שנולד מכאן.

ואני לא חושבת שזה בסדר לשבת פה ולהטיף לכולם כמה הם לא בסדר וכמה הם כן בסדר ומי יקבע מה מותר לעשות ומה אסור לעשות.

שאלה, איפה מחיאות כפיים מגיעה לה?

עכשיו אני אסביר לך, קודם כל אני לא חושב שהחילונים מכוערים ואני חושב שהם יהודים טובים ולכן באתי לכאן ואני משתדל להגיד להם מה היהדות נותנת להם כיוון שמגיע להם ואני לא נראה מזוכיסט ואדם שסובל שבא להעניק את הסבל שלי גם לאחרים אלא אני בא לחלוק

את הטוב שהשם נתן לי גם איתם שגם להם יהיה טוב זה אחד שתיים זה שהאדם אומר אני לא מתפלל לפי הסידור ואני מתפלל למה שבבטן ומה שבלב

זה יכול להיות כאפשרות העיקר להתפלל נכון אבל יש נוסח

שהנוסח הזה תקנו אותו חכמים כדי שיהיה לך קל שהבקשה שלך מהקדוש ברוך הוא תתקבל מי החליט מה קשה לי ואיך קשה לי אם אני רוצה להגיד את הדברים ולהתנהג

איך שהנפש שלי אומרת לי בלי לפגוע באף אחד הבנתי

אני אמרתי לשוטר גם כן תשמע עם כל הכבוד לך שאתה דתי גם עם זקן

אל תקבע לבקשה איך לנסוע בכביש כי אני לא מתכוונת לדברים ככה סליחה סליחה למה אני צריכה לשמוע לא לא לא הבנתי למה אני צריכה לשמוע אני לא מציגה את הדברים ככה בשאלות שלי אני שואל אבל למה אני צריכה לשמוע לשוטר

כי ככה הנורמה החברתית קבעה מי קבע מי קבע אנחנו כמו שאנשים קבעו מה פתאום

טוב, אתם קובעים.

ומי קבע דברים אחרים? כולם קובעים דברים כל הזמן. אה, וצריך לשמוע על אלה שקובעים. בסופו של התנהגויות אנשים קובעים כל הזמן. שמעתי, אבל אלה שקובעים צריך לשמוע עליהם?

אם אנשים יכולים לקבוע לאנשים מה לעשות ומה נכון בשבילם בגלל שהם...

רוב מול מיעוט,

זה המצב.

אז כל שכן מי שנותן חיים לאדם יכול לקבוע לו מה כן ומה לא. זה אחד.

שתיים.

מי אלה האנשים שיושבים בבית המשפט או בכנסת שהחליטו א' ב' ג'?

אלה נבחרי ציבור.

האם כולם נבחרו לפי כישוריהם או לפי הקשרים הפוליטיים שלהם? לפי הקשרים ולא לפי הכישורים.

וזה גם מספיק בשביל לקבוע לי חוקים לפי אינטרס המפלגה כדי שאני אקיים אפילו אם זה לא צודק?

כן, כי זה החוק במדינתנו.

רגע, ואם קבעו האנשים המוכשרים באמת

שצריך לעשות א' ב', אז ודאי וודאי שלהם צריך לשמוע יותר,

כי הם הרי המוכשרים,

לא בגלל קשרים.

אבל מי מכניס מה נכון ומה לא נכון?

אני אומר לך את הכלל.

כיוון שהנביאים שקיבלו את התורה דרך משה רבנו שקיבל מהקדוש ברוך הוא,

ואחרי כן התנאים והאמוראים והגאונים בכל הדורות של חכמי ישראל שהיו מורמים מעם בגלל כישוריהם, מוכשרותם,

צדקותם,

ניקיון כפיהם וכולי,

והם אמרו א', ב', ג', ד',

אם זו הייתה אפילו המצאה שלהם,

היינו צריכים לשמוע עליהם.

אפילו אם הם המציאו את זה מדעתם והם החליטו שחברה יהודית צריכה להיות א', ב', ג',

היינו צריכים לעשות את זה ודאי,

כיוון שהם יותר קשרים מבעלי הקשרים שבפוליטיקה הישראלית שלהם אנחנו שומעים.

אבל לא כך הדבר,

אלא כולם, גם הנביאים וגם התנאים וגם האמוראים וגם הגאונים וכולם,

כולם מקיימים את אותה תורה שקיבלנו בהר סיני מהקדוש ברוך הוא,

שהיא כתובה לפנינו, וגם הם חייבים בדיוק במה שהם אומרים לנו לעשות.

זאת אומרת,

יש שולחן ערוך,

שהשולחן ערוך זה תמצית התורה הקדושה,

מה צריך לעשות, איך ומתי, על ידי מי ומה,

ואנחנו מחויבים לשמוע על התורה,

כיוון שהיא נתנה על ידי הקדוש ברוך הוא למשה במשך כל הדורות,

הועברה אלינו על ידם.

אז איך יש כל כך הרבה סוגים?

אין הרבה סוגים, יש הרבה סוגים. יש את אלה שמותר להם לעשות ככה,

ללמותה ככה, ללמותה ככה וללמותה ככה. אין הרבה סוגים.

יש הרבה הבנות לא נכונות.

מי מחליט מה נכון ומה לא נכון? לא, לא, הבנות שלכם.

זה שאני רואה את כולם בצבעים שונים עם בגדים שונים

עכשיו אני רואה אותך עם מטפחת ראש חצי

ואני רואה אחת עם מטפחת ראש מ...

האם אני יכול להגיד עכשיו, אה תראה את החילונים האלה,

זאת מטפחת שלמה, זאת חצי מטפחת, אז מה זאת חילונית שלמה וזאת חצי חילונית?

מה בגלל שאני לא מבין שזה סרט,

אז אני יכול לחשוב שאת חצי דתייה? לא, אבל אתה יכול לשאול ואז אני אענה, ואז תבין. אה גם את שאלת אותי ואני עונה. יופי, אבל אני לא הבנתי.

זאת אומרת,

יש חוסר הבנה עד ששואלים,

וכששואלים צריך לשמוע את התשובה היטב היטב, ואז מבינים,

אין שוני.

התורה היא אחת לכולם.

יש שוני, כן, במנהגים, בלבוש,

במאכלים,

בכללי התנהגות כאלה ואחרים, בגלל סביבה, בגלל מקום, בגלל תרבות,

בגלל עדה.

כן, זה קיים, אבל זה לגיטימי,

זה לא משנה.

את החוק,

כמו שיש שוטר,

ויש שופט,

ויש עורך דין,

ויש אזרח, ויש אינסטלטור, ויש נגר.

בואי הנה, כמה יש?

אבל כולם חייבים בחוקי המדינה אותו דבר.

אז מה שאני רואה אותם שונים,

וכל אחד עם תפקיד אחר,

זה אומר שהחוקים שונים ומשונים?

לא.

אבל גם אצל הדתיים יש שוני.

בכל סוגים של דתיים, לא כולם שומדים אותו דבר שבת,

פירטתי אותו. לא כולם נראים אותו דבר. פירטתי את זה, נכון, וזה הלגיטימי.

אבל בחוקים אין שוני.

זה העיקרון.

בחוקים אין שוני. כולם חויבים אותו דבר,

רק השוני הוא נכון חיצוני. אבל זה לא ניתן כאפשרות, זה ניתן כחובות. נכון, כמו החובות של המדינה הזאת, שמחייבת... אז מי מחליט מה מותר ומה אצטור? מי מחליט פה שאני צריך לשלם 18 מע״מ במקום 17 אתמול?

אבל אני לא שואלת אותך שאלות מהסוג הזה. אחד, קוראים לו שטרית.

בעלית שטרית העם. אני לא הייתה גאה בשאלות שלי, נו, באמת.

מה, לא טוב מה שאני עונה? לא.

מה פירוש מי החליט?

אמרתי לך מי החליט, סיפרתי לך. קיבלנו תורה בסיני,

משה העביר אותה לנביאים, הנביאים לתנאים, תנאים לאמוראים והגאונים. זה שם עד ממני?

אז מי החליט?

הקדוש ברוך הוא החליט. למי?

לנביאים, לאמוראים, לתנאים, לגאונים, לכולם,

גם לי ולך הוא החליט,

וגם לשטרית.

הוא החליט.

מותר לו להחליט? אם לשטרית מותר להחליט,

לקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.

הבנת עכשיו?

אני אגיד לך שכן,

אבל אם אני אכנס איתך עכשיו לוויכוח, זה לא ייגמר.

נכון.

אבל מהיום את הולכים עם סרט מלא או סרט חסר? לא, אני לא נשואה.

מה, אני אמרתי לך שתלכים עם כיסוי ראש?

אני שאלתי אם תלכי עם סרט כזה,

לא כיסוי. כן, כן, כן. כן. אז תדעי לך שעדיין ייראה השוני שבך לעומת האחרות.

מה נו?

עוד פעם לא הבנת?

השוני לא מפריע.

השוני לא מפריע. את יכולה ללכת שונה מחברתך ואין בעיה, העיקר שתקיימו את אותם חוקים ואותן מצוות.

זה ההבדל.

את צריכה להבין, את השופטת של עצמך. את מחליטה האם לשמוע לקול מצפונך או לשמוע לקול התורה הקדושה.

את השופטת.

ואותך ישאלו אחרי 120 שנה.

האם שפט לפי התורה או לפי שכלך?

אם לפי שכלך, קחי שכר משכלך.

אם שפט לפי התורה, קחי שכר מהקדוש ברוך הוא.

עכשיו תחליטי ותשפטי מה ראוי לעשות.

האם את יכולה לשלם לעצמך שכר אחרי 120 שנה,

או שכדאי לך להסתמך על התורה ולסמוך על נותן השכר

שנותן לך גם היום לשים סרט קצר על הראש.

תודה.

תודה גם לך.

שאלה אני רוצה, שאלה.

אני רוצה לשאול את כבוד הרב.

רבנים בבתי כנסת, בבתי מדרש,

מדברים על פרשת שבוע, על הלכות שבת, הלכות חג וכולי וכולי.

אבל אני לא שמעתי שהם מדברים על המצווה הראשונה שבתורה, פרו ורבו אם בכלל.

ולמה אני שואל את זה?

כי לי אישית יש שלושה אחים רווקים,

שני גיסים רווקים, שאני לא מדבר על חברים ומכרים אחים רחוקים.

מדוע הרבנים בישראל לא שמים את הדגש על מצוות פרו ורבו, שהיא המצווה הראשונה בתורה? תודה.

יכול להיות שאתה מגיע תמיד בפרשיות שזה לא בראשית.

אבל יש כאלה שגם מדברים על פרו ורבו.

אבל כל רב מחליט מה הוא דורש,

איזה דרשה הוא הכין לשבת,

ויכול להיות ששנה שעברה הוא בדיוק דיבר על זה, והפעם הוא בחר לבחור משהו אחר לדבר.

יש מצווה של פרייה ורבייה ומחויב בה כל יהודי,

ויש אוצר של נשמות,

ואין בן דוד בעד שיתרוקן האוצר,

וכל מי שזוכה להוליד וכל מי שזוכה לקיים מצווה זו,

הוא מקרב את ביאתו של משיח צדקנו.

מצווה זו גדולה, ולא רק זה,

אלא שהוא מרבה צלם אלוקים בעולם,

כיוון שכל אדם נברא בצלם אלוקים והוא מרבה את הצלם בעולם.

והקדוש ברוך הוא ברא את העולם לשבט ולא לתוהו,

שיהיה יישוב מרובה באוכלוסין ולא לתוהו ברעה.

ולכן כל אדם שזוכה בקיום מצוות פרייה ורבייה,

הוא זוכה לקיים את המצווה הראשונה בתורה,

והיא חשובה ביותר.

דבר נוסף,

המצווה היא להביא בן ובת,

ויש אומרים ששני בנים

ושתי בנות.

ואם חלילה נפטר מישהו, צריך להשלים עוד פעם.

אז המצווה היא מצווה גדולה.

ואדם צריך לעשות את ההשתדלות, ואם השם נותן,

הנה מן השמיים

נותנים לקיים את המצווה במילואה.

עכשיו אתה יודע מה זכית?

שמה שאמרתי כרגע לא ישמעו רק בשבת בראשית,

אלא כל ימות השנה בקלטת שתצא.

זכית.

כן, פה בבקשה.

ערב טוב לך, מורנו ורבנו, פאר הדור.

מעטרת ראשנו. מעטרת ראשנו. כל מילה.

ובו היום שאנשים ידעו,

באמת יחיד בדורו, יחיד בדורו, מה שאתה עושה

זה נדיר,

באמת, שאתה מכתת את רגליך מעיר לעיר ומנסה להחזיר בתשובה את עם ישראל הרחוקים,

מתוך אכפתיות, מתוך זה שאתה מבין ויודע את האמת.

כבוד הרב, השאלה היא אקטואלית למצב.

אנחנו נמצאים בתקופה כזאת

שאנחנו רואים שעם ישראל מקבל מכות על ימין ועל שמאל.

וממי הוא מקבל מכות?

מקבל את המכות מגויים.

אבל אותם גויים,

כאילו הם שומרים לא תורה ומצוות, לפי ההבנה שלהם והתורה שלהם, כביכול מקיימים את המצוות. בקצרה, התשובה היא

הם יצרו לנו ויציקו לנו עד שאנחנו נזעק לשמיים,

ועל זה הם נקראים ישמעאל,

שהקדוש ברוך הוא ישמע האל את זעקותינו ממה שייצרו לנו ואז יושיע אותנו.

זאת אומרת, מה שאתה חושש אכן יקרה והם יצרו לנו עד כדי כך שנזעק זעקה גדולה לשמיים.

אנחנו צריכים לדעת דבר אחד,

עלינו לחזור בתשובה כדי למעט באבדות

וכדי לגרום לגאולה שהנזק לא יהיה גדול ורחב.

זה מה שאנחנו צריכים לעשות,

וכמה שנרבה כבוד שמיים יותר ונקרב יותר יהודים,

ככה הסכנות, הפיגועים והצרות יקטנו, יקטנו.

לא, זה רק יתרבה ויפרוץ יותר.

כן. כבוד הרב, ערב טוב.

אני נשואה חמש שנים ושומרת מסורת ואין לנו ילדים.

ניסינו כל הטיפולים, וזה לא הלך למה.

אפשר לקבל את ההחלטה. את מוכנה לשים כיסוי ראש?

-מחיאות

- לא ללחוץ עליה, לא ללחוץ.

את רוצה ללחוץ?

תחשוב קצת ואחר כך תעני לי? כן. בבקשה, תנו לה לחשוב.

אני רוצה לדבר בנושא של פרייה ורבייה.

אני אחות במקצועי.

כן. ואני, אני לא יודעת, כנראה שהקדוש ברוך הוא הכניס אותי למערכת של לשכת הבריאות

ואני רואה בתחנות, אני עובדת בטיפות חלב ואני רואה שאחרי שהיא יולדת פעם או שתיים,

אז כבר מצרפים לטופס של תכנון משפחה.

של? של תכנון משפחה. זאת אומרת, אמצעי מניעה, גמרנו, את כבר גמרת את התפקיד.

זאת אומרת, יש לך, את יכולה להביא עוד ילד, אבל עוד ילד, זאת אומרת, מפסיקים לה את הרצון ללדת בכלל.

אפילו שזו בושה כאילו ללדת עוד ילדים.

ואני בעד ילודה.

אני מתכוונת ללכת ללשכת הבריאות בשבוע הזה, ביום שני, ולדבר עם המפקחת הראשית בקשר לנושא הזה.

היא, ברוך השם, אישה יראת שמיים,

ואני רציתי לומר לה שתפסיק את הנושא של תכנון משפחה,

כי מי שמתכנן את המשפחה זה הקדוש ברוך הוא, ולא אתם.

אז אני רציתי ברכה בקשר, כן, קודם כל, ברכה על הצלחת דרכי

בנושא הזה.

קודם כל,

הרצון שלך הוא טוב מאוד,

הסיכוי שלך קטן מאוד.

זה נוחת מלמעלה,

זו המדיניות של הממסד ולא של זאת שתיפגשי איתה, היא מקבלת הוראות מלמעלה.

ואם את זוכרת, כבר אמרו חברי כנסת,

כמו ביילין ואחרים,

שצריך לתכנן את המשפחה. למה?

כי הם לא מתכוונים להביא יותר משניים, מקסימום שלושה,

והם רוצים שגם אנחנו נהיה כמוהם. אין בעיה.

תביאו לנו דירות ברמת השרון, ברמת אביב,

תנו לנו את הכסף שלכם, את הקשרים שלכם, הכול.

אולי נסתפק בשניים-שלושה, כדי שנוכל לפנן קצת ביאכטה עם הבוכטה ועם השחטה,

ואולי נראה גם חרטה טבעי.

אבל בינתיים...

אבל צריך לעשות סוף לדבר הזה. אתם עושים את כל החיים הטובים והכסף, ולא רוצים לראות הרבה שחורים מסתובבים לכם ככה בין הרגליים וחיים בבטלה.

אז בואי אני אגיד לך דבר אחד

ותשמעי טוב, מעשה שהיה.

יהודי שרצה לחתן את ביתו

והיה זקוק להכנסת כלה והוא לא יכול לעמוד בחובות ובהתחייבויות,

הלך לאנגליה על מנת לנסות לגייס את הכסף.

אחרי שבועיים שהוא מכתת את רגליו מבית לבית, לא עלה בחכתו כלום.

ואז בבית הכנסת ראו אותו בוכה.

אמרו אותו מדוע הוא סיפר את המצב ואז אמרו לו יש מישהו שתלך אליו

הוא נותן

אבל פעמים הוא נותן פעמים הוא מגרש את הבן אדם

אתה במזל שלך

אמר מה יש לי להפסיד הלך

הגיע לשם והנה הוא רואה אחד יושב רגליים על השולחן רגל על רגל עם מקטרת

כן מה אתה רוצה

הוא אומר לו תראה אני מארץ ישראל ואני הולך לחתן את הבת שלי

ואני זקוק לכסף בשביל לקיים את ההתחייבות שלי

ואין לי כסף

אז הוא שואל אותו כמה ילדים יש לך?

אז הוא אמר אחד עשר

אז הוא אמר לו אחד עשר ילדים?

נבל

נבל

אתה נבל ברשות התורה אתה לא מתבייש?

אתה לא מתכנן את המשפחה?

אתה מביא ילדים בסריות?

תחשוב מה יהיה מאיפה אין לך כסף ככה מביאים ואחר כך אתה בא לבקש פה כספים?

ההוא נבלע דמו

והוא נותן לו בראש כמעט כמו משרד הבריאות

עוד פעם הוא שואל אותו

ועוד פעם הוא מפציר בו ועוד פעם זה

והוא נותן לו בראש

בסוף ההוא הולך בעלבון

פונה אחורה רוצה לצאת

אבל לפני שהוא יוצא הוא שואל את העשיר הזה והוא אומר לו תגיד לי

כמה ילדים יש לך?

אז הוא אמר לו אחד

אמר לו אותו דלפון שעמד על הפתח

אמר לו אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?

שלושה שותפים באדם

הקדוש ברוך הוא,

האבא והאימא, שלושתם שותפים בהבאת ילד לעולם

הקדוש ברוך הוא לקח אותי שותף אחד עשרה פעם

ואותך רק פעם אחת

אותו בן אדם שמע

את מה שהוא אמר לו, אמר לו בוא הנה חזור

כמה אתה צריך?

אמר לו שישים אלף דולר

רשם לו צ'ק, נתן לו שישים אלף דולר

הוא בא ללכת בשמחה

עוצר אותו עוד פעם, אומר לו תשמע

בילד הבא תבוא עוד פעם

למה מי שהקדוש ברוך הוא שותף שלו גם אני רוצה להיות שותף איתו

אנשים לא יודעים מה זה ילדים

ילדים זה אושר, זה מתנה מן השמיים

נתנו לך נשמה לטפל, סומכים עליך, נותנים לך את האחריות

הקדוש ברוך הוא נותן לך את הזכות להיות שותף שלו ביצירת אדם

איזה דבר גדול זה

אבל מה לעשות יש אנשים שלא גדלו על ילדים

על ערכים כאלה,

אלא על ערכים מערביים של הגויים.

את מבינה?

יש להם תרבות הגאווה.

את מבינה?

הם מתחתנים גבר עם גבר ומאמצים ילדה.

השם יעזור לך שדברייך ידברו אל ליבה ומליבה אל ליבו ומליבו אל ליבה וליבו וליבם. אמן. ויהפך הכל לטובה. אמן. אמן. ואני רוצה ברכה לילדים שלי.

יש לי שבעה ילדים. בלי עין הרע, חסר לך עוד ארבעה.

אמן. בעזרת השם תזכי לילדים נוספים וכולם יתברכו בכלל הברכות. אמן. בפרנסה טובה לבעלי, לאברהם. בפרנסה טובה. אברהם. ושהשותף מלמעלה יעזור לכם,

שיהיה לכם מספיק די והותר. תודה.

תודה.

כן, הנה מאחורה, כן.

כבודה רב, שלום, ערב טוב.

אני מעל 11 שנים נשואה ללא ילדים.

בבקשה, תברך אותי לזרע בר-קיימא. את שומרת תורה ומצוות? כן.

שומרת. בעלך שומר? כן.

מה כן? אמרתי את זה מהר.

שומר? כן.

הוא לומד תורה כל יום? כן.

כמה הוא לומד?

שעות הערב.

כל יום שיעור קבוע? כן. בזמן האחרון, שנה האחרונה, הוא התחיל כל יום, חוץ מיום שני.

יום שני אין שיעור?

של נשים יש, בבית כנסת שאנחנו לומדים.

אה, אז את הולכת והוא נשאר בבית. כן.

הבנתי.

עכשיו אני אגיד לך משהו. קודם כל, שביום שני הוא ילמד שעתיים,

שישלים את כל השבוע.

דבר שני,

את והוא תלמדו כל יום שתי הלכות לשון הרע. כן, אני לומדת כל יום שני הלכות של זה.

של לשון הרע. כן. נפלא, תלמדו ארבע.

אני רק לומדת. גם הוא ילמד.

למה לא מגיע לו לדעת?

בסדר. בסדר? בסדר. ארבע. ארבע.

בסדר.

אבל תבטיח לי שיהיה. אני לא מבטיח כלום. אבל כמו שהבטחת לאישה. לא הבטחתי. הבטחת לפני ארבע שנים. אני הייתי בלי כיסוי ראש.

הבטחת לאישה שתיפקד. אמרת לפני ארבע שנים, והיא נפקדה.

אבל אז אחרי זה אני קיסמתי כיסוי ראש.

ארבע שנים אני עם כיסוי ראש.

ואני באמת, אני מקפידה כל

קודם כל לא הבטחתי, אני לא מבטיח לאף אחד. אני שמעתי. אני מברך, לא מבטיח. בסדר.

אבל אמרת עוד שנה יהיה, גם תבורך אותי בעוד שנה. לא, בירכתי שתוך שנה. לא הבטחתי, בירכתי שתוך שנה. בירכת, גם תבורך אותי. למה לא על העיני? האם את קיימית מה שאמרתי?

ארבע הלכות לשון הרע, ביום שני שעתיים שיעור של הבעל,

ועזרת השם נתברך. מה שמך?

מיקו בת חנום מוטרה.

לא, איזה שם.

מה אני אעשה?

אני לא אשמה.

אז לאט, לאט, לאט, לאט.

לא, זה הרבה, הרבה, לאט-לאט. תגידי רק מילה ותפסיקי.

ניקו. ניקו.

בת.

בת.

חנום. חנום. מו תרם.

מו תרם. כן.

השם יפקוד אותך בזרע חי וקיים מהרה השנה! אמן!

שלום, כבוד הרב.

יש לנו מכרה שהיא לא יכולה להביא ילדים כבר כמה שנים,

ואם אפשר שכבוד הרב ידבר איתה, הוא ייתן לה ברכה.

אני מאמין שאם כבוד הרב ידבר איתה,

אז היא כן תשתדל לעשות מה שצריך.

אם כבוד הרב יכול לדבר איתה בטלפון.

היא לא שומרת.

היא שומרת שבת.

הבנתי. היא נשואה?

אני מאמין שכן. זה יותר מכרה של חברים, ואני פשוט...

ומה אתה רוצה בשבילה? שמה?

היא לא יכולה, היא מנסה להביא ילדים כמה שנים, וזה מאוד... ואני שואל אם היא נשואה.

אני חושב שכן.

כן. אתה רוצה שאני אברך על סמך שאתה חושב שכן? לא, לא. היא נשואה.

היא נשואה. היא פשוט זה דרך חברים, ואני... כדת משה וישראל?

כן.

תעשה לי ברור בחייאת.

אבל שלא יעבדו עליך.

כן, כבוד הרב, היא נשואה. 11 שנה.

כדת משה וישראל.

כן, כבוד הרב.

טוב, היא נמצאת?

היא נמצאת?

כן.

כבוד הרב. היא על הטלפון?

כן.

תביא.

הלו.

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

שלום וברכה כבוד הרב. שמעתי שהתחתנת לפני 11 שנים.

נכון. אשראי.

מי זה היה הרב המקדש?

אני לא זוכרת.

יוני, אתה זוכר את שם הרב שקידש אותנו?

אני לא זוכרת באמת. טוב, בסדר, העיקר שהוא קידש.

תגידי לי,

תגידי לי,

את לא הולכת עם כיסוי ראש, נכון?

נכון.

אז תקבלי על עצמך צניעות בכל העניינים

וכיסוי ראש על הראש, ואני מברך אותך פה לפני הקהל.

בלי נדר, בעזרת השם.

בסדר גמור. גם אני אברך בלי נדר, בעזרת השם.

בלי נדר.

כן. אני אמרתי גם לשלומי שבאמת אני משתדרת לעשות כל דבר כדי שאני אעשה אותו בהמשך ולא יעשה ויפסיק. ברור.

כל מה שאני לוקחת על עצמי אעשה לאורך כל הדרך. נכון, וזה מה שאת צריכה להחליט כרגע.

נכון. אז כל דבר שאני עושה,

אני עושה אותו מהלב כדי להמשיך אותו לכל הדרך. שלא חס וחלילה אני אעשה משהו, ובסוף הוא יחזור בי. ברור. אז בינתיים את עוד לא מבושלת, אני מבין, נכון?

אני לבנתיים עושה, אתה יודע, אני שומרת שבת,

אני לא יודעת אם שומר עלכם, אני שומרת שבת, אני כוראת תהילים,

אני מתחזקת לאט לאט, גם אני וגם בעלי.

טוב, יש שתי אפשרויות.

שתי אפשרויות.

אם את מקבלת על עצמך עכשיו ללכת מהיום עם כיסוי ראש ובצניעות, אני מברך עכשיו.

אם את צריכה עוד להתבשל,

ברגע שתרגישי שזה בא לך מהלב, אז אני אתן לך ברכה.

לא שמעתי את החלק השני? כי את משאירה את המקלט שם, את הטלוויזיה הפתוחה.

לא, לא, אני לא עם טלוויזיה.

אינטרנט, אינטרנט.

אה, לא, אני גם לא עם אינטרנט.

אני שומע את עצמי, תנמיכי.

אין לי מה להנמיך, אני לא עם טלוויזיית לוקו, כבוד הער. אינטרנט!

אין לי גם אינטרנט.

אז איך אני שומע את עצמי אצלך?

טוב, אני לא יושבת באינטרנט.

טוב.

תקשיבי, או שאת מקבלת על עצמך צניעות עכשיו וכיסוי ראש מהיום, עם לב ובלי לב, ומקבלת ברכה,

או שאנחנו ממתינים עד שתהיה לך בלב את ההרגשה שתוכלי ללכת,

ואז אני אברך אותך.

אוקיי, אז אנחנו נמתין, נראה לי. גם אני, נראה לי, היה.

אז בעזרת השם נתבשר בשרות טובות. תהיי בריאה. ערב טוב, ערב טוב.

כן.

שלום.

שלום.

רציתי לשאול אותך בקשר לגיוס של בנות.

כן.

מה אתה חושב על זה בכללי?

אני לא חושב אף פעם.

יש תורה, והתורה אוסרת

על בת מישראל להתגייס לצבא, שלא יהיה כלי גבר על אישה, זה פסוק מפורש.

החזון איש, זכר צדיק וברכה, אמר זה יהרג ולא יעבור.

תהיי בריאה.

תודה רבה. מאחורייך.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן. לא רואים אותי?

זה בסדר ככה.

טוב, גם אני קצת מתרגשת.

שאלה קצת מסובכת. אני עובדת בחברה

מאוד מאוד גדולה,

שלצערי, נכון להיום,

במהלך החיים שלי אני לא יכולה להרשות לעצמי לעזוב.

העניין הוא שאני עובדת עם בחור,

שזה בחור שבעבר יצא לנו מספר חודשים,

כבר כשהייתי בתחילת תשובה. אני כבר שנה, ברוך השם,

קצת

יותר משנה.

אני שומרת נגיעה כבר כמה חודשים.

ברוך השם.

לצערי,

אני עומדת בניסיון מאוד מאוד מאוד קשה במהלך היום-יום.

בעבודה.

בקיצור, בואי אני אחסוך לך. אני אחסוך לך. אם את רוצה להרוויח את החיים, אל תתגרע מיצר הרע.

אם הוא לא עוזב את העבודה, תעזבי את העבודה.

אם אין לך שום קשר אליו ואין לך שום כוונה להתחתן איתו,

חבל על הזמן.

לא להגיע למצב שאני מרגיש לפי קולך שאת לא תוכלי לעמוד בזה עוד תקופה קצרה.

אז לכן את צריכה לברוח כבורחת מאש ולהציל את חייך,

ותמצאי בזכות זה את בן זוגך הראוי לך משמיים מהרה.

בהצלחה.

תודה רבה.

כן.

טוב,

כבוד הרב.

טוב, מכירים אותי פה אנשים? אני קצת מתביישת.

אז תתחבי, תתחבי.

טוב.

קודם כל, אני רוצה להרגיע את האימא הזאת שהבת שלה ככה. תשמעי, הסיפור שלי קצת יותר קשה מהסיפור של הבת שלך, ושלי זה כבר זיכרונו לברכה,

ברוך השם.

אני בגיל 16 בערך כבר התחתנתי.

גם אותו הדבר חטף אותי, טאטאטי, טו טו טו. אהבתי אותו. אל תגידי, היא לא אהבת אותו. אהבתי אותו.

זה היה נראה לנו כאילו אהבה.

ברוך השם, היום הרב בירך את אימא שלי שאני אחזור,

ילך על שתיים, יחזור על ארבע.

באמת חזרתי ויש לי ילדה.

אני חיילת הראשונה בצה״ל שעשתה צבא.

והיא חוזרת בתשובה.

בלי כפיים. טוב, לא צריך כפיים.

את נשואה היום, כן? לא, לא, גרושה.

לא הבנתי, ואת הילד קיבלת מההוא?

כן, הייתי מהגרוש שלי, כן. מהשם מרחם, כן? ילדה, ילדה. למה השם מרחם?

קרה מה שקרה, הכל לטובה, לא?

טוב, אז מה את אומרת? אז גמרנו, יאללה. הכל לטובה.

כן.

קרה? אריה, מה נבכה?

לא, לא, את צוחקת כל הזמן.

אז מה אתה אומר שנעשה?

לא, בסדר גמור. לא, אתה אומר השם מרחם.

לא, השם מרחם, שבמקום שיבנו בתים בלי חטיפות, בלי רדיפות, בלי בריחות, בלי הכול,

אפשר היה לעשות את זה בקדושה ובטהרה, כמו שצריך,

בת ישראל עם בן ישראל,

להכיר בהסכמת ההורים עד כמה שאפשר,

ולהתחתן כמו שצריך,

ואז בעזרת השם מצליחים יותר, הסיכויים גדולים יותר.

אוקיי, אז לא עשיתי את זה, וזה עבר. לא נורא, עבר.

עכשיו לפעם הבאה, שתדעי איך לעשות.

לפעם הבאה, אני כבר יודעת.

אני באה ממשפחה מאוד חילונית, ככה שאני חוזרת בתשובה, אבל בדרכים שלי.

כאילו,

נגיד אם אשלים בשלט, אז אני, מה, אני לא אוכל?

בטח שתוכלי. מי אמרת שתוכלי? בטח. אבל רק מה שמותר, כן?

אז אין מה. אני לא אוכלת משה בבית שם. תאכלי משהו מותר. לא, כשר. כאילו, היא מ�שרת בשבת.

לא, את לא יכולה לאכול בשביל שבת. מה לא? אז מה אני אוכל? תאכלי קר.

תאכלי קר, קר, קר.

אני גם עם ילדה.

אז הילדה... אני לא יכולה להגיד לה עכשיו אל תאכלי, אל תדאם. את לא יכולה להכין לילדה מראש? לא הבנתי.

בת כמה ילדה?

מה היא אוכלת? מטרנה? בת שש וחצי

שנים. כן. אז מה הבעיה? תכיני לה מראש.

אם היית גרה לבד, ואת חוזרת בתשובה, יש לך בעיה להכין מראש? אבל אני לא גרה לבד, והפרנסה שלי לא מיודעת, וגם לא נצטרכו לי מי יודע מה הבלטות. שימי פלטה, שימי פלטה, פלטה, פלטה.

אין לי פלטה.

את לא יכולה לקנות? נו, אל תהיו עכשיו מתנדבים לי ל... רגע, את לא יכולה לקנות פלטה? זה לא הרבה כסף.

אני יכולה לקנות. כמה מלא פלטה?

כמה מאות שקלים. בסדר, אבל זה לא הקטע של עכשיו הפלטה,

זה רק העניין שלך. זה חצאיות שאין לי, וזה עוד דברים שאין לי. זה לא בעיה. זה כל החיים עכשיו, זה לא הפלטה הזאת. את רוצה שאני אביא לך איך קוראים לו, כמה חצאיות אני אארגן לך?

לא זאת את החצאיות שלכם.

שלנו זה שלך, לא שלי.

אם תקחי את שלי, תהיי רב.

אז עוד לא החלטת לחזור בתשובה. אני חוזרת בתשובה. איך חוזרת? איך שאת רוצה.

לא, מה פתאום?

אז את אומרת, לא צניעות ולא שבת. אם לא היה לי ילדה היום הייתי הולכת למדרשייה.

הייתי הולכת למדרשה,

אבל יש לי ילדה, אתה מבין, יש בעיות, אין בעיה. קודם כול, יכול להיות שיש מדרשיות שמקבלים עם בת.

באמת?

אני לא יודע, יכול להיות.

יכול להיות. לא, אל תזמינו אותי לבת, מה את עשו לי את הנעימות הזאת, תבואי אלינו.

פה באור יהודה?

לא רוצה באור יהודה.

אבל את באור יהודה. רחוק.

רחוק אין בעיה, תוסעי ותחזרי.

רחוק, כן.

אני מוכן לבדוק את האפשרות.

אם הילדה אפשר, אם הילדה איתי,

היא תלך ללימודים, אני אהיה לבין.

אנחנו נשתדל לבדוק את האפשרות הזאת, אבל תשובה צריך לעשות כמו שצריך.

ואיך עושה כמו שצריך?

אבל אני לא עובדת, אני לא איזה, מה את רוצה שנבוא וללמד ומה?

תקשיבי, תקשיבי. תשאירי את מספר הטלפון, אני אפנה את זה לרחל אצלנו במשרד, או שצלציני ישר למשרד ויתכוון אותך.

טלפון 036-777779

06.055 שביעיות באמצע

ודברי עם רחל בצהריים. אתה יכול לברך אותי בכל זאת?

בטח, למה לא?

מה השם?

רגע, וגם את אח שלי בעזרת השם. קודם את, מה השם? טוב, אני ליטל בת אסתר. ליטל בת אסתר, השם ירפא אותך ברפואה שלמה, יברך אותך שתחזרי בתשובה שלמה, אמן.

ושתזכי לבנות בית נאמן בישראל מהרה.

ואחיך

מה עם אחיך? אה, נכון, תמיד הייתי שוכחת אותה אצל הרבנים.

מה השם?

נירון.

נירון בן?

בן אסתר. נירון?

ני, ני.

זה שם של קיסר.

הוא כמו קיסר, אח שלי.

אבל זה לא טוב, זה מרומא, את צריכה להחליף לו את השם.

אני אחליף לו את השם. כן, תגידי לו, נירון בן?

נירון בן אסתר.

בן אסתר.

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה, אמן. ולעלות במעלות התורה. בזיווג, בזיווג. בזיווג הגון מהרה. אמן. משורש. לתת לגברת שמה, בבקשה. תודה.

תודה רבה. שלום. שלום, שלום.

אבקש בבקשה ברכה לאבא שלי. הוא כבר בן 72, ויש לו המון המון המון מחלות.

הוא שומר תורה ומצוון?

לא.

אתה יכול לבקש ממנו לקבל על עצמו לחזור בתשובה?

הוא לא מעוניין לשמוע על זה גם.

אז זה לא יעזור.

משום ש-72 שנה לעמוד במרד נגד הקדוש ברוך הוא,

ולקבל מהקדוש ברוך הוא ברכה להמשיך עוד כמה שנים,

זה כמו לעג לרש.

חייבים לעשות תשובה בשביל שאדם סוף סוף, עם כל הרמזים שנותנים לו, גם בגיל כזה, והוא לא מבין, זה בעיה.

לא שבת, הוא לא מעניין אותו. הבנתי.

יש לך אנציקלופדיה שלנו?

יש לי, ראיתי אותך, אני אראה אותך כל לילה, שעתיים, שלוש לפחות בלילה.

יפה, וראית, לא?

לא.

אתה מוכן להראות? לא. אין בעיה.

תראה לו, ואני מקווה שבעזרת השם, כמו הבן שלה, אבנר,

שאף אחד לא השפיע, אולי זה ישפיע,

אז אני אשמח לברך שזה יועיל.

שיהיה לך בהצלחה. תודה.

רציתי לשאול את הרב בקשר לזמרים.

נכון, הרב אמר שאסור לשמוע איציק אפשר וכל אלה.

אייל גולן ושרית חדן,

כן, מותר,

גם לא.

אז זה יותר טוב, אני מציע, אני מעדיף שאת זה ישנו ואת זה לא.

מה שהרב יגיד אני אעשה, אני שואל את הרב.

תגיד לי, מה עדיף לאכול, נבלה או טרפה?

לא נבלה ולא טרפה.

בדיוק אותו דבר, לא אלו ולא אלו.

למה לא אלו? אפשר לשאול את הרב למה?

בוודאי, כי הם נקראים מחטיאי רבים והם עוברים על דברי גדולי ישראל. נכון, בגלל שפעם אחת הוא הלך עם, בוא נגיד ככה,

היה זמרים,

בגלל שהיו קצת בחורות, אני יודע אם מה.

קודם כול, אין פעם אחת שתדע. כל אלה עוברים באופן שוטף וקבוע,

עוברים את העבירות האלה וממשיכים למרוד. אז הם עוברים את העבירות האלה, למה?

הם שרים שירים לא רעידים? לא.

תגיד לי, אם אני אלך עכשיו לשיר לנשים, אני אלך עכשיו, אני אעשה ערב, ואני אשיר רק לנשים. זה בסדר?

זה לא בסדר.

למה?

אני אשאל שירי קודש. למה אני לא אדע בקשר לדתיות? אני לא יודע. אני אשיר שירי קודש. שירי קודש. רק תהילים אני אשיר.

זה בסדר, כן.

מה בסדר?

מה מה בסדר?

אז למה ירצו עכשיו כל גדולי ישראל נגד מרדכי בן דוד שמופיע בירושלים לבנות בלבד?

לא יודע. את זה אני לא שמעתי בכל זאת. אז אני יודע. אז אני אגיד לך, תיכנס לאתר שופר ותראה את זה עם המודעות.

מכל מקום גדולי ישראל, זה כל הזמרים שאמרתם? לא נראה לי.

בדיוק. 99 מופיעים ברשימה. אה, 99. אתה אומר את זה אפילו, שזה 99, וזה לא 100.

חלק, ולא כולם.

מנינו 99 אנשים עם שמות.

עכשיו, זו רשימה שיצאה מוועד הנגינה היהודית. אז איזה כן מותר?

אני שואל אותך שאלה. איזה כן מותר?

אל תגיד לי מה אסור, תגיד לי מה מותר.

אני אגיד לך מה מותר. מותר לשמוע את יהודה חדד. אז זהו, זה מה שמותר?

מספיק. כמה אתה רוצה בערב אחד?

בערב אחד. אני רוצה כמה שאפשר. אתה יכול רק במקום שיש מצווה, כגון חתונה וברית. אתה לא יכול לשמוע באמצע השבוע.

הלו? אבי נקש, למה לא? הלו?

אתה לא יכול לשמוע.

אפילו ביום חול זמרים עם תזמורת, בגלל שזה אסור, בגלל החורבן.

כתוב בשולחן הרוסימן תקס שזה אסור.

אני שמעתי את אבי נקש, בוא נגיד לך משהו.

הוא שר מאוד יפה, ויש כאלה שהוא עושה גם

נשים וגם גברים, כמו שאתה נותן הצעות של גם נשים וגם גברים.

נכון. אותו דבר ככה הוא.

נכון, אבל אני לא... אבי נקש אותו דבר.

נכון, אבל אני לא... אז למה עשיתם עליו חרם?

אבל אני אגיד לך, אם אתה לא שומע מה אני מדבר.

אני לא זמר.

אני מרצה,

ואני נותן הרצאות, עשיתם עליו חרם.

ואני נותן הרצאות,

וההרצאות שלי מותרות אפילו בתערובת אנשים ונשים,

כי בשביל לקרב יהודים מותר,

ואפילו אם נשים גלויות ראש,

אומר החזון איש, מותר להגיד פסוקים

אל מולן, למרות שזה איסור בסתם.

אם אתה נשוי לאישה ותהיה גלויית ראש, אסור לך לברך ולומר פסוקים כנגדה.

אבל במקרה זה, שזו הרצאה,

יהיה אפילו מותר.

זה מיוחד רק לאלה שמקרבים רחוקים.

אבל זמרים זה דבר אסור,

כי אסור קודם כול לשיר סתם,

שתיים עם כלים זה אסור, שלוש בסגנונות של גויים גם,

דבר רביעי, עם מחטיאי הרבים,

ותיכנס לאתר שופר,

ושם אתה תשמע מה שצריך.

בינתיים אני אשמיע לך שיר שחיברנו,

אסור לי שיר, אני אטוב. הזמרים, אבל מה כן רציתי לבקש ממך? קיצית.

רק רגע, זה אני אתן לך, תקשיב.

הזמרים הסוררים,

יצא שיר חדש

על הזמרים הסוררים.

זה שיר מחאה,

הזמרים הסוררים.

אתה תשמע אותו, מקווה שתבין את מילותיו,

ואז תבין בדיוק על פי השיר מה הם עושים ומה אנחנו מצפים מהם שיעשו.

זה נקרא הזמרים הסוררים, אבל זה המצב. בציצית, בינתיים אני אתן לך לדרישתך,

בבקשה.

לברך שהחיינו?

ודאי, אם אין לך מיטה אחת חדש,

אז זה החדש.

ברוך. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר כישנת את ה' שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

יפה.

שמעתי נעריו שזה היום יש לנו הרבה בעלי תשובה, וזה אור גדול, וכל אחד יכול...

אבל רואים למעשה הרבה הרבה אנשים שרוצים להתקרב ורוצים ללמוד תורה ורוצים לקיים מצויות, יש להם קשיים גדולים ועצומים שזה לא הולך להם.

זה משהו מעכב, רואים שדברים לא הולכים.

הרבה הרבה אנשים, הרבה הרבה רוצים,

ומתחילים, הם לא יכולים לגמור מה שהם רוצים לעשות.

אני אגיד לך למה.

כל מי שמחובר לחברה שהוא עדיין היה בה,

שיש בה כל אמצעי הקומוניקציה,

אם יש להם את הפלאפונים,

אם יש להם את האינטרנט או את הטלוויזיה או מקשיב לרדיו וכל הדברים האלה,

אדם הזה, יהיה עשרות מונים קשה לו להתקדם.

למה?

אחרי שהוא מתחמם בתורה ביראת שמים חצי שעה-שעה,

הקרירות והקירור שהוא מקבל לאחר מכן מההבלים, מהליצנות, מהשטויות,

זה מוריד לו את כל מה שהוא ספג.

גם אם הוא ספג והחליט,

בא העולם ומתכחש לכול ומראה לו את הכול באופן ורוד. הנה, אנשים חיים, עושים מה שהם רוצים, לא קורה להם שום דבר.

כל הזמן הוא חי בסתירה.

השאיפה שלו להתקדש.

לעומת זאת, הטומאה פורצת מכל צד,

וזה נראה לגיטימי,

כאילו אין בזה שום מניעה ושום איסור. אף אחד לא אומר כנגד זה כלום.

ממילא קשה לו התמודדות, והחברים מושכים קצת.

ודאי שקשה. מה העצה?

אם הוא רציני ורוצה להחליט באמת,

ושם יש את האחוזים הגדולים ביותר של הצלחה,

פשוט להתנתק מהסביבה שלו לתקופה של חודש לפחות,

ללכת לישיבה בשביל לבחון את עצמו ואת רצונו,

משם בסביבה תומכת ואוהבת וחמה,

שם הוא יקבל את ההחלטה האמיתית.

גם אם הוא יצא לאחר מכן משם, משהו ספג כל כך תקופה ארוכה ורצופה,

יקל עליו את ההתמודדות, גם אם הוא חייב לחזור לסביבתו.

אבל אם הוא נמצא פה ואומרים לו, בוא תלמד פעם בשבוע, פעמיים בשבוע,

מה הוא סופג בשאר השבוע?

זה כמו לשים

מזלג חשמלי בתוך כוס,

ואם מוציאים אותו מהכוס, הכוס מתקררת, צריך עוד פעם להרתיע מחדש.

כל פעם צריך להרתיע מחדש.

אבל אם זה מחם של שבת, אפילו על חום של שבת,

המים נשארים חמים כל הזמן,

כי לא מנתקים את זה.

נכון.

אני מסכים.

ודאי מי שעדיין קשור לדברים אחרים, הוא לא יכול. אני מדבר על אלה שבכלל לא קשורים לעניינים שהרב מזכיר.

אלה שבאמת רוצים.

אתם מדברים על הנושרים, על הנושרים. לא על הנושרים. על אלה שנמצאים בהיכלים. על החרדים.

החרדים לא רוצים במאה אחוז. יש שרוצים. אלה שרוצים במאה אחוז

יכולים להצליח בקלות.

אם בעלי תשובה שבאים מהקוטב הצפוני יכולים,

בגלל שהם רק רוצים, רק בגלל שהם רוצים,

יכולים להתהפך ולהתעלות אפילו מהחרדים,

ובמהרה אפילו,

זה רק בגלל הרצון.

חרדי רוצה,

אבל לא רוצה ממש.

וזו שאלה ששאל סבא מסלובודקה.

איך זה הכוזרי

בא אליו מלאך, והמלאך אמר לו,

מעשיך אינם רצויים, כוונותיך רצויות?

למה בא לכוזרי, מלך גוי, למה בא לו מלאך מן השמים מספר פעמים

לעורר אותו?

למה לנו לא בא מלאך?

ואומר לנו,

מעשיך לא רצויים, כוונותיך רצויות כמו שאתה אומר.

אז הוא מסביר,

כי הכוזרי היה לו רצון אמיתי,

לכן בא לו מלאך.

אנחנו רוצים, אבל לא באמת עד הסוף.

לא מוכנים למסור את הנפש בשביל זה, לא מוכנים לוותר על הקטנות,

על ההנאות הקטנות,

לא מוכנים להפסיד זמן וממון. לא מוכנים.

מוכנים עם הגבלה.

עד ש.

עד ש.

אבל בעל תשובה. לא מדבר גם אל אלה שמוכנים.

אין דבר כזה.

וזה הולך להם קשיים. קשיים?

אברהם אבינו עבר קשיים.

עד גיל 75 הוא התמודד עם כל העולם.

והיה צריך להפוך אותם מעובדי עבודה זרה למאמינים באלוקים ושוברים גם את הפסלים.

מגיל 75 היו לו קשיים מאוד גדולים.

הקדוש-ברוך-הוא החליט שהוא עכשיו מתחיל לנסות אותו.

אז דבר ראשון אמר לו, לך לך,

מארצך ומולדתך.

וסיים בלך לך אל הר-המוריה.

סיים את הניסיונות אתו בגיל 137. מגיל 75 עד 37. 137. אתה שומע?

ורק בסוף אמר לו, עתה ידעתי כי יראה לו כמטה.

נו, היה לו קשיים או לא היה לו קשיים?

והוא היה אברהם אבינו או לא היה?

כל רגע הוא היה אברהם אבינו.

כל רגע.

עם הקשיים.

ואת הכוח הזה הוא נתן לנו.

ואנחנו יכולים עם אותו כוח כמו שלמדנו הערב להשתמש.

לא משתמשים אתו עד הסוף במסירות נפש, כשמוכנים גם להיכנס

לכבשן האש. אז לא מצליחים.

קשיים יש.

תמיד יש.

אין דבר כזה בלי קשיים. בלי קשיים סימן שהשם ויתר עליך.

אם אין לך ניסיונות, השם ויתר עליך.

כי את אשר יאהב השם יוכיח,

אב את בן ירצה.

כן,

שאלה נוספת.

יש לי שתי שאלות אליך.

שאלה ראשונה,

למה

הרב מתנגד לדמר המדרכי?

אני לא מתנגד, קודם כול, לשום זמר,

לא מזרחי ולא אשכנזי.

גדולי ישראל יצאו נגד הזמרים שמופיעים במעורב או בנפרד.

הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב לבקוביץ,

הרב נסים קרליץ, הרב גרשון אידלשטיין ועוד רבים,

הרב עובדיה יוסף, הרב שלום כהן, הרב מסעוד בן שמעון

ועוד רבים.

הרב עובדיה יוסף יצא לפני שלוש שנים. אתם ישנים בעמנואל.

לפני שלוש שנים יצא,

החבר שלו משקר?

לא, אתה משקר.

הוא מסביר את אבא שלו, כי הוא אמר שקר.

אתה משקר, לא הוא,

כי הוא לא אמר.

אני שמעתי, יש לי את ההקלטה, אני יכול להשמיע לך.

זה פסק הלכה

של הרב עובדיה יוסף. שם כתוב למעלה, תגדיל,

תגדיל,

וכבר אסרו כל גדולי ישראל באיסור גמור,

ערבי שירה אפילו בנפרד.

זה מה שאומר הרב עובדיה יוסף. ערבי שירה אפילו בנפרד, אבל לשמוע אותם שלא להשתתף במעורב.

עזוב עכשיו את לשמוע, דיברנו עכשיו. הוא שאל אותי על זה. תמתין, סבלנות. אה, זה שני דברים שונים.

ודאי שונים. אז זה נחלק. אז לשמוע בבית זה דבר שמופיע על רב. אני ממשיך. תמתין, תמתין, סאלם. תמתין.

סאלם, תמתין.

כן.

אז פה כתוב שאסור. זה ברור.

רגע, עזוב. תראה לי עכשיו את הפסק של גדולי ישראל.

רק שנייה.

עכשיו, אני מראה לכם פסק

שיצא עכשיו,

שכל גדולי ישראל שהזכרתי, כולל הספרדים,

כולל התימנים,

אומרים שאין לשיר את השירים של הזמרים האלה אפילו בחתונות ובסעודות מצווה וכיוצא בזה.

תיכף תראו פה את הפסק שלהם. זה בנוסף.

אז למה קראנו עכשיו את קראס, אבל קראסת הרי שעה ובעדה חמישית,

ככר השבת,

שמעתי. ככר השבת,

זה ברדיו פול חי. שמעתי.

כיכר השבת וחדרי החרדים וקול בעורמה,

כולם שייכים לאותה קליקה שנהנים ומתפרנסים מהשירים.

אני יכול לדבר?

הלו,

תן לו לדבר. תן לו.

הלו,

למה אתה מסתיר לי אותו? תן לי לדבר אתו.

אפשר לדבר?

אפשר לדבר?

תנו לי לדבר.

צריך להבין,

אלה האתרים,

וקול בעורמה וקול חי וערוץ-2000,

וכל אלה מתפרנסים מהזמרים ומהזמרה.

זאת אומרת, האינטרס שלהם,

אני יכול לדבר עד הסוף? תודה רבה לך.

עכשיו,

אני לא צריך את הכיכר. אני כבר מכיר את הכיכר. ראיתי ושמעתי. אני אענה לך על הכיכר.

עכשיו תקשיב, תסתכל פה,

תסתכל פה, בבקשה, זה פסק הלכה שיצא בראש השנה.

הלאה.

אותו דבר מה שכתוב קודם. הלאה, תעלה.

פה יש הרבנים הגדולים כולם,

ולמטה כתוב, אין לשיר את שירי הזמרים הללו, למה זה נולבט? אני לא מבין מה זה נולבט. אפילו בחתונות, ככה החליט הרב אוזנר.

ככה, זה הפסק שיצא וכולם חתמו עליו.

יש את הפסק המלא באתר שופר, שיש בו כ-30 חתימות של גדולי ישראל, אשכנזים וספרדים.

אני לא פוסק, הם פסקו,

וגדולי ישראל ככה החליטו.

הרב עובדיה לא השמיע את דעתו בעניין השירה כלל.

הרב יצחק יוסף לא אמר משמו.

שמעתי את השיחה, היא מוקלטת אצלי מאשקלון, שהוא דיבר,

היא הושמעה בקול בעורמה,

ושם לא מדייקים בכוונה.

אומרים שהוא אומר בשם אביו שקר וכזב,

כי הוא לא אמר ואביו לא אמר לו.

לעומת זאת, הרב אבוטבול אמר ביום שישי

שהוא דיבר עם הרב עובדיה יוסף, והוא פוסל, כמו כל גדולי הרבנים, את הזמרים הפסולים וללכת להופעות שלהם וכו'.

ולגבי שירה הוא אמר שאי אפשר להתיר את זה בשופי אלא בשלושה תנאים שאחד מהם זה שאנשים מדברים.

מדוכאים והמצב רוח שלהם הוא רע זה בכלל מותר לכתחילה לאנשים שמדוכאים ועוד שני תנאים שהוא אמר וזה גם לא משמו החלק הזה מדעתו

החלק הקודם הוא אמר משמו

אז זאת אומרת

זה מה שנאמר ולא בשם הרב עובדיה אם הרב עובדיה רוצה להגיד את דברו

היה כותב פסק כמו שהוא כתב פה

והיה גם אומר

והוא צריך להגיד כך

חוזר אני ממה שחתמתי בשנת תשס״ז.

למה?

כי בפסק שלו כתוב שאין נפרסם אותם.

אם אין נפרסם את הזמרים במודעות כי זה נקרא מחזיק ידי עוברי עבירה

אז לפרסם שיש להם הופעה

זה אסור,

זה הרבה פחות

מלהשמיע אותם עצמם בקול בעורמה.

שהרי אם אתה משמיע אותם

ואתה נותן להם קרדיט,

זה פרסום שאין כדוגמתו,

וודאי שזה בכלל האיסור של הרב עובדיה.

אז אי-אפשר להגיד שהרב עובדיה מתיר לשמוע אותם בשופי.

זה אחד.

גם מה שהוא כתב במפורש בחווי דעת,

הוא כתב במפורש שאלה שמקלים מעצמם לשמוע ברשם קול או ברדיו,

אלה שמקלים,

הוא אומר שאלה

הנח להם לישראל,

מוטב שיהיו שוגגים ועלו יהיו מזידים, משמע שהם עבריינים, אבל קטנים יותר במזידים.

והוא מסיים במחמיר, תבוא על הברכה.

אבל בסיום, מה הוא אומר?

הוא אומר, ואנו, אין לנו אלא דעת מרן שפסק כהרמב״ם,

שזה אסור לחלוטין,

כי יש איסור בסימן תקס״ם שהריף

והרמב״ם

והראש ומרן

וכל הגדולים פוסקים

שאין לשמוע שירים בכלל עם כלי נגינה בגלל חורבן הבית.

אז מאיפה אתם ממציאים שמותר?

ומה שהרב יצחק יוסף אמר,

שלמה לשבור דיסקים,

אפשר להביא את זה לישיבה,

אין בעיה, את כל השיבורים אני אעביר אליו,

ומצדי הוא יכול להדביק אותם מהבוקר עד הערב.

אבל עוד דבר אני אגיד לך,

אני גם מתכוון לשלוח לו, אם הוא רוצה,

שירים של זמרות,

כי הם מתירים גם לשמוע זמרות שלא מכירים,

ואני אשלח לו גם גויות,

ואני אשלח לבני הישיבה שלו גם זמרים כאלה, ואכן בעיה.

אם הישיבה שלו שומעת זמרים וזמרות גויות,

אני ממליץ, נכון, אני ממליץ.

נכון, אבל זה היתר שלא כל הגדולים מסכימים,

זה אתה גם צריך לדעת. אז נחלקו הפוסקים? לא נחלקו?

לא, כי רובה דרובה אוסרים רק מיעוט.

אז אם רוצים,

אפשר להתחיל לפני ברוך שאמר, לשמוע גויה לבנונית

בשביל לקבל את המוואלים שלה.

לא, לא, לפני זה מומלץ.

למה?

כי זה נותן השראה לשמוע אישה על הבוקר.

וגם אחרי זה, נכון, לפני התפילה,

אחרי תפילה,

באמצע,

אפשר לשים ברקע, כמו בקופת חולים גם,

בישיבה שישמעו גויות,

וזה ייתן השראה ללומדים.

באמת זה דרך התורה.

הרי זה דברים פסולים מעיקרם, זה דברים שהשכל לא סובל. למה בעומר אסור? אני אסביר, זה אסור. כל השנה אסור.

כל השנה אסור.

אתה ככה לומד.

אז תקרא תקס. הדבר מתוך דבר. אתה לא לומד כלום. אם היית לומד, היית לומד תקס, והיית מבין שזה לכל השנה. אבל אתה חושב שאני לא לומד כלום. אז אם אתה שואל מתוך מתוך, הרי כתוב מפורש שלא כל השנה.

אז מה אתה שואל?

טוב, מכל מקום, אם תסמכו על כיכר השבת, יקרקרו אתכם בעולם הבא.

הזמנתי זמר, הזמנתי ציון גולן, לדוגמה, הפרדה, הכול, כמו שצריך. מה האיסור?

מה האיסור? למה אסור לי להזמין אותו? ציון גולן הוא פסול לחלוטין, פסק הרב רצבי.

אחרי ששמע אותו, ואחרי שדיבר אתו,

ואחרי שהבטיח,

ואחרי שזה, על סמך מה? על סמך זה שהוא מופיע מעורב, הופיע, הו, מומו, מומו.

בחודש האחרון הוא מופיע מעורב. בחודש האחרון הוא מופיע מעורב. בחודש האחרון הוא מופיע מעורב.

הופיע מעורב. כל חודש שהוא חתם עוד איזה, ההודעה, אתה לא נותן לדובר. אתה לא נותן לדובר. אתה לא נותן לדובר.

תן לך לדובר. אמרתי שהוא מופיע.

מופיע. מופיע. אני אומר מו.

מופיע.

לא צריך, הנה, יש לי סרטים.

הסרדתי אותו, הוא הבטיח

לרב עובדיה יוסף, תגיד, והוא קיים.

לא, הוא נפל בכמה מקומים.

הוא מסכים. שבע פעמים הוא צדיק בטרם.

אבל אתה צריך לעזור לו לגוף. אתה צריך לעזור לו לגוף.

לא לגוף.

נפל כמה פעמים. תדרוס זה לא חוכבא.

לדרוס זה לא מגמר. לא נפל, קודם כול הוא לא נפל. צריך לעזור לו לגוף.

קודם כל, הוא לא נפל, זה לא חוכמה למרוח שם. שמעתי, הוא לא נפל,

הוא בתוך התהום יושב, והוא מפיל...

והוא לא רוצה לצאת, הוא לא רוצה לצאת. הזמנתי אותו והוא לא בא.

תדבר איתי, אני אביא אותו. יאללה, נראה, בבקשה, ואם לא תביא אותו, מה יהיה? רגע, חכה, די היסקאוט, רגע. צלצל אליו עכשיו, צלצל,

צלצל! רגע. עכשיו, רגע. עכשיו תשמע, הוא בו-פאעה.

הוא לא בו-פאעה.

לא, לא, ביטלו לו.

צלצל!

צלצל, אני אביא לך, תביאו לו טלפון רגע,

צלצל עכשיו נראה אותך, בבקשה. אתה לא יודע, הוא חביר רק שלח אותך, אתה לא יודע.

יפה מאוד, אתה לא יודע,

יא חביבי, זהו.

נמחק לי,

כן, אבל תיקח ממישהו, צלצל לשכנים, לחברים. תראה את הסוף, תראה את הסוף. אני מכיר את הסרטון. לא, הם יראו, הם יראו. איך הוא נפל, נפל.

הנה, בבקשה, תראו, תראו. מה עושה סטיון גולה?

נכון, מה עושה? האם זה לא הייתי עולה?

יפה, היית מה עושה סטיון גולן. יפה. נפל קצת, זה הכול. ראית מה עושה סטיון גולן. אתה נפל קצת. די, נפל קצת. זהו.

זהו.

זה סיון גולן.

זהו.

אז אתה, אתה תדע לך רק דבר אחד.

אתה תזמין אותו,

וחביבי אתה תהיה אתו ביחד. רגע.

אבל לפני שהוא הכריז שהוא מפסיק להרכיב מאובן, הוא הכריז 25 שנה, הוא מכריז. לא.

לא בקבל עם ועדה ככה. חרות חלק, אתה ילד אתה. בן כמה אתה? אבל עובדה, שנייה. בן כמה אתה? לא משנה. זה משנה. לא משנה. כי עוד לפני שנולדת דיברתי אתו שיפסיקו. אז מה אתה מדבר שטויות? רגע. אתה לא מכיר אותו. אבל עובדה שכרגע, כיום, באירועים הוא מופיע, בסדר.

חרות חלק. בכל החתונות, בכל הבחירות, זה עובדה, אבל זו עובדה.

חרות חלק. אבל זו עובדה. זו עובדה. טוב. עובדה קיימת. טוב, טוב, טוב. תזמין אותו. טוב, טוב.

ואתה תהיה איתו ביחד.

כן, קדימה. שאלה הבאה.

אביב! אביב! כן, שאלה.

רגע, רגע, אצל הנשים.

יאללה!

רגע, שאלה יש פה אצל הנשים.

יאללה!

רגע, שאלה יש פה אצל הנשים.

כן.

תן לה, תן לה.

כן.

כן.

בבקשה.

זה סגור.

בסדר.

בבקשה.

אני מצטערת, אני באתי פה להתחזק, ואי אפשר רק לדבר על מוזיקה, יש פה עוד דברים שרוצים לדבר.

זה לא הגיוני מה, שזה כבר חילול השם מה שהולך פה.

כן, בבקשה, שאלתך.

חבר'ה של כיכר השבת, להירגע.

אני רוצה גם לשאול את הרב שאלה, אני, קוראים לי בת שבע.

אני מעדיפה שלא יראו אותי.

אל תראו אותה, יאללה. מספיק מכירים אותי פה ביישוב,

לצערי. כן.

וגם כשמראים את זה בכנסים, שלא יראו את הקטע הזה. אין דבר כזה. זה אי-אפשר.

הלאה.

טוב, אני פשוט אשה צנועה. גם אני.

אוקיי. אני רוצה הכוונה, עצה וברכה.

אני בעבר הייתי אמנית זמרת, לנשים בלבד, לילדים.

זכיתי להופיע במדרשות לבעלות תשובה בכל הארץ, לחזק.

נשים באו אלי עם דמעות בעיניים ואמרו שנתתי להן תקווה ואור בחיים.

זימרתי, רקדתי,

חיזקתי הרבה נשים, הצגתי.

לפני שנתיים וחצי הכול הושפט.

אני יוצאת במצב של סבל מתמשך בעקבות ניתוחים שעברתי אחרי שתי תאונות נפילה רציניות, שבר בקרסול,

תאונת דרכים לפני חצי שנה, שהתהפכתי עם הרכב הזה שאני יושבת עליו בבני-ברק הקדושה.

נוצרו לי פגיעות עצבים מהניתוחים. אני לוקחת 12 כדורים באמהות חזקים,

הרבה על בסיס מורפיום, גם לעזרה נפשית.

בקצרה. מה שמחזיק אותי, בעיקר שפויה בחיים, זה הבת שלי, שתהיה בריאה, ובעלי, שיחיה ויהיה בריא,

המוזיקה שאני שומעת, שירת נשים בעיקר, וזמרים חסידיים,

וסייעתא דשמיא שאני רואה בתהליך ההחלמה, שהוא מאוד מאוד אטי.

עכשיו, אני חשבתי שאני מצאתי את הייעוד שלי בחיים לשמח נשים, להפיק אירועים לנשים וילדים עם הבת שלי,

בדיוק לפני הניתוח שהיה לי לפני שנתיים וחצי,

עשיתי הצגה חסידית מאוד מרגשת,

וכבר הזמינו עוד הצגות, ואמרתי להם, הלאה, הלאה. מה הנקודה בסוף? אני פשוט אומרת שיש לי המון כעס על הקדוש-ברוך-הוא, כי אני רוצה כל הזמן שואלת אותו, מה אתה רוצה ממני?

אני עוד שבוע הולכת לטיפול מאוד קשה בתל-השומר,

של מרפאת כאב עם דרך הוריד, עם כל מיני רעלים שהכניסו לי לגוף

ואלקטרודות במוח, ואני מתה מפחד.

נו, ואת חושבת שאם את כועסת על הקדוש ברוך הוא אז הוא יחזור למליאה. לא, אני פשוט,

אמרתי, אני הלכתי לשומח נשים, אני רוצה לעשות את רצונך. מה זה המילה לכעוס על הקדוש ברוך הוא? לכעוס, אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני, אנחנו מבינים משהו. ולמה אני כל כך הרבה סובלת.

למה אני לא יכולה עכשיו, יש לי ילדה, אני לא מבין אותך. למה את רואה ויש כאלה לא רואים? כשאני שומרת שבת, שומרת הכוח. למה את רואה ויש כאלה לא רואים?

למה רב ששת לא ראה? למה רב יוסף לא ראה?

למה רבי יוחנן מתו לו עשרה ילדים? למה רבי עקיבא סרקוט בשרו מסרקות ברזל?

למה אלף ואחת שאלות על גדולי עולם,

ולך יש שאלות שאת כועסת?

את מכירה את עצמך בכלל?

אני מנסה להכיר את עצמך. את לא מכירה את עצמך.

אם היית מכירה את עצמך, היית מבינה שמגיע לך פי אלף יותר גרוע.

יותר גרוע.

ודאי.

אני לא יכולה ללכת לעבוד. את מכירה את הגלגול הקודם שלך?

את מכירה את הגלגול הקודם שלך? לא, אבל אני גם רוצה לחיות. אז מה את שואלת שאלות? אני רוצה עכשיו לעשות משהו בחיים. איוב סבל ייסורים שאין לי שום בריאה בעולם.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא, איפה היית? ביסדי ארץ בכלל.

אתה יודע בכלל מי אתה?

אתה גלגול דרח.

אני ניצלתי משהו, ניסיון התאבדות שהיה לי.

אבל את צריכה לכעוס על הקדוש-ברוך-הוא?

יש לי איזה שהוא כעס על זה שאני לא יודעת מה הוא רוצה ממני, ואני מנסה לעשות את זה. את לא יודעת, תשאלי, אבל למה לכעוס?

אבל אני כל הזמן מרגישה שאני נתקעת בחיים שלי. אני שואלת אותך שאלה אם את, סליחה, רוצים שלא מאפשרים לי עכשיו להביא עוד איש של ילד לעולם בגלל הזיהום ברגל. שואלת. שמעתי, הרופאים שלך מחר, שיטפלו בך,

הם יכניסו זריקות או יחליטו, כמה אפשר? אני שואל.

את תכעסי עליהם שהם עושים את זה?

אני נכעס עליהם.

למה הם עושים לך חורק? אם יש פה מטרה ל... תעני על השאלה.

אני אכעס אם אין לזה מטרה של החלמה.

ואם יש? היה רופא פרופסור ואמר, אני רוצה להתנסות על הרגל שלך, כי זה מקרה נדיר. אמרתי לו, אני לא שופן על ניסיונות שלך. מאוד כעסתי עליו.

תקשיבי למה שמדברים אתך.

כן.

צריכים לעשות ניתוח.

מאשימים את הרופא למה הוא מנתח ובחר במקצוע הזה?

לא. או שמודים לו על זה שהוא למד את המקצוע כדי שאפשר יהיה לעבור את הניתוח?

מודים לו. תודה.

הקדוש-ברוך-הוא עושה לך ניתוח.

הוא יודע בדיוק למה את צריכה ניתוח. את לא מבינה.

כבר שני ניתוחים.

שמונה.

בן-אדם בא בריא לרופא, פתאום אומר לו, יש לך מחלה.

אז הוא אשם, הרופא שאומר לו שיש לו מחלה?

לא, אבל אני... וכשהוא אומר לו, גם הטיפול, אז הוא אשם?

אבל אני עשיתי גם לפי מה שרבנים אמרו, הרב פירל, הרב גריינמן,

אבל אם הקדוש ברוך הוא עשה משהו איתך,

הוא עשה על פי דין.

כי הקדוש ברוך הוא דן על פי דין בצדק וביושר,

ותמיד הוא עושה פחות

ממה שמגיע.

כי אם הוא היה משלם לאדם כ...

תעשהו, לא היינו חיים רגע.

אבל אני עכשיו לא מצליחה להיות ילדה, אימא לבת שלי, שסבלתי המון עד שזכיתי לה.

אז הקדוש ברוך הוא הביא לי מתנה, שאני לא אוכל... קודם כל תגידי תודה שנשארת לבת, כי יש כאלה שהוא לקח אותם ונשארו ילדות בלי אף אחד.

טוב, אני עוד כאן.

תודה.

אז תתחילי להודות לקדוש ברוך הוא ולהגיד לו, אתה חכם ואתה יודע ואתה מבין.

איך בטוח הכול סבב?

זה אתי מה שאתה רוצה, חכם ושמחה. לטובתי, זה הכול.

שתעשה הכול לטובתי, ככה ל... כן, תעשה הכול לטובתי. תראה, הרב, אני כתבתי המון שירי תפילה והודיה להשם, שירי אמונה,

ואני אשארה אותם לעצמי, לחברות.

אני פשוט שואלת את הקדוש ברוך הוא באמת,

מה לעשות, איך לחיות בשמחה בתוך כל הסבב? לא צריכה לשאול, תעשי כל מה שצריך על-פי ההלכה,

תתייעצי עם חכמים וזה הכול,

בלי שום תלונה.

תלונות רק סובלות. תראי, עם ישראל התלוננו במדבר,

תראי כמה מתו.

לא להתלונן. אני מדברת להשם, אבל כל הנושא של פתיחת סידור ופתיחת תהילים,

ולהגיד את מה שכולם אומרים,

לא מדבר אלי, אני לא מצליחה לפתוח, ואני גם כועסת על עצמי, אבל באיזשהו מקום

קשה לי מאוד. אין מה לעשות.

אם הרופא יגיד לך שאת צריכה לקרוא את ההוראות של מה שאת צריכה להתכונן למחר, תקראי.

ואם הוא יגיד לך שאת חייבת לעשות תרגול בחשיבה,

תעשי.

ואם הוא יגיד לך שאת צריכה ללכת ממקום למקום,

לרוץ או לעלות על איזה מכשיר,

תעשי.

ואם הוא יגיד לך לשכב חודש ימים בבית-חולים, תעשי.

ומה שיגידו לך אנשים, תעשי. מה שאומר השם, לא בא לי, לא יודע, אין לי מצב רוח. לא, זה לא עניין של מצב רוח. זמן. אני כל הזמן מחפשת מה לעשות.

אני שואלת שאלה אחרונה. תתפללי. מה הבעיה? יש משהו שהרב

יכול לכוון אותי לקרוא, לא להתלונן על הקדוש-ברוך-הוא כל הזמן. אני רוצה על משהו שהרב יכוון אותי במיוחד. אני מכוון. כבר שעה אני מתכוון, את לא שומעת. להתפלל ולקרוא. משהו שאני יכולה לקרוא, להתפלל. לא לקרוא כלום עכשיו, לא להתלונן. הנחו אותי לקרוא את עומר דבורה. אז הנחו אותך. אני אומר לא להתלונן ולומר לקדוש-ברוך-הוא,

כל מה שאתה עושה אתי אני מסכימה ועושה זאת לטובתי.

לא שצריך המלצות,

זה בשביל שאת תשנני לעצמך.

כל תרופה שאני מכניסה, אני אומרת, יהי רצון שיש עסק זה לרפואה, כי רופא חינם אתה, אבל הרופא רק מוסיף לי עוד כדורים ועוד כדורים. כמה אפשר?

כמה שהקדוש-ברוך-הוא קובע, זה מה שאפשר.

כל זמן שאדם חי,

מה יתלונן אדם חי? אני לא רוצה לחיות ככה. אני רוצה למות. אני לא מרגישה שאני יכולה לחיות ככה. הבנתי. אני משתגעת. מאה אחוז. ואת חושבת שאם תעברי, יש לי כאבים שמגיעים למוח, שמעתי.

ואם את חושבת שתעברי לעולם ההוא, יהיה לך שקט? אני מודיע לך שבמצב שלך,

אם זה מה שיהיה וזה מה שתעשי,

מצבך יהיה עשרות אלפי מונים פי כמה גרוע,

כי מי שחלילה פוגע ב...

או מי שלא סיים את תיקונו פה,

לפי מה שהחליט לו הקדוש ברוך הוא,

הוא ילך לשם, ושם הרבה יותר גרוע. למה?

שם זה עונש רוחני כואב מאוד,

כי עונש גשמי עובר.

אז כדאי לך לעבור פה את כל מה שצריך, ואת יכולה לקצר את זה,

אם לא תתלונני,

לא במחשבה,

לא בדיבור ולא במעשה.

לא להתלונן. הכנעה במסירות.

אני בציפורניים מנסה להיות שמחה.

אין מה לעשות. לא צריך שמחה, לא להתלונן. בסדר.

לאהוב את מה שהשם עושה. אנשים יקראו את זה. לא לאהוב, לא להתלונן. לקבל את זה בהשלמה.

השם, כן, רוצה ככה, את מוכנה.

אני רוצה שהרב יברך אותי. בבקשה. מה השם?

בת שבע בת נאוה לרפואה שלמה.

בת שבע בת נאוה לרפואה שלמה מהרה.

אמן.

תודה רבה.

בבקשה.

כתוב שצדיק באמונתו יחיה, ואנחנו לומדים בשואה שחצי משליש של הרבנים בשואה, הם מתו בשואה למעשה.

איך בדקת שזה חצי ושליש?

לא רואה לי עוד עיקה, אבל מתו בשואה.

נו, בטח מתי. מה חשבת?

כן, אבל צדיק באמונתו יחיה. בחורבן הבית מתו?

מתו.

ומה כתוב?

ממקדשי תחילו. אל תקרא ממקדשי, אלא ממקדשי.

שכל מי שהיה יכול להוכיח ולא הוכיח נתפס בעוון.

מי שיש לו אפשרות להוכיח ולא מוכיח נתפס בעוון של הפושעים והמורדים.

גם צדיקים.

כל צדיק שאינו גמור יכול להתפס.

צדיק גמור לא נתפס.

בחיים. בחיים, כן. בחיים. חוץ מהגזירה

שהגיע זמנו.

הבנת, מותק?

תודה רבה. תהיה בריא.

כבוד הרב, יש לי שאלה,

לא ספציפית, כללית.

לצערנו הרב זה דבר נפוץ פה בכל המדינה,

שאומרים

שאחד מתחתן, שניים מתגרשים.

לצערי, אני חש את זה בכאב,

כמובן לא עלי,

על הכלל אני מדבר.

איך יכול להיות שזוג חי,

כן, מדובר כללי, זה לא זוג, זה יכול להיות כמה עשרות,

בכל מקום, גם פה,

שהם חיים עשר, 20 שנה, 25 שנה,

יש ילדים, לומדים בבית חרדי,

תורה אווירת שמים, ובכל זאת

פתאום מתגרשים.

הרי לפי המחקר, שמעתי. אני אסביר לך.

לא יכול להיות, הרי לפי הנוגדנות שלכם. עזוב, לא יכול להיות. תקשיב, תקשיב.

העם עומד.

אנשים מסתכלים...

רק על התוצאה, ולא יודעים מה מביא לתוצאה.

תדע לך שבציבור החרדי,

בציבור החרדי,

הרבה מן המתגרשים זה בגלל חיבור לאינטרנט,

לפייסבוק

ולדברים כאלה,

ושם מכירים כל מיני דברים, והשם ירחם.

קודם לא היו דברים כאלה,

לא היה קשר לעולם החיצון,

ולא היו נפגשים, אתה מבין,

בקלי-קלות,

אתה מבין, נכנסים לאיזשהו מקום וטיק-טק מנהלים דו-שיח, רואים אחד את השני וכו' וכו'.

לדוגמה, אתר חדרי-חדרים, חרדים,

כאילו זה אתר של זימה ממש.

ונכנסים לשם חרדים, ויש שם דברים נוראים לחלוטין.

אז זאת אומרת,

רואים ששם נמצאים חרדים, או כיכר-השבת, או מקומות כאלה,

שנמצאים אנשים ששומעים רכילות, לשון הרע, אפיקורסות,

וכל מיני דברים,

סכסוך בין רבנים ומחלוקות.

הם כאילו מביאים את שני הצדדים ומשחקים אותה,

וגורמים בזה נזק לא יסולא בפז.

ואנשים נכנסים, ואוהבים לשמוע,

ויש גם

חדשות נייס,

איזה אנשים טיפשים, קלי דעת,

שלוקחים איזה מיקרופון וצועקים,

ועכשיו הגיע האדמו״ר,

ומתחיל לחרטט איזה חרטוטים, ופה ושם,

והכול סביב כסף וכבוד ושטויות והבלים,

או קול בעורמה וקול חי וקול מת וכל החבר'ה האלה,

שזה ליצנים וריקים, כמו דוד טיפש,

שבמוצאי-שבת מביא כל פעם, אתה מבין, זמרים ריקים מתוכן,

ומאדיר את שמם ומפרסמם נגד גדולי ישראל.

נו, אז אם יש דברים כאלה,

איך אנשים לא יתגרשו?

ולך תברר מה קורה בקול בעורמה,

מה יש שם, בינו לבינה?

דברים המפורסמות, איך זה קורה?

כשיש קרבה לגברים,

או בעבודה,

או באינטרנט,

או בפייסבוק, או בדברים כאלה,

נהיה ריבוי. וזה גם אופנתי,

אופנתי. פתאום קמה אשה, הרב מוצפי סיפר לי,

והוא מוקלט בהסרטה,

שהוא אומר במפורש,

שביום אחד באו אליו שני אברכים,

שאנשים אמרו שהן לא רוצות יותר לחיות אתם בגלל הזמרים.

הן לא יכולות, הן משועבדות להם.

נשים חרדיות נשואות, נשות אברכים, ביום אחד.

בקיצור, צריך לסלג את האינטרנט מהבית. ודאי.

את האינטרנט, את הפייסבוק, את הטלוויזיה, את הרדיו.

כי הרדיו מעורר למקומות האחרים,

ובפלאפון, ובפלאפון,

אם מתנתקים מההשפעה הקלוקלת,

אז הבית יכול להישמר, אבל אם העיניים גדולות והאוזניים ענקיות,

אז חביבי, מי יחסום את יצר הרע אם מכניסים אותו כל כך בקלות?

כבוד הרב, עוד שאלה, מה אפשר לעשות לקירוב המשיח במצב שלנו? הוא מתקרב מאוד,

רק צריך לדחוף עוד קצת,

כיוון שמיליון וחצי זה טוב,

אבל צריך עוד, עוד, עוד. תודה רבה, יהי רצון שכולם יזכו בתשובה.

כן.

כן, 1, 2, 3, 4. כן. את יכולה לצלם בבקשה? אל תראה אותה פה, כן.

מצלמים כן, אבל לא מראים, כן.

לדעתי,

קודם כול, לפני שרוצים לקרב בן-אדם לדת,

צריך לעשות אהבה בין האשכנזים לספרדים.

זו הדעה הראשונה.

בפני הכול. תגידי לי, בפעם הקודמת שהייתי פה את גם שאלת אותי שאלה? לא, זה לא אני.

אה, זה לא היה טוב.

דבר ראשון, לקרב את העם הדתי אחד לשני באהבה הזאת, שהחילונים יבואו וייראו את האהבה ביניהם.

אז הם ירצו באמת להתקרב לדת ולא יגידו איזה דת יש לנו. אז בואי אני אגלה לך סוד לפני אשכנזים וספרדים.

תדעי לך שהבעיה זה לא אשכנזים ולא ספרדים, זה המידות של בני-אדם.

מי שיש לו מידות לא טובות,

גאווה, קנאה, שנאה, תחרות,

שם זה מתחיל.

לדוגמה,

הרב שטיינמן אוהב את כולם,

את כל הצבעים והגוונים.

הרב שחר אוהב את כולם,

הרב אוזנר אוהב את כולם,

הרב עובדיה אוהב את כולם. כולם אוהבים את כולם,

אבל תלוי במידות.

כשיורדים קצת, יש כאלה שלא אוהבים. למה הם לא אוהבים?

המידות שלהם. זה לא קשור לגוון וצבע, כי יש גם ספרדים שלא סובלים ספרדים,

יש מרוקאים שצוחקים על עירקים ועירקים על תימנים ותימנים על כאלה, וכל אחד על מה.

וחבל מאוד שהילדים שלנו נפגעים מזה. אבל זה לא קשור לעדות.

זה קשור מאוד.

לא הבנתי.

זה לא קשור. הבנתי. זה המידות.

אם אתה חושב שהעדה שלך יותר מוצלחת,

זו בעיה במידות שלך.

למה?

אברהם אבינו היה עירקי, הוא חושב שמחנך אותנו. ומשה רבנו היה מסרי ועוד כאלה היו. אז מה הקשר?

מה זה שייך לעדות?

הקשר הזה שאנחנו חוזרים בתשובה ובאים לדת, ומי שמלמד אותנו ללכת למידות,

זו הבעיה המקורית.

הרבנים

שמלמדים אותנו איך ללכת בדרך הישרה,

ואנחנו מנסים ומשתדלים ללכת בדרך הישרה,

אבל הם מכוונים אותנו לכיוון השני,

והילדים שלנו סובלים מזה.

איזה כיוון שני?

של השנאה, של השנאה.

כשאנחנו באים ממשפחות חילוניות, לא הבנתי. מה לימדו אותך? את מי נס...

נו.

אני, אני, מה לימדו אותך? רגע, אני אומרת לך בכנות, אני לא מתביישת. תעני רק על השאלה. אני פולניה, בעלי תימני.

אנשים פה יורקים עלי, למה אני פולניה? התחתנתי עם תימני.

בעלי אומרים לו, למה התחתנת עם פולניה?

זהו. והילדים שלי סובלים מזה בגלל שהם לא יכולים להיכנס לבתי-ספר,

בגלל השם משפחה.

אני שואל, אז עכשיו מי ש... ומי שיש לו בעיה,

יצחק עוד.

אתה מבין עכשיו איזה... שמעתי, שואל אותך שאלה. מי שלא קיבל בבית-ספר בגלל השם משפחה,

זה בן-אדם גזעני. נכון. אז זה לא קשור, זה מידות.

יפה. אז זה לא משנה, זה מידות.

אז איך אתה רוצה שמידות כאלה, שכל בן-אדם, במקום לקרב אותו ולתת לו, לא הבנת, זה בעיה של מידות. למנד אותו, לגדול במידות שלו, לאהוב אחד את השני, למרות כל... עוד פעם.

הם לא לומדים מוסר, כי הם בעלי גאווה. בעלי גאווה לא לומדים מוסר. אין מי ש... וזה לדעתי לא יהיה אף פעם קרבה.

את רואה? זו שנאת חינם שעד עכשיו נמשכת אלפיים שנה. חבל מאוד. חבל מאוד. ובגלל זה המשיח לא יופיע פה.

הוא יופיע עסבן-ענו.

יהי רצון.

כן.

תודה.

ערב טוב.

ערב טוב.

רציתי לשאול את הרב בחזרה על הזמרים.

כיכר השבת, כן.

לא רק כיכר השבת ולא העמיה.

זה הדרך, כאילו, מה, בשביל להחזיר אנשים בתשובה, זה הדרך? כאילו אתה רוצה לפסול את כולם, לא לשמוע, אין שירים, זהו, יותר, אין כלום?

זה הדרך, כאילו, אתה מתחיל לא טוב,

אתה מתחיל לא טוב, אתה בא מורעל. אתה תתקן אותי. אתה בא מורעל,

אתה צריך לשאול,

לא לבוא מורעל. אני שואל.

מה אני עושה? אני שואל. להחזיר בתשובה? החזרתי יותר ממך ומכל מי שאתה מכיר. אני מאמין. יכול להיות שכן. אז אל תלמד אותי איך להחזיר בתשובה. אני לא. בסדר. אחת, שתיים. אני רואה את המחלוקות האלה שיש פה בחוץ. לא נראה לי שאנשים חוזרים פה מתשובה בגלל זה. קודם כול, אין מחלוקות.

אה, כל מה שאנשים פה, כאילו, כל הערב הזה, כאילו, לא יודע. זה לא נראה מחלוקות? לא, זה כיכר השבת, זה משהו אחר.

אה, באמת?

עכשיו, אני רוצה שתבין דבר אחד. תכל'ס.

תכל'ס.

כשאני הלכתי לחילונים בשביל להחזיר אותם בתשובה,

אמרתי להם שאסור לחלל שבת.

אז מה אם אמרו? ככה אתה רוצה להחזיר בתשובה? שאתה אומר לנו שאנחנו חוטאים?

שאסור לחלל שבת? אז מה אתה רוצה להגיד, שאנחנו חוטאים?

אמרתי להם, אתם יודעים, גם אסור לאכול לא כשר,

כי אסור לאכול שקצים ורמסים ונבלות וטרפות.

אמרו, אז מה אתה רוצה להגיד? שאנחנו לא בסדר? שאנחנו לא טובים?

שאנחנו טמאים? מה אתה עושה פה? מחלוקת?

ואחר כך אמרתי להם גם שחייבים לצום ביום כיפור. אמרו, מה אתה מגזים?

מה אתה חושב?

אני חושב שאנחנו ירוקים

וכן הלאה. אז מה חשבת שאם זה אסור לעבור על המצוות,

אז אני לא הלכתי לחילונים ואמרתי להם?

אמרתי להם, ועשיתי מיליון בעלי תשובה כאלה.

הרב הלך לזמרים והודיע להם? אני לא צריך הוראות ממך מה לעשות. לא, אני שואל, אני סתם שואל. כשתהיה רב, אני לא רב, לא. אז אני יודע שאתה לא, כשתהיה רב

תבין מה תפקידו.

אני עשיתי את כל ההשתדלות בשביל אלה, מה, לצאת בחרמות ולהתאים את כולם ככה? אני יכול לדבר? אני יכול לסגור לך את המיקרופון ובזה יסתיים. לא, בסדר, סתם. כיבדתי אותך בשביל למעיל עור, אבל אתה לא נותן לי להמשיך. אני אוריד אותו בשביל זה. מאה אחוז. אז תקשיב, תקשיב.

אני מסביר לך.

אני עשיתי מעל ומעבר לאנשים האלה, שהם לא ראויים לשום מאמץ,

משום שגדולי ישראל אמרו לפני עשרות שנים

את האיסור והתפרסמו האיסורים,

ולמרות האיסורים בלעדי הם המשיכו ומרדו בהם.

זאת אומרת, לא אני אמרתי שאסור,

השולחן ערוך וגדולי ישראל של הדור אמרו שזה נכון גם לדור הזה.

אחרי שנכנסתי לתמונה בעקבות אירועים כאלה ואחרים, שלא אפרט כרגע כי הם כבר נמאס לציבור לשמוע,

אז אני קראתי להם,

ועוד לא יצאתי נגדם והסברתי את האיסור והשפעתי ואמרתי שאני מוכן גם לעזור להם להשתקם

וגם לשאת בהוצאות של ההפסדים,

ואני מוכן לעזור להם להיתקן,

והזמנתי אותם לביתי,

ועשיתי מעל ומעבר למה שעשה הרב עובדיה והרב אלישיב והרב שטיינמן.

הם לא קראו לכל הזמרים, כשהם יצאו בפסק שלהם נגדם,

להגיד להם, בואו, בואו, ילדי,

אני רוצה להסביר לכם שזה אסור. לא.

הם כתבו את האיסור ישר, וזהו.

קראו להם מחטיאי הרבים, וזהו. כנראה שאתה עשית את העבודה.

אני עשיתי את העבודה לפנים משורת הדין,

אבל כיוון שאני, כשאני לוקח משהו לידיים, לוקח אותו רציני,

והם רגילים לרבנים שכותבים ואחר כך לא עוקבים,

אני המשכתי לעקוב אחריהם

והבאתי את התוצאות. לא מתאים להם.

אז לכן הם מרעילים את האנשים כאילו אני הייתי חייב להזמין אותם.

אני לא חייב להם שום דבר. אגב, הם. כמו שאני לא חייב לחילונים,

אני יכול להגיד לחילוני, אתה מחלל שבת,

ועונשך כך וכך.

באמת. ואני יכול להגיד לחרדי, לא לזמן,

לכל חרדי אני יכול להגיד,

אתה עובר עבירה,

ועונשך כך וכך.

אתה לא מאמין לי?

תקרא בשולחן הראשי סימן כך וכך.

חובתי כיהודי לפני רב,

להוכיח כל יהודי על פי התורה וגם חובתך.

ומי שלא עושה נתפס בעוון.

אם אתה רוצה להיתפס, Welcome, אני לא.

אני מודיע,

כיוון שיש לי כוח להוכיח אחרים, זה לא תישא עליו חטא. כיוון, בדיוק. זה ממש כוח. כיוון, בדיוק, שלא תישא עליו חטא, שאם לא תוכיח תישא עליו חטא.

אז לכן אני מוכיח,

וכל מי שיכול להוכיח ולא מוכיח נתפס.

הבנת?

אז במקום להוכיח אותי,

תוכיח אותם, שאם לא,

נתפסים בעוונם.

ומה עם גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? אין פה? אין דבר כזה.

לשון הרע זה גם גזירה שאין הציבור יכול. למה? הנה, הרב, עם כל ההוכחות של הרב, לשון הרע, שמעת? בוא נראה כמה יצאו מהערב הזה. אתה מוכן לשמוע את השאלה שאני עונה לך? כן.

לשון הרע זה איסור דאורייתא, בחפץ-חיים יום אחד קם והחליט לכתוב

שולחן ערוך על לשון הרע.

זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

אתה יודע מי אמר את זה?

הוא בעצמו אמר.

הוא הלך לרב שלו ואמר, אחרי שכתבתי את הספר,

אני לא מאמין שמישהו יוכל לקיים את זה.

האם להוציא או לא להוציא?

אמר לו, תוציא.

לא אמר לו, הנח להם, מוטב שיהיו שוגגים ועליהם מזידים.

אמר לו להוציא.

למה?

הוא אומר, אם תצליח להוציא הנחה

מיהודי אחד

שיקרא את הספר ויתענח שהוא לא יכול היה לקיים את הספר,

שווה היה להוציא.

שמעת?

אם יהודי אחד רק היה מפסיק לשמוע את הזמרים הפסולים,

אשרינו.

72%,

מיליון אנשים,

לא שומעים את הזמרים.

160,000

שברו את הדיסקים.

יש לי להביא ליצחק יוסף הרבה שברים לישיבה.

הבנת?

כן. זהו. תהיה בריא.

הבנת?

כן.

הלאה.

הרב.

כן. הזמר שלומי שבת, מותר לשמוע?

לא, גם לך לא.

יפה. אז אם אני לא טועה,

הוא הופיע אצל הרב באחת ההרצאות, אתה לא טועה, רק אתה ישן מיושן. אתה לא קורא את האתר. כדאי לך לקרוא את האתר ולראות מה היה עם שלומי שבת. שמה?

תקרא באתר.

אה, אני אקרא באתר. הוא גם חיווט את השיר.

מה אתה חושב שכל היום אני אענה לך על שטויות שכבר כתובות? לא שטויות, אבל זה עובדות. שלושה חודשים כבר. זה עובדות. עובדות, עובדות. בטח, עובדות.

עובדות.

מה? אסור להשאיר, אסור להשאיר. מותר, מותר.

שים לזמרים הסוררים בחייאת.

תשים, שישמע קצת, שיענה.

אה... כבוד אהב.

רגע.

עכשיו אנחנו שומעים שיר מחאה מותר

הזמרים הסוררים לא חוזרים ולקח לאט-לאט את עתידם דורים

עיקשות עורף ולסוס ודאי על דורי הדור

חילול שמיים

עכשיו מרישה שרים שרים שרים שרים לא כשרים אך לא כשרים

תנועת מעש בעשני ושוך הנוער בשלמוני

הגמורים שרים שרים שרים שרים סלוק שרים ותנועות מעש בעשנים ולשוך הנוער בשלמוני

קבלו עליכם עול מלכות סמלי,

עזרו בכם וסלקו היצר,

שלא תאבדו שאר מלבנה עצר.

מי שאהב את כולכם אשמח לשמוע רחל,

שהזכרתם לעשות תשובה ועזבתם דרך משווה.

כזמאים שרים שרים,

שרים קשרים אך לא קשרים,

מעט נעש עם ראש המים,

משוך הנוער ושלמוני,

הזמברים קשרים ושירים,

שירים ושירים,

חלוק שירים ותנועות בעש בעש שמים,

משוך הנוער ושלמוני.

אשמח לשמוע עליכם שהשכלתם לעשות תשובה ועזבתם דרך תשובה

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

או-או-אוו,

או-או-או-אוו...

תודה.

נשאלתי שתי שאלות

למען בנות ישראל.

מה לא טוב לראות סרטים שונים אם אני בת?

סרטי גויים.

השקפה רעה,

מושב לצים,

טומאת הגויים,

צחוק וקלות ראש,

מרגילים לערווה.

מה לא טוב בספרות גויית, ספרים חילוניים לקריאה?

אלישע אחר יצא לתרבות רעה

על-ידי זה שספרי מינים וספרים חיצוניים היו נופלים מחיקו.

אז אם תנא קדוש

היה יכול ליפול עד כדי כך מספרים כאלה,

כל שכן

בני ישראל או בנות ישראל.

כן.

ערב טוב, כבוד הרב.

בקשר לזמרים ששרים בערבי שירה, אנחנו מבינים את הרב וזה ההלכה.

הרב רק חידד את הנושא.

אבל היה באחד העלונים לפני כמה שבועות

שהיה כתוב שם לגבי שירים של גויים שלוקחים והופכים אותם לשירי קודש.

יכול להיות שלא הבנו את זה נכון, רצינו לומר שהרב יבהיר את זה,

כי אם אסור לקחת שירים של גויים ולהפוך אותם לשירי קודש, אז בעצם כל עביע רננות אפשר לגנוז.

קודם כול, רבים מן הפוסקים, וביניהם גם הרב פלאג'י,

אמרו שלא להשתמש בשירי גויים עם מכמים וכו'.

ולהמיר גם כן, לא כולם מסכימים שאפשר להעביר מחול לקודש.

נכון שיש כמה פוסקים שאומרים שאפשר,

אבל יש כאלה שאומרים שאי אפשר,

ואנחנו הבאנו את הדעה הזאת שאומרת שאי אפשר.

כן.