מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 110

 - - - לא מוגה! - - -

ערב. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. ורציתי לשאול, כולם מכירים את סיפור יציאת מצרים? יש את עשרת המכות, ורציתי לדעת, כן, למה כאילו המצרים קיבלו עשר מכות, ולמה הם לא, כאילו, המשיכו להשתחוות לפסלים, ולא האמינו באל אחד ויחיד. זה מה שרציתי לדעת. חשבתי שאתה רוצה להגיד למה הם קיבלו רק עשר מכות. אבל מכל מקום, הם לא יכלו להשתחוות ביותר לפסלים כי הם טבעו בים. אז אני לא יודע מה קרה אחרי זה, אבל הם טבעו, אכלו אותם מדגים. אבל נשארו כמה שכאילו... לא נשארו מהמצרים, נשארו מצריות. תודה רבה. אבל זה לא רק הם. תשאל, למה האנשים שהכירו כמו נבוכדנצר הרשע, שהכיר את הקדוש ברוך הוא ושיבח אותו בשבחים גדולים, למה הוא המשיך להשתחוות? ולמה אחרים? ולמה, לצערנו, להבדיל, יש יהודים פה בינינו שיודעים שיש אלוקים חיים ואף על פי כן הם משתחווים לכסף ולזהב? למה? יש ויש. מה יש ויש? הם לא רואים את האמת. אתה רואה? ברוך השם. אתה שומר תורה ומצוון? משתדל. למה רק משתדל? שומר, שומר. שומר שבת, מניח תפילין. ומה, לא שומר? מה, לא שומר? אתה לא דתי כמוני. אני לא... הדבר היחיד שאני לא עושה זה שאני לא לומד תורה, כי אין באפשרות עיקרי. למה? מה אתה עושה? עובד כל היום. גם אני, גם אני. מה הבעיה לעבוד? אשריך, אשריך עבודת חודש. נכון, גם אתה יכול. אבל תגיד לי, מתי אתה מסיים את העבודה? חמש, שש. הוא, מוקדם. תראה עד איזה שעה אני עובד. אני רק מתחיל את העבודה. אז מה הבעיה? אתה לא יכול ללמוד? בעזרת השם, אני מקווה שנוכל. מקבל עליך? אני מקבל עלייך, כן. יפה. רגע, רגע. וציצית, אתה גם מוכן לשים עליך? יש לך? שכפץ. יפה מאוד, אשריך. ורציתי להוסיף עוד משהו קטן, כן? סיפור של השגחה פרטית. מגיע. אני לא הסתובבתי עם ציצית ולא זה. הלכתי ברחוב לפני כמה ימים, משהו כזה. פגשו אותי איזה חבורה של ערבים, והם שתו ככה וודקה וזה. התחילו לקלל אותי. אמרתי, לא נכון. הם ראו אותי עם כיפה וזה, התחילו לקלל אותי, אמרתי, לא נורא, אני כאילו, נעביר, לא, אין צורך להתייחס אליהם. ולאחר מכן הם באו, באו לתקוף אותי, הצטרחתי להגן על עצמי, וחמשתם, ממש חמש אנשים עם סכינים, ממש סכינים קפצו עליי, ויצאתי, אני, בזכות הציצי שאני שם עליי, יצאתי אפילו בלי שריטה. הסכין פגעה בי והחליקה, ממש החליקה, ראיתי אותה עומדת להיכנס, והחליקה בדיוק ברגע שהיא נגעה בי. ובזה אני מודה לבורא עולם. אשתבח כמו לעז. תודה רבה. דל'ה מפה. לכל דבר בעולם יש בריאה. כאילו, יש בורא שברא כל דבר שקיים פה בעולם. כאילו, נניח ואלוהים ברא את העולם, כי אני אישית לא מאמין בו, אבל הוא ברא את העולם, בסדר? מי ברא אותו? מאיפה הוא נוצר? זהו. יש לי עוד כמה שאלות בהמשך. אוה, זה טוב. רגע, רגע, חכה, חכה. הלו. אתה יודע, הרב לסטרי מספר שהוא פעם הגיע לחוג בית והייתה אחת צפונבונית כזאת ששאלה אותו, תגיד לי, איך זה כאילו, כאילו, איך זה, כאילו, כאילו, ככה התחילה עם כאילו, כאילו, כל דבר כאילו. אז לאט לאט הוא שכנע אותה כל מיני דברים, ו...אז היא אמרה לו, תגיד לי, איך זה כאילו מברכים על שתייה כאילו ששותים וזה? אז הוא אמר לה, תשמעי, אני לא יכול להגיד לך. אז היא אמרה לו, למה? הוא אמר לה, תתחילי להגיד, ברוך אתה השם, כאילו שהכל ים דברו כאילו כאילו זה כל הקטע שאני לא אני לא בא בלעג בגלל זה אני לא מניח אתה מאה אחוז אסור לצחוק אני לא חס חלילה ואללה אז די בגלל זה אמרתי נניח כאילו אני לא רציתי להגיד מילה שלה אם היית אומר נניח הייתי מספר על נניח אבל בסדר נניח לזה רגע כאילו נו עכשיו תשמע טוב אתה נברא נכון? נכון ומישהו היה לפניך שברא אותך, זה נכון? לא צריך הוכחה שהיה מישהו שברא אותך, נכון? אפילו אם אתה לא מכיר אותו. אבא שלי. אבל אפילו אם אתה לא מכיר אותו, אם אתה היה טוב, אז אתה, ברור לך שנבראת על ידי מישהו שקדם לך, נכון? נכון? אין לך שאלה עליו, מאיפה הוא בא? יש לך שאלה מאיפה הוא בא? מהמשכיות, מפה הוא ובוא. מה זה אכפת לך, ואם הוא לא בא מהמשכיות? אבל ברור שאתה נברא ממישהו שברא אותך, זה נכון? כן. לא אכפת לך אם אתה מכיר את הסבא. אתה מכיר את הסבא? בטח. ואת אבא של הסבא? לא, לא נראה לי. בטח שלא. רגע, אז אם אני לא יודע להסביר מי זה אבא של הסבא... לא, כי את אבא של סבתא שלי כן הכרתי. הבנתי. ואת אבא שלו? ואת אבא שלו? לא, מה פתאום? לא הייתי בתכנון. אבל יכול להיות שלא היה לך כזה? מה, אבא של הסבא? כן. יש תמונות? לא, אם אין תמונות. אז לא, לא יודע, אני לא מכיר. לא, אבל אם אתה לא מכיר ואין תמונות, אז יכול להיות שלא היה? סבתא שלי מכירה אותו, והיא סיפרה עליו, מה? הבנתי. ברוך השם שיש לך משפחה שזוכרת. מה? ברוך השם שיש לך משפחה שזוכרת. אבל אבא של סבתא שלך היה אבא של הסבא שלה. מישהו זוכר אצלכם את אבא של הסבא שלה? לא נראה לי. לא נראה לי. האם אנחנו צריכים להביא הוכחה שהיה אבא של הסבא של הסבתא שלך? לא. או שזה ברור שהיה? ברור שהיה. ואם אנחנו לא יודעים ממה הוא בא וממי הוא בא, אז מה זה אומר שהוא היה או לא היה? רגע, ואתה יכול להוכיח פה שבן-אדם לא בא מהמשכיות, כאילו, מפו ורבו, הוא בא ככה? בטח שאני יכול להוכיח. תוכיח לי שמישהו פה בא ולא בא מהמשכיות. אתה. אין צינוף של הלידה שלי, אבל נולדתי בקפלן. אני אראה לך. זה מה שסיפרו לך. אה? זה מה שסיפרו לך. אבל אני אסביר לך. אתה נברא ויש מי שקדם לך, ויש מי שקדם לך, וכן הלאה, נכון? עד ראשון הנבראים, נכון? מוכרח שיהיה ראשון הנבראים? כן, היה את אדם וחוה. נכון. עכשיו, אותם מי ברא? אותם ברא הקדוש ברוך הוא. מוכרח שמישהו ברא אותם, נכון? מי? הקדוש ברוך הוא. בסדר, זה מה שאמרתי. זה ברור שאמרתי. עד אליו. עד אליו. מי ברא אותו? פה. אם היה מישהו שברא אותו, או מה הוא היה? אבא של האלוהים כאילו אם מישהו ברא אותו, הוא היה הבן של זה שברא אותו, היה נברא. אז מה אתה רוצה להגיד שלמה, כאילו... איך אני אסביר לך את זה? אלוהים בא ככה לבד? נוצר, הוא לא בא, הוא לא נוצר. אם הוא בא, היה מישהו לפניו שהביא אותו. אם הוא נוצר, היה מי שייצר אותו. הבורא יתברך לא ברא, הוא לא נברא והוא לא נוצר. הוא קיים, נצחי, המציאות הבלעדית בעולמות. ואיפה אתה יודע שאף אחד לא ברא אותו? אני אסביר. כי אם מישהו ברא אותו, אין נברא. נכון? בסדר, זה כתוב. לא, לא, לא, בלי כתוב עכשיו. תשכח, אין תנך. אם היה מישהו שברא אותו, מה הוא היה? נברא כמוני כמוך. נכון? אנחנו נבראים? כן. נברא מעיד על בורא? כן. אי אפשר שראשון הנבראים לא יהיה לו בורא, כי אחרת מאיפה הוא נברא? מוכרח שיהיה לו בורא? מוכרח או לא מוכרח? כן. אבל מוכרח גם שלבורא לא יהיה בורא, כי אם יהיה לבורא, בורא מה הוא יהיה? נברא. בסדר, הוא לא בורא. רגע, רגע, רגע. אפשר שיהיה רק נבראים בלי בורא? טוב, חייב להיות בורא. תודה. יכול להיות בורא שהוא גם נברא? אבא שלי ברא אותי. יכול להיות בורא ראשון שהוא גם נברא? לא, זה לא, אבל... למה זה לא? מה למה זה לא? כי אז יהיו נבראים בלי בורא. אבל אני לא מאמין בקטע שאלוהים בא ככה לבד. הוא לא בא. הוא לא בא, הוא היה. אסור לך להאמין שהוא בא. הוא לא בא. הוא היה. הוא קיים נצחי. עוד פעם. הוא? הלו? הלו? הלו? הוא המציאות הנצחית. עד כה האמנת? לא, לא הבנתי כלום. כלום. כלום ממה שאמרת. רגע, מה השם שלך? אלון, אתה פשוט לא עונה לי על השאלה. ודאי שלא, כל הזמן. מה השם שלך? נתנאל. נתנאל. יש לך שכל? כן, ואני משתמש בו. תראה לי. תביא סכין. ומה אני אראה? מוח. זה לא שכל. הוא בפנים. אמרת, השכל בפנים? יש מישהו שראה שכל? זה הגדלה שכאילו... כאילו... אני לא מדען אבל... כן. עם הזמן אתה נולד אתה לא יודע שום דבר אתה לומד מאנשים מבוגרים ממך בבית ספר. מה זה שכל? איפה זה שכל? אתה יודע? אני כן. איפה זה? תכף אני אגיד לך ואם אני אגלה אתה תדע. עוד פעם, איפה זה שכל? אמרנו, חותכים את המוח. מה מוצאים? מוח. עוד פעם מוח? וכל מיני גרפש. שכל, מה זה שכל? שכל. חשבתי שיש לך, אמרת שיש לך. מה זה שכל? זה ידיעות שיש לך בראש, אתה יודע שזה ככה וזה ככה וזה הולך ככה ו... מי שיש לו יותר ידיעות יש לו יותר שכל? מן הסתם. ומי שלא יודע הרבה אין לו שכל? יש לו, רק שהוא לא משתמש בו, לא פיתח אותו, או שהוא אילג או משהו. אתה מדבר על מחשב. אני מדבר על שכל. אתה עוד פעם, אתה לא עונה לי על השאלה. אני עונה? ממש לא. מה זה שכל? לא יודע. העילונים קוראים לזה עוד שם, אינטליגנציה. איפה זה? במחשב. בג'וק. בג'וק. תשמע רגע מה טוב. עוד פעם. מאיפה בא השכל? מי זה שאתה לומד כל יום דבר חדש. רגע, השכל היה קודם או הידיעה באה קודם? קודם הידיעה ואחרי זה התחלת? כאילו קיבלת את הידיעה הראשונה ואז... באה הידיעה, לאן היא באה? אנא ערף לראש. באה הידיעה, אתה אומר, השכל, לא? מי קולט את הידיעה? השכל. ואיפה בא השכל לפני הידיעה? זה כמו קופסה ריקה, בסדר? שמת בדבר, אז הדבר הזה בא לקופסה, ומן הרגע זה מתחילה להתמלות. נכון. שואל שאלה. זה הקופסה שלך. נכון. מי קולט אבל השכל? נכון. מאיפה בא השכל לקופסה שלך? הוא נברא. אה? מה זה איך הוא בא? הוא שמה, זה כמו... אתה יכול להראות לי אותו ככה שאני ארס? אה אין? אי אפשר לראות שכל? לא נראה לי. אז מי יכול לשים מה שלא רואים בתוך קופסה שקולט את הידיעות? מישהו. מה זה מישהו? הבן אדם שברא את העולם. לא בן אדם. הבן אדם שברא את העולם. לא בן אדם זה משהו רוחני שברא את העולם. אם הוא יכול לברוס שכל שהשכל הזה הוא רוחני ולא גשמי, כן? אז הוא גם יכול להיות רוחני ולא גשמי. נכון. נכון? אני מאמין. אני מבין שיש דבר בעולם שברא את העולם. תודה. רוחני או גשמי? לא, רוחני. רוחני. רוחני תופס מקום? אני לא מאמין שבן אדם יכול ליצור מערכת כוכבים וכל הדברים האלה. שמעתי, שמעתי. תופס מקום רוחני או לא תופס? לא נראה לי. לא נראה. אז אם זה לא תופס מקום, למה אתה רוצה לברוא אותו? אני רוצה לברוא אותו. כן, אמרת, אמרת מאיפה הוא בא? אני שואל מאיפה הוא בא. הוא לא בא, הוא נמצא, רוחני נמצא. בסדר, אבל מאיפה? מה זה מאיפה? מה, הוא ככה פתאום בא באוויר בום? הוא לא בא, הוא קיים. בסדר, הוא קיים, אבל היה אמור להיות לו התחלה מהפשוט. הוא לא ישב למעלה בשמים. מאיפה בא לך השכל? הוא לא ישב שם בשמים, ויום אחד היה לו משעמם. נחזור. מאיפה בא לך השכל? אמא שלך ואבא שלך לא הכניסו לך שכל. הכניסו שכל. לא הכניסו שכל. מאיפה בא השכל? מה הרוחני אמרת? כן. הרוחני שכל. הרוחני שכל. אוקיי, אמרת, תופס מקום או לא? לא. לא. אז מה הבעיה? הוא נמצא. הוא נמצא שם, זה כן, אני אומר לך. לא שם. הוא נמצא. הוא נמצא. אתה שם. עוד פעם. יש פה נוח. אתה לא נוגע בנקודה. עוד פעם. הנה, אני נוגע. תראה, כל מקום שאני נוגע. זו הנקודה. עכשיו תקשיב, יש פה רוח? כן. מאיפה באה הרוח? דרך החלון. דרך החלון. ולפני שהגיעה לחלון, מאיפה היא באה הרוח? בחוץ. בחוץ. איפה זה בחוץ? בכל כדור-הארץ. מה? רק כדור-הארץ? ביקום. בכל היקום מלא רוח אוויר? חמצן? לא, לא חמצן. אז מה? סוגים. סוגים. סוגים. חלל. יש חלל? כן. כל העולם היקום חלל? מאיפה הוא בא? מישהו ברא אותו. רגע, רגע. מישהו בנה את החלל? כל היקום, את כל מה שקורה סביבנו. את היקום, את החלל. חלל. יש חלל. חלל הריק? הביאו אותו מאיזשהו מקום, את החלל? הוא היה. הוא היה. אה, זה יכול להיות. עוד פעם אני מסביר לך. רגע, לא הביאו אותו. הוא היה. הוא הווה והוא יהיה הקדוש ברוך הוא. מחיאות ומחיאות ומחיאות ומחיאות ומחיאות ומחיאות ומחיאות. לא סיימנו, אנחנו עדיין באותה שאלה. בשכל. לא, לא בשכל. אז מה? אתה פשוט מאוד הופך את זה קצת ללעג. למה? ממש לא. לא. עוד פעם. אני שואל, באתי לפה במטרה לשאול אותך שאלה בשביל לקבל... תשובה. נתחיל מחדש. אוקיי. אתה נברא? אם אפשר קצת פחות על הצעה. אוקיי, אתה נברא? כן. ואבא שלך נברא? אוקיי. עד ראשון הנבראים? נכון. ראשון הנבראים חייב להיות לו בורא? נכון. חייב להיות לו בורא? מישהו ברא את אדם וחווה, לא? חייב להיות לו בורא. כן? גם בלי אדם וחווה חייב לראשון להיות בורא? לא משנה, איקס. חייב להיות בורא? כן, כן. כן? חייב להיות בורא. הוא חייב... חייב להיות בורא! הוא אמור לבוא מאיזשהו מקום. לא, זה אתה מכניס מילים. חייב להיות רק בורא. למה הוא מכניס? מה, אתה מאמין בדבר, מי אמר שצריך לבוא? הוא לא צריך לבוא. הוא היה, בסדר? הוא היה. אני שואל אותך שאלה. איך, מה, הוא סתם כאילו, היה והחליט לברור עולם? הלו, הלו, הלו, עוד פעם, לנברא הראשון יש בורא. אני מאמין שהוא אמור לקיים משהו. עזוב אדם הראשון, לא, לא, לא, אני מדבר אתך על אלוקים עכשיו. אין אלוקים, עזוב הכול. נברא ראשון, חייב להיות לו בורא, לא משנה מי זה. כן? חייב. אני שואל אותך שאלה. הבורא הזה לא יכול להיות נברא. למה הוא לא יכול להיות נברא? למה לא? כי אם כולם יהיו נבראים לא יהיה בורא, אז איך נמצאו הנבראים? אנחנו הנבראים. אבל מי יוצר את כל הנבראים? עם מישהו שהתחיל אותם, נכון? נכון. זה שהתחיל אותם לא יכול להיות כמוהם, כי אז היינו שואלים, אז מי יצר אותו? בסוף נגיע לאחד שברא את כל הנבראים, נכון? עוד פעם, אני, כן או לא? כן, אבל אתה לא מגיע, כן או לא? כן, אבל אתה לא מקשיב. עכשיו לא מעניין אותי כלום. מעניין אותי דבר אחד, לנבראים יש בורא, ולבורא לא יכול להיות בורא. זה הבנת? העולם הזה לא בסתם. העולם הזה נוצר ממשהו. לבורא יש בורא, עוד פעם, לבורא יש בורא? כן. אם יש לבורא, בורא מה הוא? נברא. יכול להיות נבראים בלי בורא? לא. לא. מוכרח שיהיה בורא? כן. שאין לו בורא? כן. כי אחרת מה יהיו? רק נבראים. רק נבראים. יופי. אז הבנת שחייב להיות בורא, נכון? אם חייב להיות בורא, אז קודם כל יש בורא לכל הנבראים, בסדר? עוד פעם. רגע! אתה מוגבל? חס וחלילה. בטח, מה, אתה לא מוגבל? לא. מה הגובה שלך? מטר שמונים שלנו. למה לא יותר? בסדר, נעצרתי. כי אתה מוגבל. עכשיו, אני אשאל אותך שאלה, השולחן הזה מוגבל? מוגבל. יש לו גבול. כן. האולם מוגבל? כן. כדור הארץ מוגבל? כדור הארץ כן, אבל היקום לא. היקום גם מוגבל. יש לו... אתה יכול להגיע לסוף? כן. תנסה. אני לא צריך, אתה. אני לא רוצה להגיע לסוף. גם אני לא. עכשיו, העולם מוגבל. שים לב, אני אסביר לך למה הוא מוגבל. אתה רואה את האולם הזה? יש לו נפח? הנפח הזה מוגבל? כן. בקירות, נכון? וגם אם לא יהיו קירות הוא יהיה מוגבל. אתה יודע למה? בניינים מסביב. לא, בגלל שהשולחן תופס חלק מן הנפח, אז הוא מגביל את הנפח. כל מה שנמצא בתוך החלל מגביל את הנפח גם. נכון. הבנת? אז זה מוגבל. נכון. אז מישהו הגביל את הנפח הזה. מי שהגביל את הכול לא יכול להיות מוגבל, כי מי שהגביל את הכול הוא ברא את הכול והגביל את הכול. עכשיו אם הוא יהיה מוגבל אז סימן שמישהו הגביל אותו לפניו ואם מישהו הגביל אותו לפניו זה צריך להיות מי שגדול ממנו וברא את כולם כולל אותו, נכון? נכון. והוא לא יכול להיות מוגבל כי אם נגיד שגם ההוא מוגבל אז יש מישהו שהגביל אותו, מוכרח להיות מישהו שברא את הכל ואינו מוגבל כי אם הוא מוגבל מישהו הגביל אותו שקדם לו, הבנת? נכון, הוא לא מוגבל. אז הוא לא מוגבל, אבל אז לא מאיפה הוא בא. אתה לא עונה לי על התשובה. לא, אין מאיפה הוא בא. זה מה שאני שואל אותך, מאיפה הוא בא. כן, אין מאיפה הוא בא. מה זה מאיפה הוא בא? הוא לא מוגבל. הוא ממלא, אז זה מה שאני שואל אותך, מה הוא? אני אסביר. היה ככה? לא, אני אסביר. הוא ממלא כל עלמין. תסתכל עלי, אתה כל פעם מסתכל הצדה, מחפש סיוע. עוד פעם, הוא ממלא, לא סיוע, אתה מצחיק אותם. הבנתי. הוא ממלא כל עלמין, ממלא. הוא המקום ברוחו, הוא מקומו של העולם ואין העולם מקומו. כל העולמות, כל הגלקסיות, הכול נמצאים בו. הוא המציאות היחידה. כל השאר זה נבראים שיכולים להתאייד בן רגע. הוא רק המציאות היחידה המוחלטת, הקיימת, הנצחית. הוא לא מוגבל, לא נפח, לא מסה, לא. כמו שאתה מבין שיש שכל, כמו שאתה מבין שיש חלל, ככה תנסה לצייר לך אם אפשר בכלל, בשביל שאתה תבין שזה לא חותכים מוח ומוצאים שכל. אין דבר כזה. מי שאומר ככה, אין לו שכל. דע, יש בורא שברא את הבריאה, אינו מוגבל. עוד דבר, הוא הכול יכול. הוא הכול... אם הוא ברא עולם, הוא הכול יכול. מדי. אם הוא לא הכול יכול, בדיוק זהו. הנה, כבר התחלת להבין. אני הבנתי עוד לפני שבאתי לפה. אבל הוא לא בא! הוא לא בא, הוא קיים. הוא קיים. הוא קיים. אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא. הבנת את זה? הבנתי, הבנתי את זה שאלוקים ברא את העולם. והוא לא נברא. הוא לא נברא. הוא בורא, הוא לא מוגבל. הוא לא מוגבל. הוא לא בא משום מקום כי הוא קיים. הוא קיים, הוא היה. אבל איך הוא היה? איך? מה? באוויר. אם תסגור את המוח, השכל ייתפס. אני רוצה לשאול אותך שאלה. הוא היה, נכון? הוא תמיד. הוא תמיד היה. הוא נצחי. מה הוא צריך, את כל העולם הזה על הראש שלו, וכל ה... זה לא על הראש שלו. זה נראה לי... שהוא החליט לברור עולם. למה הוא החליט לברור עולם ולא משהו אחר? זה לא על הראש שלו, זה ברגליים. איך הוא החליט לברוא כאילו כמה עמים, ולברוא את זה, ולברוא את זה, ולברוא את כל הדברים האלה. בשביל זה צריך ללמוד, מפרשת בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו בחושך על פני תהום. משם תתחיל, תסיים סוף ספר דברים, תדע הכול. אבל צריך שיעורים, לשבת ללמוד. למדתי הכול, מא' עד ת'. ראיתי. לא נכנסתי אולי למפרשים, אבל ללמוד הכול. למדתי בישיבה, ואני בא מבית דתי שיש לי איך ללמוד בישיבת שדרות, ואנחנו בבית שומרים שבת, רק אני לא. לא רק זה, והיה לך סבא וסבתא של הסבא. סבא וסבתא שעד היום הולכים לבית כנסת והכול, ועזרת נשים ומה שלא רוצים. ואתה עדיין מחפש את הקדוש-ברוך-הוא, כמו אמרם אבינו, ועוד לא מצאת. בן כמה אתה? ועוד לא מצאתי, ולא הבאת לי את התשובה. בן כמה אתה? בן 21 עוד 100. יש לך עוד זמן עד גיל 40. אם תמשיך לחפש, אולי תמצא אותו. בהליכה או בריצה? נראה לי שיהיה לך קשה קצת. יש. עוד פעם, אני מחכה לתשובה שתגיד לי. הבינו, הבינו כולם. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אני רוצה לדעת לגבי פרשת נח. יש לי שתי שאלות. היו שלוש קומות, והקומה התחתונה בספינה הייתה לזבל. הרי כל העולם בכאוס, אז למה צריך לשמור את הזבל בתוך הספינה? למה לא לשפוך אותו החוצה? זו שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, איך בעצם כל חיות העולם שקיימות היום הוחלו בתוך הספינה? ואיפה אפשר לקרוא על הניסים, באיזה מדרש אפשר להשיג את זה? ובכן, זה אחד מהסיפורים הנפלאים שאני מספר בדרך כלל על נח שהיה בתיבה, והיה בתוך הזבל של קומה התחתונה. נח נתבקש על ידי הקב'-הוא, בהיותו הצדיק, שנשאר בעולם, להיות בתפקיד מאוד חשוב, מנכ״ל גן החיות התנכי. ולמי שישמע דבר כזה שמכבדים את אחד מגדולי הדור להיות מנהל גן החיים, חיות יאמר שזה לא דבר הגיוני לשים בן אדם במצב כזה. מכל מקום, הקדוש ברוך הוא מצווה אותו כיוון שהוא רוצה שהוא ייתן חסד במשך שנה שלמה להאכיל את החיות כנגד כוח הנטילה שהיה בדור של החמאס, כי מלאה הארץ חמאס, שהיו חוטפים אחד מן השני. את הזבל לא ניתן היה להוציא החוצה, משום שהמצב של המבול לא אפשר זאת, ואת הזמן שהיו צריכים לפרוק לא היה זמן כבר להאכיל. נוח סבל סבל רב מאוד מכל הג'יפה שהיה שם, אני לא הייתי יכול לסבול את זה רגע אחד, ורבי יהודן אומר בגמרא שאם אני הייתי במקומו הייתי דוחף את הדלת ופורץ החוצה. זאת אומרת, זה היה ניסיון גדול מאוד, גם בלי הג'יפה הזאת, סתם להתעסק עם החיות, אתה יודע איזה ריח יש להן, אז זה לא פשוט, ומקלחת הם לא עושים. אז זה קצת קשה, והנס היה גדול מאוד, משום שמעט מחזיק תמרובה, כך אומר המדרש, זה נעשה בדרך נס, אבל הקדוש ברוך הוא ביקש תיבה שהיא בעצם אונייה ענקית, אבל גדולה, אבל לא מספקת כמובן לכל הברואים שהיו שם בפנים, אבל כמה שאפשר למעט בנס, ממעטים. לכן הקדוש ברוך הוא ביקש תיבה גדולה שלמעשה לא הייתה יכולה להכיל את הכל, והם הוחזקו שם בדרך נס, כמו שישראל היו יכולים להיות תחת ארון הברית, כל ישראל, וארון הברית יש לו מידות קטנות מאוד, ואף על פי כן, וזה כמה מהניסים שהיו בעולם, שנקרא מעט המחזיק את המרובה. תודה רבה. תהיה בריא. שאלה יש לך? בבקשה, תן לו. בפרשה, בעזרת השם, שנקרא בשבת הקרובה, כתוב שאברהם יושב בפתח האוהל כחום היום, ובורא עולם שולח לו שלושה מלאכים בדמות הנשים. כתוב שאברהם רץ אל הבקר, מכין להם לכבד אותם. מצד אחד בקר, מצד שני גם דברי חלב. שתי השאלות על העניין הזה. ידוע שאבותינו ידעו את כל התורה עוד לפני שקיבלו אותה. אז איך זה מתיישב? עם הבשר והחלב. אז יש דברים שבאמת אנחנו יודעים שזה מה שרצה בו לעולם שיקרה, ולכן, כמו שיעקב אבינו התחתן עם שתי אחיות, למרות שידעת התורה, אבל יש את הסיפור. לא צריך להגיע לזה. הם אכלו את החלב לפני הבשר, כמו שכתוב בפסוק. כן. כלומר, הם אכלו את ה... למרות שכתוב שהוא הגיש להם את זה ביחד. חלב ובשר. חלב ובשר. חלב ובשר, חלב אחר כך ובשר. אם ככה, אם הם יאכלו קודם את החלב ועשו את המתנה שלהם, כן, כן, אין בעיה, אין בעיה. אז זה פותר. גם אתה אוכל חלב, אחר כך בשר. מאה אחוז. תודה כולה. תהיה בריא. תודה כבוד הרב, יש לי שאלה שמציקה לי קצת אני שבעוונותיי הייתי חילוני לפני כמה חודשים והייתי עובד והכל היה לי, גם היום ברוך השם היה בא אדם כל הזמן היה בא, אומר לי, תשמע זה לא אתה, זה הקדוש ברוך הוא, אז זה לא אתה, אמרתי לו, שמע אני קם בבוקר, אני מפרנס, זה לא הקדוש ברוך הוא. ככה היה לי הטענה. וכל הזמן היה ככה וככה. וכשהגיע הזמן האמיתי שחזרתי בתשובה, אותו אדם שהייתי לועד ורציתי ל... זה ממש קצת הוריד אותי, למה? כשאני הייתי לועד ורציתי ללכת לכולל, ממש כמו שראיתי שאתה רצית להיות עבד של הקדוש ברוך הוא, ולא בשר ואדם. אותו אדם התהפך ואמר לי, השם לא יוריד לך משם, אני הולך תעבוד חביבי. אז אני עד היום משתגע, איך זה שהייתי חילוני? היה ככה, עכשיו ככה. והיום אני מחפש כולל בנרות, אני עד היום לא מבין איך יהודי רוצים להציל, ולא מוכנים לקבל אותי, זו השאלה. תודה. קודם כול, להיכנס לכולל ללא תשלום אתה יכול מייד בכל מקום. התשלום בלאו הכי הוא לא גדול מאוד, ככה שזה לא הפסד גדול מאוד. אבל אני מאמין שאם תשב ותלמד ברצינות, אז בסוף הזמן גם תגיע לזה שישלמו לך. מכל מקום, אם אתה מחפש במקום מוגדר, קטן, יכול להיות שלא תמצא, אולי אין להם אפשרות לשלם לעוד אברך. אבל אם תעבור למקום אחר, יכול להיות שכן תמצא. מכל מקום אפשר להודיע לאנשים שאתה מחפש כולל, ולאט לאט מן הסתם תמצא. אבל השאלה... ורק אחד, למה הוא התהפך? אני לא יודע למה הוא התהפך. לא, אבל איך זה נהיים קטני אמונה? מי, אתה או הוא? לא, זה שאמר לי שהייתי חילוני. זה לא אתה מפרנס, לא אתה מביא את הכסף הבית. הוא דתי? חרדי? ממש. ואחרי שעכשיו, אמרתי... הוא לומד וכולל. לא, הוא קצת מבוגר, הוא לא... כמה מבוגר? יש לו 40 דילים. זה מבוגר. לא משנה, 40 דילים. בשבילי הוא בוגר. אז אני זכן. בוגר. כן. אז איך זה התהפך והוא נהיה קטני אמונה? איך זה... שאלת אותו איך התהפכת? לא, אני לא שאלתי, אבל אני אשתקרן. כדאי לשאול אותו. תודה רבה. תהיה בריא. ערב טוב, אב. ערב טוב. אני עכשיו עובר תקופה מאוד קשה. תודה רבה. כתוב השר בשביל שתתעשר. ובוא נאמר שחמש שנים אני עובד, אספתי סכום כסף גדול מאוד, מאוד מאוד. עשיתי חומש, לא עשירית חומש, והיום הפסדתי את הכסף, את הכול. וזה מדובר קרוב ל-450,000 דולר, ואני, בוא נאמר, החזקתי את עצמי כבר חצי שנה, אם קבעתי את עצמי התורה השתדמתי מאוד במשך שעה וחצי, וואלה כבר בשבועיים הללו אני לא יכול, ואני מרגיש שאני מאבד את האמונה, וכמה שאני מנסה לא הולך לי, ובא לי לבעוט כזה בכל, ואני אומר, שמע, מה שלא עשיתי ונתתי, לא מקבל פידבק, בוא נקרא לזה כך. ובוא נאמר, אני לא גר פה באזור, הרבה אנשים מכירים שיש לי סכום, אבל איך אומרים, אני מתבייש שיש אנשים שכבר פונים אליי, ופעם הייתי עוזר, ואני לא מסוגל. בן כמה אתה? בגיל 23. איפה למדת? מה? לא יודע מה למדת. למדתי בישיבות עד גיל 17 וחצי, זכיתי לארגן גם כנס של הרב, ויצאה מזה גם קלטת. ועשיתי את הכנס הזה בעקבות שכמעט פרשתי מהדת, וחשבתי להקים ערב לצעירים, ומאז, בדקה ה-99, בוא נאמר, התהפכתי והשניתי את ההחלטה, ואמרתי שאני אעשה את תשובת המשקל, ובמילא קיימתי את ההרצאה של הרב. ושאלתי, אני מכיר את הרב. יש לי, הוא מכיר אותי. כן. ומאז, פחות או יותר, אני משתדל ומתפלל שלוש תפילות, אבל היום קיכרון קשה לי מאוד. רק שנייה, אני רוצה להבין. ואחרי הכנס, אז מה עסקת? בנדלן. נכנסתי לתחום של הנדלן. הבנתי. ואז הרווחת את מה שהרווחת. מה שהרווחתי עזר בלבי שאכלתי. והיום הפסדת הכול. היום דווקא? היום דווקא? לתקופה של ארבעה חודש. הבנתי. והפסדת הכול. הפסדתי הכול והמשכתי בכול. מה שהיכלתי לעשות. יש לי עצה. תעשה עוד כנס שלי, אולי תקבל 900 אחר כך. אבל אני לא מאמין שהקפדת בחומש במאה אחת. אני חומש. לא, אני לא מאמין. זה בדוק. לא בדוק, לא בדוק. הרב, יש לי את הפינקה שלי, ואני... כל דבר... אני מעוניין לראות את הפנקס. אין בעיה. חומש... דווקא אני עובד לא בתל אביב, אז... אין בעיה. חומש לא מפסידים. זה יכול להיות, זה... אני תולה, יכול להיות שהיה לי איזה קפדה מאיזה בן אדם שלא התנהגתי איתו, כשורה. טוב, זה אני לא אשם. אבל חומש, אני לא מאמין. עכשיו, מה אני עושה? עוד המצאה. ההורים שלי לא יודעים מזה. אף אחד לא יודע גם מה החשבונות שלי. אני לא מנהג לערב את האנשים, זו פעם ראשונה שאני אומר את זה. בקיצור, עוד הרצאה. סוגר. איפה הייתה הקודמת? בעיר שלי. שעה וחצי אתה אומר למדת. כן. תחזור לשעתיים. אני אוהב קשה לי. אין דבר. אני אוהב לא מסוגל. יותר קשה לעבוד. שעתיים ללמוד. נגיד לקדוש ברוך הוא, אף על פי שקיבלתי את הנוק-אאוט, אני עומד עוד פעם על הזירה ומוכן התגוששות נוספת. אבל הבעיה שעכשיו גם אין לי את הזמן, כי אני גם טרוד בדברים שלי, כאילו אין לי שוב דעת. רק השם יכול לעזור לך, רק השם. אף אחד לא יעזור לך. אממ. תשכנע אותו, תפתיע אותו, מה שנקרא. הבעיה שכמה שניסיתי לתלות תקווה ו... עזוב תקוות, תן תקווה. אתה תשמע מה שאני אומר ותלך קדימה. סוגר אירוע. בשעתיים. שעתיים. מה השם? אלי בן מרגלי. אלי בן מרגלי. השם יזכה אותך, בעזרת השם יתברך, לעלות בתורה אווירת שמים ובפרנסה בשפע ערב. אמן. תודה. תהיה בריא. כן, בבקשה. שלום, כבוד הרב. יש לי שאלה בנושא חינוך הילדים, שכולנו כהורים נתקלים בבעיה הזאת. הרי אנחנו רואים בפרשיות של ספר בראשית, שגם אברהם אבינו, ממנו יצא ישמעאל, וגם מיצחק יצא עשיו. זה לא שזה מנחם אותי, אבל האם זאת אומרת שנעשו טעויות על-ידי ההורים? ואם כן, האם כשמשהו לא מצליח, לא מוצלח אצל הילדים שלנו, זה נובע מהטעויות שלנו או ממקום אחר? והשאלה שלי היא, עד איפה צריכה להיות ההתערבות של ההורים בחינוך הילדים, בשמירה על מצוות? במידות ובכל הנושאים האלה. אצל האבות הקדושים נאמר שישמעאל יצא לתרבות רעה בגלל שאברהם אבינו לא רידהו. אצל יצחק אבינו כתוב שעשיו יצא לתרבות רעה בגלל שלא רידהו. בשניהם נאמר, ויהאב אברהם את ישמעאל, ויהאב יצחק את עשיו, כי ציד בפיו. אצל דוד המלך גם נאמר על אדונייה ועל אבשלום שלא רידה אותם. אצל פנחס, אצל עלי הכהן נאמר שהוא לא רידה את הילדים שלו גם כן. זאת אומרת, הם השפיעו עליהם אהבה רבה בדרך החינוך שהם חשבו לנכון, וכיוון שהם לא רידו אותם ולא חינכו אותם בייסורים גם כשצריך, אז כתוב שהם יצאו לתרבות רעה. אצל יצחק זה הצליח, אצל יעקב זה הצליח, אבל יש ילדים כאלה שצריך לרדות אותם. מה לעשות, איתם זה לא הולך בהסברים, הם לא מבינים טבעם קשה, וצריך לפעמים לייסר אותם. אז כמובן שמנסים בהתחלה לייסר אותם בדברים. ולהוכיח אותם, כמובן, בנחימות עד כמה שאפשר, ואחר כך להטיל עליהם עונשים, ולאט-לאט לראות איך לעשות. רק הבעיה שבדור הזה קצת קשה יותר, בגלל שהרחוב מחנך גם כן, ואומר, אל תהיה ככה, ואל תהיה ככה, ואל תשמע, ואל תעשה, ותבוא אתנו ותעשה ככה. אז גם סביבה קובעת, והאזור שגרים, וגם בית-הספר ששמים, או בית-המדרש, או לא משנה מה, זה מורכב. זה לא דבר פשוט. אבל צריך עין פקוחה, ולא יותר מדי לשבת על הזנב, כי לפעמים, בתקופות מסוימות בחיים, צריך לדעת גם מתי להרפות טיפה, אבל לשים עין בשביל שידעו שהם משגיחים. אין מצווה בתורה איך מחנכים. יש מצווה לחנך, אבל אין מצווה איך מחנכים, כיוון שלכל ילד זה אינדיבידואלי, ולא כל האצבעות שוות, וכל ילד שונה, כמו שאנחנו מכירים, מהחיים והניסיון. אבל צריך לתת הרבה השפעה של חום, תשומת לב, שייכות, אכפתיות, מעורבות, הרבה דברים שהילד יבין שההורים דואגים לשלומו ולטובתו. לא יותר מדי, אבל בחוכמה. לא משימה קלה. צריך להתפלל על זה שנצליח. כתוב בתנא דבי אליהו שהיה אבא אחת שהיה משתטח שלוש פעמים בתענית. על הרצפה, משתטח ומתפלל לשם, יתברך תמיד להצלחת בניו, חינוכם, לימודם והכול, ויצאו ממנו זרע קדושים גדולים מאוד. לעומת זאת מביא את תנא דווה אליהו, על האבא אחת שהיה מביא את הבן שלו לבית הכנסת, והבן שלו היה מרעיש ומתרוצץ והכול, והיו מחירים לו שהילד הזה מפריע, והוא אמר, מה אתם רוצים ממנו ילד קטן, ילד קטן, ילד קטן? לא עבר זמן מועט ולקחו אותו מן השמיים. זאת אומרת, חינוך זה התייחסות, איך מתייחסים? יש הורים שמקפידים להתפלל על הילדים, וגם נותנים דוגמה אישית, כמו שזוג בא אצל החפץ חיים עם ילד בגיל חודשיים, ואמרו לו, כבוד הרב, ומתי אנחנו חייבים בחינוך שלו? אמר להם, אתם באיחור כבר 20 שנה. ההורים צריכים להיות מחונכים קודם, גם בשביל לחנך, ולהיות דוגמה אישית. ברגע שהם דוגמה אישית, והם לא רבים ולא מתווכחים ליד הילדים, ומכבדים אחד את השני, זה החינוך מספר אחד. אחר כך יש תוספת בהסברה וכו'. אז צריך גם לדעת איך לחנך את עצמנו. משימה קשה, אבל אפשרית. כל יום אנחנו עוברים מצבים בחיים שכתובים מלמעלה. אם זה בעיות בבריאות, ואם זה בעיות בפרנסה, ילד שחולה. איפה הבחירה שלנו בדיוק? אם באיך לקבל את המצב, בין טוב לבחור במצב בזה שהוא ככה, ולהיות בשמחה, ולהסתדר עם מה שיש, ולהמשיך ללכת בציווי של השם, או יש לנו בחירה יותר מזה? אם אני מבין טוב מה שאת שואלת, אז אדם צריך לדעת שיש לעלות כל הזמן, ויש ניסיונות בחיים. יכול להיות שיהיו ימים של ייסורים ושל כאבים, יכול להיות ימים של שמחות ואושר. אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מזומנים למקרים, והניסיונות יבואו, ואנחנו צריכים לעמוד בהם. אבל השאיפה שלנו תמיד היא להגיע למטרה מסוימת שנגדיר מראש. אדם צריך להגדיר מה אני רוצה בחיים. בן אדם רק חי, קם בבוקר, ומה שמזדמן לו הוא עושה בלי שום תוכנית, בלי שום תכלית, הוא לא יגיע רחוק. הוא פשוט ימצא את החיים בקושי ככה, יעביר אותם על הצד הטוב, ושלום על ישראל. אדם צריך שיהיו לו שאיפות, שיגיד, אני רוצה להגיע השנה לכך, שנה הבאה אני רוצה כך. רובם עושים את זה בתחום הגשמי, רוצים להגיע לבית, רוצים לרכב, רוצים משכורת, רוצים לשפר פה, לשפר שם. זה כולם משתדלים שיהיה להם שאיפות. ברוחניות אנשים משתדלים לעשות מה שאפשר, אם אפשר פחות עוד יותר טוב. לא מחפשים להתאמץ. חוכמה זה להבין שהחיים זה רוחניות, ורוחניות זה מה שנשאר, גשמיות משאירים כאן, ומה אנחנו רוצים להשיג השנה? מה התכלית שאנחנו רוצים להשיג השנה? אבל אנחנו יכולים באמת, עם היעד הזה שקבענו לעצמנו ברוחניות, להגיע. להגיע? בוודאי. לשנות את ה... איך התוכנית היא כתובה? לא, התוכנית אינה כתובה. אין תוכנית כתובה, תשכחי מזה. עד כה ועד מה יהיה כתוב, בבחירה שלך. אני רציתי והתפללתי להפיץ אלף קלטות פעם ראשונה בחיים שלי, וזכיתי. כשחילקתי את האלף ביקשתי מהשם של השנה הבאה יהיה עשר אלף, וזכיתי. כשחילקתי את ה-10,000 ביקשתי של השנה הבאה, הגזמתי 100,000 וזכיתי. כשחילקתי את ה-100,000 התחצפתי וביקשתי מיליון, וזכיתי. ועד היום הפצתי 14 מיליון, וזכיתי. זאת אומרת, צריך להחליט מה רוצים. רציתי לעשות את האצטדיון האחרון, וזכיתי. היו 20,000. עכשיו, לשנה הזאת, הצרתי לעצמי מטרה, Madison Square Garden בארצות-הברית ביוני, בלי נדר, אני מקווה שאני אזכה. בפסח, מחול המועד, 40,000 ברמת-גן, אני מקווה שאני אזכה. באירופה מתכננים גם 20,000, ואני מקווה שאני אזכה. זה הבומבות. אבל חוץ מזה, כמה קטנות כמו גדרה וזה, ככה. זה רק בתחום של ההרצאות. יש לי עוד תוכניות בתחומים אחרים. אבל אני לא עובר שנה בלי להציב רף חדש שאני צריך לעבור אותו. אין דבר כזה רוטין. מה שמזדמן אני חי, עושה, יש, יש, אין, אין. אין דבר כזה. צריך לשים רף ולעבור. ראיתם ספורטאים? משתדלים כל פעם לשבור את השיא. כל פעם לשבור את השיא. ככה זה. אדם צריך לדעת, החיים זה להגיע לשיאים. אברהם אבינו הגיע לשיא השיאים. למה? הוא לא פסק רגע אחד, כל הזמן, כל הזמן, בלי הפסקה. זה מה שצריך. בעל שהולך לפרנס, מה ההשתדלות שלו שהוא צריך לעשות בשביל לפרנס, על פי התורה? זאת אומרת, אדם יכול להגיד, אני אעבוד שמונה שעות. מה למשל הוא עושה? עצמאי. עצמאי, אין לו מה לעשות. השאלה היא... הוא הולך, זהו, הלך לעבודה. עבודה, אם השם יזמן, לא יזמן. לא הכוונה היא להפחית שעות עבודה על מנת ללמוד תורה. זה בטוח, שאם הוא יפחית הוא ירוויח יותר. תודה. זה בטוח. למה? אם הוא מראה את הביטחון בשם ולא בעצמו, הוא מבטל את כוכי ועוצם ידי ומראה שהוא בוטח בשם כי הוא זן ומפרנס לכל, הוא מפחית קצת. אז הוא מראה ביטחון בשם. אז הוא סומך על מי? על אבא שבשמיים. אבא יפקיר את הילד? לאט-לאט הוא יפחית עוד, וככה ילך עד שיוכל להפחית לגמרי, והוא יהיה בעל עסק שאת העסק שלו מנהלים אנשים אחרים. מה, אתם חושבים שביל גייטס מנהל את העסק? הוא לא יודע אפילו איזה עסקים יש לו. בכל העולם כולו יושבים מנהלים מנכ״לים, מנהלים לו את הכול, הוא רק מחליט החלטות. אני רוצה כך, רוצה אחרת, רוצה כך, רוצה אחר כך, זה הכול. הוא לא עובד. הוא רק מחליט החלטות. יכול אדם להחליט החלטות, אני רוצה ללמוד, החלטה שבידו, יוצא יותר ללמוד, יוצא ללמוד וכן הלאה, על זה הדרך. היה בן-אדם אחת פעם שנתתי לו הצעה, אני לא אזכיר את שמו פה ומה מקצועו, אבל בדרך כלל היו מצלצלים אליו ואומרים לו, תשמע, יש לי בעיה כזאת וכזאת, תבוא ותחלץ אותי. יש בעיה, בעיה, בעיה, בעיה, בעיה, וכל הזמן הייתה לו חנות, והוא יושב בחנות וכל הזמן מחכה על טלפונים. אמרתי לו, אני מתפלא עליך, שב תלמד כל היום. אתה צריך בסך הכול פלאפון, אתה לא צריך חנות. שב, יפנו אליך, אתה צריך את הכלים שלך, סע לאותו מקום, תחלץ את האנשים ממה שצריך, ושלום על ישראל. היום הבן-אדם הזה לא רק לומד בכולל, גם פתח כולל, מחזיק את הכולל, ויש לו את החנות, אבל שם עובדים אנשים אחרים שהוא שולח אותם רק כשהוא מקבל את הטלפון. זה החוכמה. שלום, כבוד הרב. שלום. יש לי שאלה, אפשר לעמוד? עוד רגע. תודה. יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש. אני לא מסכימה עם זה. יש לי שאלה לגבי כיסוי ראש. אני לא רוצה להניח כיסוי ראש לאחר שאני אתחתן. למה את לא רוצה? למה? כי אני רוצה להישאר עם השיער הטבעי. זו הסיבה, כאילו... למה את לא רוצה להישאר רווקה גם? יש מטרה שאלה אני רוצה להגיע. כן, ולמה לא כיסוי ראש? כי אני לא רואה משהו שאני, אני לא רואה סיבה למה לעשות את זה. לכן באתי הערב לכאן רק בשביל לשאול את השאלה הזו. אם אפשר לקבל הסבר, התקבל לי על הדעת, ובעצם כשאני אתחתן, לעשות את זה. הבנתי. שבת את שומרת? שומרת. למה זה כן? הסיבה היא שבעיקרון, כי זה היום שאלוקים החליט שזה שבת, ואני כביכול נחה איתו. זו הסיבה שלי, בכל אופן. יפה מאוד. את אוהבת את אבא שבשמיים? מאוד. מאוד. את חושבת שהוא אוהב אותך? מאוד. את רוצה לצער אותו? לא. אז למה את אומרת לו לא? כי אני רוצה בעצם לסבר שלי יתקבל על הדעת. יש לך הבא? כן. אם אבא שלך יבקש ממך, תביא לי בבקשה כוס קפה. את תגידי לו, אבא, תן לי הסבר משכנע כדי שאני אביא לך את הכוס קפה. לא. לא? לא. למה לאבא שבשמיים את אומרת כן? לא יודעת. לא יודעת. את רוצה להתחתן כדת משה וישראל? כמובן. למה? כי אחרת זה לא עיקרי נישואין. הבנתי. וזה גם לא אימא יהודייה ובת ישראל כשרה בלי כיסוי ראש? אז אני יכולה לכסות חצי, כאילו לשים... להיות חצי יהודייה. את רוצה גם חצי חתן? או החתן בחצי? למה לעשות חצי? את חושבת שתפסידי מזה? יש לך בעל. אם יש לך בעל, למה תפסידי? את לא צריכה את זה כבר. אוקיי, אבל השאלה שלי בעצם, למה אישה צריכה לכסות את הראש? צניעות. אישה צנועה כשהיא מכסה את ראשה. עיקר יופייה, הופה, איזה איומים, איפה זה כתוב? ובכן, הוא פרה את ראש האישה, שם זה כתוב, פרשת נשוא. הוא פרה את ראש האישה. אישה שהייתה סוטה, שנחשדה, שהיא סטתה מעל בעלה, העונש שלה היה שהיו סותרים את שערה ומסירים את כיסוי ראשה לבזותה, כדי שמרוב בושה שחשפו את שערות ראשה, היא תודה במעשה ולא יצטרכו להשקות אותה מהמים המעוררים שהיו גורמים לה למות. אז הבושה הייתה המעצור והמחסום כדי שהיא חלילה לא תגיע למיתה. אבל מהפסוק הזה לומדים שכל נשות ישראל היו מכוסות ראש. והעונש היה לפרוע את השיער ולגלות אותו שזו הבושה הכי גדולה. והיו עושים את זה במעמד שבאות הרבה נשים ומסתכלות, ובפני הנשים זה היה בושה, לא בפני הגברים. זאת אומרת, כל בת מלך כבודה פנימה ממשבצות זהב לבושה. אישה הולכת בצניעות ומכסה את שערות ראשה כמלכה, לפחות כמו המלכה מאנגליה. אם המלכה מאנגליה הולכת עם כתר על הראש ומכסה ותמיד היא עם כובע, לא תראי אותה בלי כובע. וזו מלכה כבר סבתא יחנה, היא כבר בת מאה עוד מעט, היא כבר לא יכולה לגרום כלום כמעט. אבל הנה, בכל אופן, היא יודעת שהיא מלכה והיא לא מבטרת על הכיסוי ראש. עכשיו, אישה מתנאה בשערותיה והיא מושכת בשערותיה, והיא מטפחת את שערותיה, והיא מושכת כך את מי שלא צריך, אז התורה אמרה שהיא צריכה לחסות. דבר נוסף, גם אישה חווה, שמעתם על חווה, אם כל חי? חווה היא פשוט מאוד, התשובה שהיא עשתה על החטא, שהיא חטאה, היא חיפשה מה היא תעשה בשביל שהיא תוכל לכפר במשהו על מה שהיא עשתה. אז כתוב במדרש שהיא לבשה כיסוי ראש על ראשה, חפתה את ראשה בכיסוי ראש, להראות עצמה כאבלה על המעשה שהיא עשתה. אז כבר חווה על החטא הקדמון, כיסתה את ראשה, כי היא הבינה שאיכשהו זה יכסה על הפיתוי שנגרם, שהנחש חשק בה ורצה לקחת אותה מהאדם הראשון. מכל מקום יש בזה עוד צדדים, אבל בסך הכללי זה חיוב מן התורה שאשה תכסה שערות ראשה, חיוב. זו עבירה כשהיא לא מכסה. אסור לברך ולהזכיר שם ה' לפני אישה שראשה גלוי כשהיא נשואה, גרושה או אלמנה. לא מברכים לפניה, לא ברכת המזון ולא ברכות. בשיער באישה ערבה ממש. זאת אומרת, אישה צריכה לכסות את ראשה בכיסוי ראש מצווה מן התורה. אז בעצם מה הופך את זה להיות עבירה ברגע שאישה היא רווקה? כשאישה רווקה היא עוד לא התחייבה בכלל בדבר הזה, כמו שילד קטן לא התחייב במצוות עד שהגיעה לגיל 13 או בת 12. מה ההבדל בין 12 ליום פחות, או 12 ליום יותר? התורה קבעה ש12 זה גיל לבנות שהן בנות מצווה. בני 13, והתורה קבעה שאישה נשואה צריכה לכסות את ראשה מרגע שהיא נישאת. עד שהיא נישאת, היא נקראת נערה והיא לא חייבת בכיסוי ראש. למרות שבתימן כבר מגיל שלוש בנות הלכו עם כיסוי ראש, כיוון שהרמב״ם פסק שאפילו הפנויה צריכה ללכת בכיסוי ראש. בצניעות שתשימו לב, לא רק היהודיות, תסתכלו גם אומות אחרות שמכסות את ראשן, ולצערנו יש כאלה שמקפידות קצת יותר. בסך הכללי זה כבודה של האישה וזה מעמדה, וככה צריכה לראות בת ישראל כשרה עם היהודייה. וזה כבוד גדול. ולא חסר היום במה לכסות את הראש, שזה גם יהיה נאה. לא חיפשו שהאישה תהיה מכוערת, אלא שתהיה נאה וצנועה. וצנועה, כי צניעות זה הדבר הכי מכובד באישה. אישה שלא מכבדת את עצמה, היא לא צנועה. אישה צנועה מכבדת את עצמה. אני לא רוצה להגדיר איך היא נראית. תשאלו גברים בארבע עיניים, מה שנקרא, אני לא מתכוון ממש, אבל תשאלו מה הם מכבדים יותר. אישה שהיא צנועה או אישה שהיא לא צנועה? זה איך כל הירושלמיות, הנשים שמה של האשכנזים. לא פשוט, ועוד יותר טוב באישה שהיא זה, בטעם זה ראי שלה. הנשים האשכנזיות ששמות פאה הן הולכות על-פי הפסק של הרבנים שלהן באירופה, שכיוון שהייתה בזמנם ירידה קצת רוחנית בתקופת ההשכלה, ולאחריה התחילו לרדת, כדי לבלום את הירידה אז אמרו להם לכסות את ראשן בפאה שנחשבת כיסוי ראש מצד הכיסוי, שזה לא שערות ראשה ממש, אבל מצד להשיג את מה שהכיסוי-ראש האמיתי עושה, זה לא משיג אלא לפעמים יותר גרוע. אז אם את מדברת על הנשים ממאה-שערים, רובן שם, דרך אגב, אשכנזיות במאה-שערים, זה עם כיסוי ראש יותר משלה. אותו דבר, כן, אותו דבר. אבל יש כאלה שהולכות עם פאות, ואלה שהולכות עם פאות של far-a first majors, אז זה לא כיסוי, זה חרטא. או שהולכות עם, איך קוראים לזה? קאסטום, קאסטום. של נערות מאירופה, אז ודאי שזה לא נחשב כיסוי, אלא זה חציפות, וזה לא נחשב לכלום. זה עם רשות הברכים. יאללה, תעימי עליי עכשיו. כן, אז את קיבלת תשובה? כן, רק יש לי שאלה. רגע, מה בסוף? את תלכי עם מלא או עם חצי? בעזרת השם אני אלך עם מלא. אשראי. כן, עוד שאלה. השאלה הנוספת שלי היא, האם יהיה מותר לי להסתובב בבית ללא כיסוי ראש? בשביל מה? לנוחות שלי. לנוחות? למה אני צריכה להסתובב עם כיסוי ראש? הבנתי, בואי נגיד ככה. את תתחילי ללכת עם כיסוי ראש אחרי שתנסעי, ואני מבטיח לך שתרגישי מוזר אם תצטרכי להוריד את זה בבית. את לא מאמינה לי? תשאלי את אלה שהולכות עם כיסוי ראש, ותראי, הן גם ישנות עם זה. אבל חזון למועד, בסדר? בינתיים יש פה מישהי שרוצה לכסות את הראש עכשיו, ונזמין אותה לכאן. איפה היא? כבוד הרב, אני חילוני לגמרי לגמרי, ולפני ארבע שנים לקחתי על עצמי לחזור בתשובה בעקבות אחד הבנים, שחזר בתשובה חזק מאוד מאוד, ואז הוא איים עלי, לא איים, הוא נתן כזה תנאי, אם אתם בבית לא חוזרים בתשובה, אני עוזב את הבית, כי לא מתאים לי כל הסידור של הבית, זה נסיעות בשבת, טלוויזיה, אוכל בלי הפרדה. ובאמת, זה היה קצת קשה, ואני מאוד לא רציתי לוותר עליו שהוא ילך מחוץ לבת, אמרתי לו, מהבית שלנו אתה תצא רק כחתן. לקחתי על עצמי, ובעקבותי גם בא לי, אנחנו היום בית דתי, והשאלה שלי היא כזו, יש לי בן שהוא עם מגבלה, בוא נגיד ככה, פעמיים הוא יצא לשידוך, וכמו שאני הבנתי, זה אותו בן או בן אחר? אותו בן. כן. ומה שנורא מפליא אותי, שדווקא הבנות הדתיות, המשפחות שלהן, אותנו לימדו החילונים, היינו בוררים, מחפשים, אבל דווקא במגזר החרדי הם כל כך בררנים, הם לא מסתכלים את הפנימיות של הבן אדם, לא אכפת להם שהוא תלמיד חכם, שהוא נותן איטים לתורה, והוא מתפלל שלוש קילות, והוא עושה הרבה מעשי צדקות ועבודה. לא, בגלל שיש לו איזושהי מגבלה, בשבילהם הוא פסול. מה המגבלה? נמוך קומה, והוא עבר ניתוחים. מה זה נמוך? כמה? הוא היה 1.34 מטר בגיל 24. הוא עשה ניתוחים להארכת גפיים. היום הוא בן 27, סליחה כבודו, הוא כבר עומד לידך. היום הוא 1.45 מטר, אבל מבחינת שידוך הוא פשוט מאוד לא הולך. עשינו השתדלות, הלך להרבה שטחניות, נישא, ומה שמפליא, שהוא כל כך נותן איתים לתורה, הוא נותן כל כך מעצמו, ומשום מה לא הולך. בין כמה 24 עכשיו? 27. 28. 28, נכון, החודש. תביא לו רגע את המיקרופון. תגיד לי משהו, כמה שעות אתה לומד ביום? יש ויש. יום חול רגיל, בערך שלוש שעות. יום שישי, יום שבת יותר, ברוך השם. מה אתה עושה בשאר היום? אזרח עובד צהל. וגם שם עומדים ברוך השם, מחזקים, לומדים לרבנים, לתלמידי חכמים, לא שהם רואים מהחסד. כמה שידוכים כבר היית? כמה הייתי, פגישות? כן. אולי שבע. דרך הטלפון, חתונה בטוח, מפגשים, כבר הכל נראה אחרת. קשה לקיים חיי נישואין בטלפון. כנראה. מה השם של חבר הכנסת? דרך הרב. אמא שלי נתנה את הכול. אני מאמין, שמעתי מה עשית בבית, המהפכה שלך. אה, אנחנו קטנים, איך אמר הרב, זו המטרה שלנו. העריכו אותך? זו המטרה שלנו. אתה כבר גבוה, ברוך השם. ברוך השם. יש לי מישהו, גובה בלי עין הרע, 75 סנטים. נשוי. הוא הגיע לגיל 40 פלוס. 40 פלוס. רדף אחריי הרצועות, הרצועות, הרצועות. תברך אותי. הוא אמרתי לו, בשביל מה לך להתחתן? עזוב. הוא היה פעם. אמרתי לו, אתה יודע מה? טוב. התפללתי, התפללתי, התפללתי. בסוף בראש הוא מתחתן. נחתן. אתה פי שתיים בגובה ממנו. לך יהיה יותר קל. מה השם ושם האימא? ערן בן צירה דליה. אבל אתה תאמין בשם התברך של זיווג ממנו, ואל תכעס אף פעם. לא. אל תצטער ואל תכעס. תגיד, ריבונו של עולם, אני בידיים שלך. מתי שאתה רוצה, מתאים לי. מתי שאתה רוצה, רק תן לי אישה טובה, זה הכול. אה, רק עוד משהו קטן, ממש קטן. היה פה את החייל שדיבר על אחותו שלא מרגישה טוב. חייל יקר, אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי. אני לפני שנה, רציתי ניתוח השתלה בעצם, אמרו שהעצם לא גודלת, הרב. רציתי לעשות ניתוח השתלה עם פרופסורים הכי גדולים שיש. ברוך השם, אמא הייתה באומן, הביאה מים מרבי נחמן. מערכתי את זה על הרגל, ותודה לאל, לא צריך לא ניתוחים ולא שום דבר. הוא רופא הכול, לא אף אחד אחר. אז עם ביטחון, ובעזרת השם הכול יהיה בסדר. אולי צריך מים לשים על איזה בחורה והיא תתחתן. מה השם בשם האמא? ערן. ערן. בן. בן. צילה. צילה. דליה. דליה. השם יברך אותך בעזרת השם יתברך לסיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל. אמן. אמן. מהרה. אמן. כל מי שצריך עוד השנה. לא, הוא כבר שאל. אה, הוא עוד לא שאל? תן לו. תן לו, תן לו. תן לבורא ולנברא. אבא שלי הוא הדבר הכי יקר לי בחיים. הוא יושב על קיצה גלגלים, אין לו שתי רגליים. הורידו לו כבר שלוש אצבעות בידיים. הוא סובל מסכרת, דיאליזה, לב, פיתוחים בעורק הראשי למוח, ברגליים, צנתורים. סבל שבע מדורי גיהינום. ואני מוכן לקבל את רפואתו. נפסיק לאכול חייו בשר ולהפסיק רעשן בשבת. נשתדל ללכת ולהתכנס. נו, מוטובו. נו. אמרתי לכם בהתחלה שהוא ההוכחה שיש בורא לעולם. לא ידעת אפילו. אתה בעזרת השם תקיים מה שאתה אומר, אבל לא רק סיגריות בשבת, תשמור שבת. ותשים ציצית בעזרת השם, ותשים ציציות בעזרת השם, ותשים ציציות בעזרת השם. תן לי את העגילים שאני אעשה מזה כתר תורה ואני אברך את אבו אני לא אגיד לך שאני מוכן לקבל על עצמי כי אני לא בטוח שאני אלך עם זה כל הזמן לא כל הזמן, בלילה אתה יכול להוריד לא, אני באמת, אולי אני לא אלך עם זה כל הזמן אבל אני לא רואה שיש לך גופייה מלמטה, אז מה הבעיה? אבל זה גם יהיה מלמטה, אבל גם זה יהיה מלמטה, אז תעסוק גופייה. אתה רוצה לאבא? הכול בשביל אבא. הנה זה בשלב. אנחנו עוברים על הזמן. שכנענו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. מה השם של הבא? שלום לדני. סבא, אתה מכיר? שלום לדני בן דוד, השם ישלח לו רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה. בזכות הבן שקיבל עליו מצוות, אמן. אמן. סבא, צבא, צבא, צבא, צבא, אנחנו אוהבים אותך סתיוּרֹגְאווווו אֹטְרוֹג עֶקִוֹר אַתְּםֹר אַתְּמַאו עֲקְוָא אַתְּמֵאוו אִתּֽוֹע אֲתְּמַאוו אֶתְּמָאווו אַתְּמָאווו וֹאָתְּמְאוו אַתָּמְאווו אָתְּמְאוו אַתְּמִאווווו אֶתְּמֶּאווו מה אתה רוצה? שאני אהיה תלמיד החכם. זה חכם. הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים, קדוש ברוך הוא, אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו כבוד הרב, תראה, אני רואה הרבה קלטות שלך ואני מאוד מתחזקת. עוברים עלי הרבה דברים. אני בסך הכול נערה, והייתי רוצה להיות כמו כולם. אני מאוד נרגשת לדבר אתך. החבר שלי נמצא כרגע בבית-האסורים, הוא נמצא בכלא. כבר הרבה זמן שאני סובלת ואני מחכה לו. כבר שנתיים שזה נמשך כל זה, ועכשיו שפטו אותו לשנה וחצי. אני לא יודעת מה לעשות, מאוד מאוד קשה לי, אני מתחזקת, וגם הוא מתחזק. ואני מוכנה, אני באתי ממשפחה חילוניה, ואני חילוניה. אני מוכנה לקבל על עצמי כל דבר שכבוד הרב יגיד, העיקר שאתה תבטיח לי שהוא יצא ושאנחנו עוד השנה נהיה תחת החופה. כל דבר שתגיד לי אני מוכנה לעשות. העיקר שהוא יצא. מתי נגזר עליו? לפני חודשיים. מה העבירה? זה שוט שהוא לא ביצע, זה חבר שלו ביצע, והוא האשים אותו. וזהו, הוא נגזר שנה וחצי. נגזר שנה וחצי, כן. הוא היה עושה הרבה עבירות, אז אני יודעת למה הוא נכנס. אני יודעת שהקבוצה לא הופכת עלינו. טוב, לא משהו, בסדר. רגע, שנייה. דבר נוסף, תראי, תוך שנה הוא יצא לפי מה שאת אומרת, גם בלאו הכי. שנה וחצי. אבל יורידו לו שליש, הוא כבר עבר חודשיים, אז זה פחות משנה. אז לא צריך ברכה. אבל... צריך? קשה לי, אני רוצה שהוא כבר יצא, אני כבר רוצה שנתחתן. אני כבר הרבה זמן מחכה, אני כבר שנתיים מחכה, שנתיים, כל זה נמשך. את מוכנה לחזור בתשובה? כן. אם הכבוד הרב יברך אותנו. הוא יהיה מוכן. אתה מבטיח לי? גם. אני אהיה מוכנה כל מה שאת תגיד לי. אם את מוכנה באמת, והוא מוכן באמת, אני אתן ברכה, ואני מקווה שהקב' ברוך הוא יחיש את שחרורו. חחח. אני מוכנה. אני גם מוכנה לעשות את הכל, גם אם אני... הכל, הכל, הכל מה שצריך לעשות. נחזור בתשובה שלמה, זה הכל. שלמה? מה שמו? אהרן יוסף בן גלית לימור. אהרן יוסף בן גלית לימור, השם יתירהו ממעזרו, בזכות התשובה של שניכם נהרה, אמן. אמן. בשורות טובות. תודה. שאלה שם. כבוד הרב, יש לי שאלה. כן. מה הסיכויים להגיע לגן עדן? למי? לכל אדם. הסיכויים הם 100% אם עושים את מה שצריך. מה צריך? צריך לשמור תורה ומצוות, מגיעים 100% לגן-עדן. זה לא בעיה. את מבית דתי? יש לי חברה שרוצה לקחת על עצמה חציות. נפלא מאוד. מה שמה? טוב. מה שמה? קוראן בת רוחמה. קוראן בת רוחמה תזכה לעלות במעלות התורה, אשריה ואשרח אלקה. אמן. את רוצה לשאול שאלה? לא. ברכה אחר כך. כבוד הרב, אני רוצה גם אני לקחת על עצמי הצבעה. או, ככה מגיעים לגן-עדן. חזק וברוך. תזכי לעלות במעלות התורה, בהיראה. שאלה. רגע, יש לי פה עוד חברה שרוצה לקחת. עוד אחת? חבל שאין לי בוטיק. השם יזכה אותה לעלות במעלות התורה, וייראה בהצלחה מרובה. אמן. תודה, כבוד הרב, לכל השיעור. סליחה על העברית. אני לא כל כך בשביל עצמי. שמעתי את כל הרב שדיבר על ביליאד אן בילי וכל הווקסינים וכל זה. אני 100% עם הרב, אין בעיה. אבל בתור יהודי שלומד, וזה, אם, לא על עצמי, אבל על כולם, שאחד מבני ישראל שמקבל תשובה ועושה מה שצריך, לומד, מתפלל, מה צריך כל החיפוש הזה, ויש צורך לחפש מה כן, מה האמת, מה כיש חיסונים, מה כן חיסונים? מה, מה, אין צורך, יש צורך בזה? יהודי צריך להתפלל וללמוד ולעשות תשובה כראוי, וזהו. ולא צריך להסתכל בחוץ מהמציאות מה קורה. צריך, אבל אם באמת אדם עושה תשובה כראוי, ולומד... מה זה קשור? אז למה צריך לחפש מה... לא הבנתי, בזמן שהיה תנאים, לא היה גזירות של רומאים? אז מה, אז הם ישבו ולמדו והכל וזה, ולא ידעו שיש בחוץ סכנות כאלה ואחרות? חלק סיכנו את חייהם בכוונה, ועקדו אותם, והרגו אותם. אז כל אחד מכלל ישראל, כל פחת, צריך לחפש ול... לא לחפש. הוא צריך להיות ערני למה שקורה במציאות. אבל זה לוקח זמן. לא צריך להתיר, אני לא ביקשתי ממך שאתה תחקור את כל מה שאני עושה בשבילך. רק תקשיב מה שאני אומר זה הכל. אני מבין לך את הכל מוכן. מה אתה רוצה, כן אבל סליחה יש הרבה רבנים שאומרים כן זה אמת אז אתה תחליט למי אתה רוצה להאמין אין בעיה. אני לא רוצה להאמין לאף אחד. אני רוצה ללמוד ולשב וללמוד. אבל אתה לא יכול לחסות את העיניים. יש מציאות. אבל מה זה, יהיה אפשר לדעת מי באמת... אז אם אפשר לדעת, אז מה? נגיד עכשיו אתה נמצא באוטובוס, אחד אומר יש פצצה, אחד אומר אין פצצה, אתה אומר מה אכפת לי? אני לומד גמרא, מה זה אכפת לי? אז אם יש פצצה, תתפוצץ עם הגמרא, ואם אין פצצה... לא, אבל מה אני יכול לעשות? כמו, הם עושים... או לרדת מהאוטובוס, או להמשיך לשם באוטובוס. לא, זה כן, זה כן. למה זה כן? למה זה כן? כי זה בידי. זה גם בידך, לדעת מה המצב, לדעת מה המצב. מה נהיה משתנה? כי אז תדע אם לעשות חיסונים או לא. אני לא אעשה, אין בעיה. אה יופי, אז שמעת לי, זה בסדר. כן, אבל זה לא רק חיסונים, זה הכל ה... מה קול? מה קול? מה קול? מה עוד קול? מה עוד קול? 105 ג'יגה וזה, מה אכפת לי? אבל אתה רוצה שיקרינו עליך קרינה של אלקטרומגנט? אני פה. אז מה אם אתה גר פה, אבל מגיע אלקטרומגנט לכל מקום. עכשיו, חליפה, אז מה אני אעשה? יש לך כרטיס אשראי? כן. כרטיס אשראי יש בו צ'יפ, אתה יודע? אוקיי. אתה יודע שבצ'יפ הזה יכולים לדעת מה חום הגוף שלך, יכולים לדעת מה המצב שלך ובהמשך יוכלו לשלוט עליך, יוכלו לעשות לך עצבני ותוכל גם להרוג מישהו לפי הוראה. מתאים לך? זה לא בידי לשלום. זה בידך, כי אתה מחזיק את הכרטיס. אז מה, אז לא ל... לא, אז אם לא יהיה לך כרטיס, לא יהיה בנק. לא יהיה בנק, לא תוכל לקנות. זה מה שהם עושים. הם עושים שאתה לא תוכל לזוז בלי השליטה שלהם. זה מה שהם עושים. אוקיי. אז לכן כולם מחפשים עצה, מה לעשות, איך להתמודד עם הרשעות הזאת. הם עובדים לשטן, האילומינטי. אני מאמין לך, אין בעיה. אז יופי, אז לכן אני נפגש עם אנשים מכל העולם שיש להם קצת השפעה. עכשיו הוא הולך לתבוע, קנדי, את בילי הדבילי, הוא הולך לתבוע אותו על זה שהוא נותן חיסונים שהוא אומר מפורש שהחיסונים מטרתם לדלל אוכלוסייה. אתה מבין? יש הרבה מתקוממים נגד זה אבל הרבה שותקים כי הוא משמן את כולם במאות מיליארדים. זהו. טוב, אפשר ברכה לעלות לארץ ישראל? כן, בשמחה ומהר. אותו דבר. יש בנו כוח אמונה גדול מאוד. אנחנו מאמינים בני מאמינים. אבל אנחנו מאמינים הכי מטומטמים שיכולים להיות. אתם סולחים לי שאני אומר מטומטמים, אבל זה לא גנאי, זה מציאות. מטומטם זה סתום, אטום, זה נקרא מטומטם. למה? תשמעו מה אתם אומרים כל יום. תגיד לי, מה עם זה וזה? לא, הוא הבטיח לי, הוא הבטיח, הוא יביא, כן, בעזרת השם. ואתה אומר, אתה סומך עליו? לא, אני מכיר אותו שנים, הוא אף פעם לא מזייף, הוא... אנחנו מאמינים לאנשים, אפילו שאנחנו יודעים שאנשים לא עומדים בדיבורם, וכמעט ולא יימצא בן אדם שיעמוד תמיד בדיבורו, ואף על פי כן אנחנו ממשיכים להאמין. כתבת איתו הסכם? מה אני אכתוב איתו הסכם? מה, מה, הבן אדם ישקר? מה, אתה השתגעת? אני אעשה איתו הסכם? על מה ההסכם? על חמש מאות שקל אני אעשה איתו הסכם? הוא יעלה ואם אני אגיד לו שאני רוצה לעשות הסכם על חמש מאות שקל. אז האמנת לו. בטח שאני אאמין לו. אם לא, אני אאמין לו, אז אני לא יכול לאמין לאף אחד. אז מי אני אאמין? יש לי הצעה. תאמין לקדוש ברוך הוא. תאמין לקדוש ברוך הוא. מה אתה אומר? הוא אומר, לא, אני מאמין בקדוש ברוך הוא. ואני אומר לך שאתה לא מאמין בקדוש ברוך הוא. אתה מאמין באנשים שאתה לא צריך להאמין, ועליהם אמר השם תמים תהיה עם השם אלוקיך ולא תמים עם האנשים, ובקדוש ברוך הוא אתה לא מאמין. אם היית מאמין למה אתה הולך לעבוד? כי אתה מאמין שבלי עבודה אי אפשר להביא כסף. אבל השם אומר ששת ימים תעשה מלאכה. היא נעשית מעליה. אתה לא צריך לפעול מאומה. למה אתה לא מאמין? אתה אומר בעצמך, זן את העולם כולו? אתה גם בעולם או לא? אתה גם בעולם. אז הוא זן אותך או לא זן? את הג'וק אם הוא זן, גם אותך הוא זן. למה אתה לא מאמין? למה אתה הולך לעבוד? ג'וק הולך לעבוד? ראיתם ג'וק פתח קיוסט? תעשה דברים רוחניים ואני אברך אותך בכל. מה זה פרשנות? מה שתביא אתה זה לא יהיה פרשנות. זה גמרה מפורשת. גמרה מפורשת. כל מה שתעשה אני אברך אותך. אז אם אתה מתכוון שהשם יברך אותך בעשייה שהיא עשייה גשמית, על אחת כמה וכמה שהוא יברך אותך בעשייה רוחנית. אבל זה עדיין לא מבקיע את זה שזה גשמי. אם כתוב וערכתי לך בכל אשר תעשה, בכל. זה לא משנה מה תעשה. לא משנה, אז אני יכול לשבת ללמוד בכורן כל היום. זה לא מפקיע שאפשר לאף פעם כאילו לא... בטח! מה אפשר לעשות? אפשר ודאי לעשות, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אבל הברכה תלך על דבר שבלאו הכי אתה צריך לקבל. בשביל מה אתה צריך לבזבז את הברכה על מה שבלאו הכי אתה תקבל? אתה אומר אני הולך לקבל עכשיו 100 שקל שחייבים לי, תן לי ברכה. על מה אני אתן לך ברכה? אתה אומר, על זה שאני הולך לקבל, אבל אתה אומר שאתה תקבל את ה-100 שקל, אז על מה ברכה? אבל אם זה היה מוגבל רק ללימוד תורה, אז למה הקדוש ברוך הוא לא אומר את זה בפירוש בפסוק? למה הוא נותן לי להתבלבל? הוא אומר בפירוש. הוא אומר בכל אשר תעשה, הוא נותן לי להבין. אומר, בזיעת אפיך תאכל לחם, זה קללה. אז אם זה קללה ואתה רוצה להיות מקולל בקללת אדם הראשון, שבגלל החטא הוא נתקלל, בבקשה. לא על זה, זה בסדר, אבל הפסוק... מה, איך בסדר? איך תהיה ברכה על מה שהשם קילל? הוא אומר, הוא בערכתיך. אתה לא שומע, אז לכן אני מסביר. אם כתוב קללה, אז איך הברכה תחול על הקללה? אז הוא מפקיע את הקללה? אין יותר קללה? אבל בסדר, גם אם נסביר ככה, אז תישאר קושייה אחרת למה הוא אומר בכל אשר תעשה, שהוא נותן לי מקום להבין שזה גם על דברים גשמיים. גם פה כתוב. שלכאורה הם קללה. מה יהיה? כל הבטריות לא עובדות? מה קורה? לא, אז אתה לא מטחין, אתה לא מחליף. מה קורה? תן לו משהו אחר. אני אומר, אם הקדוש ברוך הוא... שמעתי. זה, אין פה כלום, חביבי. כן. הקדוש ברוך הוא, אם הוא אומר, וברכתיך בכל אשר תעשה, זאת אומרת שהוא מעיקרא, הוא נותן, הוא מסיב את הברכה על כל סוג של עשייה. גם אם העשייה תהיה גשמית, עדיין הברכה בכלל. זה שיש קושייה שהעבודה היא לכאורה קללה, בסדר. יש קושייה, נתרץ אותה. אבל זה לא מפקיע. הפסוק היה לכאורה, לשיטת הרב, היה צריך כאילו ל... מי אמר לך שזה מדובר על זה שאתה תעבוד? אם אתה תעשה... אני לא אומר שזה רע. אם אתה תעשה, תקשיב, תעשה כרם, שזה מצווה, צריך ברכה שהכרם הזה יניב פירות. אתה צריך לחרוש ולזרוע כדי שיהיה אוכל בעולם. על זה תבוא ברכה. יש מלאכות שנצרכים לקיום העולם. אבל לפרנס את עצמך, אין מצווה כזאת ואין צורך בזה. זו קללה. הברכתיך בכל אשר תעשה מה שאתה נצרך לעשות. מה שאתה לא נצרך לעשות, אם אתה עושה... מה זה נצרך לעשות? אמרתי, כגון שאתה חורש וזורע ונוטע, ועושה דברים לקיום העולם שצריכים לעשות, בלעדיהם אי אפשר לחיות. למה צריך להגיד שזה לקיום העולם ולא לקיומי הפרטי? כי לקיומך הפרטי השם זן ומפרנס גם בלי שום השתדלות. אמרנו שהרמב״ן אומר שההשתדלות שקר, החריצות שקר, הגזירה אמת. מה שגזרו עליך בראש השנה זה לפי הזכויות שלך. זאת אומרת, אם יצאת זכאי בדין וכתבו שיהיה לך במשך השנה עשרת אלפים דולר, לא יהיה לך גרוש יותר. אם יהיה לך אפילו יותר, אתה תפסיד אותו ולא תשתמש. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא קצב בדיוק מה יהיה לך. תעבוד או תהיה חולה בבילינסון, יהיה לך אותו דבר. לאכול אתה תאכל, למות לא תמות, פרנסה יהיה לך, בין אם תעבוד או אחרים, או לא משנה, בסוף יהיה לך מה שצריך להיות לך. אז אם אתה רוצה לבזבז ברכות במושגים שלך על דברים שוודאי יגיעו אליך, אתה עושה טעות. אז כשרבי ישמעאל חלק על רבי שמעון בן יוחאי ואמר תורה ועבודה, והרבה עשו כמותו, זאת אומרת, כי רבי שמעון בר יוחאי לא עלתה בידם. וכשאנחנו אומרים הרבה, הם מתכוונים לכל מי שהיה בדור שלהם, של רבי שמעון בר יוחאי. נכון. שרצו לנסותו. זאת אומרת, אנחנו קטנים קטנים ומזעריים לידם. לא, אנחנו גדולים וגדולים גדולים מאוד. אני אסביר. קודם כל, מה שאמר רבי ישמעאל זה הנהג בהן מנהג דרך ארץ. פירושו של דבר שאתה לומד תורה בלי הפסקה, ובתוך התורה שאתה לומד אתה מנהיג דרך ארץ. למה? כי מידה זו של ביטחון לא מצויה בכל אדם, אפילו בדורות התנאים. אז אל תתפלא. כי רבי יוחנן ואילפא, כשעזבו את הכולל, בגלל שלא היה להם מה לאכול, והחליטו שהם יוצאים לעבודה, בדרך, כשהם ישבו, אז מלאך אחד אמר לחברו בוא נפיל עליהם את הגדר, כי הם עזבו את התורה. אמר לו אחד מהם צריך להיות גדול בדור. רבי יוחנן שמע, אמר לאילפא, תגיד לי, שמעת משהו? אמר לו לא שמעתי. הבין שזה מדובר עליו. חזר ולמד, ונהיה רבי יוחנן שהוציא לנו את הירושלמי. כשהוא היה בכולל, הוא הגיע למסקנה שאין מציאות להישאר בכולל ולחיות, חייבים לצאת לעבוד. איך זה שהוא חזר עכשיו נהיה לו פתאום אוכל? ונהיה גדול הדור, ואם היה הולך לא היה גדול הדור. איך זה? כי אתה יכול לחוש ולהרגיש שאין, אין, אין, אין, זהו, חייבים לצאת לעבודה. לא, לא, אתה לא חייב בכלל. אתה לא תמות. כי אם השם קצב שתחיה 70 שנה, אתה תחיה 70 שנה. ובלי אוכל אי אפשר לחיות. אז מוכרח שיהיה לך אוכל. כי מאן די יאהב חייה יאהב מזונה. אז לכן אתה לא צריך להיות מוטרד מפרנסה. אם אתה תפתח בשם במאה אחוז, הוא אומר, תאמין בי. רק לא מאמינים, אמרתי שהמאמינים מטומטמים. כי השם אומר לו, השלך על השם יהבך והוא יכלכלך. הוא אומר לך מפורש, סמוך עליי. היום מי עושה את זה, הרב? אתה יכול לראות אנשים ממש יחידי סגולה. מה אכפת לי? מי עושה לכם? אמרתי מאמינים מטומטמים. לא, אבל דיברה תורה בלשון בני אדם. אתה רואה שרוב... היא דיברה, אבל היא אמרה ברור שהם מאמינים מטומטמים. אפשר להגיד על כמעט רוב האנושות שהם לא מאמינים. מטומטמים! אז למי התורה ניתנה? לעשרה אנשים? למטומטמים! לא, למי התורה ניתנה? למטומטמים! לא דיברתי על המטומטמים. בשביל לפתוח להם את הטמטום! אני אומר... בשביל זה אני פה, לפתוח את הטמטום! אני אומר למי... שאלתי למי התורה דיברה, אני מתכוון, האם למניין האנשים האלה שמאמינים בקדוש ברוך הוא במאה אחוז? לקדוש ברוך הוא, כל העולם קיים בשביל אחד. הרמב״ם אומר, וצדיק יסוד העולם, כל העולם נברא בשביל אחד וכולם משרתים שלו. כן, אבל התורה היא הוראה לכולם, אי אפשר להורות את הדרך. ואתה לא עושה את התורה כלשונה, כי אתה, חוץ ממך, אני לא מתכוון, אבל בקוונה אני אגיד לך את זה, שתשמע את זה טוב, אתה מטומטם! כי אתה מאמין לנהג מונית שייקח אותך לכתובת, אתה מאמין לעורך דין שייצג אותך, אתה מאמין לרואה חשבון שיעשה לך את הדוח, המאזן, השנתי, כמו שצריך, אתה מאמין לכולם בכל תחום ועניין, אתה מאמין למוכר שאמר שהסחורה היא א' ולא ב', אתה מאמין אפילו שהתבדית כבר כל כך הרבה פעמים, שאסור לך להאמין לאף אחד, אפילו לא לעצמך, ורק לקדוש ברוך הוא אתה לא מאמין. זה נקרא מטומטם! אז מה אכפת לי אם יש הרבה כאלה? מה אכפת לי? הרב חיים קנייבסקי, שמעת עליו? תראה לו שטרות, הוא לא יודע מה הם. בכלל הוא פעם דאג, הוא פעם יצא, הוא פעם השקיע אגורה, הוא עשה משהו שום דבר, הוא רק יושב בתורה והיום כל העולם מסתובב מסביבו כל היהדות מסביבו כולם צריכים לעצתו, לברכתו, לענות להם, להגיד להם, להסביר להם, לפתוח להם, הכל זה הוא הבן אדם לא עשה כלום, כלום, אתה יודע מה זה כלום? כלום לא עשה למחייתו. רק דבר אחד, הוא האמין בשם יתברך והאמין גם לאבא שלו. אבא שלו זה היה צדיק אסטייפלר, זכר צדיק וברכה, וגם אבא שלו לא עשה כלום, כלום, ולא חסר להם מאומה, ואם הוא רוצה הוא יכול להיות יותר עשיר מכל שועי עולם, מה יעשה עם זה? אז מה? הוא בא לאבא שלו ואמר לו, אבא, אני לא מבין. סיפרו לי והעידו לי אנשים שהכירו אותו מהישיבה, שהוא היה חוזר על כל שיעור 100 ו-200 פעם, ובקושי מבין. והוא בא לאבא שלו ואומר, אני לא מצליח. זה לא נקלט. אתה זוכר את התלמיד של רבי פרידא, שהיה לומד איתו 400 פעם עד שהוא מבין. זה משהו כעין זה היה. מה אמר לו אביב? לא חייבים להבין, חייבים ללמוד. ועד עכשיו הוא לומד. אבל הוא יודע הכל היום, הכל, וכולם צריכים לא. אתה שומע? אבל הוא מעולם לא אמר, ומה נתפרנס? ואיך נתחתן? ואיך נקנה דירה? ואיך אני אעשה? ומה אני... הוא לא שאל שאלות כאלה בכם. לא שאל. איך יכול להיות שהוא לא שאל? מה, הוא לא ראה את רבי ישמעאל ואת רבי שמעון? מה, הוא לא פחד שהוא יהיה מרבי ישמעאל ולא יהיה כרבי שמעון? מה, הוא לא ראה את הפסוק שלך וברכתי לך בכל אשר תלך? מה, הוא הלך נגד התורה? יש לו בחירה, הוא לא היה, הוא לא הולך נגד. אני לא מגדיר את זה ככה. אז זאת אומרת... זה לא מגדיר שהוא הולך נגד. אז יש אחד שהוא לא מטומטם, ברוך השם. והוא דוגמה לכולם שאפשר לחיות בלי טמטום. בסדר, אבל כמה לוקחים דוגמה בעיניי הדוגמה? לא אכפת לנו, אדרבה, זה טוב שיש מטומטמים. אם אני זוכר, הרב... אם לא היו מטומטמים, מי היה לוקח אותנו במונית? מי היה לוקח אותנו במונית? מי היה דוקטור? מי היה אינסטלטור? מי היה נגר? טוב שיש מטומטמים. אומר הרמב״ם, לולא המשתגעים ה... אלה העולם היה חרב ברוך השם שיש משוגעים מטומטמים שעובדים כל הזמן ברוך השם עכשיו הרב יש לי קושייה כן קושייה אחת מהרב עצמו כן שהרב אז אני זכור לי שהרב אמר בהרצאה שעברו על הרב שבע שנים שכמעט אפשר להגיד שפרוסה זלה מן הבית זה דבר אחד ודבר שני הרב גם ציין שהחפץ חיים בכבודו ובעצמו היה לו חנות נכון נו מי לנו גדול המאמינים יותר מהחפץ חיים והחפץ חיים בעצמו הלך לעבוד עכשיו לא משנה שתגיד לי שהוא עבד בדיוק את השעות שלא יבוא על חשבון הלימוד תורה שהוא היה לומד אבל עדיין יש קושייה למה הוא בכלל הלך לעבוד לכאורה לא צריך לעבוד ככה קודם כול במקומות שהם היו חיים הייתה עניות גדולה מאוד מה זה משנה אני אסביר אדם לא יכול לסמוך על הנס רק אם הוא בדרגת ביטחון שהוא מעריך את עצמו בדרגת ביטחון כזאת שיכול לסמוך על הנס לא צריך לסמוך על הנס אני יכול לדבר? כן למה? כי על פי טבע לכאורה הוא לא יכול להשיג את מה שהוא ישיג והוא צריך לעשות איזה משהו השתדלות המשהו הזה היה שאשתו עבדה לא הוא ומה שהוא עבד זה היה ספרים שהוא הוציא והוא דאג את המין להפיצם וכולי וכולי אז זה יותר בשביל שהספרים יפוצו מאשר איך קוראים לו העבודה זה אחד דבר שני הענווה שלו היא שגרמה שהוא יהיה לא בטוח בעצמו שהוא בוטח ב-100% הענווה שלו אבל לא חוסר ביטחון אני אגיד לך איך אני שכנעתי את עצמי שאני לא צריך לדאוג בכלל עשיתי תרגיל מחשבתי קל ופשוט אמרתי מה יכול להיות אם אני לא אעבוד שאני אמות מרעב נכון שזה מה שיכול להיות? מה הכי גרוע? שאני אמות מרעב אבל ראיתי שכתוב שמאנד יאיב חיה יאיב מזונה נכון? נכון? אז אמרתי אז אני לא יכול למות אני לא יכול למות מרעב כי אם השם לא יגזור שאני אמות מרעב ובגיל מסוים אני לא יכול למות אפילו אם אני ארצה להתאבד כי השם בעל כורחך אתה נוצר, בעל כורחך אתה נולד, בעל כורחך אתה חי ובעל כורחך אתה מת גם אם תרצה להתאבד לא תמיד תצליח אלא מה? האדם צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא קוצב לו זמן אמרתי, אז אם כן, אני לא חושש. עכשיו נשאר לי, אז איך יבוא לך כסף? אמרתי, זה לא בעיה שלי. זה בעיה של מי שקצב לי חיים, שיטפל בעניין. מה, בעיה שלי? אבל שבע שנים לא בא כסף. זאת אומרת, בא, אבל בצמצום. בצמצום, אבל בלי לבקש אפילו מאחד, ומאיתו יתברך לא רק זה, אלא האכלנו אחרים בשבתות. היו באים אצלי בין 40 ל-50 איש לשמוע שיעור בערב שבת בכרם התימני, ואני הייתי הולך ביום שישי לשוק, והייתי קונה קצת גרגיר, וקצת מלפפון, וקצת עגבניות, וקצת כרוב אדום, וקצת כרוב לבן, וכל מיני דברים כאלה, שהייתי יכול לחתוך אותם חתיכות-חתיכות, שזה ייראה הרבה. והייתי שם את זה עם זחוג, אולי אמון, וכולם זכאו ואוכלים וזה וזה, ועוד 100 גרם פיצוחים מזה ומזה ומזה ומזה, היה קישוט, אתה רואה את זה, והיו אוכלים בלי זו, ולא נגמר. וגם הייתי מזמין אורחים לשבתות, והקדוש ברוך הוא היה מזמן לי כל מה שאני צריך הביתה, ולא קיבלתי מאנשים אוכל. הייתי פשוט כותב אז קצת מזוזות, ואחר כך נהייתי כבר מתווך, ואחר כך בכלל לא. הבנת? אז הקדוש ברוך הוא דאג, אני לא דאגתי, אני למדתי ולא עניין אותי שום דבר. עשייעתה דשמיא שהייתה לי זה שאשתי לא דיברה שום דבר, ואכלנו ביחד. כשהיה לנו אוכל מיוחד, זה היה חלה ביום חמישי עם דבש. אתה קונה צנצנת, מספיק לך לחודשים, אתה מורח שכבה דקה, דבש. איך אומרים היום? מה המצב? דבש. ככה אני חייתי, דבש. עני עם דבש. אתה יודע איזה כיף זה? אכלת פעם חלה עם דבש? תאכל ביום חמישי, תראה. בכל אופן, מאז הקדוש ברוך הוא החליט שהוא מרים אותי למעלה, למעלה, למעלה, בלי שום דאגה לשום דבר, לשום דבר, שום דבר. היום אני רק מבקש, והקדוש ברוך הוא ברוך השם מקיים. מה יש יותר טוב מזה? ברוך השם, אבל זה היום. אבל בשבע השנים האלה... זה היום. אז לא, בשבע השנים האלה... ובימים שלא היה, אז הוא לא הביא לי לאכול. מה? אבל היה ניסיונות קשים. אתה חושב שאני אוכל היום יותר? היום, ביום חמישי, אפילו עם דבש אני לא אוכל. נכון. אין לי זמן. כשאדם הולך לעבוד, אז כביכול יש לו איזה ביטחון מועט בעבודה. לא, לא, לא. הפוך, הוא צריך לחשוש שהשם יקטין לו את הפרנסה בגלל שהוא לא בוטח בו. הפוך. אתה צריך להסתפק אם תהיה לך בכלל פרנסה בגלל שאתה לא בוטח בשם. וכשאני בוטח בשם, אז הוא ייתן לי ניסיונות שלו. עוד יותר! לא, הוא ייתן לך פי כמה וכמה. אני לא יכול לספר לך כל פעם מחדש. יש לי קלטות בלי סוף על ביטחון. לימדתי את חובת הלבבות כמה פעמים. יצאו קלטות, הם עוד לא יצאו החוצה. אבל תקשיב טוב, היו לי תלמידים שישבו בשיעור וניסו לבדוק אם זה עובד בשטח. אחד מהם באלעד אמר לי, תשמע, עמדתי לתפוס טרמפ בבוקר, ואני ממתין, מושיט את היד, לא עוצרים. היה לי ספר ביד, נזכרתי מה שלמדנו בשיעור. אמרתי, אני עכשיו לא מרים יד, לא עושה השתדלות, נראה אם מישהו יעצור לי. פתח את הספר, התחיל לקרוא, לא עבר רגע. עוצר לידו בן אדם, אומר לו, לאן אתה צריך? לקח אותו. למחרת הוא עומד עוד פעם, והרגלו, הושיט את היד. אחר כך לא עצרו לו. אמר, עוד פעם אני אעשה, בלי השתדלות. לקח את הספר, פתח. אחרי רגע עצר לידו ג'יפ מרצדס. שאל אותו, סליחה, איפה זה רחוב כך וכך? אמר לו, תיסע ישר, שמאלה, ימינה, תגיע. אמר לו, לאן אתה צריך? אמר לו, לכך וכך. ג'יפ, מרצדס, עד לשם. אדם צריך להבין, הכל ביטחון בשם. אתה רוצה לשמוע דבר מדהים? היום הגיע בן אדם מאשדוד לכולל. אתה הכנסת את הקטע כבר לאתר? לא. הגיע בן אדם לכולל, קוראים לו קוסטה מה? רק שנייה. תשמע דבר מדהים. קוסטה. שנייה. יוסף קוסטה. הנה. הוא שלח לי אתמול ביום בית. בשעה תשע שלושים וחמש בבוקר לרב אמנון יצחק שליטא בוקר טוב כבוד הרב אני גר באשדוד נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים ושייך בגאווה רבה לקהילות פז ברשות הרב יש לי בעיה של תשלום חוב לבעלת הדירה על סך שלושת אלפים שח ניסיתי גמחים ולא עלה בידי יש לי אפשרות להלוואה בריבית האם אני יכול לקחת? יש לציין שאנו משפחה בעלת תשובה מזה 12 שנה ניסיתי להסביר לבעלת הדירה והיא פשוט אישה קשה תודה לרב מחכה לפסק מארב עניתי לו בשעה עשר ועשרים אסור נקודה השם הטוב יזמן לך מייד ללא ריבית הוא עונה לי ב-10.23 אמן הרבה תודות לרב על הברכה וההתייחסות והאכפתיות היום הוא מגיע מאשדוד בנץ ומה הוא מספר לי? שאתמול בשעה ארבע אחר הצהריים הוא מקבל טלפון מחברה שצריכה לתת לו צ'ק לעוד חודשיים הצ'ק צריך להגיע על סך 15,000 שקל אמרו לו תגיע מחר לקבל את הכסף אז הוא בא אלינו בדרך לצריפין לקחת את הכסף צ'ק שלא מגיע לו עכשיו רק בעוד חודשיים צלצלו אליו בוא תיקח עכשיו 15, חמש פעמים שלוש כנגד יום חמישי זה כל יום ככה, אלפי מקרים, גם לך קורים מקרים רק אתה מטאטא אותם אם היית מתבונן בהשגחה אלוקית עליך בכל רגע נתון לא רק בפרנסה, בכל דבר אתה היית מבין שזה מטומטם יישר כוח, עכשיו הרב אפשר ברכה? השם יזכה אותך לא לעבוד בכלל. אומן, וברכה לרפואה שלמה, לוי ליאור בן אהובה. לוי ליאור בן אהובה תזכה ללכת בדרך האמת ותשובה שלמה. ורפואה שלמה. ורפואה שלמה. אומן. כבוד הרב, אתה אמרת שהבעל החרדי הוא כתב ספר והוא ניסה להחזיר 500 שנה אנשים בתשובה ועדיין הקדוש ברוך הוא. לפני 500 שנה. לפני 500 שנה ועדיין הקדוש ברוך הוא. זה לא הספיק לו בשביל להביא את המשיח. אז למה אנחנו כיום, כשאתה האיש, כאילו, כשהקדוש-ברוך-הוא חושב שאתה האיש שתביא את המשיח, למה דווקא כיום הקדוש-ברוך-הוא יביא לנו את המשיח? למה בזמן שהקדוש-ברוך-הוא הביא את, בהר-סיני, שקיבלנו את התורה, למה העם הקדוש-ברוך-הוא לא הביא לנו את המשיח? למה הוא חיכה שתהיה תשובה. במקביל יהיו גם אנשים שיחזרו בשאלה. זה תמיד נוגד את עצמו באיזשהו שלב, וזה תמיד לא יתמה אחוז שהקדוש-ברוך-הוא רוצה להביא את המשיח. שאלה יפה, ואני אעיר עליה כמה הערות. לא אמרתי שהקדוש-ברוך-הוא אמר שאני האיש, אמרתי שאני החלטתי להיות האיש. זה אחד. וכתוב, במקום שאין אנשים, יהיה איש, מה לעשות? ככה כתוב. אם אין אנשים אחרים שעושים, תהיה אתה האיש. אז אני החלטתי להיות האיש, לא איש לבד, אני מצרף עוד כמה שאפשר, שמוכנים גם כן להצטרף. דבר נוסף, לפני 500 שנה אכן ניסה בעל-החרדים לעשות בכוחו את מה שהוא יכול, ומובן שזה קידם וקיצר והשפיע שעוד איקס אנשים שאני לא יודע למנות אותם כרגע, שהתקרבו לאביהם שבשמים, בוודאי יצאו מאיזה משפחות ענפות בעם ישראל, וזה לא בן-אדם. כמו שמחזירים היום בן-אדם אחד, זה לא בן-אדם אחד. זה הוא, אחר כך משפחתו, אחר כך בנה, צאצא. זה לא הספיק לקדוש-ברוך-הוא. זה לא הספיק. זה לא מספיק, המאה אחוז. למה היום, כיום זה 100%? שמעתי את השאלה. השאלה נשמעה טוב, לא צריך לחזור עליה, ואין צורך גם לסנן את השאלה. אני שומע אותה גם בלי הסינונינג. בכל אופן, צריך להבין דבר אחד, אמצעי התקשורת, הקשר, המדיות, שהיו בזמנים קדמונים, היו כאלה שמצריכים הרבה כוח-אדם בשביל להגיע ממקום למקום ולפרסם את האלוקות. היום, באתר אינטרנט אחד, כמו שהיום אנחנו משדרים, מאות ואלפים של אנשים שומעים אותנו עכשיו מדברים בכל העולם, והם יכולים להעביר את זה הלאה. דיסק אחד היום, אפשר להעביר אותו מיד ליד, משפחות, משפחות, ומכל מקום, אפשר לשים אותו על משאית, אם ראית את משאית הפלאים שעומדת בחוץ, מרימים מסך ויכולים לראות סרט, מאות אנשים באמצע הרחוב. השתדלנו להמציא כמה שיותר כלים שיוכלו להגיע לאוכלוסיות גדולות. חלקנו ואנחנו מחלקים ונותנים כמה שאפשר ויש עוד אנשים שמחקים את מה שאנחנו עושים ועושים כמותנו וגם בלי לחקות אותנו יש עוד אנשים שעושים יש להם ארגונים דומים וזהים שעושים פעולות דומות ויש עוד מאות ואלפים של אברכים שמלמדים תורה בחינם ויש סמינרים ויש עוד ועוד ועוד ועוד ובדור הזה אנחנו משופעים ברוך השם והרבה אנשים שחפצים ורוצים, אבל זה צריך כלים שאפשר להגיע במהירות לכל מקום. כמו שהקלקול נעשה בן-רגע, צריך שהתיקון ייעשה בן-רגע. אתם בטלוויזיה יכולים לראות דבר אחד, רואים את זה מאות אלפים בבת-אחת ומצליחים לקלקל בן-רגע. אנחנו צריכים למצוא אמצעים דומים וזהים בשביל שנוכל לתקן בן-רגע. לכן, אנחנו משתדלים להשתמש באותם אמצעים לפחות. עכשיו, בדורות קודמים גם היה קלקול לאט יותר, והתיקון היה לאט יותר. עכשיו, הקדוש-ברוך-הוא יכול להביא גם אם לא כולם יחזרו בתשובה. רבי עקיבא שאל שאלה כעין שלך את רבי אליעזר, רבו הגדול, ושאל אותו, איך זה? אם יחזרו באור-עקיבא בתשובה, בחיפה בינתיים אנשים חוזרים בשאלה. אם יהיה פה, יהיה שם. אז איך אף פעם לא יש, כולם 100% איום. מה ענה לו רבי אליעזר הגדול? אמר לו, אפילו אם אחד מראשי עמם מתקן, כול עמם מתקן, ולא עוד, אלא אם יש קנישתא חדה שמקבלת על עצמה לשוב בתשובה שלמה, יכולים להביא את הגאולה. זאת אומרת, אם תהיה אפילו קבוצת אנשים, או אדם אחד שעושה תשובה אמיתית וכנה להשם יתברך, בדרגה שהיא ידועה לפני השם יתברך ואנחנו לא מכירים אותה, או קבוצת אנשים, קנישתא חדה, שיהיו באחדות גמורה, יכולים להביא את מלך המשיח. זה בחלק הקטן, האיכותי, העליון. אבל בינתיים, עד שיקרה כזה דבר, אפשר לקרב הרבה הרבה הרבה יהודים ולהביאם אל השם יתברך. עכשיו אני אסביר לך עוד דבר. אנחנו לא מצפים שכולם ישובו בתשובה, באמת תשובה גמורה, במעשה ידינו. אנחנו מצפים שלא יהיה יהודי אחד בעולם שלא ידע שיש בורא לעולם. אנחנו מצפים שלא יהיה יהודי אחד בעולם שלא ידע שיש תשובות לשאלות הכי נוקבות שהוא חושב שיש לו. אנחנו מנסים להגיע לכל בית יהודי ולתת את ההזדמנות שידע, הנה, יש לך פה את האפשרות להכיר את עצמך, את היהדות שלך, את אלוקיך. זה מה שאנחנו מנסים להגיע. כמה תוצאות יישאו פרי מהניסיון שלנו? זה הכי הרבה שאנחנו מכירים מאז חורבן הבית עד היום. מחורבן הבית עד היום לא היה דבר כזה תנועה של תשובה. אבל לא רק זה, זה גם כתוב בתורה. אומר הגאון מווילנה שאלף השנים האחרונות, האלף השישי, זה כנגד ספר דברים שהוא נקרא משנה תורה, שיש בו אחת עשר פרשיות, וניצבים בילך בדרך כלל הם ביחד, שזה עשר פרשיות, שכל אחת היא כנגד מאה שנים באלף השישי. המאה הקודמות היו פרשת כי תבוא ואחריהן זה פרשת ניצבים וילך. פרשת כי תבוא כתוב את השואה שאני אמרתי פה בספר דברים כ.ח. ובפרשת ניצבים מתחיל מייד פרשת התשובה. זאת אומרת, גם עניין התשובה שיהיה בהמונים ושמצוות התשובה נלמדת מאותה פרשה כתוב דווקא בזמן שלנו. ויש הרבה סימנים נוספים, יש קלטות שלמות על זה, בעקבותא דמשיחא מה יהיו הסימנים שנוכל לראות שעכשיו הזמן המוכשר. בעקבו של משיח, דהיינו בסוף כשהוא יבוא, חוצפה ישגה, היוקר יעמיר, הגפן תיתן פריה, מחיר היין יהיה רב. בן קם באביו, בת באימה, קלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו. מלכות תיהפך למינות, בית ועד יהפך לזנות, חכמת סופרים תסרח, יראי חטא ימאסו. הרבה דברים כתובים שם. פרוטה תכלה מן הכיס, כל התיאורים האלה שמובאים במשנה, כולם מתקיימים בדורנו, וכולם יחדיו לא התקיימו בדורות קודמים. מלכות תיהפך למינות, אנחנו כבר אלפיים שנה בלי מלכות. היום יש כעין מלכות, והיא נהפכת למינות. מינות זה כפירה. זאת אומרת, מתחילה היא הייתה כביכול הולכת בסטטוס קוו עם הדת. לאט לאט תיהפך למינות, להוריד כמה שיותר ויותר מנושאי דת. אבל זו מלכות שלא נבחרה על פי תורה, אלא איך אמר פה מישהו, 120 חבר'ה טובים. מכל מקום, זה הסימנים. אז לכן הקדוש ברוך הוא, שתביני, כל יום שמחכים אפשר להחזיר עוד כמה יהודים. אני שואל אותך עכשיו שאלה. אם הקדוש ברוך הוא היה גוער את עם ישראל היום, מי שיהיה בזמן שכבר משיח יתגלה כבר לא יוכל לשוב בתשובה. אחרי שהאמת התבררה לאמיתה זה כבר לא חוכמה לשוב בתשובה. לשוב בתשובה זה כשיש עדיין בחירה. אבל לאחר מעשה זה כבר מאוחר. זה כמו שבן אדם מגיע לעולם האמת והוא יראה את האמת ויגיד, טוב, אני חוזר בתשובה עכשיו, הבנתי, זה האמת. לא. שם כבר אין אמת, אין תשובה. שם יש אמת ואין תשובה. שואלת אותך שאלה עכשיו אותך אישית. היה בא היום משיח והיינו נגאלים. כמה אנשים היו סובלים? הרבה. גם מבני משפחתך, נכון? כמובן. שואלת אותך, לא היה כדאי לחכות עוד יום-יומיים בשביל שנציל אותם גם? זה שום. כן או לא? השאלה אם הקדוש-ברוך-הוא רוצה לחכות? כן או לא, אני שואל. בינתיים הוא מחכה, עובדה. אין לי שום בעיה. אין לי שום בעיה. אין לי בעיה. מה אנחנו עושים בשביל גם להרוויח את בני המשפחה וגם לגרס את המשיח, מה שעשינו הערב? אחרי התשובה גם צריך לדעת לעשות הלכה במעשה. נכון. ואחרי ההתמודדים, בעלי תשובה מתמודדים. זה עוד דבר. הדיסק שלך זה שלוש שעות מתוך 24 שעות. נכון. ומתוך 24 השעות האלה אתה אמור לדעת איך להתנהג כבעל תשובה. נכון. וזה קשה. ויש לך בעיות כאלה, אני מבין. אני אומרת את זה באופן כללי, זה לא קשור אלי בכלל. אז איך את יודעת שזה תמיד קשה? כי אני מתמודדת ואני רואה, זה מה שאמרתי, שאת יודעת את זה מקרוב. בסדר. זה לא קשור באופן פרטי אלי. זה שוב. אני מסתכלת על זה בצורה כללית, וזה לא קשור אלי. אני לא ביקשתי שתפנה אלי אישית. אם היית רוצה אלי באופן אישי, אז הייתי אומרת לך, לי יש בעיה. הבנתי. אבל מכל מקום, אבל אתה מודע לזה שאתה רואה שלוש שעות, אנשים רואים שלוש שעות, ובסופו של דבר גם כשהוא חוזר בתשובה והוא קיבל עליו סיצית, למחרת הוא גם יכול להוציא את זה. נכון. אין לו שום בעיה עם זה. נכון. כי אותו רגע הפחת אותו, או אותו רגע, הפחדתי? לא הפחדת, כך הוא הבין את זה. שוב, סליחה. כנראה שיש לך מרירות גם נגדי? לא, לא. חד ושלום. אני אומרת... זה באופן כללי, אל תסתכל עליי באופן אישי, כי זה הדעות שאני שומעת. אז אותו רגע הוא חוזר בתשובה, אין שום בעיה. אחר כך הוא צריך להתמודד עם החיים, עם האישה, איך לעשות את הקידוש, אחר כך זה קשה לו, פשוט הוא בא ומוריד את זה. אז מה כדאי? לא להגיד לו כלום, שיישאר ככה. אז מה לעשות? אז בדיוק. מה לעשות? מה לעשות? נו, מה לעשות? אז מה לעשות? אז אף פעם לא יבוא המשיח. מה? לא יבוא? לא יבוא המשיח, כי אף פעם לא תהיה תשובה שלמה. לא צריך שלמה, אמרתי. עכשיו דבר נוסף את צריכה להבין. אני לא שלוש שעות הכרתי את אלוקים, חמש דקות. ותראי, אחרי חמש דקות שקראתי ספר קיצור שולחן ערוך, הבנתי שיש פה משהו, המשכתי לקרוא, הבנתי שיש יותר ממשהו, וחזרתי בתשובה. נו, ומה קרה? הורדתי את הציצית, שמתי על עשרות אלפים ציציות. את חושבת שהפסקתי עם התפילין? שמתי על עשרות אלפים תפילין. מה, לא שמרתי שבת? גרמתי למאות אלפים לשמור שבת. ואני רק אחד. אז יש אחד שיכול להיות שישים ציצית מהתלהבות או מפחד, כמו שאת אומרת, ויוריד אחר כך. אבל קודם כול הוא זכה לשים ציצית במעמד של רבים, שזה קידוש השם, ואת המצווה הזאת הוא לא יפסיד. זה שמחר הוא יוריד, הוא פסיד את המצווה האחת שנקרא מצווה ציצית, אז הוא יהיה בלי ציצית כמו שהיה קודם בלי ציצית. אבל את המצווה שהוא עשה, קידוש השם, זה לא ייקחו ממנו. זאת אומרת, גם לעשות קידוש השם בעולם הזה היה כדאי לרדת וללכת. אפילו בשביל פעם אחת קידוש השם. אנחנו לא יודעים את הערכן של המצוות ואת הקשיים של כל אחד, אבל אנחנו יודעים שאנחנו צריכים להשתדל ולעשות. תגידי לי, כולם בסוף ישלמו מס הכנסה? את מאמינה שיום אחד כולם לרצון ישלמו מס הכנסה? אז האם מס הכנסה תפסיק לבקש את מה שהיא חושבת שמגיע לה? האם את חושבת שאם ייתנו רפורטים וקנסות ומשפטים קשים לנהגים פורעי חוק, האם יפסיקו לנסוע במהירות בכבישים? אז מה, נבטל את הניידות ונספוג את ההרוגים? מה את אומרת? הרי הם יודעים במשטרה שאף פעם זה לא ייפסק, וגם מס הכנסה יודע שהם בעצמם לא משלמים. אז מה? אז מפסיקים? זהו. לא, לא מתייאשים משום יהודי ומנסים. החובה שלנו לנסות ולנסות ולנסות. שואלת אותך עוד שאלה. למי שיש ילדים, יש טעם לטפל בהם ולהבריא אותם ולעשות להם חיסונים, אם אנחנו רואים שבסופו של דבר הם ימותו ואולי גם נקבור אותם בחיינו? יש טעם? הרי זה דבר ברור שהם ימותו בסוף, נכון? אז מה הטעם שאנחנו מתאמצים בינתיים, בינתיים, להאכיל אותם, להשקות, קונים להם בגדים, מחליפים להם, מלמדים אותם, בסוף הם ימותו? בשביל מה? מה הטעם? וכי מישהו יישאר לעד לחיות פה? לא. אז למה אנחנו עושים בינתיים? יש לך תשובה על זה? כי זה מה שהקדוש-ברוך-הוא הביא אותנו לעולם, ואנחנו בעל-כורחנו עושים את זה. בדיוק, גם אנחנו. בדיוק. אבל עובדה, שהרבה חילונים לא עושים את מה שאתה אומר. נכון, נכון. מה שהקדוש-ברוך-הוא סביבה אותנו. נכון, נכון. אני חוזרת בתקופה עשר שנים, ברוך השם. ברוך השם. זה לא קשור אלי, כי אתה עכשיו הפנית אלי בצורה שעיינית. זה שאת אומרת כל הזמן לא קשור אלי. אני מתחיל להאמין לי שזה לא קשור אלי. אתה אמרת את זה שקשור אלי בגלל, לא אני. אני שואלת שאלות, לא אני. כי אתה מסכים לזה, לשאול שאלות. הצימון שלך מבין השיניים מורה שיש לך משהו פנימי כעוס, ועל האיש ההוא שהחליט שהקדוש-ברוך-הוא שלח אותו, וכן הלאה. לא, חס ושלום. אדרבה. אדרבה. תמיד טוב לראות את שני הצדדים. נכון שזה סינון, אבל זה לטובה. אני לא חושבת. אני חושבת שזה מצוין, אבל מה דעתך? להמשיך? אני אמשיך? או שאני אלך הביתה וזהו ואני אשאל? לא, חס ושלום. אני נהנה מההרצאה שלך. אבל להמשיך? להמשיך? אתה יכול להמשיך מבחינתי. אה, רק אני יכול. אבל זה טוב שאני אמשיך להפיץ יהדות ככה? זה מצוין. מצוין. אבל לא כולם, יהיו בסוף, אני אגיד לך שאלה. לא ביקשתי ממך שתעצור את מה שאתה עושה. הבנתי, אבל בסוף לא כולם יחזרו בתשובה, נגיד. אז מה, זה היה לבטלה? איך אתה מתמודד עם זה? אני אגיד לך איך אני מתמודד עם זה. בואי תשמעי. בואי תשמעי. זה גם לא מספיק. תכף תשמעי. זה מספיק מאוד. אברהם אבינו, עליו השלום, אברהם אבינו, עליו השלום, יש מישהו מפקפק כשאברהם אבינו עשה מצוות? אף אחד. אברהם אבינו, מה עשה? גייר גרים. גייר גרים. מה הוא עשה? הוא עשה אוהלים, כל מי שעבר אורח עצר אותו, אמר לו, בוא תאכל, תפאדל. הכניס אותו לאוהל, האכיל אותו. האכיל אותו מכספו, מממונו, השקיע כסף והאכיל אנשים. מה הוא רצה? תגמרו לאכול, תברכו. אמרו לו, מברוכ, אברהם, תהיה בריא. אמר להם, לא אני. מי שהביא את האוכל? אמרו, מי הביא את האוכל? אמר להם, יש בורא לעולם, שברא את העולם, הוא בנה את האוכל. תברכו. ברכו לו. ברכו, נתן להם בחינם, לא ברכו, אמר תשלמו על האוכל. זה היה אברהם אבינו. והוא עשה, הוא עשה עולם שלם מאמינים. כל המאמינים באמונה המונותואיסטית, בזכות אברהם אבינו, בכל העולם כולו. אבי האמונה, אברהם. מה כתוב עליו השבח הגדול בתורה? על אברהם ושרה נאמר, ואת הנפש אשר עשו בחרן. מה אומר התרגום? דשעבדו לאורייתא. הם פשוט לימדו את כולם תורה. אברהם ושרה מגיירים גרים. מישהו נשאר מכל הגרים של אברהם? כתוב ב'קרקדיה דרבי אליעזר', אחרי שני דורות לא נשאר אף אחד. ואף על-פי כן, מה כתוב בתורה? ואת הנפש אשר עשו בחרן, התורה מעידה עליו שהוא עשה נפשות ואין כמוהו. והרמב״ם פוסק שמצוות ואהבת את השם אלוקיך זה כאברהם אבינו, שלא רק אהב את השם, אלא היה מאהיב את השם על כל הבריות. זה המצווה ואהבת, גם להאהיב את השם על כל הבריות. מה שווה שעשה אברהם אבינו? אף אחד לא נשאר. הקדוש-ברוך-הוא אומר, שווה ושווה, וזה יחיד בעולמו, והוא רגל אחת מתוך ארבעה מרגלי המרכבה, ועליו עומד כל העולם ובזכותו. אלה תולדות השמים בהיברעם. אל תקרה בהיברעם, אלא באברהם. לא הייתי בורא את העולם, את השמים, את הארץ, אם לא היה אברהם אבינו כזה שחושב איך להביא את כולם לאמונה, אפילו שהוא לא הצליח להשאיר אותם באמונה שני דורות. שווה או לא שווה? הקדוש-ברוך-הוא אומר שווה. הלכתי להציל בן-אדם מהים, טובע. הצלתי אותו. הוא נושם עכשיו. נושם. עלה לבניין, התאבד. הצלתי נפש מישראל או לא הצלתי? אבל הוא מת, התאבד. מה זה משנה אם הוא התאבד? שמתי לאדם ציצית. הוא זכה? זכה. הוריד אותה אחר כך. אני הפסדתי את מה ששמתי לו ציצית? הוא הפסיד, אני זכיתי. גם הוא זכה. באופן חלקי, לאותו זמן. אז מה לא טוב? אחד עשה ניתוח לחולה, יצא בריא, אבל אחר כך מת מולכוס. נו, אז הרופא לא עשה ניתוח מוצלח? מה זה משנה? אנחנו צריכים לעשות מה שבוכחנו לעשות. הקדוש ברוך הוא יבחר את הזמן בעיתוי, מתי יבוא גואל צדק. אנחנו, מוטל עלינו להשתדל. אנחנו חלק מתוך מערכה גדולה בשביל להביא את האור הגדול של הקדוש-ברוך-הוא ללבותיהם של ישראל. והנה, בור עקיבא, הצלחנו משהו קטן. בואו נראה אם זה עובד או לא עובד. מי מהציבור היקר והחשוב כאן מוכן, בעזרת השם, לשים ציצית ולקבל עליו עול מלכות שמע? ערב טוב. אני לא אומר לרב שאני מאוד אוהב אותו, אפילו מעריץ של הרב. יש לי שתי שאלות. שאלה אחת, אני, לצערי, נדרש לעבוד המון המון שעות בשביל לפרנס את המשפחה, כי היום המחיה הבסיסית היא מאוד יקרה, ולומד תורה בערב. עכשיו, כשאני לומד תורה, אשתי יושבת בבית ממורמרת. למה אני לא איתה? אני לא משקיע בה? כשאני חוזר כבר היא ישנה. השאלה, מה אני צריך לעשות? אני, אם התלוי בי, הייתי לומד כל היום תורה. אבל, לצערי הרב, זה המצב כרגע, ומה צריך לעשות אם אני יושב בבית? קודם כול, אתה נקרא בן תורה. שמי שכל כוונתו ותכליתו ללמוד תורה ולא מתאפשר לו כרגע, זה נקרא בן תורה. מי שנמצא בעבודה, חושב תורה, רוצה תורה, הוא בן תורה. מי שנמצא בכולל, חושב עבודה, חושב פרנסה, הוא לא בן תורה, הוא בעל הבית. אז קודם כול, זו מעלה גדולה. שתיים, תגיד לאשתך שאתה הכי משקיע בה, כיוון שהיא לא תקום בתחיית המתים אם אתה לא תלמד תורה. כי נשים לא לומדות תורה, ומכיוון שהן לא לומדות תורה, בשביל לקום בתחיית המתים צריך תורה. ואיך הם יקומו? אם הבעלים שלהם לומדים תורה, הם יקומו בתחיית המתים. אם לא, לא יקומו. אם יש להם בנים שלומדים תורה, הם יקומו. אם אין להם, לא יקומו. זאת אומרת, לא רק הנשים, גם גברים. אם גבר לא לומד תורה, לא יקום בתחיית המתים. רק טל תורה מחיה את האדם. אז אין מתנה יותר גדולה ממה שאתה יכול לתת לאשתך, שבתחיית המתים היא תזכה לקום ותראה את שרה, את רחל, את לאה, את רבקה, את כל הצדיקות ואת כל הצדיקים שהיו בעם ישראל ולחיות איתם יחדיו. הרי זה יותר גבוה מהמדרגה בגן עדי. שבגן עדן לך תדע איפה אשתך תהיה, אבל אם היא תקום בתחיית המתים, ברור איפה היא תהיה, עם כל הצדיקים. אז אתה משקיע במקום הנכון. דבר שני, אתה לא פטור מללמוד תורה. גם אם אשתך תפטור אותך, אתה מחויב, כמו שאתה מחויב, לשמור שבת ולצום בכיפור. ואם אשתך תגיד שזה מפריע לה, אתה לא יכול לשמור על הלעבור על מצוות הבורא. אז לכן אתה צריך ללמוד תורה בדיוק אותו דבר. זה לא אומר שאתה לא תוכל להקצות זמן שתוכלו להיפגש, לשוחח או אפילו לטייל, אבל צריך בחוכמה לראות איך עושים את זה. אם רוצים, מגיעים למצב שאפשר להסתדר. אתה יכול להגביר את התורה ביום-יומיים במשך השבוע, להשאיר יום אחד פנוי, וקח אותה לטיול או קח אותה לאיזשהו מקום, אני לא יודע לאן. אבל אתם יכולים, או שתשבו, תשוחחו במרפסת, תטיילו בגג, תעשו משהו. אבל בכל אופן, הנקודה היא אפשר, אם רוצים, אבל אם כל אחד חושב שהשני חי על חשבונו ולא חושב עליו, מפה נהיה קטטות, סכסוכים וגירושים. צריך להיות חכם להסביר את המצב. יש חובות שמוטלות עליה, יש חובות שמוטלות עליך. אותה פטרו מהרבה מצוות. אותך חייבו. ולמה אותה פטרו? בשביל שהיא תאפשר לך, לא בשביל שהיא תמנע ממך. כתוב שתהיה עזר כנגדך. הבנתי, יוחא? הרב, אבל אפילו אם זה מגיע למצב שאישה יושבת בבית והיא בוכה, ואני פעם קראתי שאם אישה בוכה זה מביא דינים על הבית, על הברכה, אפילו אם זה מגיע למצב כזה, אתה... אם אתה תצום בכיפור ואשתך תבכה, למה אתה צם, לא יקרה לך כלום. אם אתה תשמור שבת בהידור ואשתך תבכה על זה, לא יקרה לך כלום. אם תלמד תורה כמו שכתוב בתורה ואשתך תבכה על זה, לא יקרה כלום. מתי כתוב שיקרה? ואם אתה מונה אותה, מצער אותה בדבר שאסור לך, שאתה גורם לה צער בדבר שאסור לך, אז ודאי זה פוגע גם בפרנסה וכולי. אבל אם זה לא ככה, אז אתה לא חייב. אומנם יש מעשה אחד בגמרא שהייתה אישה שנצטערה בצער גדול שבעלה לא הגיע. כל שנה הוא היה לומד כל השנה. והיא הסכימה. והיה ברק בערב כיפור, והיה צם איתה, ומוצא כיפור הולך לו עוד שנה. פעם אחת בשנה אחת קראו לו רב רחומי הוא ישב בעלייה וכל כך למד תורה שלא שם לב שהזמן עבר ולא הספיק לצאת לדרך בשביל להגיע לבית ונשאר במקום והיא דאגה דאגה דאגה כיוון שהוא לא בא נשברה עלייה והוא נפטר היא לא התכוונה כמובן ואם היו אומרים לה שזה יקרה היא לא הייתה מסכימה אבל היה פה צער של חוסר תשומת לב חוסר תשומת לב כתוב שאדם לומד תורה לדוגמה והתינוק בוכה ומרוב שהוא שקוע בלימוד התינוק בוכה ויכול להיגרם לו אסון אסור ללמוד באופן כזה אז צריך שבן אדם יהיה מקושר גם לסביבה אבל אם היא בוכה על עצם זה שאתה לומד לא שאתה מאחר או אתה מפריז על המידה או משהו כזה אתה חייב לעשות החיוב במידה וזה כבר יהיה מצב קטסטרופלי נראה אם אשתך תסכים שאתה תלמד בבית עם חברותא אם היא תסכים שתביא חברותא הביתה ותלמד איתו וזה לא יפריע לה כי לפחות אתה בבית נו אז אולי אפשר לבדוק אפשרות זו אם גם זה לא אז אולי אם אתה תלמד לבד בלי שהיא תפריע ואם גם זה לא אז היא סתם לא רוצה שתלמד ומגיע על הלבכות הבנתי הוא חם? כן אבל שאלה עוד קטנה בקשר למה שדיברתם עם הבחור פה, מבחינת שעות כמה השתלמות אני צריך לעשות בשביל הפרנסה של הבעיה? האמת שצריך להשתדל אפס אבל כיוון שאין לך ביטחון אתה לא יכול להגיע לרמה זו כרגע אבל אתה יכול לצמצם מדי פעם קצת, כל פעם קצת כל פעם קצת. איך מגיעים לביטחון? לומדים שער הביטחון שרבנו בחייה בכוונה לקיים באמת ומנסים את זה טיפה-טיפה, לא בבת אחת, טיפה-טיפה. אתה ממליץ לספר עם פירושים או לקרוא את זה כמו שזה? יש לי קלטות על זה, תוכל לשמוע באתר בחינם ואני מקווה להוציא את כל הסדרה שעברנו על כל הספר ואם ירצה השם יהיה נגיש יותר לציבור אבל אם לא תלמד, קשה ללמוד את זה לבד וקשה ללמוד את זה, מי שלא למד את זה צריך ללמוד עם אחד שבאמת בקיא בזה ואז הדברים מתיישבים על הלב. בלי זה קשה מאוד. הוא לפני אלף שנה היה רבנו בחייה. אדם קדוש ביותר. כן. תודה רבה.