משה המעולה מכולם | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וזאת הברכה,

אנחנו נפתח את מה שדיברנו אתמול בדרשה,

ואת עלית על כולנה.

וזאת הברכה, זה שאמר הכתוב במשלי ל״א כ״ט רבות בנות עשו חיין, ואת

עלית על כולנו.

מהו ואת עלית על כולנו?

כולנה מדבר במשה

על שנתעלה יותר מן הכול.

כיצד?

האדם הראשון אומר למשה,

אני גדול ממך,

שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא.

מניין? שנמה?

ויברא אלוהים את האדם בצלמו.

אמר לו משה, אני נתעלאתי יותר ממך.

אתה, הכבוד שנתן לך, נתן ממך,

שנאמר, והאדם בעיקר בל ילין.

זאת אומרת, האדם היה בעיקר והוא לא לן איתו אפילו לילה אחת.

אבל אני, זיו הפנים שנתן לי הקדוש ברוך הוא, עם מי הוא?

מניין שנאמר לו, כהת עינו ולא נסלחו.

דבר אחר, נוח אמר למשה, אני גדול ממך,

שנצלתי מדור המבול.

אמר לו משה,

אני נתעלאתי יותר ממך.

אתה הצלת את עצמך, ולא היה בך כוח להציל את דורך.

אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי,

שנתחייבו כליה בעגל.

מניין שנאמר, ויינחם אדוני על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו.

למה הדבר דומה? נשתי ספינות שהיו בים,

והיו בתוכן שני קברניטים.

אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו,

ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו.

למי היו מקלסין?

לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו?

כך נוח לא הציל אלא את עצמו,

אבל משה הציל את עצמו ואת דורו.

הווה ואת עלית על כולנה.

דבר אחר, אברהם אומר למשה, אני גדול ממך,

שהייתי זן לעוברים ושבים.

אמר לו משה, אני נתעלאתי יותר ממך.

אתה היית זן בני אדם ערלים,

ואני הייתי זן בני אדם מהולים,

ולא עוד אלא

אתה היית זן במדבר ביישוב ואני הייתי זן במדבר.

אז זאת אומרת, לא כך.

ולא עוד אלא אתה היית זן במדבר ביישוב ואני הייתי זן במדבר.

יצחק אמר למשה, אני גדול ממך

שפשטתי את צווארי על גבי המזבח,

וראיתי את פני השכינה.

אמר לו משה אני נתעליתי יותר ממך

שאתה ראית פני השכינה וכהו עיניך.

מנין דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותיכן עיני מרעות.

מהו מרעות? מרעות בשכינה.

אבל אני הייתי מדבר עם השכינה פנים בפנים ולא כהו עיניי.

מנין

שנאמר משה לא ידע כי קרן עור פניו.

יעקב אמר למשה אני גדול ממך שנפגשתי עם המלאך וניצחתי אותו.

אני בכוונה משמיע את זה כאילו שני ילדים רבים בשביל שזה יהיה ככה חזק ברור אחר כך נבהר את זה.

אז אמר לו אני נפגשתי עם המלאך וניצחתי אותו.

אמר לו משה אתה נפגשת עם המלאך בפרבורין שלך ואני עולה אצלן בפרבורין שלהן

והם מתייראים ממני.

מנין שנאמר

מלכי צבאות ידודון ידודון.

לפיכך אמר שלמה רבות בנות עשו חין

ואת עלית על כולנה אמר הקדוש ברוך הוא הועיל ונתעלה מן הכל

הוא יברך את ישראל וזאת הברכה אשר ברך משה דווקא.

נחזור לבאר את הדברים.

מה זה וזאת הברכה?

למה כתוב וזאת הברכה?

היה יכול להגיד ויברך משה את בני ישראל לפני מותו.

למה צריך לציין וזאת הברכה? אם הוא ברך מה לי וזאת הברכה?

תגיד ויברך משה.

למה נקט בלשון וזאת הברכה?

אז לפי הספר ראינו כי הוא היה הכי ראוי לברך כי את עלית על כולנו ואתה ראוי לברך.

לכן וזאת הברכה של רבוך משה ולא האחרים

את הברכה הזאת.

זהו שאמר הכתוב

רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולן.

נפשות כאלה היו רבות

שהשלימו את עצמן, שהגיעו לשלמות.

אבל אתה עלית על הנפשות הקודמות

שהן השיגו חן ויופי

על שכלם ומעשים טובים

והן שקר והבן לנגדך.

ככה מפרש המלבים.

מהו בהתעלית על כולנה?

מדבר הכתוב במשה

על שנתעלית יותר מן הכול

ואל נפשו הוא אומר כן,

שנפשו של משה נתעלתה מעל הכול. כיצד?

כתוב

אדם הראשון אומר למשה

הוא אמר לו או לא אמר לו?

הוא לא אמר לו.

אם הוא אמר לו,

זה היה כתוב,

האדם הראשון אמר למשה.

אבל אם הוא אומר,

אומר לו, זאת אומרת אם הוא יבוא מצד טענה כזאת ויאמר,

מה יענה משה?

ולא צריכים את שניהם.

שלמה כבר עשה את החשבון ואמר את עלית על כולנה.

זאת אומרת פירושו אם יהיה בדיקה מי יותר ממי

זה יהיה המהלך.

אז ככה, אם האדם הראשון היה אומר למשה

אני גדול ממך במעלת נפשי

שנבראתי בצלמו של הקדוש ברוך הוא במעשה ידיו

שנאמר ויברא אלוהים את האדם בצלמו ובעצמו הוא נפח בו את נפשו שנאמר

ויפח מאפיו נשמת חיים

ויהיה האדם נפש חיה מה היה אומר לו משה?

אומר לו משה אני אפילו שאני יילוד אישה

ולא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא

אני נולדתי מאב ואם

נתעליתי יותר ממך במעלת נפשי.

למה?

אתה ככה היה אומר לו

כבוד שניתן לך

דהיינו הגוף שהוא יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא

שהיה ראוי לחיות לעולם

ניטל ממך על ידי שאכלת מעץ הדעת ונכנסה עליך מיתה

אז ניטל ממנו זיוו וטרדו הקדוש ברוך הוא מגן עדן

שנאמר והאדם בעיקר בא לילין נמשל כבהמות נדמו

אדם הראשון ואדם בעיקר אדם בעיקר זה אדם הראשון

הוא לא לן עם כבודו או עמו

כי היקר והכבוד שהיה לו בעת יצירתו לא נשאר לו ונעשה דומה לבהמה

כי השם מיעט קומתו

בתחילה היה מסוף העולם ועד סופו מיעט אותו לגובה מאה אמות

חמישים וכמה מטר

וכבר גופו לא היה כמו שהיה קודם

גופו של אדם הראשון היה כמו הנשמה שלנו

גופו

עקב

רגלו

של אדם הראשון היה מחה גלגל חמה

באור הפנימי

אבל הוא נתמעט

אבל אני

יענה לו משה רבנו

זיו הפנים שנתן לי הקדוש ברוך בעת מתן תורה

עם מי הוא?

לא נטל ממני

ושמא תאמר הואיל ונכנס משה לבית עולמו שמא בטל ממנו אותו הכתר של מאור פנים

תלמוד לומר

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעוה אדוני פנים אל פנים

מהו אור פנים של מעלה קיים לעולם ולעולמי עולמים?

ואור פניו של משה נכנס עמו לבית עולמו.

פנים אל פנים.

כמו שפנים של מעלה, אור של פנים של מעלה קיים לעולם,

כך אור פניו של משה רבנו קיים לעולם.

זה מביא את הנא דבי אליהו רבה.

ד',

מניין שנאמר לא כהתה עינו ולא נס לחו.

מראהו נשאר בעינו כמקדם.

בעינו, ד'יינו, חזותו נשארה.

כך עלה במעלת נפשו מאדם הראשון.

בדרך כלל אדם,

כשהוא מזכין, מתחיל להצטמק, אין לו אור, אין לו בעיניים,

שיניים, החיים שלו מצטמקות והכול.

הוא נשאר לא כהתה עינו ולא נס לחו.

אז זה הטענות שהיה טוען

משה רבנו לאדם הראשון.

דבר נוסף,

ממי עוד נתעלה? מנוח.

אם היה נוח, אומר למשה, אני גדול ממך שניצלתי מדור המבול.

אז מה יש לנו ללמוד קודם כל מהאדם הראשון ומזה?

שהמעלה היא לא להיות במעלה גדולה ואחר כך לאבד אותה,

אלא אם הגעת למעלה, לשמר אותה ולהמשיך איתה עד הסוף.

זה מה שמתבאר כרגע, כן?

אפילו שהאדם הראשון היה הכי, הכי, הכי, אבל בסוף מה?

ירדת.

ירדת.

הוא עלה ונשאר.

מי יעלה בראשון וממקום קודשו? משה.

דבר אחר, ממי עוד הוא נתעלה?

מנוח.

אם נוח היה אומר למשה, אני גדול ממך,

שניצלתי מדור המבול,

שנידונו כולם לכיליון בעוונותיהם,

ונשארתי צדיק יחיד.

זאת אומרת,

מכל הדורות האלה שהיו גרועים ביותר ופחותים ביותר,

אני נשארתי הצדיק היחידים.

מה היה עונה לו משה על זה?

היה אומר לו כך,

אני שלא אבד דורי,

כמו שהדור שלו עבד, ועל זה נקרא מי נוח,

מי המבול.

נתעליתי יותר ממך בזה במעלת הנפש.

אתה הצלת את עצמך בתיבה,

ולא היה בך כוח להציל את דורך בתפילה.

אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי,

כשהם נתחייבו כליה בעגל.

והשם אמר לי שהוא יעשה עמי מה שעשה בדורך.

ועתה הניחה לי ואכלם

ואעשה אותך לגוי גדול, ממש כמו נוח.

כולם ימותו ואתה תישאר.

ולא הנחתי

אלא אמרתי

שיש בי בושת פנים מאבותיי.

עכשיו, יאמרו, ראו פרנס

שהעמיד עליהם,

ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש עליהם רחמים.

אה, הקדוש ברוך הוא, אתה רואה, מחשיב אותי כנגד כל עם ישראל, אז אני אשאר לבד ויקום ממני מזרעי, יקומו עכשיו עם ישראל חדש?

הוא אמר, לא,

אני בוש מאבותיי. איך אני אעלה לעולם האמת?

נפגש את אברהם, יצחק ויעקב?

מה אני אגיד?

בושת פנים.

מה הם יאמרו?

תראה פרנס, תראה פרנס.

שיעמיד עליהם הקדוש ברוך הוא, ביקש גדולה לעצמו ולא ביקש עליהם רחמים.

איך הזוהר אומר?

שהקדוש ברוך הוא אמר אחרם הבול לנוח שהתחיל לבכות, שהוא ראה את העולם חרב.

אמר לו רועיה שטיה,

רועה שוטה.

כשאני אמרתי לך בפירוש תיכנס אתה רק, אתה וביתך,

לא אמרת לי מה הם כולם.

בוא אל התיבה, ואמרת מה הם כולם, הם ימותו?

לא דאגת, עכשיו אתה בוכה, בכיין,

רועה, שוטה.

אבל משה רבנו לא, משה רבנו

מוכן גם למות בשביל עם ישראל,

ולא יהיה דבר כזה.

עמדתי בתפילה,

כמו שנאמר, ויחל משה את פני אדוני אלוהיו,

ונתעצם מאוד בתפילה עד שנעשה כל גופו החילוא.

כמו שדרשו החכמים,

עד שמחל השם יתברך.

מנין שנאמר, וינחם אדוני על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו,

לא למשה,

לעמו.

ובזה הוא הציל את דורו,

והציל גם את עצמו מבושת הפנים שהייתה יכולה להיות לו.

אם אתם זוכרים, דיברנו בעבר שמשה היה גלגול נוח.

והוא בא לתקן את מה שנוח

לא עשה.

כן?

אז לכן הוא לא רוצה לחזור על מה שעשה נוח בגלגול הקודם.

בשביל זה הוא אמר, ואם אין מחני נא מספרך.

מה זה מחני מנוח?

בפעם הקודמת אתה לא מחית אותי, השארת אותי.

אבל הפעם מחני נא, אני לא רוצה לקרוא יותר מנוח. כמו שהיה שמה, שהמבול נקרא על שמו של נוח. ועכשיו אם יקרה עוד פעם, אז הדור ילך

וכל הדור ילך על זה. אז לא, לא, לא, לא.

לא, לא, מחני נא.

עכשיו מביא לנו המדרש משל.

משל. מה, לא הבנו? הבנתם עד עכשיו מה שדיברתי, לא?

למה צריך משל?

למעט דבר דומה לשתי ספינות שהיו בים.

והיו בתוכן שני קברניטים.

מה זה קברניט?

מנהיג.

קפטן.

מנהיג הספינה.

כל אחד היה בספינתו. בעת סערה

אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו. כמו שהיה לפני שנה בערך, שמה שאחד מתו כמה מאות.

הוא ברח לבדו, בשלום, אישר את כולם.

אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו.

ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו. למי היו מקלסים? למי צריך לשבח

ולהודות על הגבורה שלו?

האם לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו? ברור שכן.

כך הוא הנמשל.

נוח לא הציל אלא את עצמו,

וספינתו טבעה עם כל מי שהיה שם, דהיינו כל הדור ההוא.

אבל משה הציל את עצמו ואת דורו.

זה אומר הכתוב על מעלת נפשו של משה, ואת עלית על כולנה.

מי אדם ונוח.

למה צריך את המשל?

למה צריך את המשל? לא היה ברור קודם גם?

למה צריך משל?

משל למה הדבר דומה?

אם יש דבר מסובך, אז מי משל? אבל אם פה מה?

הייתה ספינה בגלל שזה בעיה, ובדור טבעה.

ובדור של משה לא היה ספינה ולא טבע אף אחד.

אז למה צריך להגיד ספינה?

איזה ספינה הייתה?

זה לא בגלל הטבע של נוח.

שמה?

מה לבאר? מה לא היה ברור? לבאר יותר? למה צריך? אם ברור. שתיים ועוד שתיים,

כמה זה? ארבע.

לא.

למשל, מה הדבר דומה?

לשני תפוזים, עוד שני תפוזים, שווה ארבע.

מה הוספת עכשיו?

אלא מה שאני מבין,

שלכאורה,

נוח

לא הבין,

לא הבין

שהוא בעצם קפטן,

שהוא קברניט.

אם אתה בעל מדרגי,

אתה לא יכול להתעלם מהדור שלך.

אתה לא יכול.

אתה, אם תרצה או לא תרצה, אתה קפטן.

אתה קברניט. אתה מנהיג.

ואתה צריך לדאוג לדור כאילו אתם בספינה אחת.

אתה לא יכול לחלץ את עצמך מהספינה ושכולם יטבעו.

אפילו שאין ספינה.

אבל כמו שבספינה.

אז אתה נמצא בדור ואתה המנהיג של הדור. כי אתה הבן אדם הכי מעולה שיש. ואם אתה אדם הכי מעולה זה מחייב אותך.

משה ודאי שהיה קפטן.

כי השם מינה אותו להיות הגואל.

הוא שלח אותו לגאול.

אז התפקיד היה ברור כמו שאומרים.

כן?

תפקיד ברור ומוגדר.

מה הוא צריך לעשות?

אבל הוא לא אמר לו שאתה צריך למסור את נפשך

בשביל העם ותמות בשבילם. הפוך הוא עוד אמר לו.

הפוך הם ימותו. הספינה תטבע ואתה תנצל. ככה אני רוצה.

הוא אמר לו לא אני לא מסכים.

אבל נוח לכאורה לא הבין בכלל את התפקיד.

עד שהשם אמר לו 120 שנה אתה צריך לבנות בשביל שהם ישאלו אז אתה תסביר למה בא.

כדי שיחזרו בתשובה וכולי

והוא לא התפלל מספיק הוא עשה את זה מי ששאל אותו למה אתה בונה הוא הסביר לו

אבל הוא לא התפלל על הדור

ואם התפלל לא התפלל מספיק

עד שזה נקרא על שמו

אז מהמשל אני מבין מה שלא הבין נוח

אתה קפטן

אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה נאמר

אז זאת אומרת אדם לא יכול להתעלם

אם הוא זכה למשהו מן השמיים מדרגה מעלה או משהו

היא לא בשבילו

היא בשביל הכלל

ועכשיו בואו אני אראה לכם

שתי דרכים יש בהנהגות הצדיקים

אחד

צדיק שחושב

בכל על תועלת עצמו ונשמתו

הוא יושב לומד לעצמו מתעלם מתגדל לא מתעסק עם הציבור לא רוצה לדעת מכלום שום דבר דואג

רוצה להיות מלאך

רוצה להיות מלאך

ועל ידי כך

לא תמצא ידו להשקיף על ענייני עמו להורותם את דרכי השם

הוא לא דואג עכשיו לא להוכיח ולא ללמד ולא

שום דבר הוא דואג לעצמו

להיות בעל מאי להם וזהו

זאת הייתה מעלתו של נוח

שהציל את עצמו

את עצמו

זהו

לעומת זאת

יש צדיק שכל עבודתו זה ללמד את דורו דעת ודרכי השם

כל עבודתו זה ללמד דורו דעת ודרכי השם

ועל ידי זה לא יהיה בידו להשגיח על מעלת עצמו

כי בשעה שהוא עוסק עם הציבור

הוא לא יכול להתרומם בעצמו

וזה היה אברהם

שדרכו היה רק להשפיע על איזונתו

אז איזה מדרגה יותר גבוהה

יש שתי דרכי עבודה איזה יותר גבוהה?

מה?

אז שנייה מאיפה אתה למד?

ממשה רבנו הוא הציל את עצמו והציל את דורו

נוח הציל את עצמו ולא הציל את דורו

ולכן המבול נקרא על שמו

והוא לא קלט את הקטע שהוא קפטן

חתם סופר שואל למה אברהם אבינו לא עלה השמיימה כמו מלאך כמו שחנוך

כי לקחו השם

מי יותר גדול הוא שואל החתם סופר חנוך שהפך להיות מלאך

או אברהם אבינו שנפטר ככל האדם

מי יותר גדול?

איזה מדרגה יותר גבוהה?

אברהם אבינו. אברהם אבינו. למה אברהם? הוא לא הפך להיות מלאך.

מה?

עכשיו יכול להגיע אברהם למקום. נו.

נו.

לא.

לא עלה כמו מלאך.

אומר החתם סופר

אם היה רוצה להיות אברהם אבינו מלאך

הבעיה בשביל אברהם אבינו להיות מלאך קטנה עליו.

ודאי שהוא היה מלאך.

ודאי שהוא היה מלאך.

אבל הוא הפנה את כוחותיו בשביל להציל את דורו.

וזאת למה?

הוא ראה מה אוהל חנוך בעולם.

הוא נהיה מלאך אבל כל הדור הלך פייפן.

כל הדור טבע במבול.

חנוך היה בדור של המבול.

אבל הוא אמר מלאכים יש לקדוש ברוך הוא מספיק.

הקדוש ברוך הוא רוצה מישהו שיציל את הדור.

לכן אברהם גדול מחנוך.

אפילו שהוא נקרא מתת המלאך שר הפנים.

חנוך. מלאך.

אבל אברהם אבינו גדול יותר.

אז עכשיו אמרנו יש מעלה כזאת ויש מעלה כזאת. נכון?

נכון?

נכון.

אבל גם זה מלאך, אתם יודעים?

גם זה מלאך.

גם אברהם מלאך.

כתוב

שאם

שאם הרב דומה למלאך ה' צבקות תורה יבקשו מפיהו.

ואם הוא לא דומה למלאך ה' צבקות

תורה לא יבקשו מפיהו. איך יודעים אם הוא דומה למלאך צבקות?

איך אתה ראית פה המלאך שאתה יכול להגיד זה דומה לו?

מה זה הולך בדמיון חיצוני?

מה דומה לו? במה דומה לו?

המלאך

נקרא עומד.

מוסרפים עומדים לא ממעל.

האדם נקרא הולך,

ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה.

אז דרגת האדם היא תמיד עולה.

מלאך הוא עומד במצב שלו, הוא סטטי.

פירושו של דבר זהו. זה תפקידו, זה מעמדו.

אין שינוי.

זהו. הוא עומד.

זה נקרא עומד.

לא משנה איזה דרגה קבעו. הוא עומד.

הוא לא מתעלה יותר.

זה, עומדים.

אבל האדם הולך.

עכשיו אם הרב דומה למלאך

שהוא עומד מוותר על העלייה שלו בשביל הציבור

תורה יבקשו מפיהו

כי המטרה שלו לדאוג לציבור

אבל אם הוא דואג לעצמו כמו נוח

תורה לא יבקשו מפיהו

ולפי זה

בכל דרך יש בעלה לכאורה

שהיא לא נמצאת בדרך השני.

נוח שדאג רק לעצמו ואברהם שדאג רק לרבים על חשבון עצמו.

כתוב למה שרה אמנו

הייתה גדולה מאברהם בנביאות

כי בשביל נביאות צריך הכנה.

צריך לפרוש מהציבור וכו', כמו אלישע.

כשהיה בהרים

נקרא הנביא

כשהוא ירד לעיר נקרא אלישע כי כשהוא נמצא בין אנשים הוא יורד דרגה

כשהוא נמצא לבד דרגה אלוקית.

נביא

כיוון שאברהם היה צריך להתעסק עם הציבור אז מעלת הנבואה שלו נפחתה

שרה שהייתה רק באוהל

ולא התעסקה כל כך עם הציבור כמותו

מעלתה בנבואה הייתה יותר גבוהה.

אז זה ויתור שהוא עשה

הרב אוזנר כשהספיד את הבבא סאלי זכר צדיק וברכה אמר שהוא היה גאון עצום והוא היה צדיק גדול וכולי וכולי

הוא אומר וזה עוד למרות

מה שהוא קיבל קהל אבל אם לא היה מקבל קהל והיה פורש לגמרי היה עוד לאין שיעור

ולפי זה בכל דרך יש מעלה

שאינה נמצאת בדרך השני אבל משה רבנו היה בו שתי המעלות

שמצד נפשו הוא הגיע לתכלית השלמות

עד שהיה מחציו ומעלה אלוקים

ובכל זאת פקח עיניו על דורו עד שמסר עצמו והשליך נפשו מנגד

להצלת ישראל

ומשום כך את עלית על כולנה

ולכן אצל נוח כתוב אלה תולדות נוח

נוח

איש צדיק היה בדורתו

אלה תיבת אלה מורה על פיסול ושלילת זולתו

אלה

זה מפסיק לקודם

ואלה זה מוסיף על הקודם

אלה

זה פיסול ושלילת זולתו כי לא היה תועלת לבני דורו ממנו

כי מפה רק התחיל אלה תולדות נוח

ומה עם הקודמים? בטלו

נמחו במבול

ולא הועילו זכויותיו אלא לעצמו

ובזה מתיישב כפר לתיבות

אלה תולדות נוח נוח מה התולדות של נוח שהציל את נוח

נוח נשאר עם נוח

אז גם בשער האהבה בפרק ו׳

שאומר רבנו בחייה בחובת הלבבות

אז זה אומר שהמעלה של מזכי הרבים

מי שמחזיר בתשובה שיורה

את הרשעים, את הדרך הטובה וכו' וכו',

אז הוא אומר מעלתו מצד זכויותיו, מצד זכויותיו יותר ממלאך.

יש גרסה יותר מנביא.

שתי גרסאות, או זה או זה.

למה בעבור שזכויותיו הם כנגד כל אלה שהוא זיקה וכו' וכו' לכל הדורות וכל הזמנים וכו' וכו'.

אז הוא אומר שאדם כזה צריך לתקן נפשו ונפשות אחרים.

אז צריך גם להתעסק בתיקון נפשו ונפשות אחרים. זו מעלת

משה רבנו ולכן באת עלית על כולנה.

אז מה לומדים מפה עכשיו?

מהוויכוח כאילו בין משה לנוח?

זה שהמעלה היותר גדולה זה מי שמטפל כקברניט

גם בדור שלו ודואג לצרכיו

בכל מכל ושם עינו עליהם.

ואם זה רק זה

ולא דואג לעצמו ברמה האישית לא שהוא חלילה כן כלום גורנישט

אבל זה כבר יותר טוב

כי בבחינה בין נוח לאברהם ודאי ואם הוא גם כמו משה רבנו שהצליח לתקן את נפשו בשלמות וגם לתקן נפשות אחרים

ודאי הוא ודאי.

אבל אם בן אדם אפילו לא הצליח לתקן את עצמו מאה אחוז

הוא הגיע ל-80 אחוז

בגלל שהוא עבד עם הציבור

אבל אם הוא תיקן עוד אחד שהוא 60 אחוז הוא כבר 140 אחוז

ואם הוא תיקן עוד ועוד ועוד ועוד

זה משלימים את נפשו באין שיעור

כי נפשו כוללת לכל הנפשות האלה

וזה כאילו אדם אחד שהרי זה כאילו ילדו כאילו עשהו כאילו ייצרו כאילו בראו

זה מה שכתוב כל הנקרא בשמי

ולכבודי ברטיב יצרתיו אף עשיתי ברטיב כמי שבראו יצרתיו כמי שייצרו

עשייה כמי שעשאו

כנגד כל העולמות

וגם אילו יעקב אמר למשה אני גדול ממך שנפגשתי התאבקתי עם המלאך כמו שנאמר ויוותר יעקב לבדו וייאבק איש עמו עד עלות השחר

וניצחתי אותו כמו שנאמר כי שרית עם אלוהים

ועם אנשים התאכל

מה היה אומר לו משה

אתה נפגשת עם המלאך בפרבורין שלך בפרבר שלך כאילו בחצר שלך בשכונה שלך

כלומר בעולם התחתון פה אתה התאבקת עם המלאך

שזה מקום מושב האנשים ולא המלאכים

אבל אני עולה אצלן לשמיים

בפרבורין שלהם

במקום מושב מלאכים

ולא המקום של בני האדם והם מתייראים ממני

שנאמר במתן תורה כשעלה משה למרום מלכי צבאות ידודון ידודון

ונבטבי תחלק שלל מה זה מלכי צבאות?

מלכי הון דמלאכיה המלאכים של המלאכים

אפילו מיכאל

אפילו גבריאל היו מתייראים מפני משה

כמו שמופיע במדרש רבה יא ג' וקהלת רבה ט' יא ב'

שהיה מנגח במלאכים למעלה כמו שכתוב בתנחומא ואתחנן ב'

ואין דומה

גבורת הגיבור שעוזר עוץ ואומץ

ויש לו כוח ללכת לנצח במקום של היריב

מגיבור המנצח את יריבו במקומו.

לפיכך אמר שלמה על נפשו של משה שהיא מושלמת

ונתעלתה יותר משל כולם

רבות בנות עשו חיים

אין ספק

אבל את עלית על כולן

אמר הקדוש ברוך הוא

הואיל ונתעלה משה מן הכול הוא יברך את ישראל

מי ראוי לברכה? מי שהתעלה יותר מכולם נותנים לו את הברכה זה שנאמר וזאת

הברכה בה' הידיעה

זאת הברכה יותר מעולה משל כולם

שהרי נאמרה מן המעולה

מן המעולה סליחה שהרי נאמרה מן המעולה שזה משה

וראוי לברך יותר מכולם