תורה צוה לנו... | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום להצלחת היולדת בתיה בת ירבלט,

בעזרת השם יהיה לה הריון תקין, לידה קלה,

כת תרנגולת,

וערך הנולד יהיה צדיק וירשמיים, אמן.

אלוהים.

תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב.

אל תקרא מורשה אלא מאורסה,

שהתורה היא מאורסה לישראל

והיא כאשת איש לגוי.

זאת אומרת מאחר שהיא מאורסה לנו,

אז לגויים היא כאשת איש.

משל לבן מלכים שנשבע כשהוא קטן

למדינת הים,

אם מבקש לחזור אחר מאה שנים,

אינו בוש לחזור,

מפני שאומר לירושתי אני חוזר.

אמר רבי יוחנן,

כותי העוסק בתורה חייב מיתה,

שנאמר ציווה לנו.

לנו ציווה את התורה ולא להם.

אז גוי שלומד תורה חייב מיתה.

וזה מבהיל.

למה?

בשביל שסירבו אומות העולם פעם אחת לקבל את המתנה הגדולה בסיני.

כידוע הקדוש ברוך הוא קודם כל חיזר על האומות

והציע להם לפנינו את התורה, והם סרבו.

הפסידו את הירושה הזו לעולם ולנצח נצחים.

במה הם סרבו?

הם סרבו רק על לאו אחד.

כי כל אומה התנגדה רק לציווי אחד.

עשיו שאל מה כתוב בה?

אמר לו

לא תרצח.

אמר לו, אני יש לי ברכה על חרבך תחיה, אני לא יכול.

ישמעאל, מה איתך?

מה כתוב בה?

לא תגנוב. הוא אומר, לא, אני פרא אדם,

אני גונם מכוניות,

גונם הכול בישראל,

כל הזמן גונם.

בקיצור,

הם סרבו עליו אחד,

ובאותו הזמן הם לא התנגדו לכל התורה.

הרי בגלל זאת הפסידו את העושר הנצחי.

רגע הסירוב נעל בפניהם את השער לנצח,

והם ניתקו לתמיד את הקשר.

מאותו רגע נעשו מרוחקים עד שגוי הלומד תורה חייב מיתה.

התורה לגבי אומות העולם כולן היא כאשת איש

שאינה זיווגם,

אלא אם כן הם מתגיירים

ונעשים כמו בני ישראל.

שעה אחת שהם סרבו,

הפסידו את הירושה,

כי אחרי ששמעו את הקולות והברקים,

הם התחרטו ואמרו זה לזה בואו נלך ונקבל את התורה יחד עם בני ישראל.

אף אחד לכולנו אל אחד ברענו.

אבל חלפה שעה רצויה והם נחרטו לתמיד מהאור העליון.

בהתחלה שהשם אמר להם אז הם סרבו.

כשראו קולות ברקים,

מעמד הר סיני,

יבא ביי, השם בוחר בעם היהודי,

הישראלי,

התחרטו.

אבל זה כבר מאוחר, הפסידו.

כל מי ששומע על הפסד זה שנגרם בזמן כה קצר

בתשובה אחת

לא לא לא תודה

חרדה תוחזנו.

עכשיו,

כאשר גם בן ישראל

יש הוא מאבד עולמו ברגע אחד.

כשהוא מתרשל להיענות לאורות העליונים שקורצים לו ממעל

הוא אדיש לפעמים לשעה מוצלחת שמזדמנת עבורו

שהוא יוכל להשיג דרגות חדשות במעלות רוחניות.

אבל מפני ההתרשלות והאדישות

הוא מפסיד את האושר ומנתק עצמו לעולמים מאותה דרגה

שזימנו לו מן השמיים.

משעה שהוא דחה את היד המושטת לו לעלייה נוספת,

הרי שוב אינו יכול לחזור ולהשיג את העלייה הזו,

כי היא ניתנת בירושה לחברו וכבר לא לו.

והדרגה הזאת שהייתה מגיעה לו והוא פספס נעשית לו מעתה כמו אשת איש

ואין לו יכולת להשיגה יותר.

גם אנשי דור המדבר

הפסידו אוצר נצחי.

הם איבדו את הכוח העליון והנצחי של ההורשה.

ירושה הייתה בידם

ונשמטה מהם

על ידי חטא המרגלים והמתאוננים.

הם הפסידו את כוח המוריש

שהוא כוח עליון מגן עולם הבא.

אבל עבדי כלב

עקב הייתה רוח אחרת עמו וימלא אחריי

בהביא אותי ולארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה.

רק לכלב נשאר הכוח הנצחי.

כוח שניתן לאדם

שהוא יכול להנחיל לזרעו את כל רכושו

וכל מה שיש תחת ידו.

כוח הירושה

והדינים הכרוכים בזה זה מכוח נסתר עליון.

ואלמלא כוח נצחי זה,

מה הקשר?

יש בין אדם למשנהו.

רק חוט נסתר ונעלם מקשר בין אדם לבין זרעו אחריו לדורי דורות.

אז ספורנו זכרונו לברכה אומר על הפסוק הזה

הוא יורישנה לזרעו

לא כעניין שאר דור המדבר

שאף על פי שבניהם ירשו אותם

לא היו הם המורישים

אבל הורישם האל יתברך במצוותו למנחילי הארץ

זאת אומרת הירושה שבאה לזרעם

של דור המדבר שמתו במדבר

היא לא באה מכוח ירושת אבותם

אלא מכוח השם שהוריש להם על ידי מנחילי הארץ על ידי יהושע בן נון וכו'

זה לא עבר ישירות

אבל כלב בן יפונה כן

הוא הוריש אותה לזרעם מכוחו הוא

דור דעה הפסיד כוח נפלא, עושר ואוצר כביר

כוח עליון ונעלם שזה נקרא כוח המוריש

את אותה סגולה שאיש יכול למסור

ולהעביר מכוחו לדורותיו אחריו

את הכוח הזה הם הפסידו

מפני קוצר רוח שהיה להם

מפני שהתפתו המרגלים

להרהר אחר דבר השם

שהארץ טובה

והם מצאו בה דופי כאילו

וכל זה היה מפחד של נשיאות

שהם יפסידו את הנשיאות

עד אז הם היו נשיאים

ואם ייכנסו לארץ אומר הזוהר הקדוש הם פחדו

שיהיו בחירות ויחליפו אותם

אז לכן טענו את כל הטענות בשביל שלא יפסידו את התפקיד

והיה להם נטייה אחרי כבוד

וזה גרם להם

הפסד נצחי מעבר לזה שהם גרמו שדור שלם

600 אלף מתו בגללם במדבר

גם הם הפסידו את הכוח המוריש

וגם גרמו לכל הדור שיפסידו את הכוח המוריש

זאת אומרת נהיה נתק

בין האבות לבנים

כמה עמוקים הדברים הללו

וצריכים לשמש לנו לקח

איך לחשוש מפני הפסדים

של מעלות שמזמנים לנו מן השמיים

הנה עכשיו לדוגמה חג הסוכות

מזמנים לנו מן השמיים לשהות בסוכה

שמות השם מעלינו שכינה שריעה צל האמונה

אדם יכול לקנות מעלות

נשגבות ברגעים אלה

כשהוא נמצא בסוכה

נכנס לסוכה מכוון לקיים מצוות עשה דאורייתא של ישיבה בסוכה

אוכל סועד ישן מטייל בה

כל רגע ורגע

מצוות עשה מצוות עשה מצוות עשה

אדם יכול לקנות הרבה שכר

אבל אנשים לא כל כך יחכמו ומפסידים

מעלות גדולות שיכולים להשיג

אז לכן

אנחנו רואים שבלאו אחד

שאומרים לפעמים לא

לא תודה

כאילו

מוותרים כזה

אין לדעת מה הפסיד האדם באותו רגע

לא אחת פעם אחת

תראו מה זה כל האומות הפסידו בלאו אחד לנצח נצחים את כל מה שעם ישראל הרוויח

ישראל אמרו ישר נעשה ונשמע

זה מעלתם של ישראל

ביצועים

יעשה ונשמע בלי דיבורים בלי קשקושים בלי התמהמהות בלי השתהות

ישר ולעניין הנני

מוכן ומזומן

לעבודת הבורא

ריבי חנני אומר רגע שאומר

נעשה הקדוש במחוז הכל במצרועים

הפיקוח ארבענו תורה ונשמעו שנה אמורה ונועה וסלמה הנסית והוא יקביל תורה ותורה