לפעמים ההפסד הוא הנצחון | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 28.05.2013, שעה: 21:21
- - - לא מוגה! - - -
איפה הוא הרוויח בזה שהיסע את העם?
מייעס כלב את העם? מה הוא הרוויח?
אוה,
אוה,
הרבה מאוד הועיל כלב באותו הרגע בו שהפסיק אותם והשתיק אותם.
הוא הפסיק את כעסם ורוגזם
שלא יהיו בנשימה אחת.
הוא צינן את רתיחתם
שלא תהיה עבירתם בוערת כאש.
הוא עקר את כוח היצר הרע,
את הכוח הראשון שלו שהוא עז ועצום.
הוא שיבר את כעסם וגאוותם עזה.
הוא העביר את כל אלה מכלי ראשון שהוא הקשה מכולם לכלי שני וכלי שלישי,
שאז חלים עליהם דינים אחרים.
בחשבון העוון שלהם משתנה,
כי עבירה נעשית בהתלהבות ומתוך אש בוערת של כלי ראשון וכוח ראשון בלי הפסק,
בנשימה,
והכל התוקף ובכל התוקף ובכל הוודאות.
עבירה כזאת והיא אחרון אף גדול ונידון בעונשים קשים.
הוא גם כן נידון ברותחים כמו ש״ס,
שעשו את זה ממש כמו שפה.
אבל עבירה נעשית בלי התלהבות.
ובכוח שני,
בכוחו חלוש וקלוש,
אז אין הדין חמור כל כך.
ההפסקה שהפסיק כלב את מעוררי המתלוננים על משה ואהרון ומדברים בגנותם ובגנות הארץ,
היה מעשה גדול ושקול בחוכמה רבה.
כי מי יודע כמה חרון אף היה נשפך עליהם,
וחומר הדין לא היה נפסק לעולם, חס ושלום.
אלמלא הפסיק כלב את החטא לאותו רגע,
הוא עצר אותה מכוח ראשון.
כעסם ורתיחת דמם שפסק לאותו רגע עבר לכלי שני שלו, בוער כל כך.
וכן משמע בא אבן עזרא, זיכרונו לברכה, לפסוק, ועבדי כלב,
עקב הייתה רוח אחרת עמו וימלא אחריי,
הזכירו לבדו,
ולא גם את יהושע.
למה?
בעבור ויהס.
אז הוא היה ראוי לאזכור נפרד ונבדל
מיהושע בן ינון,
שפה הוא הרוויח בבייעס את כל השבח שאמרנו.
לכן היה ראוי לפסוק בנפרד, כן.
ויאמר אליהם לי נופו הלילה,
וישבו שרי מואב עם בלעם.
בדעת זקרים ובעלי תוסות מקשיים.
ויאמר אליהם לי נופו הלילה, וישבו שרי מואב עם בלעם.
איפה נעלמו זקני מדיין?
כיוון שאמר להם לי נופו הלילה, הלכו להם.
אמרו, כלום יש אב ששונא בנו?
זאת אומרת, אנחנו נשאר פה,
והוא נגיד ייכלל.
אז מה הוא רוצה? שהאבא שלהם, הקדוש ברוך הוא,
שונא את הבן שלו וזה יועיל?
ויש לשאול, אז למה הם לא הלכו מתחילה?
מה, הם לא הבינו מתחילה ולא עליו דעתם הרעיון של כלום אב שונא לבנו?
אבל אחרי שבלעם הפסיק אותם בחימתם ושנאתם ודחה אותם למחר, לינופו הלילה,
ההפסק הקל הזה דיו היה לעורר את המחשבה שלהם להתבונן
ולהגיע למסקנה חדשה שאין אב שונא לבנו.
ההפסק הזה הפיג את שכרון שנאתם לישראל,
פתח עיניהם שנסתמאו משנאה,
רתיחת דמם נצטננה במקצת,
וכשבאו לשכל הישר, הבינו שאין אב שונא לבנו.
זה היה הפסקה קלה.
תנס לך על זה.
הוא לא התכוון.
אבל בכל מקום,
זה כמו אבא אחד.
אה, הנה, יש את זה בהמשך.
כאשר אדם נופל ממקום גבוה,
אין ספק שגורלו נחתם למוות.
העצה הטובה ביותר, אז שאדם ינסה לעצור אותו מתנופת נפילתו הראשונה,
ואז אפילו אחר כך, אם פה, נפילתו לא תהיה בחוות העצומה
שהיא באה מההתחלה,
אלא עוצמת הנפילה רצת כמידת הגובה שבו האדם נעצר.
אז לכן, אם אתה מצליח, רק רגע, רק רגע, תן לי להסביר לך, תן לי להסביר לך. אם הצלחת להפסיק אותו לרגע, אפילו שאחר כך הוא יתרגז עוד פעם, זה כבר משהו אחר.
בספר חסידים,
בסימן תרנ״ה,
מעשה בבן
שכיבד את אביו ביותר,
כמה זה חשוב לכבד את ההורים ביותר.
אמר לו האב,
אתה מכבדני בחיי?
תכבדני במותי.
אני מצווה לך שתלין כעסך לילה אחד
ועצור רוחך שלא תדבר
אפילו אם תכעס.
אם אתה כועס,
אני מצווה אותך שלילה אחת תעצור את רוחך ולא תדבר.
עכשיו אתה בא לרתוח, עצור, מחר.
הלילה לא.
תן לילה אחת שיעבור אחר כך.
לאחר פטירת אביו, הלך לו למדינת הים,
הניח אשתו מעוברת,
והוא לא ידע ועיכב בדרך ימים ושנים.
הוא לא ידע שהיא מעוברת.
אבל הוא הלך לו כמה שנים.
כשחזר בעיר בה בלילה,
הוא עלה לחדר שאשתו הייתה שוכבת שם,
ושמע קולו של בחור שהיה מנשק אותה.
אלף חרבו, הוא רצה להרוג את שניהם.
בנזכר מצוות אביו
מיישיב את החרב לטערה.
שמע שאמרה אשתו לאותו בחור שאצלה,
כבר שנים רבות שלח אביך מאצלי.
אילו היה יודע שנולד לו בן, כבר הגיע לה סילחה אישה.
כששמע זה הדבר, אמר, פתחי לי אחותי רעייתי.
ברוך השם שעצר כעשי,
וברוך אבי שציווני לעצור כעשי לילה אחת שלא הרגתי אותך
ואת בני.
ושמחו שמחה גדולה ועשו משתה לכל העם הנמצאים ושמחו הרבה מאוד.
זה בספר חסידים.
העובדה.
זה עובד לשתי הצדדים.
ממש אם אתה בא להתמודד, כשאתה בא לעשות מצווה,
אז אסור לך להיכנס לדיבורים עם העץ הרוואי, אלא לעשות באופן אחר. נכון, שם אסור להפסיק. שלא יקרא אותך. שיהיה כלי ראשון, בדיוק.
שמה שיהיה כלי ראשון במצוות ופה לא.
אז העובדה שיש לנו ללמוד מכאן,
להתרגל ולהסתגל להפסיק באמצע בהילות הרצון.
כל מידה שאינה נכונה,
אז לכל הפחות שלא תיעשה בשלמות.
שהעבירה לא תהיה מתוך אש בוערת.
שהיא לא תהיה בנשימה אחת.
אלא להטיל בעבירה מום על ידי הפסק וצינון.
כך צריך לנהוג בכעס, בנקמה, בתאווה, בעצלות,
בחמדה, ברדיפת הממון.
ואז אפשר להגיע לידי החלשת היצר הרע במידה רבה.
משה רבנו אמר לקורח ועדתו, בוקר ויודע השם את אשר לו.
אתה אוהד שכרות.
ולא נכון להיראות לפניו.
והוא היה מתכוון לדחותם.
שמא יחזרו בהם.
בעצם חוכמת זו השתמש משה רבנו, עליו השלום, להפסיק את כורח ועדתו, מה עז זרה שאחזה אותם.
הוא השתדל לדחותם למחרת ולהפיגם משחרורתם.
משחרורת הכבוד המדומה והמגונה.
הקנאה אוכלת את הגוף והנפש גם יחד.
לטובת החוטאים נתכוונו משה וכלב להפסיקם
אפילו לרגע
שיהיו חוטאים בסירוגין.
אז גם משה עם כורח וגם כלב עם המרגלים והעם
השתדלו להפסיק אותם לרגע שיהיו חוטאים בסירוגין.
גם אהרון דחה אותם למחר.
כל מה שאפשר לדחות
בנושאים כאלה צריך לדחות.
ושם איש ישראל המוכה אשר הוכה את המדיינית זמרי בן סלו נשיא ביתיו לשמעוני.
בשם האישה המוכה המדיינית כוזבי בצור ראש אומות ביתיו במדיין הוא.
באורח חיים הקדוש מקשה ממה נפשך.
אם חפץ השם גלות המוכים
היה לו להזכירה בשעת מעשה.
כשאמר והנה איש מבני ישראל
שם היה מקום להזכירו ולומר איש זה זמרי.
וכשהזכיר גם כן את המדיינית היה להזכיר את שמם.
ואם התורה כיסתה עליהם כדאי שכיסתה על המקושש בשבת,
למה נמלח להזכיר את שמם? כאילו למה חזר בו והזכיר את שמם
וגם הוסיף תיבות יתרות בתורה? כי אם חוזרים אז חוזרים על סיפור ידוע.
והרב הקדוש מתרץ כדרכו.
אבל אולי יש עוד להוסיף לבאר כדרכנו.
כשהתורה לימדה דרך ארץ לאדם איך להתנהג במידותיו.
שיהיה לו כוח המעצור לשלוט בנפשו.
אפילו בכעסו ובחינאתו לשם שמיים לכבוד השם יתברך בתורתו,
שידחה כעס אל שעה אחרת.
מה שעלינו ללמוד מכל העניינים,
כי לכל הפחות ישתדל האדם להתאפק ולרסן כל דבר ולהמתין מעט טרם ירצה להוציאו,
לדחות את הכעס לשעות דחייה בכל מידה,
דחייה מועלת לכל צורכי החיים הרוחניים והחומריים.
אז מה שהתורה לא גילתה בהתחלה ולאחר מכן,
זה כאילו לדחות את הנושא
של הכעס, כאילו.
לא להגיד ישר.
אפשר שהדבר ישתנה, אפשר שיהיה זה, אבל מאחר והדבר נעשה ולא השתנה ולא כלום, אז הנה זה השמות של כך וכך.
כמו שאתה אומר, חשוד, יש חשוד כזה וכזה,
עוד לא מפרסמים את שמו,
אבל אם בסוף יתברר שזהו, זהו, זהו, זה, אז כבר מפרסמים את הזה ואומרים את זה.
אז לכן הבויסאי,
רואים מפה,
אתם רואים, אני אפילו, יש לי סבלנות,
ואת נשק יום הדין עדיין לא הוצאתי,
למרות שהוציאו כנגדי את נשק יום הדין,
אבל אני בחור סבלן,
משתדל ככה.
מה שלא חייבים, אפשר בלי,
אפשר לסחוב עוד.
כמה שאפשר לסחוב עוד יותר טוב.
אז מפה ראינו שהוויהאס קלה,
יש הרבה נשק,
הוא מדהים.
הוא הגדול.
יותר ממה שיש לאיראנים.
בכל אופן,
אתה יודע למה יותר מאשר לאיראנים.
כי האיראנים ספק יפגעו, ספק לא יפגעו.
פה זה ברור.
כן.
אז עכשיו,
הנקודה היא,
שכמה שאדם ממתין יותר ומצנן,
זה הבחינה של תולעי ארץ על בלימה.
כשזה הבולם את פיו,
משעד מריבה.
מה פירוש בולם את פיו? הוא כבר דיבר,
הוא כבר התחיל,
אבל הוא בולם עכשיו.
זה כמו אדם היה בנסיעה, ובולם.
בולם זה לא אחת שבכלל לא נסע.
זה לא בולם.
בולם פיו, זה התחיל לדבר, ובלם. יותר גדול.
בטח, זה יותר גדול. אדם ששתק לגמרי זה מצוין, אבל זה לא כמו בולם.
על בולם
זה העולם עומד.
תולע ארץ, כל הארץ על בלימה. על הבלימה זה שבשעת הכעס הוא בלם את פיו.
זהו.
יצא מהתמונה.
פסססס. זה גבורה אמיתית.
שאדם מצליח לבלום את פיו.
זו גבורה אמיתית.
ובפרט אם יש לך חומרים והכול, ואתה לא משחרר,
ואתה יכול בזה להיבנות על חשבון אחרים, כאילו.
אתה מוכיח את השפלות שלהם,
אתה מראה את הזדון שלהם, אתה רואה מי הם, אתה רואה את השקרים שלהם.
אם אתה יכול להראות את זה, ניצחת.
מהם הפסידו, ובגדול.
אבל החוכמה לא להיות מנצח.
לפעמים ההפסדים הם הניצחון הגדול ביותר.
מי שיודע להפסיד, זה המנצח הגדול ביותר.
רביח. לא חייב לבחור אחד היום. רביח, אני אומר למה שהוא אומר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).