פרשת שלח לך - ד | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

חלק הדלת,

פרשת בעלותך

במסכת סוטה ל'דלת

אמר ר' לקיש

שלח לך מדעתך וברש״י

אני איני מצווה לך

אם תרצה אשלח.

לפי שבאו ישראל ואמרו

נשלחה נשים לפנינו

ומשה נמלח בשכינה.

אמר אני אמרתי להם שהיא טובה

שנאמר

אעלה אתכם מעוני מצרים אל ארץ טובה ורחבה.

חייהם

שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים.

עד כאן הגמרא.

וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה'

פרש רש״י ברשותו

שלא עיכב על ידו.

השם לא מנע

ממשה רבנו לשלוח אותם.

עוד כתוב במשנה תורה בדברים א',

ואיתה בעיניי הדבר ואקח מכם שניהם עשר אנשים איש אחד לשבת.

מחכמים זיכרונם לברכה מסכת סוטה שם.

ואיתה בעיניי הדבר?

אמר ר' לקיש בעיניי?

ולא בעיניו של המקום.

אז במשנה תורה בספר דברים, פרק א', משה רבנו מספר את כל הסיפור של המרגלים, ואומר שהדבר הוטף בעיניו, לא בעיני השם.

ואז הוא לקח שנים עשר אנשים

ואיש אחד לשבת.

ועכשיו צריכים להבין איך זה מתאים.

השם אומר לו, אם תרצה שלח, אני איני מצווה.

מכי זה תלוי ברצונו של משה.

ולמה ירצה

אם הקדוש ברוך הוא לא מצווה?

ואדרבה,

יש תביעה מהקדוש ברוך הוא.

אני אמרתי להם שהיא טובה?

חייהם שאני נותן להם מקום לטעות?

ואם שלח על ידי שרצה,

אם משה רבנו שלח אותם

בגלל שהוא רצה,

איך זה נקרא על פי השם?

איך זה ברשותו של השם?

ואיך אפשר להבין? ויטב בעיניי ולא בעיני המקום.

ייתכן מה שלא טוב בעיני המקום, טוב בעיני משה?

הלא, משה אמת ותורתו אמת,

ועליו נאמר בכל ביתי נאמן הוא.

מה ההסבר?

אז אפשר לומר כך.

כתוב בספר דברים, פרק א',

ראה נתן אדוני אלוהיך לפניך את הארץ

עלי רש,

אל תירא ואל תחת.

כתוב, נתן,

לא ייתן.

זאת אומרת שהוא כבר נתן.

רק מה שנשאר זה עלי רש.

זאת אומרת, השם מבטיח להם.

שהוא כבר נתן את הארץ. גמרנו.

אין מי שיתנגד.

רק עלי רש?

ובספורנו,

כי לא יתייצב איש בפניכם.

אם היו עם ישראל במדרגה גבוהה שלמדנו בדרשה הקודמת,

באמונה ובביטחון בשם,

לקבל את דברי השם ככתבם, מכלשונם,

בלי שום פקפוק,

גם נגד השכל,

אז לא היו צריכים לשלוח מרגלים.

כי למה להם לדעת את הדרך אשר נעלה ואת הערים אשר נבוא?

למה הם צריכים לדעת איך לכבוש את הארץ?

הלוא כבר נאמר להם, לא יתייצב איש לפניכם.

אבל כמו שאמרנו, הם לא היו במדרגה הזאת.

והם עברו על

אל תירא ואל תיחת,

השם ציווה אותם, אל תירא ואל תיחת.

אז לפי המדרגה שלה, אם שהיא לא גבוהה,

היו צריכים לחפש דרכי טבע כדי להקטין את הנס, כי זה נס.

כשאתה תיכנס לארץ, אף אחד לא יתייצב לפניך, כולם יפחדו, ואתה תכבוש אותה בנקל, והכול יהיה בסדר.

זה צריך להיות בעל מדרגה באמונה גדולה.

לא הייתה להם את המדרגה.

אז כדי להקטין את הנס בעיניהם,

איך לכבוש ואיך לנצח את האויבים,

אז היו צריכים להכיר את האויב ואת הדרכים,

איך נכבוש את הארץ, מאיפה לבוא וכו'.

ובשביל זה הם אמרו,

נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ,

וישיבו אותנו דבר.

כבר למדנו שלפעמים פי כיסיל מחיתה לו.

לפעמים הכיסיל מוציא בפה דברים שהם יהיו לו אחר כך למוקש.

הם אמרו, נשלחה אנשים ויחפרו לנו את הארץ. בסוף הם חפרו את הארץ ופתחו לעצמם קברים כל תשעה באב.

זאת אומרת, הם יחפרו את הארץ.

הכוונה שלהם, יחפרו לנו את הארץ, זה לרגל.

אבל בסוף יצאה הגזירה שהם ימותו במדבר, וכל תשעה באב היו חופרים קברים, נכנסים בתוכם,

וקרוב ל-16,000 לא קמים, וככה כל שם.

בספר כתוב באיזה לשון הם מדברים

את הדרך אשר נעלה בה.

פירש רשי, אין דרך שאין בה עקמימות.

ואת הערים אשר נבוא עליהן, פירש רשי, נכבוש.

זאת אומרת, הם רוצים לבדוק איך להיכנס, מה לעשות, איך לבוא, איך לכבוש.

אבל זה בגלל שהדרגה שלהם היא דרגה נמוכה.

לא הייתה להם דרגת אמונה גבוהה להאמין

שלא יתייצב איש, ואל תירא, ואל תיחת,

וארץ טובה, ועלו רשעו וכו'.

אז מי שאין לו דרגה גבוהה, מפסיד.

אם הם מתחזקים בדרגה הגבוהה הזאת,

וזו לא דרישה כל כך גבוהה, כי אחרי כל האותות והמופתים והניסים מקריאת ים סוף, מעמד ארצי נבק.

זו לא דרגה כל כך ל...

אבל אתם רואים שקשה לבן אדם, קשה לבן אדם, קשה לבן אדם.

עכשיו, על פי זה יבוא הפירוש שלח לך.

אם תרצה, שלח.

זאת אומרת, אני אמרתי להם שהיא טובה.

שנאמר, אעלה אתכם.

אני, אני מעלה אתכם.

אל תדאגו, זה לא אתם.

אני אעלה אתכם.

אבל אחר כך, אחרי מה שאני אומר, אומר הקדוש ברוך הוא, יש בחירה לאדם.

ולכן אני משאיר את הדבר בידך בתור רבן של ישראל.

אם תוכל להשפיע עליהם,

שהם לא יפחדו,

ויקיימו את הציווי על הרש,

אז לא צריכים לשלוח מרגלים.

זה תלוי בך.

משה, אבל לא יכול היה להוציא מהם את הפחד כדרך הטבע,

והם עדיין פחדו.

אז לכן היו צריכים לשלוח מרגלים גם כן בדרך טבעי, לפי מדרגתם.

אז לכן, וייטב בעיניי ולא בעיני השם.

זאת אומרת, אני ראיתי שאתם לא בדרגה כזאת, ומה שאני מסביר לכם זה לא מועיל.

אז לכן, וייטב בעיניי,

לשלוח אתכם על דרך הטבע, להקטין את הנס.

לא על מנת שתוציאו דיבה.

על מנת שזה יקטין לכם, ותראו מאיפה אפשר להיכנס, ואז תקיימו את רצון השם, לא באופן הנסי המוחלט,

אלא באופן עם קצת טבעיות.

אבל בעיני השם זה לא היה טוב. למה השם העדיף? שכמו שאני אומר, תאמינו לי במאה אחוז, ולא צריך את כל הקשקשת הזה.

אז לכן הוא אמר לו, שלח לך?

מה פתאום שאני אגיד, תשלח?

הרי אני אומר שהיא טובה, אז אני אומר שיבדקו אותי אם אני צודק.

מה השם אומר, כן, כן, תשלח אותם, שיראו שאני צודק.

אז לכן עכשיו כל הקושיות מיושבות.

שבאמת, אם הם היו בדרגה גבוהה,

לא היה צריך שום מרגלים ושום דבר, והיו נכנסים, ואיש לא היה מתייצב בניהם,

לא היו צריכים לפחד,

הכל היה מצוין.

הם היו מקבלים את הארץ על מגש של כסף, כמו שכתוב, נתן.

לא כתוב ייתן, היא כבר נתונה לכן.

אבל אתם לא בחרתם להיות במדרגה גבוהה, לא האמנתם בניסים לגמרי.

כמובן שההטעיה באה מצד המרגלים, שלמדנו כמה צדדים היו להם וכולי.

אבל אתם, ישראל, לא היו לכם את הנגיעות שלא תיבחרו בנשיאות בבחירות הבאות.

אז למה אתם האמנתם לנשיאים?

מה,

דברי הרב, דברי התלמיד, דברי מי שומעים? דברי הרב.

הרב זה הקדוש ברוך הוא, אמר הארץ טובה, אל תירב, אל תחת, לא יתייצב יש לפניך.

אז צריך לשמוע לא.

ואם הם באים והם אומרים,

ארץ זוכרת תושביה וזה וזה וזה וזה,

אז מה אם הם אומרים?

אבל השם הבטיח.

לכן תתרחק מהשכל, תעשה מה שהשם אומר.

מי עושה את זה? מי שיש לו דרגה.

מי שיש לו דרגה באמונה ולא עובד עליה, סובל כל ימי חייו,

כי הוא ממשיך לכתת את רגליו ואת ידיו בחיי הטבע.

וכל הזמן הוא גם נכשל וחושב, הנה, אם לא הייתי יוצא לעבוד, אם לא הייתי עושה, אז מה היה?

אז הייתי עני, מהרהוד, לא היה לי מה לאכול,

הייתי זרוק ברחובות, הייתי הומלס.

ככה הוא רואה.

כמו אלה שלמדנו בדרשה הקודמת, שהוא אומר, יואו, כמה קשה שבת.

איך אתה אומר קשה? תשאל את אלה ששומרים, קשה או לא קשה?

אחד, עוד לא התחיל לעבוד, כבר מזיע.

איך אתה מזיע? עוד לא התחלת לעבוד.

לא, לא, כבר מזיע.

הדרשה הבאה עוד כמה דקות.

רווח, רווח, בשביל שתעכלו את מה שאמרתי,

ולא תהיו בהפסקה בשביל הדרשה הבאה שתשכחו כמו הראשונה.