פרשת שלח לך - ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 21.06.2019, שעה: 17:23
- - - לא מוגה! - - -
דרשה שנייה בהעלותך,
שלח לך אנשים ויתורו את ארץ קנען.
מובא במדרש,
בתדבר מרים ואהרון במשה,
ואחר כך שלח לך אנשים.
זהו שאמר הכתוב בישעיה מ' ד'.
לא ידעו ולא יבינו,
כי טח מרעות עיניהם.
זאת אומרת, המרגלים,
נאמר עליהם,
לא ידעו ולא יבינו.
טח, כמו טיח שטוחים את הקיר.
טח מרעות עיניהם.
לא ראו
מה שהיה עם מרים,
ולא למדו ולא לקחו מוסר.
והזוהר הקדוש מביא
שהסיבה
של דיבת המרגלים על הארץ הייתה
כי היו ירעים
שבהיכנסם לארץ לא יהיו נשיאים.
יהיו בחירות חדשות,
ושם זה לא מובטח להם שהם ייבחרו.
אז לכן רצו להישאר במדבר,
ולכן הוציאו דיבת הארץ רע.
כמובן שהם לא הרגישו
שזה הנקודה שהניעה אותם בתוך-תוכיותם.
וכמו שאמר הכתוב, כי טח מרעות עיניהם.
זאת אומרת, הנגיעה
היא כמו טיח
שמסתיר
את מבט האמת.
וממילא הנגיעה הסתירה להם את הכוונה הפנימית
שהייתה מסותרת מהם שהכיוון הוא שלילי מראש.
כי בעת שיש נגיעה,
אי אפשר לראות נכוחה כלל,
כי טח מרעות עיניהם.
דוגמה.
לפעמים
אדם טוען שהוא רוצה לקיים את התורה,
אבל קשה לו לקיים.
זה אחד שטוען על כל התורה. יש אחד שאומר, אני רוצה ללמוד תורה ואני לא יכול.
אחד אומר, אני רוצה לקיים מצווה זו, אבל אני לא יכול.
אבל יש אנשים שטוענים טענה.
מה הטענה?
הטענה היא,
אני רוצה לקיים את התורה,
אבל קשה לי מאוד לקיים.
ולכן באה לו התביעה על התורה.
כי התורה היא אשמה, כי היא קשה לקיום.
אז יש לו טענה על התורה.
מה אומר על זה החפץ חיים?
חפץ חיים זרצי צדיק רבלך אומר, משל יפה.
אחד עובר נהיה צבל
ורואה אותו שהוא נושא משא כבד.
כולו מזיע,
יגע.
והוא מרחם עליו
ומרגיש בצערו.
בכל זאת,
מובן
לנו
שנושא המסע מצטער
הרבה יותר מזה שמצטער בשבילו.
שהרי הוא נושא את המסע,
והוא מרגיש את כובד המסע ואת משך המסע.
והוא רק רואה איך נראה אחרי שהוא נושא את המסע ומצטער בשבילו.
אז המשתתף בצערו ודאי שלא מרגיש
את עיקר הצער שיש
את עיקר הצער שיש לנושא המסע, נכון?
אדם שרואה חולה,
שיש לו כאבים,
הוא יכול להצטער בזה שיש לו כאבים. הוא לא מרגיש את הכאבים כמוהו, ודאי.
בעיני אנחנו רואים במציאות,
מי שמקיים את התורה,
שמחתו ועושרו גדולים מאוד.
למשל, עכשיו אנחנו שבת.
מי ששומר את השבת כהלכה
מרגיש בכל ליבו ונפשו טעם מעין עולם הבא.
הוא מחכה לשבת.
כשבאה השבת, באה המנוחה,
הוא מרגיש טעם של מעין עולם הבא.
כיוון שכל מלאכתו כבר עשויה,
הכל מוכן, הכל מבושל, הכל ערוך, הכל מסודר.
ביום שבת הוא נח מנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
בערי אדם זה כאילו שרוי בגן העדן,
מרחף בעולם העליון,
לא בעולם הזה.
לעומת זאת, מחללי שבת
באים בטענה,
אי אפשר לשמור שבת, זה קשה לשמור שבת.
קשה מאוד.
אם זה היה קל,
אז הייתי שומר שבת, אבל זה קשה.
אם זה היה כך,
אז מי היה צריך להרגיש שזה קשה?
זה ששומר שבת.
זה שנושא את המסע, הוא צריך להגיד אם קשה לו או לא קשה לו.
תשאל את אלה שאומרים שבת, זה קשה או לא קשה?
איך קשה? הם כולם חייכים, כולם מבסוטים, כולם הולכים, שמחים, שרים, הכל. איזה קשה?
איפה קשה?
איפה ראית קשה?
אז זאת אומרת,
אם השבת היא קשה מאוד,
הם שומרים עליה, צריכים להרגיש את זה יותר מאשר הם מחללים אותה.
כך בכל המצוות.
אלא בעל כורחנו, שכל הטענות על הקושי הן שקר מוחלט.
ואין כאן
אלא פיתויו של יצר הרע.
שאומר לאדם, אתה לא תעמוד בזה, אתה לא תאכל, אתה לא מסוגל, זה קשה, בלי זה, ועם זה, ולא זה, וכן זה, וזה. אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה תתמוטט, אין, אתה לא.
ואיפה אנחנו לומדים את זה הכי טוב?
בפרשה שלנו.
כל מה שאמרנו עד עכשיו, אתם רוצים לראות הוכחה?
מישהו יודע את ההוכחה?
מישהו יודע מה פרשת ההוכחה?
עוד לא אמרתם שתיים מקרב אחד תרגו.
לא, יכול להיות שאמרתם, אבל לא שמתם לב.
מי שם לב?
לומדים בפרשה כך.
מצד אחד טענו ישראל, ולמה ה' מביא אותנו?
נשינו וטפינו יהיו לבז.
וזאת למרות שהם יודעים ומובטחים מהשם שייתן להם את ארץ כנען,
ארץ זבת חלב ודבש.
למרות שהם שמעו שזו ארץ טובה וכו',
אחרי ששמעו את דיבת המרגלים,
טענו, אי אפשר לכבוש את הארץ.
ראינו בני ענקים, ארץ אוכלת יושביה, אבל לא, לא, אי אפשר לכבוש את הארץ.
אז זה מצד אחד, הם אומרים, קשה מאוד,
אי אפשר לקיים את המצווה להיכנס לארץ,
סכנת נפשות,
הולכים למות,
נשינו ובנינו יהיו לבז.
בלתי אפשרי.
בלתי אפשרי.
בלתי אפשרי.
בו, בו, בו. בלתי אפשרי.
מה נאמר אחר כך?
מיד אחר כך.
וישכימו בבוקר,
ויעלו אל ראש ההר לאמור היננו ועלינו
אל המקום אשר אמר השם כי חטאנו.
מה הוא אמר?
שחטאנו שלא הסכמנו להיכנס לארץ ואמרנו שאי אפשר לזייף פה ושם. הנה!
אנחנו עולים,
ואנחנו נילחם עם כל מי שצריך במקום שהשם אמר שחטאנו.
הנה!
ומשה אומר להם, למה זה אתם עוברים את פי השם?
והיא לא תצלח.
כשהשם אמר לכם,
עלו זה בנגב,
הארץ טובה. אמרתיים, אי אפשר.
כשהוא אמר לכם, טוב, תמותו עכשיו במדבר, כי אי אפשר,
אז אתם לא תיכנסו.
מה אתם אומרים?
אפשר! עלו נעלה!
אבל עכשיו השם לא אמר לכם לעשות,
אז אתם עוברים עוד פעם על פי השם, וגם זה לא יצליח.
בכל זאת לא שמעו לו.
מה יעפילו לעלות אל ראש ההר?
ואז מה קרה?
וירד העם אלקי,
ויקום ויקטום עד חורמה.
פה לא שמעו ופה לא שמעו.
איך היצר הרע לוקח את הבן אדם, עושה לו נדנד.
פעם הוא אומר לו,
תחטא,
כי זה ברור שיש פה משהו בסדר.
אחר כך הוא אומר לו, תחטא,
אבל הפעם תקדש עם שמיים בחטא.
אתה רואה שאתה,
למרות שאתה זה, אתה הולך
עד הסוף.
מה,
מה, מה, מה, מה, השם לא אמר פה ולא אמר פה, ואתה עושה הכול נגד השם.
ביצר הרעה משתה בך.
הרי לנו,
כשלא רצו להיכנס לארץ ישראל,
ונחלשה האמונה בשם,
הרגישו שהם לא יכולים להיכנס, והטענו טענה,
נשינו וטפינו יהיו לבז,
איך נפקיר את הנשים ואת הילדים.
וברגע שרצו באמת להיכנס לארץ ישראל,
לא ראו שום קושי בדבר.
ואיפה הטענה, ארץ אוכלת יושביה?
ואיפה ענקים?
באגם שלא עמדה להם עזרה מאת השם, הם עולים.
קודם,
אם היו נכנסים לארץ, יש הבטחה אלוקית ויש עזר השם,
והם פחדו ואמרו אי אפשר,
ארץ אוכלת יושביה,
ענקים,
פא-פם-פם-פם,
פא-פם-פם.
עכשיו אומרים להם לא לעלות,
עולים, ומה הם ארץ אוכלת יושביה?
ובלי עזר השם.
אם כן,
בעת שאמר להם משה והיא לא תצלח,
היו צריכים לדעת בוודאי שלא תהיה להם עזרה מהשם.
אז מאיפה הם נטלו את הכוח והאומץ ללחום עם העמלקים ועם הכנענים?
אלא זה מה שדיברנו.
באמת,
יש לאדם כוחות לקיים את כל מצוות השם.
ומה שהוא טוען לפעמים שזה למעלה מכוחותיו,
זה רק הפיתוי של היצר הרע.
ומה הראיה לכך?
כשיש מקום של עבירה,
אדם מקבל כוחות גדולים וחזקים.
במקום שאדם יגיד
שלום בית,
כעצתי צרוע רע,
שלום בית,
אני צריך להיות ביביסיטר, שלום בית.
תוס,
מקלקל לי את השלום בית.
היה צריך להגיד לי את היצר הרע, שלום קנישתא!
אני חלק מהקנישתא, אתה רוצה לוותר אותי עם הקנישתא, אה?
למה היצר הרע עלוב?
עלוב?
טוב,
לא נגעו לך בשלום בית, ולא הביאו את הבייביסיטר.
ואתה שאמרת כמצוות יצריך הרע.
אז למה אחרי זה,
כשכבר הגברת הגיעה, למה לא חזרת לקנישתא?
למה לא חזרת לקנישתא?
כי יצר הרע אמר לך קישתא.
למה השארתי אותך בייביסיטר? בשביל שתמשיך אחר כך, ועוד, אל תדאג, אני, יש לי תוכנית עליך.
אתה כל כך מתחזק וכל כך רוצה,
מה פתאום שאני אתן לך? אתה השתגעת?
אני לא אתן לך.
אני צופה, צופה רשע לצדיק ומבקש לעמיתו.
ותפסתי אותך על הכוונת.
ראיתי שאתה חלש מהריקודים, והזה, וזה, פה, ושם, עייף.
אז הבאתי לך סיבה הגיונית, אתה חייב לשמור בייביסיטר, זה נוגע לשלום בית. איזה שלום בית?
האישה ביקשה.
האישה ביקשה לשמור על הילדים.
האישה ביקשה כבר לפני איזה שלום בית.
איך יצר הרע?
אלוף, אלוף.
לכם תדעו, הוא מכוון עליכם,
הוא ישים אתכם בכוונת,
ושלא תתפתחו אחריו, כי הוא אלוף.
אלוף!
וכשאדם יש לפניו עבירה,
הוא לא נמנע,
יש לו כוחות גדולים ועצומים לבצע את העבירה. אין מנוי וגמור אצלו שהוא מגיע לעבירה.
ויצרו הטוב דוחק בו ואומר לו, לא, לא, לא, לא, שמרת על עצמך עד עכשיו, לא,
לא, לא, לא. הוא אומר, נו, עזוב אותי, עזוב אותי, עזוב אותי.
הוא הולך.
עד הסוף יומם בלילה לא ישקוט עד שיעשה תעבר.
וראוי עוד לדעת שעל כל אחד ואחד להשתדל ולהתאמץ ללמוד ולקיים
כפי יכולתו.
לא להתייאש.
גם אם אתה רואה מישהו אחר שיש לו כוחות גדולים,
לא להתייאש.
כי הכל מחסדי השם.
הכלל,
בקיום התורה,
אין הקדוש ברוך הוא בטרוניה עם בריאותיו.
מי שאין לו כוחות,
מחייבים אותו רק לפי הכוחות.
מי שיש לו כוחות גדולים,
מחייבים אותו לפי הכוחות הגדולים.
אז ככה, מה יש לך להתייאש? מה יש לך להתחרד?
מה יש לך להתעצבן?
אחד המרבה,
ואחד הממעיט,
הוא בלבד שיכוון נגבו לשמיים.
אם אתה עושה את המקסימום שאתה יכול, וזה מעט יחסית,
לעומת זה שיש לו יכולות וכוחות גדולים שהוא עושה הרבה,
בוחנים את הבן אדם
לפי היכולות שלו, והכוונה לשמיים.
אם זה לא לשם עצלות,
לשם זה, לשם טעבה, לשם מנוחה, לשם קשקושים,
אז זה לא, לא מקבלים על זה שכר,
כי אתה מתחמק.
אבל אם אתה עושה כלשהי ביכולתך,
ואלה כוחותיך, ובשמיים יודעים שזה ככה, זה לא מעניין אותם.
אחד המרבה ואחד הממעיט,
אבל בלבד, יש בלבד אחד שיכוון לבוא לשמיים, שבאמת
כל מעשיך לשם שמאי.
שעור הבא עוד כמה דקות.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).