פרפראות וחידושים לפרשת כי תצא חלק ה' תשפ"ו

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

עזרא בן ברטה ברכה

וחיים בן סיגלית

אזכורי תשובה שלמה,

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים וזיווגים הגונים

והקדוש ברוך הוא יצליח את דרכם בפרנסה, בשפע גדול, בכל העניינים ובמילוי משאלות הלב לטובה ולברכה, אמן.

אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת כי תצא חלק ה' שנת תשפו.

אתמול סיימנו לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה.

אז רק להכניס לכם את העניין שהבאתי משם הרב מרדכי אליהו

שרצו לחוקק

בכנסת שכל אישה,

כולל החרדיות בפרט,

יהיו מחויבות חיול

ולהתגייס לצבא

בלי שום טוענה.

אז הייתה ברית הקנאים,

שביניהם היה גם הרב מרדכי אליהו,

והם תכננו לפוצץ את הישיבה בכנסת

ולסגור את החשמל

ולזרוק לשם חומר נפץ

ולגרום שם לכאוס גדול.

והם נתפסו לפני שהצליחו לבצע,

והוא ישב בכלא עשרה חודשים,

בהיותו בגיל 21. והרב יעקב יוסף מספר את זה באחת הדרשות שלו,

שבעצם הם באו עם לבנת חבלה.

לפי מה שהתפרסם ב-GPT זה לא היה לבנת חבלה,

זה היה משהו מאולתר.

אולי רוצים לצמצם את זה, אולי, לא יודע מה.

והרב יודלביץ',

המגד הירושלמי, הוא היה אמור לכבות את החשמל,

ושם היו צריכים,

הרב רפול גם היה מכת הבריונים הזאת,

ולהשליך לשם את הזה,

לעשות חורבן.

תבינו, מאז הם נרגעו קצת

ואפשרו שבנות מסוימות לא ילכו, וכן, וזה,

זה היה הסיפור.

אז זאת אומרת, שאלו אותו אחר כך אם הוא מתחרט על הכל, הוא אומר, המעשה לא היה נכון,

אבל על עצם הדברים אני לא מתחרט בכלל.

לבטל את העניין של חיי נשים,

כי לא יהיה כלי גבר על אישה,

ולא ילבש גבר שמלת אישה.

אז אם תרצו, יש לי את זה פה,

שלחתי את זה בקבוצות,

אפשר לשמוע.

עוד פירוש על הפסוק הזה, לא יהיה כלי גבר על אישה, ולא ילבש גבר שמלת אישה. מה העניין של התורה שהיא לא תחזיק כלי גבר,

כלי זין,

דהיינו תחזיק נשק,

וזה האישה, היא עוברת עליו דאורייתא,

וגבר שלא ילבש שמלת אישה,

מה העניין?

כנראה התורה ידעה מראש על המגדרי,

שכל אחד יכול להחליט שהוא אישה ושהוא גבר ולהיכנס לאן שהוא רוצה.

בכל אופן,

בספר שניים מקרא,

מביא מספר שמי ושם אבותיי,

שכל הלאו הזה,

לא ולא,

יסודו שלא יבואו לידי עבירה.

כמו שאומר רשי בשם הספרה.

נהנה,

האיש אשר ילבש בגד אישה,

עיקר התועלת המקולקלת

שהוא משיג בזה,

ובכך שבהיותו

לבוש כאישה,

הוא יכול להימצא ולהתראות כאישה בין הנשים ולצפות בהן באין מפריע,

ובכך הוא ימלא את אהבתו.

אחד עם הפרעה.

הוא רוצה להיכנס בין הנשים,

אז הוא מתלבש במלבושי אישה,

וכמובן הוא מגולח והכול,

והוא יאריך את הסערות קצת אולי,

כן,

וייכנס.

זה מקולקל.

אבל מה העניין של נטילת כלי ביד אם היא לוקחת נשק ביד?

לא בזה שום תועלת, מה, מה

אם הוא ייקח, הוא ייקח,

בגד של אישה ביד,

איזה תועלת?

אני רואה שהוא גבר,

הוא מחזיק שמלה נגיד,

זה לא ייתן לו להיכנס בין אנשים בלי שירגישו.

אז לכן דווקא הלבישה אסורה על הגבר.

אצל אישה,

היצר שלה לא תוקף אותה להתראות בין האנשים ולצפות בהם.

היא לא הולכת להתחפש כמוהו בשביל להיות בתוך הגברים ולצפות בהם, כן?

אלא אדרבה, הרצון המקולקל שלה זה לצוד את ליבם בעיניהם.

נשים אוהבות שיסתכלו עליהן,

מתקשתות יותר מדי ומדיפות ריחים, ריחים, ריחות וכל מיני.

רייחן, רייחן, כן.

והנה כל מעשה משונה שהוא לא מקובל אצל נשים מושך תשומת לב

וגורם שהגברים יתנו עיניהם.

אה, ראית?

אישה עם נשק.

אה.

התורה מבינה שזה לא שייך.

כל כבודה בת מלך פנימה לא יוצאת ולא זה ולא מתראה ולא זה ועוד לא ככה דברים של גברים וכולי וכולי זה בעיה ונוראה.

אז אה...

ולכן נאסר עליה לעשות מעשה איש

כי זה דבר משונה.

זה גורם לאנשים לתת עיניהם בה. משום כך,

עצם נטילת כלי מלחמה בידם מחיד על עזות נפשה.

וזה גורם לאנשים שיתנו עיניהם בה,

ולכן היא עוברת בלאו שלא יהיה כלי גבר על אישה.

וזה מדוקדק בדברי רשי.

על האיסור שכתוב לא יהיה כלי גבר על אישה,

כתב שתהא דומה לאיש

כדי שתלך בין האנשים שאין זו אלא לשם ניאוף

בעל האיסור.

ולא ילבש גבר שמלת אישה,

כתב ללך ולשב בין הנשים.

לכן הוא מתחפש.

אצל האיש כתב שהוא הולך לשבת בין הנשים,

שבעצם הישיבה ביניהם

הן חושבות אותו כאחת מ...

הוא משיג את התועלת המקולקלת לצפות בהן מקרו בכל מיני סיטואציות ומקומות

אבל אצל האישה עיקר הרצון המקולקל זה להלך בין האנשים כשהיא נושאת כלים מיוחדים לאיש מכירים בה שהיא אישה

אבל זה מה שהיא רוצה שיתנו עיניהם ב...

כן, אז זה הטעם

של האיסורים הללו.

טוב, עוברים לפסוק נוסף, כי ייקרא כאן ציפור לפניך.

יש להקשות.

המצווה הזו היא קלה מאוד.

אין בה חסרון כיס, זה לא עולה כסף. אתה לא קונה תפילין ולא טלית ולא כלום.

ואין בה תורח הגוף, גם אתה לא טורח. אתה בסך הכול עושה תנועה בשביל לשחרר

את היונה ולהגביה את הביצים ולקנותם.

אז למה השכר כל כך גדול?

למען ייטב לך וערכת ימים לעולם שכולו טוב. תקבל שכר גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

מה קרה? מה עשו פה שמגיע כזה שכר?

ובכן התשובה היא כך, שימו לב

שר הממונה על העופות

צועק לפני הקדוש ברוך הוא

מצד רחמנותו על האימא שצועקת ומבכה על בניה.

לקחו לה את הגוזלים, לקחו לה את הביצים.

והקדוש ברוך הוא,

כששומע את המלאך הזה,

מתמלא ברחמים על בניו,

על בני ישראל שהגלה אותם בין האומות

כאומר

אם עוף בוכה וצועק על בניו

שמרחיקים אותם ממנו

אז קל וחומר אני צריך לרחם על בניי

ככתוב במסתרים תבכה נפשי מפני גבר

אז מפני גלותן של ישראל שהם מושפלים בגלות

בן אראה שלכן לא אמר

בכיבוד אב ואם ייטב לך

אלא למען יאריכון ימיך

ומשלוח קן ציפור כתוב איתם לך

כפי שנתמלא השם יתברך רחמים על בניו.

זאת אומרת באמת המצווה הזו קלה,

אבל תוצאותיה העצומות,

שמתעוררים רחמים על עם ישראל להחזירה מן הגלות,

שאם ציפור בוכה ככה על הביצים,

כמה ביצים יש? מה, שתיים?

שלוש?

ומיליונים יהודים בגלות, הבנים של הקדוש ברוך הוא.

אז זה מעורר, זאת אומרת המצווה הזאת בכוחה לפעול

ללמד סנגוריה על עם ישראל.

ומי יודע כמה גזרות מתבטלות

משילוח הקן של כל אחד ואחד.

שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך למעניתיו לך וארכת ימים.

נראה שהפירוש

שבכל התורה לא נאמר אריכות ימים רק בשתי מצוות,

שילוח הקן

וכיבוד הבאים.

למה?

כי בשתי המצוות האלה ניכרת שלמותו של אדם.

כי הוא נוהג במידות הפוכות.

מידת רחמים, זה כשהוא מכבד את ההורים,

ומידת אכזריות, זה כשהוא משלח את האם על הבנים.

אם אדם נוהג במידה אחת תמיד,

או שהוא רחמן או שהוא אכזר,

זה לא הוכחה שהוא צדיק,

שעושה את רצון השם יתברך,

ייתכן שזה הטבע שלו להיות רחמן

או להיות אכזר.

אבל אם הוא נוהג בשתיהן

והן הפוכות,

מוכח שהוא הולך נגד טבעו

ותכונותיו ומקיים את רצון הבורא,

וזה מראה שהוא צדיק.

לכן

נתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שתי מצוות הפוכות.

מצוות רחמנות, כיבוד הבאים,

במצוות אכזריות של לוח הקן,

נוטל את הבנים כששולחתיהם.

לפעמים האימא מחמת הצער מטביעה את עצמה במים,

גם בוער בירושלמי.

אבל כשמקיים אדם שתי מצוות גם יחד,

הוא מושלם בתכלית הטוב.

לכן מובטח לו אריכות ימים.

מכאן מובן,

למה לאחר שאברהם אבינו עמד בניסיון של העקדה נאמר עתה ידעתי כי ירא אלוהים עתה?

ומה?

עד עכשיו לא ניכר שהוא ירא אלוקים?

אלא שבכל המעשים והניסיונות אפשר היה לומר שהוא הולך אחרי טבעו,

רחום, מחנון, בעל חסד,

אבל אחרי שהוא עמד בניסיון העקדה שאין אכזריות יותר גדולה מזאת

לשחוט את הילד,

והוא עשה את זה מכוח מצוות הבורא,

ניכר שכל מעשיו הם פני ציווי ה' והרי הוא צדיק גמור.

לכן שתי המצוות הן הפוכות

ובשתיהן יש אריכות ימינו.

ואת הבנים

תיקח לך.

בילקוט שומעוני בפסקת התקל כתוב

אמר הקדוש ברוך הוא אם קיימתם מצוות שילוח הקן

אפילו היית עקר אתה מוליד סגולה

נגד עקרות.

אומר הקדוש ברוך הוא אם קיימתם מצוות שילוח הקן

אפילו היית עקר ולא מוליד

חייך שאני פוקד אותך בבנים שנאמר שלח תשלח

ואת הבנים תיקח לך, יהיה לך בנים.

אם אתה עושה את מה שאני אומר שלח תשלח אני דואג לך לבנים.

גם הוא בא בספר החינוך במצווה תקמה.

הרב קדיאבסקי סיפר מעשה נפלא שקרה בכולל חזון איש.

היו שם פלורסנטים יורדים מהתקרה פלורסנטים.

כמה אברכים שמו לב שעל הפלורסנטים באו יונים ובנו כן.

הלכו לשאול את הסטייפלר זכר צדיק ברכה האם יש להיכל הכולל דין של חצר המשתמרת

בבקשה.

והוא אמר מיד, אין כאן חצר המשתמרת,

ועיין במשנה ברורה סימן כנד.

אחר כך שאלו אותו,

את מי לכבד בקיום המצווה?

יש מצווה עכשיו לקיים.

אמר להם את האברכים שלא נפקדו בזרע של קיימא.

והיו בכולל שישה אברכים

שלא נפקדו.

אחד מהם הלך ושילח את האם וזכה בביצים

ומיד הפקיר אותם.

אחר כך חזרה האם,

אברך שני קיים אותו דבר, כך שש פעמים.

כשגמר האברך האחרון

לקיים את המצווה לא חזרה האם יותר לקיימא.

כמו אצלי עכשיו היה שלושה והיא לא חזרה יותר לקיימא.

באותה שנה נפקדו כל האברכים שקיימו את המצווה בזרע של קיימא.

ויהי הדבר לפלא.

השם הבטיח.

הבטיח.

בעניין הסגולה של המצווה ידוע בביתו של הרב קנייבסקי היה מצוי חלון.

מפעם לפעם היו יונות בונות כן.

הוא היה מכבד זוגות חסוכי ילדים בקיום המצווה.

והיה מספר שהגיע אליו יהודי שהיה לו קשה בשידוכים.

אמר לו שילוח הקן הוא סגולה גם כן לשידוכים.

למה?

כי במדרש כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר אם קיימתם

מצוות

שילוח הקן

אפילו היית עקר ולא מוליד חייך שאני פוקדך בבנים

שנאמר שלח תשלח.

אבל הוא אומר שלשון הרב קנייבסקי שאני פוקדך באישה ובבנים.

אפילו לא צריך באישה אם אני פוקד אותך בבנים זה לא הוא יוליד זה רק אישה נכון אז.

והגאון רבי גרשון היבנר

רם בישיבת לקווד סיפר

שהגאון רבי אהרן קוט

זכר צדיק וברכה קיים גם כן את מצוות שילוח הקן לאחר שמישהו הפקיר את הביצים.

זאת אומרת, זו מצווה גדולה שמחזרים אחריה וידוע שאריה הקדוש אמר שאם אדם לא קיים את כל תריג המצוות, התגלגל עד שיקיים את כולם.

אז הוא צריך להיות גם כהן, הוא צריך להיות גם לוי, סיפור.

ועכשיו שמעו נא,

שמעו נא, שמעו נא,

כי תבנה בית חדש,

ועשית מעקה לגגיך,

ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו.

זאת אומרת, כשאתה בונה בית חדש,

אתה מחויב לעשות מעקה

לגג שלא יהיה חשוף,

כי אז יכול להיות שיהיה דמים בביתך, יהיה הריגה, מישהו ימות.

כי יפול הנופל ממנו.

אתה תגרום שמישהו יפול משם.

אמנם הוא צריך ליפול,

כי יפול הנופל, זה שצריך ליפול הוא יפול שם, אבל אתה אשם.

כי אתה השארת את המקום ללא מעקה.

אומר הבן איש חי,

אם תסיר ממניין המילה בית את המילים מעקה גגיך,

יישאר סך הנופל.

בית זה 412,

מעקה לגגיך 241,

הנופל 171 זה ההפרש.

זאת אומרת,

אם אתה מסיר מהבית את המעקה גגיך,

זאת אומרת, לא יהיה

בבית מעקה גגיך, תסיר מבית מעקה גגיך, אז יא, נופל.

יוצא בדיוק הנופל.

יפה, אה?

הבן איש חי הקדוש.

כי תבנה בית חדש,

ועשית מעקה לגגיך.

אם קיימת מצוות שילוח הקן,

סופך לבנות בית חדש. אמרתי לכם שאני,

אחרי שילוח הקן ועוד אברך עשינו אחד אחרי השני,

שנינו קנינו דירה אחרי חודש.

שנינו.

אם קיימת מצוות שילוח הקן, סופך לבנות בית חדש,

מתקיים גם מצוות מעקה.

כי מצווה גוררת מצווה ותגיע לחרם ושדה כמו שיש לי גינה וזה

ולבגדים נעים יש לי קצת

ולכך נסמכו הפרשיות הללו

זאת אומרת כל פרשה גוררת עוד מצווה עוד מצווה התחלת במצווה זה מתחיל עכשיו לגרור אותך לתוצאות נפלאות

נשאלת שאלה

וכי ייתכן לחיות ללא בית?

אם כן, מה זה שאומר רש״י

אם תקיים שילוח הקן אתה תזכה לבית חדש

למה?

כדי שתוכל לקיים את המצווה של מעקה

אתה עושה שילוח הקן?

ייתנו לך בית חדש מן השמיים בשביל

שתעשה מעקה

אבל הוא אומר הסדר הפוך

כיוון שאדם צריך לגור בבית,

לחיות

לכן הוא בונה בית

ואז בא דין התורה לעשות מעקה לגג

וגם לעניין כרם ושדה ובגדים

הם נזקקים לאדם בשביל שיתפרנס, בשביל שיחיה, בשביל שיתלבש

מה זה, רק אם תעשה שילוח הקן אז אתה תקבל את כל זה?

ואם לא, מה?

אז מה, אדם לא יחיה? מה?

האמת היא,

שימו לב,

שקודשא בריך הוא הסתכל באורייתא וברא עלמא

הוא הסתכל בתורה וברא את העולם, מה זה אומר?

כל הבריאה נוצרה רק בשביל לקיים תורה

התורה היא קיום של העולם

והשם ברא את העולם על פי התורה,

בשביל התורה, לקיום העולם

ולכן

כל הבריאה נבראה במתכונת

של התורה.

לפיכך הסדר הנכון הוא כזה,

מפני שבית צריך לקיים מצוות מעקה

בכרם צריך, בשביל כל המצוות שתלויות בו,

אז ברא הקדוש ברוך הוא באופן כזה את העולם

שאדם יזדקק

לבית ויזדקק לכרם.

וכולי וכולי.

אז מה, אפשר היה לחיות בלי זה?

כן.

לבעלי חיים יש בתים?

יש להם כרם?

לא.

הם חיים, הנה,

החלזונות הגיעו אליי לגינה עכשיו,

הם באים עם הקונכייה,

מטפסים להם על הזה ואוכלים, בלי שום בעיה.

צהב,

גודל הם הבית שלו.

בגלל שצריך את המצוות האלה, אז השם צריך שנצטרך בית ונצטרך כרם למחיה וכל מיני דברים.

אל תחשבו שבגלל שיש

תמר,

אז השם אמר, אתה יודע מה? תיקח לולב משם. לא, בגלל שאני רוצה שיהיה מצוות לולב, יש תמר.

בגלל שאני רוצה אתרוג,

לא הפוך.

היה מכל הפירות, הוא החליט, אתה יודע מה? קח אתרוג. לא, הוא בראת אתרוג בגלל שיש מצווה בתורה לקחת פרי הדר.

אז זה נקרא,

הסתכל באורייתא,

קודם כל מה המצוות שיש בתורה, ובראת העולם לפי האורייתא.

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו.

רש״י אומר,

הדין הוא להנהיגם יחד קשורים זוגים.

אותו דבר.

לא רק לא תחרוש,

שור וחמור יחדיו.

אין לו, יש לו רק חמור ויש לו חמור.

הוא רוצה לחרוש,

קושר את שניהם אחד ליד השני,

שהתורה אומרת לו, אסור.

ורש״י מוסיף,

שהוא הדין גם להנהיג אותם קשורים זוגים.

זאת אומרת, שהם יסחרו עגלה,

קרון,

מוניות של פעם.

גם זה אסור.

לא רק בחרישה,

גם בנהיגה.

בהגאות מרדכי או מרדכי, בסוף פרק, כמה דחירובין,

כתב, ועוד רצה רשב״ם

לעשות אחרת.

כי שפל עיניים היה.

תמיד היה מעצים את העיניים שלו

כלפי מטה.

רשב״ם היה מאוד מאוד מקפיד בשמירת העיניים.

ורצה לעלות בקרון,

שסוס ופרד נושכים בו,

אבל הוא לא הסתכל, הוא לא הרגיש בדבר.

לא הרגיש בדבר.

תודה.

והתרחש לו נס.

אחיו, רבנו תם,

הזדמן לשם, רואה אותו שהוא הולך לעלות על הקרון הזה.

אמר לו, אל תהיי צדיק הרבה,

שם ארום עיניך ונס ושבפרת לקראתך.

עשה לו חרוזים.

אל תהיי צדיק הרבה, אתה הולך

עם הערה למטה ואתה לא רואה מה לפניך,

ואתה הולך לעלות עכשיו על קרון שאתה תעבור עבירה

מן התורה.

אז נעשה לו נס ממש, האחיו הזדמן לשם

להתריע בפניו על המקרה.

בספר החינוך מצווה תקן כתב מטעמי המצווה הזאת, מה הטעם שזה אסור?

עניין צער בעלי חיים אסור מן התורה.

ידוע למיני בהמות ועופות יש דאגה גדולה לשכון עם שאינם מינן.

כל עוף למינו ישכון. הם אוהבים להיות כל אחד

עם בן מינו.

אבל יש להם דאגה להיות

עם בן מין אחר.

הכל שכן לעשות מלאכה ביחד.

הכוחות שונים, זה, כל מיני דברים.

יש עוד טעמים, תכף נשמע.

וכמו שאנחנו רואים בעינינו,

באותם שאינם תחת ידינו,

שכל עוף למינו ישכון,

וכל הבהמות ושאר המינים נדבקים לעולם במיניהם.

אתה רואה עדר פרות, אתה רואה עדר כבשים, אתה לא רואה מעורבבים.

וואלה, חד.

אז זה גורם להם צער.

והתורה חסה.

צער בעלי חיים.

זה אסור מן התורה,

ולכן אסור.

מפה אומר ספר החינוך, ייקח מוסר כל אחד שהוא חכם לב,

לא למנות שני אנשים לעולם בדבר מכל הדברים שיהיו רחוקים מטבעם,

ומשונים בהנהגתם.

כמו איציק ודרעי.

שזה רוצה ככה, והוא רוצה ככה, ו...

נהיה בלאגנים וכו' וכו', זה לא תומין, זה משהו אחר לגמרי, זה

יש ביניהם משותף, שניהם רוצים כבוד וזה, אבל בשאר הדברים זה לא הולך ביחד.

לכן יש להם סכסוכים ויישובים וכל מיני דברים.

מכל מקום כל חכם לוי ייקח מוסר לא למנות שני אנשים לעולם דבר מכל הדברים שהם רחוקים מטבעם ומשונים בהנהגתם.

כמו לשים צדיק ורשע,

כמו לשים נקלה ונכבד.

אם הקפידה תורה לצער שיש בזה לבעלי חיים שאינם בני שכל,

כל שכן בני אדם שיש להם נפש משכלת לדעת יוצרם.

אפילו בקבורה למדנו

שלא קוברים רשע גדול עם רשע קטן,

וכל שכן לא רשע ליד צדיק.

אז אחרי מיטה אפילו לא.

כל שכן בחיים.

ויש עוד טעם שמובא בדעת זקנים לבעלי התוספות.

השור כידוע הוא מעלה גרה.

והחמור מצטער, שומע אותו כל הזמן אוכל.

הוא אכל פעם אחת והפסיק.

והתחיל ללכת.

והוא בולע ומעלה את זה עוד פעם.

והוא שומע אותו כל הזמן לועס.

אז זה מצער אותו.

מפה תלמדו דרך ארץ לא להסתכל בפניו של מי שאוכל, וגם לא לאכול בפניו של מי שלא אוכל. ותמיד להזמין לאכול, אם אתה אוכל,

את מי שנכנס.

ישב כבודו ויאכל מר, וזה וזה וזה.

כי אם יש רירים היוצאים,

זה מסכן את הבן אדם. אם אדם תאב למאכל,

יש מעשה בגמרא.

כן.

אני מדלג על משהו ואומר לכם דבר שבאמת זה,

לא יודע, זה איזו מדינה, איזו מדינה.

כתוב על דבר אשר קידמו אתכם בלחם ובמים,

באשר שכר עליך את בלעם לקללך.

שני טעמים, התורה אומרת, למה לא יבוא עמוני ומואבי בקל השם?

למה לא היה די בטעם הראשון?

על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים. למה צריך עוד טעם באשר שכר עליך את בלעם לקללך?

מושכל, פשוט.

שמאנשים שפלים ונתעבים

לא דורשים הצטיינות בדרך ארץ ובמידות טובות.

אם כן, איך נטבעים בני עמון מואב עד שסחרו את בלעם לרצוח עם?

ובנשימה אחת

שהם לא קידמו אותם בלחם ובמים,

שזה עניין של הליכות דרך ארץ.

מה אתה מביא לי שהם לא קידמו אותם בלחם ובמים?

בסדר, אין להם דרך ארץ, לא מנומסים.

מדברים על רוצחים, שכרו בן אדם, לרצוח עם.

אז מה אתה מביא לי את הסיפור הזה? ועוד אומר אותו הראשון,

שלא קידמו אתכם בלחם ובמים.

ועוד אומר, ואשר שכר עליך את בלעם לקללך.

אלא ששניהם זה תביעה אחת.

על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים.

אם תבואו עמון במואב ותטענו להצטדק בתואנה,

איך אנחנו יכולים לזון במים ולחם מיליונים?

מאיפה נביא מיליונים?

בשביל לזון את כולם?

אה, טענה.

אה,

אבל כסף מלוא ביתו, כסף וזהב לתת.

בשביל לרצוח עם?

אז יש לכם כסף, אה?

אתם, יש לכם כסף לרצוח עם, אבל לתת לעם היוצא ממצרים קצת מים ולחם.

הם לא צריכים אתכם, יש להם בעירה של מרים,

יש להם מן מן השמיים,

רק תציעו, תציעו.

לא.

עכשיו אני אומר, איזו מדינה.

מאות משאיות למחבלים,

חמאס בעזה.

מיליארדים.

מיליארדים.

פעם,

מקום המדינה יצאו משאיות לתת לכל העניים בישראל, שהם 25% מהאוכלוסייה,

שמחטטים בפחים.

פעם מישהו מראשי הממשלה,

מהשרים, מחברי הכנסת,

אמר לעשות כזה דבר?

עשו כזה.

דבר אז יש מיליארדים אבל לאויבים יש ליהודים אין

אני הצעתי בכוח להשפיע

שאנחנו נדאג שכל האוכל שזורקים אלפי טונות ביום בצהל פותחים לחם פרוסה קורעים את הניילון וזורקים אחר כך את כל הלחם

וזורקים וזורקים וזורקים וזורקים וזורקים וזורקים

וכל מה שכל ה...

כל היבול המיותר משמידים משמידים משמידים משמידים

למה?

למה?

תן לאנשים

אה, אבל זה המחיר, לא נוכל לשמור על המחיר, כי אז כולם ישמחו.

אז שהממשלה תיתן לאלה שנותנים,

תיתן להם.

הרי הכסף מאיפה קיבלתם בתור ממשלה?

מאותם תושבים שאתם סוחטים אותם 80 וכמה אחוז מכל מה שמרוויחים במע״מ ובמס זה ומס בלו ומס בטיח ומס שבח ומס

שבח עוד קוראים לזה, מס שבח.

איזה דברים, מה, סוחטים את הבן אדם.

יכלו לעשות פה מדינה שכולם מאושרים והכול,

לא.

אבל אם האמריקאי אומר להם לתת, והאירופאי אומר, תיתן להם, לרוצחים שרצחו אתכם,

תן להם לאכול, מסכנים, מסכנים,

והיהודים שלך שנלחמים,

יצאו למילואים, עשו את ה...

אפילו אלה בקושי מקבלים, אתה מבין, נחזר משהו, סגרו עסקים, הפסידו הכול וכולי,

איזו מדינה,

איזו מדינה,

ישמחו במלאכותיך,

שמרי שם, שמרי שם, בדקור עונש, שם, ווווווווווווווווווווווו תשמחו במלאכותיך,

שומרֵה שומרֵה שֹמְרֵה שֹׁמְרֵה שהָה קוֹרֵה עוֹנֵי שמא יָה אָה.

תכבד את אביך ואת אימך דאורייתא לעשות נעת רועה לקדוש ברוך הוא

ואלא עשו נעת רועה לתנא הקדוש יוסיפתו טל דו