הקומדיה של משגיחי הכשרות

קריין החדשות: להיות משגיח כשרות, זה עסק לא רע בכלל. כך נראה ביקור של משגיח כשרות, במסעדה באחת הערים הגדולות. אספנו החודש חומרים ממצלמת האבטחה שם, ומדדנו זמנים. בביקור הזה, שהה המשגיח במסעדה 36 שניות. וביום הזה, 30 שניות תמימות של השגחה קפדנית. כאן הוא כבר ממש התעכב, 25 שניות במטבח, ואת יתר הזמן, הוא בילה בקריאת עיתון הבוקר, ומשם המשיך למסעדה סמוכה, ולעוד כמה בתי עסק בהמשך הרחוב.

שיחה עם נציג מכללה להכשרת משגיחים: "1,000 שקל כל מסעדה כפול שלוש (3) זה 3,000 שקל, ואתה עובד שש (6) שעות ביום. השאר, תלמד תורה, תישן, תהיה עם אשתך, תהיה עם הבנות, עם הילדים".

אלי מזרחי, בעל מסעדה בירושלים: "הביקורים של המשגיח היום, מתמצים בככה: חמישה (5) ימים בשבוע, דקה וחצי (01:30) כל פעם. הוא היה בא, נכנס לפה, נכנס לפריג'ידר, לא בודק כלום".

כתב: "מבחינתך, יכולת לשים שם..."

אלי מזרחי, בעל מסעדה בירושלים: "יכולתי לשים שם ראש של חזיר, הוא לא היה מרגיש גם כן. הוא לא היה רואה אותו, כי הוא לא חיפש אותו".

להבה סלימן, בעלת מסעדה בירושלים: "הוא היה בן אדם נורא נחמד, הוא היה אותו בן אדם שעבד איתנו שש (6) שנים, אז למדנו להכיר אותו וליהנות ממנו, אבל מה הוא עשה – ממש כלום.

כתב: "מה זאת אומרת כלום? כלום, היה מגיע, אומר שלום והולך?"

להבה סלימן, בעלת מסעדה בירושלים: "הוא גם לא היה מגיע כל יום".

קריין החדשות: ולאופי החמקמק של המשגיח, נוספה גם דרישה מוזרה מצד הרבנות. בעלי המסעדות, ולא הרבנות, אמורים להעסיק את המשגיח ישירות, כאילו היה עובד שלהם.

להבה סלימן, בעלת מסעדה בירושלים: "פלוס ביטוח חיים, ביטוח לאומי, כל מיני "אקסטרות", כן, כמעט 1,500 שקל. הוא לא עשה כלום".

אלי מזרחי, בעל מסעדה בירושלים: "אם זה ככה, והרבנות מלבישה עלי כזה משגיח כשרות, שאני משלם לו את כל ההוצאות, רגע, למה שאני לא אביא משגיח כשרות מטעמי? זה לא שהוא עובד רק אצלי ב-1,200 שקל לחודש, והוא איזה דלפון ומסכן, הוא עובד ב-10 מקומות, 5 מקומות, 7 מקומות. וכשזאת תמונת המצב, לא פלא שמשרת המשגיח הפכה למבוקשת. וכבר יש מי שמציע קורס הכשרת משגיחים, שבסיומו, כך לפי הפרסום, יקבל תעודה מהרבנות.

שיחה עם נציג מכללה להכשרת משגיחים: "אתה בא לפני האירוע, קצת, מבין, לפי הדרישה. משגיח, וזהו, ואחרי זה אתה יכול ללכת הביתה לחיים טובים, ואתה משלשל את הכסף לכיס. יש גם הזדמנויות אחרות: אתה יכול גם במסעדה של הרבנות, לצורך הענין, כל מסעדה נורמלית, פלאפל, פיצה, זה בין 800 ל-1,000 שקל, כל מסעדה. תכפיל את זה לשלוש (3) מסעדות, אחת (1) ליד השניה (2), אם אתה עושה נגיד בתחנה המרכזית".

שוק מחנה יהודה, ירושלים.

מוכר: "טחינה, אחי?".

לקוח: "כן, שים טחינה".

מוכר: "חריף?".

לקוח: "שים".

כתב: "איזה כשרויות יש לכם פה?".

מוכר: "רבנות רגיל ו'בית יוסף'".

כתב: "עכשיו, מי זה המשגיח?".

מוכר: "זה של 'בית יוסף' מגיע פעם בחודש, אבל יש לו הסכם עם המשגיח של הרבנות. אבל הרבנות מגיע פעמים (2) ביום, הוא בורר לי את כל החומוס".

כתב: "זאת אומרת, זה אותו משגיח, בתכל'ס".

מוכר: "אותו משגיח, אבל הוא גם מביא לי תעודה של 'בית יוסף'".

כתב: "כמה הוא לוקח על זה?".

מוכר: "600 שקל".

כתב: "כמה הוא מתעכב פה בשביל ה-600 שקל האלה?".

מוכר: "כמה זמן הוא מתעכב פה? חמש (5) דקות".

כתב: "חמש (5) דקות".

מוכר: "חמש (5) דקות. מנה, אחי?".

כתב: "להרוויח בחמש (5) דקות, 600 שקל בחודש, זה לא רע. ל'בית יוסף' יש דרישות מעבר לדרישות של הרבנות?".

מוכר: "לא, לא".

כתב: "אז אני לא מבין אבל על מה אתה משלם אז".

מוכר: "על השם, על התעודה".

ע', מסעדן בירושלים: "מה שהם הציעו לי, זה לקחת כשרות שלהם בנוסף לרבנות, במקום כביכול שאני אחזיק שני (2) משגיחים, הם יכשירו כבר את המשגיח שיש לי, לבד"צ".

כתב תוכנית המקור: "הנציג של ה'בית יוסף' הציע לך את זה?".

ע', מסעדן בירושלים: "כן".

כתב: "מי המשגיח מטעמם?".

מסעדן בחבל מודיעין: "אותו משגיח שהיה לפני כן ברבנות".

כתב: "מה זאת אומרת? זה אותו משגיח של הרבנות, הוא של בד"צ?".

מסעדן בחבל מודיעין: "כן".

קריין חדשות: בהרבה מאוד עסקים, סיפרו לנו את הסיפור הזה. אותו משגיח של הרבנות, הוא גם משגיח של בד"צ 'בית יוסף'. כמה נוח, כמה פשוט. עבודה אחת, משכורת כפולה.

צולם במשרדי בד"צ 'בית יוסף', מתוך "השבוע", יוני 2010.

המערכת היא מאוד, מאוד, מאוד, מאוד גדולה, והמון הוצאות. מעל המשגיח כשרות יש מפקח כשרות. מעל המפקח כשרות, יש פיקוח ארצי. מעל הפיקוח הארצי, יש את ראשי הבד"צ, שגם הם בודקים את כולם.

כתב: איש הבד"צ הרי מסביר לנו איזה פיקוח קפדני יש לחברה שלו, אז אני אגיד לך מה אנחנו שמענו מאנשים שמתמצאים בתחום. "שהפיקוח הוא כולה, שאותה חבורת שוחטים של הרבנות הראשית, יוצאת לחו"ל, לשחוט את אותו בשר, הכל כרגיל. רק מה? בד"צ 'בית יוסף' בוחרים בעצמם את השוחטים, והם מצמידים עוד איש אחד (1), מקסימום שנים (2) מטעם הבד"צ. ושמים את המדבקה. על זה אתם משלמים את כל האקסטרה כסף.

כתב: "יכול להיות שאותם שוחטים, ישחטו עבור בד"צ 'בית יוסף', עבור הרב מחפוד, ועבור הרבנות הראשית גלאט מהדרין?

ד"ר אביעד הכהן, מומחה למשפט חוקתי ויחסי דת ומדינה: "לא רק שיכול להיות, אלא זה גם קורה הרבה פעמים. המקור של הבשר הוא אותו מקור, פשוט כל גוף בא ושם את החותמת שלו, משיקולים, אגב, בעיקר משיקולים מסחריים, משיקולים שיווקיים. לא דווקא בהכרח, ואני אומר את זה בלשון עדינה, זה לא תמיד קשור רק לדיני הכשרות".

כתב: האם יש גם בעיות כשרות, לכאורה?

משגיח כשרות: "בוא נראה. זה. זה מה נעשה איתה הרב, עם החתיכה הזאת?"

הרב: "שים אותו ל'עטרה'".

משגיח כשרות: "מה זה?".

הרב: "שים אותו ב'עטרה', לטחינה".

משגיח כשרות: "כל זה ב'עטרה'? וגם את החתיכה הזאת?".

הרב: "אה, לא, לא".

משגיח כשרות: "זה ב'קהילות'?".

הרב: "כן, אתה תוריד, תוריד קצת...".

משגיח כשרות: "את השומן?".

הרב: "כן, בדיוק".

משגיח כשרות: "להוריד את השומן, שהוא יראה בשרי כזה".

הרב: "יפה".

משגיח כשרות: "הבנתי, וזה לשים ב'קהילות', הרב?".

הרב: "כן".

קריין החדשות: האם מה שעושה כאן משגיח הכשרות מטעם 'קהילות', זה בעצם לערבב כשרויות? נסביר. עטרה הוא בשר תחת השגחתו של בד"צ 'בית יוסף', ספרדים. 'קהילות', הוא מותג כשרות אשכנזי בכלל, חסידי. כל אחד מהציבורים הללו, אוכל רק מה שמושגח על ידי הרבנים שלו. ואילו כאן, מאותו נתח בשר, בהוראתו של המשגיח, נחתכות חתיכות גם ל'קהילות' וגם ל'עטרה'. והכל קורה במטבח של הסניף הזה, ב'אושר עד'.

משגיח כשרות: "זה אני אשים לך פה בצד, ל'עטרה', שלא נתבלבל".

הרב: "טוב".

משגיח כשרות: "כל הזבל הולך לעטרה". (וצוחק).

קריין החדשות: נדגיש, המשגיח אינו עובד של 'אושר עד', אלא הוא כאן מטעם בד"צ 'קהילות'. כל הערבוב הזה, נעשה בלא שלקונים יש מושג על כך.

שיחה עם משגיח כשרות, בד"צ.

חדשות 10: "שלום, אני מדבר עם אברום?".

משגיח: "כן".

חדשות 10: "אתה המשגיח של 'קהילות' ב'אושר עד'?".

משגיח: "כן".

חדשות 10: "אתה המשגיח גם של 'עטרה' ב'אושר עד'?".

משגיח: "אני לא עונה על שאלות כאלה".

חדשות 10: "יש לנו קטע שבו אתה מתועד, מצולם, לוקח נתח בשר אחד, ומחלק חלק ל'קהילות' וחלק ל'עטרה'".

משגיח: "אני לא עונה תשובות".

מוצג חלק מהסרטון.

משגיח כשרות: "זה נעשה 'קהילות'. זה... מה נעשה עם זה? ל'עטרה' או ל'קהילות'?".

הרב: "שים את זה פה בזה".

משגיח כשרות: "פה בצד, פה ביחד, פה?".

הרב: "לא, בזה".

משגיח כשרות: "בזה?".

הרב: "כן, כן".

צילום מצלמה נסתרת, סניף 'אושר עד'.

צלם: "שימו לב, זו קערה ירוקה של 'קהילות', זה הבשר שהמשגיח אמר של 'קהילות', לערבב את זה עם 'עטרה'. בקיצור, מה שהולך פה בכשרויות, שהשם ירחם עלינו. מסכנים אנשים, מה הם אוכלים בבית.

משגיח כשרות מעיד.

הם לוקחים את הבשר של 'עטרה', חותכים אותו, שמים אותו בקערה ירוקה, נגיד, זה 'קהילות', שמים שם את הבשר. ואנשים חושבים שהם אוכלים 'עטרה', אבל הם לא אוכלים 'עטרה' באמת. אותו דבר ההיפך.

המשך הצילום מהמצלמה הנסתרת.

המשגיח פה עושה מה שהוא רוצה. עכשיו מתחילה הפעולה, טוחנים טרי עם קפוא 'עטרה', יש פה 'קהילות' בפנים. "אז מה זה? 'עטרה' ו'קהילות'?".

משגיח כשרות: "כן".

צלם: "'קהילות' ו'עטרה'". כשרוצים שיחשבו שזה 'עטרה', אני לוקח מדבקה, קלי קלות, שם 'עטרה', ועכשיו זה נהיה 'עטרה'. פה זה נהיה 'קהילות', פה זה נהיה 'עטרה'. הכל משחק. אנשים אוכלים, בכלל לא יודעים איזה כשרות. הנה, זה ההולוגרמות. מה הבעיה? אני לוקח אחת (1). אני לא משגיח, לא כלום.

קטע מראיון של משגיח כשרות.

"זה מה שמוזר פה, ואנחנו אלה ששמים את הפלומבה הכסופה, שזה בכלל צריך להיות במפעל".

קריין החדשות: כדאי לציין, שלכל כשרות יש מחיר שונה, ואברך שקונה כשרות איקס (X), מוטעה ומשלם לכאורה על כשרות וואי (Y).

קטע מראיון של משגיח כשרות.

"בקיצור, יש שם תוהו ובוהו אחד שלם. אני באמת, כואב לי לראות איך תלמידי חכמים ואברכים אמיתיים, אברכים שמרוויחים בקושי 1,200 שקל בחודש, הוא הולך קונה לאשתו עופות ובשר, ושם מרמים אותם, והם לא אוכלים בכלל את הכשרות שהם רוצים".

קריין החדשות: במסעדת סימה המיתולוגית בירושלים, דואגים מאוד לתעודת ההכשר שלהם, אבל גם הם לא היו מוכנים למסכת האיומים הזו, מצד משגיח הכשרות".

ש', משגיח הכשרות: "אני אעשה לך נזק בלתי הפיך".

בעל מסעדה: "אתה תעשה לי נזק בלתי הפיך?".

ש', משגיח הכשרות: "שיעלה לך הרבה כסף".

בעל המסעדה: "על מה?".

ש', משגיח הכשרות: "על מה? על זה שאתה לא הגון".

בעל המסעדה: "אני לא הגון?".

ש', משגיח הכשרות: "טוב, אין בעיה. תמשיך. עכשיו אני לא עונה, עכשיו אני מטפל בך".

קריין החדשות: משגיח הכשרות הגיע למסעדה בשבוע שעבר, לדרוש פיצויים, בעקבות החלטת בעלי המסעדה, לסיים את הקשר איתו. לטענת הבעלים, זו לא הפעם הראשונה שהוא משתמש באיומים.

ת', עובדת במסעדה: "אה, הוא קירב ממש את הראש, כאילו, בטון מאיים. אה, ראש אל ראש כזה, הוא כל פעם ניסה לעשות, וממש דיבר בשקט כזה, בכעס. אה, "אתם תחזרו על ארבע. אני אוציא לכם את הנשמה". ואני חושבת שזה בושה, שיש בן אדם כזה, משגיח ברבנות, שמתבטא, ומאיים, וצועק".

קריין החדשות: למרות האיומים, משגיח הכשרות לא קיבל את מבוקשו, ועזב בזעם.

שיחה עם הרב יעקב רוחמקין, אחראי הכשרות במחוז ירושלים:

"תפסתם את הטלית ואת התפילין. אז אתה רוצה ללכת וללכלך בן אדם, וללכלך את הרבנות, לעיני אנשים חילוניים, ולעשות חילול השם שאין כדוגמתו. המשגיח הזה, נקרא אלי לשימוע, וחטף מה שהוא צריך לחטוף, וטיפלתי בו בצורה הטובה ביותר.

קריין החדשות: בעלי המסעדה מקווים עכשיו לעבוד עם משגיח חדש, כשר הרבה יותר.