מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 120

 

- - - לא מוגה! - - - 

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לשאול שתי שאלות.

שתיים, כן. הראשונה, איך סופרים את גיל העולם עם הורים שתשע וזה יוצא 5,000 ומשהו,

ובגימטריית

ת' זה 400. תשע זה 770. 5,770. אנחנו לקראת סוף האלף השישי.

ושאלה שנייה, איך אני מחזיר ילדה בתשובה שלא מאמינה בבורא עולם ואומרת שהתורה זה סתם שטויות,

ולא שומעת לשום דבר שאומרים לה בקשר לתורה?

יש את האנציקלופדיה החדשה שהוצאנו,

ובעזרת השם אתה מראה לה דבר כזה. אין לה יותר שאלות, אלא אם כן ייענתי בכוונה.

ואי-אפשר להחזיר אותה אם ייענתי בכוונה? אפשר. אם ייענתי בכוונה זה קצת בעיה.

לא שומעים אומרים.

זה לא קשור לזה, זה קשור אליו.

כן,

שומעים עכשיו?

שומעים?

שומעים?

שומעים?

אלוהו, אלוהו?

כן, שומעים. שומעים, כן. אז אם ייענתי בכוונה, מה אפשר לעשות?

תראה, מי שלא רוצה אי-אפשר לאנוס ולהכריח אותו.

צריך לבוא אליו בכל מיני דרכים, צריך להכיר את הנפש הזאת בשביל לדעת איך לבוא אליה.

יש לך איזה דרך להביא לי בשביל לקרב אותה?

אמרתי, אנציקלופדיה, תנסה את זה, זה צריך להצליח. בדרך כלל זה מצליח משום שאם מקבלים את זה ולא מאחד שרוצה להחזיר בתשובה, אלא בדרך אקראית כביכול,

אז הסקרנות גורמת שמסתכלים, ואחרי שמסתכלים, אז נדלקים.

יש בעיה עם הכניעה.

מה? יש בעיה עם הכניעה.

משהו קרה להשמיעה, הם לא שומעים טוב.

יש פה שאלה, אנחנו לא שומעים טוב.

לא, אולי אחד מהרמקולים יש לו בעיה?

שומעים או לא שומעים?

כן. כן, עוד שאלה. אז אתה יכול לתת לי ברכה בשביל שהיא תצליח?

כן, משמע, לא צריך להגביר יותר מדי את הווליום. כן. אני יכול להגיד בלחש, כי חבר לא רוצה שיגידו את השם שלה, זאת אחותו.

הבנתי. אז תגיד את השם של האימא קודם, ואחר כך את השם שלה.

בקיצור, זאת שאתה מתכוון אליה, השם יהפוך לבבה לשוב בתשובה שלמה.

אמן. תודה רבה. תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב. שלום. אני חד-הורית,

ואני לא מזמן חזרתי בתשובה. הייתי שומרת מסורת, אבל אני בין המתחזקים,

והייתי הולכת הרבה לשיעורי תורה איפה שאני גרה,

והייתי פעם עם כיסוי ראש, ואחרי שהתגרשתי אז הורדתי את ה...

אבל אני מאמינה בה שמתפללת, לוקחת הכל בשמחה, באהבה הכל,

אבל הייתי רוצה שתייעץ לי כאילו לגבי הכיסוי, כאילו שמיהרתי מהר מאוד להוריד את הכיסוי וזה עשה לי קצת רע כאילו בקטע של זה,

אבל גם הזיווג עדיין כאילו מתעכב לי ואני לא יודעת מאיזו סיבה כלשהי.

היה לי שם מילדות שלי מרים והרב שינה

אתו לשירה אז הייתי רוצה לשמוע את דעתך. תראי, כאילו את צריכה לשים כיסוי ראש,

כיוון שגרושה צריכה לשים כיסוי ראש

מאחר שהיא נישאה כבר,

בלי כאילו, ממש.

ואני מצטער שלא נשארו לי יותר כיסויי ראש,

אבל אם יש אישה שמוכנה לנדב אז אני אתן לך ותברכי.

הנה,

יש אישה שמוכנה, הנה, הנה, זרקו שם פה באמצע, כן, תביני.

הנה, הנה, קיבלתי, קיבלתי.

אתה רואה? זה כיסוי ראש אמיתי ולא כאילו.

תודה. למדתם להעיף, אה?

כן, שימי על העיף,

תשימי.

תברכי על הכיסוי ראש, כי זה בגין חדש, ומברכים עליו.

לא, לא, לא, לא, לא. צריך להיות הסמל. שיראו את הסמל. יהיה סמל.

טוב,

עד שייטסים בינתיים, כן, מי עוד רוצה לשאול?

אתה רוצה לשאול?

כן, תן לו בפינה בינתיים, עד שהיא תתרגל.

אימא שלי קיבלה מחלה קשה,

ואנחנו חוזרי תשובה עכשיו, התחזקנו עכשיו, שומרים לאט לאט שבת.

לאט לאט שבת.

לא, לא לאט, דווקא עכשיו.

שומרים, שומרים עכשיו.

כן.

וראינו באינטרנט ניסי נפלאות שעשית.

שהשם עשה, כן. שהשם עשה, בזכותך.

בזכותך. בזכותך.

וזה בדיוק המחלה, כמו שהילד הצדיק הזה.

כמה אחים אתם?

אנחנו שלושה, אח, אחות ואני.

והאבא מאחורי.

אתם לא מוכנים לחזור בתשובה ממש?

כן. לא לאט לאט, ממש, גמרנו. כל יום לומדים בתורה... לא, אבל חוזרים בתשובה ממש, הופכים להיות שומרי תורה ומצוות בלי פספוסים.

בעזרת השם. האימא, היא חזרה בתשובה עכשיו? כן. היא הולכת כבר עם כיסוי ראש?

היא הולכת עם כיסוי ראש, כן. בסדר. היא יושבת פה, הגיעה...

אז ככה, אני אברך,

אבל אתם תקבלו על עצמכם ללמוד במשך שלושה חודשים, כל יום שעתיים, תורה בתענית דיבור לרפואתה.

אמן. מה השם שלה?

יש לה שתי שמות,

ברטה וברכה, הרב החליף לה את השם. אין בעיה. ברטה ברכה, בת?

בת, אהה, אביגיל.

אביגיל. אביגיל. השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל נהנה. אמן.

אוקיי, תן לי.

שמתי את הכיסוי.

לא. למרות שזה קשה לי, אני לא רגילה, כאילו...

את רוצה שידוך מהר, נכון? כן. נו, מה השם אמרת? מרים? שירה בת אסתר.

לא, הקודם מהר. מרים, מירם גילה.

מרים גילה בת?

בת אסתר זה היה.

מה זה השתנה? האימא שלי, כאילו אני... מרים בת אסתר,

השם יזכה אותך בעזרת השם לזיווג הגון הראוי לך מהרה.

תודה.

תפץ עוד את שיגרוי. כבוד הרב.

סבא שלי נפטר לפני חודשיים וסבתא שלי לפני חודש בערך קיבלה התקף לב בגלל המצב ועכשיו ביקום החזקה עכשיו ומחר יש לה ניתוח.

עושים לה ניתוח.

מה אתה עושה אתה במשך היום?

אני משתדלת לשיעורים מימי ראשון ושלישי ורביעי,

אני הולך לשירות תורה ולקחתי על עצמי ציצית ותגיד לי עוד משהו, אני אעשה את זה. אני אגיד לך, שבת השומר?

כן. כן. שלושה חודשים אתה מקבל על עצמך לא לראות טמבלוויזיה.

מה השם שלה?

מה השם שלה?

זיוה חיה ותרליה גינש.

זה היה מהר קצת. זיוה חיה...

רליה גינש. השם ישלח לה רפואה שלמה ותקום

ממיתת חוליה לחיים טובים ושלום בזכות

ההתנזרות שלך מאתם בלוויזיה ישראלית.

אמן. אמן. תודה.

תנועת גבירה שלא ככה קרקע,

לא יכול לעצור זה מדע.

רציתי לדעת

שאם תוכל להשאיר לי את המספר שלך ורציתי להביא לך את אח שלי שהוא עבר תאונה מגיל חמש

ואם תוכל לברך אותו

לא צריך להביא אותו. אני יכול לברך אותו.

מה השם שלו?

אדיר לוי

מתי תהיה מוכן שלושה חודשים לא לראות את הטלוויזיה?

אני מוכן הכול. אשריך.

מה שמו?

אדיר לוי בן? אדיר לוי בן ברכה. ברכה.

השם ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

ושידבר.

רגע, בשביל שידבר אתה צריך להביא לי את החגיל.

תביא לי עגיל. אתה רוצה שהוא ידבר, לא?

אה, עגיל. עגיל זה לנשים, לא לגברים.

הופה!

ברכה.

לדבר כראוי.

איזה אושר יש לי בעולם.

שלום וברכה.

רציתי לדעת מה ההבדל בין גן-עדן לעולם הבא.

גן-עדן

זה עולם שני.

זאת אומרת, יש עולם הזה,

יש גן-עדן עולם שני שעוברים מפה לשם או לגיהינום.

יש המיקרופון השני פתוח, ננתק אותו בינתיים.

אתה לא שומע מה קורה?

כן.

ואחרי זה יש עולם שלישי, זה עולם ימות משיח.

אחר כך זה עולם רביעי, עולם תחיית המתים.

ויש עולם חמישי, זה העולם הבא.

גן-עדן במקסימום של השיא של ההנאה שלו, זה רק הפתיח לעולם הבא.

בסדר, תודה רבה.

זה הכנה לעולם הבא.

עכשיו כאילו כל הנשמות שנפטרו עד היום בגן עדן ועד אחרי המשיח כולם יהיו בעולם הבא כאילו?

מי שראוי לזכות לחיי העולם הבא יהיה, לא כולם זוכים. יש כאלה שישארו בגן עדן ויש כאלה שלא.

אבל לא כולם זוכים לחיי העולם הבא.

ואפשר ברכה לרפואה שלמה לאנדרי גזלב בת עמה שמחה, צריכה לעבור ניתוח קשה.

אנדרי גוזלב בת עמה שמחה.

עמה שמחה, תזכה להצליח בניתוח בהצלחה רבה.

אמן. תן לזה עם הקרחת מאחורה.

שלום, כבוד הרב.

שלום. אני רציתי לשאול אותך שאלה, איך גבר יהודי יכול לדעת שהחברה שלו היא בעצם הבת הזוג שלו לכל החיים?

אם הוא יתחתן איתה.

אוקיי.

עכשיו, אם יש חס ושלום בעיות, אין פוקוס.

מה? כן.

זה לא קשור.

כן. אם יש בעיות בזמן הקשר בהתחלה, לפני הנישואים,

כאילו שכל פעם שהם קובעים תאריך יש דחייה ודברים כאלה. מי דוחה?

שניהם. כל פעם קורה איזה בעיה או משהו מן השמים. זה בעיות מן השמים. לא. אז אני מציע שלא תקבעו תאריך, תדחו אותו מההתחלה.

אוקיי.

תודה לך, כבוד הרב. תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב. כן, תהיה ערני שם, חבר.

רציתי לשאול אותך, חכמים גזרו כל מיני גדרות על התורה,

שבדרך כלל הגדרות האלה הן יותר קשות מהעבירה על עצמה שצריכים לעבור.

כן.

וכאילו, מה ההיגיון בזה? ולא שאני מזלזל חס וחלילה, פשוט רציתי לדעת.

הקדוש ברוך הוא ביקש לעשות משמרת למשמרתי.

דהיינו, לשמור גדר בשביל שלא יפרצו את הגדר ויגיעו לאיסור של תורה.

לכן חכמים תיקנו תקנות וגדרו גדרים, כדי שלא נגיע לאיסור תורה ממש.

והגדרות האלה לא עוברות על לא להוסיף על ה... לא,

בכלל לא. שמירה, אם אתה שם גדר,

זה לא לוקח שטח בשבילך, זה רק מונע שאנשים יחדרו למקום שלך.

התורה גדרה גדר שלא תיכנס למקום האיסור.

ורציתי רק לשאול,

אני רוצה לארגן הרצאה ביישוב שאני גר בו. נפלא מאוד. איך אפשר לעשות את זה? מצלצלים ל-0.3, 6, 5,

7, 9 ומזמינים הרצאה.

טוב, תודה. תהיה בריא. כבוד הרב, אשתי חולה מאוד קשה. כן.

והייתי בהרצאה שלו במושב אחיעזר.

כן.

נתן לי תיקון של לימוד שעתיים ביום, כן. עם תענית דיבור,

ואני עושה את זה בנשירות נפש, כמו שאומרים. יש לי חצר ילדים.

בינתיים אני לא רואה שום שיפור.

מה יש לה?

היא חולה מחלה בראש. כן.

והרופאים אומרים לה שאין סיכוי לצאת מזה.

אז מה... מה הם מטפלים כרגע?

אין טיפול.

הבנתי.

ובבדיקה מאז ועד אתה מה קרה?

עומד? כמעט לא מטפלים בה ולא עושים לה כמעט טיפול. אבל המצב עומד? שפיר בינתיים?

כמעט עומד עם הידרדרות קלה.

בת כמה היא?

בת 47, עשרה ילדים. ומה אמרתי לה לעשות?

לי, לי לעשות. ולה?

לה לא. היא לא מודעת לסביבה גמרי.

אה, היא לא בהכרה כרגע? לא בהכרה כמעט.

הבנתי.

ואתה לומד שעתיים בתענית דיבור? כן, בנסיבות.

היו פעמים שלמדתי שעתיים ובאמצע נרדמתי או זה. התחלתי מחדש. אשריך.

מי מוכן לעזור לאישה הזאת

וללמוד במשך חודש כל יום שעת תורה לרפואתה? במשך חודש.

שעת תורה לרפואתה. הנה, תראה כמה יהודים. תסתכל כמה יהודים עוזרים לך עכשיו.

הקדוש ברוך הוא בשמיים יראה את כל היהודים היקרים האלה.

אמן. אמן. שמוכנים לעשות לרפואתה וישפיע על

מזל חווה בת ג'וליה. מזל חווה בת ג'וליה.

ג'וליה.

שהגידול יצא מראשה ויעבור לאחמדי מהרה.

אמן.

אשריך ותצא משמור עליכם פריים ושלמים.

אשריך.

שלום, כבוד הרב.

שלום. אני קצת מתרגשת.

אהההה סליחה.

האמת שבעצם רציתי לקבל ברכה.

אני ובעלי התחתנו לפני כמעט שלושה חודשים.

ואנחנו ברוך השם מתחזקים, כבר עוד קצת מלפני.

ואני בעצם כל הזמן מרגישה שאני צריכה חיזוק.

ואני רוצה שתברך אותי באמונה שלמה.

ואת שנינו,

בעזרת השם לילדים ולפרנסה. בטח, עם כיסוי ראש, אבל עם כיסוי ראש.

אבל עם כיסוי ראש. הכיסוי, יש כיסוי.

אני לקחתי על עצמי עוד כיסוי לפני כמה חודשים לשבת.

מה זה שבת? את חיה. אני לא פחדת על עצמי.

מה, מה, מה, מה, מה, מה? את חיה גם, נכנסתי למבוי סתום. את חיה גם יום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי, זה גם חיים.

נכון, אבל בגלל שאנחנו מתחילים...

נסכים, ולקחתי על עצמי כצעד ראשון בתהליך, לקחתי על עצמי את הכיסוי ראש בשבת.

טוב, זה עבר כבר, לקחת, התחזקת, עכשיו הלאה.

תראי, מבת 12 היית כבר חייבת בכל המצוות.

כשהתחתנת היית צריכה כבר לכסות את הראש.

אז לקחת חופש, אני רואה, שלושה חודשים.

עכשיו מספיק.

עכשיו את רוצה שיהיה לך בן צדיק שיצא לאוויר העולם,

כשאימא שלו צדקת.

נכון?

כן. אז יאללה, הנה אני נותן לך אחד לבן שנשאר.

אדוני היושב-ראש,

מה השמות שלכם?

עדי ועמרי.

עדי בת רבקה ועמרי בת... עדי בת רבקה ועמרי בן? צילה.

צילה.

השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה.

פרנסה טובה.

אמן. אמן. ואמונה שלמה. אמן. ולהחליף את השם עמרי.

יש לו משהו להגיד נראה לי. בבקשה תני לו.

שלום כבוד הרב. שלום וברכה.

אני לא זוכר מי אמר לי, הייתי אצל איזשהו רב ואני לא זוכר את השם שלו.

הוא אמר לי שכשההורים בוחרים את השם

של הילד.

זה נופל להם בפה מן השמיים.

נכון.

אז נפל להם עמרי.

לא טוב. מחליפים שמות כאלה. נפל להם לא טוב.

יש לך המלצה?

במקום עמרי

נהוריי.

זה על שם רבי מאיר ועל הנס אשתי מאשרת נהוריי מאיר עכשיו יהיה לכם אור בעזרת השם בעזרת השם אשריכם שלום כבוד הרב שלום וברכה אני חזרתי בתשובה עם בת זוגי לפני שנתיים בערך משתדלים

לעשות הכול כדי לעבוד את השם אבל יש לי אח, הוא קטן ממני בשבע שנים, הוא חילוני והוא חולה מחלה מאוד מאוד קשה ויש לו שלושה ילדים ואני מבקש ברכה ומה אפשר לעשות בנדלון כדי להציל אותו וגם להחזיר בתשובה

זה השאלה הוא נגד אנטי או שהוא סתם לא יודע הוא גם וגם הבנתי אז זה קצת קשה צריך לתת לו אנציקלופדיה זה אחד ואתה מוכן משהו לעשות בשבילו? בוודאי אני אגיד לך משהו קל אבל קשה אני מוכן השאלה אם אשתך תסכים היא תסכים זקן

וואו וואו איך אני יודע ריסים זקן זה בעיה אתה צודק אני יודע אני מוכן אשריך אשריך אשריך

אז הנה אשתך אשתך שמחה אשתך שמחה היא פה היא גיורת פדק בעזרת השם ועוד שבועיים אנחנו נתחתן אתה נו והיא שמחה היא רוצה להגיד משהו שיהיה במזל טוב תודה רבה תגיד לי עכשיו רגע מה השם של אחיך אלכסנדר אלכסנדר בן זינאידה זינאידה

השם יזכה אותו לשוב בתשובה שלמה

ובזכות הזקן שלך רפואה שלמה אמן חזק וברוך תודה רבה

תודה רבה

ואת שומעת

מצוות?

בחלקית.

אז לא חלקית. בואי תתקבלי על עצמך תשובה ואני אגיד ברכה שתמצאי בן חייל.

אמן.

מוכנה? מוכנה. אשרייך. מה שמך?

סמדר בת אביבה.

סמדר בת אביבה. תזכירי זיווג הגון מהרה השנה עם בן חייל. אמן. תודה רבה. בהצלחה.

כבוד הרב,

רציתי לדעת אם אתה יכול לתת לי משהו להתחזק בו,

לפרנסה.

תלמד ספר שער הביטחון של רבנו בחייה

בחובת הלבבות.

ואם קשה לך, יש לי תשע דיסקים

על ביטחון,

ואם אין לך כסף אז אתה יכול לראות את זה באתר שלנו, שופן.נט בחינם,

שער הביטחון, תשע דיסקים, תשעה דיסקים.

תוכל שמה להתחזק.

יהיה לך ביטחון שלא חלמת.

מתאים?

מתאים.

בהצלחה.

אפשר ברכה, הרב?

כן.

תזכה לביטחון.

שלום, כבוד הרב. אני רוצה לשאול למה הבנות חייבות

לשים חצאית.

הן לא חייבות לשים חצאית.

הן יכולות לשים שמלה.

לא, אבל כאילו למה הבנות... בגלל שנשים צריכות ללכת בצניעות ולא לראות פיסוק איברים.

אבל יש לי עוד משהו.

בבקשה.

אתה יכול בבקשה לברך את דודה שלי מינא בת מולוק לזיווג הגון? מינא בת מולוק, זיווג הגון, מהרה?

עם חצאית, כן?

כן. תביאי לה גיורת למטה, כן?

כן?

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

היום אני זכיתי להיות פה,

כי מחר אני טובלת, יש לי תביעה של גיורת,

ובעוד שבועיים אנחנו מתחכנים עם אילן. אשרייך, אשרייך. וזה רגע מאוד מרגש,

בכלל שעליתי לארץ ואני מרגישה פה כמו בבית,

אני מאוד אוהבת את עם ישראל, ובאמת,

תודה שאתם מקבלים אותי ברוב השמחה מכל הלב.

ברוך השם.

למדנו עם אילן ביחד בקורס גיור שלנו, ובזכות הלימודים שלנו הוא חזר בתשובה, בעזרת השם ובעזרת התפילות.

רציתי לבקש בו...

כי הרופאים אומרים שקשה לי להביא ילדים לעולם הזה וזה חלום שלי, כי אני בת עשרים ותשע. למה הם אומרים קשה? כי יש לי סיבה פשוט, מבחינת הצניעות קשה לי לדבר על זה. אוקיי, אבל זה לא בלתי הפיך.

אמרו שזה בלתי הפיך ואפשר להביא ילד רק דרך פונדקאות.

הבנתי.

את תלכי כמובן עם כיסוי ראש. בוודאי. קיבלתי כבר היום.

יפה מאוד. אז אני מברך אותך שתזכי, מה שמך?

השם החדש שלי ממחר זה אפרת בת שרה אמנו.

אפרת בת שרה אמנו.

תזכי בעזרת השם מתברך לזרע חי וקיים וכשר.

אמן.

תודה, תודה רבה. אני מאושרת ואני מודה לך על כל אלה וכל אלה.

תודה.

שומעים טוב, כבוד הרב.

שלום.

בקצרה, אני, תהיה לי חזרה בתשובה, ברוך השם.

כן.

וכרגע אני במסגרת צבאית בקבע שאני עושה יומיים-יומיים. יומיים בבסיס, יומיים בבית.

ולשמור על אחידות, למשל תפילה, אני משתדל מאוד.

תפילין כל יום, ואם זה תהילים,

וקריאת תורה,

כשאני בבסיס זה קצת קשה, כי אני לא מסתדר מבחינת שבתות,

כי זה שבת כן, שבת לא.

ואני משרת,

זה זכותי, אני משרת ליד קבר יוסף בשומרון.

אז אתה יכול לתת לי עצות, כאילו, איך אני יכול לשמור על ה...

איך לקיים את זה כמו שצריך.

מה אתה מרגיש כשאתה מפספס?

אני לא יודע אם אני עושה דברים כמו שצריך,

כאילו, אם זה מספיק.

מה?

תפילות. אתה מתפלל או לא?

כן. נו, אז אתה מתפלל. מה עוד?

אז השאלה, מה וכמה ואיך? כמה להתפלל? שלוש ביום.

לא, לא רק שחרית. כמה שעות? שחרית מנחה ערבית, אני מקפיד. אז מה?

מבחינת גמרא, מבחינת דינים, מבחינת הלכה, מבחינת... מה ללמוד? כן.

כמה זמן יש לך ביום?

טוב, כשאני בבסיס זה לא כל כך...

כשאתה לא בבסיס, אז לפחות ארבע שעות ביום.

כשאתה בבסיס, יש לך אפשרויות?

לשעתיים. שעתיים? יש.

אז תלמד שעתיים לפחות.

זה משנה, אבל תורה, גמרא, דברים כאלה... אתה יודע ללמוד כבר גמרא?

עוד לא. עוד לא. אז צריך ללמוד את זה בימים שאתה לא נמצא בבסיס,

ואז תוכל ללמוד עם חברותא. אם אתה רוצה חברותא, אנחנו נסדר לך.

בשקיות יש את הפרטים,

תצלצל, ובעזרת השם, נסדר לך מישהו שילמד איתך. זה אחד, לא אתה. כל אחד שרוצה פה,

אנחנו מוכנים לסדר לו חברותא,

שילמד איתו חינם אין כסף.

בסדר?

גם נשים שרוצות ללמוד,

נסדר בעזרת השם כפי יכולתנו.

עכשיו,

תלמד פרשת השבוע עם מפרשים שתכיר. תלמד הלכות שתדע מה יעשי ישראל, מה צריך, מה מותר, מה אסור.

וקצת ללמוד סיפורי צדיקים, שתכיר את המאורות הגדולים שעמדו לעם ישראל.

זה בשלב הראשוני.

ואחר כך,

תתקדם בהתאם.

אוקיי, וברכה אם אפשר לאחותי בעזרת השם שמתחתנת. שמע? רבית בת יהודית. רבית בת יהודית תזכה לחופה בקדושה ובטהרה.

מאמן.

וגם בשבילי אני מגיע.

בטח מגיע. אני ובת-זוגתי ענת.

אתה שמך? שמי שחר בן-ציון ויהודית.

שחר בן-ציון ויהודית.

והיא ענת בת דוד. בענת בת דוד.

ועוליה.

ועוליה.

תזכו לבנות בתכם בית נאמן בישראל בטהרה, בקדושה וזרע, חי וקיים. אמן.

תודה רבה. ערב טוב לכבוד הרב ומבורך. ערב טוב ומבורך.

יש משהו שרציתי לומר כמה דברים שמציקים לי ולדבר בשביל כל עם ישראל, שישמע,

ואני אומר את זה גם לעצמי,

בעיקר לעצמי.

אנחנו במדינה שלנו, כל מה שאנחנו עוברים,

אם זה עם השיחות שלום,

ואנחנו מנהלים שיחות עם כל ה'חמאס',

ה'חיזבאללה',

מצרים, עם כולם,

אנחנו שוכחים שמה שיכול להוציא אותנו מהבוס זה

לנהל את השיחות האלה רק לכיוון אחר,

לכיוון מלך העולם, הקדוש ברוך הוא.

ובמקום לשבת על שולחן הדיונים,

צריך לשבת על שולחן ערוך.

ואם כל אחד יקבל את זה על עצמו,

זה מה שהוציא אותנו מהבוס,

וזה הסוד הגדול שאף אחד בעצם לא תמיד מבחין בו.

רציתי קודם כול להגיד את זה.

ודבר שני, רציתי לומר,

אני אמר קודם כל שאני מאוד מתרגש לעמוד ולדבר פה עם כבוד הרב

ולבקש בבקשה רק ברכה לאשתי לרפואתה ולהצלחתה.

שם?

אורלי בת רחל אורלי בת רחל תזכה לרפואה שלמה בריאות והצלחה אמן, אמן תודה רבה כבוד הרב תהיה בריא

טוב, שחקן כדורגל, לא?

יכול להיות, פרצוף מוכר אולי.

שלום, ארץ טוב, כבוד הרב.

שלום וברכה.

אני שומע את ההרצאות שלך מזה זמן.

יש לי כמה שאלות

ורציתי לשמוע את תשובת הרב.

בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ויצר אלוהים את האדם.

למה בעצם אלוהים ברא את האדם?

הרב אמר,

הקדוש-ברוך-הוא הוא טוב,

ומדרך הטוב להיטיב,

ובשביל להיטיב

צריך שיהיו מקבלי הטבה.

אלוהים בני-האדם לצורך העניין.

בני-האדם מקבלים בעולם הזה את החי, את הצומח,

את כל הטובות שהקדוש-ברוך-הוא יכול לתת,

ובעולם הבא את גן-עדן וכו' וכו'.

השאלה שלי היא כזאת,

למה מלכתחילה, אמר האלוהים, טעם

ליצור את האדם ולהיטיב לו?

מלכתחילה בכלל.

אל תברא, אל תיטיב, אל תעשה כלום.

האם יש פה עניין

של סיפוק עצמי לקדוש-ברוך-הוא?

האם כשם שברא אותנו בצלמו ותמותו וטבע בנו רצונות ורגשות, האם גם הוא אלוהים יש בו רצונות ורגשות?

למשל, למה הדבר דומה?

אדם הולך בשוק ורואה עני פושט את ידו.

הוא נותן לו כסף. למה הוא נותן לו כסף?

האם כדי לעשות לעני הזה טוב, או אולי כי כואב לי בלב,

אני רוצה להיטיב לו?

זה אני רוצה להמשיך לקדוש-ברוך-הוא, שברא אותי, אותנו,

כדי להיטיב.

אבל אולי יש פה עניין של סיפוק עצמי.

זו שאלה אחת.

השאלה המורכבת פה היא,

אם אנחנו אומרים שיש פה עניין של סיפוק עצמי,

אנחנו יודעים שזה עניין של בעלי מגבלה,

כבני-אדם כמונו.

אז גם כאן תהיה השאלה, אם זה לצורך סיפוק עצמי,

ואנחנו אומרים שאלוהים

הגדול אין לו הגבלה שמגבלה שייכת לבני-אדם,

מה הטעם אם לא לסיפוק עצמי?

זו השאלה.

אם היית שומע את כל ההרצאה שלי, אז היית מקבל גם את התשובה באותה קלטת שאתה מצטט.

הקדוש ברוך הוא,

אין לו שום צורך,

אין לו שום אילוץ,

אין לו שום חסר שהוא בא להשלים ואין לו סיפוק משום דבר.

הוא לא חסר כלום כי הוא מושלם,

והוא לא צריך משהו כי הוא לא מוגבל.

והוא השלם האמיתי והוא המציאות היחידה.

לפני שהוא ברא את האדם,

אז מה הוא עשה לשיטתך?

אני יכול לשאול את זה אותך.

אני אענה,

אבל לשיטתך.

לשיטתי אין לי שיטה.

אז הבנת.

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לא ברא בגלל שהיה לו צורך וחסר,

כי אם כן היה צריך להיות תמיד שגם העולם הזה יהיה נצחי מההתחלה כמוהו,

כי כל הזמן יש לו את החסר. ומה פתאום הוא נזכר עכשיו לפני 5,700 ומשהו?

אמרו שהיו עולמות קודמים.

נכון. ונהרסו ונחרבו ונבנו עוד אחד. נכון,

אבל זה צריך להבין. מה זה נחרבו ונהרסו וכו'?

זה מושגים שהם

רוחניים קבליים בעניינים של עולמות גבוהים.

יש לזה השתלשלויות

שהן נגרמות אלינו.

אבל הקדוש ברוך הוא ברא עולם שלם ומושלם.

זה עולם של המלאכים.

הם לא חסרים כלום, הם לא זקוקים לכלום,

אין להם שום צורך, אין להם כלום.

הם רק משרתיו הנאמנים.

אז אם הוא ברא כאלה שאין להם שום צורך,

ברגע הוא בורא, ברגע הוא מחסיר אותם, הוא מאדיר,

אז פירושו של דבר,

שאפשר היה לברוא גם מאותנו שלמים בשלמות כמו של מלאכים, נכון?

אבל אין בזה שלמות. זה חסר.

זה חסר. למה?

כי הם לא בעלי בחירה.

היחידי שיש לו בחירה

זה האדם שנברא בצלמו של הקדוש ברוך הוא, שיכול לבחור

בין טוב לרע

ולהיות כמו אלוקים.

מה פירוש? לעשות מה שבא לו.

כל דבר הוא יכול לעשות.

אומנם יש על זה חשבון,

אבל הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה לעשות.

הוא צריך לבחור מה הוא רוצה לעשות.

וכשאתה בוחר

לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממך,

אתה בעצם מתדמה לאלוקים כמה שיותר.

ככל שאתה עושה יותר ממה שהוא אמר, אתה נהיה יותר אלוקי.

ואתה הופך להיות כמו מלאך, אבל בבחירה ולא בכפייה,

כמו שהמלאך נברא.

זאת אומרת, זה השיא שאתה יכול להתקרב לבצלמנו כדמותנו.

וזה העונג הכי גדול שיכול אדם להשיג, כיוון שהוא לא מקבל,

אלא הוא בעצמו הגיע לזה.

הוא לא אוכל חינם,

הוא לא פושט.

והוא מגיע לזה בזכות עצמו.

אז יש בו צד מן האלוקות

שהוא שולט בעצמו במאה אחוז להגיע לדבר הזה.

עכשיו הקדוש ברוך הוא לא צריך שום דבר,

והוא לא מאולץ בשום דבר.

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מתנהג איתנו רק לפי המושגים שהוא נטע בנו, כגון רחמים, הטבה, נדיבות וכולי.

זה מושגים שבנו ואנחנו מתרגמים את מה שהוא עושה לפי זה.

לכן אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, דיברה תורה כלשון בני אדם,

כי אי אפשר לדבר בלשון של הקדוש ברוך הוא, כי המושגים שלנו הם כאלה,

שיש כעס ויש חמלה ויש רצון ויש אונס

ויש ויש ויש, זה צדדים שנטועים בנו. אז התורה מדברת איתנו

כלפי הבורא, גם במושגים שנבין כביכול

אם אנחנו עושים את רצונו או לא.

אבל לא במצב שהקדוש ברוך הוא, וייחרף השם,

אז שהוא מתרגז.

אלא מייחרף השם זה כלפינו שנדע מה עשינו או לא עשינו.

אבל לא כלפיו.

כי כלפיו הוא מושלם גמור,

שאין בו שום חסר.

הבנתיוך?

הבנתיוך.

יש לי שאלה נוספת.

הבנתיוני.

הבנתיוני.

מעניין אותי לדעת כל הנושא של התהוות העולם ובריאת העולם.

האם היה הכרח קיומי שהעולם הזה יתקיים ורק אלוהים ברא אותו,

או שהוא בהחלטתו החליט לברוא

והוא החליט על צורך הקיום?

בדיוק.

כשעלה ברצונו התברך, ברא.

טוב, זה אקסיומה שאי-אפשר להוכיח אותה, אבל...

למה?

אם היה הכרח, לפי שיטתך הראשונה, בשאלתך,

אז העולם היה צריך להיות קיים כל הזמן.

כי היה הכרח שהעולם יהיה קיים.

ואם הוא קיים רק פרק זמן, משמע שלא היה הכרח.

על זה נשאל שאלה נוספת. בבקשה. ואחרונה, הרב.

אנחנו אומרים

שהעולם היה תוהו ובוהו לפני כן.

בתחילתו. בתחילתו.

כשהוא נברא, כן. כשהוא נברא.

ואלוהים ברא את העולם הזה, את כל כדור הארץ והיקום, יש מאין.

נכון. יפה.

כשכתוב טוב ובוהו, טוב ובוהו בפירוש שלו זה שממה לצורך העניין.

שממה זה אי-סדר,

אבל החומר יש.

אם כן, איך ברא? לא ככה זה היה בדיוק, אבל לא חשוב. כן?

הבאתי פה פסוק שמצאתי בפרשנות.

על העניין. בספר ירמיהו, פרק ד', פסוק 20כג.

ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו.

ושממה תהיה כל הארץ. זאת אומרת, הוא מסתכל על הארץ,

יש בלגן, יש, לצורך העניין,

יש חומר.

ואם אנחנו עושים, לפי שיטות לימוד של התורה, גזירה שווה או הקש, איך שקוראים לזה,

אנחנו רואים טוב אבוהו, טוב אבוהו.

זאת אומרת שהיה חומר.

ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. מים היו, יש חומר.

איך אנחנו מוכרחים שהוא הקים את האש מהעין?

לפי בראשית ברא אלוהים, היה חומר,

רק

סידר אותו בצורה כזו של אורגניזמים חיים וכו'.

טוב,

אז עכשיו אני עושה לך חיפוש.

ואני מביא לך עכשיו את הדרשה שאמרתי לפני מספר ימים.

רק רגע, תוהו ובוהו שנייה.

תוהו ובוהו.

ואני אלמד אותך את הרמב״ן.

הרמב״ן מסביר את זה בספר בראשית על הפסוק הראשון.

הוא מסביר בדיוק את מה שאתה שואל.

ונתתי דרשה ארוכה בנושא זה.

תכף זה יעלה, אבל אני אגיד לך עוד דבר.

שנייה.

תגיד לי משהו אחר.

שנייה.

אתה מקיים היום מצוות או לא מקיים מצוות?

משתדל.

מה זה משתדל?

אתה שיוצא.

מה זה יוצא?

אני קם בבוקר, מניח תפילין.

כן.

פה מסתיים היום.

מניח תפילין וזהו.

זה הכי חשוב.

אני חושב שזה מוגזם.

יותר מדי.

למה אתה בחרת דווקא במצווה זו?

אין לי מושג.

אין לך מושג. אני גם שומר שבת, משתדל.

אה, גם משתדל, ברוך השם. בוודאי.

אתה בחור משתדל, אני רואה. השתדלות, השתדלות זה הכי חשוב.

כן.

אבל אתה משתדל שאר היום לא להשתדל.

העבודה הקשה בחומר ובלבנים הוציאה אותי מה...

אבל זה כמה? שמונה שעות מקסימום, לא? אצלי זה קצת יותר.

קצת יותר?

כן. כמה? שש עשרה?

עשר, 11, 12, 16. נו, אבל יש לך מספיק, עוד חצי יממה.

אחר כך עייפים.

אה, אתה עייף מהעבודה?

בוודאי.

הבנתי. אז אתה הולך לעבוד בשביל להתעייף ולנוח ולקום עוד פעם,

לעבוד, להתעייף ולנוח.

עד שבסוף אתה תהיה מאכל לטולעים וזהו

בשביל זה יש שבת, מנוחה

טוב, בוא אני אלמד אותך עכשיו את הזה, אני לא מוצא כנראה בחיפוש

ידעתי שלא תהיה תשובה לא, לא, יש, יש, הנה, אני אביא לך את זה מתוך המקור ברמב'ן

שנייה רמב'ן

הרמב'ן, הרמב'ן, שנייה

ספר בראשית

תודה רמב'ן

פעם בארץ

אתה חייב לקרוא את ההקדמה הזאת

אתה חייב לקרוא אותה, היא ארוכה מאוד

אבל תכף שנייה

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור

הקדוש ברוך הוא ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת

ואין אצלנו בלשון הקודש

בהוצאת היש מעין אלא לשון ברא כשאנחנו אומרים ברא

זה את היש מן העין

ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה

הווה מן העין התחלה ראשונה

אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט

יסוד דק מאוד,

אין בו ממש

סתם בשביל ציור כרגע, כמו גז

אין בו ממש

גז זה ממש אבל כמו, כאילו בשביל הציור

אבל הוא כוח ממציא

הכוח הזה שהוציא אותו שהוא דק מאוד

ואין בו ממש

הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה

ולצאת מן הכוח אל הפועל, הוא יכול לצאת מן הכוח אל הפועל והוא החומר הראשון

הנקרא ליוונים

היולי

החומר ההיולי

ואחר ההיולי

לא ברא דבר

זאת אומרת ברגע הבריאה הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא

הוא ברא את כל הבריאה עד סוף כל הדורות הכל נמצא בהיולי ברגע הפתיחה

אבל יצר ועשה

אחר ההיולי לא ברא דבר אבל יצר ועשה

כי ממנו המציא הכל והלבישה צורות ותיקן אותן.

זאת אומרת,

בתוך היולי היה בכוח,

בפוטנציאל,

היה את כל הבריאה עד סוף הדורות,

ומהחומר הזה, היולי,

הוא הוציא ויצר ועשה את כל מה שהיה בזה בכוח,

הוציא לפועל.

באיזה שלב בדיוק יצר את היולי הזה? כל יום ביומו.

עד סוף הדורות.

ביום הראשון ברא את האור וכו', ביום השני את המים, ביום השלישי.

כל דבר הוא הוציא. תראה גם רשי,

הכל נברא ביום הראשון,

ואחר כך הכל יצא בששת ימי בראשית, כל דבר ביומו.

אבל הוא כבר היה,

רק הוציא אותו לפועל.

שים לב.

וגם,

כל האלף הזה הראשון שהיה,

היה מונח כבר ביולי,

רק מוציאים אותו החוצה.

וגם האלף השישי שאנחנו נמצאים בו, כבר היה.

רק מוציאים אותו החוצה, מהכוח אל הפועל.

ואני ואתה יכולים להוציא מן הכוח שנמצא כבר

אל הפועל. מי זוכה?

מי שמצליח להוציא מן הכוח אל הפועל.

אבל זה נמצא.

עכשיו, הזכות שלנו

זה להוריד

ולברוא בעצם

את מה שקיים למעלה בעולמות ולהוריד אותו למעלה.

זה נקרא השתלשלות

כלפי מטה. שים לב.

עכשיו הוא ממשיך ואומר, ודע

כי השמיים וכל אשר בהם

חומר אחד

והארץ וכל אשר בה חומר אחד.

דהיינו רוחניות וגשמיות, כן?

והקדוש ברוך הוא ברא אלו שניהם מאין,

מהאין, מהאפס המוחלט.

ושניהם לבדם נבראים

והכל נעשה מהם.

עכשיו, כל דבר שנמצא בעולם

עשוי מהם.

הלאה?

ממשיך.

והחומר הזה שקראו היו לי היוונים,

נקרא בלשון הקודש תוהו.

והמילה נגזרה מלשונם בתוהה על הראשונות.

תהייה, אתה יודע מה זה תהייה? שאדם תוהה ובוהה.

מפני שאם בא האדם לגזור בו שם,

תוהה ונמלך לקוראו בשם אחר.

כי אין דבר ברור, כאילו, מה זה?

זאת אומרת, הבריאה בהתחלה, החומר ההיולי,

אי אפשר היה לקרוא לזה שם.

למה?

כי עוד לא היה דבר שיצא מן הכוח אל הפועל.

אז לכן זה נקרא תוהו.

כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל,

ואחר כך הצורה הנלבשת לחומר הזה,

כשזה מגיע ממצב של כוח לפועל וכבר מתלבשת בצורה,

זה נקרא בלשון הקודש

בוהו.

מה זה בוהו?

בוהו.

קודם היה תוהו, לא היה כלום, רק היה האופציה שיהיה.

מתוך התוהו יצא הבוהו.

כמו עשוהו,

זה נקרא עשוהו, שתי מלים שהן מלה אחת.

וככה הקדוש-ברוך-הוא אמר בעצם את מה שהבנת אחרת,

שהעולם היה תוהו ובוהו,

בחושך על פני תהום,

ורוח אלוקים מרחפת על פני,

אז מה זה תוהו ובוהו? ושממש ראית, בנביא,

שהעולם עדיין היה שומם.

מה זה שומם?

כשאנחנו רואים מדבר, אנחנו אומרים מדבר שממה.

אין כלום.

אתה לא רואה כלום שאתה יכול לצייר עליו משהו, להגיד.

חוץ מעצם הקרקע, אין פה כלום.

אז התוהו

זה היה השממה,

וממנה נהייה הבוהו היצירה שיצאה למעשה.

אתה הבנת?

זה הפירוש, אז לא התחמקתי.

הפירוש האחרון נתן לי תשובה כבר לכל השאלות. תודה רבה. תודה רבה, מותק.

אבל רגע, מתוק.

אני לא מסכים שאתה תניח רק תפילין.

אנחנו לא עשינו עסקה בהתחלה.

אני בלי עסקאות.

תשמע,

אני רוצה שתבין דבר אחד.

אין לך שום קושי לקיים את כל המצוות.

אולי אתה חושב שזה הרבה?

אולי אתה חושב שזה מחייב?

אולי אתה חושב שזה מוגזם?

אין יותר קל מקיום מצוות.

למה?

קודם כל אני עושה מה שנכון ומה שאמיתי.

וזה האושר הכי גדול, להסתלק מהספקות.

אני לא חי בספק.

אני חי על פי האמת. נקודה.

אמת קשה, לא קשה, זה לא מעניין אותי.

כמו שאדם מתגייס לצבא,

הוא צריך לפעמים למסור את נפשו, למות, נכון?

והוא הולך על זה.

וההורים שלו מסכימים.

והם גידלו אותו לא בשביל למות, הם רצו ש...

למה? כי הוא מבין שזו האמת שלו.

הוא ככה מבין.

אז הוא הולך בשביל זה.

פה לא מבקשים לך למות.

לחיות.

לחיות.

ולא מבקשים שתמסור את הנפש.

עוד לא.

ציצית,

טלית,

תפילין,

שמע ישראל,

תפילה, מה אתה עושה? אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא. יש לך הזדמנות לבקש מהקדוש ברוך הוא מה שאתה רוצה, לא טוב?

יותר קל לדבר עם בעל הבית?

תבקש ממנו העלאה או שיוריד בשעות?

תשכח מזה.

הוא לא מבטל לך על כלום.

12 שעות,

אם תרצה או לא תרצה, אין חופשות.

ולא אתה שומע. מי הוא? בשר ואדם.

מאיפה יש לו כסף שלם לך?

ממנו.

אז למה אתה צריך אותו שיבר אם אתה יכול לקחת לבד?

הוא יכול לעבוד אצלך, למה אתה עובד אצלו?

אבל מה?

אם תתחבר לקדוש ברוך הוא, הוא ייתן לך ישירות.

הכל יהיה לך.

הכל יהיה לך.

וזו לא השקעה כל כך גדולה, זה קל מאוד.

אבל לא אתן לך לעמוד הרבה זמן.

אתה ההזדמנות שלי כבר

להראות תשובה אחת ששלחו לי,

ובשבילכם, בשביל שאתם כבר סבעים, אינטליגנטים,

אז אני אראה לכם פה עכשיו תשובה מדהימה.

התברר לי שפסקל,

אמר,

אמר

את מה שאני אומר בהרצאות.

כן?

מה הוא אמר? תשמעו, ואני מביא לכם את זה מתוך הוויקיפדיה.

תשמעו, תשב מותג,

ואני אגיד לכם.

ההימור של פסקל,

או הימור הפתאים של פסקל,

הינו חישוב שערך בלז פסקל, מאבות תורת ההסתברות,

התומך בתאיזם.

מה זה תאיזם?

הם אוהבים הכול עם עזים.

תאיזם זה האמונה בקיום האלוקים.

יש אתאיזם, אלה אנטי, לא מאמינים כופרים,

יש תאיזם.

תאיזם זה אנחנו המאמינים.

אטאיזם זה מי שהוא לא מאמין.

ומציג את חסרונות, פסקל מציג את החסרונות של האטאיזם,

אי אמונה בקיומו של האל,

והוא עשה חישוב כזה.

פסקל הציג את החישוב תוך התייחסות להסתברות קיומו של האל,

לעומת אי-קיומו.

עכשיו אני שואל אותך,

יש אפשרות שהקדוש ברוך הוא קיים?

יש אפשרות שלא.

יש אפשרות שיש שכר ועונש?

יש אפשרות שלא, שאין כלום, שמתים סתם.

אני מספר את זה פחות מסובך במשהו,

אבל אני דווקא רוצה להיות נצמד לדבריו,

בשביל שיראו שהדברים האלה הם לוגיים,

הגיוניים וכו',

ותשמעו את הביקורת עליו

ותתעלפו מצחוק.

נניח כי הסיכוי לקיומו של האל לעומת אי-קיומו הינו 50-50 אחוז,

נכון?

כי אף אחד לא יכול להוכיח נגיד, אני כן יכול,

אבל נגיד שלא יכולים להוכיח,

ועומד דתי ועומד חילוני כופר ומתווכחים, זה אומר האמת שלי 100 אחוז,

זה אומר האמת שלי 100 אחוז,

ואני מאמין שאין כלום, ואתה מאמין שיש.

זה לא יכול להביא הוכחה וזה לא יכול להביא הוכחה, נגיד.

אז מה הסיכוי של כל אחד? שווה 50-50 אחוז.

אי אפשר לנטות לאחד יותר מן השני.

עומד השלישי ומסתכל על שניהם,

וצריך להחליט

עם מי הוא הולך.

האם הוא הולך עם זה שהוא מאמין,

או הולך עם זה שלא מאמין?

אז קודם אני אגיד את הדוגמה שלי ואני אצמד אחר כך אליו.

אם אני אומר שיש שכר ועונש, גן-עדן וגיהינום,

והוא אומר שאין כלום,

אדם מת, אוכלים אותו תולעים וזה הכול,

עכשיו הסיכוי הוא 50-50.

אם נבדוק עכשיו את האתאיסט,

כשהוא אומר שאין כלום,

אז לפי דבריו מה יקרה כשהוא ימות?

הוא הולך לאבדון, אוכלים אותו תולעים, ואין המשך.

נכון?

אם הוא צודק,

אז הוא גם צודק לגבי המאמין.

אז גם ההוא הדתי ימות,

יאכלו אותו תולעים, והוא הלך לאבדון.

כי ה-100 אחוז שלו הוא יקפש שניהם, נכון?

זה אם הוא צודק.

אם צודק הדתי,

כשהוא ימות, לאן הוא הולך?

לגן עדן.

כי הוא עבד על זה כל ימי חייו.

הוא לא רק הניח תפילין,

הוא עשה עוד.

אז הוא הולך לגן עדן.

ואם הוא צודק,

אם הוא צודק הדתי, לאן הולך החילוני?

לגיהינום.

עכשיו נעשה מה יותר משתלב.

אם האתאיסט החילוני צודק,

כשהוא מת, לאן הוא הולך?

לאבדון.

ואם הוא לא צודק, לאן הוא הולך? לגיהינום.

בכל מקרה הלך עליו.

אבל הדתי,

אם הוא צודק, הוא הולך לגן העדן.

ואם הוא לא צודק, הוא הולך לאבדון.

אבל יש לו סיכוי אחד מתוך שתיים

שהוא הולך לגן העדן.

מי לא קופץ על זה?

1 מתוך 2 לעומת 0 סיכוי, 0 סיכוי.

זה לא יותר טוב?

יותר טוב.

אז מי אהבה להיות חילוני?

זה פסקל מוכיח.

תשמעו מה הוא אומר.

נניח כי הסיכוי לקיומו של האל לעומת אי-קיומו אינו 50%-50%.

אם אדם הינו תאיסט,

מה זה תאיסט? אתם כבר יודעים, דתי,

מאמין.

מי ישנו אל?

הרי שיזכה לעושר נצחי בגן עדן, הוא הרוויח אין סוף.

אך אילו האל אינו קיים במותו, יחדל מלהרגיש דבר מה?

הוא לא הרוויח ולא הפסיד.

אפס.

עתה נניח

כי אותו אדם הינו אתאיסט,

שזה לא מאמין.

אם אין אל,

גם הוא יחדל מלהרגיש דבר מה במותו, זה אפס.

אבל אילו האל אכן קיים,

הרי שייענש לנצח בגיהנום אין סוף.

הוא מציג טבלת נתונים שמוכיחה את זה בנוסחה.

מהטבלה ניתן לראות

כי האתאיסט לעולם אינו מרוויח,

בעוד שהאתאיסט לעולם אינו מפסיד.

פסקל התעלם מהזמן והכסף אותו מקדיש האתאיסט לעבודת האלוקים. זה מוסיפה ויקיפדיה,

שהם האהבלים שהולכים על הכיוון השני,

כי הם טוענים

שהוא התעלם מהזמן מהכסף אותו מקדיש האתאיסט לעבודת האלוקים.

מה הכסף שאני מקדיש לעבודת האלוקים?

קניתי תפילין פעם אחת,

קניתי טלית פעם אחת,

קניתי ציסיות עשר פעמים, קניתי מזוזה וקניתי מצות ובניתי סוכה ומדרימה.

בסדר?

זה ההוצאות שלי.

וכמה הם בזבזו רק מסעדות, דיסקוטקים, בילויים, חריט,

כל הדברים,

אכלו ויצא אחרי חצי שעה.

אני, מכל השקעה כספית, כמו שלמדנו,

כסף וזהב למשכן.

זה נשאר לעולם נצחי ואשם אשרי שכינה ואני אקבל על זה עוד גן עדן בהתאם.

כל הוצאה שלי זה הכנסה,

כי אני אקבל על זה תמורה.

כל הוצאה של החילוני זה הפסד גמור,

זה הולך לעזאזל.

אז הם טוענים שהוא לא יתחשב בהוצאות של הדתיים,

כאילו החילונים חיים ממים,

שתו מים,

כמו איבי נתן,

שתו מים,

אין אוכל,

שתו מים, לא עולה כסף.

גם מים עולה כסף.

אבל זה מה שכתוב כאן.

מכל מקום,

גם אם הסיכוי לקיומו של האל יהיה, שימו לב, 0.0000001,

הרווח של התאיסט המאמין מקיומו של אל יהיה אין-סוף,

אין-סוף הרווח.

הרווח אין-סוף.

פעם הדגמתי את זה,

פעם הדגמתי את זה בדוגמה, שתבינו.

אם לדוגמה אומרים לבן אדם, בן אדם,

אתה על כל הפצ'י שאתה עושה,

הפצ'י,

אחד, אתה מקבל מיליון דולר.

כמה הפצ'י אתם חושבים הוא יעשה בדקה?

אה?

הוא יקנה קופסה בורדוגן,

יכניס את זה בנוכרה,

וכל רגע,

הפצ'י,

הפצ'י,

הפצ'י, הפצ'י, הפצ'י, בלי הפסקה. מיליון דולר.

משתלם או לא? אפילו שהנוכרה תהיה ככה, אחר כך אדומה,

אפשר להשתיל אחר כך אף חדש.

במיליון דולר אין בעיה, אפשר להשתיל ראש גם.

אבל,

הפצ'י, הפצ'י.

עכשיו תקשיבו, זה רווח משתלם? יש רווח יותר?

אתם מכירים מישהו שמרוויח יותר מהר מאפצ'י?

אין דבר כזה.

אפילו ביל גייטס אמרו

שהוא בשביל להתכופף להרים 100 דולר

לא משתלם לו.

למה?

כי עד שהוא ירד וירים הוא מרוויח 1,800 דולר.

עשו החשבון לפי הנכסים שלו, כמה זמן כל שנייה הוא מרוויח.

אז יצא שבהתכופפות הוא מרוויח 1,800, לא כדאי לו להתכופף על 100.

מכל מקום. אבל זה לא כמו אפצ'י, כי אפצ'י זה מיליון דולר,

וזה יותר מהר מלהתכופף, נכון?

עכשיו תקשיבו.

70 שנה השקעה.

אתה שם את כל הכסף, את כל הבריאות,

אתה עושה מסירות נפש בשביל הקדוש ברוך הוא. 70 שנה.

אתה עבד השם, עובד

קשה, קשה, קשה. 70 שנה.

לעומת נצח כמה זה,

זה אפילו לא ה'ה'

של ההפצ'י.

ואתה מקבל על ה'ה'

נצח.

אז לא שווה 70 שנה להשקיע בשביל לקבל נצח?

צריך להיות מפגר כלכלית

בשביל להשקיע במשהו אחר.

מי שלא משקיע בתורה ובמצוות הוא פסיכי.

פסקל אומר,

עכשיו נמשיך,

לעומת זאת אם אלוקים אינו קיים יפסיד התאיסט את כל הזמן שהשקיע באלוקים ובאמונתו וכן יתברר שלחינם קיים את מצוות הדת

ולדעת פסקל וכן מבחינה מתמטית

ההפסדים האלה זניחים ושואפים לאפס.

לעומת זאת, אם הסיכוי לקיום האל יהיה 0%,

יפסיד התאיסט בוודאות

אם יהיה 0%. אטאיזם כזה,

בו האתאיסט פוסל את קיום האל לחלוטין,

נקרא אתאיזם חזק או אתאיזם נוקשה.

עד כאן זה דברי פסקל.

עכשיו, שימו לב, יהודים יקרים,

ביקורת על הטיעון. יש לכם כוח לזה או שאני אפסיק?

יש?

כי אתם תזכו. בזכותכם כולם ידעו את התשובה על הביקורת על הטיעון. אז יש כאלה שטוענים כנגד פסקל על מה שהוא אמר.

מי?

האתאיסטים.

מה הם טוענים?

מה שהם טוענים אני מפריך.

תקשיבו.

על הטיעון הושמעה ביקורת ונטען כי הוא אינו מהווה נימוק מספיק להאמין באלוקים.

שמעתם? זה נקרא לא מספיק עדיין להאמין באלוקים.

למה?

ראשית,

לא ניתן לשנות אמונה או חוסר אמונה בגלל כדאיות או סיכויים.

הם קובעים כך.

אם אדם אכן אינו מאמין באלוקים,

הוא יכול להשתכנע שכדאי לו להאמין,

אך זה לא יגרום לו להאמין בקיום האל. ככה הם קובעים.

הדבר הקרוב ביותר שיוכל להשיג הוא העמדת פני מאמין,

ככה הם אומרים.

דבר שמרבית הדתות אינן מקבלות כאמונה.

שמעתם טיעון?

אנחנו נחזור עליו תכף.

שנית,

פסקל לא לקח בחשבון את ההסתברות שהאל אינו רוצה שיאמינו בו.

שמעתם?

הוא לא רוצה.

ודווקא את המאמינים הוא ישלח לגיהנום.

איזה טיעון חכם!

אני, יעצור אותי שוטר ויגיד, תשמע, אתה עברת על החוק

ואתה צריך לשלם עכשיו רפורט ואני שולח לך את הרשיון?

ואני אומר לו, מי אמר לך בכלל שהחוק רוצה שאני אקיים?

החוק רוצה שאני אעבור, לכן אני נוסע מהר,

ואתה תעוף מפה.

אם הוא ישאל אותי מאיפה אני אומר את זה, אני אגיד לו, מוויקיפדיה?

תסתכל בערך פסקל ותראה שאני צודק.

אחר כך כתוב, אמנם הדבר נשמע כאבסורד,

אולם הדבר נמצא בבחינת אפשרות.

הוא מסוגל להחליט גם החלטות שלאדם יישבעו לא הגיוניות.

זה שתי טענות דביליות ראשונות,

ועכשיו השלישית, הטענה החזקה.

הטענה החזקה ביותר נגד הטיעון,

כי הנה

קיימות אלפי דתות

ואלפי גרסאות של אלוקים,

שרבות מהן גורסות שקיים עונש למי שמאמין באל אחר.

כך למשל,

אם אתאיסט מקבל את התיעון והופך להיות יהודי דתי,

קיים סיכוי שהוא טעה בכך שאינו מאמין בישו או במוחמד, למשל,

ולכך יישלח לגיהנום בכל אופן,

לאחר שבזבז את זמנו על אמונה באל הלא-נכון.

בכך כדאיות התאיזם

הופכת לאפס.

בהנחה והסבירות לנכונותה של כל אמונה זהה בדיוק לסבירות נכונותה של כל אמונה אחרת.

בעוד, שכדאיות האתאיזם אינה אפס מוחלט

אלא שואפת לאפס. למה הם לא אומרים?

האתאיזם יכול להשתלם יותר עקב חיסכון בזמן ובכסף המושקע בדת,

כמו שהזכרנו למעלה.

עד כאן הביקורת על מה שהוא אמר.

הם לא מפריחים את הנוסחה שלו,

הם רק אומרים אפשר להגיד ואפשר להגיד ואפשר להגיד.

ואני התרגזתי מאוד מהטיעונים הדבילים האלה,

ואני לא מוכן להשאיר אותם בוויקיפדיה.

לכן אנחנו מכניסים תגובה שם, וזאת תגובתי.

אני חוזר על כל הקטעים שהקראתי שהם טענו כביקורת, ואני מפריך.

על הטיעון הושמעה ביקורת ונטען כי הוא אינו מהווה נימוק מספיק להאמין באלוקים. ראשית,

לא ניתן לשנות אמונה או חוסר אמונה בגלל כדאיות או סיכויים.

ניתן ועוד איך.

למשל,

מי שאינו מאמין שיש לו סיכוי להרוויח בפיס.

עוד פעם,

מי שאינו מאמין שיש לו סיכוי להרוויח בפיס,

כיוון שהסיכוי להרוויח הינו קטן מאוד בשיעור של אחד למיליונים.

הרי במידה ויגדל הסיכוי

לאחד מתוך שניים,

כפי הוכחת פסקל,

הרי שבוודאי יאמין שצריך לנצל את הסיכוי ולרכוש הגרלה,

כיוון שאין סיכוי גדול מזה.

מעבר לזה, זו ודאות גמורה.

עד פה הבנתם?

אחד מתוך שניים זה הסיכוי הכי גדול שאדם יכול להשיג.

אם היו אומרים

שאם אתם קונים הגרלה בחוץ, ויש פה הגרלה,

ואחד מתוך שניים מרוויחים מיליון דולר,

מי לא היה קונה 10, 20, 100, 200, 300 הגרלות?

כי ברור שמכל שתיים הוא מרוויח אחד.

אז להגיד

שלא ניתן לשנות אמונה או חוסר אמונה בגלל כדאיות וסיכויים,

זה דבר טיפשי שלא נשמע כדוגמתו.

אחר כך הם ממשיכים ואומרים, אם אכן אדם אינו מאמין באלוקים,

הוא יכול להשתכנע שכדאי לו להאמין,

אך זה לא יגרום לו להאמין בקיום האל.

ואני עונה,

אמונה יכולה להתחלף בן רגע,

כפי שמצוי בכל העת,

שבמה שלא האמנו עד עתה,

איננו מאמינים כעת,

כיוון שנתבררו לנו הדברים.

לדוגמה, יש אנשים שלא מאמינים שתהיה מלחמה על תל אביב,

וכשתהיה מלחמה על תל אביב,

אז מה יתברר?

שהם לא האמינו נכון,

ועכשיו הם מאמינים שיש מלחמה על תל אביב.

הם גם יודעים ומרגישים.

אז אפשר שהחוסר אמונה יתחלף לאמונה?

אפשר או אי-אפשר?

אפשר.

ומה שלא האמנו שבכוחנו לעשות,

הוברר לנו לאחר זמן מה שאנחנו מסוגלים, נכון?

אומרים לאחד,

תרים עכשיו את זה. הוא אומר, השתגעת? מי יכול להרים את זה?

זה 100 קילו.

הוא לא מאמין שהוא יכול.

אם מכניסים אותו למכון לתקופה של שנה-שנתיים,

ומאמינים לו את השרירים,

הוא יכול להרים יותר מ-100 קילו, נכון?

אז כרגע הוא לא מאמין.

ומחר הוא כן יכול להאמין.

מי אמר שאי אפשר?

ולפעמים צריכים אילוצים מסוימים להביאנו להכרה וידיעה במציאות שלא האמנו בה עד עתה.

אדם עשיר,

עשיר,

הוא לא מאמין שהוא יהיה עני, כי יש לו כל כך הרבה כסף,

כל כך הרבה כסף,

שהוא לא מאמין מה שלא יקרה, מלחמה, פאצ'י, פאצ'י, פאצ'י,

אין דבר כזה שהוא יהיה עני, נכון?

נכון?

אני אספר לכם על אחד שלא האמין

שהוא יכול לרדת מנכסיו.

קוראים לו מיידוס.

הוא גנב

מיליארדים

מאנשים

וחי

מלך

בכיפת העולם.

הוא לא האמין

שהוא יהיה עני,

והוא גם לא האמין שיענשו אותו 100 שנה בכלא.

אז מה זה משנה אם הוא לא האמין?

יש אנשים שהם לא מאמינים

שהם ילכו לגיהינום,

וודאי שלא מאמינים

שהם יהיו שם לנצח.

ומי הוא?

אז מה אם אתה לא מאמין?

זה שאתה לא מאמין זה לא אומר שלא יקרה?

האדם אינו מאמין כיוון שאין זה כרגע ריאלי בעיניו להאמין,

וזה מכמה סיבות שונות סובייקטיביות.

לדוגמה,

החברה ברובה אינה מאמינה,

והוא אינו מוכן לטרוח לברר את הדברים כמו שהכוזרים, מלך כוזר,

עשה ברר, התגייר וגייר שש מיליון

איש מהאזרחים שלו.

אז למה הוא לא מאמין כרגע?

כי הוא אומר, אתה יודע, כולם לא מאמינים. מה, אתה רוצה שאני אדע את זה וזה?

זה בגלל שאתה לא רוצה לטרוח לברר.

האמונה גם כרוכה בעבודת הבורא,

אז לכן הוא לא מאמין,

כי הוא עצלן מטבעו ואינו מוכן להשתעבד ולהתחייב.

אז זה לא שהוא לא מאמין.

יש לו סיבה למה הוא לא מאמין, לא משתלם לו.

הדת לא קוסמת לו באורחותיה,

אז לכן אינו מעוניין אפילו לשמוע,

אתה השתגעת, אני אהיה שחור,

אני אלך ככה כמו אלה בבני-ברק,

מה, אני פינגווין, מה קרה לכם?

אז הוא לא מעלה בדעתו.

אז הוא לא מאמין, לא בגלל שאי-אפשר להאמין,

לא שאי-אפשר להוכיח,

הוא פשוט לא מעוניין מסיבה הזאת.

או אחד שגדל בבית ובאורח חיים חילוני,

הוא אינו רוצה ל...

מאמין

שהוא חי בטעות עד עתה עם הוריו.

לא רוצה להאמין.

יש ילדים שלא רוצים להאמין שהם מאומצים.

הם חושבים שהם הילדים של ההורים,

והם לא יודעים שקנו אותם,

והם מאומצים.

יש הרבה ילדים שלא מאמינים,

מה לעשות?

אבל המציאות היא כזאת.

אז זה לא אומר שאנשים לא מאמינים בגלל שזה לא מסתבר או לא ניתן להוכחה.

רוב הלא-מאמינים זה בגלל שלא משתלם להם להאמין כרגע. זה הכול.

ממשיכים ואומרים המבקרים,

הדבר הקרוב ביותר שיוכל להשיג הוא העמדת פני מאמין.

הם אומרים, מי שלא האמין מההתחלה לעולם לא יכול להאמין,

והוא רק יעמיד פנים של מאמין,

שזה דבר שמרבית הדתות אינן מקבלות כאמונה.

ואני טוען על זה קביעה טיפשית ושרירותית,

משום שלמעלה ממיליון איש ואשה

שלא האמינו בתחילה

הינם היום אדוקים גמורים ומאמינים גדולים בעלי תשובה.

אמונה ניתנת לרכישה מהרבה טעמים שלא אפרט כעת,

אבל אני מצרף מספר פסוקים שימחישו לנו שהאמונה אינה דבר נרכש ופרגמטי.

מעשי.

שימו לב.

כתוב בספר שמועות, פרק י״ד. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים,

ויראו העם את אדוני ויאמינו באדוני ובמשה עבדו.

מתי זה קרה?

אחרי שם ראו את היד הגדולה אשר עשה השם במצרים.

זה גרם.

ויאמינו.

אז קודם לא האמינו

ועכשיו מאמינים.

ויאמרו על ים.

כתוב היו מקטני אמנה.

אמרו כשאם שאנחנו עולים מכאן מצד זה, אף המצרים עולים מצד אחר, ויבואו אחרינו.

עד שרמז להם הקדוש ברוך הוא לים והכיאם ליבשה.

אז כתוב,

וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים,

לפיכך ויאמינו בשם.

אבל מתחילה לא האמינו,

כי היה להם פחד, המצרים מאחורה,

הים מקדימה, איך אפשר להיחלץ מפה?

אבל כשהם ראו אותם זרוקים על שפת הים לידם,

אז ויאמינו.

רואים שמה?

האמונה מתחדשת.

קודם לא היתה, ועכשיו נהיית.

בספר יונה כתוב,

ויחל יונה לבוא ו...

עיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום וננבה נהפכת

מה כתוב?

ויאמינו אנשי ננבה באלוקים ויקרעו צום וילבשו שקים מגדולם עד קטנם

אז בא הנביא יונה ואמר להם ויאמינו

ויחסו מים צריהם אחד מהם לא נותר

ויאמינו בדבריו ישירו תהילתו בספר תהילים

כתוב באיבן עזרא תקשיבו טוב

והיה

ואם היו עוד מקצת ישראל שלא יאמינו באות האחרון שאתה עושה משה רבנו

תעשה האות השלישי ויאמינו למה צריך שלוש אותות?

כי אם בשניים הראשונים לא יאמינו בשלישי יאמינו

כתוב ויעש האותות לעיני העם

וזה האות השלישי שהוא והיו לדם ביבשת

הוא חלק מהמכה הראשונה בעשר המכות העתידיותיות ואז האמינו

אז זאת אומרת יכול אדם לא להאמין לא להאמין בלהאמין

אז מי אמר שזה רק להאמין לפנים?

המבקרים הטיפשים

זאת אומרת

ויאמינו בשם שהוא אמת והאמינו במשה שהוא עבדו ולא יעשה רק מה שיצוונו בקיצור יש פה עוד הרבה ראיות אני מדלג עליהן

אבל מפה רואים שמה שהם טענו זה הכל טיפשי

ולא ראוי אפילו

עכשיו תקשיבו רבנו בכייה על שמות פרק י״ד פסוק ל״א אומר

ביראו העם ויאמינו

היראה והאמונה עיקר כל התורה וכתב רבנו חננאל כי האמונה מתחלקת לארבעה חלקים

אמונה בקדוש ברוך הוא

אמונה בנביאים

אמונה בעולם הבא

ואמונה בגואל צדק שיבוא ויגאלנו

אמונה בקדוש ברוך הוא כמו שכתוב בדברי הימים ב״כ

האמינו בשם אלוקיכם ותאמנו

וכמו שכתוב היאמינו בשם משה עבדו

אמונה בנביאים נתחייבנו לשמוע בדבריהם שנאמר מי האמין לשמועתנו בישעיה נג

אמונה בעולם הבא

שיש להאמין כי יש עולם הבא ויש שכר טוב מעוטד לצדיקים

וזהו שאמר דוד על השלום בתהילים כ״ז

לולא האמנתי לראות בטוב השם

אמונה בביאת הגואל שזה פינה גדולה בתורה

זה מה שכתוב בישעיה כ״ח הנני יוסד בציון אבן אבן בוחן פינה תקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש

וכל המאמין יש לו זכויות הרבה

זה מה שנאמר

אברהם שהיה שורש האמונה והאמין בשם ויחשביה לו צדקה

והנה הוא זוכה גם לגן עדן שנאמר פתחו שערים

ויבוא גוי צדיק שאומר אמונים וזוכה לחיה עולם הבא

שנאמר וצדיק באמונתו יחיה

ומי שאינו מאמין בכל אלו

עליו הכתוב אומר לא יאמין באיוב לא יאמין שוב מני חושך

וצפוי הלחרב

ואינו זוכה לגאולה שנאמר ביחזקאל כ' ובראתי מכם המורדים והפושעים בי

וכתוב בתהילים למד אלף אמונים נוצר השם ומשלם על יתר עושה גאווה

אז הקדוש ברוך הוא נוצר אמונים

ועל אותן שאין בהם אמונה משלם את עונשם כי עושים בגאווה

ואינם זוכים לחיים שנאמר הנה עופלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה עד כאן לשון הרב רבנו חננאל זכרונו לברכה

ומפני שהאמונה היא יסוד כל התורה כולה

תקנו לנו ריבותינו זכרונו לברכה בתפילה ובברכות לענות אמן

שזה נגזר מלשון אמונה ומלשון הודאה שמקבל עליו דברי המברך ומודה בהם

זה מה שאמרו ריבותינו זכרונו לברכה אמן קבלה

אמן שבועה

אמן קיום

ועל זה אמרו גדול העונה אמן יותר מן המברך

ויש עוד ראיות אני מדלג

שנית הם אמרו פסקל לא לקח בחשבון את ההסתברות

שהאל אינו רוצה שיאמינו בו

מהפסוקים למעלה שדילגתי כבר ברור מה הוא רוצה

שיאמינו בו ושיקבלו שכר.

ואחר כך הם אומרים ודווקא את המאמינים נשלח לגהנום.

נכון, אני עונה,

את המאמינים שאין להאמין הוא ישלח לגהנום

שכל סברותיהם

הן מן הקרס בין ארוחה לגרפס.

אז באמת אלה שמאמינים בשטויות האלה הם ילכו לגהנום, זה מה שהוא רוצה.

אמנם הדבר נשמע כאבסורד, אם מתנצלים,

מוכנים להיתלות באבסורד

ולא להאמין,

והעיקר לדחות את האפשרות מהסיבות שמנינו למעלה.

ואין צורך בכלל להאמין, רבותי,

ניתן להוכיח למי שמוכן ללמוד ואינו עצל.

קחו קלטת מבראשית שלי בווידאו או באתר שופר.net ותראו

כל ההוכחות שמספיקות לכל בר דעה.

שגמר כיתה א'.

מי שגמר כיתה א',

מבין שאין ברירה.

זו האמת.

הם אומרים אולם הדבר נמצא בבחינת אפשרות.

נכון, אפשרות אבסורדית.

האל מסוגל להחליט גם החלטות של האדם יישמעו לא הגיוניות.

כל זאת הם עושים כדי להכחיש את מציאות האלו ולעמידו בנתונים אבסורדיים,

אבל כל בר דעת מבין

שהרי אם הבורא נטע בנו את האבסורד כבלתי מתקבל ונדחה,

מדוע הוא אינו פועל כפי שנטע בנו?

בשעה שברור ומסתבר שמי שברא או יצר דבר מה רוצה שיצא חפצו ממנו,

לפי רצון שימושו ממנו. למשל,

הייתכן שממציא הטלפון התכוון שלא ידברו דרכו?

הייתכן שממציא הגלגל התכוון שהגלגל יעמוד תמיד?

הייתכן שממציא החשמל התכוון שישבו בחושך?

ככה הטענות הטיפשיות שלהם,

שהוא מתכוון שיעשו מה שהוא לא מתכוון.

אחר כך הם ממשיכים את הטענה החזקה שלהם

נגד הטיעון כי קיימות אלפי דתות ואלפי גרסאות של אלוקים שרובן

גורסות שקיים עונש למי שמאמין באל אחר.

למי מן הדתות,

אני עונה,

יש בכלל הוכחות מוצקות לדבריהן?

חוץ מגרסאות לאמונה ללא בסיס כלשהו הניתן למבחן לוגי או עובדתי.

כל עניינן של הדתות השונות בהסתמך על סיפורי אנשים בנשים.

כך למשל, הם אומרים, אם אתאיסט מקבל את הטיעון והופך להיות דתי,

קיים הסיכוי שהוא טעה בכך שאינו מאמין בישו או במוחמד למשל.

ואני עונה,

שתי הדתות הללו מאמינות בתורה שלנו במאה אחוז,

והיא הבסיס שלהן.

רק שאינטרסנטים מסיבות הידועות להם שכתבו מחדש וסידרו את התורה לפי רצונם.

ואת זאת לא עשו ישו שרי ולא מוחמד שרי שהיה אנלפבית.

הם ממשיכים ואומרים, לכן יישלח בגיהינום בכל אופן,

לאחר שבזבז את זמנו על אמונה באלה לא נכון.

ואני עונה, נכון.

זה מדובר על מי שבודה מליבו ללא הוכחת תורות

חדשות לבקרים,

אך מי שמחפש את האמת בכל מחיר, כגון

יתרו שהיה כהן לעבודה זרה ושבר את כל פסליו

כיוון שראה שאין בהם ממש,

שולח השם אליו את משה איש האמת לגיירו.

וכן מלך קוזר,

שעבד עבודה זרה מבלי דעת,

שהוא עובד שלא כראוי את אלוקיו,

שלח לו השם מלאך, שיעוררו.

ואמר לו, כוונותיך רצויות,

אך מעשיך אינם רצויים, כדי שיחפש את הדרך הנכונה,

עד שנתגייר בעצמו וגייר שש מיליון

מבני עמו.

וכן מי שמבקש לדעת את האמת,

שלח לו הקדוש ברוך הוא את

פלוני ואלמוני

ואת אמנון יצחק,

כדי שיענו לו תשובות ויחזור בתשובה סוף-סוף

ולא יתעכב בסיבות שמניתי למעלה.

והם ממשיכים.

וכך כדאיות התאיזם הופכת לאפס.

שטויות והבלים.

שמעתם? התאיזם, זה הדתיים,

הופך לאפס.

אני אומר, שטויות והבלים. למה?

שימו לב,

שהרי שתיים ועוד שתיים שווה ארבע.

וזה ניתן להוכיח.

לעומת זאת, יש אין-סוף תשובות

שאינן ארבע.

זאת אומרת,

רק אמת אחת יכולה להיות, נכון? שתיים ועוד שתיים זה ארבע, נכון?

פעם שאלה אותי אישה אחת.

אמרה לי, תגיד לי, אתה לא חושב שאתם קיצוני?

אמרתי לה, כן, אנחנו קיצונים.

כן, אנחנו קיצונים.

למה אתם קיצונים?

אמרתי לה, משום שהאמת היא קיצונית.

למה אמת צריכה להיות קיצונית?

אמרתי לה, תעני לי את.

שש ועוד שש, כמה זה?

אמרה לי, שתים עשרה.

אמרתי לה, ואם אני אומר שזה אחד עשרה?

אז היא אמרה, זה לא נכון.

אמרתי, ואני אומר, 11 וחצי?

אמרה לי, לא נכון.

11 פסיק 9?

אמרה לי, לא נכון.

אמרתי, 11 פסיק 9, 9, 9, 9, 9, 9, 9, 9, 9. אמרה לי, לא נכון.

אמרתי לה, סליחי לי, את מאוד קיצונית.

למה?

כי 6 ועוד 6 זה רק 12.

כל תשובה אחרת היא שקר.

שקר.

שתיים עוד שתיים זה ארבע,

לא חמש, לא שש, לא שבע, לא שמונה, לא דשע, לא עשר, לא עשר, לא שתיים עשר, לא מאה, לא מאתיים, לא שלושת אלפים, אנחנו מתעוררים ולא חמישים עוד.

כל התשובות האפשריות זה בלוף.

רק תשובה אחת אמת, נכון,

נכון.

אז זאת אומרת,

הטענה,

הטענה,

הטענה, תקשיבו עוד פעם, מה הם אמרו, תקשיבו.

הם אמרו שכדאיות התאיזם הופכת לאפס בגלל ריבוי הדתות.

שמעתם?

אז אני עונה,

שתיים עוד שתיים זה ארבע, וזה ניתן להוכיח. לעומת זאת,

יש אין-סוף תשובות שאינן ארבע.

האם נאמר את הטענה הדבילית

שכדאיות התשובה ארבע הופכת לאפס בגלל ריבוי התשובות האפשריות השקריות הנוספות?

מי אומר דבר כזה?

זה כתוב בוויקיפדיה,

אנציקלופדיה למבגרים.

אם משאירים דבר כזה, זה פיגור.

בעוד שכדאיות האתאיזם אינה אפס מוחלט,

אלא שואפת לאפס.

ואני עונה, 70 שנה מול נצח

זה לא השקעה כלל

לעומת הרווח האפשרי.

זוכרים את האבצ׳י?

זה האבצ׳י.

וכן כולנו פועלים, שימו לב,

כל ימי חיינו

אנחנו שוקלים חשבונות של סיכוי,

רווח והפסד בכל נושא ועניין

שאינו ודאי אצלנו.

כל הזמן אנחנו שוקלים,

כדאי או לא כדאי, יש סיכוי או אין סיכוי,

יהיה פה רווח או יהיה פה הפסד,

ואז אנחנו מחליטים, נכון?

אז למה על החיים שלנו אנחנו לא עושים סיכוי רווח והפסד,

כשלפי פסקל

יש לנו רק סיכוי אם נאמין

ואפס סיכוי אם לא נאמין?

ולא מדובר על קניית דירה או עסק או קניית רכב או משהו. מדובר על החיים שלנו בשל הילדים שלנו.

איך בן-אדם

הולך לכיוון

שלא מאמין כשהוא מפסיד את כל הסיכויים.

עכשיו שימו לב,

מה הם אומרים?

הם אומרים שיש לנו, לדוגמה, הפסד.

נכון? מה הם אומרים?

האתאיזם יכול להשתלם יותר.

שימו לב מה הם אומרים.

שמי שכופר משתלם לו יותר. למה?

עקב חיסכון בזמן ובכסף המושקע בדת.

כמו שהסברתי קודם,

שקודם זה הכל הופך אצלנו למה?

לשכר נצחי,

לעומת מה שמבזבזים לעזאזל, נכון?

אבל בואו תשמעו מה אני טוען עכשיו.

האם נאמר שתקופת החיזור

של החילונים אחר בחורה למטרות נישואין,

שלבסוף לא יצאו לפועל,

הן הפסד גמור?

האם נאמר על השנים שהוא חיזר אחריה ובסוף לא יצא כלום, האם נאמר שזה הפסד גמור?

הרי באותה שעה ההנאה מעצם החיזור והתקווה שהיתה נטועה בהם מילאה את כל חלל לבם ואינה הפסד כלל.

נכון? ההפסד הוא רק בסוף,

אבל במשך הזמן מה היה? לא הפסד.

נכון?

הלאה.

האם ההשתוקקות והריצה בכל יום

של כל בעלי העסקים לעסקם,

מתוך תקווה שעסקיהם יפרחו וישגשגו,

אינה מספיק טובה ומהנה לשעתה,

האף שלבסוף לא העשירו ואולי הפסידו?

מעתה חישבו.

האם כל הריצה של האתאיסט לכיוון בית-קברות ללא תכלית

הינה מהנה יותר מהציפייה בהנאה,

מתוך תקווה עד הרגע האחרון של האתאיסט, המאמין,

שתתברר רק לאחר המיתה,

אחרי המיתה?

על זה נאמר,

נאמר,

שלא ניגע לריק ולא נרד לבהלה.

זאת אומרת, הדתי, עד הרגע האחרון הוא חי בהנאה,

רק מעצם התקווה אפילו שיש עולם הבא,

חוץ מזה שהוא נהנה בחיים מהמצוות.

אבל זה יש לו עד הסוף. ואילו החילוני,

כל רגע שמתקצר חייו הוא נכנס לדיכאון,

כי עוד מעט הוא הולך למות סופית ולהיות מאכל לתולעים.

אז זאת אומרת, אצלו כל הזמן יש הצטמצמות של ההנאה.

נחזור עכשיו לדוגמאות אחת ושתיים.

אם המחזר יודע מראש

שלא יעלה החיזור יפה והם לא יתחתנו,

או בעל עסק יודע שיפסיד כל ממונו,

האם כדאי להם להתחיל?

אם אומרים לך שהבחורה הזאת שאתה רוצה להתחתן איתה היא בכלל לא מעוניינת ולא יצא מזה שום דבר,

לא יצא שום דבר,

כדאי לאדם להתחיל לבזבז חמש שנים של חברות, מה שנקרא, אצל החילונים,

ואחר כך לחפש מחדש?

או שלא כדאי?

כדאי לאדם שבטוח שבסוף הוא יפסיד את כל הונו

הוא יעבוד עשר שנים

ובסוף יפסיד את כל הונו ויהיה עני מרוץ. זאת אומרת, הוא היה עשיר, רגיל כבר לעשירות ופתאום הוא צריך לחפש שקל תרומה.

הוא יתחיל?

אה?

לא יתחיל.

אם כן,

אם תאמר כן,

אם תגיד כן, אולי יש טמבל שיגיד כן.

הרי שכדאי גם לתאיסט לחיות כדתי.

גם לתאיסט כדאי לחיות כדתי,

נכון?

אפילו אם יהיה הפסד בסוף, נכון?

אבל מה, הוא כל הזמן הרוויח את החיים בהנאה ובתקווה וגם ממה שהוא עשה.

ואם תאמר שלא,

כיצד האתאיסט חי רגע אחד כשלא יישאר מכל עמלו כלום

ויפסיד את כל אשר רחש בידיעה מוקדמת מראש.

הרי כל מה שאתה אוסף, בניינים, קרקעות,

כסף וזהב, תכשיטים, כל זה יישאר לאחרים.

אתה תהיה מאכל לתולעים,

ואתה הולך על זה כשיש לך אפשרות אחרת,

ואתה הולך על זה.

אתם שללתם את האפשרות שחיזור אפילו לכמה שנים, או עסק שייכשל,

לא כדאי.

אז אם אתה יודע שבסוף אתה מת ואין כלום,

איך אתה משקיע בזה בכלל רגע? איך אתה נשאר בזה רגע?

אלא מה? כי האתאיסט תאמר שכדאי לחיות בינתיים עם מה שיש וליהנות,

למרות הידיעה האובדנית,

כן? כי אתה אתאיסט עקשן אתה, כן?

אך המסקנה הרציונלית,

הרציונלית של האתאיסט הדתי המאמין,

ולא האבסורדית

של האתאיסט, אומרת

שכדאי לחיות וליהנות מכל מה שיש בינתיים

כדרך מחשבתו של האתאיסט,

ולבסוף לחיות לנצח נצחים,

וגם לקבל שכר על כל מה שנהנינו וטרחנו ויגענו לעולם ולעולמי עולמים בגן עדן, אמן.

פגענו, אז יש עוד מישהו שרוצה להישאר פה חילוני?

יש עוד מישהו שרוצה להישאר פה חילוני?

אתה ממשיך להסתפק רק בתפילין, או שאתה כבר מבין שלא כדאי להסתפק בתפילין?

זה צנוע.

אתה רוצה הרבה דברים, אתה צנוע?

אבל אני נדיב, לכן אני, יש לי מידת הקדוש ברוך הוא, ואני אתן לך סי סי דוגי פאו ואתה תנחי לא כזאת קטנה

בבקשה!

ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, אשר כי נשארנו ומצושב וכתיבנו,

וקיימנו וגיאנו לזמן הזה. אמן.

בתור אודך תמיד יזמתי ונשמתי

אל תעזבני אלוקים כי אני

כי אני בן של מלך ורק כזה אחד מולך

שלום כבוד הרב.

שלום.

אם אתה זוכר, אני מאחורי ההולדת להגיד לי במוזמנה.

אשריך.

באת עם פתק?

יש לי שאלה.

נכון, משה רבים עליו השלום?

לא התייחסו כאבו, נכון?

למה הוא לא רצה שלום על הרגל?

אז למה אנחנו הולכים רגע לקיבוץ הליקים ושמים תמונות שלהם בבית?

זה לא נקרא עבודה זרם ולהגיד אני הולך לקיבוץ הליקים ולבבי סעדי?

אז אמרו לי להתפלל לבבי סעדי לבקש דברים. לא צריך לבקש מהשם.

וכתוב בתורה ובפרשת ההתחלה, לא תעשה הפסל וכל תמונה.

יפה. גם כתוב לא לחתוך את הפאות

וגם לא לעשות פנסים בשערות.

אבל אני אגיד לך.

משה רבנו לא החליט

אם ידעו את מקום קבורתו.

הקדוש ברוך הוא החליט שלא ידעו בשביל שלא יעשו ממנו אלוקים כביכול.

שלא יבואו אצלו,

ואז יוכלו גם לבטל הרבה גזרות,

כי משה רבנו מעלתו גדולה מאוד.

אז לא נודע מקומו.

אתה ומצד הקים במותר?

מצווה גם.

בעד התמונות. אסור לעשות פסל בבית סוג הזה. מותר, מותר, מותר. מה שכתוב לא לעשות פסל וכל תמונה זה של עבודה זרה,

או דברים שהם אסורים, אבל לא סתם תמונה.

תמונה של צדיקים, אין בעיה, והיו עיניך רואות את מוריך.

יש שאלות שאלה. בבקשה.

ראיתי בתחילת שמונה עשרה.

כתוב אתה אחד ושמך אחד. למה יש לו כל כך הרבה שמות?

אתה אומר שכתוב שהוא אחד בשמו אחד. שמו אחד, שמו. אז מה הרבה שמות?

כאילו שם, שם, כמו יו״א ו-או״א. נכון, נו אז מה יש? זה השם של הקדוש ברוך הוא ויש לו שמות נוספים שהם על שם הפעולות,

כגון צווקות, שזה שם של המלחמה.

כגון ש״א וד״א י״א זה שם שמשדד את המערכות וזה השם שאיתו הוא ברא את העולם.

ועוד כמה שמות שהם מתארים תואר של שימושים בכוחו הגדול כלפי בני אדם.

אבל באחרית יתברר לכולם,

אתה אחד ושמך אחד,

שהוא כולל את הכול.

תודה, כבוד הרב.

תהיה בריא. איך קוראים לך?

דוד חנילי.

דוד חנילי.

אם אני אגיד שדוד הוא חזק

ודוד הוא חכם

ודוד הוא נחמד,

אז זה שמות

או שזה תוארים כלפי דברים מסוימים שבך?

תוארים. זהו.

תהיה בריא. תודה. דוד.

כן, ערב טוב.

אדוני היושב-ראש, יש לי שני שאלות למה היא אפשרת. בבקשה.

קודם כל, השאלה הראשונה שלי

היא לאדם וחווה.

אלוקים שהוא בנה אותם,

הם לא ידעו להחזיר בין הטוב לרע, נכון?

הם ידעו את האמת במהותה בלי צורך של הרע.

מה זאת אומרת?

מה שאמרתי.

הם ידעו את האמת בהסתכלות,

כשהם הסתכלו על דבר עצם חפץ בעל חי,

הם ידעו את האמת בלי הצורך להבדיל בין טוב לרע.

אני אשאל אותך שאלה אחרת.

איך אלוקים ציפה מהם שהם לא יאכלו מפרי עץ הדת מבלי להבדיל בין הטוב לרע?

מה הקשר בין הטוב לרע להבדיל בין הטוב לרע, כשהוא אמר

מכל עץ הגן אכול תאכל

ומעץ הדעת

לא תאכל? יפה.

נכון, הוא אמר להם את זה, אבל אני בטוב הוא בן אדם שאני לא יודע להבדיל

אם זה טוב או לא טוב, אם זה מה או לא טוב. הוא לא אמר אם זה טוב או לא טוב. אבל אני לא יודע אם זה טוב או רע להקשיב לו בכלל, אתה מבין אותי?

אה, אתה מדבר על להקשיב לו. זה הם ידעו שצריך להקשיב לקדוש ברוך הוא.

מה זה ידעו? אבל אני בן אדם שאני לא יודע אם זה טוב להקשיב. אתה לא יודע, בשביל זה לא נברד הראשון.

אם היית כמו אדם, היית נברא ראשון, נברא את האחרון, בגלל שאתה לא מבין.

עכשיו אני כן אומר דין, אבל הם לא ידעו להבין. הפוך, הם ידעו יותר מאיתנו בהרבה, כי הם ידעו את האמת כמו שהיא, והם ידעו שצריך לשמוע על הקדוש ברוך הוא.

הם ידעו. גם אני יודע שצריך.

אז למה אתה צריך להבדיל בין טוב לרע אם אתה יודע מה צריך?

אני יודע להבדיל בין טוב לרע, אבל הם לא ידעו לפי התורה. הם ידעו, הם ידעו.

הם ידעו, מה פירוש שלא ידעו? אמרתי שהם ידעו את האמת כמו שהיא.

אני לא הבנתי אותך, אבל לא משנה. אם אני יודע שאני צריך לאכול בשביל לא להיות רעב,

כן?

אני צריך לאכול. אומרים לי שאני צריך לאכול.

מה אני עוד צריך לדעת בשביל שאני אוכל?

כלום. רק לדעת שאני צריך לאכול, נכון?

אבל אני לא יודע אם זה טוב לאכול או רע לאכול.

מה אכפת לי אם זה טוב או לא טוב?

אני, יש לי רופא.

הוא אומר לי, תאכל תפוחים,

אל תאכל בננות.

מה עוד אני צריך לדעת בשביל לקיים את מה שהוא אומר בהיותו רופא?

אם זה טוב או לא טוב.

מה אכפת לי אם זה טוב או לא טוב? בשביל מה הוא רופא והוא אומר לי מה לאכול?

אם הוא אומר לי, מזה תאכל, מזה לא תאכל, מה אני צריך להבין?

הבנתי אותך, כן? תודה רבה. אז אתה יכול להיות אדם הראשון כבר.

אוקיי. תודה.

ויש לי עוד שאלה אחת. בבקשה.

ואמרת, בקשר לשואה, גם אני רוצה שתסביר לי, למה העונש הזה להרוג שש מיליון יהודים זה בלתי נתפס?

נכון.

במבול מתו מיליארדים. נכון.

זה עוד יותר בלתי נתפס. נכון.

אבל אם יש חוק...

שוטעים במשך הדורות,

הקדוש ברוך הוא מזהיר ומתרה ואם לא שומעים

אז מזמינים את העונש כמו ש... אבל שש מיליון?

עולם שלם?

אני לא הייתי... אתה היית בשואה? אתה גם לא היית.

השורשים שלי היו בשואה. מה זה משנה? הם היו גם אצל נוח. אם לא היה נוח לא היית פה.

אבל אני מכיר אותם.

את מי? אם אתה לא מכיר, אז חורבן בית ראשון וחורבן בית שני בהרוגי ביתר שמתו מיליונים,

אז אם זה קצת רחוק זה מובן?

לא. אותו דבר.

מי שחוטא ולא עושה את רצונו יתברך,

או שהוא מעורבב עם חוטאים,

הוא יכול להתפס גם בעוונם.

כי צדיק גם נתפס בעוון רשע,

אם הוא נמצא במחיצתו והוא גם לא מוכיח אותו.

עכשיו,

משפט שמיים זה משפט שמיים. הקדוש ברוך הוא מחליט מי, מתי ואיפה.

הייתי,

זה מקובל עליך שפר... לא. לא,

ברור שלא.

אבל מי שיודע שיש שכר ועונש,

ומי שיודע שצריך לשמוע בקול השם,

אבל סליחה שאני שואל אותך, אבל הם גויים בכלל, מה הקשר אליהם?

מה הם?

גויים, הם לא איומים בכלל. מה, אבל הם מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא. מה פירוש? גויים זה מ... נכון, אבל הם לא צריכים לעבוד אותו. בטח שהם צריכים. אנחנו היהודים צריכים לעבוד אותו. מה פתאום?

כל העולם צריך לעבוד את השם ולהכיר אותו.

ויש להם שבע מצוות, בני נוח, שהם צריכים לקיים.

אחת ושבע מצוות.

נכון.

ואם הם מקיימים, אז הם בסדר. הם צדיקים, חסידי אומות העולם.

אם הם לא מקיימים...

אבל מה עם טרפת?

מה עם ספרד? כל העולם, אני מדבר. מה עם גרמניה? מה עם ארצות-הברית?

נורבגיה ושוודיה, כולם. נכון, נו, גם הם לא צדיקים.

מה, אתה לא שומע?

מי שלא צדיק,

טררר... נו, אז מה איתם, אני שואל? אז מה איתם?

מה אתה רוצה שיקרה?

שגם הם ילכו גררר?

אה, אתם הם מחסלים, אני רואה.

אתם הם מחסלים.

חשבתי שקשה לך כשאנשים מתים. אני רואה שגויים אין לך בעיה.

מה, לא נכון. הקב'-ברוך-הוא, לא, לא, סתם. אני צוחק, אבל... הקב'-ברוך-הוא, תקשיב. אוהב את...

הקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא אוהב את קול ברואיו,

הקדוש ברוך הוא רוצה שכולם ייהנו ממנו, רוצה שכולם יזכו,

אבל לא כולם שומעים בקולו והם מפסידים. אני אתן לך דוגמה.

אם אומרים לך שיש שדה מוקשים,

אומרים לך שיש שדה מוקשים ואתה נכנס לשם

וקורא שאתה נפגע,

אתה יכול לבוא בהאשמה למי שעשה את שדה המוקשים?

הוא אומר לך, עשיתי בכוונה שדה מוקשים, שלא תיכנס.

מה אתה נכנס במקום שאמרתי לך לא?

אז הזמנת לעצמך את הפיצוץ.

אומר הקב' ברוך הוא, דעתי לכם שבע מצוות,

לכם היהודים תרי״ג מצוות, עשיתי לכם שדה מוקשים.

אל תיכנסו למוקשים האלה.

אם לא תיכנסו, לא תיפגעו. ולא עוד, אלא שתקבלו שכר.

גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אבל אם תיכנסו,

אל תבואו אלי בטענות. תבואו לעצמכם.

מי אמר לכם להיכנס

בגבולי האיסור?

אסרתי עליכם,

יש שלט שדה מוקשים?

תלמד. אתה לא יודע לקרוא אנגלית? תלמד.

אתה רואה שלט? אל תיכנס. אם אתה לא מבין מה כתוב,

תחוש ותחשוש שמא זה שדה מוקשים.

הבנת?

אם תעשה כן, תיזהר.

לא תרצה לשמוע, תסבול.

אם עושים רצונו,

הכול בסדר. לא עושים? סובלים.

הם לא יודעים את זה, אבל אנחנו יודעים את זה. מי לא יודע?

הם הגויים, האיטים. הם יודעים, הם קראו לשם זה שהזכרתי קודם.

אחד או שתיים. אחד?

עשרות, מאות. מה אתה רוצה?

סימן שאם הגיע להאיטי לעשרות אנשים, כמו שאתה אומר, שיש אלוקים,

מן הסתם יודעים עוד קצת, שלא יראו לך בטלוויזיה.

אין בן אדם בעולם מפגר שחושב שאין אלוקים,

חוץ מהאפיקורסים שלא רוצים להודות בו כדי לא לקיים את מצוותיו.

כאילו מתעלמים.

אין בן אדם שלא יודע שיש אלוקים.

יש שלא רוצה להכיר בו, כי זה מחייב.

עכשיו נובן יוצא. Thank you very much.

תודה רבה.

כן.

זה ברכות לך.

מה? ברכות לא עכשיו, אחר כך. לא, סבתא שלי.

סבתא שלך אחר כך.

כן. אני מקווה שיש לי שאלות.

שאלה ידעת.

בתימן היתה ידועה המחלוקת בין דרדה עם דייגה שלי.

כן.

רצית לדעת מה הדעה שלך לגבי זה. דעה שלי? אין לי שום דעה.

דרדה עם כופרים?

ולא מצטרפים למניין.

ולמה?

משום שהם כופרים, כופר לא מצטרף למניין.

הם לא בדיוק כופרים, רק ב... רק ב...

מי שאומר דבר אחד מהתורה זה לא,

גמר את הסיפור.

אף על פי שזה לא כל כך מדויק.

לא מדויק מה?

מה, מה, לא הבנתי? תן לו, תן לו. מה לא מדויק?

דווקא יש שכן.

שכן מה?

מאמינים בזוהר.

מאמינים בזוהר?

אז הם לא דרדעים.

דרדעי לא מאמין בזוהר. אם הוא לא מאמין בזוהר, הוא כופר ואפיקורוס,

ואין לו חלק לעולם הבא.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב.

השאלה שלי היא כזאת, אני שומרת שבת, וההורים שלי לא שומרים.

עם זה, ברוך השם, אני מסתדרת,

אבל הבעיה שלי עם הפלטה.

אין לנו פלטה בבית, ואני לא יודעת איך להסתדר עם האוכל בשבת.

הבנתי. קודם כול, את יכולה לאכול קר.

לא נעים.

נכון, אבל חשוב מאוד, ומקבלים על זה שכר.

שתיים, אני מאמין שיש מחמיות כאלה ששומרות חום של דברים שרוצים לשמור לה הרבה זמן,

ופלטה, אני חושב שזה לא עולה הרבה כסף.

הם מתנגדים שייכנס לבית?

הם חושבים שזה בזבוז כסף.

כסף מה, של החשמל?

גם.

במקרר לא עולה כסף?

לא יודעת.

חישובים שלהם.

זאת אומרת, אפילו אם ייתנו לך במתנה פלטה, הם לא ישימו?

לא ידעתי אם ייתנו לי במתנה, אבל... לא, האם ייתנו לך, נגיד, הם ישימו, או שהם לא ייתנו לך לשים?

אני מאמינה שהם ישימו.

אז אני נותן לך מתנה, פלטה.

תודה.

בסדר? יש לי עוד שאלה.

רגע, קודם תני לו את הכתובת. איך אני אשלח לך?

כתובת וטלפון.

אתה תורם את השעון?

הנה,

את שומעת?

יש לי עוד שאלה.

רגע, מה שמך?

טניה.

טניה.

יש פה יהודי שתורם גם שעון שבת בשבילך. תודה רבה. אני אסביר לך למה.

בשביל שיעלה להורים שלך פחות חשמל.

הם יכוונו את השעון חשמל מיום שישי, כמובן,

שיהיה

עד שאת צריכה לאכול, אחרי שאת אוכלת זה כבר יתנתק לבד

ואז יחסוך להם גם חשמל,

בסדר? כן.

אז אתה תיקח את הפרטים כמוני, כן.

והשאלה השנייה... רגע, אבל זה לא מספיק, אתה צריך להדריך אותם איך מפעילים את השעון.

כן.

אדם וחווה חטאו בחטא של העץ, למה אנחנו נענשנו בגלל זה?

כן.

אנחנו הילדים שלהם, קוראים לך בת אדם, נכון? כן. את בת אדם? כן. על שם האדם הראשון.

כן. אז הצאצאים צריכים לתקן

את מה שהאבא הראשון קלקל,

וצריכים להחזיר את זה לתיקון.

אבל בספר יחזקאל רשום שאנחנו לא נענשים בגללם.

אז בגלל מי?

לא יודעת. האבות יאכלו בו זה.

כן.

נו, ושני הבנים תיקנה.

העם ישראל התלוננו, והשם אומר שזה לא נכון.

נכון, זה לא נכון.

אבל כן נענשנו. לא נענשנו.

במה נענשנו? שאנחנו צריכים לתקן. לא זכינו לחיות בגן עדן.

מי אמר לך?

עכשיו אני חיה בגן עדן?

אני כן.

לך אין פלטה, לי יש.

עכשיו יש לי.

אני אגיד לך.

גן עדן זה דבר יחסי בעולם הזה.

אבל בעולם שאנחנו הולכים מייד אחרי כן זה מוחלט.

אם היכנסי דע לדרך, אז את תהיי בגן עדן.

אוקיי.

תודה רבה. תהיי בריאה.

תודה רבה.

רציתי לשאול,

יש חלק שאומרים שטוב לא תעשו באומן ויש חלק שאומרים.

כן.

מה הדעה שלך בזה?

מה אתה מדבר? על הטיסה עצמה? לא, על אומן עצמה.

אם אתה רוצה ללכת, מתי?

בראש השנה.

בראש השנה יש הרבה מגדולי ישראל, כמעט כולם,

שאומרים לא לטוס בראש השנה,

להיות עם המשפחות,

להיות בחיק

המשפחה ולהתכונן ליום הדין כמו שצריך.

יש כאלה שכן טסים,

אבל הרוב אומרים לא לטוס,

חוץ, כמובן, מברסלב.

והדרך של הברסלב היא טובה?

מה זה הדרך? מי ששומר תורה ומצוות זה בסדר,

אבל אם אתה מתכוון לאלה שרוקדים ברחובות לפני האוטו,

זה לא טוב.

אלה שנכנסים לדיסקוטקים לברור את הניצוצות, זה לא טוב.

אלה שרואים כל הזמן אורות, אורות.

זה לא טוב.

זאת אומרת,

במובן שהם חיים כל הזמן אתה מבין במצב של אורות,

זה דברים שיש בהם הרבה מהבלבלה.

צריך בעיקר לשמור על שולחן ערוך, ללמוד תורה, ללמוד גמרא, לקיים מצוות,

והכול בסדר.

אתה יכול להיות גם ברסלב, אבל בלי ג'ננה.

אם אתה יושב ושוקד בתורה והכול בסדר, אין בעיה, זה לא משנה מי אתה, העיקר שאתה יהודי שהולך על-פי שולחן ערוך.

אבל אם תתחיל להגיד

צדיק האמת זה רק הרבי, וכל השאר זה לא אמת, וכל מיני בלבולים כאלה,

זה גובל בכפירה.

אז זה מסוכן קצת. צריך לדעת

לא להיכנס יותר מדי, להיסחף, כמו שאומרים. לא להיסחף.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, איך אתם?

ערב טוב.

רציתי לשאול לך שאלה לגבי הנושא של האבולוציה.

כן.

תראה, אני ראיתי בטלוויזיה לפני כמה חודשים

פרופסור שהראה גולגולות של בני-אדם לפני עשרות אלפי שנים,

שהם היו שונים מהגולגולות שלנו,

של בני-האדם כיום.

רכסי הגבות היו יותר עבים, גדולים,

המצח היה יותר קטן,

והוא הראה באמת את ההתפתחות של הגולגולות, איך האדם משתנה.

אז רציתי לשאול אותך מה אתה אומר לגבי הנושא הזה ומה הדעה שלך. כאילו, איך אתה מסביר את זה? פשוט מאוד.

זה היה בהתחלה סיני שעבר אחר כך לאפריקה, הגבות שלו נהיו עבות, והוא מת.

אבל זה בכל מיני ארצות. הראו את זה בכל מיני מקומות. סינים נוסעים לכל מקום, ואפריקה הם נמצאים בכל מקום.

לא,

אני לא מקבל את התשובה הזאת. למה אתה לא מקבל?

איך אתה יכול להסיק שזה סיני? איך אתה יכול להסיק שזה בן-אדם שהתפתח?

אה, יש ממצאים בדיקות. גם אני, זה הממצאים שלי.

כל אחד מהממצאים שלו.

אבל אם העולם קיים רק 6,000 שנה, אז איך הוא מוצא גולגולת מלפני עשרות אלפי שנים? אבל היום הבן-אדם הוא מוצא גולגולת של השונה. לא משנה, סיני או כל מיני. מה זה גולגולת שונה?

תקשיב,

אתה הולך לסין, זו גולגולת אחרת, אתה הולך לאפריקה, זו גולגולת אחרת, אתה הולך לאירופה ונורבגיה,

זו אחרת, אתה הולך לתימן, זו אחרת, אתה הולך לספרד, זו אחרת, אתה הולך לאסקמוסים, זו אחרת.

היום בעולם

יש 6 מיליארד גולגולות שונות.

אז,

הבן-אדם הממוצע, יש לו גולגולת שהיא נראת, רואים כאילו, תגיד, אתה מפותח?

אתה התפתחת באבולוציה?

אני שואל, אתה התפתחת ב...

אני שואל, שמעתי, תענה לי לפי הפרופסור הזה.

השתכנעת ממנו?

תשמע, לא השתכנעתי, אבל זה נראה לי קצת מוזר.

בוא נדבר לפי מה שהוא אומר.

אתה התפתחת מהאבולוציה, בסדר?

וגם אני התפתחתי, כן?

וכל האנשים פה התפתחו.

תסתכל על הגולגולות של כולם, שונים או לא שונים?

אני לא רואה את זה. שונים או לא שונים?

פחות או יותר, אני כולם מראים אותו דבר. בחייאת. לא בפנים.

זה הגולגולות.

אבל אני אומר לך, שיראו... שואל אותך שאלה,

הגולגולות פה שונות או לא?

כן, כאילו... אם התפתחנו מהאבולוציה, והאבולוציה מתקנת את עצמה כל הזמן,

והיא משתנה כל פעם, משפרת עצמה,

למה אין לנו את אותן גולגולות כולן? כי השתפרנו כולנו, לא? זה תהליך אבולוציוני.

למה אנחנו לא נראים אותו דבר,

אותו גובה,

אותו נפח?

למה אנחנו לא התפתחנו אותו דבר? כי האבולוציה זה מכנה משותף לכל המתפתחים.

מה קרה?

ולמה כמה נשארו קופים עדיין?

למה הם לא התפתחו, נתקעו בגן-חיות?

אני לא יודע. אתה לא יודע?

גם הם לא יודעים. אין מענה.

גם הם לא יודעים.

טוב, תודה רבה. עוד שאלה אני אשאל אותך.

בכל זמן. כמה אוזניים יש לך?

כמה שאני יודע, שתיים.

ולמה אתה צריך שתיים אם אתה שומע באחת?

האבולוציה דאגה שיהיה לך שתיים.

האבולוציה דאגה שיהיה לך שתיים. כמה עיניים יש לך?

שתיים. שתיים. עם אחת אתה גם רואה?

כן. למה היא דאגה לך שיהיה שתיים?

שיעזור לי. מה? לירות למרחב.

נחירים כמה יש לך? שתיים. לא מספיק אף כמו פיל אחד?

איך אני ארח את האנשים פה? הוא מריח יותר טוב ממך.

הוא גם סוחב עם הערכה.

עכשיו, אני אשאל אותך שאלה. אם האבולוציה עשתה לך שתיים, שתיים, שתיים,

למה את ה-פ' עשתה לך מחולק לשתיים?

שזה גם דיבור וגם אכילה.

אני שואל אותך.

כי אין אבולוציה.

אתה מבין?

אני מבין. תודה. תודה. ביי.