פרפראות וחדושים לפרשת משפטים תשפו - חלק א'
תאריך פרסום: 12.02.2026, שעה: 09:19
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, יקטרינה בת לובה
רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה, אמן.
פרפרות וחידושים לפרשת משפטים, תשפו.
רבינו יואל מסטמר, זכר צדיק וברכה, אמר
לאחר קבלת התורה
בפרשת יתרו,
מגיעה פרשת משפטים שעוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו.
אם כן, נשאלת השאלה
למה מרן הבית יוסף סידר את השולחן ערוך
באופן כזה שהניח את דיני חושן משפט רק בסוף?
ולא בתחילה.
כי פה מצאנו שמיד אחרי מתן תורה מיד באה פרשת משפטים,
דיני חושן משפט.
אז למה הוא התחיל עם אורח חיים
ולא עם דיני חושן משפט?
והוא מתרץ,
בתחילת עלקות דיינים כותב המחבר
מצווה לומר לבעלי דינים בתחילה
הדין
אתם רוצים
או הפשרה
מרן
בעלקות דיינים אומר
כשבאים בעלי דינים מפני דיין
אז הוא שואל
אתם רוצים שיהיה דין
על פי דין תורה ייקוב הדין את ההר או פשרה.
ובסיום הוא אומר וכל בית דין שעושה פשרה הרי זה משובח.
למה זה משובח?
אף אחד לא יכול להתרעם בסוף
וכולם יוצאים משלום, נוחצים ידיים,
הסכימו שניהם להתפשר,
שלום אין יותר טוב מזה.
אם זה ידין, יכול להיות שאחד לא יסכים בסוף, יגיד שלא, שזה לא נכון, זה לא הבין אותי, לא זה,
אז זה הכי משובח.
וכן רמז בעל הטורים בהתחלת פרשת משפטים,
הוא אומר, הנוטריקון של המילה המשפטים
זה הדיין מצווה שיעשה פשרה,
טרם יעשה משפט.
ואם כן...
אומר רבנו יואל מסטמר, אז למה לא פתח בית יוסף, למה הוא לא פתח במשפטים?
למה השאירו אותם לסוף?
הוא אמר, אוי ואבוי אם היה פותח שולחן ערוך בהוראה של מצווה לעשות פשרות.
אוי ואבוי, אז כל אחד היה אומר, אז גם במצוות הוא יעשה פשרות, וזה יעשה פשרות, הכל פשרות.
אז לכן הוא הניח את זה לסוף.
מדהים.
בין המשפטים אשר טסים לפניהם.
בית הלוי אומר,
הפרשה הזאת
היא באה לפני פרשת תרומה.
ללמד,
בטרם יבוא האדם לעשות צדקה
בנדיבות ליבו,
צריך לבדוק שאין בממונו חשש גזל.
שאם לא כן, אם הוא לא בודק שהממון כשר,
דין הצדקה זו כדין לולב הגזול אשר נפסל משום מצווה הבאה בעבירה.
זה לא מועיל לו.
זה שאמר הכתוב שמרו משפט
ועשו צדקה
כי קרובה ישועתי לבוא.
שמרו משפט, קודם תעשו משפט לבדוק
אם הכסף כשר ואחר כך עשו צדקה
ואז קרובה ישועתי לבוא.
ולכן
כאן תחילה משפטים
ואחר כך פרשת תרומה.
קודם תדע את המשפטים ואחר כך תיתן תרומה.
יש עבריינים שנותנים הרבה כסף לישיבות ולכל מיני מקומות כי הם מאמינים שזה יגן עליהם.
אבל אם זה כסף חרם,
שהוא אסור,
פרוטקשן, מכל מיני סיבות שהגיע לידיהם,
זה לא מועיל להם.
זה כמו לעולם הגזול זה מצווה הבאה בעבירה. גם ברכה לא יראו לא בישיבה ולא איפה שיקבלו את הכסף.
החידה הקדוש אומר תרומה
אותיות המותר.
תשנה את האותיות, זה אותיות המותר.
בתרומה צריך רק לתת כסף שהוא המותר.
לך שהגיע אליך ביושר ובמשפט
ואלה המשפטים
כתב רש״י כל מקום שנאמר אלה
פסל את הראשונים
ואלה
מוסיף על הראשונים
האמרה חיים מוויז'ניץ זכר צדיק וברכה
אומר אלה
מורה על תשובה
אמרנו אלה פסל את הראשונים
תשובה פוסלת את כל העבירות הראשונות
עד שזדונות
נעשים לו כשגגות ככה כתוב במסכת יום הפבה
ולכן אתה מוצא אלה זה ראשי תיבות ליהודים
הייתה אורה
על ידי התשובה נעשה אור בעיניים
אבל יש מדרגה גבוהה יותר של תשובה שהיא נקראת מאהבה
והיא רמוזה בתיבה ואלה
ראשי תיבות
ליהודים הייתה אורה ושמחה
זה ואלה
כי עכשיו מאהבה זדונות
נעשים כזכויות
נמצא שהוא מוסיף
על מצוותיו
ולכן ואלה מוסיף על הראשונים
מה זה אומר?
בן אדם היה לו מצוות בעבירות
חזר בתשובה
אם זו תשובה מיראה
אז אלה
ליהודים הייתה אורה
למה הוא הפך את הזדונות לשגגות
אבל אם הוא עשה תשובה מאהבה זה בשמחה כבר
זה אמרנו ואלה מוסיף על הראשונות
מה זה מוסיף?
היה לו זכויות קודם
היה לו גם עבירות
הזדונות נהפכים גם לזכויות
אז עכשיו כל זה מוסיף על הראשונות מה שיש לו עכשיו
פלוס מה שהיה לו קודם
הכל מתחבר והכל נוסף זה ואלה
ליהודים הייתה אורה ושמחה מדהים מדהים מדהים מדהים מדהים
זה אומר האמרה חיים מוויז'ניץ
ואלה המשפטים אשר טסים לפניהם רש״י
דקדק בלשון המקרא
לשם מה נוסף האות ו׳ לתיבת ואלה.
נראה, אומר רבי שאול קצלבויגן מווילנה,
ביקשה תורה לרמז בתחילת אלה המשפטים אשר תשים לפניהם,
כי מניין המשפטים ההם,
דהיינו
המשפטים זה אלקות דיינים שמתחילות מכאן
עד שמיטת קרקעות
הם מ״ב מצוות.
יש 42 מצוות
מתחילת הפרשה ברצף עד
שמיטת קרקעות.
מ״ב מצוות,
שזה כמניין ואלה המשפטים.
ואלה זה 42, אלה המשפטים. ואלה המשפטים, 42 מצוות
שהן
של דיינים.
משם באילך
יש מצוות לא שייכות לדיינים, כמו דיני חג המצות ובשר בחלב וכולי.
ועוד אפשר, הוא אומר,
משום שהדין של עבד עברי שמתחילה הפרשה, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי תיקח עבד עברי,
אז מתחילה הפרשה בדין של עבד עברי.
הוא אומר, זה המצווה ה-42 מפרו, רבו והלאה והלאה והלאה. אתה מגיע,
בדיוק אתה מגיע למצווה הזאת, תהיה ה-42 מבראשית עד כאן.
זה המניין, ואלה.
אז זה אומר ש-42 זו המצווה ה-42 מתחילת התורה עד לכאן.
מבהיל, מבהיל, מבהיל, מבהיל.
אמרו שאני מבהיל, לא?
ואפשר לומר שכל המצוות
של בן אדם לחברו בדיני חושן משפט
המובאות פה בפרשה,
היסוד מובא בפסוק האחרון בפרשה הקודמת,
כפי שפרש רשי
בסוף הפרשה הקודמת,
באמצע הרשי
על הפסוק ולא תעלה ומעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערוותך עליו
בהרי הדברים קל וחומר.
ומה אבנים הללו שאין בהם דעת
להקפיד על ביזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך
לא תנהג בהם מנהג ביזיון.
חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על ביזיונו על אחת כמה וכמה.
אז זאת אומרת אבנים התורה מבקשת
שאתה לא תעלה במעלות במדרגות.
למה אתה תרחיב פסיעותיך כשאתה עולה?
ויש קצת ביזיון לאבנים כאילו לא תגלה ערוותך אפילו שאתה מכוסה ויש לך מכנסיים מלמטה וכולי אבל בכל אופן
לא לא נעים לא נעים אבל הן לא מרגישות אבנים.
בכל אופן התורה מקפידה על זה
ואומרת לא למה?
משום שאתה בכל אופן צריך אותם.
יש לך מהם תועלת, יש לך צורך בעזרתן, אתה עולה הלאה.
אז אם ככה מקפידה על אבנים שלא חשות בכלל בעניין זה של ביזיון,
חבר שלך
שהוא בדמות היוצר
ומקפיד,
הרי הוא נעלב,
הוא מקפיד על ביזיונו
על אחת כמה וכמה שאתה צריך.
אז לפי זה הוו של ואלה קושר
בין הקודם לעכשיו.
מה היה הקודם?
שלא ננהג, ננהג ביזיון
וכולי וכולי.
עכשיו מתחילות המצוות
שהיסוד שלהם כולם, בין אדם לחברו,
זה מהיסוד הזה של לא לבזות ולא לפגוע ולא להזיק
ולא ולא ולא ולא ולא ולא.
כל זה, לכן הוו מוסיף על הקודם. מי הקודם?
הפירוש רשי הקודם של הפסוק האחרון,
וזה קשור הא בהא, וזה וו התוספת וכולי.
אומר רשי, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עובדי אלילים.
מבאר הזרע ברך
בסוף הפרשה
נאמר ויבוא משה ויספר לעם את כל דברי אדוני ואת כל המשפטים.
פירש רש״י ואת כל המשפטים
שבע מצוות שנצטוו בני נוח.
רואים שמצוות בני נוח קרויות משפטים
כיוון שהן שכליות.
אמנם הרמב״ם אומר שמי שלא מקיים אותם בגלל שהוא יודע שהקדוש ברוך הוא נתן למשה ומשה נתן אותם,
אז הוא לא קיים,
אבל בעצמן הן שכליות.
דרשו ריבותינו זיכרונם לברכה על הפסוק בחבקוק ג.ו.
ראה ויתר עמים.
עולה בשם רביעי שמעון בר יוחאי אומר,
משל לאחד שיצא לגורן
וכלבו וחמורו עמו.
הטעין לחמורו חמש שאין,
משקל של חמש שאין,
ולכלבו שתי שאין.
והיה כלב רובץ תחת משאו,
העביר ממנו את שתיהן ונתנן על החמור.
נסחר חמור גרם.
כך, אפילו שבע מצוות, שזה קצת,
שנצטוו בני נוח, כיוון שלא יכלו לעמוד בהם,
עמדו פרקם ונתנם על ישראל.
אומרת התורה,
ואין להם משפטים.
מה זה אומר רשי?
שבע מצוות בני נוח, שהן קרויות משפטים.
אשר טסים לפניהם, לפני ישראל,
אומר רשי, ולא לפני הגויים.
אף על פי שכבר נתתי להם, לגויים,
הריני נוטל מהם ומוסיף אותם לישראל.
לכן כתוב,
ואל מוסיף על המצוות שכבר ניתנו לישראל,
גם את המצוות שניתנו לבני נוח.
איי איי איי, זה אומר הזרע ברך.
עוד אשר טסים לפניהם,
רבנו יואל מיסטמר אומר משהו מדהים.
אשר טסים לפניהם, לא כתוב תלמדם.
מה זה טסים לפניהם?
ואתה לוקח את המשפטים סף לפניהם, מה זה טסים לפניהם?
תלמד אותם.
לא כתוב.
אז הוא אומר, אפשר לומר עוד כי המשפטים,
שעתידים להתחדש במשך הדורות?
שם משה לפניהם
כי כל מה שעתיד תלמיד ותיק לחדש
מונח כבר בתורה
אבל לא למד זאת עימהם
כי כל אחד ואחד מונח לפניו חלקו שהוא עתיד לחדש בתורה הקדושה
אז לכן רק תשים לפניהם
אל תלמד
זה המשפטים באלה שעתידים בעתיד להיות שכל אחד
שלפי חלקו
יתן חלקנו בתורתך כל אחד יש לו את החלק שלו בתורה לחדש
אז רק תשים שידעו שהכל נמצא כבר
והם יחדשו את זה כשיגיע הזמן וכו'.
ועוד דבר נפלא אמרנו אותו בעבר
מסופר בפאר הדור
שזה שלושה ספרים על תולדות חיי מרן החזון איש
מעשה שבא לפני מרן החזון איש
חבורה של תלמידים מישיבת פונוביץ'
בשאלה
הם מצאו שילינג ברחוב בזמנו היה שילינג
אחר כך היה אגורה אחר כך היה זה
האם לא כדאי לחשוש שמא העובד לא משמש עדיין בכיסו
ואם כן הרי זה בגדר ייאוש שלא מדעת ואז המטבע אסורה עלינו
אם אדם מתייאש מדעת
אז מה שהוא איבד
הופך להיות הפקר ומי שמוצא הרי זה שלו
אבל אם הוא לא התייאש
אז עדיין שלא
אז אם מישהו ירים את זה עכשיו הוא הרים
לא הפקר הוא הרים את מה ששייך להוא כי הוא עוד לא התייאש
אם הוא משמש וראה שאין לו יואו נפל לי אהה איבדתי את זה אם הוא התייאש ככה
זה הפקר אבל אם הוא לא התייאש עדיין זה שלו אז מי שירים יש לו גזל ביד
אז הם שואלים השילינג הזה שמצאנו
אולי הבן אדם עוד לא התייאש
ואז אנחנו לוקחים וזה בעיה
מה הרב אומר?
אמר להם אין יסוד לחשוש לכך
ואפילו אם יהיה שעדיין לא משמש
מכל מקום שייך הממון למוצא מצד הדין
ויתר על כן
אין טעם לנהוג
במקרה הזה לפנים משורת הדין
כי אלה כבשא דרחמנא זה דברים הכבושים נסתרים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם למה זה ככה
ובעדי כבשנה דרחמנא למה לך
והקדוש ברוך הוא רוצה שהמטבע העבודה הזו מפלוני תגיע לידי פלוני
אחד מבני החבורה העיר
שעל הפסוק ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
נאמר בזוהר הקדוש אילן סידורין דה גלגוליה
ואלה המשפטים מה שבעל האדם כל מיני משפטים
זה אשר תשים לפניהם על מה שהם עשו פעם זה הולך בגלגולים על מה שהיה פעם
ככה אומר הזוהר הקדוש
והבעל שם טוב אומר שלפעמים מתחייב אדם בדין
לשלם לחברו ממון
שאינו חייב בו הפעם
ואין זאת אלא תשלום חוב מגלגול קודם
זאת אומרת גם מה שאתה לא מבין
מה פתאום אין צריך לתת לו וזה וזה וזה
זה לא מגיע לו ובסוף נגזר שכן ככה פסקו
ולא יודע מה הוא קיבל
זה לא על עכשיו באמת עכשיו אתה לא חייב לו אבל מגלגול קודם כן ומגלגלים שיהיה ביניכם איזה בלאגן כזה
שבסוף אתה תשלם אפילו מה שאתה לא מבין אבל זה סוגר לך הפינה עם הגלגול הקודם
על הדברים שאמר הבחור נענע החזון איש בראשו
וטרח להסביר לנוכחים את העניין לאשורו
וכך הוא אמר
סליחה
הכוונה כמו במקרה הזה
המקרא אומר אשר תשים לפניהם
אלא משפטים אשר תשים לפניהם
דהיינו יש לסמוך על הדין
מצא מעות מפוזרין הרי אלו שלא
אבל
לכאורה יש חשש
שעדיין האיש איבד את המעות
לא משמש בכיסו
ואז זה עדיין שלא
איך יהיה הדין דין אמת
אלא ודאי אומר החזון איש שהעניין קשור בסוד הגלגול
מבקשים מהשמיים להעביר ממון שלך לחבר שלך כפירעון על מה שאתה חייב לו מגלגול קודם.
אם אתה תמשמש בכיס ותתייאש מהממון,
אז הממון כבר לא שלך ואתה לא פורע לו
את מה שאתה חייב לו מגלגול הקודם כי עכשיו זה הפקר, התייאשת.
אז מסבבים בהשגחה פרטית
שאתה לא תמשמש ואתה לא תתייאש,
ובינתיים ימצא חברך מטבע שהיא שלך ויזכה בה ביושר,
כמו שהראו חכמים,
ואז חוזרות המעות שלך לבעלים מהגלגול הקודם.
לכן,
הדין הוא דין אמת והכל מסודר וכולי.
בלי תורת הגלגולים לא היינו מבינים שום דבר. וזה אומר חזון איש, ליטאי.
אז רבותיי,
הבעל שם טוב, החזון איש,
מצא מאוד מפוזרין הראלו שלא, התייאש, לא התייאש, הראלו שלא.
אם זה אחרי ייאוש, אז זה שלך, כי יהיה הפקר, ואם זה לפני ייאוש,
אז זה גם שלך מגלגול קודם.
מעניין, אם אתה,
אם נודע לך אחר כך מי איבד,
כן,
אז אתה יכול לדעת שהיית איתו בגלגול קודם, אתה יכול להגיד לו, אהלן, אהלן,
אנחנו היינו כבר פה בעולם, אנחנו פעם שנייה כבר,
כן, אבל קודם תשאל אותו אם הוא התייאש או לא התייאש,
הוא מגיד לך שהוא לא התייאש מהגלגול הקודם.
ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת עם מקדשי מקדשי מקדשי
מקדשי, שם בא
התים, מקדשי
מקדשי, מקדשי, מקדשי, מקדשי,
שם בא אתרי המינו חברלים גאים אצלו חכמים לאורייתא.
בשמחה דאורייתא גומן נפשי המשחסן דאורייתא כבד את אביך ותיאמר את דאורייתא ולעשו נחת ועל הקדוש ברוך הוא, ולעשו נחת ועל התנה הקדוש
שיהיו שפתותיו דובבות בקיעל
כבוד הרב היקר מכל, יה"ר שהשי"ת יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים. רציתי להביע תודה עמוקה מכל הלב והנשמה על כל השיעורים לאורך השנים, ועל הרצאות החיזוק המופלאות בחודש אלול וגם אתמול. דבריכם היפים והמתוקים מדבש, ב"ה נכנסים ישר אל הלב, בפרט הסיפורים והמעשים, הממחישים את הכל בצורה שיוצאת מן הכלל (ממליצה למי שפיספס יעשה מרתון שידורים חוזרים) יהי רצון שדבריכם ימשיכו להדהד בלבבות כולם, ובזכותכם, ובזכות שנזכה לקיים את דברי אלוהים חיים היוצאים מפיכם המפיק מרגליות נזכה כולנו לשנה טובה ולשנת גאולה שלמה, אמן.
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מיוחדת ואקטואלית, מעוררת, מחזקת ומיוחדת כמוך. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להמשיך להשפיע בענק ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים מתוך בריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!!
יישר כוח לכבוד הרב שליט"א על דברי התורה, ועל החיזוקים הרבים, במיוחד בימים הגדולים והנוראים הללו לקראת יום הכיפורים הבעל"ט.
כבוד הרב, ב"ה האזנתי להרצאה מהבית חולים (ל"ע) דרך הטלפון, הייתה הרצאה ממש מחזקת בפרט הסיפורים, והמשלים. תודה רבה. חתימה טובה!
שלום עליכם כבוד הרב, שנה טובה וגמר חתימה טובה. תודה על הרצאה מדהימה ב"ה שנותן לרב פה מפיק מרגליות וממש עוזר לנו להתכונן ליום הכיפורים הבעל"ט, אשריכם על זיכוי הרבים (ירושלים - הכנה ליום כיפור 16.09.2026 shofar.tv/lectures/1735).
"וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" - כך לימד אותנו שלמה המלך (משלי יא, ל) יש אנשים שזוכים בחכמה, ויש אנשים שזוכים להשתמש בחכמה שניתנה להם כדי להאיר את דרכם של אחרים, לחזק לבבות, לרומם נשמות ולהחזיר אנשים אל אביהם שבשמים. בדברים מרגשים אמר הרב בן ציון ואזנר על הרב אמנון יצחק שליט"א כי עיקר גדולתו היא במסירותו הרבה למען זיכוי הרבים בהקדשת כוחותיו, זמנו ומרצו כדי לקרב את עם ישראל לתורה, לאמונה ולדרך הישרה. לא כבוד אישי ולא תהילה... (לצפיה בדברים shofar.tv/videos/2087).
שלום וברכה כבוד הרב, רצינו להגיד לרב תודה רבה על התפילות המרוממות בשבת וראש השנה, תודה להשי"ת שזכינו שוב להסתופף בצל הרב, יהי רצון שהתפילות והבקשות יעשו פרי מהרה, אמן.
שלום וברכה לכבוד הרב, רצינו להביע את תודתנו על הזכות הגדולה שב"ה נפלה בחלקנו להיות בצילו של כבוד הרב במהלך ימי ראש השנה הקדושים. היתה זו חוויה רוחנית מיוחדת במינה, עוצמתית ומרוממת נפש. התפילות הבוקעות רקיעים והחידושים המתוקים מדבש שמסר הרב בשיעורים הדליקו בנו אור גדול, יצאנו מימי החג מלאים וגדושים בשפע של כלים מעשיים, חיזוק עצום וצידה רוחנית עשירה שיה"ר שתלווה אותנו לאורך כל השנה החדשה. כל רגע במחיצת הרב היה עבורנו שיעור לחיים והשראה גדולה!
רבנו הקדוש עטרת ראשינו! תודה על הזכות להיות בקרבתך בראש השנה. שלוש תפילות ביום, במשך שלושה ימים זה ממש טיול בגן עדן. בכל קדיש הנשמה מתרוממת ומרחפת באוויר מעוצמת הקדושה. ואם יש מקום שבו לשכינה יש נחת זה שם, ממש איתך, ראש השנה כזה בחיים לא חוויתי. תודה שנתת לכולם את הזכות לחוות את החוויה המדהימה והמרוממת הזאת הפעם אמרת "אני רוצה שכל מי שיכול לבוא שיבוא", וזה כל כך ריגש אותי. הרגשתי שווה בין כולם!
כבוד הרב שליט"א, גמר חתימה טובה. רציתי לומר, שב"ה הברכה עבדה כמו תמיד! כמה שעות לפני החג סבלתי מכאבים עזים מהזיהום ברגל (ל"ע) אבל אמרתי לעצמי: "הרב בירך אז לך להתפלל". וברוך השם כל התפילות זכיתי להתפלל בישיבה הקדושה! הכאבים שהיו נעלמו כשהגעתי למדרגות של הישיבה באורח פלא הם פתאום נעלמו כלא היו. כל התפילות ברוך השם 8 פעמים לעלות ולרדת את המדרגות החיצוניות. והכאבים נעלמו כלא היו, ישתבח שמו לעד!