חדש! פרספקס כוונות שם ומלכות

אני רוצה רק להמליץ לכם, הוצאנו דבר חדש עכשיו, שאני משתמש בו כל הזמן וב: 'קהילות פז' משתמשים בו, חשוב לדעת, שלפני שאנחנו מברכים; על פרי, על מאכל, על משקה, כל דבר, צריך לכוון לפני כן. מה הכוונות? - כתוב פה! 

כתוב: 'הריני מכוון להשלים 100 ברכות בכל יום – דאורייתא' יש מצווה כזאת מן התורה: לברך כל יום 100 ברכות! אז יש; בתפילה 19 ברכות (עמידה) כפול 3 (שחרית, מנחה וערבית) ויש עוד ברכות השחר ויש ברכת המזון ויש פרי ויש חוץ מכבודכם שירותים וכולי. אז: 'הריני מכוון להשלים 100 ברכות בכל יום – דאורייתא' כשאני אומר את זה - אני מקיים מצווה! 

אחר כך אני אומר: 'ולברך כמצוות חכמים – דאורייתא!' זה גם מצווה: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר" (דברים יז, יא) 

'בשמחה' - זה גם מצווה! שהאדם צריך לעשות כל המצוות בשמחה! 

"גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד" (משלי יא, יז) - אני גֹּמֵל עם נפשי חסד בזה שאני הולך לברך ולקיים את רצון הבורא, זה עוד מצווה. 

"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יא) - אני מקיים עוד מצווה! כל מצווה שאני עושה - זה כבוד לאבא ואמא שלי! בין אם הם כאן (בעולם הזה) בין אם הם שם (בעולם הבא) 

אז יש לי כבר חמש (5) מצוות! עוד לפני שהתחלתי לברך... 

ואחר כך: 'ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא!' - זה מה שהוא רוצה מאיתנו. 

והחשוב: 'לברור את ניצוצות הקדושה מכל המאכלים והמשקאות!' - אין דבר שאוכלים ושותים שאין בו ניצוצות קדושה. וצריך להעלות אותם. אז אני מכוון ככה שזו כוונתי, כשאני אוכל ושותה. אני לא אוכל ושותה כמו בהמה; מוריד את הראש למים ושותה... אני יודע למה אני שותה, אני יודע מה אני עושה כשאני שותה. 

'ולתקן את הצריך תיקון, כולל גלגולים!' - לפעמים בפירות, בירקות, במשקאות, יש גלגולי נשמות שבאים להתקן ואם היו ולא תיקנו - נצטרך גם להיות בגלגול (ח"ו) לא כדאי להיכנס לתפוח או בננה... 

אחר כך: 'והמזון והמשקה יהיה לבריאותי השלמה!' - למה אני אוכל? למה אני שותה? - שאני אהיה בריא בשביל לעבוד את הבורא! 

זה אומרים ברגע שאני יושב לסעוד, או ברגע שאני יושב ככה לפני פירות או משהו, אני אומר פעם אחת ועד שאני גומר את הכל ומברך ברכה אחרונה זה מספיק. 

ואחר כך בצד השני יש: 'ברוך' - מה זה אומר? 'ברוך' - זה מקור הברכות! הקדוש ברוך הוא - הוא מקור הברכות!! 

'אתה' - מה זה 'אתה'?! - הוא לפני! פה-פה, לפני, למי אומרים 'אתה'? מי שלפני. 'הוא' - זה לא פה. 

'ברוך אתה השם' ומה מתכוונים? בעיניים כמובן, אומרים את הברכה בקול ומכוונים בראש את זה: 'אדון הכל, היה הוה ויהיה קודשא בריך הוא ושכינתיה'. 

'אלוקינו' – תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם ומשגיח עלינו בפרטות. 

'מלך העולם' - שהוא היחיד המנהיג. 

'שהכל נהיה בדברו, בורא פרי העץ, בורא עצי בשמים' לא משנה מה שמברכים. 

זה צריך להיות בכל בית! מתחילים ככה (כוונות לפני) ומסובבים ככה (הכוונות בברכה) - אתה מסודר! כל הברכות שלך פיקס פוקס, עולות למעלה! 

למה? 

אומר הרב בן ציון אבא שאול מנוחתו עדן: 'אדם מגיע לעולם העליון יש לו שני מליון חמש מאות (2,500,000) מצוות!! 2 מליון 500,000 מצוות! 2 וחצי מיליון מצוות!! במשך שבעים (70) שנה; כל יום מאה (100) ברכות - זה יוצא 2 וחצי מיליון. או... מגיעות רכבות-אוניות אוניות-רכבות של ברכות מלא-מלא ברכות שהוא ברך, אבל שם בודקים אותם; כל ברכה כמה היא שווה? 

הוא אומר: בסוף-בסוף-בסוף אם ישאר לבן אדם כמה שקיות - אז הוא יכול להיות מפסוט! אולי ביום הכיפורים הוא התכוון באמת, אולי בראש השנה, אולי... כל השאר איך??? מה זה. איזה ברכה? מה הברכה? הוא רק מחכה כאילו לקבל אישור; לשתות, לאכול וזהו, הוא מתפטר מזה! 

אבל לקחת את זה ולהתחיל ככה: 'הריני מכוון ל...' - אי אי אי...! זה משהו אחר לגמרי!! כל ברכה כזאת... 

סיפרתי פעם, אמא שלי לא היתה מברכת, היא אמרה: 'שהיא לא יודעת לברך, כי לא לימדו אותה, היא גדלה יתומה וזהו, היא בלב שלה מברכת' 

אז יום אחד אמרתי לה: 'אמא! בואי נלמד אותך לברך, מה הבעיה? בואי נגיד ביחד' 

- 'לא, אני לא יודעת, לא, אני לא רגילה, לא, אני לא...' 

כל מיני סיפורים. עכשיו, אמא שלי היתה משתעלת במשך תקופה כמה חודשים! היה לה כמו כיח פה והיא כל הזמן היתה... יבש-יבש! ושורף לה וסירופים - לא עוזר! לא עוזר!! 

אמרתי לה: 'אמא! בואי: "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" (שמות כג, כה) ככה כתוב. 

לא "וּבֵרֵךְ" אלא "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" ועל ידי זה אני אסיר מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ! בואי תברכי מה שאני אומר לך ותראי.' 

אמרה: 'טוב! נו, בסדר' 

הבאתי קולה 

אומרת: 'אני לא אוהבת את זה, אני לא אוהבת מתוק' 

אמרתי לה: 'לא משנה, כרגע זה מה שיש לפנינו, אנחנו בשביל הברכה עכשיו, לא בשביל השתיה' 

- 'טוב!' 

ברכה איתי; 'ברוך – ברוך, אתה – אתה...' מה שאני אומר - היא אומרת, אמרתי לה: 'תשתי' שתתה – תרופה! 

התחילה לשמור 'קוקה קולה' מתחת לארון: 'לא לגעת!' היא אמרה: 'לא לגעת' ונתרפאה! לא היה יותר, יותר שיעולים ולא כלום!! 

חשוב מאוד! לברך כלפי שמיא - זה משהו! 

יש אנשים שמברכים בשביל לאכול. ויש אנשים... יש אנשים אוכלים בשביל לברך! שמעתם? 

למה אני רוצה לשתות? - בשביל לברך! שיהיה לי את הזכות לברך!! אתם ראיתם פעם יש אנשים בבית כנסת, ממתינים בכניסה עם 'עשבי' או 'עצי' כדי שיריחו אנשים בשביל לזכות את הרבים שכל אחד יברך! יברך-יברך... - מצווה לברך! 

אבל לברך עם כוונה. בלי כוונה - זה לא שווה. 

אז אותו דבר גם בזה. 

עכשיו יש עוד דבר, כשעונים: 'אמן' אנשים עונים: 'אמן' – 'מן' (אמן יתומה) אמן-אמן... מה זה? כאילו בצבא: 'מ... מ מס מס...' מה זה?! יש כאלה עוד לא גומר לברך - הוא כבר אומר: 'מן...' יאללה תתקדם... 

כשעונים: 'אמן' - צריך להתכוון: 'אל מלך נאמן' זה ראשי תיבות של אמ"ן, שילוב הוי"ה ואדנו"ת - זה תראו בסידורים יש את זה פה למטה. כשאני אומר: 'אמן' זאת אומרת: "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ" (דברים לב, ג) כשאחד מברך - אנחנו מוסיפים להגדיל את שמו יתברך! אז אנחנו מקיימים מצווה של: "הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ". 

ואנחנו עושים גם: 'גמילות חסדים' בשעה שאנחנו עונים 'אמן' - כי אנחנו למעשה חותמים על הברכה של המברך! עכשיו אדם ברך, הוא לבד, מי חותם על זה שמה שהוא אמר זה בסדר, זה נכון? - צריך חתימה, סטמפלה, פלומבה, אז זה מצווה של גמילות חסדים שאתה משלים את הברכה שלו, כי ברכה שלמה זה עם 'אמן'. 

ומה זה הכוונה 'אמן'? - שיאמנו דברי האומר. זאת אומרת מה שהוא אמר - אני מאמין ויאמנו, יתקיימו הדברים שאתה אומר. 

כל זה צריך להתכוון כשאומרים: 'אמן'. 

מי מתכוון?! 

אז שמנו את זה פה, כשעונים 'אמן' מסתכלים בעיניים עוברים על זה וה: 'אמן' שלם ומושלם!! 

אז יש את זה על כל שולחן בבית, בבית כנסת, בכל מקום ואתה מסודר! 

אם תרצו הבאנו פעם ראשונה לפה (באר שבע) היום זה נמצא.