מצוות צריכות כוונה - חלק מא' | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אבי בן לוי שמזכה אותו לחזור בתשובה שלמה וישלח לו זיווג הגון מהרה, אמן.

מצוות צריכות כוונה,

חלק מא',

יש שלוש מצוות בהן נדרש לכוון גם טעם המצווה.

כתב הבח,

בואו רח חיים סימן ח' עוד זן,

לפי שכתוב בפרשת ציצית

למען תזכרו,

ובתפילין

והיה לך לאות למען תהיה תורת אדוני בפיך כי ביד חזקה הוציאך אדוני ממצרים,

ובסוכה

למען ידעו דורותיכם,

יורה כי עיקר המצווה וקיומה תלויה בכוונתה

שיכוון בשעת קיום המצווה,

מה שאין כן

שאר מצוות שיוצאים בהן מידי חובה אף על פי שלא מכוון בדבר,

כי אם שעושה המצוות לשם השם שציווה אותו לעשותם.

זאת אומרת, שלושת המצוות האלה, ציצית, תפילין וסוכה,

היות ובפסוקים כתוב למען

אז צריך שהאדם

בשעה שהוא מכוון, הרי נמכוון לקיים מצוות ציצית, הרי נמכוון לקיים מצוות תפילין,

הרי נמכוון לקיים מצוות סוכה,

בין אם הוא אומר לשם ייחוד, בין אם הוא לא אומר.

צריך גם להזכיר את הטעם של המצווה.

זאת אומרת, עיקר המצווה וקיומה תלוי בכוונה שיכוון בשעת קיום המצווה.

בציצית אמרנו זה למען תזכרו,

בתפילין זה ויהיה לאות למען תהיה תורת השם בפיך כי ביד חזקה הוציאך אדוני ממצרים ובסוכה למען ידעו דורותיכם.

כתב המשנה ברורה, סימן ח', סעיף קטן יותר,

הכוונה שציוונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותיו.

וצריך לכוון

מלבד הכוונה שצריך לכוון בלבישה לקיים מצוות ציצית.

וכתב הבח שכן הדין בתפילין וסוכה.

אפילו שבשאר מצוות יוצאים

ידי חובה אפילו שלא מכוונים שום דבר,

כי אם שעושה את המצווה לשם השם שציווה לעשותיו.

אלה המצוות הן שונות,

כי בהן נכתב למען,

כמו שאמרנו,

אבל מכל מקום

נראה שכל זה לכתחילה לקיים את המצווה בשלמות.

אבל אם בדיעבד

אפילו אם לא כיוון בכל אלו,

אבל חייב לכוון

לקיים את המצווה,

אז הוא יצא.

אבל אם גם לא כיוון שהוא מקיים מצוות

ציצית או תפילין או סוכה, הוא לא יצא ידי חובה.

ואחר כך

נמצא גם מפרים גדים בסימן כה,

באש של אברהם סימן קטן ו',

שכתב כן וכן משמע בעולת תמיד ובביאור הגרש שאפילו בציצית אין הכוונה לעיכובה.

לעומת זאת, הגרשז אוירבך, זכר צדיק ברכה,

כתב בהליכות שלמה, פרק שלישי, סעיף א',

על פי שו״ת מנחת שלמה, חלק א', סימן א',

כי הלובש ציצית ולא נתכוון למצווה,

אף על פי שלא קיים בזה מצוות ציצית,

נראה די מכל מקום לא חשיב כעובר על עשה, כי אמרנו כל מצווה שאדם לא התכוון,

לא רק שהוא לא יצא במצווה,

אלא גם עובר עובדו בכל לבבכם.

אבל פה הוא אומר שלובש ציצית ולא נתכוון למצווה,

נראה שמכל מקום הוא לא נחשב כעובר על עשה.

הוא מבואר בדבריו שהכוונה מעכבת.

עכשיו, בתא המצווה ציצית נאמר, למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי והייתם קדושים לאלוהיכם,

לכן בטרם קיום המצווה יכוון.

הריני מכוון לקיים מצווה ציצית כאשר ציווה השם,

שזה צריך לכוון בכל מצווה ומצווה,

ועוד הוא צריך להגיד שציוונו להתעטף בה כדי

שנזכור כל מצוותיו לעשותם.

לזכור את המצוות ולעשותן,

זו עוד כוונה שצריך להתכוון.

אז לקיים מצוות ציצית וגם לזכור את המצוות לעשותן.

בתפילין

כתוב למען תהיה תורת אדוני בפיך, כי ביד חזקה הוציאך אדוני ממצרים.

לכן, קודם מצוות תפילין.

יאמר הריני מכוון, קיים מצוות תפילין

כאשר ציווה השם,

שציוונו להניח ארבע פרשיות אלו,

שיש בהן ייחוד שמו ביציאת מצרים,

על הזרוע כנגד הלב

ועל הראש כנגד המוח,

כדי שנזכור ניסים ונפלאות

שעשה עימנו,

שהם מורים על ייחודו,

באשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו.

וישעבד לקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח

וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות,

ובזה יזכור את הבורא וימחיט הנאותיו.

זה בעניין התפילין, זה מופיע בחלק מהסידורים.

כשיושבים בסוכה,

כתוב, למען ידעו דורותיכם,

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים,

אני אדוני אלוהיכם.

לכן, בטרם קיום המצווה יכוון,

הריני מכוון לקיים מצוות ישיבת סוכה,

כאשר ציווה השם,

שציווה לו לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים, זכר לענני כבוד.

חילקנו שנה שעברה דפים גדולים

עם הכוונות האלה שיהיה בכניסה לסוכה

ולא ישכחו.

גם לגבי

הציצית והזה,

יש פתקאות יפות שהכינו גם כן,

הנה זה אצלי בסידור כאן,

גם על הציצית

וגם על התפילין.

זאת אומרת שכתוב את הנוסחים האלה שאמרנו,

כדי שאדם לא ישכח.

אז כל אחד

ימצא לו את הדברים האלה, ישים אותם לנגד עיניו,

ויכוון מצוות בשלמות.

אין דומה מצווה בשלמות למצווה שאינה בשלמות,

והשכר הוא עצום בהפרש שביניהם.

אנחנו נמצאים בחול המועד ויש מצווה לשמוח,

אז אנחנו מקיימים מצווה לשמוח.

ושמחת בחגיך והיית אך שמח ושמח ושמחת בחגיך והיית אך שמח.

ושמח ושמח ושמח ושמח.

ובפרט שאנחנו הולכים לקיים מצווה להיות סנדק

בברית המילה

של משפחת זיידי.

ואנחנו מקיימים מצוות חכמים.

רבי חנניהו בראשי אומר, עשו הקודש וקודשו כל ישראל לפי כוח,

הרבו להם תורו ומשוות.

שנה אמר אדונו וסלמם, סדגו יגדל תורו ויאדיר.

בהרי נמכוון לקיים 24 מצוות עסק.