מדוע מסכים העבד להמכר לאדון עד היובל | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.02.2019, שעה: 21:24
הדרשה נמסרה במסגרת 'סעודת ראש חודש' אדר-א ה'תשע"ט במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בבית מדרש 'קהילות פז' בני ברק.
הדרשה נמסרה במסגרת 'סעודת ראש חודש' אדר-א ה'תשע"ט במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בבית מדרש 'קהילות פז' בני ברק.
- - - לא מוגה! - - -
בבקשה
נציב יום להצלחת הרב אורי יצחק ומשפחתו
והגישו אדוניו אל הדלת
ורצה אדוניו את אוזנו במרצע
אהבתי את אשתי
ואת בניי
ולא אצא לחופשי
איך יכול לומר עבד
כזה דבר.
התורה רואה בחומרה גדולה את ההתנהגות של העבד
שמגיעה לשפל המדרגה,
לרציעת האוזן,
ואחר כך לעבוד את האדון עד היובל.
כמה זה נורא,
וצריך להבין את החומרה לכך.
האם יש בזה איסור או עבירה?
אמנם הוא חטא וגנב
או אפילו מכר את עצמו,
אבל יש לו כבר כפרה במכירה.
ועכשיו בסך הכול,
אחרי שהאדון נתן לו שפחה כנענית והוא הוליד ממנה ילדים,
הוא לא רוצה לעזוב את בית אדוניו, את אשתו ואת בניו.
לכאורה זה טבעי ומקובל
ואין כאן חטא.
בדרך כלל אנחנו מחזיקים את עצמנו לקנאים,
תקיפים.
למשל, אם רואים חילול שבת,
אוי אוי אוי, געוואלד, זה אסור,
זה עוון, זה פשע.
מתי
זה נחלש אצלנו? אם שומעים שבן אדם עובד בשבת.
עובד בשבת, כאילו, פרנסה.
אז מסתכלים על זה יותר בסלחנות, יש כאלה.
נו, סוף סוף פרנוס זה, אדם צריך לפרנס את הילדים שלו.
ידוע המעשה באותו מחוסר פרנסה שהתחיל למכור ספרים חיצוניים בבתי כנסת.
והרב הוכיח אותו על כך,
אומר לו, מה אני אעשה?
יש לי ילדים, אני צריך לפרנס אותם. לא מצאתי שום עבודה.
אז אני מוכר ספרים חיצוניים.
אז הרב אמר לו, אתה מוכן שאני אחפש לך עבודה אחרת? אמר לו, כן.
אחרי יומיים בא, אמר לו, התפנתה המשרה אצל הכומר,
לצלצל בפעמון, לקרוא לאנשים לבוא לבית התפלא.
אז הוא הזדעזע, איך הרב מציע לו הצעה כזאת?
אמר לו, מה, אני אשמש לעבודה זרה?
אז הרב אמר לו, אתה מפגין כנאות כל כך גדולה מול הצלצול בפעמון?
ולמכור ספרים חיצוניים,
אפיקורסות ממש, להחדיר בעם ישראל בשביל להתפרנס,
זה אתה מתיר לעצמך?
רואים מפה
שיש חוסר הקפדה אפילו על דברים אסורים ביותר.
אם יש איזו סיבה צדדית או אחרת שמסבירה לאדם שבמקרה כזה אין ברירה, אין ברירה.
מה זה אין ברירה?
אנשים אומרים,
מה, אז לא נאכל בשר, לא נאכל עופות? מה, אין ברירה, חייבים לאכול, מה נעשה?
אין ברירה.
יש פוסק אפילו שכתב
שאם לא נתיר את הזמרים, אז מה ישמעו אנשים?
אז מה ישמעו אנשים?
אז לא ישירים, אז מה ישמעו אנשים?
אם מותר, מותר, אם אסור לעשות, מה זה אם ישמעו אנשים?
ואם ייגמר כל הבשר בעולם, יישאר רק חזיר, אז מה, יאכלו חזיר ויגידו, מה נעשה? מה, לא יאכלו בשר?
מאיפה יהיה ויטמין
B12?
אז מכל מקום רואים שאנשים מתירים לעצמם כל מיני דברים.
וכל שכן, אם הדברים הם מותרים בכלל,
או דברים שמוחזקים כהתר.
אז כשהעבד הזה מכר את עצמו,
הוא לא שם לב להרגשה הזו בכלל.
אוזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים
ולא עבדים לעבדים.
מה עם זה?
יש אדון,
אדון עולם אשר מלך בטרם כל.
יש אדון,
אדון האדונים.
ואיך אתה הולך למכור את עצמך לעבד, לאדם כמוך?
אבל אין פה איסור מפורש.
גם אין חטא גדול לאהוב את האישה ואת הבנים
ולהמשיך לחיות איתם.
אז מה כל החרדה הזו שהתורה נחרדת עד שהיא רוצעת את אוזנו במרצע, עושה לו חור באוזן,
יש אומרים אפילו בדלת?
אלא, מכאן אנחנו רואים את החילוק בין דעת תורה לדעת אדם.
בני אדם נוטים לפשרות
או נוטים להיכנע.
בנטייה הזאת המקור שלה זה בשפלות
של האדם
ביחס לעולם הסובב אותו.
אדם, בדרך כלל, הוא לא ענב.
יש לו את הגאווה שלו במה שהוא חושב שראוי לו להתגאות.
כי ודאי שיש בו צדדים חיוביים כאלה ואחרים,
והוא מרגיש שבזה הוא טוב מאחרים.
אבל לאדם יש שפלות
ביחס לאחרים.
להעיר להם, להגיד להם, להדריך אותם, להוביל אותם, תקן אותם.
הוא לא מרגיש את עצמו ראוי לזה.
להעריך את עצמו כן,
אבל להעריך את האחרים
הוא לא מרגיש.
וגם אם הוא חושב יותר נכון מהם,
הוא לא יבליט את זה,
הוא לא יגלה.
יש אנשים מתביישים להגיד שהם לא אוכלים בשר ועופות כבר הרבה שנים,
שלא יסתכלו עליהם תימהונים.
מה זה אומר?
שיש לו שפלות בעצמו כלפי הסובב.
הם אוכלים נבלות וטרפות ואתה מתבייש בהם?
ואתה מתבייש מהם
במה שאתה עושה נכון?
איך יכול להיות דבר כזה?
זה אומר שאתה,
יש לך שפלות.
אתה לא מכיר בערך עצמך.
וזה השורש של כל חטאת.
קשה לאדם להפגין קנאות ועצמאות מול רפיון התורה.
הוא רואה אנשים מתרפאים, עושים פה ושם.
כשאדם נכנס עכשיו לחתונה ורואה שכולם אוכלים וזוללים ושובעים,
יש לו את האומץ לעמוד ולהגיד משהו?
או שהוא רואה את עצמו קטן, קטן, קטן? כי תראה מאות אנשים פה.
כולם אוכלים, ותראה איזה נשים,
הם חליפות וכובעים וזקן מלא שערות.
מה?
איך הוא יכול לעמוד מול כולם ולהגיד ולהביע את דעתו הנכוחה
בגבורה ולהסתכל עליהם כמו פשפשים?
הוא יכול?
הוא לא יכול.
וזה מה שדחף את העבד הזה לקנות לו אדון לעצמו ולהתבטא לפניו. איך יכול להיות שאתה מוכן למכור את עצמך, למכור את עצמך למישהו אחר?
ואתה תהיה העבד שלו.
והוא ייתן לך שפחה כנענית,
ביזיון,
שקצה.
אתה תביא ממנה ילדים שהם לא שלך.
אתה אחר כך תתחבר אליהם באהבה מכוח ההרגל.
איי, איי, איי.
אז התורה מקפידה מאוד לשרש את הדבר הזה. לכן היא רוצעת לו את האוזן, אות קלון.
אוזן ששמעה בהר סיני,
כלים בני ישראל העבדים.
וואי, וואי, וואי.
זה שורש כל החטאים.
ועל כל אדם להתחנך, לא להרגיש בכלל שזה ניסיון.
צריך לחיות עם חינוך גבוה,
עם הרגשות מוסריות,
ולא ליפול במכשול זה של שפלות,
ולא להתבטל בפני אף אדם.
בפרט שאתה הולך בדרך אמת,
ואתה עושה הכול על פי מה שצריך וראוי.
אז עיקר המלחמה שלנו זה להציל נפשות מעם ישראל.
זו התכלית שלנו.
נחנך אותם לתורה,
ליראת שמיים.
לבחר מקרבם את רגשות השפלות.
ללמד אותם לרומם את האמת ולנשא את נושאיה.
להשפיל את השקר
בכל הכיתות
שהולכות איתו.
צריך להיות חזקים כלפי העולם הגדול.
צריך לבטל את היופי החיצוני.
צריך לקעקע את ההשכלה הארורה,
נצרות פרוטסטנטית.
ועד שתגיע למצב שאתה לא מוכן למכור את דעתך,
את עצמך,
בנזיד עדשים.
תעריך את עצמך.
תדע מה ערכך האמיתי.
אם היינו באמת
בדעת תורה אמיתית,
לא היינו סומכים על שום פשרה בשום קולה.
למה להתפשר?
על כסף שלך אתה מתפשר?
על הרכוש שלך אתה מתפשר?
אפילו על חנייה אתה לא מתפשר.
אז איך אתה מתפשר בדברי תורה? איך אתה מתפשר במצוות? איך אתה מתפשר בזה?
מה לעשות?
לא פשרות ולא קולות.
צריך ללכת על המאה אחוז בטוח,
בבטוח של הבטוח.
אז בשום אופן, אם היינו הולכים כך בדרך זו, לא היינו מסתפקים במועט בנוגע לרוחניות.
היינו שואפים תמיד ליותר ויותר.
ואת השאיפה לגדלות צריכים אנחנו לטוע בעצמנו.
וצריך לעבוד על ביטחון.
ביטחון, מי שיש לו ביטחון בשם, במאה אחוז, אשרה ועשרה חלקו, יש לו את כל המעלות וכל המידות.
וזה יכול להחזיק את הבן אדם בכל המצבים. ואני מכיר פה בקהילה
מספר אנשים שחיים בביטחון ממש ממש ממש ממש אבל על הקשקש.
זאת אומרת כל רגע זה
זה לפה לגמרי.
מחזיקים, מחזיקים.
לא שבוע, לא שבועיים, לא חודש, שנים.
אבל זה ניסיון,
וניסיון הזה עובר.
סיפרתי שעברתי אותו פעם.
יושב פה חיים נגר,
הוא יודע מה הייתי עושה. יום שישי היו באים אצלי איזה ארבעים חבר'ה
מהשכונה בכרם התימנים, והיה לי כסף לקנות כלום.
כלום. אין כסף.
אין כסף.
הייתי יורד עם האופניים,
מסתובב עם שני סלים, לא סלאחה,
ואין לי כסף לקנות.
אז פעם הוא שאל אותי, מה אתה עושה? מה אתה מסתובב?
לאן אתה עולה?
אמרתי לו, אני מאמין שהשם ימלא לי את הסלים.
אחר הדקות, מי שקורא לי אמנון, אמנון, בוא בוא בוא. אני חייב מזוזות, מזוזות, אין לי בעיה.
תביא כסף, אמרתי לו, תביא, תביא, תביא. קניתי, ויאללה, אחר כך מזוזות, קודם.
וככה,
שבוע, שבוע, אין כסף.
לא היה לי זמן לעשות כסף. לא הייתי כותב מזוזות, אבל אין לי זמן.
אין לי זמן, כל הזמן לומד, לומד, לומד, לומד.
והקדוש ברוך הוא פתח, אחרי שבע שנים, אבל שבע שנים.
הייתי קונן בערב שבת ירק, ירק, כרוב, מלפפונים, עגבניות, ופורס אותם, פורס, כאילו זה המון,
המון, המון, ככה על כל השולחן.
ואנשים יושבים ואוכלים ולא עשים ולא עשים ולא נגמר.
פלא פלאות.
100 גרם.
100 גרם גרעינים, 100 גרם בוטנים, 100 גרם, וכל דבר 100 גרם מספיק לכולם.
איך זה?
שם להם סחוג עם לימון וכולם.
פלא פלאות.
אבל מי שזוכה לחיות עם ביטחון, הקדוש ברוך הוא מראה לו
שיש על מי לפתוח.
בטח באחד ואל תפחד.
הקדוש ברוך הוא מראה לו.
כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימא מעושר
ביטחון בשם.
והעיקר, לא להתחשב בדעת אחרים כלל.
כלל.
תמיד
הסתכלו עליי מגזים,
אומר יותר מדי, וזה, ומה אתה מתערב, ולמה אתה, ומה אכפת לך, עזוב אותך, מה יצא לך מזה, מה זה, למה?
אנשים לא מבינים בכלל מה זה תורה, מי מדבר? מדברים דתיים.
לא הבנתי, התורה מחייבת תוכח תוכיחת עמי, תכה אסירו מכשול מדרך עמי?
התורה אומרת שצריכים להסתכל על סביבה, לתקן את כל מה שאפשר לתקן, ולהועיל במה שאפשר להועיל, ולהזיר במה שצריך להזהיר, וזה יהודי.
לא להתעלם.
יש מצווה לא להתעלם.
אז למה עושים את זה? כי כל אחד אינטרסנט.
צריך לשמור על הסטטוס שלו, על המעמד שלו,
ובשביל זה אין הרבה אנשים שמעוררים את הציבור.
אז לכן התפקיד שלנו לעורר את הציבור ללכת בדרך אמת,
ולא להתבייש, לא להיות שפר רוח בפני כל אדם בענייני הרוחניות.
בענייני גשמיות אין בעיה.
בענייני רוחניות,
דע את אלוהי אביך ועובדיהו,
אבל בגאון, בלי להתבייש.
ולעשות את רצון כורחה, והוא ישלם לך שכרך מושלם בעולם הזה ובעולם הבא.
אמן.
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב!!! יישר כוח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת לחודש אלול וקריאה לחזרה והתקרבות לאל יתברך בכל העולמות. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור עליכם ויברך אתכם בכול מילי דמיטב בבריאות איתנה בכל האיברים והגידים וישלם האל יתברך שכרכם שבעתיים על כלל הפעילות המבורכת עבור עם ישראל, אמן ואמן!!! (רחובות - יצר הרע טוב מאד 23.08.2026 shofar.tv/lectures/1726).
ב"ה גבאי בבית כנסת בשכונת רמות ירושת"ו שהתקין 2 שלטים 'חומרת עוון דיבור בבית הכנסת' התקשר להודות בחום ולברך על החיזוק שנעשה בבית כנסת והתקשר לבקש עוד שלטים; בריך שמיה ואשר יצר בכוונת הלב (לכתבה כבוד התורה בבתי כנסיות 258 שלטים - 100 הותקנו! shofar.tv/articles/15818).
יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומרגשת במיוחד לתקופה הזאת. יה"ר שהאל ברחמיו הגדולים ישלם לך שבעתיים בבריאות איתנה ובכל מילי דמיטב על כל הטוב שאתה נותן לעם היהודי בכל מקום במסירות נפש ואהבת חינם באמת 🌹🌹🌹 אמן.
הרב, ב"ה הסיפור של האבא עם הילד שהאבא חיכה לבן שלו על הספסלים - נכנס לי ללב כמו חץ בזמן העבודה בכיתי כמו ילד קטן מרגש ממש ככה הקדוש ברוך הוא מחכה לנו! רק הרב בדור הזה יודע לשלוח חצים ולתקוע בלב השומעים אוהב אותך תמיד ❤️ (לסרטון: הילד החרדי שעבר לגור ברוטשילד shofar.tv/videos/24706).
ישר כח כבוד הרב, ב"ה הרצאה מדהימה, יהי רצון שנתעורר ושלא נחמיץ את ההזדמנות, אמן (ראש העין 17.8.26).
בס"ד, לכבוד הרב שליט"א, רציתי לשתף את הרב בסיפור נפלא ולהודות מקרב לב על העזרה וההכוונה. לאחרונה התברר שיש באפשרותי לקיים מצוות שילוח הקן ולא ידעתי כיצד לבצע כהלכה. אז צילמתי את הקן בכוונה לשלוח את התמונה לבתי כדי להיוועץ איתה. והנה, בדרך פלאית ממש ובלי שלחצתי על דבר, התמונה נשלחה דווקא לכבוד הרב! כשקיבלתי מהרב את התשובה וההדרכה להפקיר את המרפסת כדי שאוכל לקיים את המצווה, נדהמתי על ההשגחה הפרטית והגלויה מן השמים! התרגשתי לראות כיצד הקדוש ברוך הוא מכוון את הדברים שההודעה תגיע לאדם הנכון שידריך אותי. בזכות תשובתך זכיתי לקיים את מצוות שילוח הקן בשמחה גדולה, ביטחון והבנה שפעלתי נכון. תודה לכבוד הרב על המענה והעזרה, ותודה לקדוש ברוך הוא שמראה לנו פלאי פלאים בכל יום. בהערכה רבה ובברכה.
ב"ה הנ"ל התקשרה לבשר שבזכות הנציב יום שעשתה עבור בתה, למרות שהרופא אמר שבעלה ח"ו לא יכול להביא ילדים, זכתה בתה לאחר שנתים להיפקד בשעטו"מ, כעת הינה בחודש השישי.
לכבוד מורנו ורבנו, הרב אמנון יצחק שליט"א, שלום וברכה ורב תודות, ברצוני להביע בפני הרב הכרת טוב עמוקה מכל הלב על כל פועלו הכביר למען עם ישראל. הטרחה, העמל והמסירות ללא הפסקה – הן בארץ והן בחו"ל – אינם מובנים מאליהם כלל, ומאירים את הדרך לרבים. ביקשתי לשתף את הרב בשינוי העצום והטוב שב"ה הלימוד ממך הביא לחיי: כשמגיע "גל" או אתגר לא פשוט – אם בזוגיות, בחינוך הילדים או בכל תחומי החיים – למדתי מהרב לא לברוח מהמציאות. למדתי לחשוב נכון, להתמודד בכוחות עצמי מתוך גדלות מוחין ולנצח. כל זאת בזכות הדרך שבה הרב מקרב אותנו באהבה ובאופן רצוף לקדוש ברוך הוא. בעבר, הנטייה הטבעית ברגעי לחץ היתה לרוץ ישר ולשאול "מה עושים?!". דרך תורת הרב למדתי את העומק של אמונת חכמים: להבין את עצמי, לתקן את עצמי בצורה הטובה ביותר ולא להזדעזע מכל ניסיון או מצב שעובר. מתוך כך, אני מצליחה לפעול בדיוק כפי שהקדוש ברוך הוא רוצה שאפעל. הדרך הזו מביאה עמה רפואה לנפש, שמחה אמיתית בלב וישוב הדעת. ב"ה לומדים מהרב להפעיל את השכל הישר יחד עם הרגש, והרוחניות הזו מסייעת לנו לפתור ולתקן את המצבים הפרטיים בחיינו. החסד העצום שהרב עושה מציב ומעמיד את העולם ממש, ודרכו אנו מבינים כי על ידי התאחדות ואחדות אמת בעם ישראל נזכה לקרב מהרה את הגאולה הכללית והפרטית שלנו – דבר שמשמח וממלא את הלב. מאחלת לרב ולכל עם ישראל חודש אלול טוב ומבורך, חודש של רחמים, סליחות, התקרבות וגאולה בעזרת השי"ת. נעתרים בברכה יה"ר שהקב"ה יתן לרב כוחות, בריאות ואריכות ימים להמשיך להנהיג ולזכות את הרבים מתוך שמחה ונחת! אמן, תודה מראש, בהערכה רבה ובברכה, ג. י.
מורי ורבי שלום וברכה, רק רציתי לומר לך שוב תודה על הכל תודה, שב"ה החזרת אותי ואת בעלי וצאצאי בתשובה, תודה שבזכותך לא אוכלים נבלות וטרפות שקצים ורמשים, תודה שבזכותך לא הולכים לאירועים מעורבים (רח"ל) וב"ה מצלחים להתגבר פעם אחר פעם על הקושי, תודה שאתה דואג לחזק אותנו רוחנית כל יום ויומו, תודה על הדברי מוסר שלך שמחממים את הלב ונותנים כוח גם בתקופות ממש לא פשוטות, פשוט מחזק אותנו תמיד, מודים להשי"ת עליך וזה בכלל לא מובן מאליו, מאחלים לך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים, סיעתא דשמיא בכל, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך ויה"ר שהשם הטוב ישמור לנו עליך מכל משמר, אמן, בהערכה עצומה משפחת ש. קרית שמונה.
ב"ה בזכות הספר 'בטחוני בצורי הוא אוצרי' וכן רבע שעה "עבדו" זכו לנס וקיבלו סכום כסף ורוצים להודות לכבוד הרב על כך. אומרת שברוך השם רואים הרבה ישועות ומוסרת תודה רבה על הכל! (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).