כח הרצון | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 30.05.2017, שעה: 07:03
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
את ארבע העגלות ואת שמונת הבקר נתן
משה רבנו
לבני מררי כפי עבודתם,
שהיו נושאים הקירשים והעמודים והאדנים.
במשכן היו ארבעים ושמונה קרשים.
בגמרא בשבת צדיק ח'
מבואר שארבע העגלות נסעו בצמדים
ובכל צמד עגלות
נסעו עשרים וארבעה קרשים.
כל קרש
רוחבו אמה ומחצה
ועביו אמה
וגובהו עשר אמות.
אלא שבאמה הראשונה לא היו בו אלא שתי שלוחות,
כל אחת מהן רבע אמה על חצי אמה,
שנכנסו באדנים.
האמה
כחמישים ושמונה סנטימטרים.
נמצא שבכל קרש
כשני מיליון ושבע מאות אלף
סנטימטרים מעוקבים.
המשקל הסגולי של העץ נע
בין חצי גרם לגרם לכל סנטימטר מעוקב.
הואיל ועצי השיטים
היו מעץ קל,
כמו שמביאים בעלי התוספות בשמות כה ה,
אז נחשב לפי חצי גרם,
לא לפי גרם.
וכל קרש מקרשי המשכן
שקל אפוא כטון ושליש הטון.
הלאה,
כל קרש היה מצופה זהב.
הפלטי, ביורי דעה סימן מ״ג,
סעיף קטן ה' כותב,
שכל ציפויי המשכן
היו בעובי דינאר.
תעיינו בעירוביניות ט' עמוד א', בפסחים נ״ז עמוד א',
שזה כשליש אצבע.
היינו כשמונה מילימטרים
זה עובי דינאר.
שטח הציפוי
150 אלף סנטימטרים רבועים של שמונה מילימטרים,
שהם 121 אלף
סנטימטרים מעוכבים זהב.
משקלו הסגולי של הזהב
הוא 19 גרם ושליש.
נמצא שהציפוי של הזהב שוקל שני טונות ושליש.
נמצא משקל כל קרש שלושה טונות ושני שליש.
על כל שתי העגלות
הטעינו 24 קרשים במשקל כולל כ-88 טונות.
בנוסף הטעינו על כל צמד עגלות
50 אדני כסף,
כיכר לאדן.
הכיכר, לדעת רש״י,
42.5 קילוגרמים.
נמצא משקל האדנים 2 טונות שמינית.
הגענו כבר ל-90 טונות.
בנוסף,
היו 60 עמודי החצר.
לדעת רבי יוסי,
בזבחים נט הם היו בגובה 15 אמות.
אורכם ורוחבם אמה,
כמו שמובא בשוותי החכמים, סוף תרומה.
ומשקלם
כמשקל הקרשים.
היינו טון ושליש האחד,
מבלי להביא בחשבון את משקל חישוקי הכסף.
נמצא שעל כל צמד העגלות
היו גם 30 עמודים.
הרי תוספת
של 40 טונות.
לכך יש להוסיף
גם את אדני הנחושת שלהם
ואת היריעות.
לכל זה יש להוסיף
את כובד העגלות עצמן.
מורכבות היו ממסגרת עץ חלולה במרכזה,
קורות וגלגלים,
שיוכלו לשאת מסע עצום ורב כל כך.
לפירוש התוספות,
בשבת צדיק חי״ת
היה עובי הדופן
עם הגלגלים שתי אמות ומחצה,
כמטר וחצי.
זה היה עובי הדופן עם הגלגלים של העגלה.
אז כמה שקלו העגלות?
ואת כל הכבודה הזו,
כ-140 טונות,
ולהמחשה,
כ-2,800 שקי מלט
סחבו
במשעולי המדבר החוליים והסלעיים,
בגבשושיות ובמהמורות,
ארבעה שברים.
יש סמי טריילר שלוקח את זה?
וכבר עמדו על כך ריבותינו,
בעלי התוספות והחזקוני,
בשמות כה״ה,
וכתבו שעצי השיטים
היו קלים מאוד,
ששמונה בקר יכולים היו למשוך
48 קרשים ועמודי החצר ואדניהם.
זה היה קלים מאוד, כן?
ובמקום אחר,
במדבר,
פרק זן,
פסוקי, כתב החזקוני,
שאם היו צריכים להוסיף,
הוסיפו שברים,
שאין בכוח שמונה שברים לשאת הקרשים והעמודים,
ואלו ואלו דברי אלוהים חיים.
ומקום הניחו לי,
אומר רבי ינקלה גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא.
בגמרא, בעבודה זרה כד,
אמרו
שהפרות
שנשאו ארון ברית ה'
בדרך בית שמש,
אחרי שהם היו אצל הפלישתים,
והם שלחו אותם,
סובבו את ראשיהם כלפי הארון.
הרמב״ם,
בלכות כלי המקדש,
פרק ב', הלכה יג', כתב,
שנושאי הארון נשאוהו פנים כנגד פנים,
אחוריהם לחוץ
ופניהם לפנים.
הכסף משנה לא ציין את המקור שלו.
כתב המאירי,
בעבודה זרה שם,
שמקורו בספרי ובמדרש, המקור של הרמב״ם,
ונרמז בהנהגת הפרות שסובבו ראשן כלפי הארון ואמרו שירה.
מה ביאור של שירה?
אומרת תנחומה אחרי מות ט',
וגם הובא במארשה עבודה זרה כה,
מה השירה שהם אמרו?
ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם אדוני.
משעה שהשמש זורחת
ועד שהיא שוקחת,
אין קילוסו של הקדוש ברוך הוא פוסק מפיה.
ואמר לה יהושע,
שמש בגבעון דום.
ויהושע אמר שירה במקומה,
כמו שאומר רשי, בעבודה זרה קפה.
כלומר,
שהבריאה כולה משתוקקת
למלא תיעודה שנבראה לכבוד שמיים,
וזו שירתה.
ההשתוקקות של הבריאה למלא את הייעוד שלה, זו שירתה,
שהיא נבראה לכבוד שמיים.
כשיהושע עמיד את השמש,
היא חדלה מפעולתה ושירתה,
ויהושע ערבה כבוד שמיים ושורר.
ואם כתב הרמחל,
במסילת ישרים, פרק כ״ו,
כי עילוי ויתרון הוא לדבר שזכה להיות תשמיש לצדיק,
כעניין אבני המקום שלקח יעקב ושם מרעשותיו,
והיו מריבות ואומרות,
עליי יניח צדיק ראשו.
על אחת כמה וכמה עילוי ויתרון הוא לפרות שזכו למשוך ארון הברית
ולהביאו לישראל,
ולפרים שזכו למשוך ולשאת את הקרשים והעמודים למשכן.
וזוהי שירתם.
מילוי הייעוד שלהם,
זוהי שירתם.
בואו ראו מה ששנינו בתנחומא, פרשת מסעי חטא.
למדנו את זה בשיעור האחרון.
מלפינו מבהמות ארץ.
דהיינו, הלימוד שלנו,
צריך ויכול להיות מבהמות ארץ.
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל,
למדו מפרעה של אליהו,
שבשעה שאמר להם אליהו לעובדי הבעל,
בחרו לכם הפרה האחד,
ועשו ראשונה,
כי אתם הרבים,
וקראו בשם אלוהיכם,
ואש לא תשימו,
כדי לבחון האם תרד להם אש מן השמיים,
ואחר כך הוא יזבח,
ותרד לו האש מן השמיים.
באותה שעה
נתקבצו 450 נביאי הבעל
ו450 נביאי האשרן,
ולא יכלו להזיז רגלו מן הארץ.
הפר לא רצה לזוז.
עד שפתח אליהו ואמר לו,
לך עימהם.
השיב הפר ואמר לאליהו לפני כל העם,
אני וחברי יצאנו מרחם אחד,
וגדלנו במרעה אחד על אבוס אחד,
והוא עלה לחלקו של מקום,
ושמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש עליו,
כשיזבח אותו אליהו ותרד עליו אש מן השמיים וכל העם יאמרו, אדוני הוא האלוהים?
ואני עליתי לחלק הבעל להכעיס את בוראי,
אמר לו אליהו,
לך עימהם,
בל ימצאו לי עלילה,
שכשם ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש על זה שעימי
כך מתקדש עליך.
אמר לו, וכך אתה יועצני?
שבועה שאיני זז מכאן,
עד שתמסרני אתה בידיו,
שנאמר,
ויקחו את הפר אשר נתן להם אליהו.
אז שני דברים למדנו.
האחד,
כמה משתוקקים הברואים לשמש לדבר מצווה ולרצון שמיים,
וכמה מתקוממים הם כשמשתמשים בהם לדבר עבירה.
וכמו ששנינו בפרקי דרבי עזר, יג',
שכאשר נגע הנחש בעץ הדעת,
צבח העץ ואמר, רשע,
אל תיגע בי,
שנאמר,
אל תבואני רגל גאווה ויד רשעים אל תנידני.
פסוק בתהילים ל״ו.
באומר המדרש תהילים ע״ג,
לעתיד לבוא,
אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת,
היא צווחת ואומרת,
שבת היום!
ולמדנו שאם אין הפר רוצה לזוז,
900 בני אדם לא יכולים להתיקו ממקומו.
הוא לא נגח אותם,
הוא לא השתולל,
הוא לא הפיץ אותם לכל רוח,
כמו את המתדורים.
הוא עמד
ולא יכלו להזיז את רגלו מן הארץ.
אתם רואים מה זה כוח רצון.
אחד, זה ההשתוקקות
וההתקוממות.
הוא משתוקק לעלות לשם,
והוא מתקומם. מה זה?
הוא יעלה לבעל,
ודבר שני, כוח הרצון.
אי אפשר, 900 איש,
לא יכולים להזיז אותו.
זה כוחו של רצון איתן.
ואנחנו כמוץ אשר תדפנו רוח.
מה לפנו?
מבהמות ארץ.
אנחנו צריכים ללמוד מהבהמות של הארץ מפרעה של אליהו.
ואם בכוח הרצון
להתנגד למשיכה ודחיפה של 900 איש,
אז יש גם בכוח הרצון למשוך
140 טון.
בכוח הרצון.
אתם יודעים שבשיאי גינס
יש אישה שהרימה משאית
כשהיא הידרדרה על התינוק שלה בעגלה.
בשביל להציל אותו,
היא הצליחה להרים את המשאית. היא הרימה את המשאית
שלא תמחץ את התינוק.
כוח הרצון.
אתם לא יודעים מה גלום בתוך בן אדם.
כוח הרצון.
ונוכיח זאת.
כמה שקל אהרון הברית.
האברבנאל כתב
בשמות כה פסוק יוד,
שהאהרון היה מעצה שיטים
להיותם קלים מאוד,
כדי שיהיה נקל לשאת אותו.
ואחשוב שהיה ציפוי הזהב דק,
שיוכלו לשאת אותו ארבעה אנשים על כתפיהם,
ככה אומר האברבנאל.
וגם ריבותינו בעלי התוספות כתבו,
וציפית אותו זהב טהור,
מבית ומחוץ תצפנו.
ראוי היה אהרון
להיות זהב כולו,
אלא לפי שהיה נישא בכתף,
ויכביד יותר מדי.
אז לכן הוא היה מצופה רק מבית ומחוץ.
כל זה לחדמן דאמר,
כמו שמובא ביום ע' ב'.
אבל לדעה השנייה,
שהוא היה בעובי שולי ארון הזהב החיצון טפח,
ובמאיר יישע מבואר של דעה זו היה גם בשולי ארון הזהב הפנימי טפח.
ולכל הדעות,
עובי הכפורת שעל הארון היה טפח,
כמו שמובא בסוכה ה',
אז נחשן.
הארון היה מאתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו,
ונחלקו ריבותינו.
האם אמת הכלים הייתה בת חמישה או שישה טפחים?
מה היה השיעור של אמה?
חמישה או שישה טפחים?
הלכה כרבי מאיר שהייתה בת שישה טפחים,
כמו שפוסק הרמב״ם בלכוד בית הבחירה, פרק ג' על החיות ב'.
מי שרוצה יראה את טעמו בכסף משנשם,
וגם באבננזר סימן קט.
ואם כן,
מידות הכפורת
לשיטת החזון איש הטפח, 96 מילימטרים,
144 על 86.5 סנטימטרים,
בגובה 96 מילימטרים,
שהם 119.5 אלף סנטימטרים מעוקבים זהב,
שהם כשני טון בשליש.
ולדעה שגם שולי הארון החיצון היו טפח,
ולמאירי, שגם שולי הארון הפנימי היו טפח,
יש לשלש את המשקל.
הרי שהמשקל של הארון היה שבעה טונות.
על כל זה יש להוסיף
את משקל קירות הארונות,
החיצון והפנימי,
ומשקל ארון העץ.
ומהכפורת,
במעשה מקשה,
עוצבו דמויות שני קרובים,
גובהם עשרה טפחים,
ושוחחים בכנפיהם על הארון בגובה עשרה טפחים,
דהיינו כמטר,
ומשקלם למעלה מטון,
לכך יש להוסיף,
את משקל הלוחות,
שהיו ארבעים שיאה,
כתרגום יונתן סוף דברים,
בבתנחומא פרשת תישא כו,
כך היה משקלם, ארבעים שיאה.
מסע אדם בינוני,
חמש שיאים.
כמו שמובא בבבא מציעה פ' עמוד ב',
חושן משפט, ש״ח,
נמצא שארבעה בני אדם,
אין בכוחם
אלא לשאת
משא חצי מהלוחות,
כי הלוחות ארבעים שיאה,
במשקל אדם בינוני לשאת חמישה,
והם ארבעה זה עשרים חצי.
ומה עוד משקל ארון והכפורת
והקרובים?
אז איך הם נשאו אותו?
וכל זה עשו בשביל שיהיה להם קל.
התשובה הלכאורה, הפשוטה, מה התשובה?
-אהרון נשא את עצמו.
כך כתוב, אהרון נושא נוסעיו.
תשובה פשוטה,
אז מה מתפעלים במשכן?
תשמעו רגע משהו מדהים, מדהים, מדהים.
סוגיה מפורשת היא בסוטה ל״ה מפסוקים מפורשים מיהושע ג' ד'.
כשהגיעו הכוהנים,
נושאי הארון,
אל הירדן,
נבקעו מימיו.
לא רק ים סוף נבקע,
גם מימי הירדן נבקעו מפני ישראל.
וכל ישראל עברו.
ואז הורה להם לשוב אל הגדה המזרחית,
והמים שבו לזרום.
ואז נשא אהרון את הכוהנים מעל מי הירדן השוטפים,
שנאמר,
כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון אדוני והכהנים לפני העם
ועל דבר זה נענש עוזה
כשעלה דוד את הארון בעגלה כתוב וישלח עוזה אל ארון האלוהים
ויוחס בו כי שמטו הבקר
וייחר אף אדוני בעוזה ויכהו בימות
כמו שכתוב בשמואל ב'
ו'
ו'
אמר לו הקדוש ברוך הוא עוזה נושאם נשא עצמו לא כל שכן
אהרון נושאת נושאם את עצמו לא יכול לשאת?
אתה צריך לתמוך אותו?
אמת!
אהרון נושאת נושאם
אבל עם כל זאת נשאלת השאלה
כל התביעה מעוזה שהוא לא דרש קל וחומר מנשיאת אהרון את הכהנים
מעל הירדן
מה קל וחומר?
נושאב נשא עצמו לא כל שכן?
אתה צריך לעזור לו שהוא לא ייפול?
ומדוע נדרש לקל וחומר?
הן בהכרח נשא עצמו
כי איך יוכלו הנושאים שלו לקטף מסע בין שמונה טונות
לא,
מכאן אין ראיה
יוכלו!
יוכלו!
בכוח הרצון
בכוח הרצון יכולים
ארבעה אנשים לשאת שמונה טונות
מאיפה הראיה?
מאיפה הראיה? מעוזה עצמו
אומר רבי ינקלה גלינסקי
אם אני הייתי הולך
בצד עגלה
שהיא נושאת מסע
נאמר
גוש סלע ענק
משקלו שמונה טונות
לפתע
סיבוב חד
חד שמטו הבקר
והסלע היה גולש לעברי
מה הייתי עושה?
קופץ הצידה בטרם המחצני ועוזר שולח ידו לתמוך בו
אכן כן
בכוח הרצון
אפשר לעצור שמונה טון
ויש לנו בספר השיאים של גיניס
משאית
אישה הרימה במו ידיה להציל את בנה
ומה אנחנו הצלחנו לעצור?
ומה אנחנו הצלחנו לשאת עלינו?
איפה כוח הרצון שלנו?
אפילו לבדוק תבלינים מתעלפים
איי איי איי
אז אני אספר לכם בדיחה בנושא.
לפעמים אנשים נכנסים קצת לייאוש כשפתאום מתברר להם
שיש בעיות באמת חמורות, מה נעשה, שלא עמדו עליהן
לא עמדו עליהן ומתברר
שיש בעיות
נו, אז מה, אנשים נכנסים לייאוש?
אז זוג,
זוג, נכנסו למסעדה
והבעל שואל את המלצר
מה אתה ממליץ לנו להזמין?
אז האישה אומרת לפני,
אנחנו לא אוכלים מוצרי חלב,
לא ביצים, לא בשר,
לא גלוטן
וגם לא סויה.
אז המלצה לא אומרת, תזמינו מונית.
זה פחות או יותר המצב.
בתיאבון, בחג שמח.
רבי יחנן יובל רגשי אומר,
עושו הקדוש ברוך הוא זה הקדוש רואין,
לפיקו חרבו לנו תורה ומשחוק,
שנאמור הננוח בסלומה על סדגו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).