בס"ד - 09/07/2013 - ספר דברים- פרשת דברים - החימום למצוה

"ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן", אז עם ישראל כמו שאמרנו בערבוביה, נערים על הזקנים וזקנים דוחפים את הנשים וכו' וכו' כולם באים בהתחממות, "ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו", הם אומרים למשה רבינו מה צריך לעשות, "ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן", משמע שהיה להם פחד מיושבי הארץ ורצו להגיע וכו'.

רש"י אומר: בערבוביה, כולכם זה בערבוביה,

והנה בענין המרגלים כבר תמה הרמב"ן זכרונו לברכה, מה פשעם ומה חטאתם? הלא משה רבינו עליו השלום וגם יהושע שלחו לרגל ואם כן מה חטאו בזה שאמרו: "נשלחה אנשים"? שאלה ראשונה.

ועוד יש לתמוה: הלא משה התפלל על יהושע שלא יתפתה בעצתם, וגם כלב השתטח על קברי האבות להתפלל, ואם הוא ידע - למה שלחם? שאלה שניה.

וגם הוקשה: היאך עלה על דעת משה רבינו עליו השלום שיהושע תלמידו שלא מש מתוך האהל יתפתה בעוון חמור כזה? להניא לב כלל ישראל מבא לאדמתם בשביל הכבוד המדומה? אתמהה,

אומנם עיקר הדברים הוא שהם היו אצים בדבר, ועשו בתחילה במהירות, כמו שאומר: "ותקרבון אלי כולכם", בערבוביה, והיה להם להמתין על משה רבינו עליו השלום שאם יהיה צורך לרגל את הארץ הוא ישלח מרגלים, אבל הם כי לא המתינו, נראה מזה כי היו מפחדים, ומשום מעשיהם היו במהירות ובערבוביה, כי אם היו מעשיהם רק לעשות מה שאפשר על פי דרך הטבע שאמנם כל הוא רצון השם שיתנהגו על פי טבע, כמו שבכל המלחמות הם הכינו את כל הכוח באורבים ועשו מארבים, ובנו דיג כדרך כל הארץ, ואם ככה היתה הנהגתם אז למה כל הפחד שלהם לעשות במהירות לעשות בערבוביה? הרי הם יודעים בדיוק מה לעשות.

והנה מפאת המהירות הזו שבקשו ממשה "נשלחה אנשים", נתנו פתח לשטן, "שבדרך שבא אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" והוא חושב זה סייעתא דשמייא, והוא לא מבין, שבדרך שהוא רוצה ללכת בה מוליכין אותו. והבין את זה משה רבינו כי נתנו פתח לשטן להתגבר עליהם שלא כפי מצבם,

והנה לכאורה מהלשון: "ותקרבון אלי כולכם", נראה שגם יהושע וכלב היו בזה, כי כתוב "כולכם", אבל קשה לומר כן, ועל כל פנים הרי אמרו בבא קמא דף ס': "כיוון שניתן רשות למשחית אינו מבחין", אז יכלו ליפול גם מי? יהושע וכלב, לכן התפלל משה על יהושע תלמידו וכלב נשתטח על קברי האבות, ואמנם התגבר עליהם השטן שלא כערכם על עם ישראל, בשביל המידה הזו: "כי בדרך שבא אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו"

ישמעו אוזניכם ויבינו שבכל אורחותיכם בחייכם יש דברים שאתם רוצים שאתם יוזמים שאתם חושבים שכך ראוי לעשות אז דעו לכם, שבדרך שבא אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, אדם שרוצה לדוגמה שמאמין שבבא פלוני הוא בעל כוחות, בדרך שבא אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, וגם אם הוא צריך להירפא או דבר כזה או אחר אחר למשל יביאו אותו בזמן שיאמין במה שהוא רוצה להאמין, כדי שימשיך להתפתות בדרך שהוא רוצה לילך ומכאן יבוא לידי טעות שאכן, הנה! הייתי וראיתי ונושעתי, אם זה לא בדרך התורה כמו שצריך וגדולי ישראל לא מסכימים על דרך שהוא פועל הרי זה צריך להיזהר.

והנראה עוד שבשביל הבלבול דעת שנכנס בם מטעם הפחד, לכן נכנסו בערבוביה, והיו מעט מחימום בלי סדרים, זאת אומרת: ניכנס בהם בלבול דעת, פחד, נכנסים בערבוביה, הכל היה בחימום בלי סדר, ומזה נבין את החסרון שאין סדר וקופצים מעניין לעניין בגלל לחץ,

פעם הולכים לברית ופעם קופצים לשם ופעם סוגרים חלון פעם ככה כל פעם משהו אחר, ונמשך מזה עד שגבר עליהם השטן וגרם למרגלים בשביל כבוד מדומה להוציא דיבה על הארץ "אשר עיני השם בה תמיד", אם עיני השם בה תמיד איך אפשר להוציא דיבה על הארץ שהשם שומר עליה תמיד? ולהמית את כל עם השם במדבר! זה מה שהם גרמו בשביל הכבוד המדומה שלהם עלה לכל עם ישראל שימותו במדבר 600 אלף איש, ולא זכו להיכנס לארץ המוכן להם,

זאת אומרת אם אתה מהמר על מישהו לא נכון - אתה יכול חס ושלום למות, הם האמינו למרגלים שהיה להם אינטרס אישי ואינטרס האישי היה חבוי גם מהם, וזה גרם למיתתם של עם השם במדבר, למה? כי היתה ידיעה ברורה שהארץ טובה, "עלה רש את הארץ" זאת אומרת אתם יורשים את הארץ ואתם יורשים אותה בלי שום ספק, זה אמר הקב"ה, אם השם אמר ככה, מה יש לבדוק ומה יש לבחון? מה יש את כל זה, מה יש למישהו נגד מה שאמר השם ברור?

אבל זה לא רק הם זה כל אחד ואחד, השם אומר: "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך", יש לך דבר יותר ברור מזה שהשם אומר לך תפיל עלי את כל התיק אני אכלכל אותך! אל תדאג, ולא סומכים על הקב"ה, זה כמו "עלה רש את הארץ", אם אני אומר לך שאתה כובש את הארץ למרות שיש 31 מלכים בלי שום בעיה, ואני אומר לך ש"הארץ טובה!", לא אוכלת יושביה הארץ טובה "ארץ זבת חלב ודבש", אתה מסתפק בדברי?! ואתה סומך על בני אדם שיגידו לך משהו שעלול לסתור,

הרי ממה נפשך? אם הם הולכים הם צריכים להגיד מה שאני אומר, ואם הם יגידו מה שאני אומר בשביל מה צריך אותם? ואם ילכו ויגידו ההיפך ממה שאני אומר? איך אתה יכול לקבל?! "דברי הרב או דברי התלמיד דברי מי שומעים?" אז ממה נפשך על מה הולכים?

אז אם השם אומר: "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך", אז מה אתה עושה בדיקות לקב"ה ואומר 'כן אבל מאיפה מאיפה זה יבוא מאיפה זה יהיה מה זה זה?' קשקשן אתה עושה חטא המרגלים, איייייי.

ראו כמה קשה חטא כל שהוא, שהקדימו לעשות, מה שהיה צריך באמת לשלוח מרגלים כדי לדעת רק מאיפה להיכנס ולצאת ופה ושם כי הם חויבו לעשות בכל בטבע, אבל בלי חימום בלי פחד, מכיוון שהקדימו מצא השטן מקום להשטינם, יש מידה: בדרך שבא אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, ואחרי זה הוא חושב זה סיעתא דשמיא, זה כמו רשע שמחפש לעשות עבירה ועלתה בידו ורוצה לעשות עוד עבירה ועלתה בידו ורוצה לעשות עוד עבירה ועלתה בידו ואומר 'נו, אם השם לא היה רוצה ממה שאני עושה הוא היה נותן לי אפשרות? כל מה שאני רוצה אני עושה, רוצה לעשות עבירה כזאת הנה עושה עושה הנה אני עושה את כל העבירות, רוצה כסף הנה כסף רוצה הכל הנה אתה יכול, אז מה אתה אומר איפה הקב"ה? אם לא היה מוצא חן בעיניו הוא היה מונע ממני',

-      שוטה! "בדרך שבה אדם רוצה לילך - בה מוליכין אותו, "הבא להיטמא פותחין לו", כך מה שאתה רוצה - אבל יבוא חשבון, והשם לא ממהר, אז לכן זה הטעות של אנשים, אם זה לא מעוגן "ועצת השם היא תקום", אז "רבות מחשבות בלב איש" ולא יעלה בידו דבר, רק "עצת השם היא תקום", אם אתה מתאים מה שאתה עושה לעצת השם זה מאוגד ומאוחד עם עצת השם אז "היא תקום" אבל אם זה לא הולך ככה זה לא טוב.

וגם אם תהיה קימה של זמן מסוים זה לצורך הנפילה, ככל שתעלה יותר הנפילה תהיה קשה יותר. אז ראו כמה קשה חטא כלשהו שהקדימו לעשות, מה שצריך היה באמת לשלוח מלאכים, אבל חימום בלי לחץ, בלי פחד ומכיוון שהקדימו מצא השטן מקום להשטינם בגלל במידה "בדרך שבה אדם רוצה לילך בה מוליכין אותו".

וראו מה עלתה בידם הקדימה, המרגלים אשר הכתוב אומר עליהם: "ואקח מכם" המרגלים שהכתוב אומר עליהם "ואקח מכם", זאת אומרת מן המובחרים מן הברורים שבכם, מן המסולתין שבכם, התבוננו מה הוא מבוררים ומסולתין בדורו של משה, אין בעלי מדרגות כאלה בדורות שאחריהן, ונכשלו בעוון כזה בשביל כבוד מדומה, כבוד מדומה שררה, תפקיד, הרב הראשי לישראל בושה וחרפה, עד שנמשך מזה כי מהבכייה שבכו בלילה ההוא נקבע בכיה לדורות, כי הבכייה שבכו בלילה ההוא - נקבע בכייה לדורות, וחרבו בתי המקדש, וכל הצרות והאסונות עד עכשיו בגלל הכבוד מדומה של כמה יהודים שהיו מהברורים ומהמסולתין שבישראל בשביל כבוד מדומה, תראו מה ההשלכות של אדם אחד שטועה כמה יכול לגרום, ופה היו רוב שטעו, רוב שטעו, המיעוט ניצל יהושע בין נון וכלב בן יפונה, שהיתה להם רוח אחרת.

לפי הנראה כי עיקר קביעה בכייה לדורות וחורבן בית מקדשנו היה בשביל הבכייה. בגלל שעם ישראל שמעו את הבשורות מה קורה בארץ כשבאו המרגלים, בכו, כי הבכייה מורה על חימום הדבר שהם התחממו מזה. אינו דומה העושה עבירה בחימום למי שעושה בלי חימום, מי שמתחמם לעבירה עונשו הרבה יותר גדול, מי שעושה עבירה בפחות חימום עונשו קל יותר, אותה עבירה.

וכמו שמצינו: הנוגע בנבלה אינו טעון כיבוס בגדים, והנושא את הנבלה צריך כיבוס בגדים, והנראה הוא כי הנושא שהוא נושא זה מחמם מעט את הגוף, ומתדבקת טומאה יותר בו, בגלל החימום המאמץ אז נדבקת הטומאה יותר,

להבדיל כתוב: מי שמתחמם בשעת קריאת שמע - מצננים לו גהינום, כנגד חימום למצוה מצננים גהינום,

עכשיו צאו וחישבו: אם אדם עושה עבירה בחימום עונשו רב לכן יש גהינום של אש, ויש גהינום של קרח שלג, ולמה זה? הגהינום של אש כנגד העבירות שעשה בחימום, אז עצם הגהינום זה החימום שהיה לו בעבירה, כפי שיעור החימום שהיה לו ככה זה מתתרגם שם. ואם הוא היה קריר במצוות - אז שמים אותו בגהינום של שלג, זה לא פחות קשה וכואב משל אש,

עכשיו צאו וחישבו: אם חימום לעבירה מקנה יותר גהינום, חימום למצווה מקנה יותר שכר. אז מי שבונה בית הכנסת "ועשו מקדש ושכנתי בתוכם" ונוטפת ממנו זיעה וזיעה וזיעה והוא סוחב עוד דליים ועוד דליים של חול של אבנים והכל והוא לא נח ולא ישן - מה השכר שלו על כל פסיעה ופסיעה, הרי יש שכר פסיעות על כל פסיעה ופסיעה, מי שהולך לבית הכנסת עם חליפה מקבל שכר פסיעות.

נבוכדנצר הרשע פסע שלוש פסיעות זכה ששלושה מבניו שלטו בכיפת העולם, על כל פסיעה, לכבוד השם והוא רשע גמור, עובד עבודה זרה הוא לא השתנה, אבל לכ' השם,

אז ההולך לבית הכנסת להתפלל מה שכרו? הוא נבוכדנצר, והוא מקיים מצוה וגדול המצווה ממי שאינו מצווה, אז אם הוא קיבל כיפת העולם שלטון, אז מה מגיע לאדם שהוא מצווה? פי כמה וכמה על כל פסיעה וכמה פסיעות כשהולך לבית הכנסת? וזה עם חליפה, ואם הוא בא לבית הכנסת בשביל להרים בית הכנסת, להקים בית הכנסת שזה יהיה לדורי דורות כל הזכויות האלה וייהנו מזה מאות אלפים ועשרות אלפים אנשים בכל העולם כולו מהשידורים והכל - אז מה השכר שלו על כל נטיפת זיעה?

אז אם חימום לעבירה זה ככה גהיני גהינום אז איזה גן עדן יקבל מי שטורח ומתייגע בהפוך, כמה שהוא עושה אחרי כלות הכוחות זה עוד יותר! "כפום צערא אגרא" זה הבחינה בין יש שונה פירקו בין 100 ל-101 עוד דלי אחד יא חביבי זה כבר שכר אחר זה ספירה אחרת, בכלל אינו דומה, ואם זה כל יום – יא חביבי ואם זה מיעוט שינה – יא חביבי וכן על זה הדרך אין ספור,

יש 70 מעלות לצדקה וכתוב מי שעושה צדקה, צדקה זה לאו דוקא בכסף, גם הצדקה מתתרגמת במה שהאדם נושא, נגיד צדקה הוא רוצה לתת מאכל לעני אז הוא נושא איזה ארגז, המשקל גם בחשבון, הפסיעות גם בחשבון, והמדרגות גם בחשבון, כל דבר ודבר המחשבה השמחה במצוה, הזריזות, הזריזות לא התעבנות הזריזות וכן הלאה, לא כל רגע סיגריות תה קפה רגע תן לנוח תן זה, זאת אומרת כמה שאדם יותר טרוד במצוה כי מה זה? הוא מתקרר הרי אמרנו שכל העניין זה החימום, כמה שיש יותר חימום ככה הוא זוכה, אז אם הוא שם מזלג בתה ומזלג מחמם וברגע שהוא מוציא את המזלג אז זהו זה כבר לא מבעבע, אבל הוא הוא מחזיר את המזלג עוד פעם מבעבע, הביעבוע זה רתיחה ועל הרתיחה מקבלים, על ההפסקה לא מקבלים, אומנם היא לצורך רתיחה מחודשת אבל זה לא דומה,

שתיים עשרה שנים + שתיים עשרה שנים של תורה עם שלום עליכם באמצע מאשר בלי שלום עליכם באמצע, אז זאת אומרת המצוות: כמה שאדם טרוד המצווה ללא הפסקה ללא לאות זה מראה את אורך הנשימה שלו לעבוד את השם ולהכניע את יצרו, לא נותן ליצר - הרע להיכנס להפסקה קלה. כי בהפסקה הקלה הוא כבר לקח סיגריה זה עוון בפני עצמו ואחר כך הוא גם ידבר שטויות עם ההוא והשני ויצחקו ואולי גם יגידו לשון הרע משהו ואולי יסתלבטו על מישהו וככה וככה, מה הרויח באמצע שיא המצוה הפסיק עשה שתי עבירות שלוש חזר בחזרה עשה עליו פרנסה יצר - הרע וזהו,

כמו שהיה פה: באו בבהילות באו בחימום של עבירה רוצים ככה וככה וככה - מצא מקום השטן להשטינם ומה קרה? מתו כל דור המדבר! יא חביבי,

הנראה כי נשיאות כשנושאים דבר זה מחמם את הגוף ונדבקת הטומאה יותר, וכל שכן כאן הבכייה והחימום מורה שהיא בטעם, בטעם של חטא והכל בא לדור מרומם כמותם בשביל שהקדימו ואמרו "נשלחה", וקרבו הדבר לדרך הטבע ורקד השטן בם! וחרבה עירנו ושמם בית מקדשנו! וגלינו מארצנו רחמנה לצלן.

אז לכן צריכים ללמוד את מה שלמדנו פה על צד ההיפוך זאת אומרת: אם ככה בעבירה ובחימומה ובפזיזות לעבירה ואי האמנה בדברי השם ב-100%

מה גודל ההפסד מי שהולך בהיפוך, התחמם למצווה וברציפות, ובזריזות, ובשמחה, ולא נותן לשטן להיכנס באמצע, ומאמין להשם בכל מה שהוא אומר, אשריו ואשרי חלקו מה שהוא זוכה לבלי סוף ולבלי גבול.

אז תזכרו: פסיעה של רשע עובד עבודה זרה לא היה כדוגמתו נבוכדנצר הכנתה לבניו שליטה בכיפת העולם, מה מגיע ליהודי??????.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.