בס"ד 08/07/2013 - ספר דברים – פרשת דברים - הנערים דוחפים את הזקנים

 "ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו את הארץ וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא אליהן",

אז כתוב כאן ותקרבון אלי כולכם, להלן כתוב "ותקרבון אלי כל ראשיכם שבטיכם וזקניכם", ילדים מכבדים את הזקנים, שקנים מכבדים את הראשים, וכאן הוא אומר: "ותקרבון אלי כולכם": בערבוביה, ילדים דוחפים את הזקנים זקנים דוחפים את הראשים כה מביא רש"י מהספרי,

נמצא אתה אומר שתי קריבות הן: אחת קרבה לשם שמים ואחת קרבה שאינה לשם שמים, "ותקרבון ותעמדון תחת ההר" זו קרבה לשם שמים, "ותקרבון אלי כולכם" זו קרבה שאינה לשם שמים. שקרבו תחת ההר זה היה תחת כבוד נערים מכבדים את הזקנים את הראשים אבל, "ותקרבון אלי כולכם" בשליחת המרגלים: פה זה היה בערבוביה כמו הפגנה, כולם באים על כולם זה לא לשם שמים.

מכל החטאים שהזכיר משה רבינו עליו השלום לפני מיתתו הזכירן ברמז מפני כבודן של ישראל, אבל הוא בחר שתי חטאים יוצאים מן הכלל להוכיח אותם בפירוש ובהרחבה:

אחד: זה מינוי הדיינים והשופטים, שכאשר הציע להם: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים, ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דיברתה לעשות" ודרשו חכמים זכרונם לברכה "ותענו אותי" - חלטתם את הדבר להנאתכם, כלומר שמחתם על הצעתי וקבלתם אותם בזרועות פתוחות, אה... סוף סוף מחליפים את משה רבינו,

היה לכם להשיב: "משה רבינו ממי נאה ללמוד ממך ומתלמידך? לא ממך שנצטערת עליה?"

אלא ידעתי מחשבותיכם, שהייתם אומרים: "עכשיו התמנו עלינו דיינים הרבה, ואנו מביאים להם דורון, והוא נושא לנו פנים",

ולא עוד אלא הגדלתם לעשות: "ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דיברת לעשות", 'נו, תוציא לפועל!', אם הייתי מתעצל להוציא דבר לפועל אתם אומרים 'עשה מהרה', ילה ילה נו נו קדימה תמנה קדימה, זה היה דבר אחד שהוא הרחיב.

דבר שני: מעשה המרגלים, משה רבינו עליו השלום מרחיב כאן את הדיבור ומגלה לנו כאן דברים חדשים בפרשה הזו שלא נאמרו פרשת "שלח", ראשית כל הוא מספר לנו איך נולד הרעיון הזה של שליחת המרגלים.

וכך היה המעשה. "ותקרבון אלי כולכם" ולא הסתפקתם בשליחת אנשים נכבדים באים אלי להציע לי את המעשה הזה, אלא "ותקרבון אלי כולכם" ילדכם זקניכם וראשכם ובערבוביה ילדים דוחפים את הזקנים והזקנים אפילו הזקנים המיושבים והמכובדים נתפסו לדחיפה וגם הם דוחפים את הראשים, וכל הקירבה הזאת אינה לשם שמים, יצא מזה שנהפכה למרידה ביושב בשמים ולבכיה לדורות תשעה באב.

השמחה, והדחיפות - והדחיפות למנות שופטים במקומו של משה רבינו עליו השלום, והקריבה בערבוביה של הילדים הדוחפים את הזקנים והזקנים את הראשים; מראים על רצון לפרוק מעליהם את עולו של משה רבינו עליו השלום, על הרצון של השוויון בנטל! על הרצון של שוויון של "כולכם"! דכל דאלים גבר! לדחוף ולהתקרב אל המטרה בזרוע, ומכאן רק צעד אחד: "ולא אביתם לעלות ותמרו את פי השם אלוקיכם ותרגנו ותאמרו בשנאת השם אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו בידי האמורי להשמידנו", וזה אמרו אותם אנשים אשר נשאם השם "כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד המקום הזה".

ואנו קוראים את הפרשה הזאת בשבת לפני תשעה באב, יום חורבן בתי מקדשנו, בגלותנו מארצנו, כיום בכייה לדורות, כדי לדעת את השורש פורה ראש ולענה מהיכן זה התחיל? מהרצון להשתחרר מעולו של משה רבינו עליו השלום. ומההכרה שישנם בעם זקנים וראשים, בקיצור צריך לחלק תפקידים, ואין לילדים נערים לנהוג בהם.

ויפה המשילו חכמים זכרונם לברכה את הדבר הזה על הפסוק: "ואשימם בראשכם"

אמר רבי יהושע בן לוי: אם אי אתם נשמעים להם אשמה תלויה בראשכם.

משל למה הדבר דומה?

לנחש הזה שאמר הזנב לראש: "עד מתי אתה מתהלך תחילה? אני ילך תחילה!"

אמר לו: "הלך",

ומצא גומה של מים והשליכו לתוכו, הזנב השליך את הראש לתוך הגומה, מצא אש והשליכו לתוכו, מצא קוצים והשליכו לתוכן, מי גרם לו? על שהלך  הראש אחרי הזנב.

כך כשהקטנים נשמעים לגדולים הם גוזרים לפני המקום - והוא עושה, הקב"ה שומע לזקנים, ובשעה שהגדולים הולכים אחרי הקטנים - נופלים לאחר פניהם. זה מה שיש היום.

ועיין "בכלי יקר" שכתב: ומן הקרבה הזו שלא היתה כהוגן נראה ליישב מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "ח"י קללות קילל ישעיה את ישראל ולא נתקררה דעתו, עד שאמר "ירהבו הנער בזקן".

וכי הנביאים היו שמחים לאידם חלילה? עד שאמר "ולא נתקררה דעתו"? ח"י קללות! ולא נתקררה דעתו?! מה, רוצה כל כך לקלל את ישראל ושמח לאידם?

אלא כך הפירוש: שבכל הקללות חם לבו בקרבו מהשריפה אשר שרף בו הספק לידע למה זה? ועל מה זה? למה זה? ועל מה זה "הפלא השם את מכותיו"? ואיזה עוון גרם להם את כל זה?

לא התקררה דעתו של ישעיה הנביא עד בלי הגיד לו מבטן מי יצאו כל התלאות האלה? על מה נתקללו ישראל בכל הקללות האלה?

עד שאמר לו השם יתברך "ירהבו נער בזקן", אז נודע לו שכל העונשים הללו נמשכו מחטא המרגלים, שהיו הילדים דוחפים את הזקנים ובזה קבעו בכייה לדורות, ועד היום לא הוטהרנו ממידה זאת שהנערים דוחפים את הזקנים, והלא היא המחרבת שני בתי מקדש, ועוד ידה נטויה של מידה רעה זו עד אשר ישקיף השם וירא!

אתם שומעים?

וכשאנו עומדים בשבת לפני תשעה באב וקוראים דברי תוכחה אלה של אדון הנביאים, המראה לנו על הסיבה הראשונה שהוליכה לחורבננו וגלותנו, עלינו לחפש את דרכנו ולתקן את הדבר ולהיטהר ממידה רעה זו שהנערים אומרים לזקנים מה לעשות.

באים ומספרים להם סיפורים היה ככה וככה ולטובת העם והציבור וזה - וזה ותורה וקידוש השם וחילול השם ומוכרים כל מיני סיפורים זה הצרה שעד עכשיו לא הוטהרנו ממידה רעה זו, ורצו להחליף את משה רבינו למה?

הוא אמיתי, אבל אם יהיו דיינים אחרים ומנהיגים אחרים אפשר יהיה לשחד אותם ואז הן יעשו מה שאנחנו רוצים וישאו לנו פנים, אבל משה רבינו; אתה יכול לתת לו שוחד? אתה לא יכול! אז מי צריך אותו? יותר טוב כאלה שאפשר להסתדר איתם, אתם שומעים.

אז כשעומדים בשבת לפני תשעה באב ורואים את דברי התורה של אדון הנביאים שמראה לנו על הסיבה הראשונה שהוליכה לחורבן ולגלות עלינו לתקן את דרכנו לתקן את הדבר להיטהר ממידה רעה זו, רק אז נזכה לבנין בית המקדש ויקויים דברי הנביא (זכריה א, טז): " כֹּה אָמַר השם שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַ‍ִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם השם צְבָאוֹת וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם", ונאמר (ישעיה נא, ג) " כִּי נִחַם השם צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן השם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה"

אז זה במידה ואנחנו נתקן את המידה הרעה והפסולה הזאת ש"ירהבו הנער בזקן". זה מה שכתוב בסוף משנה בסוטה: ש"זקנים מפני נערים יקומו, ונערים פני זקנים ילבינו, וירהבו הנער בזקן", זה מה כתוב באחרית הימים, ו"חוצפה ישגה" ואת כל זה רואים עכשיו. וזה מה שאומרים זה רק השאריות ממה שנשאר,

אבל תיראו איפה זה התחיל: כשבאים הפגנה! איך יכול להיות שכולם באו פתאום בבת אחת? זאת אומרת שהיה דיבורים לפני כן היה איזה טיכוס עצה, זה לא פתאום כולם קבלו רוח הקודש לקלקל, אלא זה "כולכם, ותקרבון אלי כולכם" בערבוביה, בלי סדר! אחד על השני, נערים דוחפים את הזקנים, זקנים את הראשים וכולם טוענים כן! "נשלחה אנשים" רוצים לתור את הארץ אז מה מחפשים בעצם? שיתברר שזה האמת שהשם צודק וארץ טובה וכו' וכו', או שרוצים את ההיפך?

זה אומר משה: רציתם להחליף אותי. ולמה רציתם להחליף אותי? כי כשאני אמרתי לכם "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר דיברת לעשות" חלטתם את הדבר להנאתכם! שמחתם על הצעתי, קיבלתם אותה בזרועות פתוחות,

לא היה לכם להשיב: "משה רבינו! ממי היה נאה ללמוד ממך או מתלמידך? לא ממך שנצטערת עליה!" הכרת הטוב! אנחנו יכולים חלילה להחליף אותך חס ושלום במישהו אחר, אתה שנשאת אותנו כל כך הרבה שנים אז אנחנו נחליף אותך חס ושלום?

אלא ידעתי מחשבותיכם, הייתם אומרים: "ווי ווי ווי עכשיו יתמנו דיינים הרבה אנחנו נביא להם דורון וישאו לנו פנים!", לכן אמרו לעשות מהר מהר מהר להוציא לפועל מהר מהר מהר.

אתם מאמינים דבר כזה? כמה כפיות טובה יכולה להיות? בן אדם הציל אותם הוציא אותם מפרעה הוציא אותם מהגלות הוציא אותם מהכל בקע להם את הים, עשה 10 מכות במצרים, הציל את הבכורים, מה לא עשה! נתן להם עניני כבוד נתן להם הכל הכל הכל,

"ילה תביא תביא דיינים תביא תביא",

למה? אינטרסים,

נו, שום דבר לא השתנה זה רק ממשיך, זהו עד עכשיו זה עובד ככה,

ועל זה כתוב ש"לא נתקררה דעתו של ישעיה" עד שהבין מהסיבה שקבלו כל כך הרבה קללות 18 קללות ח"י קללות והאחרונה בהן היתה "וירהבו הנער בזקן". זהו! זה הסיבה: שהזקנים נדחפים על ידי הצעירים. הבנתיוכם?