גילוי כבודו יתברך בעולם ע"י מי? | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

חילול

על גבי חילול.

ולשם מה בא כל החילול הזה?

עצם זה שעם ישראל עוברים עבירות לחילול השם.

עצם זה שהשם מעניש אותם.

ויבואו אל הגויים של רבי השם ומחללו את שם קדשי.

איך הם מחללים את שם קדשי? ואמור להם עם השם אליהם ארצו יצאו.

אז עוד פעם נהיה חילול.

גם מענישה נהיה חילול.

למה עושה את זה הקדוש ברוך הוא?

כדי לקרב אותנו אל התשובה.

הוא מוכן לסבול

חילול על חילול

בשביל לקרב אותנו אל התשובה.

הרי זה גדר דחייה.

כמו שקדושת נזיר

וכהן גדול

נדחה מפני מת מצווה,

וקדושתם נדחית

מפני מת מצווה,

הרי הם קדושים, הם לא צריכים לחלל את קדושתם,

אבל מת מצווה

דוחה את קדושת הכהן הגדול והנזיר.

זה נקרא דחייה, גדר דחייה.

כך אמר השם יתברך.

מוטב יתחלל שמי הגדול,

אבל למען שישוב הרשע.

וזה בגדר דחייה שמוכן כביכול הקדוש ברוך הוא לדחות

את כבוד שמו

על חשבון חילול שמו,

של להוציא אותם לגלות, לענישה, בשביל שיתעוררו.

ובינתיים יהיה חילול השם מהגויים שיגידו איך זה פאפו.

וכל זה גדר דחייה בשביל שישוב הרשע.

כמה גדול חסד השם.

כמו שהשם מוכן שימחה שמו על המים בשביל שלום בית.

הקדוש ברוך הוא מוכן בשביל שהרשע שוב בתשובה.

עיין מה שכתב רשי,

זיכרונו לברכה, ביום ה'-ו',

דיבור המתחיל באמור להם.

כשאדם חשוב עובר עבירה

ופורענות באה עליו,

אומרים מה הועילו לו?

ראה החסידים

והחכמים

רעה באה עליהם.

כשנאמר ויחללו את שם קודשי,

במה חיללו,

באמור עליהם האומות שגלו ביניהם, ראו העם ה' אליהם לא יכול להצילם.

כן?

אז אם רואים אדם דתי שהוא עובר עבירות והוא מקבל עונשים,

הוא אומר מה הועילו לו?

הנה עשה מצוות, עשה זה, פה לא מועילו שום דבר.

אבל לא דתיים הוא עשה עבירות.

כן, יש גם דתיים שעושים עבירות, מה לעשות?

אבל ברגע העבירה הוא לא דתי.

הוא דתי בטפילים בבוקר. ברור הוא אומר. הוא משהו אחר.

מה זה דתי?

דתי זה חוקי, שאומר חוקים. דת זה חוק.

ודתיהם שונות וחוקיהם שונים.

הוא לא דתי, הוא לא שומר את החוק הזה.

הוא דתי רבע.

חלק. כמו עבריין תנועה.

הוא נוסע טוב כל הזמן, חוץ מתי שהוא עובר עבירות.

אז אתה לא יכול להגיד מה עולה לו הדת הזאת.

ואם הוא היה דתי באמת הייתה מועילה לו.

אבל החילוני כן אומר.

החילוני אומר.

אה, במציאות רחזות דתית.

אז מה הוא אומר? הוא אומר הנה צדיק והוא מקבל עונש.

והנה הצדיקים והם מקבלים עונש.

אז הוא אומר, מה יצא לו מזה ששומר מצוות?

הוא לא מבין

שמדקדקים על כל עבירה ועבירה ועל כוחות הסערה וכל הדברים האלה.

הוא בשבילו, אם הוא דתי ושומר תורה ומצוות, צריך להיות מוגן מכל דבר, כאילו.

כאילו מיוחס.

אבל אם זה לא ככה זה, אז מה יצא לו?

ככה הוא אומר.

וזה החילול.

כן.

כמו שנגיד.

בשביל מה הוא הוציא רישיון? בסוף עשו לו רפורט.

הוא היה הולך ברגל, לא היה לו כלום.

בשביל מה הוא הוציא רישיון?

זה היה טיפשות.

זה כמו שתגיד ככה.

מה הוא עושה לו שהוא הוציא רישיון?

למד תיאוריה ועבר טסט ושילם כסף והכל בסוף עשו לו רפורט.

היה יושב בבית, אני. כן, היה יושב בבית, היה הולך ברגל, היה קונה קורקינט, היה זה.

זה טיפשות. אבל זה כאילו חילול השם, כאילו שואלים אנשים טיפשים שאלות.

כשהצדיק נענש

קשה בדבר עבירה כחוט השערה,

כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו,

יש כאן גדר של צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם בדרכי השם ממש.

כי בעיני הבריות הרי הוא צדיק גמור.

ואף על פי כן אירע לו כזה שהוא קיבל עונש.

אם כן, לפי דעתם, הרי כאילו לית דין ולית דיין, חס ושלום והכל במקרה, הנה אתם אומרים, אתם אומרים.

וזה הסתר גדול לכבוד השם יתברך.

אבל תקשיב טוב,

מכל מקום

נדחים האנשים ההם וקלקולם למען יזכה הצדיק וילמד מעונשו.

אומר הקדוש ברוך הוא, כל הטיפשים והטועים האלה שחושבים,

הנה אין דין ואין דיין, הכל מקרה וזה,

ובשביל זה הם כאילו התקלקלו.

כל אלה נדחים

מפני הצדיק שחטא,

והשם מעניש אותו, כדי שילמד מהעונש.

שווה לו שהצדיק ילמד מהעונש, אף על פי שיהיה מזה חילול השם, שיאמרו אנשים דברי הבל ושטויות וכזמים,

והם יידחו בכמויות אלפים ורבבות,

ובפרט אם אתם בלוויזיה הראתה ואמרה ועשתה ועוד עזרה להם להידרדר,

שווה לקדוש ברוך הוא בחשבון,

בשביל שהצדיק יתקן את דרכו.

בדבר הזה הספציפי, קחו את הסערה.

שווה לו.

והרי זה הסתר גדול לכבודו יתברך.

מכל מקום,

נדחים האנשים ההם בקלקולם למען יזכה הצדיק וילמד מעונשו.

ואפילו הם מרובים מאוד.

עולם מלא של רשעים,

שילמדו מזה את ההפך.

והצדיק רק אחד.

מכל מקום הם נדחים בשבילו.

מפה רואים,

ממש, שבזכות צדיק אחד העולם עומד.

הקדוש ברוך הוא מוכן לוותר על עולם שלם של צדיק העולם.

זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא משה רבינו.

הקלנו בדבר והורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום במנו.

עשרה דורות מנוח ועד אברהם,

וכולם היו מכעיסים ובאים לפניו.

וכל החילול הזה נדחה

למען אפשרות התיקון שיבוא על ידי אברהם אבינו.

שיראה,

שיראה את כל החילול הזה ויתקומם אברהם נגדו ויבוא לאמונה טהורה ויזכה לו ולדורות.

אברהם רואה את החילול הגדול של עשרה דורות,

מתקומם נגד עשרה דורות.

בא לידי אמונה טהורה נגד הטבע, נגד השכל, נגד הכל.

וזוכה לו וזוכה לדורות.

בזה נוכל לראות את הטעות שבמחשבה המתגנבת לפעמים אל ראשנו.

לחימת תועלת יש בנו,

מיעוטה דמיעוטה של עובדי השם,

שכל העולם ממש הולך בכיוון הפוך.

וניהי בעינינו כחגבים.

וכן היינו בעיניהם.

אם אתה חושב שאת עצמך קטן ואתה כלומניק, כי אתה מיעוט,

אתה ככה תראה בעיניהם.

זאת אומרת, זו מזווה גדולה להיות מהעדה.

ודאי, במקום הנכון.

ודאי, ודאי.

בכל העם העמדה. ודאי.

על זה התשובה היא.

הרי אינך יודע את הערכים האמיתיים,

איך נראים הדברים לפניו יתברך. אדרבה,

במקום להתרפות,

עלינו להתחזק במצב כזה.

הרי אוהבי עצמנו אנו.

ואם כן, למה לא נשתדל שנזכה בכל קידוש השם העצום היוצא על ידי מעשינו,

כשהם נעשים כנגד כל החילול המצורף והמאורגן של כל העולם יחד?

אז זו ההזדמנות.

לקחת עכשיו, אתה מבין,

את כל הזכויות של כל העולם כולו.

זו ההזדמנות.

זאת אומרת,

אם אנחנו אוהבים את עצמנו,

אז הרי אנחנו צריכים להשתדל לזכות בכל קידוש השם העצום היוצא על ידי המעשים שלנו הבודדים.

אנחנו בודדים, מיעוט.

בשעה שנעשה חילול מצורף ומאורגן של כל העולם יחד.

כולם חיים איך שהם רוצים, איך שהם באים להם הכל, ואנחנו מדקדקים ומשתדלים.

עושים הכל ואנחנו מיעוטה דמיעוטה כאילו בטלים ומבוטלים כאילו אומר הקדוש ברוך הוא תקשיב אתה אחד אפילו אני לא רואה את העולם בכלל זה חול

חול

זה חול לבטון זה הכל

כתוב שהקדוש ברוך הוא

ברר עשר דורות בנפה

בחול ברר ברר ברר ברר עד שמצא מרגלית

מי זאת המרגלית?

אברהם אבינו

עשרה דורות כביכול הקדוש ברוך הוא עושה ככה ככה בחול

עושה

זורק אין כלום עוד עוד עוד עד שמצא

אחרי עשר דורות אברהם אחד

חול העולם חול

הקדוש ברוך הוא צריך אחד אפילו

אחד אמיתי, מספיק.

צדיק יסוד העולם,

זה מה צריך.

הוא יציל את כל החול.

החול מתקיים בשבילו, שיהיה לו על מי לדרוך.

נמצא.

נמצא.

שכל החילול הנורא שאנחנו רואים בעולמנו,

כל תכליתו של החילול הנורא שאנחנו רואים בעולמנו,

היא להביא לידי התשובה שלנו.

ואם כן, מה גדולה האחריות ומה נורא העונש,

אם גם אנחנו לא נקדש את שמו יתברך, חס ושלום?

אם כן,

בשלנו כל החילול הנורא והאיום ההוא.

כי אנחנו גרמנו שכל החילול הרב היה ללא תכלית.

ולא היה ראוי שיידחה קידוש השם עבורנו,

מכיוון שלא השתמשנו בהזדמנות הזאת להגיע לעמוד את השם פנימית.

שהקדוש ברוך הוא מוכן לדחות אלפים ורבבות, מיליונים,

כנגד צדיק שהרשיע בדבר מסוים וילמד מזה ויתקן.

ואם זה לא נעשה,

אז כל החילול השם לחמור נצלן על הגב שלו.

כי את כל זה עשו בשבילו,

ומוכן השם לעשות כל זה בשבילו, אבל תלמד.

אבל אם הוא לא לומד ולא עושה ולא מתקן,

ייתלה בו כל החילול.

אמרו זיכרונם וברכה בסנהדרין צדיק חטא.

אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי,

או בדור שכולו חייב.

היינו שיהיו שני מצבים שבהם

אין תועלת עוד בהסתרים.

אחד, כשכל ישראל זכאים,

וממילא אין עוד צורך לחילול השם שבגלות,

ואין טעם עוד לדיחויים של קידוש השם הכללי.

והיינו, מה שאנחנו אומרים בקדושה של ימים נוראים, ובכן, תן פחדך, אדוני אלוהינו, על כל מעשיך,

כמו שידענו, מי זה ידענו?

אנחנו עם ישראל ששלטון לפניך.

אז במצב הזה, כשכל ישראל זכאים, אין צורך עוד בחילול השם שבגלות,

ואין טעם עוד לדיחויים של קידוש השם הכללי,

ואז כולם יודעים כבר את השם,

והשלטון מלפניך,

אז כבר אפשר להביא את הגאולה, ואין צורך בהסתר, שכאילו חושבים

שהמיעוט לא צודק והרוב צודק.

המצב השני

הוא מצב שכולו חייב, חס ושלום.

ואז אין תועלת כבר בתוספת חילול,

כי אין מי שילמד ממנו.

הרי אמרנו שכל המטרה שמוכן השם שיהיה חילול,

אצל הרבים,

לטובת היחידים.

אבל אם כולם כבר חייבים, כל הדור חייב,

אז כבר לא מועלת תוספת החילול, כי אין מי שילמד ממנו, ולא נשארת ברירה,

אלא להביא את התיקון בהתערותא דלילא, בהתעוררות מן השמיים.

וזה הביאור של תפילת משה

לאחר מעשי העגל,

כשאמר השם יתברך

ויהי חרפי בהם ואכלם

ואעשה אותך לגוי גדול.

והאשים משה רבנו עליו השלום.

למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם על פני האדמה?

למה יאמרו מצרים? זה חילול השם, יאמרו מצרים.

וכן אחרי חטא המרגלים חזר כעניין הזה שהשם אמר אקנו בדבר באור אישנו ואעשה אותך לגוי גדול.

ומה השיב משה?

ושמעו מצרים, מה אמרו? מבלתי יכולת השם להביא את העם הזה.

מה טען משה?

שיהיה חילול גדול ונורא כל כך עד שכל העולם יהיה בבחינת כולו חייו

ולא יהיה מי שילמד מזה. ואם כן, מה תועלת בחילול?

ועל מה שאמר השם ויעשה אותך לגוי גדול במקומם?

טען משה בענווה שלו שחילול נורא כזה

לא יוכל לסבול.

גם הוא לא יוכל לסבול את הדבר ולהיות מסוגל ללמוד ממנו.

אמר, ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת,

מכיוון שלא תהיה תועלת בחילול.

אין דרך

אלא למצוא תיקון במידת הרחמים.

זאת אומרת, גם הוא לא היה צדק, כאילו... לא, הוא אמר, אני לא אוכל... הוא לא יהיה אחד הזה ש... הוא בכוונה, אמר,

בענווה אני לא אוכל לעמוד בזה, כאילו שאני אספוג,

אוכל להסכים להשלים עם כל החילול. גם אני לא אוכל לתקן כבר במצב כזה, אני אהיה במצב...

אז מה, אני אהיה חדש?

שאני לא אוכל ללמוד ממנו. כן, זו אמירה, לא שהוא לא יכול.

כן, זו הענווה שלו. הוא לא רצה, איך קוראים לו? שמה, ילכו כולם בשבילו?

שהוא יישאר היחידי והסכה לגוי גדול?

זהו, נכון.

וזה שהזכיר משה בתפילתו,

ועתה יגדלנה כוח אדוני כאשר דיברת לאמור

אדוני ערך אפיים,

הזכיר עליהם מידות הרחמים שהוא למד קודם לכן מהשם.

וכתב שם רשי, זכרונו לך, דבר נפלא,

על פי סנדרים קי'א.

כשעלה משה למרום,

אוי, איזה דבר זה, כשעלה משה למרום,

מצאו לקדוש ברוך הוא, שהיה יושב וכותב,

אדוני,

ערך אפיים.

אמר לו לצדיקים?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אף לרשעים.

אמר לו לרשעים?

יאבדו!

משה רבנו אומר.

אמר לו, חייך שתצטרך לדבר.

כשחטאו ישראל בעגן,

ובמרגלים נתפלל משה לפניו בערך אפיים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, הלא אמרת לי לצדיקים?

אמר לו, הלא אמרת לי אף לרשעים?

יגדלנה כוח אדוני לעשות דיבורך.

הסכים לו. כן.

וזה הבאור.

עכשיו תשמעו

את העומק של הדברים.

כתוב מצאו, כשעלה משה למרוא, מצאו לקדוש ברוך הוא שהיה יושב.

מה זה יושב?

פירושו בחינת קבע.

כשאומרים יושב, פירושו דבר זה דבר קבוע.

שכך הנהגתו של השם בקביעות.

וכותב.

מה זה וכותב?

שיהיה הדבר גלוי לכל.

שהדברים הם קבועים, ידועים ומפורסמים לכל.

ערך אפיים.

מה כותב? ערך אפיים. אמר לו לצדיקים, משה שואל אותו לצדיקים,

היינו לצדיקים שנכשלו בעבירה אתה ערך אפיים?

אבל הרשעים הגמורים הרי יתרבה חילול השם בעולם.

אם אתה תהיה ערך אפיים, הם ימשיכו להרשיע, ימשיכו להרשיע, ימשיכו להרשיע ויהיה חילול השם גדול ונורא.

כי יאמרו,

בחנו ה' וימלטו.

הנה, עושים נגד וזהו, לא עושה כלום, אין פה אף אחד, אתה מבין?

מה ענה לו השם? אמר לו אף לרשעים.

עם כל החילול השם שאתה אומר שיהיה ויתרבב והכל, עם כל זה אף לרשעים. למה?

כך היא מידתי, לאחר פורענותם עד לעולם הבא.

וגם זה לטובתם, שיהיה להם שהות לחזור בתשובה.

אמר לו, רשעים יאבדו,

כי איך אפשר לסבול חילול כזה? כי סוף סוף אינם עושים תשובה, מה יוצא מזה?

כשחטאו ישראל,

נתפלל משה לפניו בערך אפיים.

אמר לו הקב' ברוך הוא, ולא אמרת לי לצדיקים?

ואם כן ישתירה בכוונת תפילתך?

אמר לו, ולא אמרת לי אף לרשעים?

ראינו שאין סתירה,

כי קיבלתי דבריך.

על פי אמונת הלב,

אף על פי שלא היו מובנים לי. באמת בשכל אני טוענתי וזה לא היה מובן לי.

אבל אתה אמרת לי את הסיבה,

ואני על פי אמונת הלב הבנתי מה שאמרת.

עכשיו אני רואה שהחילול שבכיליון חס ושלום הוא הרבה יותר גרוע מהחילול שברחמים לרשעים.

אם אתה תכלה את כל עם ישראל,

ויהיה חילול השם פי כמה יותר גדול מחילול השם הנובע מזה, משאתה מעריך את הפכה אליהם.

מכל זה אנחנו לומדים

שכל החובה שלנו היא אך ורק לגלות כבודו יתברך בהווה,

כפי יכולתנו, נגד כל העיכובים והסתרות,

נגד השקרנים והשקר והמאות,

נגד הבלוקים והחול והחצץ,

נגד הכול.

שום דבר לא יעמוד במה שנוכל לגלות את כבודו יתברך.

שום דבר לא יעמוד.

לגלות כבודו יתברך מתחת לאדמה.

איך אפשר לגלות כבודו יתברך מתחת לאדמה?

בונים בית כנסת מתחת לאדמה, חופרים מתחת לאדמה, חופרים בתוך האדמה, חופרים מעל האדמה,

חופרים בעלייה, באוויר.

באוויר ובים וביבשה.

אז זאת אומרת,

צריך האדם לגלות כבודו יתברך בהווה כפי יכולתו נגד כל העיכובים וההסתרות.

ואין לנו עניין בעתידו עוד מתי תהיה גאולה.

כמו שאמרתי לכם שאמרו לי, רגע, אתה בונה פה בית כנסת, מקום סחור,

חבל על הכסף, אבל את זה אמרתי, אם נבנה רק ליום אחד שווה.

מה אתה עושה? מחשבות מחר, אל תעצור צהרת מחר.

נתנו לך את היום מתנה, תעשה מהבוקר עד הבוקר.

זה מה שאנחנו עושים. כן, זה מה שאנחנו עושים.

תעשה מהבוקר עד הבוקר, תעשה כל מה שאתה יכול היום.

לך תדע, השם יתן חיי, מה אתה יודע, מי חי, מי מת, מה?

העיקר המסירות נפש של הבן אדם.

לכן אין עניין לדעת מתי תהיה גאולה, אם בעיטה או חישנו וכדומה.

אוי לו למי שאומר, מכיוון שאין בן דוד בא אלא דור שכולו חייב,

אני אעשה חברות חס ושלום ואני אסייע לדור שיהיה כולו חייב,

ואני אחיש בזה את ביאת המשיח. אין לך שטות גדולה מזו, כמעט תועלת לו בגילוי,

כשימצא אחר כך שהוא עשה נגד רצון השם הגדול והנורא.

וזה רצונו יתברך, שנעבוד קשה כדי שקידוש השם שבמעשינו יצדיק את מציאות כל ההסתר והחושך.

עצם זה שאנחנו עושים את הדבר הראוי להעשות,

לגלות כבודו יתברך בכל דבר שאנחנו עושים,

זה כבר מצדיק לפחות את כל החילול השם שנעשה בעולם כולו, המתכחש והכופר,

והמזויף והרמאי.

זה הגילוי.

זהו, כי אתה היחידי בעולם, אתם שניים, אתם חמישה, אתה יודע מה עשית. איך אמר רבי שמעון בר יוחאי?

אני ובני העלייה היחידים בעולם.

מאשר זהו גם תיקונו של החילול שנמצא עכשיו, זה התיקון שלו.

ועלינו להכיר שהגילוי הסופי,

בוא יבוא, בוודאי, כי כך קבע השם תחילה בבריאה.

וכל התפילות שלנו אינן, אלא שאנו נזכה לראותו.

כמו שנאמר, יתגדל ויתקדש שמי רבה בחייכון וביומכון

ובחייהון דכון בית ישראל,

בעגלה ובזמן קרי ואמרו אמן.

מי כתב את המאמר הזה?

המכתב מאליהו.

הרב אליהו דסלר, זה הצידור לברכה.

ובכן, רבויסא, הייתם רואים,

אז אל תתפעלו ממה שאתם רואים, עולם כפרני, שקרני,

מחריטי וכולי.

אלא דבקו בתורת האמת

ובאנשי אמת,

ומעבר לזה הכל שקר.

התורה אמת,

השם אמת,

וצריך לחפש צדיק אמת וצדיקי אמת,

ותו לא.

כל השאר,

זה מה שכתוב כאן.

אצל הקדוש ברוך הוא זה חול.

מי שלא שייך

לתורה הקדושה

ובעשיית רצונו יתברך ובגילוי שמו יתברך בעולם,

זה רק חול.

חול.

אפשר להשתמש שם חול.

עושים דברים טובים עם חול,

אבל זה חול.

זה רק כלים.

כלים

לשימושו של הצדיק יסוד עולם.

ככה אומר הרמב״ם בפירוש המשניות.

כל העולם כולו

כלים לעבודתו של צדיק יסוד עולם.

כולל כל הצדיקים האחרים, כולל כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם.

רבי חננה אומר לך שעומד.

זה מי כבר עושה את זה.