חיזוקים לעלות בעבודת השם - חלק נב - סומך השם לכל הנופלים | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אל-עזר בן פנינה, מודה לקדוש ברוך הוא על הכל מכל כל, שנמצא תמיד בשבילו בכל זמן ועת,

מכוון אותו בדרך הישר,

יזכה להמשיך לעשות נחת רוח לבורא עולם, אמן.

אמן, אמן.

ממשיכים בחיזוקים לעבודת השם, סומך ה' לכל הנופלים.

אמרו חכמים, זיכרונם רכה יצרו של אדם, מתחדש עליו בכל יום.

ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, אין יכול לו.

ככתוב, צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו,

כלומר להפילו בחטא.

ה' לא יעזבנו בידו.

אז יצר הרע, מתחדש כל יום.

זה לא בא עם סיפורים של אתמול.

כל יום יש לו חדשות לבקרים,

והוא,

יש לו פטנטים,

כשאדם אפילו נותנים לו צ'אנס להתפלל בעזרה, אז הוא נרדם.

הוא חושב שלא רואים.

אבל רואים, הכל רואים. צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו בידו.

במאמר זה אומר הרב שאול וקשאל לבן הישיבה,

הורו לנו חכמים,

זיכרונם לברכה,

שני דברים.

הראשון,

שיש מלחמה תמידית

בתוך ליבו של אדם,

כי היצר הרע מסית את האדם חדשים לבקרים ומבקש לצוד אותו ברשת החטא.

דבר שני,

הקדוש ברוך הוא מוכן ועוזר לאדם,

ככתוב,

ה' לא יעזבנו בידו.

אז מצד אחד צופה רשע לצדיק,

ומצד שני, הקדוש ברוך הוא לא יעזבנו בידו.

כמובן, אם האדם מסייע לעצמו.

מלחמת היצר מתנהלת כדרך מלחמה בין שני אנשים,

אשר לפעמים זה נוצח ולפעמים זה נוצח.

אין אדם שאין לו נפילות,

אבל לכל אחת יש גם עליות,

וצריך כל עובד השם לדעת,

כי אחת ממידותיו של הקדוש ברוך הוא זה שהוא סומך

לכל הנופלים.

זאת אומרת, ברגע שלפני הנפילה,

כאשר אדם כבר מרגיש שהוא עומד ליפול לגמרי ללא תקנה,

באותה שעה בא הקדוש ברוך הוא לעזרתו מקודש להחזיקו,

להעמידו ולהחזירו לאיתנו הראשון.

כן הם מידותיו של הקדוש ברוך הוא,

ומי שמאמין ויודע בהצלה זו,

יהיה לו יותר קל לחזק את עצמו ולהחזיק מעמד גם בזמנים הקשים,

כי הלא בטוח הוא שהמצב הקשה יעבור בעזר השם.

כך מצינו אצל האדם הראשון,

מיד לאחר חטא עץ הדעת,

בא הקדוש ברוך הוא לפתוח לו פתח לתשובה,

וכן אצל קין,

למרות שהקדוש ברוך הוא לא קיבל קורבנו,

במעשיו לא מצאו חן בעיני השם,

מכל מקום קרב הקדוש ברוך הוא את עצמו אליו כביכול,

וסידל לו דרך תשובה.

ולא עוד אלא שאפילו אחרי הריגת הבל אחיו,

עדיין הייתה חמלת השם עליו,

ונתן לו פתח לתשובה,

בזה ששאל אותו, איה הבל אחיך?

שיתעורר, לעשות תשובה.

רואים אנחנו כמה נוראים גדולים חסדי השם יתברך עד לאין שיעור,

לבל יידח ממנו נידח.

וזה לימוד עצום ונורא לכל אחד ואחד,

שאף אם מרגיש קצת נפילה מדי פעם,

אל ייפול ליבו מזה,

כי הדרבה הרגש זה של הנפילה,

הוא בעצמו קריאה מלמעלה,

שפותחים לו פתח של תשובה.

לפי כך החכם,

יקשיב לכל דממה דקה שבקרבו,

ומייד,

בלי עיכוב,

בלי שהייה,

יחשוב על עצות ותחבולות איך ומה לתקן,

ואיך להישמר מן החטא והדומה לו מכאן ולהבא.

לפעמים עוברים על האדם זמנים בהם אין לו כל כך חשק ללמוד ולהתפלל כראוי,

ראשו קשה עליו כברזל,

אינו מצליח לרכז את המחשבות בשעת הלימוד,

השכל אטום,

המוח לא תופס מה שלומדים.

כל הילוך המחשבה מתנהל בכבדות ובלי חיות.

יש לדעת שמצבים כאלה שכיחים, בפרט בימי הבחרות,

וכל אחד עובר זמנים כאלו.

השאלה, מה עושים בזמנים הללו?

ובכן, התשובה היא ראשית,

לדעת להשיב אל הלב פעם אחר פעם,

כי אין לדאוג על זה כלל,

כי זוהי דרך העולם.

וכמו שבאו הקשיים,

כך הם ילכו.

כי בדרך כלל המצב הקשה הזה יעבור מעצמו אחר איזה זמן.

לכן צריכים לשמור לא ליפול ברשת

של העצבות והייאוש,

שכן כאמור אין סיבה להתייאש מהישועה הקרובה מאוד.

מלבד זאת, בזמנים האלו

צריך שמירה יתרה מהיצר הרע,

כי בשעה שאין השכל כל כך זך ובהיר,

וגם אין לאדם חשק כל כך לתורה לעבודה,

הוא עלול להתפתות ביותר לייצר הרע.

וכל שכן,

אם חס ושלום הוא ישבע שטוען לו טענות כוזבות, רעות ומרושעות,

כגון,

מה יוצא לך מזה שאתה יושב פה? מה אתה מתחפש? אתה תהיה גאון, אתה תהיה חכם,

תהיה גדול. מי אתה בכלל?

ודע, זהו הטבע,

שבשעת חושך פנימי רואים הכל שחור.

אבל זה רק דמיון,

כי באמת הנשמה מאירה בפנים,

ועוד מעט ויזרחה לעבור חדש ובהיר מלא שמחה ועונג.

הכלל הוא לא לשמוע בשום אופן ושום מחשבות של ייאוש,

כי ייאוש הוא נגד האמונה,

נגד הביטחון,

נגד כל יסודות התורה.

מובא בספרים שבשום מצב שבעולם, יהיה אשר יהיה,

אין מקום לייאוש.

דווקא בשעה שאדם חושב שהוא נופל,

אז קרובה הישועה,

כי הקדוש ברוך הוא סומך לכל הנופלים.

ואם מרגיש אדם שהוא נופל ויורד מטה-מטה,

אל ידאג,

שכן עוד מעט ישוב לאתנו הראשון,

החשק יחזור, ההתמדה תחזור,

השכל ישוב,

ברור וזך,

כמו בזמנים הטובים.

משה,

בן רבי אברהם חיים,

כך היה הכינוי של אחד מפרחי החסידים בעיר אומן,

ולמקום משכנו היווה לו בית דירה סמוך ונראה לציון הקדוש של הרב מברסלב.

הנער משה השקיע בתפילותיו את כל מרצו וכוחו,

בתפילות שלא היו לשם דבר,

עד שהדבקות וההתלהבות בתפילה הגיעה לאוזני הרב נתן.

הוא שיבח והעלה על נס את עבודת התפילה

של ארך בשנים.

אלא שפגעי ומקרי הזמן,

עולים, שמיים, יורדים תאומות,

אף גם על הנער לא פסחו.

ביום מן הימים מצא אותו ירידה ונפילה בתפילותיו ובוקעות רקעים.

במר נפשו אץ משה בן רבי אברהם הזה

אל רבו הגדול רבי נתן.

הוא נתנה לפניו את צער רבו

על הנפילה והירידה בעבודה שבמוקדשים.

משה, נפלת? שאל אותו.

תתחיל מחדש.

כי אפילו אני, שיש לי כבר זקן לבן,

חושבני עוד בדעתי להיות יהודי כשר.

יש לי עוד תוכניות להיות יהודי כשר.

ובפרט אתה,

שהינך עדיין אברך צעיר,

כל האפשרויות פתוחות לפניך.

כי על כן,

על קוטב זה סבב לו ציר חייו של התלמיד הגדול רבי נתן.

התחזקות,

ושוב התחזקות,

רצונות וכיסופים,

ללא הבדל של גיל וזמן.

סוד ההמתן אמונת האדם בעצמו.

וכהנה עוד דברי צורי ומרפא לנפש,

אשר לא ייתנו לאדם למעוד וליפול בשום סיבה שבעולם,

אפילו הנראית

כאמיתית ונכונה.

אפילו אם נדמים הקשיים, חומת ברזל.

האדם יהיה איתן ותקיף כצור החלמש.

והיה רגיל בפיו,

כשהיה משוחח על הצדיקים שהם עובדי השם,

למה היה זה צדיק גדול במעלה כל כך?

משום שהייתה לו כל כך הרבה התחזקות.

דברי תורה צריכים חיזוק כל הזמן, כל הזמן. רק זה לא רוצה שאדם ילמד.

ובדרך זה ספר ומנה והזכיר

כמה מן הצדיקים המפורסמים,

וציין שכל אלה לא זכו להעפיל למדרגתם

רק על ידי ריבוי ההתחזקות.

ואף היה מסיים ואומר, ומדוע הינני כמו שאני משום שהייתה לי כך וכך מידת התחזקות.

נסיים במה שכתב

הוא בהלקות מתנה.

עיקר בריאת האדם וירידתו לעולם הגשמי הזה, המלא קליפות והסתרות,

היא בכדי שיוכל להוציא החסדים הנעלמים מאוד

מההיעלם אל הגילוי,

שזה עיקר גדולתו יתברך.

כי מידת החסד

נקראת גדולה, גדולה.

וכל מה שמוציאין חסדו מההיעלם אל הגילוי,

מתגלית גדולתו של הקדוש ברוך הוא.

וזה בעצמו גם כן העניין של בחינת ירידה תכלית עלייה.

כי על ידי שמחזק עצמו גם בעת הירידה,

על ידי האמונה בעוצם חסדיו יתברך עד אין קץ.

בתכלית,

על ידי זה מוציא החסדים הנעלמים אל הגילוי.

זה עיקר גדולתו יתברך.

ועל ידי זה זוכה לעלות בעלייה גדולה ולהשיג השגה יתרה בגדולתו יתברך.

וזה גם הבחינה.

במקום שבעלי תשובה עומדים,

אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

כי על ידיהם מתגלית גדולת חסדו וטובו יתברך ביותר.

שהוא נותן את הפתח גם לכאלה פשעו ורחקו ומרדו לחזור.

במקום שהם עומדים אפילו צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. למה?

כי הם גלים את החסדים הכי גדולים של הקדוש ברוך הוא,

שאלה שירדו לפי פחד,

הקדוש ברוך הוא מוכן להרים אותם משם.

זה מתגלה רק על ידי אלה שחוזרים בתשובה.

אלה שהם דתיים כל הזמן,

היום זה מושג מצחיק קצת,

אבל אלה שכל הזמן גדלו ככה, אז אין בהם את הגילוי הזה. בסדר, הוא כל הזמן היה ככה והוא נשאר ככה.

אבל מה, אחד שהיה רחוק

והיה הפוך נגד,

ופתאום הבן אדם הזה זוכה להערות גדולות ומתעורר והופך להיות אחד שמקפיד על כלה כחמורה,

זה מראה את חסדיו של הקדוש ברוך הוא, את הסבלנות שלו, את ערך אפיים שלו,

זה קידוש השם. במקום הזה,

שעומדים בעלי תשובה,

אפילו צדיקים גדולים לא יכולים לעמוד.

רבי חנניה ברגשי אומר,

ראשון הקדוש ברוך הוא זו קודם ישראל,

וכוח ארבונם תורו ומסור,

שנה אמר אדם אבו סלמאנס, לא יגדיל תורו.