נציב יום: אלעזר בן פנינה, יפתח בקב"ה שישמור אותו מכל צרה וצוקה, ולא יפחד כלל מפני המלעיגים והמבזים בעבודת השם, יהיה חזק ויכה להשפיל את השקר, ולהרבות כבוד שמים בעולם, אמן, א מ ן!! בדיוק השיעור בשבילו.

ממה שלמדנו אתמול יוכל אדם להבין כמה צריך להתחזק בעבודת השם אפילו בזמן ירידה וחשכה, וכפי שהובא בכמה מקומות, בשם מרבינו רבי נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן, אמן!! "זה עיקר הכלל בעבודת השם והיסוד שהכל תלוי בו, לבלי ליפול בדעתו לעולם, אף אם יעבור עליו מה. וכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו למה שזכו - אשרי להם, אשר כולם לא באו בשלימותם כי אם על ידי בחינה זו, על ידי שלא היו מייאשין עצמן לעולם.

כי גם עליהם עברו נפילות וירידות הרבה, רק שהם חיזקו עצמם בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר, ועל ידי ההתחזקות שלהם זכו למה שזכו ואשרי להם. זה בעצמו שהם היו מתייגעין ולהוטין אחר עבודת השם יתברך, על אף הקשיים והניסיונות שעוברים עליהם יום יום שעה שעה. זה בחינת קורבנות! ובבחינת "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" וכך מובא ב"תיקונים" שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קורבנות".

זאת אומרת: מה שאדם מתייגע ולהוט אחרי עבודת השם יתברך, אפילו שיש לו קשיים וניסיונות שעה שעה - זה בחינת קורבנות. "היינו כשרוצה אדם להתפלל ואין מניחין אותו, מבלבלים אותו בכמה מיני בלבולים, והוא צריך כמה יגיעות בשעת התפילה, לתפוס את עצמו ולהישאר מחובר לתפילה, אז אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי, אף על פי כן היגיעה שמייגע עצמו בכל כוחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי - זה בעצמו בחינת בקורבנות, בבחינת "כי עליך הורגנו כל היום".

על כן על האדם לעשות את שלו תמיד, לייגע עצמו בעבודת השם בכל מה שיוכל, ואת על אשר תמצא ידך לעשות עשה. ואף על פי שקשה עליו מאוד, ונדמה לו שאין מניחין אותו כלל, ומרחיקין אותו מאוד מאוד, ואינו זוכה לעשות שום דבר כראוי שבקדושה, אף על פי כן עליו לעשות מה שיוכל. והנה בעת שאדם רחוק מקדושת השם יתברך, והוא נע ונד ומדולדל, ודוחין אותו מקדושתו מדחי אל דחי רחמנא לצלן,

אף על פי כן אם חזק ואמיץ, יבקש וידרוש, לחפש ולחתור בכל עת - ולהתגעגע ולכסוף, ולבקש את שאהבה נפשו, לזכות למצוא את השם יתברך, אז אף על פי שעוברים עליו ימים ושנים הרבה, ואינו זוכה למצוא את השם יתברך קרוב אליו. אף על פי כן ידע ויאמין - כי בכל עת ועת ועל ידי כל בקשה וחיפוש, ועל ידי כל דרישה ודרישה, שהוא דורש ומבקש למצוא את כבוד קדושתו יתברך, ועל ידי כל הבטה וגעגוע, שמביט ותולה עיניו לרחמיו יתברך,

ועל ידי כל תנועה ותנועה שהוא פונה אל הקדושה - על ידי זה זוכה בכל פעם לשבור חומות ברזל ודלתות נחושת. ואף על פי שאחר כך מתגבר עליו יצרו כל פעם רחמנא לצלן, אף על פי כן אין יגיעו לריק חס ושלום, ואין שום תנועה שהוא פונה לקדושה שהיא נאבדת חס ושלום, ואם הוא יהיה חזק ואמיץ וימשיך לבקש ולחפש יותר בודאי סוף כל סוף יזכה למצוא אותו יתברך. ולעולם לא יפול בדעתו מכל הנפילות והירידות שבעולם,

כי אם יתאמץ ויתחזק מבלי להסתכל על זה בשום אופן שבעולם, אפילו אם יעבור עליו מה - יזכה לבסוף שיתהפכו כל הירידות לעליות גדולות. כי הירידה היא תכלית העלייה. והנה כל אחד שנפל למקום שנפל, נדמה לו שעליו לא נאמרו הדברים האלה, כי אם רק לגדולים במעלה, העולים כל פעם מדרגה לדרגה. אבל באמת תדע ותאמין, כי כל הדברים הללו נאמרים גם על הקטן שבקטנים ועל הגרוע שבגרועים, כי השם יתברך טוב לכל תמיד.

ועל כן צריך שתהיה גיבור חזק, לחזק לבבך בכל פעם, מבלי להניח את מקומך משום ירידה שבעולם. בכל אלו העליות והירידות שעוברין כל אחד מישראל - הן בחינת כלליות המלחמות והצרות, שעברו על כלליות ישראל מימות עולם. והעיקר הוא - התחזקות, לחזק את עצמו תמיד, אף אם הוא כמו שהוא, ולהאמין באמונה שלמה, שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום אפשר למצוא את השם יתברך בבחינת "כי אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך"

כי אפילו כשנופל שאול תחתיות רחמנא לצלן, אף על פי כן צריך לחזק את עצמו תמיד, לבלי לייאש את עצמו לעולן כי גם שם השם יתברך נמצא מבחינת "ואציעה שאול הנך". ביסוד הזה ביאר בספרו "ליקוטי מוהר"ן" את הפסוק שנאמר במעמד הר סיני: "ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים", הנה "עמידה מרחוק" הפירוש: מי שרחוק כל כך מהקב"ה, עד שאינו רואה עוד דרך להתקרב אליו יתברך, זה נקרא "עומד מרחוק".

אבל מי שיש בו השתוקקות להתקרב על כל פנים, הוא ניגש אל הערפל, אל ההסתר, ושם רואה את השם יתברך "אשר שם האלוקים" שהקב"ה מסתתר בתוך ההסתר והמניעה. (וכבוד הרב שר:) "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בודאי שגם שם נמצא השם יתברך" כתב עוד: שהקב"ה אוהב משפט ואוהב ישראל. וכשמידת הדין מקטרגת על מי שאינו ראוי להתקרב אל השם יתברך מפני מעשיו הרעים, אזי כביכול הקב"ה מוכרח להסכים עם מידת הדין, להזמין לו מניעות כפי מידת המשפט.

אולם מצד אחר, הקב"ה אוהב ישראל, ועל כן הוא מסתתר בתוך המניעות. ומי שהוא בר דעת, יכול למצוא את הקב"ה בתוך המניעות. ועכשיו דוגמא פגז, לא יאומן איזה דוגמא פגז!

בעניין הזה היה הרב משה גולדשטיין, ראש ישיבת "שערי יושר" מספר שהיה עם אביו: "פעם בא אליו יהודי ניצול שואה,

ושאל אותו: "רבי, היכן היה הקב"ה בשואה?"

ענה לו הרב גולדשטיין במשל ואמר לו כך: "מעשה היה עם ילד קטן שהיה גר ליד היער, ולאביו היתה שיטת חינוך מקורית, בכל פעם שהילד לא התנהג כראוי,

היה אומר לו: "יענקלה אם לא תהיה ילד טוב יבוא זאב מהיער ויעניש אותך!"

ואכן האיום היה פועל את פעולתו, ויענקלה חוזר למוטב מפחד הזאב, עד לפעם הבאה.

וכך נמשך נמצב תקופה ארוכה, שעד שיום אחד העיז הילד פניו, וכשאיים עליו אביו מפעם לפעם באותו זאב שיבוא מן היער ויפרע ממנו,

השיב לו בחוצפה: "אני לא מפחד! מעולם הזאב הזה לא בא ולעולם הוא גם לא יבוא!".

משראה האב שהאיום הקבוע כבר לא משיג את מטרתו, החליט לטובת הילד לעשות מעשה. נכנס לחנות תחפושות, קנה תחפושת של זאב, וכך כשהוא מחופש לזאב הלך את היער, כאשר הוא ראה את יענקל'ה עומד בחצר הבית, יצא מן היער בתחפושת הזאב, והיכהו במכות נאמנות בכפות ידיו הרחבות וברח חזרה ליער. יענקל'ה שכבר התחיל לפקפק מאמיתות האיום הקבוע, השתכנע כעת באופן סופי, התיישב על המיטה ובכה, תוך שהוא מקבל על עצמו להיטיב את דרכו מאותו היום ומעלה.

והתוכנית הצליחה מעל המשוער. כשחזר הביתה האבא, ניגש אליו יענקל'ה, חיבק אותו בעוז והבטיח לו: כי מהיום ואילך הוא לא יפקפק מעולם בדבריו, והוא יטיב את דרכיו, ולא ישוב עוד לכיסלה. אבל שאלה אחת לא יכל יענקל'ה להימנע מלשאול, והדברים יצאו לו מלב כואב,

וכך הוא שאל: "ראיתי שדבריך נתקיימו במלואם, מאומה לא נפל מהם, הזאב הגיע והיכני בדיוק כמו שאמרת, אבל אבא, כשהגיע הזאב איפה אתה היית?"

והנמשל מובן מאוד, פגז!!! פגז. "איפה אבא היה?"

- "בתוך הזאב!". כשהקב"ה מנחית עלינו מכות וייסורים ואנחנו קוראים לו, אל תחפש אותו שם - הוא פה!! הוא בתוך הייסורים! הוא בתוך השועל! (כבוד הרב שר שוב:) "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בודאי שגם שם!! נמצא השם יתברך".

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".