ראשון לציון - ראשון לציון 10.03.15

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אני מאמין במה שלה, בביאתם נשיח אני מאמין

אני מאמין במה שלה, בביאתם נשיח אני מאמין

ואף על השיא שיתממש, האם כל זה אחר כאילו ואף על השיא שיתממש, האם כל זה לא אחר כאילו.

ומכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני מאמין בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני מאמין.

לא יודע, מה זה לא אחר כשיבוא,

אני מאמין בכל יום שיבוא,

אני מאמין בכל יום שעות נשיח אני מאמין,

האם כל זה לא אחר כאילו.

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שינוע אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שינוע אני מאמין

תודה רבה לך, תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

תודה רבה לך.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

כל הערב הזה לרפואתה של מיכל חדווה בת אסתר.

שיהיה לה רפואה שלמה מהרה,

זקוקה לישועה ונס.

אמן.

הערב גם יהיה לעילוי נשמת שמואל בן יקוד ג'קלין,

יוסף בן זוהרה, הורי היקרים,

חיים יעקבי בן חממה, מנוחתם עדן,

ולרפואת הרב עזרא בן סעדיה, רפואה שלמה.

אמן. ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באוזניהם ויביאו אל אהרון.

הנה אנחנו קוראים

והדברים מבעיתים.

כתוב לטובה

כל נדיב לב

לרעה

ויתפרקו כל העם.

ככה מובא בירושלמי שקלים א'.

כשנדרשים מישראל לתרום

לדבר טוב,

אז כתוב כל נדיב לב.

רק מי שהיה נדיב לב טרח, לא כולם.

אבל לרעה במעשי העגל,

ויתפרקו כל העם.

זה דבר מבעית.

חכמים זיכרונם לברכה, קדושים נבעטים ונרתעים בקוראם את הפסוק הזה,

המאשים את הכלל כולו בעשיית העגל בזמן שהתורמים לעבודת המשכן

היו רק נדיבי הלב.

כולם כבר המליצו, הקדמונים עליהם,

שרק הערב רב התכוון לשם עבודה זרה.

ודרשו את זה מהפסוק

כי שייחת עמך.

הקדוש ברוך הוא אמר לו

למשה רבנו ששייחת עמך.

דהיינו אלו ערב רב שהוא העלה אותם ממצרים.

אבל חלילה לומר שישראל התכוונו לשם עבודה זרה.

והרמב״ן מעריך לבאר שהכוונה הייתה לשם שמיים,

כדי שיהיה להם מנהיג במקום משה רבנו שראו אותו על ידי השטן מת על מיתה ומלאכי השרת מלווים אותו.

ובחרו באחד מארבע פני המרכבה שראו בסיני,

כי יש שם במרכבה העליונה דמות שור.

אז הם במקום שיהיה להם אדם שהוא עלול למות,

אז הם אמרו שהם יעשו כמו שיש למעלה דמות שור.

וכיוון כמו שבמקדש לעתיד לבוא הקירובים היו פניהם אי של רעהו,

ולפעמים היו לכיוון הבית,

ולפעמים אחת ככה היו יכולים להסתובב אף על פי שהם היו מזהב,

או לשון של זהורית שהייתה מלבינה ומראה שנתלבנו עוונותיהם של ישראל,

אז הקב' ברוך הוא יכול לתת להם מישהו שיורה להם את הדרך, ילך לפנינו להורות לנו את הדרך,

כמו שהיה משה.

לא שיגיד לנו הלכות ומצוות,

רק שילך לפנינו.

אומר הרמב״ן, כוונתם הייתה לשמיים.

אבל מצד שני אנחנו עומדים ותמהים על דבר מוזר זה שהוא נוגד את הכלל שבידינו.

הבא לטהר,

מסייעים לו.

ואם הכוונה שלהם הייתה רצויה והם רק טעו בהכרעה

למה לא זכו לעזר השם?

למה הם לא זכו לסייעתא דשמיא שהשם יתווה אותם בדרך הנכונה לעבוד אותו?

ואיך הם נפלו בחטא מגונה כזה כמו העגל?

הרי הם רצו להמשיך באורח חיים שקיבלו במתן תורה והם דרשו ממלא מקום למשה רבינו.

שחשבו שהוא מת,

שינהל אותם על מי מנוחות.

כבר מצאנו אצל יתרו שעבד כל עבודה זרה שבעולם,

ובכל זאת הוא לא נתרחק.

השם לא הרחיק אותו, אז מה?

עבד כל עבודה זרה. הם עשו עגל עכשיו פעם ראשונה.

והוא עבד כל עבודה זרה,

והשם לא ריחק אותו,

וזכה להיות חותן משה,

והוסיף פרשה על שמו בתורה.

למה?

מפני שהוא דרש את האמת והייתה לו כוונה טובה.

כל זמן שהוא לא הכיר את האמת הוא טעה בשקר,

אבל תמיד הוא ביקש את האמת, לכן הוא בחן.

כל עבודה זרה שלא ראה ממנה שום תגובה,

בעט בה.

הביא אחרת, זה מה שהוא הכיר.

אבל הוא חיפש את האמת, והכוונה שלו הייתה טובה.

אז השם לא הרחיק אותו.

אז למה נפלו ישראל ממנו? למה הם לא זכו למה שהוא זכה?

אבל אם נעיין טוב בדבר נמצא,

שכוונה טובה מהסוג הזה שרצו זה עוד רחוק מאוד בשביל להיות ראוי לסיוע מן השמיים.

בשביל לקבל סייעתא דשמיא והכוונה שמימית שלא תטעה צריך כוונה קצת יותר טובה מזאת.

ובירושלמי כתוב,

אמר רבי אבא ברכה,

אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו.

נטבעין לה עגל ונותנין,

נטבעין למשכן ונותנין.

מבקשים תרומות,

רוצים לעשות עגל, כנסייה נותנים,

רוצים לעשות משכן,

בית מקדש,

נותנים.

מה זה?

מה אופייה של אומה זו?

קשה לעמוד על אופייה של אומה זו.

ככה אומר רבי אבא ברכה בתלמוד ירושלמי.

מבואר פה שמה שהם תרמו לעגל זה נבע מזה שהם לא עמדו בתוקף על דעתם.

אלא הרשו לעצמם להיסחב אחרי הערב רב.

היו צריכים להגיד לא.

הוא אמר שהוא יבוא, הוא יבוא.

סליחה.

הוא יבוא, אז הוא יבוא.

מתי יבוא? באיעור, אז מה קרה?

תמיד הרבנים מאחרים.

אז מה הבעיה?

אם הם היו עומדים בתוקף על דעתם לא היו נכשלים.

אבל הם הרשו לעצמם להיסחב אחריה ערב רב.

בוודאי שלא נחשדו ישראל לעשות לעצמם עבודה זרה בידיים.

אבל סוף סוף הדרישה להקים מנהיג במקום משה

הייתה ביוזמתם של הגרועים שבהם.

זאת אומרת, אחרי מי נגררתם?

אחרי הגרועים שבכם, אלו הערב רב.

והם הקימו את כל הבהלה שתכף ומיד מוכרחים מנהיג אחר.

למה?

משום שהערב רב שעלה איתה ממצרים,

אומר המדרש תנחומא, היו ארבעים אלף

ואיתם היו שני מכשפים גדולים בשם יונוס ויומברוס,

שהם היו הבנים של בלעם שהיה הבן של לבן.

והם נדבקו לישראל אחרי שהם ראו שהם לא הצליחו עם המטות והתנינים,

עם אהרן הכהן, וראו שאהרן ומשה הם יותר בקיאים מהם,

אז הם אמרו שהם הולכים אחריהם.

אבל כיוון שהם היו רגילים בעבודה זרה,

ולא היה להם כרגע את משה, אז הם באו עם ההצעות שלהם.

ולמדנו בשיעורים האחרונים מה זה ערב רב.

יש ערב רב ויש ערב קטן.

יש בין הערביים.

יש מנחה גדולה ויש מנחה קטנה.

משש שעות וחצי ביום זה מנחה גדולה.

מתשע וחצי שעות ביום זה מנחה קטנה.

זה ערב רב מנחה גדולה, וזה מה שולט אז?

אז שולטים הדינים.

ואז הכוח שלהם, של המכשפים.

לכן הם רצו מהר,

מהר לעשות, והם היו מכשפים גדולים מאוד,

שאפילו שעדיין אין התגברות של הדינים במנחה גדולה,

הם היו מסוגלים גם לעשות את הכישופים שלהם בשעה כזאת. לכן נאמר שגם ערב רב על העימאם,

כאלה שיכולים כבר בתחילת הערבת השמש, השמש מחצות,

מתחילה לעריב.

אז לכן הם מיהרו וזירזו את כולם ודחפו אותם מהר, מהר, מהר.

אני חושב שיצליחו עם הכישוף שלהם.

והם הקימו את כל הבהלה, שתכף ומייד מוכרחים מנהיג אחר,

והקהל הסכימו בצורה פזיזה לדרישותיהם והתוצאות ידועות ועגומות.

הפזיזות הולידה תקלה גדולה בעשיית העגל,

אפילו בהיות כוונתם לשמיים הם עברו על איסור תורה.

וכבר כתב הרמב״ן שאפילו אלו שלא עבדו עבודה זרה בפועל,

הרי מתו כשלושת אלפים איש,

אבל גם אלה שלא עבדו עבודה זרה בפועל ממש,

בכל זאת חטאו במחשבה וקיצצו בנטיעות.

כל זה בא להם על מה?

שהם נתעצלו לדכא את ההתקוממות של הערב רב.

הערב רב טענו, תשמעו, אנחנו מחוץ לענן,

אנחנו לא אוכלים ממן,

אתם לא מחברים אותנו אליכם,

ועכשיו או שאתם מחברים אותנו ואנחנו מתערבבים אתכם,

או שאנחנו רוצים אלוהים שילך לפנינו.

מישראל נתעצלו, כי חלק מהם קיבלו, כאילו יהוד ישראלי הוא רחמן, כן? קיבלו על ליבם ואמרו, מסכנים, הם מחוץ לענן, אנחנו יושבים פה במיזוג,

יש לנו כל טוב, ענן השם, שכינה לפנינו, יש לנו מן, יש לנו בארה של מרים,

והם מאחורה אוכלים רק את השיריים, שמה שנשאר מהמן הם אוכלים,

אז רחמו עליהם.

ומה קרה?

התעצלו מלדכא את ההתקוממות של הערב רב, ושיתפו איתם פעולה,

ולא עבר זמן רב עד שראו את טעותם,

אבל אז כבר היה מאוחר מדי,

כתוב שישבו העם לצחק, טיק-טק.

ישבו העם לצחק,

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, מה זה לצחק?

כמו שנאמר אצל ישמעאל, מצחק.

עבודה זרה,

גילוי עריות ושפיכות דמים,

תוך פרק זמן קצר.

עבודה זרה, אם מתחברים לעבודה זרה או למינות,

זה לא כמו עבירה אחרת.

בעבירה אחרת אדם עובר,

אז הוא מתחיל להידרדר לאט-לאט, כי יצר הרע לא אומר לו, לך עבוד עבודה זרה.

מה אומר לו?

היום עשה כך, אחר כך, עשה כך, אחר כך, עד שמפיל אותו בעבודה זרה.

אבל אם אתה כבר נגעת בעבודה זרה, אין עוד לאן ללכת.

אז מאותו רגע אתה הופך להיות כעובד עבודה זרה.

ממילא הכול כבר מותר,

עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, הכול.

עכשיו, בצירוף,

כמה לחצים שפעלו עליהם בבת אחת.

נעשה ניסיון גדול,

כה גדול, שהם לא הצליחו לעמוד בו.

מצד אחד הם היו המומים

ממה שחשבו שמת משה.

אבל זה גם פלא,

אם מת משה,

אז צריכים לשבת אבלים, נכון?

איך יש להם זמן עכשיו לעשות עגן?

ודבר שני,

יוצאים במחולות ויושבים לצחק.

איך זה יכול להיות?

תראו מה עבודה זרה יכולה לעשות.

מצד אחד היו המומים ממה שחשבו שמת משה,

ואז מצא השטן מקום להסית אותם,

וגירה בהם את הריקים שבהם שהיו עובדי עבודה זרה ועכשיו חזרו לסוריו.

גם מצב העושר השפיע עליהם לחטוא.

הרי הם היו עשירים גדולים, כל אחד קיבל 90 חמורים מנעים כסף וזהב.

עשירים גדולים.

מרוב טוב, כמו שאמר משה, ודי זהב,

מה זה די זהב? היה להם די, די, כמויות אדירות, זהב וכסף.

כסף וזהב שהשפיע עליהם הקדוש ברוך הוא שפע,

עד שאמרו חכמים די, גרם להם לעשות את העגל.

מרוב שהיה להם עד בלי די,

זה גרם להם.

כי האדם, זחה דעתו שיש לו כסף.

ויש כאלה שזחה דעתם כשהם מבקשים כסף.

ואם מבטיחים להם כסף,

דמיונות כאלה ואחרים,

כבר זחה דעתם והם הולכים לכל מקום עם מי שמבטיח להם את הכסף.

הם לא היו ערוכים

לקראת מאבק כבד.

כמו שהיה דרוש להתעצמות

עם הערב רב.

הם לא היו ערוכים לקראת המאבק הכבד.

כמו שהיה דרוש להתעצמות עם הערב רב.

והם לא עצרו כוח לעמוד נגדם.

אולם אחרי כל ההצדקות

שרקוט האופי הוא הגורם,

הרי כולם היו יכולים להימנע מעשיית העגל,

כמו מי?

כמו שבט לוי.

שבט לוי לא היה שותף בעגן.

אלא שהם לא היו חזקים בדעתם מספיק.

וגם הייתה להם נטייה לטעות.

הם ראו את מיטתו.

קודם הוא אמר להם, השטן כבר בא שש שעות, הוא לא בא.

לא התייחסו אליו.

אמר להם, הוא מת.

לא התייחסו אליו.

הראה להם את מיטתו פורחת באוויר,

ואז הם ניאותו.

רגע,

הם אמרו,

זה האיש משה, לא ידענו מי היה לו.

והם הצביעו באצבע, זה.

והם טעו שהוא מת.

ולמה שבט לוי שראו אותו דבר לא טעו?

כי מי שלא רוצה לטעות, לא טועה.

ומי שרוצה לטעות, טועה.

אז הם לא היו סגורים 100% שהם לא רוצים לטעות.

היה להם נוח, אתה יודע מה? מת, מת, מה נעשה?

אז נעשה עגל, יש הצעה חלופית.

אבל רבותיי,

זה אומר שרקות האופי היא הגורמת.

אצל יתרו לא היה כך.

יתרו שאלנה למה הוא קיבל סייעתא דשמיא וישראל לא קיבלו סייעתא דשמיא. שאלנו, נכון?

יתרו אמנם עבד עבודה זרה,

אבל הוא כל הזמן עבד עבודה זרה עם ביקורת.

הוא בדק את העבודה הזרה בכל שלב לראות

האם יש ממנה, כמו שאומרים, סמרה או לא?

יוצא ממנה משהו או לא?

וברגע שהרגיש בנקודת התורפה,

תיכף ומייד פרש.

אמר, זה חרטא?

מה עזב?

והוא ידע שתהיה לו מזה סכנה לו ולביתו,

כי הוא עזב את המפלגה.

הוא היה ראש מפלגה, הוא היה אפיפיור במקום.

והוא פרש,

ולא רדפו אחריו להגיד לו תחזור.

רדפו אחריו עם בלוקים.

רדפו את בנותיו, זרקו אותן לבור,

לבאר.

והוא לקח את הסיכון.

למה? כי הוא ראה שזה לא אמת.

אדם שעושה את כל מה שביכולתו בדרישת האמת,

הוא זוכה לסיעתא דשמיא.

הוא הופך להיות גברא דמרא סייעא,

שהקדוש ברוך הוא מסייע לו על כל צעד ושעל.

אבל זה מי שמבקש את האמת ודורש אותה בכל יכולתו.

לא מחפף.

לא מבין מה שנוח לו עם כל המשמעויות שעלולות לצמוח מהחלטותיו,

הוא לוקח הכול.

אדם כזה זוכה לסיעתא דשמיא,

אבל לא זה שמתרפא.

לא זה שמפקפק ומסתפק ותמיד נוטה לא ללכת עד הסוף.

אולי, אולי זה לא בדיוק, אולי, אולי.

אדרבא, לך עד הסוף ואחרי שאתה בסוף תשאל אולי, אולי, אולי, אבל אתה בסוף.

ואחר כך, אם יתברר ככה או ככה, מה הפסדת?

לא הפסדת שום דבר.

אבל אם היית לפני האמת אתה עדיין בשקר.

אז לא תקבל סייעתא דשמיא.

אמר עצל,

שחל בדרך

ארי בין הרחובות, כך אומר שלמה המלך, החכם מכל אדם.

העצל,

יש לו פתרונות לעצלות.

אומרים לו, אתה בא לבית כנסת, אתה בא לשיעור.

לא, השתגעת, שחל בדרך.

יש אריה קטן, שמעתי, מסתובב בדרך.

לא עוזר לו התירוץ, הוא אומר, לא, ארי בין הרחובות.

ככה אומר העצל בשביל לפתור את עצמו בעצלותו.

לפעמים העצל ממציא את האריות בדמיון שלו,

כמו חולמי החלומות של היום.

ולפעמים קורה שבאמת ישנו אריה.

אבל זה תמיד משמש את העצל כתירוץ.

אבל מישהו בן חיל הוא לא עצל,

מוצא פתרון גם נגד משברים אמיתיים.

לא תופס את הראש ואומר, יואו, איזה בעיות, איזה צרות, איך אני יוצא מזה. אני, די, אני קבור פה, די, נגמר, אין לי צ'אנס.

לא.

עומד מול כל המשברים, כל המצבים ניתן לצאת מהם.

אבל זה אם רק רצונו בכך.

ואם הוא לא יהיה חט מכל מכשול,

יוכל לסלק בחוכמה כל דבר שמפריע.

ועשית כפורת זהב.

יבוא זהב של כפורת

ויכפר על זהב של העגל.

מעשה העגל נגרם על ידי פזיזות ואוזלת יד.

מה התקנה הייתה? שיעשו משקל.

ואז יתרמו מתוך נדיבות לב ושמחה של מצווה לכפר על הזהב שנתנו לעגל.

יש לנו להצטער מאוד

על זה שיותר אנשים תרמו לעגל ממה שתרמו למשכן.

במשכן תרמו רק נדיבי לב.

לעגל תרמו כל העם.

אתם יודעים איך זה היום, כן?

כשצריכים לקנות מצוות

אז מתמהמהים. לא כל אחד פה יש לו מגילה, מגילת אסתר, נכון? סומכים על זה שהוא יראה זה, ישמע ככה, כזה.

לא זה, אבל מה?

מישהו ויתר על ספה בבית?

מישהו ויתר על קורסה?

מישהו ויתר על סט, סרוויס?

כן?

לא, לא מוותרים.

כולם יש להם סטים, הכל יפה.

למה זה?

פעם אחת קונים לכל החיים?

פעם אחת.

צלחות, נשברות, קונים עוד פעם, כיסאות, נשברים, מחליפים, ספה נקרעת, מחליפים. זה לא צריך להחליף.

מגילה אחת לכל החיים.

תפילין אחד יכול להיות לכל החיים,

מזוזות יכולות להיות לכל החיים,

שמה מתעכבים.

אם זה למצווה,

גם מחפשים ממשל פחות, בזול, לא צריכים גדול, אפשר קטן, מה?

אה?

אבל מכונית, אם אפשר גדולה,

למה להידחק עם שתי דלתות?

יש עוד מישהו היום קונה עם שתי דלתות?

אין, כולם ארבע דלתות.

אז זאת אומרת,

יש להצטער

שיותר אנשים תרמו לעגל ממה שתרמו למשכן,

אבל זה דבר טבעי,

שיותר יכלו להשיג דבר של קלות ראש ממה שיוכלו להתעלות עד לדרגה שיהיו נדיבי לב,

שהלב יגיד להם לתרום, לא השכל יגיד לא נעים, לא נעים.

שהלב ירצה ויחשוק.

זה יותר קשה מאשר לתרום לעגל.

ועכשיו, אנחנו מסיימים עם דבר נפלא.

קודם כול, אנחנו לומדים

שהנדיבות לב

והכובד ראש של היחידים שהיו, שתרמו למשכן,

הכריעה את הקו של הפזיזות של הרבים.

כי בסוף המשכן כיפר על העגל.

אתם שומעים את העגל? עשו כולם.

את הכפרה הביאו רק נדיבי לב,

וזה התגבר על כל מה שנתנו בשביל העגל.

אז רואים שהנדיבים האלה מסוגלים להעמיד את כל התורה בסוף.

ידוע לכוזרי, מלך כוזר,

שאמרו לו בחלום,

כוונתך רצויה,

מעשיך אינם רצויים.

זאת אומרת, מלך כוזר זה היה גוי,

שהוא בחלום באו אליו מלאכים,

או אותו מלאך שחזר כמה פעמים ואמר לו,

הכוונות שלך רצויות. מה היו הכוונות שלו? הוא רצה לעמוד את הבורא. הוא לא ידע מי זה הבורא, הוא לא ידע איפה הוא,

הוא לא ידע מה עושים,

אבל הוא רצה לעמוד אותו. אז הוא עשה פסלים,

והשתחווה להם, כמו כולם.

אבל ראו שהוא לא מתכוון לפסל,

הוא מתכוון להראות את הכוח העליון, רק הוא לא ידע מי הוא.

אמרו לו, שלחו לו מלאך,

כוונותיך רצויות,

אבל המעשים בפועל שאתה עושה לא רצויים.

ולא אמרו לו מה לעשות,

רק זה אמרו לו.

נו, מה עושה בן אדם בבוקר? קם ואומר,

מה חלומות השווא ידברו?

אז הם מבלבלים לי את המוח, מעשיך זה פה שם. אם הוא היה שואל אחד מהחברים שלו, מהגויים, היה אומר לו, תגיד, חלמתי ככה? הוא אמר לו, אתה שותה משהו כנראה, או אתה יושן עצת שמאל אולי?

איך אתה יושן? נספר לו סיפורים.

הוא לקח את זה רציני והחליט לעשות מחקר, מחקר בינלאומי.

הוא אמר, כמה דתות יש?

אז הוא אומר, הגדולה מכולם זה הנצרות,

ואחריה זה האסלאם, ואחריה זה היהדות.

הוא אמר, אני אתחקר את החכם מכל אומה,

מכל דת,

אני אשאל את כל השאלות שאני רוצה, הוא יענה מה שיענה, ובסוף אני אחליט מי נראה לי יותר צודק.

ובאמת, הוא יושב, ספר הכוזרי, זה ספר שמדבר על כל השאלות והתשובות שהוא קיבל מכולם.

בסיכומו של דבר הוא הגיע למסקנה שהיהודי והיהדות זה הצודק.

והוא גייר

שש מיליון

מהעם שלו

והפכו להיות יהודים.

זה מלך כוזר.

שאלת שאלה.

למה זכה כוזרי לעזר מאלוקים שישלח לו מלאך כל לילה לעורר אותו?

כוונותיך רצויות אבל מעשיך אינם רצויים.

ולמה אנחנו לא זוכים

שיעוררו אותנו מן השמיים?

כי הרי גם הכוונה שלנו רצויה.

אנחנו רוצים לעבוד עבודה זרה?

אנחנו רוצים לעבוד את הבורא.

אז למה הוא לא בא ומדריך אותנו, לא ככה, כן, ככה?

למה?

למה לגוי הזה כן?

התירוץ הוא

הכוונה שלנו באמת רצויה.

אבל אנחנו דומים לעני שאומר כך

אילו היה לי כסף הייתי מחלק הכל לצדקה.

זהו, כל פעם הוא חוזר על המנטרה הזאת.

אילו היה לי כסף הייתי מחלק הכל לצדקה.

איך יהיה לו כסף?

הוא לא עובד, לא עושה שום דבר.

אם יהיה לי כסף

אני מחלק הכל לצדקה.

מזה שאתה אומר את זה לא תגיע לשום דבר,

צריך לעשות מעשים.

כוונה דמיונית כזו היא רחוקה לחלוטין מהמציאות.

לא יכולים להשיג עזר מהשם כשאנחנו יושבים בחיבוק ידיים

ולא עושים כלום

ולא מתחילים לעשות אפילו את מה שמוטל עלינו.

יש שולחן ערוך,

כתוב שם בדיוק מה יהודי ויהודייה צריכים לעשות.

התחלת לעשות,

אתה עשית כבר הכול.

אחרי שעשית את כל מה שיש לאל ידך לעשות,

עכשיו אם אתה טועה או לא טועה אז יש סיכוי שיבוא אליך המלאך ויגיד לך אם אתה בדרך או לא בדרך.

אבל אם אתה יושב עם מדע בבית נרגילה וגת ואתה רוצה שהמלאך יבוא אז אתה יכול לחלום רק כמו העני הזה.

אם יהיה לי כסף אני אחלק הכול לצדקה.

אנחנו צריכים להתמודד עם הבעיות וצריכים

לעמוד כחומת ברזל מול כל רוח חדשה.

אנחנו צריכים לתהות על קנקנה אם המקור שלה הוא קדוש.

כל בעיה צריך לבחון אותה ולבחון מחדש.

כל פעם כתוב שהאמת תהיה נעדרת בדור האחרון.

נעשית עדרים עדרים.

מה פירוש עדרים עדרים?

כל פעם עושים בחינה עם האמת

ומחליפים עדר. מה פירוש? נהיה פחות.

רואים שיש פה קצת שקרים לא כל כך אמיתי אז נהיה עדר חדש

ועוד עדר עד שאדם יכול להישאר אפילו לבד עם האמת שלו.

אבל אדם צריך

לבחון את עצמו תמיד.

האם נכנסו רוחות חדשות?

האם משהו השתנה מפעם?

האם אנחנו עוד הולכים בעקבי הצאן?

איפה מצבנו?

מרוב שאדם לא שם לב הוא נסחף אחר ההמון.

והיום אנחנו לא כמו אבותינו שהגיעו מחוץ לארץ,

ואבותינו הם כבר לא כמו אבותיהם שהיו בחוץ לארץ.

ואם נלך ארבעה דורות לא נכיר בכלל מי היו הסבים והסבות,

הסבתות שלנו מולנו.

איפה הייתה האמונה שלהם? איפה היו הכיסופים שלהם לעבודת השם, לרצון הבורא וכו' וכו' וכו'. איפה זה?

אז לכן צריך להתמודד עם הבעיות, לעמוד כחומת ברזל נגד כל רוח חדשה,

לטהות על קנקנה אם המקור הוא קדוש או שהיא פרימה,

חשבתם של ריקים ופוחזים שלא יוכלו לעמוד במבחן ועתיד לעלות רק קול ענות חלושה.

יהושע בן הנון

אמר למשה כשירד מן ההר שהוא שומע את הקול במחנה.

אז משה אמר לו, מה אתה לא מבחין בין קול לקול? אתה צריך להיות פרנס על הציבור, אתה חייב להבחין בין קול לקול.

זה לא קול ענות גבורה ולא קול ענות חלושה, קול ענות אני שומע.

זה מחלות וצחוקים ומשהו הולך שם.

זה לא התגברות ולא חולשה,

אלא זה קול ענות.

אז לכן מי שלא יעמוד כחומת ברזל נגד כל רוח חדשה ויסחף,

כי ההמון אומר לו ככה,

ממילא זה בדיוק אותו הסיפור של העגל.

העגל גם היה עם כוונות טובות לפי הרמב״ן.

רק במקום משה, עכשיו יש לנו משהו אחר,

כמו למעלה בשמיים, שור.

אבל זה לא היה עם כוונת טובה.

נורא לגמרי והם גם לא דקדקו בכוונות והם גם לא רצו את האמת לחלוטין והיו מוכנים קצת לטעות והקצת הזה הוביל למה שהוביל.

עד שמשה היה צריך לגרום שימותו כשלושת אלפים ואחר כך עוד עשרות אלפים על ידי שהשקע אותם את המים וכולי וכולי עד שהבדיל אותם מעדת ישראל והשאיר את כל ישראל כשרים וטעורים נשארו רק אלה שהם בסדר.

ועלינו לנקוט בעצת דוד המלך כשאמר

חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך.

דוד המלך תמיד היה מחשב את הדרכים לאן הוא הולך

ותמיד הרגליים שלו היו מוליכות אותו לבית המדרש, לבית הכנסת, למקומות הטובים.

הוא כבר נטע בעצמו את הכיסופים

ואת הרצון

לא להתבטל כהוא זה או לא להיגרר לשום דבר אלא רק לעבודת הבורא.

צריכים להחליט רבותיי בכל דבר, בכל תחום, בכל עניין בחיים רק מתוך הכרה ברורה.

לא, אני לא מבין, לא בדיוק, לא יודע מה לעשות את זה, אתה יודע מה? טוב, בסדר, בוא ננסה. אתה יודע מה? נעשה ככה, אתה יודע מה?

רגע, זה ברור לך מה שאתה הולך לעשות?

לא, לא יודע, אני לא יודע מה להחליט, אז בוא נעשה ככה, בוא נעשה ככה.

זה לא הולך ככה, צריך לברר מתוך הכרה ברורה שהאושר האמיתי הוא רק בדרך התורה האמיתית

ולא בשום דרך זולתה.

עד כאן עם הדברי תורה.

עכשיו, אני רוצה לומר לכם,

אני הבטחתי ששבוע,

שבוע לפני הבחירות, אני אגיד

מה לבחור.

אז אני לא אומר לכם,

אני אומר לכל אלה שצופים,

ובכלל,

הרבה אנשים רוצים לדעת מה לעשות.

אז אני מתכוון להגיד לכם,

תחזיקו חזק,

חזק להחזיק,

וטחינו ממחטות.

ובכן,

זה לא ייקח הרבה זמן, כמה דקות.

אבל תקשיבו רוב קשב, ומי שמכיר את ההיסטוריה מהבחירות הקודמות,

יראה את הכול נמצא כאן בריכוז.

הגיע הזמן לשחרור העבדים ואנוסי ספרד התמימים,

המאוימים והמפוחדים מהשקרנים והזייפנים,

הפושעים והעבריינים המורשעים והגנבים,

שאצלם לומדי התורה הינם כמכשיר להגדיל את שמם,

ואם לא ישמעו בקולם יפטרו אותם מהכוללים ללא שכר,

ואיי משפחתם של האברכים היקרים והשקופים.

כהבטחת הרשע הדשן במשמני הארץ והדואג למשפחתו וכל קרוביו,

ידידיו, עושה רצונו שלא יישאר רעב בארץ,

ואשר רק בזה הם כבר גרועים יותר מלפיד,

עוקר התורה והתקציבים.

ומה עם מה שעשו לי,

שזה יותר גרוע מכל הציונים שכינוני בשמות מטיף,

מסית,

מיסיונר,

ואילו הם בעלי עלילות ושופכי דמים, קראו לי רשע,

עובד עבודה זרה,

הקדיח תבשילו,

ישו.

דודי יוסף קרא לי רשע,

יימח שמו ועפר לפיו.

רובי אלבז קרא לי רשע,

כלב בן כלב וימח שמו.

אברג'ל יורם

אמר שאני אכין תכריכים.

הרבנים שלום בשמעון אמרו עלי, איבד את עולמו,

שילך לעזאזל עם התורה שלו.

סדרה אחרה ירד לגיהינום,

שיישן ולא יקום,

חייב נידוי,

תצביעו לערבים ולא לו.

הוציאו מכתבים עלי, ריבם דקרו,

ביקשו לבטל הוראות קבע,

מנעו הרצאות,

קריעת מודעות,

איומים על בעלי אולמות,

שדרנים שכירי חרב,

תחנות רדיו שכל-כולן התגייסו נגדי יום-יום במשך שלושה חודשים,

כגון קול בעורמה,

חוץ מאתרים כמו כיכר השבאב ועוד.

גיוס של כל רבני ספרד,

השרים למרותם באיומיהם, לצאת נגדי בכל הארץ במכתבים ובהסתה פרועה, עד היום.

מחנכים את ילדי ישראל נגדי כאויב האומה היהודית,

שוברים דיסקים,

אוסרים ומונעים להשתתף או לשמוע את שיעוריי ואף לא להתפלל איתי.

איימו על החזן שלנו שלא יבוא להתפלל בבית הכנסת,

ולא יסלקו את בניו מהישיבה

עד שעזב.

זה מקצת עלילותם של כל רבני מפלגת ש״ס ומפלגת יחד,

שהטילו מורא ופחד

עליכם ועל בניכם.

הלאלה ייקרא מפלגה דתית?

הלאלה ייקרא מפלגה יהודית?

האם הם מזרע ישראל רחמנים, ביישנים,

גומלי חסדים?

הרמב״ם אומר, מי שאין בו משלוש מידות אלה,

בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני.

הלאלה תיתנו כוח כדי שיוכלו להמשיך לרדות בציבור כעדר עזים שילקו במקל כשיסרבו ללכת בתלם?

מדברים כל הזמן בשם מרן, מנוחתו עדן.

אבל האם שכחתם שיש אלוהים חיים בשמיים שנתן תורה לעמו והוא שונא פרנס שמטיל אימה על הציבור?

בעלו אין ממנים פרנס על הציבור עד שנמלכים בציבור ולא מחייבים ואונסים ומפחידים את הציבור במה שאינו חייב.

מאות מגדולי ספרד, אשכנז ותימן,

אסרו להצביע ונמנעו להצביע,

כפי שציין הרב הגאון יעקב יוסף, זכר צדיק לברכה,

כמופיע באוצר החוכמה לדבריו והוא מוקלט בקלטת ששמענו פעמים רבות.

ארבע כיתות אינן מקבלות פני שכינה ראשי תיבות חשמל.

חנפים,

שקרנים,

מספרי לשון הרע וליצנים וכל המידות הרעות הללו נמצאים בהם ובתלמידיהם,

השומעים להם.

ועוד לא אמרתי מעט מן המעט,

בימים הבאים ארחיב בזה יותר עם המקורות,

שלא יבלבלו אתכם בשקריהם, באיומיהם.

לגבי ג',

עמידתם מן הצד,

במשך כל אותה תקופה,

בשעה שהספרדים שפכו את דמי ועברו על לא תעמוד על דם רעך.

מידה זו רעה מאוד מאוד.

לפחות מילה טובה,

לפחות מכתב הצלה קטן,

שום דבר.

הכושי עשה את שלו ועבר זמנו.

אנו נשארים עם מי שיש סיכוי ליהנות ממנו.

הכול משיקולי פוליטיקה זולה ונמאסת,

כדי שלא להסתבך עם בריוני ש״ס ואיומיהם,

מה שיטריד את מנוחתם של אלה.

האם זו דרך יהודית לראות מפעל חיים של חזרה בתשובה,

של כל ישראל הולך לכאורה לטמיון ולשתוק?

מאות אלפי יהודים מאבדים את האמונה ולאף אחד לא אכפת.

האם זהו העולם החרדי?

מי יאמין לכם כשמצוות והח...

חזקת בו, היה בידכם לקיים ולא קיימתם.

אז מצוות אחזקת התורה נאמין לכם?

והלא, לא פניתם אפילו לעודד לאחר קבורת החמור לבוא לשקם את ההריסות לכבוד השם יתברך.

השם לא יווה ולא יסלח לכם,

ושלכם קשה משלהם.

מילה טובה,

קצת נחמה,

קצת עלי קטן בעילום שם,

נאדה,

שום דבר.

שוחטים אדם כמו בדאעש וכולם מסתכלים רק על הסרט.

לכן אני קורא לכל מי שנותר בו רגש יהודי,

הכרת הטוב וערבות הדדית

למי שיטיב לכלל ישראל,

התרחקו מן ההבטחות והשקרים של המפלגות כולן

באומרם שעתה לפנינו חורבן הדת והצלת היהדות בה בשעה שהם עצמם החריבו בפועל או במועל את העמל של עשרות שנים

שנבנו נפש ועוד נפש,

נשמה ועוד נשמה,

משפחה ועוד משפחה,

קהילה ועוד קהילה,

בכפר, בעיר ובכל אתר ואתר בארץ ובעולם יום ולילה ללא תמורה וללא תמיכה מאף אחד מהם למען כלל ישראל,

ללא שום הבדל גוון, צבע ועדה.

את כל מה שעשיתי לבד כחילוני לשעבר והם כביכול חרדים לכל דבר,

עם כל המפלגות שלהם בכל שנות קיום המדינה,

לא עשו,

לא פעלו ולא יכולים לעשות עם תקציבי ענק של מאות מיליארדים שעברו תחת ידם אפילו חלק קטן וקטנטן.

ואתן דוגמה מעולם הדימויים מה קרה בבחירות הקודמות.

יש לנו טענה על ארצות הברית שבזמן השואה שידעה את מה

שמתרחש בגרמניה במשך שש שנים של המלחמה ולא נקפה אצבע להפציץ את הכבשנים והמחנות,

וכך עלו בסערה שמיימה שש מיליון קדושים.

יש לי טענה ותביעה על הציבור החרדי שעמד מנגד

בשעה שש״ס,

על כל רכיביה ומוסדותיה,

הפציצו בכל כלי המשחית הפה והלשון,

הרדיו והאתרים,

העיתונים והעיתונאים והירחונים,

בבתי מדרש והמוסדות,

את עולם התשובה שבניתי של מאות אלפי נשמות,

שלדורות זה יעלה לכדי מיליונים שאיבדו אמונת חכמים וחלקם ירדו לגיהינום.

לאחר השואה קמו מן ההריסות והאסון הנורא כל איש לבב לרומם ולקומם את קומת ישראל,

אבל כאן אין דורש ואין מבקש.

על כן אנו לא נצביע כלל לשום מפלגה דתית, חרדית וחילונית,

לא נהיה חלק ממחלוקתם ולא נענש בעונשם,

כמאות גאוני וגדולי התורה שלא נתייראו מאיומי סרק של הרוצים בטובת מפלגתם ולא בטובת כלל העם על כל שדרותיו.

ולתורה, שורות אחרונות,

ולתורה יעמוד

ברווח והצלה ממקום אחר,

כמו שבכל ארצות הגולה יש תורה מפוארה,

ללא תמיכה של שום מפלגה,

כי יש אלוהים בשמיים שמנהל את העולם ושרוצה לראות באחדות אמיתית של בניו,

אוהביו,

סביב האמת ואנשיה לשום מטרה אישית ורווחית.

כל השומעים לי בזה ויעשו כן,

הריני מברכם שיזכו יחדיו איתי לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואברכם בכל עת בחפץ ובשמחת הלב,

והשומע להם יתברך מהם.

זו נוסח ההודעה.

אני רק רוצה לסיים בעוד דבר קטן, מעשה מהגמרא.

אני אסביר תכף, תכף.

רק אה, מינט.

אז תכף תביני מה שאת רוצה אם תשאלי אותי.

ובכן רבותיי,

הלו, אחר כך שאלו אותי מה שאתם רוצים.

דרך אגב אם זה ילך לערבים את נבהלת.

הרבנים של ש״ס אמרו תצביעו לערבים ולא לו.

אז את יכולה להירגע.

עכשיו תקשיבו טוב.

דרך אגב, דור רעי אמר שהוא תומך בערבים והם כולם לא יודעים מה לעשות בלעדיו כי הוא נתן להם הכי הרבה מסגדים והכי הרבה דברים.

הם מודים לו.

מעשה ברבי ינאי.

תשמעו משהו מזעזע, סיפור מזעזע.

מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך.

פגש אדם אחד

שהיה משופע ביותר.

מה זה משופע?

אנחנו לא מנהלים לשמוע שום דבר שקשור בפריטיקה. אין בעיה.

אני לא שומע, אבל זה מעולה אחת ולא ינאי להתמודדות.

פעם ראשונה ממך דיברתי מהלך. אני מבקש מכבוד האופציה. נגמר כבר. נגמר. נגמר. אמרתי רק הודעה, שכחת?

עכשיו,

מעשה ברבי ינאי

שהיה מהלך בדרך

פגש בו אדם אחד שהיה משופע עשיר ביותר.

אמר לו רבי ינאי, יתכבד רבי ויתארח בביתי.

אמר לו,

האורח, אעשה מה שיהנה אותך.

הכניס אותו רבי ינאי לתוך ביתו,

האכיל אותו והשקע אותו.

בדק אותו במקרא, אם הוא יודע מקרא, לא מצא.

במשנה, לא מצא.

באגדה, לא מצא. בתלמוד, לא מצא.

לפי שהיה אורח עם הארץ גמור.

אמר לו רבי ינאי,

קח את הכוס וברך ברכת המזון.

אמר לו, האורח יברך ינאי בביתו.

אמר לו רבי ינאי, האם אתה יכול לחזור אחרי מה שאני אומר?

אמר לו האורח, כן.

אמר לו רבי ינאי, אם כך, אמור.

אכל הכלב פיתו של ינאי.

ככה אומר לו שיברך ברכת המזון.

תפס האורח את רבי ינאי ואמר לו,

ירושתי אצלך ואתה מלגלג עלי ומענה אותי בעונה דברים?

אמר לו רבי ינאי, ומה ירושתך שאתה אומר שאצלי?

אמר לו, התינוקות אומרים תורה ציווה לנו משה, מורשה, קהילת יעקב,

שהתורה ירושה לכל ישראל,

שלא נאמר קהילת ינאי אלא קהילת יעקב.

משנתפסו זה לזה,

שאל אותו רבי ינאי,

מה המעשים הטובים שיש בידך שזכית לאכול על שולחני?

אמר לו, מימי לא שמעתי מילה רעה על מישהו

ולא הלכתי רכיל ולא זו אף זו, מימי לא ראיתי שניים שמתקוטטים ביניהם ולא עשיתי שלום ביניהם.

אמר לו, רבי ינאי, כל כך דרך ארץ יש בידך ואני קראתיך כלב?

מיד קרא עליו רבי ינאי

ושם דרך הראינו ביש האלוקים,

אבל בשין ימנית ושם דרך.

מי ששם את דרכו,

מחשב את דרכו,

רב ערכו.

דאמר רבי ישמעאל בר נחמן,

26 דורות מבריאת העולם עד מתן תורה,

קדמה דרך ארץ לתורה,

כמו שנאמר, לשמור את דרך עץ החיים,

דרך זו דרך ארץ ורק אחר כך החיים זו התורה.

מה יש פה במעשה?

רבי ינאי רואה בן אדם שנראה לו עשיר ואולי נראה גם תלמיד חכם, אז הוא מזמין אותו אליו הביתה

והוא אומר, התכבד רבי

הוא קורא לו כבר בשם ריבי, לפי החזות החיצונית הוא קורא לו ריבי.

האורח אומר אני מוכן לבוא אליך אם זה ייהנה אותך אני מוכן.

מכניס אותו, מאכיל אותו, משקה אותו ומדברים בדברי תורה הוא רואה שהוא עם הארץ

לא יודע כלום לא מקרא ודאי שלא משנה וכולי וכולי

והוא אומר לו טוב קח את הכוס וברך ברכת המזון

אבל הוא לא יודע אפילו ברכת המזון

אז הוא אומר יברך ינאי בביתו

הרי נותנים לאורח לברך שיברך ברכת האורח והוא אומר שיברך בעל הבית

אז רבי ינאי הבין שזה עם הארץ

אז אמר לו אתה יכול לחזור אחרי מה שאני אומר?

אז הוא אומר לו כן אני אחזור למה שאתה אומר

אמר לו אז תגיד אכל הכלב פיתו של ינאי

ככה הוא אמר לו

השווה אותו לכלב

ואמר לו תגיד ברכה

העורח

תפס אותו ואמר לו תגיד לי הירושה שלי אצלך שאתה מלגלג עליי ככה?

ואתה מצער אותי?

אז הוא אמר לו מה הירושה שלך אצלי?

אמר לו אפילו התינוקות אומרים תורה ציווה לנו משה

והיא מורשה ירושה לכל יעקב קהילת יעקב

לא קהילת ינאי התורה לא שלך ואתה לא יכול להחליט מה שאתה רוצה ולהגיד לאנשים שזה כלב וזה ככה וזה ככה

משנתפייסו זה לזה שאל אותו רבי ינאי כאילו מה זכית לשבת על השולחן שלי? איזה מעשים יש לך?

איך אני הכנסתי אותך אליי הביתה?

ובסוף התברר זה ככה גלגלו מן השמיים את הדבר לא סתם איזה מעשים יש לך? מה אתה עושה?

אמר לו אני מימי לא שמעתי מילה רעה על מישהו ולא הלכתי רכיל ולא זו אף זו מימי לא ראיתי שניים שמתקוטטים ביניהם ולא עשיתי שלום ביניהם.

עם הארץ כן,

אבל דרך ארץ היה לו ודרך ארץ קודמת לתורה.

למה אני מביא את זה ולמה אני אמרתי את מה שאמרתי קודם?

אני לא מאשים אתכם שאתם לא מונחים בפרטים כמו שאמרתם,

שאתם לא יודעים על מה ולמה.

לכן הקדמתי ואמרתי שמי שיודע מה קרה מאז הבחירות

יודע מה הוא מדבר ואני לא מדבר רק אליכם אלא

אני מדבר גם לאלה שיודעים.

אבל אם אתם תשמעו כל מה שאני אמרתי זה בקיצור,

אבל כשעמדו יום אחרי יום

ודיברו עליי דברים פוגעניים, קשים ביותר, שלא נאמרו,

על שונאי ישראל,

רק בגלל שהקמתי אז מפלגה ברשותו ובמצוותו של הרב שטיינמן,

שאני שואל אותו,

על זה עשו לי כל זאת.

אז אפילו אם הייתה בי טיפונת דרך ארץ,

היו צריכים לדעת את זה מה המעשה של רבי ינאי. אם היה בי רק זה, אין לי זכות אחרת, לא יודע כלום,

רק טיפה דרך ארץ. הרי שלושים שנה לא דיברתי מעולם על ש״ס רק בטובתם,

ועמדתי מול כל החילונים להגן עליהם ואפילו על דור רעי.

כשתפסו אותו אמרתי שהוא מסכן ויש לו בית,

שהכל מצ'וקמק שם ואין לו זה ואין לו פה ואין לו שם.

וגם עם הרב פנגר לימדתי זכות על ש״ס עוד לפני שנתיים-שלוש.

וכל זה עשיתי אפילו שידעתי מה היו מעשיהם כדי להציג את היהדות החרדית בפן חיובי.

אבל הם לא הכירו טובה אפילו,

שחיטה.

דאעש עושים שחיטה פעם אחת, יוצא אדם וזהו.

שמים את הראש על הגב או במקום אחר ונגמר.

פה זה שנתיים שחיטה כל יום במקום אחר בלי הפסקה.

ואלה אמורים כאילו לייצג את התורה. לכן

אמרתי את מה שאמרתי,

זאת מסקנתי ואמרתי אותה ברור. מי שישמע פעם שנייה את זה אולי יבין. מי שייכנס ליוטיוב או לאתר שלנו ולמקומות אחרים

יראה מה עשו לי באמת,

יגיד שאני בחור מאוד מאוד עדין.

זהו, בזה נגמר הפרק הזה. מי שרוצה עכשיו לשאול שאלות, בבקשה.

רגע.

כבוד הרב, נגמר אמרתי.

לא, נגמר, נגמר.

נגמר. נגמר. שלום.

לא.

לא. רק הסברתי בשביל שאנשים לא ידעו על מה.

אין שום בעיה.

כן.

הלאה, גברת. כן, תן לה גברת.

היא שואלת מה אני אומר לגבי המצב עם אובמה.

הלו,

יש שאלה.

הלו?

היא שואלת.

אתה מפריע עכשיו.

הלו, אתה מפריע.

היי, היי, היי, היי, הלו.

הלו?

תלך לישיבה של הרב אלבז, תשמע איך הוא מקלל, ואחר כך תדבר.

בסדר גמור. אז אתה תשב בשקט. אל תתערב במה שאחרים עושים.

אתה לא קובע, מתוק.

אתה יכול לקבוע רק אם אתה רוצה לצאת או לא. זה הכול.

אתה יכול להיות חלק מהוועד.

אין לי שום בעיה.

אין לי שום בעיה.

אין לי שום בעיה.

כן. בקיצור, האישה שואלת מה קורה עם אובמה.

אז ככה,

כמו שאנחנו רואים

בתקופה האחרונה

שאובמבה מתנגד מאוד מאוד למדינת ישראל והעומד בראשה,

כי יש לו כוונות אחרות במזרח התיכון.

הוא לא מעניין אותו כל כך מי ישראל.

ולכן,

לכן, תשמעו לכולם.

תשמעו לכולם. תשמעו לכולם לדבר.

תשמעו לכולם.

תודה.

תודה.

תודה לכולם. לכולם עם כל ההערות הכול יקובל ברצון. עכשיו,

אובמה אובמה שונא ישראל מהיום הראשון, הודענו.

לא מעניינת אותו מדינת ישראל.

הוא ניסה כל מיני מהלכים.

המהלכים האלה,

בהיותו מוסלמי,

כבר היו מההתחלה.

טלפון ראשון, כשהוא נבחר, זה היה לאבו מאזן.

אחר כך ביקורים במצרים, בסעודיה,

השתחוויה למלך הסעודי ולא קפץ לישראל כלל.

כל זה מביע בדיוק מה היו כוונותיו.

העמידו אולטימטום שתוך שנתיים הוא רוצה, מזמן כהונתו הראשונה,

כבר לגמור את הכול,

שיחלקו את הארץ לשתיים וכו' וכו'.

אם כן, צריך להבין, רבותיי, דבר אחד.

הוא,

מכוחות האופל,

המצב שיש...

סביבנו הוא חלק מן הגורמים לזה.

מה שיש אביב ערבי שנקרא,

מה שהצמיח את המדינה האסלאמית,

מה שהוא שותף עם האיראנים במלחמה עם דאעש כביכול מצד אחד,

מצד שני הוא לא מפציץ מספיק,

מצד שלישי הוא נותן נשק שמגיע לדאעש,

מצד רביעי הוא עם טורקיה שהיא פעם נגד ופעם בעד,

והוא מממן ועוזר גם למדינות שבסוף

מחזקות ומחזיקות טרוריסטים,

כגון קטאר,

שהיא משלמת לחמאס ולעוד ארגונים כאן בסביבה שיילחמו כי הוא לא רוצה להפסיד את המיליארדים שהיא משקיעה אצלו בארצות הברית.

זה אומר שחוץ מהאינטרס שלו לא מעניין אותו כלום, כבר אמרתי את זה בנאסא קוליסיום לפני ארבע שנים,

לפני ראש השנה, בארצות הברית.

הוא אמר מפורש שהאינטרס האמריקני קודם לאינטרס הישראלי,

והוא לא ייתן לחיילים האמריקאים שימותו בשביל הישראלים.

לכן הוא מנע את התקיפה שהייתה אמורה להיות באיראן כבר לפני שנתיים,

ומן הסתם גם דאגו שאותם אנשים בכירים בשלטון הישראלי יתנגדו,

כמו שמפרסמים בעצמם שהם מנעו, כמו בני גנץ וכמו דגן ואחרים.

כל זה מהלך אמריקאי לנטרל אותנו שלא נקבע פה מה יהיה,

כי הם רוצים שהדולר יהיה במעמד מסוים,

הנפט יהיה בדרגה מסוימת,

הכסף יזרום כרגיל.

גם כל מה שהם עושים, סנקציות,

זה רק בגלל שהאירופאים גם רוצים.

אבל הנה הוא התחיל להחזיר עכשיו מיליארדים בחזרה לאיראן,

והוא משחרר הכול ומצדו רוצה לגמור צ'יק צ'אק עכשיו במרץ, או קצת יותר מאוחר,

הסכם כלשהו,

ולעקוף את הקונגרס והסנאט ולהביא לנו תוצאה גמורה.

ואחר כך,

אם אומות העולם הסכימו שהיא יכולה להמשיך לפתח,

לא נוכל לתקוף.

ואם נתקוף, תקפנו מדינה שוחרת שלום.

אז העולם יכעס עלינו, ונו, נו, נו, ויש סיבוכים.

גם עכשיו הוא כבר ממעט בהתחמשות שלנו, בחלקי חילוף ובשאר דברים, וכל מה שהוא יכול לסכל, לא במישרין,

מעקיפין על ידי הגורמים שלו ואחרים,

הוא עושה זאת.

אנחנו במצב לא טוב,

לא טוב בכלל.

וכל הכוחות שמסביב, שנלחמים אלה באלה, ברגע שהם יגמרו או שלא יגמרו,

ושיחליטו פתאום,

וזה לא יחליטו פתאום,

זה כשהשם יסב את ליבם לבוא עלינו,

אז זה יבוא.

אבל אנחנו כבר קרובים.

אין יותר סימנים מוצקים שאנחנו נכנסנו לתוך גוג ומגוג. הרי מה כתוב שיהיה גוג ומגוג?

האסלאם יילחם בנצרות ואחרי זה הם יילחמו בנו.

אחר כך הנצרות תילחם באסלאם, כמו שאנחנו רואים.

מדינות הקואליציה נלחמות במי שמכריזים שהאסלאם,

הם מייצגים אותו.

דאעש, המדינה האסלאמית.

וזה בדיוק המצב שייחלנו לו

כי לאחריו

תבוא הגאולה.

הרב קנייבסקי, אומרים, אני לא בדקתי, לא שמעתי,

שביתו אומרת

שהוא אמר שבזמן הקרוב משיח עלול להתגלות.

אני לא יודע, לא שמעתי, אבל ככה התפרסם בהרבה מקומות.

אבל מכל מקום הוא כבר אומר הרבה זמן והוא גם אומר הרבה פעמים לאנשים,

אפילו שמלמדים תורה בחו״ל לעלות לארץ.

אפילו אנשים שמלמדים תורה, שמותר לצאת לחוץ לארץ ללמד תורה,

הוא אומר לעלות לארץ.

וגם לא מאפשר לאחרים לצאת לחוץ לארץ למטרות של שהייה וכו'.

אז זאת אומרת, אנחנו במצב קרוב מאוד למה שכתוב בכתובים,

והזהרנו והתרענו ואמרנו את זה 30 שנה פלוס.

זהו.

הכול מגובה בכתובים.

כן, גברת, תן לשם.

אולי מה שאנחנו עוברים עכשיו, וגם מה שאתה אומר,

זה ניסיון מאוד חסר.

נכון.

נכון. אני אגלה לך סוד.

אני אגיד לך מה הסוד.

כתוב, אין ישראל נגאלין אלא בתשובה.

בלי תשובה ישראל לא ייגאלו.

ומי עשה הכי הרבה תשובה?

אז שטן לא רוצה שהוא יעשה, כי אז

הוא ימות.

כתוב שהקדוש ברוך הוא ישחט אותו.

אז אם תבוא הגאולה לא יהיה יותר שטן.

אז כל המלחמה שלו עכשיו זה בי.

והוא גייס את כולם נגדי.

עכשיו בואו אני אקריא לכם מה כתוב,

מה יהיה באחרית.

ברור שישראל יעשו תשובה קודם הגאולה. זה גם פסק הלכה של הרמב״ם בלכוד תשובה.

שבאחרית הימים יעשו ישראל תשובה. זה דבר ברור ומוחלט מהפסוקים.

וכל אחד מישראל שיזכה לעשות תשובה יהיה גדול מאוד.

אתם שומעים? כל מי שחזר בתשובה בדור הזה,

הוא יהיה גדול מאוד.

והיה, כתוב אומר, כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש ייאמר לו.

וקשה לצייר כזאת עכשיו בגלות המר בגודל השפלות. זה נכתב לפני 60 שנה.

הם עוד לא ראו את עולם התשובה.

איך אפשר שיזכו ישראל לעשות תשובה שלמה?

אבל בוודאי שכך יהיה,

שתבוא השפעה מלמעלה על ידי אליהו ומשיח והם יחזירו את ישראל בתשובה.

לכן אותם שהתייגעו את עצמם בגולה ועל כל פנים היה להם לרצון להיטיב את מעשיהם הם יזכו להישאר בגאולה.

מי שכתב את זה לא חלם שתהיה תנועת תשובה כזאת, שתוך 30 שנה יהיה פה מיליון בעלי תשובה,

מה שלא היה אלפיים שנה בעם ישראל.

דבר נוסף,

מובא בהר האב״ד על מסכת עדויות

וגם מבואר במדרש,

שגם לעתיד לבוא עכשיו

תהיה מכת חושך.

כמו שהיה במצרים,

אני סתם אתן דוגמה,

אם תהיה פצצת אטום,

ברור לכם איזה חושך יהיה במשך זמן רב.

לעתיד לבוא תהיה מכת חושך כמו שהיה במצרים,

על ידי שיהיו אנשים שאין ראויים לראות בגודל הטובה,

בגלל שתהיה טובה וגאולה ויש אנשים שלא ראויים,

תהיה מכת חושך כמו שהייתה במצרים.

ואז יוליכו את ישראל במדבר, מדבר יהודה, תיארנו את זה על פי הפסוקים כבר,

ושם יהיה הבירור.

וחלילה,

מי שאינו ראוי יידחה.

וכל איש צריך לחשוב בנפשו באיזה מצב הוא עומד,

שבאמת כל אחד מלא עוונות ופשעים,

ואין איש יודע איזה תנועה חשובה יותר לפני השם יתברך.

לכן כל אחד צריך לירוא מי יודע אם הוא יזכה בעת הבירור,

ועכשיו יש בירור גדול עוד לפני,

בירור בין השקר לאמת.

ואם הוא יהיה בין ההולכים

שיזכו לגאולה, כשיעזור השם יתברך,

ותבוא הגאולה השלמה וילכו לקבל פני משיח צדקנו,

ויהיו כל הנחמות המפורשים בתורה הקדושה ובדברי החכמים,

והכל יתקיים בוודאי.

רק מי יודע מי יזכה לה?

וכל איש יחשוב בנפשו האם הוא יהיה בין הזוכים.

השם יתברך ירחם עלינו,

שנזכה להיות מאותן שיזכו לקבל פני משיח צדקנו,

ונזכה לתקן הכול ולעשות תשובה שלמה טרם הגאולה.

אז זו העבודה שלנו עכשיו,

להרבות תשובה בישראל כנגד כל הכוחות המונעים.

כן, הבחור שם בסוף, ליד הספרייה.

כן.

אתה שומע אותי? עכשיו, כן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שאלה אליך בהרצאה הקודמת שלך פה, כראשון לציון,

במזרח ראשון.

חבר שלי דיבר איתך, והוא ביקש ברכה לזיבוג.

ואתה אמרת לו ללמוד שלושה חודשים כל יום, שעתיים, תורה ותעני דיבור.

הוא סיים את זה לא מזמן,

אבל כשבירכת אותו...

אתה שאלת אותו מה השם שלך

והוא היה צריך להגיד לך אורי בן שושנה

שצועק כביכול אימא שלו

והוא אמר לך את השם פרטי, שם משפחה,

וכאילו הוא אמר לך אורי דורון בן שושנה

האם זה נתפס הברכה או שהוא היה צריך לראות אותו שוב?

לא זה נתפס זה נתפס?

כן תודה רבה לך תהיה בריא

כן שאלה נוספת הנה פה הבחור עם חולצה לבנה

כן?

שלום כבוד הרב,

בקשר למה שהרב מקודם הזכיר,

אני הגעתי משיפוט לטאיות,

החינוך היה תמיד למפלגות ג'

אבל בלי בחירות הציבור לא מסכים, נגמר. בסדר, לא נורא.

לא נורא נורא.

השאלה שלי היא תרוץ.

אין שאלה, כי אם זה בחירות אני לא עונה יותר.

הגבאי ביקש, אני צריך לכבד את מה שהגבאי אמר.

אם תרצה תשאל אותי אחרי זה.

אחרי זה אם תרצה תשאל אותי.

כן, אחרי ההצעה.

כן, שאלה נוספת.

כן, פה שורה ראשונה.

שלום כבוד הרב. שלום.

קודם כל,

זו פעם ראשונה שלי בשיעור שלך.

שמעתי שיעורים ביוטיוב, אבל לא ראיתי את כבוד הרב.

קודם כל, אנחנו רועדות פה, אז...

מה, ככה הפחידו אתכם? חס ושלום, בקטע טוב.

רציתי קודם כל,

אף פעם חס ושלום לא אמרתי שום דבר רע, אבל כן, אני מתנצלת על

רגעים שהייתי בספקות לגבי דברים שהרב אמר או חשב.

בכל מקרה, אני מתנצלת שככה יהיה מראש.

דבר שני,

רציתי להודות לרב שאני שלוש שנים בערך בתשובה,

עליות, ירידות.

הייתה תקופה שנחשפתי לכל העניין הזה של האבולוציה.

קצת שמעתי מפה, שמעתי שם, וזה עשה לי מאוד רע.

ואז אמרתי, רק רב אחד יכול לעזור לי בעניין,

ונכנסתי לשיעורים, וברוך השם, בזכות השיעורים האלה

ששמעתי של כבוד הרב, אז חזרתי לדרך הישרה, והשם עזר.

אז קודם כל, תודה רבה.

תני לי בריאות.

ודבר שני, אני קודם, שלישי.

מה? שלישי.

שלישי, אוקיי.

אני רוצה לפנות רק לקהל להגיד שגם אם אנשים לא מסכימים עם דברים שנאמרים,

מחולקים, אין שום בעיה,

אבל

אחרי שרב כזה גדול החזיר כל כך הרבה אנשים בתשובה,

לאף אחד אין זכות להגיד מלה כאילו קטנה.

כשנהיה במקום שלו, נדבר.

אנחנו לא ברוכים כאלה.

תודה רבה. ודבר אחרון,

בלי נדר, הייתי רוצה שהרב יברך את דני רפאל בן אדיץ ומיכל בת-שמחה לחזרה בתשובה שלמה.

מהירה, אמן. אמן.

ודבר נוסף, מחולך.

כן, שאלה פה, הנה.

שלום כבוד הרב.

אני עושה לך קצת נחת רוח,

כי אמרתי קצת דברים לא טובים על הרע ורציתי להגיד שאני מאוד מתחרטת.

באתי במיוחד בשביל זה.

אני מתחרטת באמת מעומק הלב,

ואני מקווה שכל עם ישראל יתחרטו.

ואיתי ביחד לידור בת רונית ונאווה אוריה בת רימונה.

מחול לכם.

תודה רבה. תודה רבה. תן לו,

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני פעם ראשונה פה.

אני פשוט באתי בזכות אשתי.

אשתי באה ואמרה לי, תשמע, יש היום הרצאה של הרב אמנון יצחק, בוא נלך.

אמרתי לה, בואי נלך.

אני מאוד מרוצה מכל השיעור תורה שעברת פה,

דברים שריגשו אותי,

ואני אומר את זה מעומק הלב,

שכל מה שאתה אומר,

ורואים בתוך הלב שלך שאתה איש תום ויראה אלוהים,

ויש לך כוונה לכל מילה ואות שאתה מדבר רק כלפי שמים.

כי בסך הכול הכוונה שלך היא טובה לכל טובת העם היהודי,

בשביל כל עם ישראל, בשביל להנהיג את התורה על דרך האמת.

ואני חושב שכמו שאתה אמרת,

האדם צריך להילחם על האמת וללכת על האמת.

ואני חושב שהקדוש ברוך הוא,

אני קטונתי, כן?

ומברך אותך כאיש יהודי קדוש,

שאתה הולך בדרכי ה' הקדוש ברוך הוא ילך איתך,

איך אומרים? עד ה...

גאולה, עד הגאולה. עד הגאולה, עד משיח צפקנו ותיפגש איתו.

ואני מאמין באמונה שלמה שבסופו של דבר אומרים, שלמה המלך אמר, סוף דבר הכול נשמע את האלוהים יירה ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

כל האדם הוא, היא אמת אחת שלמה, וזה אתה.

תהיה בריא, תודה.

תודה. אני רק דבר אחד, כבוד הרב,

אני מבקש, אם כבוד הרב יוכל לברך את אשתי,

איך אומרים?

לכל מה שהיא תרצה,

כי זו הבקשה שלי. משמע?

גלית לירז בת נורית.

גלית לירז בת נורית, הנה היא יושבת שם. לירז בת נורית, השם יזכה אותה לכל מילה דמיטב, תמיד. אמן.

תודה רבה.

תן לבחורה שם.

תן לבחורה שם.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אמא שלי, ברוריה בת מזל. היא שומרת תורה ומצוות?

כן, אנחנו דודותיות.

איך השם?

ברוריה בת מזל. ברוריה בת מזל, השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרק. אמן.

כן, מה אחורה?

נשים לדורש, לבנות, לכולם.

אז אני רוצה שתתן לי ברכה או משהו ש...

השם ישחרר אתכם מהמחשבות על הכישוף.

אמן, אמן, אמן, אמן. זה מה שאני רוצה, שזה משהו טוב. בסדר. תביאי להם מאחורה.

מאחורה.

כן. שלום, כבוד היושב-ראש. שלום. אבא שלי חולה במחלה.

הרב יכול לברך אותו?

שומר תורה ומצוות? כן.

מה שמו?

רובי רבנו בן איראן.

רובי רבנו בן... בן איראן.

איראן.

השם ישלח לו רפואה שלמה ויעתיק את המחלה ממנו לבגדדי.

אמן.

טוב, אני רוצה עכשיו רגע,

אנחנו התכנסנו פה בעיקר על ידי שאירגנו את הערב בשביל החולה ששמה מיכל חדווה בת אסתר. אז בואו נעשה חסד של אמת

עם מי שזקוקים לחסד של אמת משום שזו סכנה של ימים ספורים,

ורק נס,

רק נס וגדול יכול לשנות

אישה צעירה יחסית,

אמא לילדים,

וממש, כל אחד יעשה את המאמץ

שהוא יכול. אז ככה,

מי שמוכן ללמוד שתי הלכות כל יום במשך חודש לרפואתה, שירים את היד.

שתי הלכות. זה לוקח דקות ספורות

בכל יום. להציל נפש יהודייה מישראל.

אפשר להרים עוד? זהו.

קשה לכם, יהודים יקרים?

גם נשים. גם נשים. אז שתי הלכות. מה הבעיה ללמוד שתי הלכות?

להרים את היד, נו.

שתי הלכות, מה שאת רוצה, בסדר?

קדימה.

השם שלה ככה, מי שברך

למותנו שרה, רבקה, רחל ולאה.

הוא יברך את השם הטוב, מיכל חדווה בת אסתר,

שהשם ייתן לה חיים מאוצר מתנות חינם מהרה,

אמן, ויעתיק את המחלה ממנה לאשתו של אסד, אמן, ושהיא תהיה כפרה עליה, אמן, ושתחיה לאורך ימים ושנים בזכותכם,

בזכות התורה הקדושה ובזכות הערב הזה. אמן ואמן.

מי שרוצה,

רגע, מי שרוצה ציציות לשים על עצמו, שיהיה לרפואתה,

הנה בבקשה. יש כאלה שרוצים?

יש? אבל ללכת עם זה בשביל שיהיה לרפואתה.

לא לקחת לבית לחלפות.

לרפואתה.

כן, הנה בבקשה שם. מי עוד רוצה?

פה, כבוד הרב.

אתה תשים? קח אשריך.

מי עוד?

אתה תשים אבל, כן?

קח.

אשריך, גם אתה תשים? תשים אבל.

לא משנה, אבל אתה תשים אותה.

אתה.

כן?

כן?

כן?

כן?

כן?

וכן.

נגמר. יש כיפות למי שרוצה.

בבקשה.

כן, שאלה אחרונה, בעזרת השם יתברך. כן, מה השם?

בבחירות שעברות הצטרפתי לכל ה...

לא הצטרפתי, יותר נכון, האזנתי ושמעתי לשון נורא על הרב, ואני באתי לפה במיוחד.

אני אברך כולל, וזה מאוד הפריע לי כל הזמן הזה.

חילקו לי בבני ברק דיסק של הרב, שמעתי אותו ברכב,

והבנתי זה לא כמו שמספרים, תמיד צריך לשמוע צד שני, כמו שהרב יעקב יוסף אמר לרב,

ובאתי לפה לבקש במיוחד סליחה מהרב, ולבקש מהרב של רבי ממחני.

מחול לך שלוש פעמים.

אני מודה לכם, הייתם נפלאים, הייתם סבלנים,

אבל אל תשכחו את השתי הלכות, יהודייה צריכה חיים, תזכרו.

רבי חנניהו ברגשי אומר, עושה הקדוש ברוך הוא זכות ישראל להביא כוח,