"ארבע מידות נאמרו בנשים"

- - - לא מוגה! - - - 

וחכמים באים ומסבירים לנו במדרש

שיש מידות

בנשים

שלא משנה מיהו הנשים, אפילו הגדולות ביותר,

יש מידות.

איזה מידות?

ארבע מידות נאמרו בנשים

גרגרניות,

צייתניות,

עצלניות,

כנעניות,

זה ארבע מידות.

גרגרניות,

ממי לומדים? מחווה.

כתוב, ותיקח מפריו ותאכל.

צייתניות,

מצוטטות.

כתוב, ושרה שומעת.

עצלניות,

מהרי,

שלוש שיאים כמחסולת.

כנעניות,

מה שאנחנו קוראים כנאיות,

לכתיב ותקנא רחל באחותה,

נבאר.

חכמים אומרים,

מה לנו לחפש אחר הטענות של שרה על אברהם?

זו דרכן של נשים.

אפילו שהן צדקניות,

אפילו הצדקניות שבהן

מקפידות ומתרעמות על דבר של מה בכך.

כי יש ארבע מידות רעות שנאמרו בנשים,

ויש עליהן להילחם בטבען

ולהכניע את יצרן ולתקן את המידות האלה שמופיעות ברוב הנשים.

ואלו הן גרגרניות,

אוהבות לטעום ולאכול מכל דבר שעין רואה.

צייתניות,

להקשיב ולצוטט לכל דבר סתר שמדברים בני אדם,

ולא עליהן,

מתוך סקרנות.

עצלניות, לעשות מלאכתן לאט ולא בשלמות.

זה לא נכון לגבי כולם, אני יכול להעיד.

כנעניות,

לקנא בטובתו של הזולת.

מקנאות בטובת הזולת, כמו שאתמול שמענו,

שהמלכה הספרדיה,

בגלל הקנאה שלה בטבעת

של אשתו של הרב רבי יצחק אברבנאל, נהיה גירוש ספרד.

מה חסר לה?

מלכה על כל ספרד.

אבל מה, יש לה טבעת יותר משלי?

לגרש את כל היהודים.

גרגניות, גרגרניות.

מאיפה לומדים מחווה? כתוב, ותרא האישה כי טוב העץ למאכל,

ותיקח מפריו ותאכל.

תלה הכתוב את הסיבה של האכילה בראייתה,

שדחף אותה יצר הרע לאכול את מה שאינה רואה.

צייתניות מנין,

ושרה שומעת פתח האוהל,

שהייתה מצייתת על המלאך

לשמוע מה אמר לאברהם.

והמלאך לא דיבר אל שרה,

הוא דיבר אל אברהם.

ואמר לו, שוב אשוב אליך,

כעת חיה,

והנה ון לשרה אשתך.

ומתוך שהקשיבה לשיחה שלא דיברו אליה,

נכשלה וצחקה

עצלניות,

מנין?

ממה שנאמר בדברי אברהם אל שרה, מהרי.

שלוש שיאים, קמח, סולת, לושי ועשי עוגות.

ומזה שהיה צריך למהרה.

ראינו שהן גם עצלניות, אתם רואים?

וקנעניות.

מאיפה?

ותקנא רחל באחותה,

ותאמר ליעקב, הבה לי בנים.

והרי כל אישה רוצה בנים.

ותלה כתוב את רצונה של רחל בבנים,

מפני שקנאה באחותה.

ואפילו שהקנאה הייתה במעשים הטובים של אחותה,

מכל מקום, קנאה הייתה כאן.

טוב, אם חשבנו שגמרנו בארבע מידות

שהן רעות, מתברר שהמדרש אומר עוד לא, עוד לא.

רבי יהודה בר נחמיה אמר,

אף אסתתניות ודברניות.

רבי יהושע בר נחמיה אמר עוד שתיים.

אסתתניות

זה קפדניות,

שהן מתרכזות

ולא יכולות לסבול דבר שהוא כנגד רצונן.

אם אתה עושה משהו נגד רצונה,

היא מקפידה וכולי וכולי. זה נקרא אסתתנית.

ודברניות מדברות דברים יתרים,

ומתוך כך באים לידי חטא,

וכמו ששנו חכמים כל המרבה דברים,

מביא חטא.

וכתוב שעשרה קבין של דיבור ירדו לעולם, תשע לקחו אנשים.

אסתתניות, מניין אנחנו לומדים?

ממה שנאמר בפרשה.

ותאמר שרי אל אברהם חמסי עליך.

היא צעקה חמס על אברהם,

על מה שאגר זלזלה בכבודה,

והיא בעצמה נתנה אותה לאברהם.

אז היא הקפידה, אסתתנית.

ודברניות מאיפה לומדים?

מה שנאמר, ותדבר מרים באהרון במשה.

והזכיר אותה, כתוב קודם, ותלת העוון באה במרים שהיא פתחה בדבר.

וואי, וואי, וואי, המדרש לא נרגע.

והוא ממשיך ואומר דבר קשה ביותר, קשה ביותר.

ריבי לוי אמר, אף גנביות.

יא ביי, יא ביי.

שנאמר, ותגנוב רחל את הטרפים.

ו...

עוד דבר הוא אומר, גם יוצאניות,

שנאמר, ותצא דינה.

ריבי לוי מוסיף עוד שתיים.

גנביות,

ותגנוב רחל את הטרפים אשר לאביה. היא גנבה את הצלמים של העבודה הזרה שלו.

למה היא גנבה אותם?

כדי שלא יהיו הטרפים, אומרים ללבן, שיעקב בורח עם נשה ובנה בצאנו.

ועוד טעם היה, כדי לעקור עבודה זרה מבית אביה, נתכוונה.

והיא התכוונה לשם שמיים.

אמרה, מה, ענם איזה לי ונשבוק עד אין סבא בקלקולי?

מה,

אני אלך מהבית של אבא שלי ואני אעזוב אותו, את הזקן הזה, בחטאתו?

אבל אפילו שהיא התכוונה לטובה, היא השתמשה במידה זו של גניבה,

והרי היא נמצאת בנשים.

אני מכיר אחד באור יהודה שאשתו גונבת לו כל הזמן כסף.

והוא תופס אותה כל פעם וכולי, וזה לא עוזר.

שם מצלמה אפילו בכספת.

והיא לא יכולה, גונבת כל הזמן.

יש לה כסף, יש לו כסף, והוא נותן לה מה שהיא רוצה והיא גונבת.

זה לא כולם, לא כולן,

לא כולן, אבל יש מידה כזאת שצריכים לתקן אותה.

ויצאניות,

ותצא דינה לראות בבנות הארץ,

לא בבנים, חס ושלום,

לראות בבנות הארץ.

אבל נשים אוהבות לצאת, לצאת לחוצות ולרחובות,

שנאמר ותצא דינה.

יש כאלה קוראות לזה שופינג,

יש כאלה קוראות לזה כל מיני שמות וכולי וכולי,

אבל תראו נשים עומדות

בקרן רחובות,

כל מיני בנות עומדות בקרן רחובות,

בפינה דווקא, שיראו אותן.

יראו וייראו.

מה את יוצאת לרחוב?

בת מלך כבודה פנימה.

למה עומדות ברחוב?

יצאניות.