פתיחה לשיר השירים - ב' | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום כנרת בת בתיה בניה שהקדוש ברוך הוא יסיר מעליה כל חולי

ושלא תזדקק לניתוחים וטיפולים כלל. אמן.

ספר שיר השירים מתחיל בפסוק

שיר השירים אשר לשלמה,

כיוון ששלמה חיבר שירים הרבה,

כמו שכתוב, וישירו חמישה באלף.

אומר בפתיחת הספר שהשיר הזה הוא המשובח והנעלה מכל השירים המיוחסים לשלמה,

כיוון שהוא מתאר תוקף האהבה בין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל.

אז מתוך אלף וחמישה שירים

שחיבר שלמה המלך למאנדה אמר,

השיר הזה הוא השיר של השירים

המעולה והנבחר מכולם.

והוא מתאר את התוקף של האהבה בין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל.

ואחז המשל

מן האהבה הנמרצת בין הדוד ורעייתו,

שגעגועיהם מרובים אחרי פרדם זה מזה,

והם מצפים תמיד להיפגש שוב.

ולכן השין של שיר השירים רבתי גדולה,

ללמדנו שאין שיר כמו השיר הזה.

וזהו שיר השירים, כמו שאומרים, אדוני האדונים

באלוהי האלוהים,

שזה האה שבהא.

שיר השירים.

עוד טעם, למה נאמר,

למה השיר הזה הוא משובח מכל השירים?

כי השירים הקודמים, כמו שירת הים,

שאמר משה ועם ישראל ברוח הקודש,

ושירת דבורה,

הם היו על עניין של מלחמה.

ובפרט מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

ביקשו מלאכי השרת לומר שירה.

אמר להם הקב' ברוך הוא, מעשה ידי טובעים בים,

ואתם אומרים לפניי שירה?

אבל שיר זה הוא על השלום,

שלום ממלחמה,

כמו שדרשו חכמים, זיכרונם לברכה, ויישם לך שלום,

שלום מן המלחמות.

כמו שנאמר בשלומה,

כי שלומו יהיה שמו, ושלום יהיה בימיו.

זאת אומרת, השם שלו יהיה שלומו, ושלום יהיה בימיו.

כי ברצות השם דרכי איש,

גם אויביו ישלים איתו.

אכן גדולה מאוד מעלת השיר הזה,

שיר שלום,

ועל מלך

שהשלום שלו.

ועוד פעם, למה השיר הזה משובח שבשירים?

מפני שאמרו שלמה,

שהוא היה חכם מכל אדם,

שנאמר ויחכם מכל האדם.

זהו שנאמר, שיר השירים אשר לשלמה,

זה לא סתם, זה לא מלחין ולא סופר ולא משורר,

זה לא זמר.

זה החכם מכל אדם, זה שיר השירים אשר לשלמה.

יש סחורה שידועה בטובה,

הן מצד בית החרושת שבו היא נעשית,

והן מצד הבעלים שהוא איש נאמן והסחורה שלו טובה.

אבל גם בסוגי סחורה יש כמה וכמה מינים.

יש מדרגות א', ב', ג'.

ואם אדם רוצה לשבח, סחורה אומר, זו סחורה סוג א', א'.

היא באה מבית חרושת המשובע והמפורסם.

כך מציין הכתוב, שיר זה הוא המובחר שבין השירים

שכתב שלמה,

שהיה החכם מכל אדם.

ושלמה היה נודע בעולם שחוכמתו מעולה מחוכמת הימן, דרדע וכלכל.

היינו שהוא היה כדמות

המוכר המפורסם,

וגם סחורתו הייתה מפורסמת.

והיו לו אלף וחמישה שירים,

מהמעולה שבהם שיר המקודש

הלזה והוא שיר השירים אשר לשלמה.

ועוד,

שיר השירים,

שיר היוצא מחמישה חומשי תורה.

וכן הוא אומר,

וידבר שלושת אלפים משל,

ויהי שירו חמישה וא',

חמישה שהוציאו מחמישה חומשי תורה.

וא',

שלימד את ישראל,

א', לשון א',

א', לאללבך חוכמה,

ללמד.

והתורה נקראת שיר,

כי היא מיישרת את האדם לעבודת השם יתברך.

אז שלמה המלך

הוציא מחמישה חומשי תורה ועשה את השיר הזה, שיר השירים, ולימד אותו לישראל.

ולמה הוא נקרא שיר?

כי התורה מיישרת

את האדם לעבודת השם.

רבי אל-עזאר בלעזריה אמר,

משל לאחד שהוליך שאה של חיטים אצל הנחתום,

ואמר לו, הוציא לי ממנה קמח סולת.

זאת אומרת, מן הקמח

תוציא סולת,

ומן הסולת

תוציא לי עוגה יפה.

כך שיר השירים,

המשובח שבשירים,

המעולה שבשירים,

המסולסל שבשירים,

ובמשל של הסולת,

רוצה לומר ששיר השירים הוא התמצית

והתוך

של כל השירים.

הוא ממצה את הקול שבקול, הקול כלול בו.

ועוד,

כשם שעיקר מטרת הקמח זה הגלוסקאה היפה,

מה שאנחנו קוראים עוגה,

כך תכלית כל החיים בעולם הזה זה השלמות הרוחנית.

ולכן שיר השירים הוא קודש קודשים,

שכל השירים, כגון ספר תהילים,

יש בהם בקשות גם על ענייני עולם הזה,

אבל לא כן שיר השירים, כולו קודש קודשים.

ועוד,

שיר השירים כנגד

חמישה שירים שאמר דוד המלך,

שודר בחמש עולמות,

בחמישה שירים אשר אמר כנגד הנשמה,

שהיא דומה לקדוש ברוך הוא, בחמישה דברים.

עוד טעם, למה נקרא שיר השירים?

שכל השירות נאמרו אחרי שהייתה עת צרה לישראל,

וממנה נושעו,

כמו שירת הים והבאר

ושירת דוד,

אבל לא כן שירת שלמה.

היא נאמרה מתוך הרווחה,

שהיה שלום בימיו,

השקט ובטחה.

בימיו ישבו יהודה וישראל,

איש תחת גפנו ותחת תאנתו.

ועל החסד הזה שבדורו אמר שלמה,

שיר השירים למלך שהשלום שלו.

היינו שהוא בירך את עמו בשלום

ונקרא שלמה.

זהו שאומר,

שיר השירים,

למה הוא המשובח שבשירים?

אשר לשלמה,

שאז היה השם יתברך מכונה שלמה על שם השלום.

והטעם שאמרו שירה רק אחרי הנס,

כיוון שלא נשתלמו בביטחון רק אחר כך,

כמו שאמר ה' למשה,

וזה לך האות,

כי אנוכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים,

תעבדון את האלוהים על ההר הזה.

הרי שבמעמד הר סיני הייתה השתלמותם באמונה.

שאז נאמר, וגם בך יאמינו לעולם,

ולא על ידי הניסים.

ושלמה אמר קודם שנעשה הנס בפועל.

זאת אומרת,

הוא היה שלם

בכל השלמות

בשביל להגיד את שיר השירים,

ולא לאחר שנעשו ניסים, אלא לפניהם.

ועוד טעם,

למה נקרא שיר השירים?

שמדבר על העבר,

ההווה והעתיד.

על יציאת מצרים מדבר, שנאמר, לסוסתי ברחבי פרעה.

גם על מתן תורה, שנאמר, יישקני מנשיקות פיהו.

גם על הגלות, שנאמר, שובי שובי השולמית.

וגם על הגאולה, שנאמר, ברח לך דודי.

ועוד טעם,

למה נקרא שיר השירים?

שכולל את השבח של הקדוש ברוך הוא ושל ישראל.

שירת משה מדברת בשבחו של הקדוש ברוך הוא,

וכן בשירת דבורה וברק,

גם כן, כי אנוכי לה' אנוכי השירה.

בשירת ישעיה מדבר על השבח של ישראל,

ואילו כאן בשבח

משבח את הקדוש ברוך הוא וישראל,

שנאמר,

הינך יפה רעייתי, זו כנסת ישראל,

כשושנה בין החוחים,

כן רעייתי בין הבנות, בין אומות העולם,

כתפוח בעצי היער,

כן דודי בין הבנים.

איזה שיר,

שיר השירים.

איי, איי, איי, איי, איי.

רבי עקיבא אומר,

חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידיים,

שאין כל העולם כולו כדאי,

כי יום שניתן בו שיר השירים,

שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים.

חכמים גזרו שאם אדם ייגע בכתבי הקודש,

אז יהיו ידיו טמאות

ויפסול את התרומה,

כדי שלא יניחו ספרים יחד עם התרומה, לשמור אותה.

אז הם גזרו טומאת ידיים במי שנוגע בכתבי הקודש.

אז יש חולקים, האם

שיר השירים,

קהלת,

הם כתבי קודש שעליהם גזרו או לא?

על זה אומר רבי עקיבא, חס ושלום,

לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים,

שהיא לא תטמא את הידיים, זאת אומרת שהוא לא קודש,

אלא

אין כל העולם כולו כדאי,

כי יום שניתן בו שיר השירים,

שכל הכתובים קודש,

ושיר השירים

קודש קודשים.

זהו שאמר רבי יוסי,

איי, איי, איי, איי, איי.

אומר פה רבי עקיבא אומר שכל העולם כולו כדאי,

כי יום שניתן בו שיר השירים,

שהעולם

של היום

לא כדאי,

כיוון

שהשיר נכתב במשל כזה,

שהעולם של היום, שדעתו במה שנאה ולא נאה,

זה של אדם הראשון אחרי החטא, העולם הזה היום,

שלפני החטא

היה תמים,

בלי כל כוונת חטא,

וכל הרגשתו הייתה טהורה.

ולכן העולם של היום

לא היה כדאי לשיר השירים,

כיוון שהוא קודש קודשים,

והוא מלובש במשל,

ומתראה רק לפי הסוד.

והטעם ששיר השירים קודש קודשים,

שרבי עקיבא היה משתוקק כל ימיו לקיים מצוות אהבת השם

בכל ליבו ובכל נפשו,

וזכה וקיים בפועל,

שבשעה שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל,

אמר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד,

ואהבת את השם אלוקיך. זאת אומרת,

הוא ייחל כל ימיו,

מתי יגיע לידי פסוק זה ואקיימנו בפועל, והוא זכה.

ושיר השירים מלמד על הקשר בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא,

שמים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתה ונהרות לא ישטפוה.

ולכן שיר זה הוא קודש קודשים,

שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם של מקדשי השם.

יש מפרשים שאין כל העולם כולו כדאי כיום,

כיום שניתן בו שיר השירים,

כיוון שהיום ההוא שהיה כל כך נעלה ויקר,

זה היה יום חנוכת בית המקדש,

כשהכניס שלמה הארון

לבית קודש הקודשים.

וכבוד אדוני מילאת הבית,

ושם נקבעה קדושה עולמית.

זהו שאמרו במדרש.

שיר זה אמר שלמה כשבנה בית המקדש.

ונרמז

לעניין הקירובים שפנו זה אל זה באהבה.

וירדה השכינה לעין כול,

ולכן קרא לשירו שיר השירים.

ודרשו,

ביום חתונתו זה מתן תורה,

וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש.

כי מתן תורה היה בחינה של אירוסין,

ולכן היו אסורים לראות את הארון והקרובים.

ובית המקדש,

זה היה בחינת נישואין,

כמו כלה שבאה לבית אישה והותר לה לראות כלי הקודש.

ואז ירדה השכינה והקירובים פרסו כנפיהם,

ונעשו בחינת הנישואין

בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל.

וכן נאמר בזוהר חדש,

בשעה שבנה שלמה את בית המקדש,

ונשלם העולם התחתון

כמו העולם העליון.

ישראל כולם היו צדיקים

ועלו בכמה מעלות עליונות.

וכך נתעלה כיסא הכבוד בכמה עילויים

ובכמה שמחות.

בשיר השירים אשר לשלמה עלו בחדווה,

וירדו בחדווה.

בכל העולמות בחדווה.

וחיבר בחדווה

שיר לקדוש ברוך הוא.

השירים

לעליונים ותחתונים.

זאת אומרת, שיר

זה בשביל הקדוש ברוך הוא.

השירים

זה לעליונים ותחתונים.

אשר לשלמה חידות כל העולמות

בחדווה למלך

שכל השלום שלו.

ועוד טעם,

כיוון שהשיר מבטא אהבת השם

במידה העליונה ביותר,

אין כל אדם ראוי לכך.

ולכן,

לא היה עולם כדאי.

וכן אמרו חכמים, זיכרונם ברכה,

הרואה שיר השירים בחלום

יצפה לחסידות,

לפי שהוא כולו יראת שמיים

וחיבת המקום

בלב כנסת ישראל,

שהקורא בו

צריך להתעורר לאהבת השם ויראתו,

שהאהבה מביאה

לידי החסידות.

ובמדרש, כאן אמרו,

היכן נאמרה,

יש שאומרים בים נאמרה,

ויש שאומרים בסיני נאמרה,

ויש שאומרים בבית העולמים נאמרה,

שלפי דברי הראשונים,

השירה נאמרה על טובת הצלחת הגוף,

כמו ביזת מצרים והים.

והאמצעים אומרים,

שנאמרה על הצלחת הנפש ביום מתן תורה.

ולדעת חכמים,

בבית המקדש,

שהיו בו שתי הצלחות,

שהיו מבקשים שם גם על בריאות גופה ונהורה מעלייה.

עוד טעם ששיר השירים הוא קודש קודשים.

בשאר המגילות

יש פשט,

יש סוד,

יש רמז,

יש דרוש.

אבל לא כן בשיר השירים.

גם הפשט הוא סוד.

גם הפשט, מה שאתה קורא,

כל מה שאתה קורא זה לא מה שאתה קורא.

סוד שהתורה בחינת ראשו כתם פז,

שורשה בעולמות העליונים גבוה מעל גבוה.

וחסד עשה הקדוש ברוך הוא,

שהלביש אותה בכמה לבושים

כדי שנוכל להתבונן בה מעט

גם בעודנו לבושי חומר בגוף הזה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא

עשה לנו חסד

והלביש את התורה הקדושה

בכמה לבושים

כדי שנוכל להתבונן בה מעט

גם

כשאנחנו עדיין לבושים בחומר של הגוף הזה שלנו.

אבל כל זה בשאר חלקי התורה,

שהכול מלובש בארבעה לבושים האלה שאמרנו, פרדס, פשט, רמס דרסון.

אבל שיר השירים, קודש קודשים, שאין לה פשט,

אלא נשארה בלבושה הדק

שהוא קודש קודשים.

ולא היה עולם כדאי

כיום שניתן בו שיר השירים,

שהעולם הגשמי לא מסוגל להבין בדרך הפשט

כל זמן שאנחנו מלובשים בחומר.

כשחלה רבי אליעזר הגדול היה יום זה ערב שבת.

באה האש

וסובבה את שניהם.

אמרו חכמים משמע שאין אנו ראויים לכך,

ויצאו,

ונסתלקה האש.

בחר רבי עקיבא

ואמר לו, רבי,

למד אותי תורה,

ולימד אותו בדין בהרת,

300 הלכות פסוקות,

ולימד אותו

216 טעמים בפסוקי שיר השירים.

והיו עיניו של רבי עקיבא זולגות מים

וחזרה האש כבתחילה.

כשהגיע לפסוק הזה,

סמכוני באשישות,

רפדוני בתפוחים,

כי חולת אהבה אני,

לא היה רבי עקיבא יכול לעמוד יותר בזה בהרים קולו ובכה,

ולא היה מדבר מאימת השכינה שהייתה שם.

הורה אותו

כל הסודות העמוקים שבשיר השירים

והשביע אותו

שלא ישתמש בשום פסוק ממנו,

שלא יחריב העולם.

ועוד טעם שכל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים.

כל עניינו של שיר השירים לכונן את לב ישראל

לאהוב את השם יתברך,

אף על פי שהם עדיין בשעבוד מלכויות.

ועוד אמרו במדרש,

משל למלך שקידש אישה

וכתב לה מתנות מועטות,

כיוון שבא ללקחה,

כתב לה מתנות מרובות.

כך שירת משה

הייתה בחינת אירוסין,

מה שאין כאן שיר השירים.

שהוא מדבר בעניין העולם הבא

ובשבח ישראל,

שהם בחינת נישואין.

לכן נקרא זה קודש קודשים, כי בגאולה השלמה אנחנו נהיה בחינת נישואין להשם יתברך, לא יהיה יותר נתק.

ונכלל בשיר הזה בקשת ישראל מאת הקדוש ברוך הוא למהר להם זמן הגאולה,

שהוא מכונה בשם נישואין.

ודומה כנסת ישראל

לארוסה המבקשת למהר את זמן הנישואין

מפני שהיא יודעת שחטאה נגדו

ומבקשת שימחל לה.

והקדוש ברוך הוא מבטיח בשיר זה שלא ייבטלו האירוסין,

ובוודאי יבוא היום של הנישואין

וגם מדבר אל האומות

שלא יאמרו עלינו אבדה תקוותנו,

כי נשבע הקדוש ברוך הוא שלא ניקלע.

לכל הצרות הבאות עלינו

זה רק לעורר את ליבנו לאהבת השם מיראתו,

ובזה נזכה במהרה בימינו לגאולה, אמן.

אמן, באמת.

רבי חנניהו ברגשו אומר,

בבקשה.