מהי מחלת קוצר רוח? | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: דור בן יונה חזרה בתשובה שלמה הצלחה בכל ושימשיך לזכות את הרבים אמן, אמן!!

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי השם לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" (שמות ו, יב) חכמים זכרונם לברכה אמרו: 'זהו אחד מעשרה קל וחומר שבתורה', ויש להתבונן: מה קל וחומר הזה. בבני ישראל כתוב (שמות ו, ט): "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" אבל כל זה לא היה בפרעה המשעבד, פרעה היה לו קוצר רוח? הוא עבד עבודה קשה? אז איזה קל וחומר זה, אם ישראל לא שמעו לי אז אֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה? איזה קל וחומר זה? הם היה להם סיבה קוצר רוח מעבודה קשה, אבל לפרעה לא היה כזה מצב אז מה היה הקל וחומר, שאם הם אז ודאי הוא, איזה קל וחומר?

ועוד יש להעיר בעצם הדבר, הרי כתוב (שמות ד, לא): "וַיַּאֲמֵן הָעָם" איך זה מסתדר? וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, הוא בא לגאול אותם, יש להם קוצר רוח, אז הם לא שומעים אל משה, מצד שני כתוב: "וַיַּאֲמֵן הָעָם" למי הם מאמינים אל משה, שמה? שהוא יגאל אותם. לא הבנתי, אתם מאמינים לו או לא מאמינים לו "וַיַּאֲמֵן הָעָם" מאמינים, "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ" כאילו זה ההפך ממאמינים איך זה מסתדר? 

משם יש ללמוד שיכול להיות באדם שני כוחות מתנגדים זה לזה ודבוקים יחד, היינו יש מקום לומר "וַיַּאֲמֵן הָעָם" וגם "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" מאמינים ואינם מאמינים כאחד. אתם מאמינים שיש דבר כזה? 

אני מכיר דברים כאלה כל יום, במקרה שאתמול סיפרנו על ההוראות קבע, אחד שהוא מאמין אבל לא מאמין, הוא מאמין בברכות והוא לא מאמין במטלות, כשנותנים מטלה הוא קורה לא עונש, וכשנותנים לו ברכות הוא מבין, כשנותנים לו עצות הוא מבין.

אז יש אחד כזה שאמר: 'הוא לא יכול! איך הוא ידבר עם אנשים? מה יגיד להם מה פה ומה שם...' 

כנראה ששכח שלפני כמה זמן הוא בא וביקש ממני: 'מה לעשות? הוא צריך לקחת את אמא שלו לחוץ לארץ יש מגבלה כל שהיא וצריך להתרים לניתוח ומשהו כזה וצריך הרבה כסף, מה לעשות?' 

- 'לצאת לחוץ לארץ זה...' ואמרתי לו: 'ואתה יכול לגבות כסף להיכנס לבתים?...' 

אמר: 'מה אני אעשה? אני צריך לעזור לאמא! היא צריכה לעבור ניתוח...' 

לא הבנתי! אז להביא עשרות אלפים דולרים או מאות אלפים שקלים או יותר זה אתה כן יכול 'כי זה אמא', אז למה לי אתה קורא 'אבא' ואתה לא שומע? אתה קורא לי 'אבא' אמרת לו? תגיד: אתה מאמין או לא מאמין מה שאתה מדבר? מה הולך אצלך? אתה יודע לעשות לאמא ולאבא אתה לא יודע לעשות? וזה לא לאבא זה בשבילך, בשביל שיהיה לך זכויות! בשביל שיהיה לך מידת "הכרת הטוב" ולא "כפיות טובה" אתה עוד קורא לזה 'עונש'?! זה עונש? איזה עונש? כשמביאים אדם למעלות יותר גדולות זה עונש? כשדוחפים להיות יותר טוב זה עונש? מה, אתה רוצה להישאר בבוץ בביצה, לא לצאת משמה, נוח לך איפה שאתה? אז בשביל מה אתה מתקרב בכלל? בשביל מה, תישאר לך איפה שאתה, וגמרנו.

איך יכול להיות; "וַיַּאֲמֵן הָעָם" מצד אחד "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" כי יש מחלה שקוראים "קוצר רוח". מה זה קוצר רוח? זה סוד גדול הידוע למעמיקים בכוחות הנפש של האדם ויודעים דרכי לבו. וגם המליץ החכם בפנינים, החכם זה שלמה המלך שאמר פנינים בספר משלי (כה, נג): "שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" כמה השָׁמַיִם לָרוּם? אלפי שנות אור לפי המדענים! נכון? כמה לעומק? עשרים אלף ק"מ לצד השני, וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר את זה אתה עוד יכול לחקור אולי, חוקרים אתם רואים מגיעים לפה מגיעים לשם, מדברים פה יש יש זה פה, בטלסקופים הבל אבל הכול יש. אבל לחקור את הלב של מלכים, ולחקור לב של בן אדם - ואי ואי ואי ואי זה אֵין חֵקֶר.

נמצא שבלב אדם שגודלו טפח, זה הגודל של הלב, שם נמצאים הרבה מאוד דרכים ונתיבות מיושרות ועקלקלות אין מספר. יכול להיות בלב גם דרכים וגם התיבות מיושרות ועקלקלות כאחד. אין מספר. כאורך השמים לרום ועד לארץ העומק, ממילא נבין כמה עניינים מוסתרים ומהופכים מן הקצה אל הקצה, ויש לכולם מקום בליבו של אדם. 

המעניין, שאמרתי לאותו אחד לפני כמה זמן: 'אם לא תעמוד במשימה שביקשתי אז תצטרך להכפיל את התוצאה!', 

אז הוא קצת לא הבין את זה כל כך, בסדר, לא חייבים להבין כל דבר, או שמאמינים או שלא מאמינים, לא מאמינים? יושבים בבית, מאמינים – באים! 

אבל אמרתי לו: 'אתה, כשחכמים אומרים "היזהר בגחלתן" אתה צריך לדעת, אצל חכמים כשאתה יושב במרחק הנכון והמתאים - אתה מתחמם לאורן, אם אתה מתקרב יותר מידי ואתה חושב שאתה כבר חבר, ואתה מבין באותה דעה ואותו שכל - אז נכווין בגחלת. לכן תשמור על פרופיל נכון ותבין מה שמדברים איתך - בלי התחכמויות! בלי כלום', 

כנראה הוא לא הבין, אז הוא נכווה. 

 " הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי ...מִקֹּצֶר רוּחַ" מהו קֹּצֶר רוּחַ? פירש הספורנו: לא נתנו לב להתבונן, משה רבנו לא הסביר להם, 

אני הסברתי לו, הסברתי הסברתי הסברתי {כי בן אדם ששואל עשר פעמים בשפות שונות כמו שאומרים} 

בני ישראל לא נתנו להם להתבונן, מה פרוש לא נתנו לבם להתבונן? רוחם נקבץ ונתכווץ, ועל ידי זה לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, כלומר: לא נתן להם ליבם להתבונן ולשמוע דברים הנאמרים להם, הלב לא מסכים לקבל את הדברים שאומר להם משה רבנו; מה הוא רוצה מהם? הוא רוצה לגאול אותם! 

למה אנשים באים לפה? כי רוצים לעלות ולהתעלות! אז למה אתם לא שומעים למה שאומרים? אם אומרים משהו - אז תעשו! מה המטרה? להעלות אתכם! אתם לא חושבים שזה עליה - אז תלכו למקום אחר ותעלו שם, אבל אם אתם חושבים - תשמעו! 

מה זה ליבם נכווץ? מחלה זו היא מחלה רוחנית, שבין אדם יכול לחלות בה, אומנם נגפים על ידה רוב באי עולם מדור לדור. מחלת קֹּצֶר רוּחַ והתורה הקדושה ביארה לנו כי הסיבה לאי שמיעתם - מִקֹּצֶר רוּחַ.

לפי זה האדם שאינו מתבונן, הרי הוא חולה במחלה הנקראת בלשון התורה: "קוצר רוח". 

אבל אם בן אדם היה מתבונן על מה הבקשה והדרישה, היה יושב ומברר את עצמו את הדברים: מישהו רוצה פה לשעבד אותך? מה רוצים פה בעצם? מה רוצים? לזכות את הרבים! פה אנשים יושבים לזכות את הרבים, ללמוד תורה ולזכות את הרבים, "הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים". אז מכשירים אותך לגאולה, מכינים אותך שתהיה מוכן בשביל להיגאל, וכשאתה מגיע בשביל לשחרר אותך מעולו של יצר הרע אז יש לך "קוצר רוח"?! מתכווץ הלב! לא מסכים? לא הבנתי; "ויאמן" או לא ויאמן? אם אתה מאמין מנהיג אותך מנהיג אותך - אז תלך אתו עד הסוף! אם לא - מה אתה עושה פה? 

מעתה נתבונן במעשה של פרעה. שאלנו: מה הקל וחומר אצל פרעה, הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה? שאלנו: איזה קל וחומר למה היה לו שעבוד היה לו קוצר רוח מה קורה פה? אז נתבונן במעשה של פרעה, פרעה בוקר טוב, משכים בוקר והולך על שפת הנילוס, שם הוא עושה את צרכיו כמו בהמה. ולאחר מזה נכנס לבית, יושב על כסא, מלך בכיפה, שם כתר על הראש 

ואומר (יחזקאל כט, ג): "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" אני בראתי את עצמי! היאור לי! וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי! 

זאת אומרת, הוא אומר הטמבלולו הזה: 'אני לא הייתי ואני עשיתי את עצמי!' 

אם לא היית איך עשית את עצמך? ואם היית, אז בשביל מה תעשה את עצמך?! 

גאווה סרוחה! שבן אדם חושב: 'שהוא כבר חכם גדול ומבין ופה ושם...'

ויש לו רקורד של 40 שנה חזרה בתשובה בהבנה ובדרכי האדם בהליכותם ובמידותם, איך מעלים למסילה עולה בית אל, 

הוא... יש לו ביקורת: 'אם פעם אחת אמרו לו משהו שלא נעים לו לשמוע; לאמא – כן, לאבא - לא, אבל כבר יש לו התקוממות! מחלת "קוצר רוח" זה נקרא'. 

אז נכנס פרעה לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, יש לך שטות גדול מזה? 

תשאל ילד קטן: 'הוא עשה את עצמו?' 

הוא יתעלף מצחוק, גם ילד קטן מבין שהוא לא יכול לעשות את עצמו, בכל זאת התורה קבעה בזה מסמרות. ואל תתמה! האם אדם יכול לרמות את עצמו כל כך? הרי אמרו חכמים זכרונם לברכה על כמה רשעים בעולם שהם 'יודעים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו'. והאם אין בזה פליאה עצומה? והאם אין בזה פליאה עצומה? מכירים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו.

אותו בן אדם מדבר לשון הרע עלי, מעביר ביקורת ואומר כך וכך: 'לא מסכים עם זה ולא מסכים עם זה', 

והוא אומר: "מה, אני אמרתי לשון הרע"? 

יש לך איזה הערה? אתה רוצה הבהרה? למה אתה חולק אותה עם אחרים כביקורת? זה לשון הרע, לשון הרע - זה מה שאדם מעביר ביקורת על השני ובפרט שהיא לא מוצדקת ולא נכונה, והיא לא מהכיוונים שאתה מבין, אז איך אתה אומר: "מה פתאום! אני אומר לשון הרע? אני רק מתנגד לעונש", 

איזה עונש, איפה יש עונש? איפה יש עונש, אתה לא יכול לעשות את המשימה בכך וכך תעשה אותה בכך וכך. תמשיך לעלות! לא הספקת בזה תתרגל תרגיל את עצמך, ואז תבין שמשתלם יותר היה בהתחלה כי בהתחלה זה היה עם זמן סביר הוראת קבע ביום לתקופת מה, מה, ביום אתה לא יכול לעשות אחת?! אם אתה לא יודע לעשות הוראת קבע של 50 שקל ביום - איך אתה רוצה לטוס לחוץ לארץ? כרטיסי טיסה לינה הכל ולהביא עוד בחזרה עשרות אלפי דולרים! אם לא מאות אלפי שקלים!! אם אתה לא יודע לעשות 50 שקל ביום פה בארץ, איך אתה יכול לעשות את זה בחוץ לארץ? {50 שקל בחודש אבל אם הוא משיג בן אדם אחד ביום, משיג בן אדם אחד ביום זה 50 שקל בחודש}.

אז זאת אומרת: אדם שיודע את ריבונו, וחכמים זכרונם לברכה מגדירים אותו כן, 'מכיר את ריבונו ומורד בו!' מה זה מורד בו? 

בן אדם אומר: 'זה? אני לא יכול לעשות! לא יכול, " וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה..." (יהושע א, ח) לא יכול! לא יכול אני לא יכול', 

מה זה אתה לא יכול? אבל יש ציווי "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז) כי יש דינים, 

- 'לא יכול!' 

אבל כשצריכים להוציא איזה תואר בשביל משרה בשביל כסף יושבים לומדים את הנצרות בפרוטסטנטית חודשים! חודשים יש כאלה שנים, בשביל שיהיה להם אתה מבין איזה סטאטוס בחברה שיוכלו לקבל איזה תעודה שהיא מקנה לו כמה שקלים נוספים. זה אתה כן יכול? זה אתה כן יכול, איי איי איי איי 

אתם יודעים, אליהו הנביא ראה אחד שהוא קודר קדרות, קדר שהולך בדרך 

ואומר לו: 'למדת תורה?' 

- "לא! אני, אבא שלי לא לימד אותי" 

- נו, אז הבעיה 'אבא לא לימד' יש מישהו אחר שיילמד, 

- לא! אין לי שכל בשביל זה. 

אומר לו: 'מה העיסוק שלך?' 

אמר: 'קדר', 

אומר לו: 'ואתה עושה את הקדרות?' 

אומר לו: 'כן'. 

אומר: 'ואיך למדת את זה?' 

אומר: 'היה אומן שלימד אותי'.

אומר לו: 'גם זה מישהו ילמד אותך, למה לזה יש שכל ולזה אין שכל? הכל אפשר לדעת! הכל אפשר לעשות, הכול.

אבל לקב"ה לפעמים אומרים: 'לזה - אין לי שכל, לזה - אין לי כוח!' 

מי נתן לך שכל? מי נתן לך כוח? איך אתה חי בכלל? ממנו! אתה אומר לו: 'אין לי כוח!' ?! הוא יודע מה הוא נתן לך ולפי מה שהוא נתן לך הוא מבקש ממך, הוא מבקש ממך לפי מה שהוא שנתן לך! הוא לא מבקש מה שאין בכוחך, שמעתם פעם שהקב"ה ביקש ממישהו להרים 500 קילו אם לא אז הוא יהרוג אותו? שמעתם דבר כזה? 

שמעתם שהוא אמר: 'שתעלה בשניה אחת להר, אם לא תעלה להר - אני אזרוק אותך מראש ההר?!' 

שמעתם דבר כזה? שמעתם שהקב"ה אמר: 'שתטפס על קיר?' 

לא שמעתם, מה שמעתם? שהוא מבקש מה שביכולתך! אם לא ביכולתך הוא לא מבקש, אם הוא מבקש אז סימן שזה ביכולתך! רק אתה לא רוצה אתה מתכוון למרוד בו! 

עם תירוצים: "אני לא יכול, אני לא בנוי לזה יש כאלה שבנויים לזה, יש שיש להם שכל יש כאלה שיש להם יכולת לשבת, אני לא יכול לשבת... אני עם דודי כל הזמן... אני לא יכול...' 

מה זה אתה לא יכול? לשבת בבית סוהר אתה כן יכול? אם ישיבו אותך בבית סוהר אתה כן יכול? אתה נולדת להיות אחרי סורגים? אז איך אתה הגעת לשם? ואיך אתה יושב שמה? אה זה אתה יכול, לשבת בישיבה אתה לא יכול נכון? למה כי אפשר לצאת, ואפשר לחזור ואפשר לשתות תה וקפה ואפשר לחזור ויש ספרים והכל, אבל בית סוהר אתה יודע לשבת! כן למה? כי מי שמושיב אותך לא שואל אותך סוגר את הדלת וזהו תישאר. מקסימום יתן לך להסתובב בחצר מידי פעם, למה זה אתה כן יכול? ואם לא תהיה בסדר אז לא יגיד לך 'לעשות כפול' הוא יכניס אותך לצינוק! הוא יכניס אותך לחצי, לא לכפול לחצי, מכניס מטר על מטר תישען רק, אתה לא יכול לשכב, יכולים להשאיר אותך ככה כמה שבועות, ומה תעשה? אפילו להתאבד אתה לא יכול, לא משאירים לך כלום. אז אדם מסוגל! מסוגל להרבה דברים!! רק מה, אין לו דחף אין לו רצון, ויצר הרע לא נותן לו! 

'תמרוד! תמרוד כן, תגיד: 'אני לא יכול, כן תגיד אני לא יכול'.

אתה אומר לבורא שאתה לא יכול כשהוא נתן לך את היכולת?! - הוא יגביל אותך הוא יראה לך שאתה באמת לא יכול הוא יגביל אותך בדברים שאתה מאוד רוצה. איי איי איי איי איי אדם שיודע את ריבונו... 

וחכמים זכרונם לברכה מגדירים אותו כן, ואומר, הווי אומר: השגה נוראה בידיעתו את השם יתברך ריבון כל העולמים נוראותיו וגבורותיו, וכנגדו אפסיותו הגמורה של הנברא, ואפילו הכי יש בכח אנוש זה למרוד בו. ומאיך והיכן לקח את העוז והחוצפה הזו? 

אדם שמכיר את ריבונו, זאת אומרת אדם שיש לו השגה נוראה בידיעת השם, שהוא ריבון אדון על כל העולמים! הוא יודע מנוראותיו הוא יודע מגבורותיו, ולעומת הידיעה הזאת אתה אפס אפסים, ג'וקון אפילו לא, מי רואה אותך בכלל מהגבהים, את כל כדור הארץ רואים כמו ביצה, מתרחקים רק קצת, כמו ביצה, ואם מתרחקים יותר לא מוצאים את זה. ובורא עולם שמקומו כביכול ברום השמים ממעל, אז מי אתה בשבילו? אפס אפסים ואתה עומד מולו ויש לך גם כוח למרוד בו, הוא נותן לך את החיות ואתה עם החיות מורד בו, מאיפה העוז והחוצפה הזו? 

צריך לומר: כי כל אדם אפילו הגדול ביותר, מכיוון שאדם הוא ומאדמה הוא נוצר, עלול לחלות במחלת קוצר רוח, זאת אומרת אי התבוננות עד כדי שיגעון ממש. טמבלולו, תתבונן תחשוב, חייך תלויים מנגד, בורא עולם יכול בשניה לטלטל אותך לעשות אותך אומלל החיים, ברגע אחד הוא יכול להעלות אותך לרום הפסגות, אל תהיה משוגע, תתבונן: כי אם לא? אתה יכול להגיע לשיגעון!

מצד אחד יודע את ריבונו ומצד שני מתכוון למרוד בו, אם כן מה אתה תמהה על פרעה שנשתטה על עצמו ואמר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. נו, יש לך מג'נון יותר מזה? בן אדם שמאמין בעצמו? למה אתה הולך המימה? למה אתה יוצא בבוקר לנילוס להתחבא ולעשות את הצרכים שלך כדי שיחשבו שאתה אלוה כי אלוה לא עושה צרכים. אבל יש לו, אז הוא הולך למים שם יעני שוחה ועושה גדולים, בשביל מה? שיחשבו שהוא אלוה, גמרת עם החרטה, הוא חוזר ומכריז, רגע! מה עכשיו עשית? עוד הריח באף שלך! ואתה אומר את ההיפך ממה שאתה יודע איך אפשר לחיות ככה?! איך אתה ככה מכיר את ריבונו ומורד בו.

ואומנם מדרגות רבות בזה. וישנם אנשים שתתקוף אותם החולי הזה לעיתים רחוקות. ויש מהם שהם חולים במחלת "קצרי רוח" לעיתים תכופות. גם בעצם המחלה לפעמים היא באה בחוזק, ובאופן רציני מאוד, לפעמים היא לא מסוכנת בהרבה.

וכך הדבר גם במחלת השיגעון הרוחני. והכל לפי מה שהוא אדם. אבל על כל פנים על משוגעים כאלה העולם אומר: אין מה להקשות, מה אתה מקשה קושיות עליהם? משוגע! מי שמשוגע משוגע, מה אתה חושב, פשוט משוגע, אדם שיש בו את הדבר והיפוכו ביחד, מצד אחד מאמין ומצד אחד לא מקבל - זה משוגע. תחליט; אתה מאמין או לא מאמין? אם אתה מאמין - זה עד הסוף, אם אתה לא מאמין אז אתה לא מאמין, אבל אם אתה מאמין ולא מאמין - אז אתה משוגע! "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים כח, לד). 

עכשיו נבין את הקל וחומר שעשה משה רבנו ברור ומבואר! בני ישראל שהם זרע קודש מחצבתם מבני אברהם יצחק ויעקב, 'אם הם לא שמעו אלי' כלומר הם נדבקו ממחלת "קוצר רוח" שלא להתבונן, קל וחומר פרעה הרשע שרוחו קצרה ועומדת מכבר, עד כדי להטעות את עצמו והמשתטים אחריו לאמור "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" אחד שיש לו מחלה קבועה! ומפורסם במחלה של "קוצר רוח" שהוא לא חי בהתבוננות. אתה לא רואה מאיפה באתה מה עשית עכשיו?! ואתה אומר עכשיו שאתה בראת את עצמך? זאת אומרת: אחד כזה על אחת כמה וכמה שלא ישמע אלי ולא יתן לב להתבונן.

ודאי אלה זה בגלל עבודה קשה, אז מקרה שקרה זה לא מחלה קבועה, קורה ונכבה ונחמץ הלב ומעבודה קשה, אז לא שומעים, עם כל זה שהם מאמינים והכל, קרה! המחלה התפרצה לזמן מה, אבל אצלו המחלה קבועה, אם המחלה קבועה שהוא מג'נון הוא אף פעם לא מתבונן מה שהוא עושה, מה הוא מדבר ומה הוא עושה, מה הוא מכריז על עצמו ואיפה הוא? אז ודאי שהוא לא ישמע לי.

אם כן עשרה מקל וחומר, כמו שאמרנו בתורה. השם יצילנו מהמחלה הזאת "קוצר רוח".

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".