שיחתו של החפץ חיים בתקופת 'אלול'

- - - לא מוגה! - - - 

בשעתו אמר לי תלמיד ישיבת ראדין

כשהגעתי לישיבה בתחילת אלול

הגיע חפץ חיים ומסר שיחה

השיחה ארכה שלוש דקות

גם את השיחה הזאת כבר מסרתי

והוא אומר אני אשמיע לך אותה כצורתה

עם הטעמות הקול בתנועות הידיים

ותחשוב שהחפץ חיים יושב לפניך

וכך אמר

מי אינו רוצה כסף

אילו רק היה לנו כסף

עבור מה זקוק בין תורה לכסף?

הלוא מאוכלי המן אנחנו

מי צריך כסף?

איך השם מאכיל את ישראל במדבר ארבעים שנה? מן מן השמיים

ואיך אנשים פה חיים בבני ברק? שולחים להם מן מן השמיים

מן השמיים כי מהארץ אי אפשר להביא כסף כזה זה רק מן השמיים

וזה בא וזה נותן וזה בא וזה נותן וזה בא וזה נותן

יש אנשים שהגיעו לפת לחם ופתאום מקבלים מאה אלף שקל

פתאום

איך יכול להיות?

מאיפה לא יאומן כי יסופר?

ומכיוון בלתי צפוי

יש אנשים שההורים שלהם אומרים להם

מה אתם עושים? השתגעתם? איך אתם חיים? מה זה? זה ככה חיים? איפה אחריות? יש ילדים?

לא תראה מהם שקל. ופתאום הם נותנים

לא אלף, לא אלפיים תמיכה, מאה אלף.

יבבה, איזה דברים, מה קורה פה?

כן, קורה פה.

זה נקרא אוכלי המן.

מן זה יורד קצת ומשביע בכל יום מחדש, אי אפשר לצפות,

אי אפשר.

אתה לא יודע כן, לא.

אני מכיר אנשים שמגיעים מביתר לפה בניוטרל.

למה? כי אין להם דלק באוטו.

אין להם דלק באוטו.

אז הם נוסעים בניוטרל. בכל יום זה נס חדש.

כל יום נס חדש. לא יאומן כי יסופר.

שאל החפץ חיים, מי אינו רוצה כסף?

אילו רק היה לנו כסף.

עבור מה זקוק בן תורה לכסף? הלא מאוכלי המן אנחנו.

אבל אילו היה לנו כסף,

היינו קונים ארבעת המינים מהודרים.

מה עושים עם כסף?

קונים מיץ וסביידור.

בפולין לא גדלו אתרוגים בעצי תמר.

קר מאוד שם, קר.

אז היו מייבאים אתרוגים ולולבים מהארצות החמות.

ורבים מהם נפסלו בדרך.

מחירו של אתרוג

הרקיע שכחים, הרקיע שחקים. לא כמו פה שאנחנו ברוך השם מזכים את הרבים במחירים סבירים.

הרקיע שחקים.

וקהילות היו מתאגדות לקנות אתרוג בשותפות אחד.

קהילה שלמה, אתרוג אחד.

אתה כולם משמשים בו עד שזה מגיע אליך כבר.

רק עשירים מופלגים התהדרו באתרוג פרטי.

וכמה התגאו בו.

המשיך החפץ חיים ואמר.

נטילת לולה היא מצוות עשה מדאורייתא ביום הראשון של סוכות בלבד.

מצוות עשה דאורייתא זה רק ביום הראשון.

בשאר הימים היא מדרבנן.

זכר למקדש.

בכדאי,

ודאי כדאי,

לרכוש אתרוגים בחמישים רובלים.

אילו רק היה לנו סכום כזה. זאת אומרת, בשביל מצוות עשה דאורייתא אחת,

כדאי בחמישים רובלים זה הון עתק.

ואילו היו גוזרים חלילה שלא להניח תפילין,

כמה היינו מוכנים לשלם

כדי להעביר את רוע הגזירה.

מאות ואלפים רובלים

בשביל שנוכל להניח תפילין.

כששאלו אותי מפלורידה

מה לעשות ואמרתי להם לנוס מפני הסופה

אז כתבתי לקחת את התפילין ואת הטלית ואת השמישי קדושה וכו'.

ומי שהנחיתי אותו שהוא יעביר גם את ההודעה והוא העביר לאחרים,

בסוף את התפילין הוא שכח.

יצר הרע, אלוף העולם, אלוף העולם!

יכול להיות שלא יישארו שם בתים. סביר להניח שהרבה בתים שם יימחקו מעל פני האדמה.

לפחות

אדם זוכה למצוות תפילין.

אומר החפץ חיים, ואילו היינו עשירים כוורודצקי,

היינו חייבים למסור כל רכושנו ולהישאר עניים מרודים

כדי שלא לעבור על איסור אחד.

הלכה באורח חיים תרנ״ו

סימן זה הלכה ראשונה.

חייב אדם למסור כל ממונו ולא לעבור על איסור תורה אחת.

זה מה שאמר החפץ חיים.

ובתלמוד הירושלמי בפאה,

פרק א', הלכה א', דרשו

וכל חפציך לא ישבו בעה

אפילו כל מצוותיה של תורה,

תרייג,

תרייג,

אינן שוות לדבר אחד של תורה.

כל המצוות אינן שוות לדבר אחד של תורה.

מה פירוש?

הגאון מווילנה בשנות אליהו הארוך מבאר.

הכוונה לדבר אחד זה לדיבור אחד.

שכל מילה ומילה שאני אומר ואתם שומעים זה מצווה בפני עצמה של תלמוד תורה וערכה רב יותר מכל המצוות יחד.

כל דיבור ודיבור שקול כנגד תרייג מצוות.

כל מילה.

כל מילה.

וסיים מחפץ חיים.

התבוננתי בשעון וראיתי שבדקה אפשר לומר כ-200 מילים שכל אחת מהן שוות ערך ליותר מתרייג מצוות.

אז איך מאחרים בחמש דקות לסדר?

כמה מילים בחמש דקות אפשר להכניס?

אלף!

כפול תרייג?

613,000 מצוות הפסדת.

613,000 מצוות הפסדת.

כי אנשים אין להם הערכה לכלום.

זאת הייתה השיחה.