כל העולם כדאי הוא לו | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

מנוחתו עדן

תספאי בן צירחא מנוחתו עדן

פי נכס בן אלעזר בן אהרן הכהן

השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם

ריבי מאיר אומר

כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה

ולא עוד

אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לא

יש להסביר זאת

משום שמי שלומד רק לשם התורה נמצא כי אינו

מחשיב כל ענייני שלא לשמה כגון כבוד, ממון ושררה

ואם הוא אדם כזה שהוא מפקיר את כל העולם

כל העולם שלא לשמה כבוד, ממון ושררה

אז ראוי הוא שכל העולם נברא עבורו

כמו שחכמים זיכרונם לברכה אמרו

כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני

וחנינא בני די לו בקו חרובין מערב שבת לערב שבת

זאת אומרת

למה כל העולם ניזון בשביל חנינא בני?

כי חנינא בני מהביל את כל העולם הזה ולא מחשיב אותו בכלל

ולא רודף אחרי הנאותיו

ולא מחפש כבוד ולא ממון ולא שררה ולא כלום ומסתפק

בקו חרובין שזה מאכל בהמות

מערב שבת

לערב שבת

אז לכן

כדאי הוא לא כל העולם נברא בעבורו

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני

למה? בגלל שדי לו בקו חרובין

הוא הדין כאן

אותו רעיון ממש התממש גם אצל פינכס שקינא לאלוהיו וסיכן את נפשו

הפקיר את הכל

אפילו את כבודו

כמו שמסביר בעל כלי יקר הגם שידע

שיאמרו עליו שאבי עמו פיתם עגלים לעבודה זרה

בכל זאת לא התחשב כלל בעניין הכבוד ולכן זכה לבריתי שלום משום שכבר

כל העולם כולו כדאי הוא לא כדאי שיברא כל העולם בשביל אחד כזה

ובאמת

הוא כיפר על עם ישראל ולא כיליתי

זאת אומרת אם לא הוא הקב' הוא מחלה את העולם

למה? כי אם אין ישראל אין עולם

ולא כיליתי את בני ישראל אם הוא מחלה את בני ישראל אין עולם העולם חוזר לטוב אבואו

למה נשאר העולם?

כדאי הוא לא אם יש אחד כזה שמקנא לה שם

כדאי להחזיק את כל העולם כולו

על כגון זה אמרו

מצרף לכסף

בכור לזהב ואיש לפי מהללו

מצרף לכסף

איפה בוחנים את הכסף אם יש בו סיגים

כדי שיהיה צרוף ומזוקק במצרף

איפה בוחנים את הזהב?

בכור

איפה בוחנים את הבן אדם? מי זה הבן אדם?

לפי מהללו, בפה שלו

שומעים מה הוא מהלל,

מה הוא משבח

ומה הוא מגנה

לפי זה יודעים מי הוא

כמו שמצרף לכסף

וכור לזהב

כך איש לפי מהללו

פסוק במשלי כז

רבנו יהודה בשערי תשובה מפרש

מעלות האדם לפי מה שיהלל

איך בודקים בן אדם מיהו, מה הוא שווה?

מה המעלות שלו אם בכלל?

לפי מה שהוא מהלל

אם הוא משבח את המעשים הטובים

את החכמים

את הצדיקים

תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו

כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו,

לא מספיק,

ולגנות העבירות ולהבזות בעליהן.

או,

איך אתה יודע אם בן אדם

הוא אדם בעל מעלות טובות

ואיזשהו איש טוב ושורש הצדק נמצא בו?

איך תדע?

אם אתה תראה שהוא משבח את המעשים הטובים

ואת החכמים

ואת הצדיקים

והוא משבח רק

את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו,

אבל גם מגנה את העבירות ומבזה את בעלי העבירות.

ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים,

יכול להיות גם שהבן אדם הזה לא מושלם כל כך.

יכול להיות שיש לו, אנחנו לא יודעים, ייתכן שיש,

בידו עוונות נסתרים.

זה לא משנה.

אבל מאוהבי הצדק הוא במעדת מכבדי השם.

אבל המשבח מעשים מגונים

או מהלל רשעים

הוא הרשע הגמור

והמחלל את עבודת השם יתברך.

זה עושה תורת השם פלסתר.

לא אומר אף אם ייתכן שיש לו מצוות.

לא אומר.

ישר רשע גמור.

מי שמשבח מעשים מגונים,

זמרים פסולים, אוכלי נבלות וטרפות,

שליחי ציבור פסולים,

והכול,

או מהלל רשעים,

הוא הרשע הגמור והוא מחלל עבודת השם יתברך.

רבנו יונה, שער ג',

קמח.

פנחס,

אכן מדרגתו הייתה כזו

שהוא לא מסוגל לראות מעשה רשע,

באשר על כן קינא לאלוהיו.

זו ראיה על מדרגתו,

לא יכול לראות רשע, לא יכול לשתוק על מעשה רשע.

קנאת השם בוערת בו.

בקנאו את קנאתי בתוכם.

אומר הספורנו,

ועשה נקמתי לעיני כולם

כדי שבראותם זה ולא ימחו בו,

יכופר על אשר לא מחו בפושעים.

הם היו צריכים למחות בפושעים כשרואים דבר פשע, צריכים למחות.

הם לא מחו.

עכשיו, מה הוא עשה?

נקם לעיני כולם, כולם ראו,

ולא מחו בו.

בזה השיב את חמתי מעליהם.

כי בעצם זה ששתקו, הסכימו למעשיו,

וזה תיקן את מה שהם לא מחו קודם.

זה גם כן בבחינת איש לפי מהללו.

כי כאשר שינו את דעתם

וניאותו לגנות את הפושעים בזה שהם שתקו ממה שהוא עושה להם,

בזה לבד הצדקו.

אתם רואים? היו ראויים כולם לקלעיה בגלל שלא מחו, כמו במדבר,

שלא מחו במרגלים,

שמעו את לשון הרעש שלהם על הארץ ולא מחו בהם. כולם מתו.

ככה היה צריך להיות עוד פעם.

אבל מי שהציל את המצב זה היה

פינחס.

אמרו במדרש,

רבי שמעון אומר,

מנין שמחתית האדם?

יותר מן ההורגו,

שההורגו בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא.

אחד הרג יהודי,

אז הוא איבד אותו מן העולם הזה, אבל הוא לא הפסיד לו את העולם הבא.

אז ההורגו,

הורגו בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא.

למי?

אלא נהרג כמובן.

והמחתיאו הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.

איך המחתיאו הורגו בעולם הזה?

מי שחוטא נקרא מת. רשעים קרויים מתים.

זה שהוא הולך על שתיים ממקום למקום, זה בשמיים הוא נחשב מת.

אז זאת אומרת, הוא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא.

מאיפה הראייה?

רבי שמעון שואל, מניין?

מניין לנו?

ידוע לנו הדין הזה, אבל מניין?

הוא אומר, שתי אומות קידמו את ישראל בחרב,

ושתיים בעבירה.

על אלה שקדמו בחרב כתוב, לא תתעב עד הומי,

לא תתעב מצרי.

אלה קידמו את ישראל בחרב והרגו בהם ועשו

כל מה שרק אפשר לחסן את האומה הישראלית.

ונאמר בהם, לא תתעב אדומי, לא תתעב מצרי.

אבל אלה שקידמו לחטיא את ישראל,

עליהם נאמר לו, יבוא עמוני ומואבי עד עולם.

אז רואים שהמחטיא את האדם הוא יותר מן ההורגו.

אבל אם נתבונן לרש חסרה לאדם הרגשה זו,

שאמרו חכמים זיכרונם לברכה שהמחטיאו יותר מן ההורגו,

אף אחד כמעט לא חי את זה,

לא נזהר מזה,

לא נבהל מזה.

הפוך.

כל אחד רגיש ומקפיד ונוקם,

ונוטר גם,

אם רק מישהו ייגע בו,

יפגע בו,

פגיעה בגוף או בשמו,

אפילו אם רק ירים ידו כנגדו.

אבל כלפי מי שבא אליו ומספר לו לשון הרע על מישהו,

אין לו שום בעיה.

הוא מקבל אותו, חביבי, בזרועות פתוחות,

כמו Crazy Stakey.

הוא שואב,

שואב כמה שיש לשון הרע. לא חשוב, נכון, לא נכון. ממציא עניינים, אומר לאנשים,

תגידו ככה, תגידו ככה,

ונשאל ככה ונגיד, ואם לא נמחק, נעשה עוד פעם.

וככה, וככה, וככה, וככה.

אין לו חלק, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. כל ימיו טרוד בעבירות, מהבוקר עד הערב, יש לו דין של בלעם הרשע.

אבל כלפי מי שבא אליו ומספר לו לשון הרע על מישהו, או כלפי מי שמבטל אותו מלימוד תורה,

לא ירגיש אפילו רוגז. יש כאלה שיגידו, שב, שב, כן, תן, מה, מה, מה היה, מה היה?

אדרבה, שואבים, מוצצים, כמה שאפשר.

אבל אם מישהו יעשה לו איזה תנועה עם היד או משהו,

יא ביי ביי ביי.

או ייקח לו את האוטו,

יעקל לו את האוטו,

יואו, איזה זה זה.

אבל אלה שמצלצלים ומחרטטים ומוסרים לו כאילו מידע אמיתי,

איך הוא שואב את זה.

זה מראה שלא מבין בכלל מה זה תורה, מה זה מצוות, כלום.

היסוד הזה שרבי מאיר,

פעם סיפרתי את זה על התימנים,

התימנים הם טובים בזה.

הם טובים מאוד.

מאוד מכבדים, התימנים.

אם יש מישהו בעל קול וניגון והוא בא לבית הכנסת בשבת והוא זמר פסול ומחטיא רבים,

אז הם מזמינים אותו לקריאה בתורה,

להפטרה, שיסלסל וינעים בקולו.

אבל הוא מחטיא את הרבים.

ויאמר לרשע, מה לך לספר חוקי ותישא ויראיתי על אפיך? אתה עולה לספר תורת הלום כה, מה שכתוב.

אתה מחלל שם שמיים ומכבדים אותך?

ויאמר לרשע, מה לך לספר חוקי?

ומזמינים אותו, מחטיא רבים.

אבל אם ייכנס, לדוגמה,

אדם שרצח נפש והתפרסם, נכתב בעיתונות, ברדיו, בפלוויזיה, בכל מקום, כולם מכירים אותו, והוא נכנס לבית הכנסת.

מישהו יגיד לו, בוא, שב לידי?

מישהו יקנה לו הפטרה?

אף אחד, לא?

אבל מה כתוב?

שם מחטיאו,

יותר גרוע מהאורגו.

אז איך זה יכול להיות?

אף אחד לא חי בכלל את מה שכתוב.

לא יודעים ממי להיזהר.

היסוד הזה שרבי מאיר, שכל העולם כדאי הוא לו,

מוצאים לנו גם בפרשה.

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,

צרור את המדיינים.

מביא רשי,

ואת מואב לא ציווה להשמיד.

צרור את המדיינים,

אבל מואב לא.

למה? מואב היה הראשון שקרא למי?

שקרא לבלעם,

והזמין את המדיינים למרות שהיו בקסח איתם,

שהתחברו ביחד כנגד ישראל.

וירא בלק בן ציפור,

מלך למואב בחטא ההיא. הוא קרא,

הוא חשש.

אז למה שהם

לא יושמדו המואבים?

למה צרור את המדיינים והמואבים לא?

מפני שרות עתידה לצאת מהם.

כי דאמרינן בבא קמא ל.ח.

ואף על פי שחטאם היה חמור יותר מחטא המדיינים,

בכל זאת, מכיוון שעתידה רות לצאת מהם, היא ניחם בחיים.

והקדוש ברוך הוא זן ומפרנס אותם,

וסובל הכול

מפני האדם השלם שעומד לצאת מהם.

עתידה לצאת רות המואבייה, האישה השלמה,

אם המלכות,

אם של דוד ושלמה ומלך המשיח.

ומכאן שכל העולם כולו כדאי הוא בשביל אדם אחד שלם,

צדיק יסוד העולם.

זה מה שאמר רבי מאיר.

רבי מאיר אמר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה.

ובסוף הוא אומר,

ולא עוד,

אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לא, הכוונה בשבילו,

כדאי להחזיק את כל העולם כולו.

למה? כי הוא מבטל את כל הלא לשמה,

ממון, כבוד, שררה, כל האהבלה של העולם,

אלא עוסק רק בתורה ומצוות תדיר לשמה.

בשביל אחד כזה כדאי לקדוש ברוך הוא להחזיק עולם ומלואו

ולפרנס שמונה מיליארד בני אדם,

אתם שומעים?

בשביל האדם השלם.

וכך אומר גם בהקדמה למשניות הרמב״ם, ומעריך ומרחיב

את הכול ונותן דוגמאות שאפילו הקדוש ברוך הוא ייתן

לאדם שיהיה עשיר גדול

ויבנה ארמון גדול וייטע אילנות יפים

ונופיהם יצאו חוץ לחומה,

שפעם עוד שלושים שנה יעבור שם הצדיק יסוד עולם

ויוכל

לחסות

בצל

הנוף

של התמר

שיהיה שם.

כל זה בשביל

רגע,

שני רגעים,

שאותו צדיק יסוד עולם יעבור שם ויוכל ליהנות בצלו,

אז הוא יבנה ארמון במשך שנים ויתפח והכול, ויגיד, לא מתאים פה, פה מתאים כאן, כאן מתאים תמר, פה עוד אחד, פה עוד אחד,

והוא מכוון בלי לדעת שעתיד לעבור שם צדיק יסוד עולם וכולי.

אתם שומעים?

כל האוניות בעולם

זה רק בשביל שפעם יעלה צדיק על איזו אונייה ויעבור ממקום למקום. אז צריך צי שלם, וצריך שיהיה חוקים וילמדו איך להשית אוניות,

והכול בשביל שבסוף איזה אחד.

וכל המטוסים בשביל שהוא יטוס לאיזשהו מקום וייתן שם משהו, דרשה, או יעשה חסד, או יבנה ישיבה,

או יעשה ככה וככה וככה.

הכול זה, כל העולם משועבדים והכול והכול.

כדאי הוא לא, כדאי הוא לא.

גם כדאי לנו, כדאי לנו.

אבל צריך לעשות מצוות לשמה,

לשמה.

רבי יחנניהו ברגע שאומר,

נושא הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל,

אף יקרא וחרבה.