ידיעה חושית | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 06.02.2014, שעה: 07:53
"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (שמות כט מה).
שכל טוב ניקנה על ידי חכמה בינה ודעת. חכמה: היא מה שלומדים מאחרים. בינה: מה שמתבונן מעצמו. בדעת: ישנן שתי קצוות, הראשון - הוא תוצאת החכמה והבינה, שרואה בעיניו או שומע באוזניו מאחרים, או כשמתחדש דבר מעצמו הרי קונה דעת וידיעה. אבל ידיעה זו רפויה היא אצלו כיוון שאינה חושית, רק לאחר התבוננות עמוקה ומסודרת ואחרי זמן רב, מתיישבת הידיעה בלבו וקונה לה שליטה ונהיית ידיעה חושית ומושרשת. השתי קצוות בדעת: הראשון זה התוצאה של החכמה והבינה זוהי הדעת. כשרואה בעיניו או שומע באוזניו מאחרים, או כשמתחדש דבר מעצמו הרי הוא קונה דעת וידיעה.
אבל הידיעה זו רפויה היא אצלו כיוון שאינה חושית, רק לאחר התבוננות עמוקה ומסודרת ואחרי זמן רב, מתיישבת הידיעה בלבו וקונה לה שליטה ונהיית ידיעה חושית ומושרשת. ויש ללמוד מהתורה עד היכן מגיע כח ההתבוננות? אמרנו, בינה זה מה שמתבונן בעצמו, עד היכן מגיע כח ההתבוננות? בעשיית המשכן כדי להשרות שכינה בישראל, נתבונן: עד כמה מגיע כח ההתבוננות? נאמר: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם"
הגע בעצמך; המוני בית ישראל שעבדו בפרך עבודת עבד בחומר ובלבנים "וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ב כג) ושלח להם את משה בחירו לפדותם, כתוב: "וַיַּאֲמֵן הָעָם כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ" (שמות ד לא) הגיע זמן הפקידה זמן הגאולה. אחר כך היכה לעיניהם את מצרים בעשר מכות, עד שגם המצרים הודו ש"אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" (שמות ח טו) ונכבד "בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" בים סוף "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" (שמות יד ד). אז אפילו המצרים כבר ידעו שה' הוא האלוקים. ומכל שכן ישראל 'מאמינים בני מאמינים' שהיו נשואים "עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט ד), ושהורו באצבע ואמרו: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו ב)
ועדיין היתה חסרה להם ידיעה: שה' הוציאם מארץ מצרים. שהרי ה' יתברך הגיד להם שוב במפורש "עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות טז ו). ונראה: שאף ידיעה חדשה זו לא השתרשה דייה, שכן במעמד הר סיני נגלה ה' בענן כבודו, ויצא "קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר" (תהלים כט ד) ושמעו כולם מפי הגבורה "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ ב) אין ידיעה נעלה מזו, שאין אחריה פקפוק! שהרי בטרם גאולה נאמר למשה רבנו "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ" (שמות ג יב) מהי האות? "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" היינו; שכולם יגיעו למעמד נבואה וישמעו באוזניהם מפי הגבורה בנבואה חושית כל כך.
עד שבקשו: "אַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת" (שמות כ טו) אז כולם יודעים: שאלוקים מדבר איתם והם חוששים למות. והנה לאחר מעמד הר סיני הצטוו לעשות את המשכן, מדוע? "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" ועד כה לא ידעו כלום מזה?! רק עכשיו שיעשו את המשכן וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם? שמא תאמר: שיש כאן הבנה אחרת? "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם" היינו; ידיעה שהשראת השכינה היא תכלית יציאת מצרים!
הרי אף זאת ידעו מכבר; שהרי בארבע לשונות של גאולה נאמר: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם... וְהִצַּלְתִּי... וְגָאַלְתִּי... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" (שמות ו ו-ז) שהרי אף זאת הם ידעו?
אלא ודאי מוכח מכאן: שאין גבול וקץ לביסוס הידיעה, וככל שהיא יותר חושית - הרי היא מושרשת יותר! ככל שהיא יותר חושית, הידיעה מושרשת יותר. ידיעה אחת היא: שהקב"ה הוציאנו ממצרים להיות לנו לאלוקים, זה ידיעה אחת. וידיעה אחרת: כאשר אנו רואים את השראת השכינה בתוכנו בגילוי ובפרסום ובכבוד שאין כמותו בעולם; בעשרה ניסים תדיריים: בעמוד אש, וענן, ובערפלי טוהר, בקול מדבר מבין הכרובים, ובקורבנות העולים לריח ניחוח - אין דומה! אז ידיעה זה משהו אחר מידיעה שאדם למד, השכיל, הבין, ידע, זה עדיין לא כמו חושית.
ואף כהיום הזה בגלות המרה, שאנו מצויים בהסתר פנים זה אלפיים שנה! עלינו לדעת: ש'בכל מקום שגלו - שכינה עמהם, שכינתא היכא שריא? בביכנישתא דשף מדוכתא ויתבא בנהרדעא" היתה ישיבה בבבל שנקראה "שף ויתיב" זה שנעקר ממקומו וישב בנהרדעא, זה שם מקום בבבל. יכוניה והגולים הביאו מעפר ארץ ישראל ומבית המקדש, ובנו את הבית כנסת שם לכן קראו לזה "שף מדוכתא" ממקומו ויתיב בנהרדעא. אז השכינה היכן שורה? בביכנישתא דשף מדוכתא ויתבא בנהרדעא. בגלות אדום היתה השכינה שרויה בישיבות בבל, וכשחרבו מרכזי התורה שם, נבנו בצרפת ובספרד. וגלתה שכינה עמהם ל'ארבע אמות של הלכה שיש לקב"ה בעולמו!'.
וכיום כשאנו בגלות בארצנו הקדושה תבנה ותכונן, השכינה שרויה בישיבה. "אֹהֵב ה' שערים המצוינים בהלכה "מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב" (תהלים פז ב). ו'עשרה שעוסקים בתורה שכינה עמהם'. אבל מהפרשה שלנו נמצאנו למדים: שככל שנעמיק להתבונן בזה בראייה חושית, כך תקַנה הידיעה בנפשנו, ואין ערך והשוואה בין ידיעה מושכלת שמשיגים אותה על ידי השכל, להרגשה מוחשית! על כן עלינו להתנהג בישיבה ובבתי כנסת, בכבוד ובמורא גדול כמו בבית המקדש! ולהשריש ידיעה זו בלבנו, ואשרי המשכיל ומבין מרגיש זאת.
עד הכא והכא שדיברנו בנושא הישיבה, אז נראה מה כתב רב שרירא גאון: {אני אומר ישר את התרגום של דבריו} "הוו יודעים: שבתחילה כאשר גלו ישראל בגלות "יְכָנְיָה וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר" (ירמיה כט ב) אלה חכמי ישראל, וכמה נביאים עמהם, הביאום לנהרדעא ובנו יְכָנְיָה מלך יהודה ואנשיו בית כנסת, וייסדום מאבנים ועפר שהביאום עמהם מבית המקדש, כדי לקיים את הפסוק: "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהלים קב טו) וקראו לאותו בית הכנסת: "בית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא" כלומר; שנסע בית המקדש וישב כאן. והיתה שכינה עמהם כמו שנאמר במסכת מגילה: "בבבל היכן מצויה השכינה?
רב אמר: "בבית הכנסת בהוצל".
ושמואל אמר: "בבית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא".
ואל תאמר: כאן ולא כאן, אלא לפעמים כאן ולפעמים כאן.
אמר אביי: "תיתי לי" מלשון תהא לי מלשון התפארות, כאשר הייתי מרוחק פרסה משם - הייתי בא לשם להתפלל!.
רש"י מפרש: "ששמו של בית הכנסת באופן מילולי זה שחרב וישב, כלומר; חרב ונבנה מספר פעמים". אז שכינה גלתה עם ישראל תמיד, וגם היום נמצאת בבתי כנסת ובבתי מדרש בכל מקום שיושבים עשרה ועוסקים בתורה, וכמו שכתוב: "אין ישראל נגאלין אלא מתוך עשרה ועוסקים בתורה!", אז צריכים לכבד בתי כנסת ולהבין: בידיעה חושית, להרגיש בחוש ששכינה שורה, ולכבד את בית הכנסת ולהרגיש זאת בתוך תוכיותו של האדם, כי אין דומה ידיעה כללית לידיעה חושית כמו שלמדנו, ואשרי משכיל על דבר זה.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).