*** | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

הוא רואה שהוא מנסה לגשר ביניהם.

לא היה קל.

שלוש שעות

כדי להשכים שלום ביניהם.

לא עזר.

יצאו החוצה,

והרב אריה לוין נשאר יושב ליד שולחנו העתיק,

מהרהם.

ניגש הנכד, שאל אותו, סבא,

על מה אתה מהרהם?

אמר לו, כשנסעתי את סבתא

הייתה חתונה צנועה מאוד.

היו כמה קנקנים של מים

וכמה פרוסות עוגה.

אבל השמחה הייתה גדולה,

שמחה אמיתית, פנימית.

הסתיימה החתונה,

אמרתי לה כלה,

אם אנחנו רוצים לזכות לחיים טובים,

עלינו לקבל ארבעה כללים

נשתדל לא לסור מהם כל ימי חיינו.

אחד,

לשמוח בחלקנו ולהסתפק במה שיש לנו.

והוא אומר לנכד, אתה צריך להבין,

להסתפק במה שיש לנו בתקופה ההיא,

משמעות הדבר להיות רעבים ללחם.

דבר שני,

לא להתלונן

ולא להצטער

על מה שיכולנו להשיג ולא השיגנו.

דבר שלישי,

לא להרים את הטון.

כשמדברים בטון נמוך,

נמוך,

נוצרת בבית אווירה שלווה.

באין צווחה.

ארבע,

החיים שלנו יהיו מושתתים על ויתורים.

כל אחד מוותר לשני.

מי שרצה מתכון לחיים מאושרים לא היה צריך

לשמוע שיחת הדרכה מרבי אריה.

יכול לבוא לבית הצנוע מאחורי שוק מחנה יהודה

ולהסתכל תקופה קצרה איך הוא ורעייתו הצדקנית חיים.

הוא זכה לבנים וחתנים,

תלמידי חכמים גדולי עולם.

הרב אלישיב,

רבי שמואל אהרון יודלביץ',

רבי אליעזר פלצ'ינסקי.

ביתו הרבנית פלצ'ינסקי מספרת

שכשהם התחתנו

לא היה מקום לשכן אותם.

אמר רבי אריה, מה הבעיה?

יש לנו דירה עם שני חדרים קטנים,

חדר אחד לאבא ואמא,

חדר לזוג הצעיר.

נולד ילד ראשון ואחר כך עוד ילד.

איפה ישכנו את הילדים?

מה הבעיה?

עשו מחיצה באמצע החדר, וחצי הפך לחדר ילדים.

וככה הם חיו תשע שנים.

מספרת הרבנית פלצ'ינסקי, שהיא בתו, בת תשע שנים.

לא שמענו שינוי בטונים.

תמיד טון נמוך,

שקט, שלו,

כל ימי חייהם.

זה היה הסעיף השלישי בקבלות שהם קיבלו עליהם בחתונה.

לא להרים את הטון.

אבל איך הם יכלו לקיים זאת?

בזכות שני הכללים האחרים

להסתפק במה שיש

אז אין על מה להרים את הטון

ולא להתלונן

ולא לרטון

אם אדם חי בהכרה שלא מגיע לו כלום

והכל זה מתנת חינם

אז על כל דבר הוא אומר תודה לאלוקים

זה היה הרב רבי לוין הוא היה רב של האסירים

הוא היה הולך תמיד לבתי סוהר לעודד

אומר התפארת שלמה מרדומסק

זכר צדיק ורחב דבר נפלא

הצדיק האמיתי כל חפצו בחייו להיות דבוק באלוקים

לעבוד את השם,

ללמוד תורה,

לקיים מצוות

אם אין ברירה

וצריך פרנוס לבני הבית

אז הוא סוגר את הגמור לכמה שעות,

יוצא לפרנס את ביתו

אבל כשהוא יוצא הוא משמיע הנחה, הנחה של צער

הרשע בדיוק הפוך

שהוא צריך לעשות מצווה

הוא עוד פעם מנחה, עוד פעם מנחה

הוא מתפלל בחטף

הוא ממתין

שהשליח הציבור יסיים

ואם הוא מעריך מעט הוא דופק על השולחן

סיים, סיים

אומר התפארת שלמה

זה ההבדל בין קין להבל

ויהי הבל

רועה צור

וקין

היה עובד אדמה

אצל הבל כתוב ויהי

הבל רועה צור לשון צער

אצל קין נאמר והיה לשון שמחה

אוי אוי אוי, הבל

הולך לרעוקת

הצאן אבל בצער, הוא רוצה להיות בבית המדרש

אבל הוא נאלץ בצער לעזוב את בית המדרש לפרק זמן, לפרנס את הבית

אבל בקין, היה, היה שמח לעבוד את האדמה

חיי תורה מאוסים עליו

הראש שלו בגשמיות, בחומריות,

להרבות ממון ונכסים

מי ששקוע בגשמיות, בחומריות,

לעולם לא יגיע לסיפוק ולאושר

לא יסתפק במה שיש לו, תמיד רוצה יותר

יש לו מנה, רוצה 200

ולא די בכך

גם אם יש לו שף ערב

לא שווה בעיניו כלום

אם חברו השיג יותר

הוא לא מסוגל לראות שלשני יש יותר

הוא מקנא קנאה ממש, יכול לרצוח אותו נפש

אלחנן שלח לי ארבעה ממציאים גדולים

שהמציאו פתרונות לאנושות כולה בלי כסף

אפשר לנסוע במכוניות על מים,

המציאו,

רצחו אותו,

המציאו תרופה לסרטן, רצחו אותו,

אפשר חשמל,

בלי חשמל, רצחו אותו,

כל מה שהמציא משהו

שיגרום שהאחרים כבר לא יהיו נצרכים ויפסידו את הביליונים,

רצחו אותו.

זה הוביל לי ארבעה, אני מכיר עוד.

יש, הבאתי, אני חושב, וירוס טבעי,

כמה דוגמאות.

היו ארבעה שגילו פתרונות לסרטן

ורצחו אותו.

הסרטן זה בכלל לא מחלה, הם משתילים את זה לאנשים.

לא מסתפקים, מישהו גשמי,

זה לא נגמר.

זה לא נגמר, הוא לא יכול להסתפק.

לא יכול.

אבל מישהו רוחני,

מה מעניין אותה הגשמיות? הגשמיות זה רגישים, בשביל להחזיק אותו חי זה הכל, הוא לא חי ככה, חי ככה, זה לא משנה.

העיקר שיש לו את הזמן להשקיע ברוחניות.

אומרת התורה שהדור של המבול היה דור של שפע, כמו שאמרנו.

לא היה חסר להם מאומה,

אבל זה לא הספיק להם, הם רצו עוד ועוד ועוד.

תארו לכם, אנשים עשירים בדור המבול זורעים שנה ומקבלים תבואה לארבעים שנה.

כולם

בגנבים חמסנים הולכים לקחת זיתון

וענב

וגרעין

ולחסל לשני את הפרנסה.

איך?

איך?

איך?

ככה זה.

מי שחי גשמיות, ככה זה.

ארבעת התנאים של רבי אריה לוי

זה ההפך גמור מהגשמיות.

דור המדבר הם לא שמחו בחלקם למרות שחלקם היה אדיר.

רבי לוין אמר לאשתו, אנחנו מסתפקים במה שיש לנו.

אנחנו גם לא רוטנים ולא מתלוננים.

לא מגיע לנו שום דבר.

הכול זה מתנה מהשם.

דור המדבר,

חושבים שמגיע להם מקום.

במקום להודות,

הם רטנו.

סדום. נתנו לכם

את מיטב הארץ, ממש הייתה סדום, כגן השם.

כמו גן עדן.

כארץ מצרים.

כמו שארץ מצרים משופעת בנהרות ומים והכל.

הם לא יכולים לסבול שמישהו ייהנן על חשבונם.

העולם הזה, בשביל מה נברא?

עולם חסד ייבנה, כל מה שרצה הקדוש ברוך הוא

שהעולם חסד ייבנה.

זאת אומרת,

כל אחד מאיתנו זקוק לשני.

אתה לא יכול להסתדר לבד. אתה לא חייט ואתה לא נגר ואתה לא חשמלאי ואתה לא ואתה לא ואתה לא ואתה לא.

אתה צריך שיהיה עוד אנשים ושכל אחד יהיה לו תפקיד ומקצוע וכל מיני דברים ביחד.

לא כל אחד יש לו את החצר של אלחנן, כן?

אז

וגלעד מומחה בהתקנת מצלמות ובזלים ביהלומים וג'ורדן בחוץ לארץ, הוא הופך את העולם ובכל מקום יש כל...

וצריכים אחד את השני, חסד ייבנה.

כיוון שהם היו הפוך מחסד,

מונעים חסד, צופים אנשים שעושים חסד, הורגים אותם שעושים חסד.

ההפך מהכוונה האלוקית,

לכן, ויהפוך השם את הערים. הם היו גרים, כתוב, על סלעים גבוהים,

והשם הפך אותם לגמרי.

אין בים המלח חיים.

עד היום יש שם אש וגופרית.

מה זה אש?

המלח.

המלח זה ממש אש.

אם אתה שם בשר בתוך המלח הרבה, הוא שורף אותו.

זאת אומרת, המלח הוא אש והגופרית נשארו,

ואין חיים שם,

חוץ ממיקרו...

מיקרו...

אורגניזם.

זה בעלי חיים דקיקים-דקיקים,

שבכל מילימטר יש בערך 40 מיליון.

מקור מילימטר,

יש 40 מיליון מיקרו-אורגניזם.

קוראים להם רוענים.

שאלתי את ה-GPT מי גם...