פרשת בראשית תשפ"ז - והנחש היה ערום

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, שרה דסטה בת אגרה,

תזכה לרפואה שלמה מכל האיברים הגידים, תצא מבית החולים לבית תנחים טובים לשלום,

תשובה שלמה מהרה,

ותזכה לדורות ישרים מבורכים בתוך כלל ישראל, אמן.

אמן.

והצלחה בניתוח לגברת

יעל בת אמרג'

מהרה אמן.

פרשת בראשית תשפז, והנחש היה ערום.

ליצר הרע

יש מטרה לצוד את האדם,

להפילו ברשתו.

יש לו שיטות פעולה שונות ומגוונות,

טקטיקות מחוכמות.

הצד השווה לעולם אינו בא בצורה ישירה גלויה,

תמיד בעורמה תחבולה ותחכום.

וכך מצליח במטרה להפיל ברשת.

קודם כל, הוא מנסה להשיג דריסת רגל.

צריך בשבילו רק פתח קטן, כי לפתח התת רובץ.

הסכנה שלנו

להיכנס למשא ומתן איתו.

ברגע שהוא מצליח לגרור אותנו לדו-שיח,

אנחנו כבר לכודים.

כשאתה שקוע במשא ומתן איתו,

הוא מדופלם בזה.

וזו שאלה של זמן,

תוך כמה זמן טיפול.

בחטא האדם הראשון,

בעץ הדעת,

הוא בא לאישה בעורמה.

הוא שואל אותה,

האם בורא עולם אסר עליכם לאכול מכל עץ הגן?

הוא יודע?

אבל איך פותחים בשיחה?

הוא יודע היטב.

אחרי המשא ומתן הוא יפיל אותה בפח.

וככה היה.

מה הוא אמר לה?

תשמעו.

והנחש היה ערום מכל חיית השדה

אשר עשה אדוני אלוהים.

ויאמר אל האישה

אף כי אמר אלוהים

לא תאכלו מכל עץ הגן.

איפה אמר אלוהים לא תאכלו?

איפה אמר דבר כזה? הוא אומר לה בהיפוך.

בשביל שיתענה לו.

היא יודעת זה לא נכון מה שהוא אומר.

מה היא אומרת לו?

ותאמר האישה לנחש

מפרי עץ הגן נוכל.

אפשר ששומעים פה גם שהוא נוכל.

ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו.

פן תמותו. היא הוסיפה עוד כמה מילים.

אבל מה רואים?

שהוא פתח בחרטא ברטא

בשביל

משא ומתן.

זה כמו שאתה רוצה לפתוח בדיבור עם מישהו,

אתה לא מכיר אותו ולא כלום.

אתה אומר זה נפל לך? ודאי שהוא יסתכל ויגיד איפה הוא, מה, מו, ואז אתה מתחיל לדבר.

ככה הוא עשה.

שיטות הפעולה

לא השתנו מאז ומעולם.

בימינו יש מכשלות רבות,

מכשירים שיכולים לשמש בצורה כשרה,

אבל יש בהם דריסת רגל, יצר הרע, ותמונה בהם סכנה.

מחשב.

אפשר להפיק ממנו תועלת.

לכתוב דברי תורה, לשמור בצורה מסוימת.

להיעזר במאגרים תורניים,

אבל אם מתחילים להשתמש בו לצפייה,

פותחים במשא ומתן עם יצר הרע.

ואז מה אפשר, מה אי אפשר, מה מותר, מה אסור.

על ידי עצם ריבוי הדברים עם היצר,

נכנסים פשוט למרחב שלו,

והוא לופת את האדם בזרועותיו ומפיל אותו ברשת,

ואחריתו מי ישורנו.

כך פני הדברים בכל עניין שטמונים בו מכשלות,

אפילו בשיחת רעים.

בהתחלה אין כוונה להיכנס דיבורים אסורים,

אבל מרבה דברים מביא חטא,

וברוב דברים לא יחדל פשע.

זה המרחב של יצר הרע.

כששניים מפטפטים,

סכנה גדולה להיגרר ללשון הרע, רכילות, ליצנות

ודיבורים אסורים.

אדם שנוכח שמשיחה שדיבר עם חברו הוא גלש לדברים אסורים,

מה עליו לעשות בעתיד?

לשוחח עוד פעם עם אותו רע.

או שיש לו אפשרויות נוספות אחרות.

האפשרות הפתוחה ביותר, פשוט לא להתקשר אליו.

כי ברגע שמתחילה שיחה,

יצר הרע נמצא שם.

והוא לא ינוח ולא ישקוט

עד שהשניים יגלשו לדיבורים אסורים.

אז דבר ראשון, נתק מגע. לא צריך לדבר. בשביל מה צריך לדבר? אל תתעניין ואל תשאל ולא כלום.

אתה רוצה להתעניין? בתורה אתה לא יודע עוד כלום.

הגיע הזמן שתתעניין

במה שהקדוש ברוך הוא שלח לכם.

דבר שני,

אם אתה כבר מוכרח להיכנס בשיחה,

תציב גבולות מראש.

קודם כל, תחליט שהשיחה קצרה,

עניינית,

ממוקדת.

ולא להיכנס לשיחה.

עוד חולין על דה ועל הא שמעת לא רוצה לשמוע

תשמע לא רוצה לשמוע

התחלנו עם שמעת

יש אפשרות שלישית

לזרום

עם השיחה

אפילו ענייני חולין וענייני השעה

ולהשתדל

לא לגלוש לדיבורים אסורים, לשון הרע ולכילות.

אבל זה מסוכן מאוד.

לא שייך.

לצלוח שיחה כזאת בשלום בלי להיגרל דיבורים אסורים.

פה אתה ממש בשטח של יצר הרע,

ואתה פותח איתו במשא ומתן.

איך תעמוד איתן מולו?

איך תבטיח שלא יגרור אותך לאיסורי תורה,

בלי שתשים לב אפילו.

החבר מעבר לקו אומר לך, אל תשאל מה קרה לי אתמול.

אני באמת לא שואל, אני לא רוצה לשמוע,

אה, זה יפגע בו.

אז אתה מטה אוזן לשמוע מה קרה.

אתה גם סקרן.

סקרנות זה תכונה טבעית.

ואז מספר מה עשה לראובן ומה קרה עם שמעון.

עכשיו זה כבר מאוחר,

אתה לא יכול לעצור אותו, ואתה בידיים של יצר אלונה.

כך פני הדברים בייסורי התורה,

וכך גם במצוות התורה.

אומרים חכמים במחילתא,

אם באה מצווה לידך, אל תחמיצנה,

אלא עשה אותה מיד.

אם לא תעשה מיד, אתה עלול בקלות לאבד אותה.

אין ספור פעמים אדם נתקל במצב שיש בידו אפשרות

לקיים מצווה כעת, ודוחה,

ואומר לעצמו, לא בוער, יש עוד זמן.

ובסוף

הוא מאבד את המצווה.

אתם רוצים דוגמה שכיחה?

יושבים בחתונה,

שולחנות ערוכים,

מישהו מכריז...

ברמקול מתארגנת תפילת ערבית

הבן אדם בקושי התיישב

רק נתן ביס בלחמניה הצלחת עמוסה סלטים

מלצרים כבר מעבירים את המנה הראשונה

והוא חושב מה אני אקום עכשיו מהשולחן? לא מתאים

המלצר ידלג עליי

אז בטח יארגנו עוד מניין בהמשך

מסתבר שלא התארגן שום מיליין בהמשך

ואז הוא אומר, טוב,

אחרי החתונה אני אלך להתפלל בשטיבלך

אבל החתונה התאחרה והוא גר מחוץ לעיר ואין אוטובוסים

אז מישהו הציע לו טרמפ לבית שלו המרוחק וכך הוא הפסיד תפילת ערבית במניין

ופעמים זה פורח מזיכרונו

ורק כשהוא קם למחרת בבוקר הוא נזכר בכלל שהוא לא התפלל לערבית ויש פעמים שהוא אפילו לא נזכר

איך התחיל הכול?

הוא נכנס למרחב של יצר הרע, משא ומתן איתו

שב, תאכל את המנה, יש זמן לערבית

טמנו רשת והצליח להפיל אותו בתוכו

הרב שך זכר צדיק בברכה מקפיד מאוד להתפלל בהיכל הישיבה

לקיים דברי הגמרא בברכות

לשמוע אל הרינה ואל התפילה

במקום רינה, רינת התורה

שם תהיה תפילה

והוא נקט

שהעניין הזה עדיף על תפילה לפני העמוד בבית הכנסת באבילות או ביורצייט

כיוון שתפילה לפני העמוד זה מדרש

ותפילה במקום תורה זו גמרא.

רק יום אחד בשבוע היה מתפלל בכולל פונוביץ'

ביום שישי בימות הקיץ

והייתה לכך סיבה

בהיכל הישיבה התפללו מנחה לפני שבת

ובכולל התפללו מנחה גדולה

הזדרז להתפלל מנחה גדולה.

שאלו אותו, מדוע הוא מוותר על התפילה במקום הלימוד?

הרי הוא הקפיד כל הזמן, אפילו ביורציין,

להתפלל איפה שיש תורה, בבית מדרש.

אמר להם, אני זקנתי,

ואם יש לי הזדמנות לחטוף עוד מנחה, אני חוטף.

זאת אומרת, אדם לא יודע מתי ימות, הוא כבר זקן מופלג.

אז אולי הוא לא יספיק את המנחה עד מנחה קטנה,

אז הוא חוטף אותה

לפני הזמן.

שמעתם?

זה כמו שאני מדליק נרות בדרך כלל

במוצאי שבת,

מכין אותם לשבת.

אם לא, אז ביום ראשון.

למה?

לך תדע

מה יהיה.

קודם כל זריזין מקדימין למצוות, ודבר שני, לך תדע

מה יהיה.

אז זאת אומרת, אנחנו צריכים להיות חכמים

לא להיכנס

למשא ומתן עם יצר הלאומות.

ואני אומר לכם,

מראש השנה אני לא שומע

לא חדשות,

לא רואה,

לא מתעניין,

לא מעוניין.

ועכשיו אני מבין גם מה זה אומר.

זה פשוט הסחת הדעת מהקדוש ברוך הוא.

זאת אומרת, אתה בכלל לא מכוון לקדוש ברוך הוא.

נכון שאתה יודע ומאמין שהכול מושגח, וה' מנהל את הכול, והם רב, רב, רב, רב, ובלה, בלה, בלה, ומדברים,

הם חרטטים, ושום דבר לא זז ממה שהם אומרים.

השם מחליט בסוף מה הוא עושה.

והוא החליט כבר מלפני שתשמע את החדשות, וגם אחרי שתשמע את החדשות.

אז בעצם,

זה רק הסחת הדעת.

ככה אתה יכול להישאר מחובר לקדוש ברוך הוא כל היום, ממש,

24 שעות.

מדהים.

ולמרות שהייתי צריך

להקשיב ולדעת בשביל לענות בהרצאות מה קורה פה במדינה.

וכולי וכולי.

עם כל זה אני מוותר.

רוצה להיות מחובר לקדוש ברוך הוא, בלי הסחת הדעת, בלי משא ומתן של יצר הרע.

ואחר כך,

חוזרים לימים של ההתחלה.

בהתחלה לא היה לי בראש שום דבר חוץ מספרים, ספרים, ספרים, ספרים, ללמוד, ללמוד, ללמוד, בלי הפסקה, בלי הפסקה,

ששכחתי בכלל שיש לי משפחה.

אחרי כמה שנים נזכרתי.

כל היום, כל היום, כל היום, בדרכים, בזה, עם ספר, כל מיני. אוטובוס עם ספר.

ספר, כל הזמן, ספר.

ראיתי ניסים, אותות, מופתים, דברים.

השגחה עליונה.

זהו.

אז אנחנו לקראת סיום, כמו שאומרים, רוצים גם כן לחזור.

להתדבק, צריך להתרגל, כי עוד מעט מגיעים לעולם האמת, ושמה צריך להיות אצל הקדוש ברוך הוא קרובים.

אז אם אתה לא קרוב מעכשיו,

למה אתה מבקש להתקרב אחר כך?

נכון? אתה רצית להיות עם אלה ואלה ואלה ואלה.

יש מחלקות של אלה ואלה ואלה.

כדאי להיות ממוקד,

פחות בלבולים, פחות דיבורים, פחות שיחות, פחות, פחות, פחות. כמה שפחות,

אתה יותר,

יותר, יותר, יותר קרוב לקדוש ברוך הוא.

ישמחו במלכותך שומרי שמרי שמרי שבת וקורא עונג שבת

ישמחו במלכותך. מי שמתחיל להתדבק בקדוש ברוך הוא בשבילו כל השבוע זה יום שבת.

הריני, מכוון, נקיים.

איי, איי, איי.

מצוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא,

וגומר נפשו יש עשו דאורייתא.

כבד את אביך ואת אמך דאורייתא, לעשות נחת רועה לקדוש ברוך הוא,

ולעשות נחת רועה לתנא הקדוש,

שיהיו שבתותיו דבות בקבר, רבי יחנניהו.