פרפראות וחידושים לפרשת ואתחנן חלק ב' תשפ"ו

 - - - לא מוגה! - - -

נציב יום, צביה בת נעמה בלילך חיה, בת צביה, רפואה שלמה בכל האיברים, ושם מחלה תעבור לשונאי ישראל ובפרט לארדואן, במוצ'תבחה חמינאי. אמן.

פרפראות וחידושים לפרשת "ואתחנן" חלק ב' שנת תשפ"ו.

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים ג, כה).

במדרש, בשעה שאמר משה אעברנא ואראית הארץ, יצאה בת קול ואמרה לו, ואמרה לא קם כמשה. לא קם כמשה. מה הקשר? הוא מבקש לעבור לראות את הארץ, ובת קול יוצאת ואומרת, לא קם כמשה. מה הקשר בין הדברים? לפי הגמרא, שאין מעברין שנים בחוץ לארץ. בפריך. בא רבי עקיבא, היה מעבר שנים בחוץ לארץ. אם אין מעברין שנים בחוץ לארץ, איך רבי עקיבא עיבר? מתרץ את הגמרא, שאני רבי עקיבא, שלא הניח כמותו בארץ ישראל. זאת אומרת, לא היה בארץ ישראל אדם גדול כמו רבי עקיבא. ולכן אדם שהוא גדול כזה, ואין כמותו בארץ ישראל, אז הוא יכול לעבר גם בחוץ לארץ. נמצא שמי שלא הניח כמותו, מותר לו לעבר שנים אפילו בחוץ לארץ. במדרש כתוב שמשה רבנו רצה להיכנס לישראל לעבר שנים. אם כן, יש לומר שזו הייתה הכוונה של הבת קול. משה רבנו אמר, עברה נא, כי הוא רוצה לעבר שנים. יצאה הבת קול ואמרה, לא קם כמשה. אז לא צריך להיכנס לארץ ישראל, יכול לעבר שנים גם מחוץ לארץ, כי לא הניח כמותו. אז ממילא, לא, לא, אין צורך שתיכנס, אתה מספיק גדול, אם אתה רוצה לעבר שנים, אתה יכול להישאר פה ולעבר שנים, לא צריך להיכנס. זה אומר חנוכת התורה. ועוד על הפסוק הזה, בשם עירין קדישין, דרש רבי שמלאי, בגמרא סוטה יד, מפנימה נטבע משה רבנו להיכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפריה הוא צריך, או לצבוע מטובה הוא צריך? מה, מה, מה, מה, מה לא טוב? ואם הוא רוצה להיכנס ולאכול, מה לא טוב? הרי אנשי כנסת הגדולה, קבעו בברכת מעין שלוש בקשה ונאכל מפריה ונשבע מטובה. יש עניין בזה. מה העניין? דבר גדול. אומר הארי הקדוש, פירות ארץ ישראל מסוגלים לרומם את האוכל ביראת השם. מי שאוכל את הפירות של ארץ ישראל עם הכוונה הראויה, עם הברכה הראויה. זה יכול לרומם אותו. תפוח יכול לרומם אותו, ביראת השם. כל שכן מנגו. וואי וואי וואי. וכתוב בברכות ל״ג שלגבי משה רבנו יראה מילתא זוטרתא היא. אצל משה רבנו יראת שמיים זה דבר קטן, דבר קל. אז בקלות יש לו יראת שמיים. לכן ניגשו. וכי לאכול מפריה הוא צריך? מה הוא רוצה? להיכנס לאכול פירות בשביל שיהיה לו יראת שמיים? אצלו יש יראת שמיים בכמויות שזה כלום. הפירות לא יכולים להוסיף לו גרמים ביראת שמיים לעומת מה שיש לו. אז לא צריך להיכנס. אוי אוי אוי אוי אוי. כמה דחיות, אה? מכל הכיוונים. מכל הכיוונים. אתה לא יכול לצאת ראש אם אומרים לך לא. וואי וואי וואי. וויתעבד. אדוני בי למענכם. מה זה למענכם? משה רבנו אמר גם בי התענף אדוני בגללכם, בגלל חטאתכם והנהגתכם. נו, זה בסדר, גם בי התענף השם בגללכם. אבל למה למענכם? התעבר אדוני בי למענכם. המשמעות היא לטובתכם. מה הטובה שיש לישראל? שמשה רבנו נענש. ריבותינו לימדו אותנו שחטא מי מריבה נבע כתוצאה מכעס של משה רבנו, ושאמר שמעו נא המורים. והקדוש ברוך הוא רצה להודיע לישראל כמה הם חביבים לפניו, אף שמשה רבנו הרועה הנאמן והיה מוכן למסור את נפשו לעם ישראל, מחיין אינה מספרך אשר כתבת. נתפס בלשונו והייתה פגיעה בעם ישראל שאמר להם שמעו נא המורים, מורים מלשון ממרים. על זה אמר להם, ויתעבר אדוני בי למענכם, לטובתכם, ללמד כמה אוהב אתכם וכמה כבודכם חשוב אצל הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא מוכן להעניש אותי, אותי על כל מה שאני אמרתי לכם המורים. זה הוא עשה לכבודכם. שתראו שאפילו אותי, שאני אוהב ישראל, שאני הצלתי אתכם, שאני התפללתי עליכם, הייתי מוכן למות למענכם עם כל זה. פעם אחת אמרתי לכם המורים, הקדוש ברוך הוא אמר, עד כאן. אתה פוגע בעם ישראל, בבנים שלי, וואי וואי וואי. כן, מצינו כאלה דברים, גם אצל נביאים. איזה נביא אתם זוכרים? מה הוא אמר? טמא שפתיים, בתוך עם טמא שפתיים. ברוכי יושב. הקדוש ברוך הוא לא אוהב את זה שמדברים ככה על עם ישראל, אפילו אדם גדול כמו משה רבנו. ולכן הוא אומר, ויתעבר השם בי, ויתעבר פה זה מלשון עברה, כעס, למענכם זה היה. לא תוסיפו על הדבר, עיניכם הרואות את אשר עשה השם בבעל פעור. מה העניין של בעל פעור ללא תוסיפו על הדבר? התורה אוסרת לא תוסיפו ולא תגרע, כן? אלא התורה נתנה טעם לאיסור לא תוסיפו. מה הטעם? היא נותנת דוגמה. למה לא תוסיפו? כי עיניכם הרואות את אשר עשה השם בבעל פעור. אתם חשבתם שאין איסור בעבודת בעל פעור. ואתם חשבתם שדווקא במעשים שאתם פוערים על הפעור, אתם מבזים ומבטלים את העבודה הזרה. ואתם דימיתם להוסיף במה שלא נצטוויתם. אני אמרתי לכם לא לעבוד שום עבודה זרה בשום צורה, בשום אופן. ואתם חשבתם שאתם עושים לזה מצווה, מבזים את העבודה הזרה ומבטלים אותה על ידי זה. אבל האמת, שזה סוג העבודה זרה, וזה כבודה. זה כבודה. נמצא שמה שביקשתם להוסיף גרם שנכשלתם באיסור של בעל פעור. לכן לא תוסיפו. אפילו שההוספה היא לדעתכם שאתם עושים בסדר וזה לטובה וזה לבזות ולהשפיל ולפגוע בעבודה, שמעתם? אם אני אמרתי לא, לא. אל תעשה לי טובות ותוסיף, ואתה יודע מה, אני לא עובד אותה, מה פתאום אני אראה להם שאני יותר חכם ואני אעשה עליה. זה מראה שאפילו, שהמסקנה שלך היא כאילו ברורה, אבל ברור מה זה אם עושים גדולים על העבודה הזרה, אין לך השפלה יותר גדולה בשבילה. אל תוסיף, יא חביבי, אל תוסיף. נכשלתם. זה אומר רבנו הגאון. הגאון מבינה. ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום. אמרנו את זה כבר בשיעור או אמרתי רק לכם? זה רק לכם בשיעור, נכון? זה כזה. החתם סופר, וכן בספר דגל מחנה אפרים כתבו, בשולחן ערוץ סימן סא סעיף ג', מובא שבקריאת שמע יש רמח תיבות, רמ״ה תיבות, 245 תיבות, וכדי להשלים שיהיה רמח כנגד האיברים של האדם, מסיים השליח ציבור אדוני אלוהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם אדוני אלוהיכם אמת, בפסוק לא כתוב אמת אחרי השם אלוקיכם, זה החכמים הוסיפו את המילה אמת, היא לא מופיעה בפסוק. מובא במדרש הנעלם, פתח רבי יהודה ואמר רפאות תהי לשורך רפאות תהיה לשריך ושיקוי לעצמות, לשריך, לשריך. רפאות תהיה לשריך ושיקוי לעצמותך. התורה היא רפואה לגוף ולעצמות בעולם הזה ובעולם הבא. דאמר רבי נוהריי, אמר רבי נחמיה, בקריאת שמע יש רמח תיבות כמניין איבריו של אדם, והקורא קריאת שמע כתיקונה, כל עבר ועבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה. זה רפאות תהיה לשריך. שריך זה טבור. זה המרכז של הגוף של האדם. משם אנחנו ינקנו כשהיינו עוברים. טוב, אז אם אומרים קריאת שמע בדקדוק, ומפרידים בין הדבקים ומתכוונים בפירוש המילות, אתה מתקן את כל הגוף שלך. וסיפרנו על זה. מעשים שאמרנו לאחרים מה לעשות ונרפאו. עכשיו בתורה סיום אדוני אלוהיכם בלי המילה אמת רק אנו משלימים אמת לאדוני אלוהיכם ולפי זה נבער את הפסוק ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום. אני מעיר פה הערה לאלה ששומעים אותי, לא פה, אלה ששומעים בשידור או לאחר מכן. צריך להגיד חיים, לא חיים, חיים, לא חיים, חיים. יש דגש ביוד, אז זה כאילו יש שלוש יהודים חייים כאילו, אבל הדגש עושה שתי אותיות או תחת. אז הדגש זה במקום שתי אותיות. אז צריך להגיד חיים, בחיי חון, בחיי, לא בחיי, לא חיים, חיים, חיים, חיים. ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם. חיים כולכם היום. עכשיו, המילה ואתם זה אותיות אמת. אם אתה לוקח את הוואתם, את האמת, ואתה מדביק אותה, ואתם מדבקים, מדביק את האמת לאדוני אלוהיכם, אז אתם חיים כולכם היום, כי אתה מתקן את כל הרמח איברים. כמה איברים יש לך רמח? רק אם אתה מוסיף את המילה אמת, אז יש רמח. אם לא, זה חסר, רמז, רמז. אתה צריך רמח. אז ואתם, אם אתה לוקח את אתם, שזה אמת, דבקים, מדביקים את זה לאדוני אלוהיכם. התוצאה, חיים כולכם היום. כל עבר לוקח מילה ומתרפא. זה אומר החתם סופר, ואת דגל מחנה אפרים. ו... עוד שמעתי לבאר על הפסוק, ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם, חיים כולכם היום. שם השם, מידת רחמים, שם אלוקים, מידת הדין. כשהקדוש ברוך הוא מתנהג במידת הדין, למעשה זה גם רחמים. ועינינו רואות שהכל לטובתו של אדם ולמעשה זה רחמים. גם דין זה רחמים. אחד שחי את החיים שלו ויודע שכל מה שהקדוש ברוך הוא עושה זה לטובתו, זה גורם לו חיים אמיתיים והוא תמיד בשמחה. עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה. הוא יודע שהכל מאיתו יתברוך לטובה. זה הכוונה של הפסוק. ואתם מדביקים באדוני שזה רחמים, אלוהיכם שזה דין. אם אתם מדביקים את מידת הרחמים שזה באדוני עם מידת הדין שזה אלוקיכם, ואתם יודעים שהכל לטובה, זה יגרום לכם שחיים כולכם היום. זה נקרא חיים. איזה כיף של חיים. אין שום דבר רע יורד מן השם. הכל טוב, הכל טוב. וכך משה רבנו שהתפלל, אדוני אלוהים, אתה החילות להראות את עבדיך. כותב רשי בשם הספרי, אדוני אלוהים רחום בדין, שגם הדין זה רחמים גדולים על כל אדם ואדם. והיה משהו נחמד. צריך גם נחמד מדי פעם. רבי שלום מבעלז אומר, משל לאבא, לא היה לו כסף לשלם למלמד לבן. אז הוא החליט שהוא המלמד של הבן שלו. יש פה כמה כאלה שהם מלמדים. כן. ביום כשהוא לימד אותו, אז הוא היה תקיף. וגם אפילו היה מכה אותו. לצורך חינוך, מכות חינוכיות, ולא ויתר. עכשיו מלמד. בערב הוא התנהג איתו ברחמים. הוא אמר לבן, ביום אני המלמד, בערב אני הבן, בערב אני האבא, ואתה הבן יכול לבקש ממני מה שאתה רוצה. כשאני אבא, אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה, אבל ביום אני מלמד. אז הבן אמר לו, אבא, אתה יכול להגיד למלמד שיפסיק להרביץ אותי בבוקר. אז זה הפירוש של הפסוק, אדוני הושיע המלך יעננו ביום קוראנו. אנחנו מבקשים מהשם, אדוני זה שם השם שהוא רחמים, ומלך זה דין. אדוני הושיע המלך, תעשה טובה, תושיע אותנו מהמלך, ממידת הדין, ואז הוא יעננו ביום קוראנו, במהרה בימינו, אמן. אמן. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אל קדוש קשה. הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אל קדוש קשה הכל יֹדוך והכל יֹדוך והכל ישבחוך והכל והכל יאמרו אין קדוש כשל. הרי אני מכוון גם עם סולחון חכמים דאור אדם, סמאות דאור אדם, ג'מל נרשו, יש חוסן דאור אדם לקבל אדם, יואל נכון דאור אדם. לעשות נחת רוע לגדוש ברוך הוא. ולעשות נחת רוע לתנות גדוש שאוסיף תא זוהו דבר בגבר יחד.