גדר הדלקת נרות נשמה וצדיקים בבית: בירור הלכתי-קבלי וסכנות המנהג

- - - לא מוגה! - - -

מחלוקת נוספת לגבי נר יורצאית. האם מותר להדליק נר של אזכרה או לא? הוויכוח הוא האם נר אזכרה הוא דבר שהוא מצווה או חלילה זה כלום, זה אפס. שיש לנו בגמרא במסכת כתובות קג רבנו הקדוש לפני שנפטר רבנו הקדוש עשה צוואה. והגמרא כותבת את הצוואה, את כל הדברים שביקש רבנו הקדוש. אחד מהם, נר יהיה דלוק במקומי, באותו המקום שהיה, שישימו שם נר. אם נאמר שכל אדם שמת, לכולם עושים את הנר. בשביל מה היה צריך רבנו הקדוש לבקש את זה? פשיטה, בלאו הכי עושים לכולם. כנראה שלא היו עושים עד אז לכולם. אבל אחר כך למדו מרבנו הקדוש, כמו שהוא ביקש, ועשו אולי מסביב למילים האלה שנאמרו בגמרא, יש לנו מחלוקת גדולה בראשונים ובאחרונים. כשאדם נמצא ליד הקבר, שם על המצבה, קרבם בתמו לעולם, קרבם קברם, זה הרמז ששם הנשמה כל הזמן נמצאת, ויש תועלת במה שמדליקים שם את הנר. אבל כשלא מדליקים ליד הקבר, אלא מדליקים בבית, שבעת הימים הראשונים יש עדיין תועלת, לאחר מכן אין תועלת. המקובלים מסבירים, יש שבעה אורות שמקיפים את האדם, והנשמה, ברגע שהולכת לעולמה, קשה לה להיפרד מהבית. במקום שהיה 80-90 שנה היה שם, קשה להם להיפרד. לכן הנשמה כל הזמן הולכת לקבר וחוזרת לבית. ולכן יש תועלת גדולה, נר השם נשמת אדם, להדליק באותו בית שנפטר, להדליק שם את הנר. אבל ביום השביעי הנשמה הולכת לקבר ולא חוזרת יותר לבית. ולכן אין תועלת. אם אין תועלת, אז איך היא תוכל לבוא ולהדליק נר חנוכה מהנר הזה? אנשים נדמה להם שיש בזה מצווה. לדעת הרבה פוסקים אין מצווה. דיברנו במחלוקת הזו כשלמדנו על הלכות יום טוב סימן תקייד סעיף ה', שם רן כותב, נר של בטלה אסור להדליק ביום תום. האם נר של היורצייט, האזכרה, נר של בטלה או לא? הזכרנו שם את המחלוקת, ואומר הכתב סופר, כדי לעקוף את המחלוקת, תדליק בבית הכנסת. בית הכנסת, ממה נפשך זה טוב? ממה נפשך יש בזה מצווה? וכך סיכמנו שם בהלכות יום תום. גם פה אותו דבר. אם זה בבית הכנסת, ואתה רוצה לבוא להדליק מהחנוכיה של בית הכנסת, נו, בזה אין לך כל כך בעיה. אדוני היושב-ראש, אבל בבית קשה לנו לבוא ולהתיר גם לדעת המאמר מרדכי אליבא דה מרן שנר של מצווה מותר להדליק מנר חנוכה כאן מי אומר שהנר של האזכרה של היארצאית הוא נקרא נר מצווה. זאת ועוד יש אנשים רבים, אנשים, נשים שמדליקים בבית שלהם נר לעילוי נשמת הצדיקים איך תראה בערב שבת יש נשים מדליקות במקום זכור ושמור שתי נרות מדליקות עשרה, עשרים, שלושים, ארבעים, אני לא יודע כמה חדל לספור כי אין מספר. מדליקות הרבה. אני שואל אותה מה זה, אז היא אומרת לך זה לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, זה לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי, זה לעילוי נשמת שמעון הצדיק. היא מתחילה לספר לך את כל הצדיקים שהיא יודעת. השאלה, זה שווה משהו? דעת רוב הפוסקים זה לא שווה כלום. אין בזה שום תועלת בדבר. ממלח, בל תשחית, לא רק בל תשחית. בקיץ זה עושה את החדר חם. כן, נהיה חם במקום הזה, אי אפשר לשבת שם. זה מענה את בני הבית, מה שהיא מגזימה יותר מדי, ולפעמים זה גורם שרפה. לפעמים יותר מדי לראות, האחד ממיס את השני, האחד נופל על השני ומתחיל להיות שרפה. בחול אתה יכול מייד לכבות, בשבת אסור לנו לכבות, יש בעיה. ולכן לא טוב לעשות אותן הנשים, ידליקו את המינימום שצריך בשביל נר שבת בלבד. ובשביל הצדקים, תגיד לה שתתרום כסף לבית הכנסת, כמה עולה החשמל ליום אחד, תיתן את הכסף הזה לאותה מטרה הרבה יותר טוב מכל הנרות שהיא שורפת. הנרות שהיא שורפת, לדעת רוב הפוסקים, זה אפס. אין בזה שום תועלת. אבל שהיא תבוא לתרום, היא תאמר החשמל עולה לכם כאן כל יום 200 שקל, הנה 200 שקל. במקום כל הנרות שהיא באה ושורפת במשך החודש בערבי שבתות, תיתן את זה לאותם בתי כנסת, לאותם המקומות שברוך השם עמלים בתורה, בזה בוודאי יש הרבה יותר תועלת. גם באולפנים של הרדיו, גם שם יש שם לפעמים סוחרים מהשורה הראשונה. אם הסוחרים האלה היו יושבים במשרד האוצר, במשרד הפנים, היו קונים לפני עשר שנים, לא מטוס אחד, היו קונים 100 מטוסי כיבוי. אף פעם לא היה חסר שום דבר, רק הסוחרים האלה לא לקחו אותם לשם. מה עושים אותם הסוחרים? ענייני חילולה של רשבי, רבי שמעון בר יוחאי. הם מוכרים נר מעל גלי האתר. ברדיו, בשידור חי, הם מוכרים נר. ולא פעם אני שומע, 18 אלף דולר מכרו את הנר הזה. איפה מדליקים את הנר? אני לא בדקתי אם מדליקים את הנר. נניח שכן מדליקים, איפה הם מדליקים? באולפן. באיזה אולפן. אם היית מדליק את זה על קברו של רבי שמעון, על קברו של רבי מאיר בעל הנס, אני מבין. תגיד, למאן דאמר טוב ונאי זה טוב. אבל הם מדליקים את זה שם באולפן, זה סתם חבל על הכסף. סתם מרמים את האנשים, צוחקים על האנשים, עושים מסחרה. טוב, יש להם כישרון, ולצערנו לא מנצלים את הכישרון שלהם. היו צריכים לקחת אותם, לעשות אותם, שר האוצר או משהו אחר, היו עושים לנו הרבה דברים טובים, אבל הדבר הזה שהם עושים, לפי ההלכה, אין בזה שום ערך. כנראה שבאותו יום יש סגולה מיוחדת, אבל חוץ מזה, סתם ככה לא. גם רב נחמן ברסלב, הוא כותב בפירוש, שבכל מקום שידליקו לעינוי נשמת הצדיקים, זה מועיל. אני לא אמרתי שהדבר מוסכם. אמרתי, רוב הפוסקים אומרים שזה לא טוב, שאין בזה שום ערך. ממילא בלטשי. יכול להיות, יכול להיות, זה תשאל את המקובלים. היית בכתובת שאתה שואל אותי. תשאל אותם אם יש תועלת בדבר. אבל חלק מאותם הפוסקים שאמרו שאין תועלת, חלק מהם היו גם מקובלים. חלק מהם גם ידעו קבלה, ואפילו הכי לא החזיקו מכל המנהג הזה, מכל מה שאנשים מדליקים. אם זה בבית כנסת, ודאי שזה טוב. או על הקבר עצמו, ודאי שזה טוב. אבל אם זה לא זה ולא זהילה, אתה מדליק בבית, בזה אין הרבה תועלת. האישה שמדליקה, כולי אישה כזה תועלת. עושה לה שבת נפק, זה שווה את המחיר של הבית. בסדר. אם זה נר אחד, בסדר, הייתי שותק, הייתי כבר עובר לסדר-היום. אבל כשהיא מדליקה לך, שישים נרות, שבעים נרות, ועוד היד נטויה. בינתיים שבעים, אולי עוד מעט תגיע למאה ואחת נרות, אני יודע מה יהיה. מגזימות יותר מדי, ולכן אני חושב שאין בדבר הזה טועלת. אם היא רוצה להפסיק מזה, יכולה להפסיק גם בלי התרה. הכלל הוא, דבר שהוא מנהג, שהיא יודעת ממילא זה תופס וצריך התרה. מנהג בטעות לא צריך גם התרה. כאן זה קרוב לומר שזה מנהג בטעות, ולכן אין צורך אפילו בהתרה.