מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 50

 

- - - לא מוגה! - - - 

שלום, הרב.

שלום וברכה.

יש לי הרבה שאלות, אבל הערב הגעתי כדי להגיד כמה דברים.

כן, יותר אור עליה ופוקוס.

כן, תודה.

האמת שהגענו לכאן מאפרת שבגוש עיקציון לחגוג יום הולדת לבנות שלנו,

שהן בנות שנה היום.

יש לי תאומות.

אני הייתי לפני קצת יותר משנה בכנר,

ונתתי לרב איזה מכתב שזכינו לנס בשנה התשיעית לנישואים שלי.

בעקבות

כוח כפליים שעשינו זכיתי, ברוך השם, להיריון תאומים.

ברוך השם, ברוך השם.

אז היום הן בנות שנה.

כתבתי אז לרב במכתב שיותר ממה שאנחנו נותנים, אנחנו מקבלים.

אז היום אני רוצה לחזור על זה,

ושוב

להגיד לרב שיותר ממה שאנחנו נותנים, אנחנו מקבלים.

אני בכינר תרמתי הרצאה ביחד עם אחותי,

למי שלא יודע, היא תרמה 15,000 שקל לקיום הרצאה.

בעצם,

בגלל שמישהו אחר תרם את האולם, אז שילמנו רק 10,000,

אבל קיבלתי חזרה 12,000 שקל קאש.

יפה. ואני אסביר איך.

בעקבות כל מיני דברים שקרו לי בבית-חולים,

ואני לא יודעת מאיפה באו לי הכוחות האלה,

אבל התנגדתי להרבה דברים שהרופאים רצו לעשות,

ובאיזשהו שלב פשוט קמתי והלכתי.

אז התקשר אלי איזה דוקטור מההנהלה ואמר לי שהוא מבקש שאני אחזור לבית-החולים ושהוא יטפל בי באופן אישי.

בעצם, הלידה שלי היתה אמורה להיות לידה רגילה,

אבל לידת תאומים תמיד יכולה להסתבך ולהפוך להיות לידה בניתוח קיסרי.

ומה שקרה בסוף זה שתינוקת אחת הייתה IUGR,

שזה אומר שהיא לא התפתחה טוב בבטן,

והיו צריכים להוציא אותם בקיסרי.

בקיצור, הוא גרם לי לחזור ודאג לי לצוות פרטי.

וכל מי ששמע על הרכב הצוות שהיה לי בניתוח,

השתגע מזה שקיבלתי את זה מתנה.

וניתוח כזה עם צוות פרטי כזה עולה 12,000 שקל.

אז יותר ממה שאנחנו נותנים אנחנו מקבלים, זה אני בטוחה.

עכשיו, אני רוצה להגיד שאחותי גרה באנגליה.

ברגע שדיברתי אתה על הרצאה, היא מייד אמרה לי, והיא לא דתייה,

היא, ברוך השם, התחילה לשמור שבת ואת ערה ועוד כל מיני דברים.

היא מייד אמרה לי שהיא תעזור לי בהרבה מהסכום.

אז לא ידעתי שזה רק עשר אלף,

אבל היא מייד שלחה לי אלף פאונד,

ואחד מהמשפחה שאל אותה,

למה את תורמת בכלל? את לא מחוברת לרב הזה.

אז היא אמרה, קודם כול, שזה לא נכון.

אני יודעת שהיא פשוט פוחדת.

אבל היא אמרה לו שהיא יודעת שהרב הזה עושה את מה שהוא עושה הכי טוב שאפשר.

והיא מייד נתנה את הכסף.

אשריה ואשרי חלקה שזכתה.

חוץ מזה,

אני רוצה לנצל את המדיה הזאת, כי ביקשתי ממנה להסתכל

ולהגיד עוד משהו.

בגלל שהרב שטיינמן דיבר על עניין הטהרה במשך השמונה שנים האלה, כשלא הייתי בהיריון,

היא דיברה איתי וניסתה לשכנע אותי ללכת לטיפולים, לא הסכמתי,

וכל פעם היא הציעה לי שהיא תשלם לרופא פרטי וכאלה.

לא הסכמתי בשום אופן, ואמרתי לה שאני לא צריכה את הכסף שלה,

ואם היא רוצה לעשות בשבילי משהו, שתלך למקווה.

והיא לא הסכימה.

זה היה הדבר שהכי קשה לה,

כי היה לה ניסיון אחד קשה בחתונה,

ומאז היא לא הסכימה ללכת.

אבל התעקשתי איתה,

וכל פעם שהיא דיברה איתי על זה אמרתי לה שאם היא רוצה, שתלך למקווה בשבילי.

ובשיחה האחרונה היא שאלה מתי אני באה לבקר,

אז יש לה שלוש בנים.

אמרתי לה, כשתביאי ילדה, בקדושה ובטהרה.

אז היא צחקה ואמרה לי, מה זה קדושה וטהרה? אמרתי לה, תלכי למקווה.

את כבר בת 41,

אין לך עוד הרבה זמן.

ואחרי זה את הבקיעה על זה,

וזה הזמן.

והיא אמרה לי שהיא חשבה על זה לאחרונה והיא תשקול את זה.

והיא עשתה את זה.

היא הלכה למקווה והיא בכתה שם.

היא לא הבינה את עצמה בכלל. היא בכתה, בכתה, והיא אמרה שהיא אמרה את השם שלי שם,

הזכירה את השם שלי.

אני דיברתי אתה.

באותו חודש הפסיקו לזריקות הורמונים ואמרו לי שאין סיכוי לכלום,

כי הביציות לא מתפתחות, הפרוג'סטרון ירד, ופשוט נעזוב את זה החודש.

אבל היא התקשרה, בוכה, וסיפרה לי את כל זה, ואמרה לי שהיא בטוחה שהחודש אני אהיה בהיריון,

ושהיא כבר מחכה ללכת שוב.

ואז אני ידעתי שזה סופי, והיא קיבלה על עצמה את הטהרה.

ובאותו חודש נפקדתי.

וואו!

אשרי עם ישראל, אשרי עם ישראל.

העקשנות שלך הצליחה, אשרייך. אבל לצערי היא לא קיבלה ילדה,

היא קיבלה כלבה.

לא, אז אני אברך אותה, אני אברך אותה. אבל היא כבר בת 42 והיא פוחדת. אז מה, בירכתי אישה בת 50 וילדה.

מה שמה ושמה אימא? יש לה שלוש בנים, היא פשוט פוחדת מהעולם היום. אז שיהיה לה בנות, בנות, אל תדאגי. אני רוצה שיהיה לה בת.

בסדר, מה שמה ושם האמא? איילה בת שולמית.

איילה בת שולמית תזכה לתאומות בזכות האלף פאונד שהיא תרמה להרצאה להציל יהודים.

היא תהרוג אותי.

מה, לא טוב? אמן, הלוואי. בעזרת השם. אני מאוד רוצה. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו.

ברח לי מהראש.

זה בסדר, זה יחזור, כי יש לך כובע. זה קשור אלה שברגע שאמרתי לה שאני בהיריון,

היא דבר ראשון אמרה, אני אוהבת אותך, השם.

ואין עליה.

באמת, אני מקווה שהיא תמשיך.

היא יכולה לצלצל אלינו עכשיו.

מספר הטלפון...

שלנו,

054,

תנו דבר,

740-8531,

054-740-8531. אנחנו מצפים לשיחה מלונדון?

אלס,

בורמוד.

אה, בורמוד.

בכל מקרה היא זכתה לתאומות. הבנות שלי זה כמו הבנות שלה, והיא ממש אוהבת אותן, וברוך השם, זכינו. בעזרת השם, תיכף נשמע ממני. אנחנו, הכול בזכות הרב. אני רוצה להגיד לרב שאני לפני 11 שנה

הייתי חילונית לגמרי, ממש הפוך,

הפוך, הפוך. אני זוכר ששאלת אותי שאלה בהרצאה פעם, לא? לא, אני בחיים לא העזתי, אני לא מאמינה שאני מדברת עכשיו. לא? אז זה לא. אבל ממש הייתי הפוכה, וכל הסטיגמות שהיו סביב הרב,

אני ממש קיבלתי אותן, לצערי הרב.

בעקבות פטירה של אבא שלי, בגיל 56, אני התחזקתי,

אבל לא הסכמתי לשמוע כל כך הרבה.

וכל הזמן הרב אומר שבזכות קלטת, ואני יודעת מה זה בזכות קלטת. הייתי בדרך עם אח שלי, שהוא צדיק מדהים,

באוטו, בדרך לבית שלו,

והוא שם קלטת של הרב ולא אמר לי.

ואני מקשיבה, ואני אומרת, מי זה מדבר?

כל האמת הזאת, זה פשוט בא לי כזה, כל האמת בפרצוף.

אז הוא אמר לי, הרב אמנון יצחק, הייתי בשוק.

והוא אמר לי, את רוצה את הקלטת? אמרתי לו, בטח.

לקחתי את הקלטת יום ולילה, וכל הבית שלי השתגע, כי אני סתמתי את זה, וכל היום שמענו את זה.

ואני עד היום יודעת קטעים בעל-פה.

יפה.

11 שנה.

זהו,

ואנחנו מחוברים, ברוך השם, ועוד אחים ואחיות שלי, וזה הם.

חזק וברוך.

חזק וברוך.

תודה רבה. אני אומרת שהרב מזכה אותנו.

בעולם הזה, כמו שציינתי,

קאש.

פשוט החדר,

הכסף חוזר בגדול,

וגם לעולם הבא.

תודה.

תעמוד בבקשה, תעמוד.

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אנחנו כאן, קבוצה של צעירים

מגיעים מווינה.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד.

לפני שנה בערך

הייתי עם שני צעירים במגדל-העמק, והרב בירך אותם.

שיזכו לזיווג הגון, וברוך השם, השנה אנחנו מגיעים לחתונה של אחד החברים, שהרב בירך אותו,

מחר תהיה חתונה, בעזרת השם.

ברוך השם.

בהזדמנות זאת, הרב פשוט יברך את החתן,

קוראים לו אלי בן שמואל.

אלי בן שמואל, מה הכלה?

הכלה אני לא זוכר. שהרב יברך אותו ואת אשתו. השם יזכה אותו לבנות ביתו בית נאמן בישראל. בהצלחה מרובה.

יש פה שאלה

שאחד מהצעירים שואל.

הרב אמר

שבזמן שיהיה מלחמת גוג ומגוג, אז יהיו הרבה אנשים שימותו.

ורק אלה ש...

יעסקו בתורה ובגמילות חסדים, אז יהיה להם הצלה.

השאלה היא,

האם יהיה דבר כזה שגם אדם שהוא חרדי, שהוא דתי,

הוא גם יהיה קורבן או גם ייפגע במלחמה הזאת של מלחמת גוג ומגוג?

לא אמרתי שלא מי שיעסוק בתורה וגמילות חסדים ימות. לא אמרתי דבר כזה. אמרתי, הרוצה להינצל, זה לשון הגמרא,

הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

זו הבטחה שמי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים ניצל במלחמת גוג ומגוג.

למה?

כי מידת הדין תהיה מתוחה על כל ישראל,

וכשיש מידת הדין יש לה איפה לתפוס, כי אנחנו לא שלמים.

אבל אם אדם עוסק בתורה ובמצוות,

מקיים את התורה ומצוותיה ועוסק בגמילות חסדים,

ללמוד תורה ולקיים מצוות זה חובה.

אבל אם עושים את החובה ולא עושים אותה קראו, אז חסרים. אם חסרים, יש מקום לתפוס.

אבל אם הוא עושה לפנים משורת הדין, מה זה לפנים משורת הדין?

הוא גומל חסדים שהוא לא חייב.

הוא עושה את זה מרצונו, הוא עושה לפנים משורת הדין,

כיוון שהקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

אם אתה עשית לפנים משורת הדין,

הקדוש-ברוך-הוא יעשה אתך גם כן לפנים משורת הדין,

ולא יתפוס אותך בדין.

אז לכן, כדי להינצל לא מספיק שאני עושה תורה ומצוות, שזה החיוב שאני חייב,

אלא אני גם עושה יותר מזה, אני מציל יהודים.

אז אם אני מציל יהודים, זכותי להינצל.

תודה רבה לך. אז דקו ברוך.

תהיה בריא.

כן, שאלתך.

הרב מאיר קודם, התגלה משיח או מלחמת בגוג ומגוג?

לא כתוב לנו בדיוק איך יהיה הסדר,

אבל מה שברור, שבגוג ומגוג הוא כבר יהיה.

תודה. תהיה בריא.

אוקיי. ערב טוב לכולם א' קול, ב' קול.

אני בחורה חילוניה, כפי שרואים,

לא קשורה באיזשהו אופן לדעת, חוץ מזה שאני מאמינה איכשהו.

מה שקורה זה מבלבל אותי, כי יש לנו עולם מאוד מאוד מאוד מפתה. כאילו, בא לך הכול ככה לקחת עם היד, זה שלי.

זהו. אף אחד לא ייקח את זה ממני.

למרות שידוע ששום דבר בעולם הזה הוא לא שלי, ובסופו של דבר הכול הולך.

ומצד שני, יש הקטע הרוחני. אי-אפשר לשלב בין השניים. זאת אומרת, או שאתה שם ואתה משקיע ב-100% את עצמך שם,

או שאתה כאילו בעולם הסמרטוטי הזה, לא יודעת, האפר הזה, שבאמת אתה כאילו משקיע את עצמך שם, וזריקנות בסך הכול. זה לא באמת משהו.

השאלה היא אם באמת אפשר

לשלב את זה ברמה של באמת כאילו להגיע,

לא יודעת מה, לשביל הזהב. קודם כול, את צודקת ב-100% זה לא הולך עם זה,

וזה שני ההפכים.

אבל אפשר לשלב.

למה?

כי התורה אומרת

שכל מה שאנחנו רוצים ליהנות מהעולם,

היא נותנת לנו את זה בדרך של תורה ומצוות.

לדוגמה, שבת.

זה אושר שאין כדוגמתו לא רק רוחני, שזה ודאי, אלא גם גשמי.

מחייבים אותנו לאכול בשבת,

מחייבים להוסיף תבשיל נוסף ממה שאנחנו רגילים,

ולכבד את השבת במאכלים,

בתוארים.

פעמי החיים זכו ומכינים תבשילים כמה שיותר לשבת וזה עונג שאין כדוגמתו

יושבים כל המשפחה ביחד באווירה חגיגית

וכולם מאוחדים, שרים ושמחים

כל שבוע,

כל שבוע אמיתי לא הולכים לאיזה מועדון עם עשן ואורות ותזמורת ודקירות והכול, לא

בבית נקי, מסודר, בלי הוצאות כי את הכסף שמשקיעים בשבת

מקבלים בחזרה.

אבל אתה שמעת, סליחה שאני כותבת, אתה שמעת מה אמרת?

השבת מחייבת. זה אומר שהדעת ברמת העיקרון מחייבת.

כאילו זה כפייה. נכון, נכון.

חוק זה כפייה, נכון.

חוקי המדינה כופים עלי, מה עלי לעשות?

החוקים בבית-הספר שלמדת מחייבים אותך איך להתנהג.

החוקים במטוס מחייבים אותך מתי לשבת, מתי לחגור וכו'.

כל החיים שלנו זה מלא חוקים. את נוסעת ברכב הביתה,

יש חוקים איך את נוסעת ואיך את לא נוסעת.

איך את מעשנת ואיפה, יש חוקים.

כל מקום שתזוזי יש חוקים.

את עולה במדרגות, יש חוקים. שילמת ועד הבית או לא?

יש חוקים.

כל דבר זה חוקים. כפייה מימין ומשמאל.

עשית טוב,

לא כל כך ישלמו לך, עשית רע, תשלמי על זה.

אצלנו לא.

עשית טוב תקבלי שכר,

עשית רע אפשר לחזור מזה

ואפשר לא להיענש.

אתה לא הבנת את מה שאמרתי. הכול הבנתי. אני התכוונתי לזה שכל, אני קראתי, כפייה.

כל התורה כפייה, כן. לא, אני רוצה להגיד משהו. בבקשה. אני קראתי לפני איזה חודש ספר בשם הצופן התנכי. כן. על זה שכאילו הכול כתוב. כתוב מראש. יופי.

אבל כל מה שהיה כתוב שם זה רק מלחמות, רעידות אדמה,

רצח, רצח מאבי, רצח ביבי. אני אגיד לך למה. לא, כתוב גם דברים טובים, רק מה?

רק פספסו אותן, נראה לי. לא, אם יגידו לך את הדברים הטובים,

עוד פעם, אם יגידו לך את הדברים הטובים הם כתובים ברור.

כתוב, הבטחות בתורה בלי סוף ואין-ספור.

ומי שקרא היסטוריה יהודית יודע מתי היו התקופות האלה.

אבל איפה מלמדים אותך שהתורה יודעת מראש מה יקרה לפי מעשיהם של האנשים?

בדברים טראומטיים.

בדברים בומבסטיים. בדברים שאי-אפשר להתעלם ולהגיד הסבר אחר.

לכן, אם זה כתוב ומצוין ברמז, בקוד,

בתוך התורה,

מי שכתב קודם כול ידע על האירוע,

לא נתן לאירוע להתחמק ממנו וצפן אותו בתוך התורה, כדי שמי שייתקל בזה יוכל לראות שזה מתוחכם,

מתוכנן ומכוון.

לכן, זה ניתן בצורה כזאת.

דברים שהם, יש שלווה נגיד.

איך תראי שלווה?

את יודעת מה קורה אצל כל אחד בבית? בואי נגיד שיש שבוע של שלווה.

איך תראי שהיתה שלווה?

כל אחד באופן פרטי מרגיש, אי-אפשר לדעת.

אבל אם היתה רעידת אדמה, כולם שמעו.

אם פרצה מלחמה, כולם שמעו.

לא ניתן לראות כל כך את הטוב בחוש, כי הוא אינדיבידואלי אצל אדם.

אבל בדברים האלה, כמו שציינת, הדברים ברורים.

העיקר, האם זה נכון או לא נכון.

אם זה נכון, הנה מה טוב ומה נעים.

אז צריך לעשות.

זה כפייה, אבל כפייה לטובה.

גם כשתחנכי ילדים,

את תכפי עליהם כללי התנהגות,

לטובתם.

את תזהירי אותם איך להלך בקיץ ובחורף, לטובתם.

אבל את יודעת שאמא לפעמים מגזימה,

תיקח את הסוודר, אכלת, שתית, זה כפייה? כמה אתה יכול לשגע אותי? כל רגע רודפת אחריו, למה?

לטובתו, לטובתו. הוא לא מבין את זה, הוא ילד.

הבעיה היא שאנשים מתבגרים והם גם נשארים ילדים, כי הם לא אוהבים שהתורה תגיד להם מה לעשות. הם רוצים להתהלך כמו בעלי-חיים.

מה שבא להם לעשות, יעשו מתי שהם רוצים,

כמו שהגדרת בהתחלה.

בא לי, כמו שיטת היד, זה שלי.

נכון, מותר לך לקחת מה ששלך.

מה שלא שלך, צריך ליטול רשות.

כל מה שיש פה הוא לא שלי, לא שלך, לא של אף אחד מאיתנו. הכול שלי.

כלום. הכול שלי.

מה שהתורה הרשתה זה שלי,

וגם אם היא לא הרשתה, היא אומרת לי איך זה יגיע לרשותי.

אתן לך דוגמה.

כל הסינים שלי,

כן, מה את צוחקת?

אני נותן להם כמה שקלים, הם עושים מה שאני אומר להם.

אז אני צריך להוליד אותם?

שהם יולידו את עצמם.

אני נותן כסף, עושים מה שאני רוצה.

הגרמנים עובדים בשבילי,

יש לי אאודי,

שילמתי כסף,

מה שהם עבדו, שלי.

זאת אומרת, כל דבר אני יכול בדרך מותרת להשיג.

התורה אומרת לי איך אני משיג דברים.

עכשיו שימי לב, כשביקשת את שביל הזהב,

אני אגיד לך מה הוא. התחלתי להגיד שבת.

אני, לדוגמה,

לא אגיד שאני נהנה כל כך מהחיים, יש כאלה שמקנים בי,

אבל אני לא כל כך נהנה מהחיים, כי אני עובד. אני כל הזמן עובד. מהבוקר עד שאני הולך לישון, וזה 2-3 בלילה,

אני כל הזמן עובד. מה זה עובד?

מה שאני עושה פה,

כל היממה, כמעט למעט השינה,

אני עובד בשביל להציל יהודים.

אבל יש לי אמצעים שלא לכל אחד יש.

והאמצעים האלה מאפשרים לי להשיג את המטרות שהצרתי לפניי, להציל יהודים.

אז אני טס לפעמים לחוץ-לארץ. יש כאלה שהיו רוצים מאוד לטוס לחוץ-לארץ. בשבילהם זה עניין, בשבילי זה להתעייף.

אבל אני טס במטוסים, שמים אותי ב-first class,

לוקחים אותי עם לימוזינה,

מעבירים אותי ממקום למקום, דואגים לי לכל מה שאני צריך, שמים אותי במלון.

אני לא טורח כלום.

כל העולם הזה, אני יכול להשיג אותו בדרישה קלה.

אבל בשבילי זה רק כלי להשתמש,

להשיג את המטרה.

זה בשבילי לא מטרה, אלא אמצעי.

זה שביל הזהב,

שאפשר להשתמש בכל העולם כאמצעי להשיג את המטרה הנעלה,

רוחניות.

אוקיי, הבנתי. עכשיו אני רוצה לבקש ברכה

למשפחה שלי ולמשפחה של חבר שלי,

וגם לחבר שלי באופן אישי.

לבעלך לעתיד את מתכוונת. בעזרת השם. מה פירוש? חברים? מה זה חברים? בגן. זה בן זוג.

לחתונה את מתכוונת, כן?

בעצם.

נו בטח, מה, יוצאים סתם? חבל על הזמן.

כן, מה השם שלו ושלך?

שלי זה סטלה בת מרגריטה.

סטלה בת מרגריטה, ו...

הרצל חיים בין... הרצל, שיחליף את השם.

זהו, אז אמרתי, הרצל חיים בין... טוב, בין...

הרצל חיים בן שירא, תזכו לבנות בית נאמן בישראל, מהרה! אמן.

ומשפחתך

תזכה לתשובה שלמה, ומשפחתו עם כל ישראל, מהרה, אמן. אמן.

כן.

כבוד הרב, סליחה, אני רציתי רק לבקש ברכה, שהבת שלי תתנהג יפה בבית ולא תתחצף אלי. טוב, טוב, טוב, מה שמה?

סוזן, בת אסתר. בת אסתר, תזכה להיות ילדה טובה,

ותשוב בתשובה שלמה. בעזרת השם.

שאלה גם, כבוד הרב, ביום שישי, אחרי שאני כל כך כל השבוע מתעייפת,

עובדת גם בחוץ, והכול לבד כי בא לי נפטר,

ואז אנחנו יושבים, אני והיא, כי נותרנו אני והיא. יש לי ילדים בחוץ-לארץ, בניו-יורק, ויש לי עוד ילדים שלא גרים בבית,

ואז היא ממש כל כך מרגיזה אותי,

ממש בשעת הקידוש,

ואני ממש לוקחת ללב,

אז אני מעדיפה פשוט

לעזוב הכול וללכת לישון.

אז מה אני אעשה, כבוד הרב?

שתי אפשרויות. הוא יכול לחוזר על עצמו.

שתי אפשרויות, או לעשות קידוש לבד,

ואז לא תתרגזי,

או לסבול את ההתנהגות שלה בינתיים,

עד שהברכה תעזור.

בעזרת השם.

תהיי בריאה, אבל לא לוותר על הקידוש.

כן? לא, ברור שלא. בטח, בטח.

בעזרת השם. תודה רבה.

כל טוב.

שאלה אחרונה, האם אפשר לחזור,

האם זה נכון להחזיר אנשים בתשובה מתוך פחד,

ולא מתוך אהבה?

נכון. יש עניין של אהבה, אל תשכחי מלוקחת. אין אפשרות להחזיר מתוך אהבה.

מי שנותן מציאות שאפשר לחזור מאהבה, משקר.

הוא בעצמו לא חזר בתשובה ולא מאהבה.

כי הרמב״ם פוסק

שמאהבה זוכים רק צדיקים גדולים, ולא כל הצדיקים.

כמו אברהם אוהבי, הוא מביא דוגמה.

אתה מכיר כאלה? כמו אברהם אוהבי.

הלוואי שנזכה מיראה.

הלוואי שנזכה מפחד.

הלוואי.

למה?

כי כשאדם עובר עבירה, הוא אומר שלא יראני אדם,

אבל לא אומר שלא יראני השם.

הוא מסכים ללכת לעשות את העבירה,

והוא מאמין שיש השם שרואה ומצלם,

והוא חושש רק מאדם שיתפוס אותו על חם.

אבל הוא הולך לעשות את העבירה ביודעין.

למה?

כי אין לו פחד.

הוא אוהב את השם,

הוא סומך על השם שלא יעשה לו שום דבר, כי השם אוהב אותו,

הוא מכיר אותו, והוא יודע שהוא אוהב קצת עבירות,

ונחמד לו, ויופי לו.

וזהו, וככה הוא חי באהבה.

עם כל מה שהוא אוהב,

והוא יקבל גיהנום בסוף, אם אולי שהוא בתשובה מיראה.

הבנת, יוני?

טוב. תודה.

Thank you.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי קצת שאלה אישית אליך.

כן.

אני בחור בן 31. היתה לי חברה לפני כמה חודשים,

והיינו צריכים להתחתן,

וחודש לפני החתונה זה התבטל, ומאז אני לא מוצא את המזל שלי.

רגע, מסיבת מה זה התבטל?

לא הסתדר.

וכמה הקשר היה?

כמה זמן?

חצי שנה בערך.

הבנתי.

ועבר חודש ואתה לא מוצא את המזל, אתה קורא לזה.

מנסה ולא הולך לי, כן, כבוד הרב. זה לא חודש, זה שלושים ואחת שנה כבר.

יש לי הצעה בשבילך.

מה דעתך לחזור בתשובה ושאבא בשמיים יעניק לך אישה יריאת שמיים ותבנה בית נפלא?

אני מוכן, כבוד הרב.

בוא, עיוני, אני אתן לך ציצית וכיפה ונצא לדרך.

נראה איך שאחיינו.

ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

מה השם שלך?

נדב שושן.

שושן נדב בן?

בן מוריס ויולנדה.

מוריס ויולנדה.

תזכה בעזרת השם לתשובה אמיתית

ולזיווג הגון הראוי לך מהרה עם אשת חין יריאת אלוקים.

כן. תהיה בריא.

תוריד לו את זה ככה.

ישראל ישראל,

שאלה יש לנו פה. כבוד הרב,

אני חושב שלפי דעתי עדיף לידע פה את כולם,

כי נראה לי שיש פה לא מעט שלא יודעים בכלל מה זה תשובה, או שלא ממש מבינים את ההגדרה של תשובה.

אני הייתי מציע להסביר להם מאיפה זה הגיע ומהאדם

הראשון ולמה אנחנו פה בעצם לתקן את כל הדברים שכביכול, כמו שהאדם היה זוכה לכל הטוב בחיים,

אז הוא ככה זכה גם לתקן את עצמו,

וכולנו חלקים שלו כביכול,

ניצוצות שלו. אתה חושב שיש פה מישהו שלא יודע מה זה תשובה, לא מבין על מה דיברתי?

כן. אתה חושב? כן.

מי לא מבין בכלל מה זה תשובה?

לא ציפיתי שירים את האמת.

לא ציפיתי גם אני, כי כולם יודעים מה זה.

אני אגיד לך, מתוק, אין היום מישהו שלא יודע מה זה תשובה.

אפילו אנשי מרצ, בגדול כל אחד יודע, סליחה, כבודו, אבל בגדול כל אחד יודע מה זה תשובה.

אני אגיד לך יותר מזה, אפילו אנשי מרצ יודעים מה זה תשובה.

לכן הם משתדלים למנוע אותה.

אני הייתי ברעננה, אז דוקטור יער

מנע ממני לבוא להיכל אומנויות

ולמוזיקה.

אתה מבין?

אז זה בגלל שהוא יודע מה זה תשובה.

אם הוא לא יודע מה זה תשובה, מה אכפת לו שאני אבוא ואני אדבר?

הבנת, יוני?

שאלה שנייה. כן.

הרב דיבר על גשמיות ואיך זה משפיע על הבן אדם,

ונכנס להיות חלק מעצמי שלו.

אני רואה היום איך הטכנולוגיה משתלטת את העולם, ואני מרגיש שזה ממש

כמו שהגוף הוא לבוש לנפש, ואחר כך המקדים עם לבוש לגוף, וככה זה.

נבנה כלפי מטה וכל דבר הופך להיות עיקר וצריך לעשות לו כיסוי.

אז ככה אני רואה את הטכנולוגיה היום עם מין כיסוי

שגורר לחומריות מסוימת.

אני רואה את הרב עם מיקרופון ומחשב נייד ואינטרנט והכול,

והייתי רוצה לשאול איך בעצם אני

מתמודד עם כל הטכנולוגיה הזאת, שהיא דבר טוב בעיקרון,

אבל היא גוררת למקומות נמוכים, גשמים מאוד.

נכון.

עלייה וקוץ בה,

וקשה מאוד להתמודד מול הטכנולוגיה ומה שהיא מספקת,

והיא יכולה להכשיל בן אדם ולהוריד אותו לשאול תחתית,

ואין כמעט תרופה לזה.

אדם צריך להיות חזק ובנוי בפנים טוב בשביל לא להיכשל בדברים כאלה,

ולקחת את מה שייצר השטן מהיצר הרע ולהפוך את זה ליצר הטוב.

מה שאנחנו משתדלים זה לקחת את כל הכוחות שנבנו בעולם לרע ולהפוך אותם לטוב, להשתמש בהם ולהגיע לאנשים במהירות.

כמו בקראטה,

משתמשים בעיקר

בכוח של השני.

אבל מי שלא מתכוון להשתמש בזה לטוב, אין לו מה להשתמש בזה לטוב,

לא צריך להכניס את המכשירים האלה הביתה כלל וכלל. אפשר רק להעביר?

אני לא מתכוון שאנשים מסוימים משתמשים באינטרנט למשהו רע ואני מתפתח אחריהם,

או הטכנולוגיה. הם משתמשים בטכנולוגיה למשהו רע ואני ניגר אחריהם,

אלא עצם קיומה של הטכנולוגיה הוא עצמו, גם אם הוא עשה רק דברים טובים,

הוא משפיע עליך וגבוה אותך יותר גשמיון.

נגיד דוגמה בלימוד תורה.

היום רגילים שהכול נהיה מהיר.

הכול. אתה מכניס אוכל למיקרו, נהיה מוכן.

אתה רוצה להבין משהו, אתה מקליד שתי מלים באינטרנט, ישר אתה יודע את זה.

חופש מלה באנגלית,

נגיד, אתה רוצה לדבר על מיקרו שלו, אתה מקליד אותה באינטרנט,

מוצא ישר את התשובה.

אין את העמל תורה, אין כל מיני מידות

שפעם היו מושרשות בך, כי לא היתה לך ברירה.

היום, נגיד, זו דוגמה אחת, יש את המיידיות הזאת.

קודם כול, המיקרו עוזר שתהיה לך אפשרות לעמול בתורה יותר, כי אתה לא צריך לעמוד לידי האוכל עד שיתבשל.

יש הרבה דברים שלא מפריעים. אם אתה רוצה לעמול בתורה, אז אתה נכנס לבית-המדרש ואתה עמל בתורה, אז יש בחוץ טכנולוגיה.

כשתגמור עם העמל שלך ותצא החוצה,

זה יקצר לך תהליכים, בשביל שלא תצטרך לשבת כל הזמן במטבח ולטפל בעצמך.

הרב צודק לגמרי.

אדרבה,

כמה שאנחנו יכולים להשתמש בזה להקל מעלינו שני פנויים למטרה, כמו שאתה אומר,

עמלה של תורה ומצוות,

אדרבה, עולם שלם עבד,

בשביל שאנחנו נוכל לזכות לזה.

החפץ חיים, כשפיתחו את הרכבות,

אמר שזה בגלל חולשת הדורות,

כיוון שפעם היו יהודים רוכבים על חמור מעיר לעיר,

אבל בדרך היו יודעים לשנן משניות, מסכתות שלמות,

אז היו יכולים להיות על חמור, בגלל שהדורות הלכו וירדו.

ובן אדם לא למד ולא ידע בעל פה ולא ידע לגרוס תורה,

אז כל הרכיבה שלו על החמור במשך ימים, ממקום למקום, הייתה הולכת לבזבוז.

לא היה תכלית לרכיבה, כי אין לו בראש את האפשרות לתפוס את החומר.

מה עשו? פיתחו רכבות,

ואז אתה יושב ברכבת, תופס ספר ולומד.

אז הוא ראה דווקא ברכבת

שזה נעשה לצורך ירד.

כדי להשלים את מה שאדם לא היה מסוגל לעמול בעצמו,

הכינו לו את זה.

אז הרב אומר שכל עוד המטרה ברורה והתורה זה העיקר, ואני מתמקד בזה, אז כל הכלים הם... כמו שציינת, הנה, יש פה הרבה כלים

שמשמשים כרגע,

שתרמו עוד מניה עכשיו מניו יורק.

איך היו יכולים לתרום מניו יורק עכשיו עוד מניה אם לא היה את המכשירים האלה שפיתחו האמריקאים והסינים?

תודה. אז לכן אני מברך את משפחת שמאי שיזכו לחזור בתשובה שלמה ויזכו לראות בני מי שיצדקנו ויעלו ארצה ויקדשו שם שמים. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

המן הרשע רצה להרפיל פור על היהודים, להשמיד, להרוג ולאבד נשים, נשים וטף.

כן.

והפור התהפך, אז למה בעצם אנחנו צמים בצום תענית אסתר?

כיוון שתמיד לפני שיש מלחמה,

עם ישראל נקטו בשביל שיהיה ישועה בתענית.

להתקרב לבורא,

לחטט ולחפש במעשים הלא טובים,

לתקנם בתשובה עם התענית, שהתענית משברת את גופו של האדם,

כי אדם שאוכל שבע הוא בעל גאווה, קשה לו לחזור בתשובה.

אבל כשהוא עונה והוא מדוכא מהעצום,

קל לו יותר להתבונן כמה הוא חסר,

ואז הוא חוזר בתשובה.

לכן לפני כל מלחמה, או צרה, או משהו,

היו עושים תענית.

בישראל עשו אז שלושה ימים ושלוש לילות

כדי לעמוד מול הגזירה.

ואכן זהו העניין.

לכן אנחנו עושים זכר לדבר,

תענית אסתר. אבל לא סתם עושים.

גם עכשיו,

בכל תענית אנחנו צריכים להתבונן מה שאבותינו נכשלו ולא עשו, ועל כן באה להם הצרה,

כדי שנתבונן אנו בעת הזאת

מה אנחנו צריכים לתקן מפני הצרות שעלולות חלילה לבוא.

תודה.

תהיה בריא.

שלום, הרב ארמליאל.

שלום וברכה.

קודם כול, קוראים לי עוז, ואני מאוד שמח להיות פה.

אני זוכר שלפני איזה שבע שנים היית ביבנה,

ואחד החבר'ה הצעירים שאל אותך שאלה שבעצם לטענתו מנין יש הוכחה בתורה שכביכול התורה מאשרת את אפשרות הצורך בסמים.

הרי כמובן שהוא אמר מפרשת הקטורת,

ויאמר השם אל משה, קח לך סמים וכו' וכו'.

אז אתה אמרת לו משפט שנחקק לי בזיכרון מאז.

אמרת לו אתה, אל תהיה נבל בשם התורה.

וזה זכור לי ממש כמו ברזל כזה.

עכשיו, יש פסוק בתהילים שאני רציתי לשאול אותך,

אני לא זוכר בדיוק איך הולך הפסוק, אבל זה משהו. אמר נבל בלתו, אין אלוהים כל מזימותיו.

לא, לא על זה. אני רוצה משהו אחר.

יש אשרי שניפצת עוללך אל הסלע, משהו כזה.

עכשיו, לפני כמה חודשים שמענו על חרדי שקיבל סיבוב ולקח את הילדה שלו בת השמונה חודשים ופשוט אמר את הפסוק הזה,

זרק אותה ושבר לה את הגולגולת.

עכשיו, אני שואל דבר כזה, איך בן אדם שהוא חרדי ודעתו מיושבת עליו,

כביכול, יודע תורה, יודע מצוות, יודע הלכות וכל מה שצריך

והוא אברך גדול והכול,

או כאילו עושה דבר כזה, איך בכלל הוא פרק, מה אומר, קודם כל שתי שאלות.

מה אומר הפסוק במקור,

ואיך קורה דבר כזה שחרדי מפרש את זה בצורה כזאת?

טוב, קודם כל חרדי שעושה מעשה כזה הוא בדומה לזה שאומר כך לחסמים נטף ושחלת.

אבל אתה צריך להבין, הוא לא מאה.

זה שניפץ את הגולגולת, הוא לא מאה. גם קבעו הבנתי שהוא לא מאה.

וזה שיש לאנשים פסוקים, אני מכיר אנשים שמסתובבים עם פסוקים, הם חושבים שהם המשיח.

כי יש פסוק שמתאים לו,

שמתאים לו.

הוא הולך עם הפסוק, הוא אומר, זה אני, הנה כתוב.

אז מה אומר הפסוק?

הפסוק אומר,

וניפץ את עוללייך וניפצתי את עוללייך אל הסלע על בני אדום שהחריבו את בית המקדש

ורצחו את עם ישראל

והרגו עוללים

עטופים ברעב

וקיצצו להם את האיברים ועשו להם כל רע.

ואנחנו מחכים לתשלום שהקדוש ברוך הוא יעשה עם אדום הרשעה,

שעשתה כן למיליונים יהודים במשך אלפיים שנה.

אוקיי, בסדר. אפשר עוד איזו שאלה קטנה? בוודאי אפשר עוד אחת.

אבל יפה שאתה זכרת, אתה נבל ברשות התורה שבע שנים.

אני זוכר כל דבר שאתה אומר, רק שתדע לך. אני מאוד מעריך.

תהיה בריא.

השם, למילים שאתה אומר ולהרצאות שלך יש משקל מאוד כבד עבורי.

עכשיו יש לי עוד שאלה.

בעצם הקדוש ברוך הוא לא ברא שום דבר לחינם,

כן?

גם למדוזות יש תפקיד בעולם, ולכל דבר, לכל בעל חי יש פה תפקיד במטרה.

עכשיו אני שואל,

אולי זו שאלה סתמית,

אבל באמת זה מעניין אותי

למה הוא ברא את שיני הבינה.

ארבע שיני בינה, שתיים עליונות, שתיים תחתונות.

אתם יכולים גם לצחוק, אין בעיה, זה מצחיק.

אבל הן עושות רק בעיות ורק צרות יש מהן.

למה הוא ברא את השיני בינה ולמה הם נקראים שיני בינה? מה, הם נותנים חוכמה? כאילו, מה...

תראה, שאלתך היא שאלה יפה,

אבל אתה צריך להבין שהקדוש ברוך הוא ברא לאדם שלושים ושתיים שיניים

כנגד לב נתיבות חוכמה.

למד ט?

למד בית. אה, למד בית, שלושים ושתיים. כנגד למד בית נתיבות חוכמה,

שזה עשר ספירות

ועשרים ושתיים אותיות של התורה, אלפא ביתא.

והשיניים האלה חשוב שיהיו לעניינים רוחניים.

כך כתוב בזוהר הקדוש.

ואפילו אם בן אדם חסרות לו, חשוב שיישאר לו לפחות שן אחת משלו.

יש בזה סודות גדולים,

שאני לא יודע אותם,

אבל הם כתובים בספרים הקדושים ובזוהר הקדוש,

והארבעת השיניים שנקראות בינה לא נקראות סתם.

עכשיו המושג של חוכמה ובינה

לתפארת, דברים שחוזרים על עצמם, זה בחינות,

בחינות

בעניינים הרוחניים הגבוהים,

שהם מושלכים

על גוף האדם גם בכמה בחינות.

כמו שיש חסד ורחמים ודין,

נגיד יד ימין של האדם זה רחמים, יד שמאל זה דין,

לכן שמים יד ימין על יד שמאל,

להגביר את הרחמים על הדינים,

וכן הלאה.

לכן מקצצים את השערות של הראש, שזה דינים,

ומגדלים זקן, שזה רחמים.

יש כל מיני בחינות. גוף האדם,

שתבין,

זה דבר גבוה מאוד,

וזה בציור של המידות העליונות בעולם העליון.

ובאדם הקטן הזה, זה עולם קטן,

שכל העולם, עם כל תכולתו, זה חיקוי לגופו של האדם.

אז זה סודות גדולים מאוד, שאני לא מכיר את כולם, לא יודע את כולם,

אבל יש בזה את מה שאתה שואל. כאילו זה שיני בינה, ולא סתם.

אפילו אם זה מציק

להרבה מן האנשים,

יש עניין שהם יהיו.

טוב, תודה רבה.

תהיה בריא, אבל סתם שתדע,

אם לא היתה לנו החלפת שיניים

אז היינו במצב לא טוב, כי אם היתה לנו הראשוניות

והיינו מתפתחים עם אחיך

והיינו נראים עם שיניים של תינוק,

היית נראה לא טוב.

לא היית יכול לחייך עכשיו, היית מחייך ככה.

וסתם מסברה אני אומר, לא שאלתי רופא, אומנם יש לי ידיד רופא חשוב שהוא רופא שיניים,

אבל אני חושב שהשיניים, שיני הבינה שנמצאות בסוף,

הן בדרך כלל צומחות אלכסונית,

כאילו הן תומכות,

כי יתדות את כל השיניים.

כי שיניים שאין להם תמיכה, אתה יודע, הן הולכות ומתפזרות לכל כיוון שאפשר.

אם נופלת לאדם שן, אתה יודע,

זה מתחיל לסגור רווחים.

אז יכול להיות שהשיניים יגיעו לך לגרון,

אז עשו לך שסתום מעצורים.

זה סתם מסברה על הכיפאק שיהיה.

שלום לכבוד הרב ושלום לכולם.

קוראים לי יוסף מאיר.

אני רואה את עצמי כיהודי,

שמצד אחד אני לא יכול להיות חילוני, אני לא יכול להיות בלי הקדוש-ברוך-הוא.

אני משתדל לדבר אתו כמעט כל יום,

ולא מעט.

מצד שני, קשה לי מאוד להיות יהודי דתי.

אני מרגיש לפעמים חנוק עם זה.

שבת, אומרים שאם אין עולם הבא עם שבת מנוחה, בשבילי זה לא בדיוק ככה.

השאלה שאני רוצה לשאול היא,

האם יכול להיות יהודי שמאמין בקדוש-ברוך-הוא

ורוצה לשפר את המידות שלו, במיוחד מידת הענווה, שאני רחוק מאוד מלשפר אותה,

אבל לפחות זה החלום שלי,

בלי קיום התורה והמצוות.

אני מעריך שתגיד לי שזה אי-אפשר.

לאחר שתסביר,

אז הציעו לי השבוע הצעה ללכת לכנסת לישיבה ולהיות שם פול-טיים, בירושלים, בישיבת התפוצות.

הנקודה היא,

קודם כול, יש לי חוברות שאני צריך להחזיר וצריך לפרנס.

השאלה היא אם מובטח לי אם אני כן אעשה את זה, במידה וזה הדבר הנכון לעשות, במידה וזה, ודיברנו על חוכמה היום,

אז האם מובטח לי שיהיה לי טוב, לא טוב, אלא טוב מאוד,

בעולם הזה, ובעיקר לימוד המשיח לעולם הבא ולנצח נצחים?

קודם כול, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה נשוי?

ככה.

דה-פקטו אני נשוי,

אבל לפי ההלכה היהודית זה לא נשויים משום שהבחורה לא יהודייה.

היא גרה בטיוואן,

וזה דקדק לי את המצפון הרבה זמן, ועזבתי אותה.

היא בחורה צדיקה, כן? היא גויה צדיקה,

אבל אנחנו לא חיים ביחד

מבחינת המידות שלה.

כן, למה אתם צועקים? יש דברים כאלה, ויש גם צדיקים בין הגויים.

אבל אני אסביר לך ככה.

אפשר להיות,

אני בכוונה אומר, כן, תהיה סבלני,

אפשר להיות אזרח טוב בלי לשמור את החוקים ולעבוד על מידת הענווה?

אתה שואל אותי? כן.

אני יכול להגיד לשוטר שתפס אותי על התנהגות פרועה,

אסורה,

עבריינית,

שאני פשוט לא נהנה מקיום החוקים של המדינה.

אין לי ברירה, אני פה.

אבל אני עובד על משהו אחר, מידות טובות.

אני לא מזיק לאנשים.

אני משתדל, בין אדם לחברו להיות בסדר.

עם החוק אני לא מסתדר כל כך. זה לא תענוג גדול בשבילי לשמור על החוקים.

ואני עובד על מידת הענווה, והלוואי ואגיע אליה.

מה אתה אומר לשופט,

יחון אותך על עבירותיך

או לא?

ולמה שלא יחון?

הטענה שלך היא טענה שאתה לא נהנה מזה.

אתה בכלל לא נהנה מזה.

כל ההתחייבויות שמחייבים וכל המסים והארנוניות והכול,

אתה אומר, אני מוכן לגור באוהל ולא רוצה לשלם ארנונה.

אני מוכן לעשות דברים אחרים ולא רוצה להיות.

אני חושב שהקדוש ברוך הוא מתייחס לכל דבר כגופו. מידת הענווה היא מאוד חשובה לו.

השאלה לגבי חוקי התורה.

אני אשאל אותך, חוקי התורה בשביל מה הוא התאמץ, כביכול, בגרשיים, כן? למה הוא התאמץ להביא אותם לפרטי פרטים

אם זה לא כל כך חשוב וענווה זה חשוב?

ענווה, אתה לא מוצא שיש מצווה כזאת, ענווה.

אמנם הרמב״ן אומר שממלך לומדים

שלא ירום לבבו מאחיו, מזה לומדים ענווה.

אמנם זו מצווה במלך,

אבל אם מלך שמגיעה לו את כל הגאווה,

כאילו על זה שהוא מלך, אומרים לו שלא ירום לבבו מאחיו,

זה ענווה.

אבל אין מצווה מפורשת להיות ענו.

אמנם זו מידה תשתיתית

שחייבים אותה יסודית,

שהרי בלעדי אדם יבוא לכל החטאים,

כי אם הוא בעל גאווה הוא יהדוף את כולם,

הוא יריב עם כולם,

הוא יעשה הרבה צרות לאחרים בגלל שהוא מתגאה על אחרים.

וענווה היא יסודית מאוד,

אבל אתה רואה שלמרות שהמידות זה דבר...

ברור שצריכים, כמו שאומר אמרנו בשערי קדושה,

אבל הקדוש ברוך הוא פירט תרי״ג מצוות והוא רוצה בקיום תרי״ג מצוות.

ולא סתם.

כי יש תרי״ג תרגילים ליצר הרע איך לחטיא את האדם נגד בוראו.

אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו כלים

איך להתמודד מול יצר הרע.

אז כמו שצבא

אתה רואה שהוא מכין נגד האויב כל הזמן

כלי נשק

שיכולים גם לתקוף

וגם לבלום.

מצוות עשה לתקיפה ומצוות לא תעשה לגרום שהנשק של האויב לא יפגע.

אז יש לנו מצוות עשה ומצוות לא תעשה.

אחד, אנחנו תוקפים את היצר בזה שאנחנו עושים מצוות עשה,

קמים בבוקר, מניחים תפילין,

שמים ציצית, מברכים,

תוקפים אותו, אנחנו תוקפים.

יש דברים שאנחנו נמנעים.

לא תחמוד, לא תנאף, לא תטורו, כל מיני דברים. עזוב,

לא נותן לו אפשרות

שהוא ייכנס ויצליח לחדור לתוכי ולגרום לי נזק והרס.

זה מצוות שהקדוש ברוך הוא עשה בשביל שנוכל לעבור את החיים בצורה שיצרנו לעצמנו הרבה זכויות

ונמנענו מנפילות

ומכישלונות.

ואם עשינו את זה כמו שצריך,

נקבל שכר טוב בעולם הזה ולעולם הבא.

מי שעושה את זה מחוסר הבנה,

ודאי שזה לא מהנה.

זה אולי מענה,

אבל אם בן אדם מבין את גודל השכר,

ואפילו בלי שכר,

הרי כולנו אוהבים לעמוד בתחרות.

כולנו תחרותיים. מהיותנו ילדים,

מי משיג, מי ירץ יותר מהר, מי קולע.

כל דבר אנחנו רוצים להראות שאנחנו גם כן בעניינים.

ולמה אתה לא רוצה להראות לעצמך שאתה מסוגל להתמודד מול היצר, שכל דבר אומר לך, תעשה, בא לי, בא לי, בא לי, בא לי?

לא בא לי. הוא מבין לך את זה, לך לא בא כלום.

הוא מבין לך את זה,

והוא נוטע בך את הרגשות,

הוא מצמיח לך את הדמיונות.

והכל, הכל, הכל, הכל בסוף

זה פרי הדמיון.

שאם אני אעשה את המצוות, אני אתמוטט.

ואם אני אלך לים, אני אעשה חיים טובים.

ואם אני אטוס, אז אני אראה.

ואם אני זה, הכל זה בדמיון.

לפני שאתה עושה מעשים,

הכל זה בדמיון.

או שאתה רואה טוב, או שאתה רואה לא טוב.

זה מה שמניע אותך.

כשלומדים תורה,

התורה מלמדת לך לראות הכול חיובי, הכול נכון.

היא לא אומרת שזה קל.

היא לא אומרת שזה קל.

גם כשהולכים לצבא,

זה לא קל.

לעבור טירונות,

ללבוש בגדים מיוחדים, נעליים גבוהות,

לישון באוהל, בלי הורים, בלי כרית מסודרת,

בלי שמיכה קרוי, מלא חול, אוכל עם אבק.

זה לא קל.

אבל מה לעשות?

אומרים לך שזו החובה שלך.

אז עם חובה כזאת יכולים לגזור עליך בני אדם,

שהם פחות או יותר בני גילך.

בורא עולם שברא אותך לא יכול להגיד לך מה טוב בשבילך.

הוא ברא אותך.

מתכונת זו

הוא מבין לאיזה תכלית נבראת.

הוא אומר לך מה כדאי לך ומה לא.

אז למה לא נשמע לו?

כן, אבל כבוד הרב יוצא מנקודת הנחה. אם היתה לי האמונה שיש לרב לגבי כל התורה והמצוות, אז בכל זאת לא הייתי עומד כאן ושואל את השאלה הזאת. רגע, רגע.

אני לא מאמין בשום חוקים של בני אדם.

בסדר?

אני חייב להאמין?

לא.

אני חייב לקיים.

נכון?

אני בא להונולולו.

לא מאמין בהונולולים

ולא מאמין בחוקים שלהם ולא כלום, אבל אם אני אעבור עבירה שם, יעצרו אותי?

אני אומר, אני לא מאמין. תסלחו לי, אני לא חכם כמוכם, אני לא מהונולולו ואני לא מכיר את החוקים.

אדוני, נכנסת למדינה?

אתה הונולולן.

גמרנו.

עד שתצא,

אתה באונולולו.

עכשיו,

אני לא חייב להאמין, אבל אני חייב לקיים.

אז אם אני חייב לקיים חוקים של בני אדם,

של הבורא שלי,

שבכל רגע הוא יכול לנתק את נשמתי ממני,

ודאי שאני צריך לקיים.

אין ספק.

רק שהבעיה שלי היא שהחוקים האלו שאתה מדבר עליהם

הם באמת מהקדוש-ברוך-הוא.

ודאי, ודאי.

מי אמר שאני חייב להאמין לך? בוודאי. נכון, אתה צודק.

ומי אמר שאתה חייב להאמין לעצמך?

אתה גם לא מאמין לעצמך. גם לא אכפת לך אם אתה צודק או לא צודק. מה שנוח לך אתה עושה.

זה לא כי אתה מאמין הפוך ממני ויש בינינו עכשיו ויכוח מי צודק.

אתה פשוט לא רוצה, זה הכול.

לא שיש לך הצעה אלטרנטיבית, טובה יותר, בדוקה יותר.

אמרתי מה הצעה האלטרנטיבית שלי.

אמרתי לכבוד הרב. שמה היא?

להאמין בקדוש-ברוך-הוא. בלי לעשות.

בלי לקיים את המצוות של שבת וכל זה. שאלתי האם תגיד זאת לשופט או בהונולולו.

אתה יכול להגיד, זה לא יעזור.

אבל אולי בהונולולו החוק הוא חוק, חוק של בני-אדם. וזה חוקי התורה.

אז זהו, אבל השאלה היא אולי איזה בני-אדם כאן יצרו את זה, ואין לי שום מחויבות לזה. מה זה אולי, אבל בהונולולו זה רק בני-אדם יצרו, ואתה שומע.

כן, אבל שם,

אם אני לא אשמע לחוק שלהם, יעצרו אותי או שאני אשלם קנס. נכון. אם החוק הזה הוא של בני-אדם, אז אני לא אשלם עליהם ולא יהיה לי קנס.

רק אם זה מהקדוש-ברוך-הוא אז אני אשלם על זה. נכון, אבל קודם כול אני רואה ממך,

שאתה הרי מאמין בו.

והרי אתה מאמין גם כבר-דעת

שבורא עולם לא בורא עולם כזה, מתוכנן,

וזרק פה, אתה מבין, כמה אנשים ואמר להם,

תחיו איך שאתם רוצים.

אכן. הרי אתה בתור אבא,

אם תגדל ילדים אתה לא תשים אותם כמו חתולים, שילכו להם שהם רוצים. אתה מהיום הראשון תתחיל ללמד אותם לדבר, ללכת, לאכול מה טוב, מה לא טוב, מה נכון, מה לא נכון.

עכשיו רוצים להאשים את ההורים של הילדים שעשו את המעשים שלא ייעשו עם ההיא.

זאת אומרת,

יש אחריות. אבא הביא ילדים, צריך לגדל, לחנך ולהדריך אותם.

יש חובה על ההורים.

אז הוא ההורה הגדול שנטע בנו בינה,

שהורה הוא גם מחנך.

הוא בעצמו לא הורה ולא מחנך?

אם הוא נטע בי ובכה את ההבנה הזאת, אז הוא אין לו.

אז מה הוא עושה עם זה?

אם הוא נטע בי ובכך צדק, מיושר ועוול,

אם הוא נטע

בי ובכך

שיש אמת ויש שקר,

רחמים ואכזריות,

ואנחנו מרגישים פחות או יותר, כל בני העולם,

מה טוב, מה לא טוב, מה נכון, מה לא נכון,

הוא לא עושה צדק, לא עושה יושר, לא דואג שנבין מה טוב ומה לא טוב,

מפקיר אותנו ככה? אנחנו מסכימים.

יופי. אז מה עושים?

מה שחסר לך זה רק לימוד אמיתי.

פשוט לקחת את הספרים, להתחיל ללמוד, או

ללכת לסמינר ולברר,

או לקחת את האנציקלופדיה שלי ולשאול שאלות, ואני אענה לך בסרט.

כל שאלה שתשאל, אני אענה לך בסרט.

ויש לי אתר שופר.net,

כל שאלה שתרצה, יש תשובה.

ואתה רוצה הוכחות לאמיתות התורה?

תקבל שם לא אחת ולא שתיים, עשרות

של הוכחות.

אתה רוצה ארכיאולוגיה? אתה רוצה מדע מול תורה? כל מה שאתה רוצה,

אחד לאחד,

תברר.

מגיע לך, החיים שלך, תברר מה הם שווים.

הרי לא קיבלת אותם בכדי.

ואתה יותר מזה,

אפילו מציק לך שאתה עם אשה צדיקה אבל מהגויים.

ואפילו שאתה עוד לא יודע איזה חוקי התורה ממש.

זאת אומרת, הנשמה שלך מבינה שמשהו חסר פה, משהו אצלך לא מושלם.

אתה מבין שמצד אחד אתה עושה מה שנוח,

אבל מצד שני יכול להיות שזה לא נכון.

ויכול להיות שיום אחד תשלם על זה,

ואחר כך זה יהיה כבר מאוחר.

ואתה חי בין שני העולמות ורוצה להכריע.

לכן אני ממליץ לך, אחד,

לקחת אנציקלופדיה ולהתחיל ללמוד ולברר.

כל שאלה שיש, תרשום ותברר. אל תוותר על כל שאלה שיש לך.

אבל בינתיים כדאי שגם תטעם כמו שהציעו לך.

למה?

כי יש דברים, אז תשאל אותי איך העוגה הזאת. אני אגיד לך משהו, יש לה טעם כזה וכזה וכזה.

זה טעים לך?

לא. אבל אם תיקח ביס, תטעם.

אתה הולך לישיבה הזאת שהציעו לך, יושב שם תקופה מסוימת,

בפרט שאתה כרגע פנוי

בזמנך החופשי,

ואתה יושב שם, החובות יחכו, לא יקרה כלום, אתה חייב הרבה זמן.

אז עוד כמה, שבוע, שבועיים, לא נורא.

אבל אתה יכול לצאת משם עם שלל גדול, שאתה תראה את אורח החיים הזה מקרוב.

נכון שזה לא דומה, כמו שאתה כבר מבין,

ללפני שאתה מבין,

אבל זה תומך גדול,

כיוון שאתה רואה מקרוב אנשים כמוך. הרי באותה ישיבה שאתה אומר, יש אנשים כמוך,

שבאו לשם ונשארו שם,

וטועמים, והם יספרו לך מקרוב איך הם הגיעו,

מאיזה עולם, מה עבר עליהם וכו' וכו'. ותוך כדי זה אתה גם לומד, יש לך את מי לשאול. הם לידך כולם.

כל שאלה שמבצבצת בראשך, אתה שואל ומקבל תשובה.

אבל אתה תשלים את החסר שלך במהירות.

ותוכל לטעום ולהחליט.

אין יותר טוב מזה.

זו הצעה הגונה, והיא גם לא עולה כסף, כמו שאני יודע.

ללכת לשם לא משלמים.

הפוך.

הבנתי. ומהניסיון של הרב, ומהידע של הרב, וכו' וכו' וכו',

יהודי ש...

שמגיע למסקנה שהתורה היא דרך האמת והוא יושב ולומד ובאמת משתדל להתקרב לאלוקים דרך התורה,

מובטח לו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא,

או על-ידי הקדוש-ברוך-הוא קודם כול, שיהיה לו טוב מאוד בעולם הזה ולעולם הבא ולמאוט המשיח ולנצח ונצחים. הדבר הזה מובטח על-ידי הקדוש-ברוך-הוא?

כן.

גם בעולם הזה?

גם בעולם הזה,

ואני עד.

אני אומר לך, דרכי עברו מאות אלפים,

לא עשרות אלפים, מאות אלפים.

אני פגשתי יהודים יותר מכל יהודי בעולם.

פגשתי, כמו שאני רואה אתכם עכשיו,

פגשתי.

לא קראתי עליהם.

פגשתי.

אני עשיתי למעלה מ-5,000 הרצאות,

אבל לא קטנות רק.

גם של 25,000-30,000 פגשתי יהודים, אתה מבין?

אני הולך ברחוב, פוגש יהודים, והם פוגשים אותי, מכירים אותי.

זאת אומרת, אני יודע כמה אנשים חזרו בתשובה.

זה לא יאומן.

ולא תחשוב שהאנשים שהם, כמו שמנסים לצייר אותם, אנשים שהם דחוקים ביומיום או כאלה ואחרים.

כל גווני הקשת בארץ ובעולם.

אז זאת אומרת,

האנשים האלה, למעלה ממיליון, שחזרו בתשובה,

זה לא, היה להם מספיק זמן, מספיק זמן

לעמוד

על מה שאתה שואל. גם להם היו השאלות האלה. מה פירוש לעשות את הצעד הזה? זה לא פשוט.

אבל בואו נשאל רגע דוגמה פה בציבור הזה, כן?

מי חזר בתשובה שירים את היד?

למעלה, למעלה.

לא, לא. תקומו. תקומו, בבקשה.

תקומו. תקומו. בבקשה. בבקשה, תקומו.

למה אתם לא קמים אלה שהצביעו?

זה מספיק, אנשים?

ביבניהם.

אתם מרוצים או לא?

הנה, הם מעלה תשובה.

יוסי, למה לא קמת?

זה גבוה, לא סתם.

בקיצור,

תבין, זה בכל העולם היום.

יהודים חוזרים בתשובה והיום יש את כל הדרכים, בקלי-קלות, להוכיח את האמת. בקלי-קלות.

פעם היה צריך לטחון הרבה. היום אתה לוקח דיסק-אום-קי שיש לנו,

שם ביד, כל מקום שהולך, טוס, מחבר למחשב,

יש לך שאלות ותשובות, הרצאות, מה שאתה רוצה.

יש דיסק, לוקח אנציקלופדיה,

כל שאלה, תשובה.

מדהים.

הייתה אישה, עכשיו, שקנתה מניה של אנציקלופדיה מארצות הברית,

יכול להיות שהיא רואה אותנו ברגעים אלה, צלצלה היום ב-20 ל-10,

ואמרה שהיא רכשה את האנציקלופדיה בשביל שהבן שלה יתחתן.

הבת.

אחר חודש, עכשיו היום היה חודש,

היא התארסה.

מחיאות כוח אדיר. לתורה יש כוח אדיר, כוח אדיר.

היום קיבלנו טלפון

מאישה

רוסיה

אני אראה לך בעצם.

אני אראה לך משהו יפה מאישה רוסיה שאתה תראה את הסיפור

זה בשבילך יותר טוב מכל הסמינר שאני אומר לך שתראה. בבקשה קודם כל אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל, אתה יכול לאכול קר לא, אמא שלי פה ואתה יכול לשכנע אותה איכשהו שהיא... אני מוכן לשכנע אם היא מוכנה לדבר. איפה האמא?

את? תן לה את המיקרופון ואני אשכנע ואת לא רוצה.

למה?

אז אני אדבר איתו?

אני אדבר איתו.

אתה לא חייב לאכול מהמיקרוגל.

אתה יכול לאכול קר.

אפשר לאכול לחם עם גבינה, סלטים, כל מיני דברים, לא חייבים לאכול.

חמין אתה לא אוכל, אני מאמין.

אוכל לפעמים. חמין?

אמא עושה חמין? חברים גם. במיקרוגל חמין? לא, יום לפני. חמין עושים בלי מיקרוגל.

לא, יום לפני, כאילו. יום לפני.

אם זה יום לפני, זה בסדר. אז אם משאירים את זה בתנור על חום של שבת,

זה בסדר.

לא, אבל היא עושה כל שבוע, עורף ועורף, וצריך לחמם בשבת.

קודם כול,

אם זה מושל מלפני,

דברים יבשים, אתה צריך לדעת שזה מותר לחמם.

אבל צריך ללמוד איך עושים את זה, בסדר?

אני אתן לך טלפון של רב שתוכל לשאול מה מותר ומה אסור,

ואיך אפשר לעשות שזה יהיה בסדר, בלי שום בעיה.

אפשר לאכול גם חם.

אולי. עכשיו, רגע, ההתנגדות היא לפלטה בדווקא? כאילו, מה, זה לוקח חשמל?

אז מאיזה סיבה?

אם אני אביא לו פלטה,

אז זה בסדר?

הפרינציפ שלו יהיה פלטה?

כאילו, מה, זה משהו דתי כזה? זה מזכיר את הדת?

לא, מה הבעיה עם פלטה? תנור בפלטה זה אותו דבר.

אני אביא לו פלטה.

מה, הוא רוצה לאכול חם, אבל למה שלא לאכול חם?

הוא רוצה לאכול חם.

אז תאכל קר. אמא לא מסכימה פלטה, תאכל קר.

לא נורא. אין בעיה. אבל עם החום של השבת זה יתחמם אצלך בפנים.

ושאלה שנייה זה שאמא שלי עברה מוות קליני,

כן. והיא ראתה את המסדרון עם אור.

כן, יהודים יקרים.

זה היה בהרצאה.

ובסוף ההרצאה ניגשה אלי האמא וביקשה ברכה לילד.

היא על הקו.

בואו נשמע מה קרה.

ערב טוב.

ערב טוב, כבוד הרב. אני אומרת תודה, תודה, תודה לך ולפורא העולם.

הסיפור הוא כזה, אנחנו היינו בהרצאה אצלך באפיסמה ואתה נתת ברכה לבן שלי.

ולפני שנה הילד שלי הייתה לו בעיה בגבעה וגילו לו פוליטים.

ואתמול היינו בניתוח,

היו צריכים להוריד את הפוליטים שלו.

והכניסו אותו, עשו לו הרדמה ושיקית של התשובה.

איפה היה לו פוליפים?

אבל איפה? איפה היה לו בגוף?

והרופא יצא ומסתכל עליי ואומר לי אני לא מאמין, אני לא רואה פוליטים.

בקיבה של הילד, אני לא יודעת איפה הם, ואיפה הם נעלמו.

אני פשוט מודה לבורא עולם ומודה לך,

שאתה נתת ברכה ושהילד שלי מאמן.

אשרייך, אשרייך, כן.

הבנתי שהבן שלך, אחרי שיצא מחדר הרדמה בלי ניתוח,

נכון. אז הוא אמר לך שהוא האמין שזה ייעלם לבד.

הוא האמין לבד בי.

הוא אמר, לפני שהוא נכנס לניתוח, הוא אמר, אני יודע שאני לא צריך שום כלום.

איך היתה התחושה שלך לפני הניתוח, ואיך אחרי הניתוח?

אני פשוט עוד לא מעכלת מה שקרה לי.

עוד לא? אני לא מעכלת, אני בשוק.

מתי היה הניתוח אמור להיות? אתמול?

אתמול.

והכניסו אותו לניתוח,

והרופא לא ביצע שום ניתוח והוציא אותו?

לא מצאו.

פשוט זה נאלם.

ולפני כן היו צילומים?

לפני היו צילומים ואמרו שיש שתי פוליטים שהם גוטלים וחייבים להוריד אותם.

הבנתי. אמרתי לך שיש לך ילד מיוחד?

אמרת לי.

את יודעת מי הוריד לו את הפוליפים?

בורא אולם. לא.

הפלטה!

את יודעת שכששמים פוליפים על הפלטה,

אז היא מבשלת אותם, לא נשאר כלום?

תגידי לי. גם אני נהנית מהפלטה כל שבת.

מה?

גם אני נהנית מהפלטה.

אה, את כבר אוכלת מהפלטה, יוסי.

אתם כבר התחלתם לשמור שבת?

בן שלי שומר שבת, כן. אבל אתם אוכלים כבר מהפלטה.

נכון. אז עכשיו, אחרי שהקדוש ברוך הוא לקח את הפוליפים,

אני חושב שאתם צריכים לשמור שבת איתו ביחד.

זו המתנה הגדולה שתיתנו לו.

בעזרת השם.

השם יזכה אתכם לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה.

כמה מלים,

כמה מלים לציבור שיושב פה ורואה אותך באינטרנט בכל העולם.

איזה דברי חיזוק, אם את יכולה להגיד.

איפה היית מצד האמונה שלך לפני כן,

ואיך אתה עם האמונה שלך אחריכן?

פשוט כשילד נכנס לדעת, אז היא לאט-לאט מתחילה להבין מה זה.

אני הייתי רחוקה מהדברים האלו.

ואני חושבת שצריך להאמין.

וזה נכון, זה קורה.

אתם מרוסיה, נכון? נכון.

מאיזה אזור?

מבלארוס.

מבלארוס.

ברוך השם, השם יזכה אותך להיות אור ונר לאחרים, ללכת בדרכך.

תודה רבה.

מה שמך ושם המשפחה?

תמרה בלאכונס.

תמרה?

בלאכונס. בלאכונס.

נכון. שתזכו לכל טוב אשר מפרסם את מעשיכם הטובים.

לילה טוב ותודה רבה.

נו, מה אתה אומר על זה?

יפה מאוד. דרך אגב, השיחה הזו, הרב ידע שהוא עומד לקבל אותה, או שזה ככה בא במקרה?

לא, היא צלצלה עלינו למשרד,

ואני ביקשתי ממנה אם את יכולה לבוא להרצאה ביבנה. היא אמרה שהיא לא יכולה. אמרתי לה,

האמא תהיה מוכנה לדבר בטלפון?

אז היא אמרה שהיא תהיה מוכנה.

על כל מקרה, הקלטנו אותה גם לפני כן, וביקשנו רשות שבמידה וזה לא יתאפשר, נוכל להשמיע לקהל מה קרה.

אבל זאת היתה שיחה סימוליטנית עכשיו, לא ההקלטה, נכון? לא, זה היה עכשיו אמיתי. הרגע. כן, כן. הרב, אז בסדר, מאה אחוז.

הנושא של הפלטה בהתחלה לא הרשים אותי, אבל עם הסיומת והכול, אז הכול מתחבר. בטח, השתבחנו.

כבוד הרב,

הרב דיבר קודם על הנביא אלישע, נדמה לי, שהוא בירך את השמן של האלמנה, ומכלום, מכמה טיפות או מכמות קטנה שהיתה,

כל הכלים בבית התמלאו.

אני לא יודע אם זה הזמן המתאים,

אבל אם הרב יוכל לברך

שבאמת

נגרום נחת לבורא העולם,

בצורה שהוא רוצה שנגרום לו לנחת רוח.

אני אגיד לך איך הוא רוצה, ואני גם מברך אותך,

והציבור יענה אמן.

אתה תפסע לפה,

ואני אתן לך שתי מצוות ראשונות, שתתחיל איתן בעזרת השם יתברך, ציצית וכיפה,

וברכה אמיתה.

בכבוד.

תברך ברכה, תברך ברכה. ברוך אתה.

תודה. ברכה לברך. כן, על מה? תתחיל, שהחיינו על הבגד החדש.

ברוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

השם שלך ושם האמא.

שמך ושם האמא. יוסף מאיר בן פרומה.

יוסף מאיר בן פרומה.

פרומה.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה אמיתית בשמחה, בהבנה,

בידיעה,

בחוכמת התורה.

ותבנה בית נאמן בישראל עם אישה יהודייה כשרה,

ותזכה לזרע חי וקיים מהרה,

ואחרי זה תגייר את הצדיקה הגויה.

לא? למה?

תגידי רק משהו.

לאיזה חסידות אתם שייכים?

אני דור אחד עשרה לעטורי זהב.

וואו, וואו, וואו. מצד אבא שלי זה חסידות ויז'ניץ, מצד אמא שלי זה גור.

וואי, וואי, וואי, וואי.

נין ונכד לטורי זהב, אשריך ואשריך ארכך. עכשיו אני מבין מאיפה, לא, לא, לא, היום לא ביישת אותו.

למה? הנשמה שלך הייתה מפעפעת בלי שתבין אפילו מאיפה.

הוא דופק מלמעלה.

הנכד והנין שלי,

אני רוצה אותו שיתחבר אליי, יא חביבי, מה שזכית.

אחרי שושן פורים, בחודש אדר, מרבים בשמחה.

יש שמחה גדולה לטורי זהב.

שלום וערב טוב, כבוד היושב-ראש. שלום וערב טוב.

יש לי שני שאלות.

הראשונה היא בשם גיסי, הוא צופה בנו עכשיו, הוא עובד במכבי אש,

והוא שואל אם מותר לעבוד בשבת

בתור כיבוי אש.

לא פשוט. בעיקרון אסור,

בעיקרון אסור,

להצלת רכוס אסור,

אבל כיוון שהבתים היום הם עם חשמן

ויש סכנה של בלוני גז וכל מיני דברים כאלה, שזה יכול להדביק גם קומות אחרים ולפגוע בנפשות, אז יש בזה גם פיקוח נפש.

אבל זה לא פשוט.

יש דברים שאדם,

אפילו אם נמצא במוכנות למקרה של פיקוח נפש,

אסור לו לעשות מלאכות אסורות בשבת עד הפיקוח נפש.

זאת אומרת,

לכתוב או לעשות דברים כאלה ואחרים שהם שגרתיים,

לא במצב של פיקוח נפש שהולכים להציל. הרי יש מצווה להציל בשבת

כל מי שחלילה עומד להיפגע. לא צריך להיות מכבה אש בשביל זה.

אבל לא פשוט, כי בדרך כלל כשנמצאים במקומות עבודה כאלה חושבים שאם אני כבר כאן אז מותר.

לכן,

כדאי לשאול פוסק,

אם צריך טלפון אני אתן,

ולברר בדיוק מה כן ומה לא ובאיזה תנאים.

תודה רבה. השאלה השנייה זה יותר לא שאלה, זה יותר,

אני צופה בך הרבה וראיתי ששברו את הטלוויזיות בראש העין ובכל מיני מקומות.

נכון.

נכון. עכשיו אני יש לי את הטלוויזיה בעוונותי הרבים,

ואני מעוניין לעשות קידוש השם ולנפץ אותה פה.

שיהיה גם ביאה.

אין שום בעיה. אבל אשתי פה יושבת בקהל והיא מחוברת לטלוויזיה מאוד.

אני לא מחובר את העובדה שהיא עזבה אותה הערב.

אם תשכנע אותה אני מביא עכשיו פלסמה לפה ואני שובר אותה לקידוש השם. אין שום בעיה, זה גם לא עולה יקר היום.

תן לי אותה רגע.

אם היא תרצה לדבר, בבקשה. בשביל לעשות קידוש השם?

יא חביבי.

מי זאת הצדיקה?

היא נמצאת או שהיא יצאה?

הם הילד? הם הילד?

תכף קוראים לה, קוראים לה.

תכף היא תמוא.

זאת הגברת? פשוט...

אתה מזהה אותה?

אתה לא רואה דרך הקיר?

הנה, הנה, הנה, הם מדברים איתה שם.

הנה, אשרייך, אשרייך.

תתקדמי, תתקדמי. תסביר לה, כבוד הרב, מה הגודל של העבודה של... לא, אני רואה אותה, אני רואה שהיא עם מטפחת צנועה והכול, זה מדהים.

עם צניעות כזאת, ואת רואה דברים בלתי צנועים בטלוויזיה?

זה מצווה לשבור?

מה זה? זה קידוש השם? יש לכם ילדים כבר?

כן, ילדה, וגם ירדה.

נו, אז מה תגידו לילדים? ההורים צדיקים. אני לא רואה, כבוד הרב. אני בכלל לא רואה, אנחנו מוקרים אצל ההורים שלי, ויש לנו חמש טלוויזיות בבית, ואני הולך עם עיניים.

חמש? חמש טלוויזיות.

יא חביבי, מה זה?

זה כוורת.

מה יוצא לכם משם דבש? אני מתכוון על הטלוויזיה שאנחנו קנינו בכסף שלנו, לשבור אותה.

מה את אומרת? אני מאמין שאת בוודאי בערב כזה ששמעת, האמא הזאת,

ודאי שיהיה לקח לה זמן בשביל להכניס פלטה, אבל את להתפטר מעבודה זרה זה כל כך קל,

וגם את לא חייבת לשבור, הוא מוכן לשבור בעצמו.

מה את אומרת? נעשי קידוש השם ביבנה וחכמיה לרבן גמליאל שטמון כאן?

שיהיה לכם ברכה בילדים, בהצלחה בגידולם, אמן. ונחת ממעשיהם? אמן.

ובפרט אחרי ששומעים מה אתם בבלוויזיה המסוגלת לעשות לנערים שעושים מעשים שלא ייעשו בגלל שהם צופים בתוכניות כאלה ואחרות?

זו החלטה קטנה ואמיצה, זה שום דבר.

את כל כך תהיי מאושרת.

התלות הזאת שיש לך בטלוויזיה זה דבר איום ונורא. את פשוט שבויה.

זה נקרא קהל שבוי.

אני לא מבין, אנשים נכנסים לשבי לבד? גלעד שליט, שבו אותו, והוא לא רוצה, הוא רוצה לעזור.

ואתם מוכרים להיות בשבי ולשלם אגרה.

אני מאמין שאתם משלמים אגרה, כן?

אסור לגנוב את המדינה.

כן, אז מה את אומרת?

בואי צמחי אותי הערב, שאני אהיה ככה מרוצה שעשיתי איזה משהו מועיל לעם ישראל.

יצא לך לשמח? איזה יהודי היום?

יש לך הזדמנות?

מוכנה?

אשראי!

אשראי.

רגע, אני רוצה לברך אותה קודם כול. קודם כול, מה שמך ושם האמא? מה שמה ושם האמא?

נעמה בת עליזה.

שיהיה לך הריון תקין וקל ולידה קלה כתרנגולת. אמן.

ושילדייך יהיו צדיקים ויגדלו ברוח של טהרה וקדושה ויראו רק טוב כל ימי חייהם. אמן.

סע!

אל תשכח, אל תשכח להביא פטיש. אין בעיה, אני צריך רק מישהו עם אותו.

נו חבר'ה, איפה המתנדב הראשון? הנה, הנה, קדימה.

כל הכבוד לעם ישראל, כל הכבוד.

אשריכם, איזה זכות.

בבקשה, שאלתך.

שלום, כבוד הרב.

שלום.

יש מישהו

שעובד מצאת החמה ארצת הנשמה.

הוא רוצה להיות חברותה שלי.

עכשיו אני צריך לשלם לו כל יום 250 שקל, איפה אני אביא את זה?

לא הבנתי. יש לך מישהו שרוצה ללמוד אתך חברותה ושתשלם לו 250 שקל?

כל יום.

אני אביא לך חברותה בחינם.

לא, אבל איך תחזיר אותו בתשובה?

אני צריכה להחזיר אותו בתשובה. איך לחזור בתשובה? את מי להחזיר?

את הבן-אדם הזה.

תחברו אותה?

את הבן-אדם הזה שאמר לי שאני אביא לו 250 שקל.

לא הבנתי.

תתחיל מהחדש.

יש בן-אדם

שעובד מצאת החמה עד צאת הנשמה.

כן.

עכשיו הוא,

בשביל שיחזור בתשובה,

אז הוא צריך לעזוב את העבודה.

כן.

והוא מוכן להיות עם חברותה.

מה אני עושה?

הבנתי.

אז קודם כול לא צריך בשביל זה לשלם 250 שקל.

אז מה צריך?

פשוט מאוד לשכנע אותו לשוב בתשובה ושלא תצא להונשמה מהתחלת החמה.

אני אתרום לו אנציקלופדיה,

והוא יסתכל על האנציקלופדיה,

ואני מאמין שבעקבות זה הוא יקטין את השעות של העבודה ויוכל גם ללמוד תורה.

ולאט לאט הוא יבין מה ערכה של התורה.

הוא יוכל להמעיט עוד יותר בעבודה וללמוד יותר, כמו שלמדנו היום. ירבה בישיבה ויימעט בסחורה.

אי-אפשר במכה אחת.

מכה אחת?

כן.

מה פירוש במכה אחת?

הוא יצא מהעבודה שלו ויבוא ותחברו אותם.

כן, אבל תצטרך לתת לו 250 ואין לך.

לא, יש לי.

אה, יש לך?

כן.

ואם יהיו,

אתה תוכל לפרנס אותו ככה כל הזמן, 250 שקל ליום כל יום?

כן, בערך.

אם אתה יכול, אז מה אתה שואל אותי את השאלה?

לא יודע, אבל בכל זאת זה הרבה 250 שקל.

אבל יש לך, אתה אומר.

יש לי, אבל בכל זאת זה הרבה.

מה הרבה? אבל להציל נפש של יהודי שילמד אתך בחברותא,

ואתה מבין שזה חשוב, אז זה לא הרבה אם אתה מבין,

אחרת לא היית מבין, הוא שואל בכלל.

אלא אם כן אתה מתכוון שיתרמו לך את ה-250 שקל.

לא, לא אכפת לי. אני מוכן לשלם.

אבל אני נותן לך הצעה יותר טובה.

מה?

שהוא יראה אנציקלופדיה,

וימעט קצת בעבודה,

וילמד קצת, והקדוש-ברוך-הוא ירחיב לו, כי הקדוש-ברוך-הוא זן ומזין.

כן, אבל אתה רוצה לדעת מי זה?

אני לא מעוניין לדעת מי זה. למה שאני אדע מי זה?

לא יודע.

אם אני אדע, אז זה יהיה בעיה. אולי זה יהיה אחר כך לא נעים לו.

אז מה אני עושה? אני אלמד איתו מחר בבוקר?

אם יש לך 250 על ה...

בוקר, כן?

יש לי.

אין שום בעיה, אבל אתה לא יכול להתחייב שאתה תלמד איתו ויום אחד אתה תפסיק ובסוף לא יהיה לו לא עבודה ולא יהיה לו 250. הוא יבוא אליך בטענות.

קודם נתחיל, אחרי זה נחשוב על זה.

אה, אתה על חשבונו קודם נתחיל ואחר כך נחשוב.

לא, אני אשלם לו 250, בהתחלה.

מה זה בהתחלה? כמה ימים?

כמה ימים? אני לא יודע.

נגיד שבוע, ואחרי זה מה תגיד לו? תחפש עבודה?

לא.

מה תגיד לו?

תמשיך.

אז יש לך עוד 250 לשבוע.

כן.

ואחר כך מה?

תמשיך.

אז אתה יכול כל הזמן.

רק תגיד לי, מאיפה אתה משיג 250 כל יום לחלק לאחרים?

יש לי חשבון משותף לי ובש לי 15,000. מה 15,000 וזהו?

וזהו.

אתה יודע תוך כמה זמן זה ייגמר?

לא.

תוך חודשיים?

אז מה אני עושה?

אחרי זה מה הוא יעשה? לא יודע.

נפלא מאוד.

לכן נתתי לך הצעה,

תן לו אנציקלופדיה שלי בחינם,

ובעזרת השם אני מאמין שהוא יסתדר בלעדיך.

ממי אני מקבל את האנציקלופדיה?

פה בכניסה תיכף ייתנו לך.

הנה הבחור, כבר קיבלת. הנה, תרים אותה, תרים, תרים שנייה.

תודה.

תרים שנראה.

אוה,

זהו, הרווחת 15,000 שקל.

בהצלחה.

תודה.

ערב טוב, הרב. ערב טוב.

אם יש מקום שמתחזקים שם, שיעור תורה של רב,

שמתחזקים ממש מבחינה רוחנית, אבל יש שם חוסר צניעות.

כן.

חוסר צניעות של בנות?

כן. כאילו, ישיבה מופרדת, אבל רואים את הבנות.

ואת שואלת לגבי הבחורים או לגבי הבנות?

לגביי.

אם מותר להיות במקום כזה.

לך אין בעיה. השאלה היא מה זה נקרא פריצות. זה כל כך גרוע?

לא יודעת. זה לא גרוע, כאילו...

את מתכוונת מה? שרואים רק את הבנות. כמו שעכשיו רואים, כאילו עכשיו הגברים רואים? כן.

אין איסור בזה שיושבים בערב כזה בנפרד ושומעים דברי תורה.

תודה.

ויש לי עוד שאלה.

כן?

אני, ברוך השם, לומדת כבר שנתיים בבית ספר חרדי,

אבל אני לא עושה בגרויות.

רק 12 שנות לימוד,

וחשבתי אולי לסיים את זה בי״א ולעלות למדרשייה מעכשיו.

מצוין, כי תורה זה גימטרייה בגרות.

אם תלמדי תורה, יהיה לך בגרות.

אז אתה אומר כן?

ודאי, ובהצלחה אני גם אומר.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני לומדת בבית-ספר חילוני, ואני חוזרת שם בתשובה.

יש לי עוד שנה וחצי עד שאני אסיים,

ורציתי לשאול אותך מה אתה אומר, לעזוב את זה ולעלות למדרשה,

או שפשוט להמשיך שם כדי שאני אוכל לסיים, אחר כך יהיה איך להפרנס לבן תורה,

כאילו, אחר כך אני צריכה מקצוע.

אז רציתי לשאול אותך מה עדיף.

את יודעת הכול, אני אפילו לא צריך להמליץ לך.

אז להישאר או לא?

אבל חשבתי שאת יודעת הכול.

הרי את אומרת כבר שאם את תלכי, תצטרכי לפרנס, ואת רוצה בן תורה. אני אומרת לך מה נשמע לי הגיוני. ודאי, ובן תורה מבית-ספר חילוני.

אז צריך ללכת למדרשייה בשביל לפרנס אחר כך בן תורה. אבל אני יכולה לעלות למדרשייה אחרי. תגיד לי, אם אתה חושב איזה וואלטק שאלה. אני חושב שאם את היית הבת שלי הייתי אומר לך לעזוב מיד ולעלות למדרשייה. אז לעזוב.

אם היית הבת שלי הייתי אומר לך לעזוב. אבל אני לא הבת שלך, אתה אומר לי לעזוב.

תראי, מה שאני ממליץ לבת שלי ודאי שאני יכול להמליץ לאחרים.

הרב תמליץ לנו על מדרשייה.

נא לשנינו ביחד.

יש בירושלים מדרשייה של הרבנית

חבורה.

הרבנית חבורה. את מכירה?

לא, אני אברר עם הרבנית שלי. אני אדאג עכשיו שאני אתן לך תשובה, טוב? תודה רבה.

כבר אני על המקום.

שנייה. קידוש השם ביבנה.

אשריכם ישראל.

קידוש השם ביבנה.

ראינו, אבל לא ידעו. העיקר להיות שמח.

העיקר להיות שמח.

בואו נרקוב ונצמוח מעין השמיים.

בכוח השמיים ואת אדמה.

אלוקים ייתן ולב תקבע את השמחה והאהבה. בואו נרקוב ולצמוח מעין השמיים.

נחקו על שמיים ואת אדמה. אלוקים ייתן ולב תקבע את השמחה והאהבה.

טוב, תכף ינסו להשיג לי, אבל בינתיים אני רוצה לומר לכם

שקידוש השם כזה, כמו שהיה הערב ביבנה,

לא זכתה יבנה הרבה זמן.

אתם יודעים כמה גזירות הן ביטלו עכשיו במעשים שלהן? אתם יודעים מה זה? נערות צעירות

שיש להן לכאורה את כל הפיתויים של הדור הזה, שהוא לוקה בחסר מאוד,

שלוקחות את עצמן ועולות לקדש את עצמן במקום של קדושה בירושלים,

במדרשייה לבנות

שיכינו אותן לחופה וקידושין כבת ישראל כשרה וקדושה,

שלוקחות על עצמן לזון ולפרנס

ולכלכל בית יהודי על אדני התורה.

כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותן וכמה ברכה הוא מברך אותן.

על זה אמרו חכמים, בזכות נשים צדקניות

עתידין ישראל להיגאל.

אשריכם.

אני רואה שגם גברים דומעים,

לא רק נשים דומעות.

שאלה רק.

כן, אשריכם ישראל.

האם על ידי תפילה אפשר להחזיר בתשובה אנשים?

בהחלט.

ומה אני יכולה להגיד?

בשומע התפילה, בברכה של שומע התפילה בתפילת שמונה עשרה באמצע,

לפני סיום הברכה וחתימתה,

שם את יכולה להזכיר שם ושם האימא של מי שאת רוצה שיזכה לשוב בתשובה.

השאלה רק אם התפילה בלבד יכולה לעזור לכם. גם מעשין, גם מעשין.

כן, אדוני הצלם לא רואה, הלו, אדוני הצלם,

אדוני הצלם,

לא מבחין שהגיע לפה, אתם בטלוויזיה?

כן.

את יכולה, בעזרת השם יתברך, לקבל על עצמך ללמוד חצי שעה שערי תשובה,

לחזרה בתשובה של מי שאת מכוונת עליו.

שיהיה לך מצב. כמה זמן?

שלושה חודשים, כתוב לך בפתק בשקית.

כן, אל תשים ידי, שים את זה בפרונט.

אתה מוכן? הבאת פטיש?

זה פטיש קטן זה.

אני בטוח שמכה ראשונה אתה לא שובר עם זה.

רגע, רגע, חכה שנייה.

אתם תיזהרו, שורה ראשונה, שנייה, תיזהרו, זה עף.

רגע, רגע, לאט-לאט תעמוד מהצד, שזה לא יעוף עליך לפה. רגע, רגע.

עכשיו תגיד, אני מבער

את העגל המודרני. העגל המודרני. בזהירות, כן?

אתם רואים?

אתם רואים?

תסובב אליהם.

אליהם, אליהם.

אתם רואים?

רק במכה השלישית הוא הצליח לשבור.

אמרתי לכם, מכה ראשונה לא הצליח, אני מכיר את יצר הרע.

לא ניתן לשבור אותו מהר.

אבל ברוך השם, זכית.

אני מברך אותם.

שמך, מה שמך? שמעון בן תמי. שמעון בן תמי. שמעון בן תמי, תזכה לדירה נאה מהרה. אמן.

לפרנסה טובה בשפע רב. אמן.

נעמה הצדקנית,

שזכתה לקידוש השם גדול מאוד,

זכות זו תעמוד לך לאורך ימים ושנים.

אפשר שאלה, כבוד הרב?

כן. מי זה?

מוסו? בבקשה.

כן. יש שוטר שרוצה לשאול שאלה?

בבקשה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני עומד פה בכוונה, כי אני עוד לא ראוי לעמוד ממש קרוב אליך.

יש לי שאלה שאני מתחבט בה שנים.

האם על-פי דין תורה,

מה זה אני? כל יהודי, כאילו, חייב ללכת עם כיסוי ראש, עם כיפה. זו השאלה שלי.

תראה.

כיפה וכיסוי ראש לגבר זה מידת חסידות שכתובה בשולחן ערוך

בסימן ב'

הלכה זן.

כתוב לא ילך ארבע עמוד בגילוי הראש.

ויש עוד הלכות, במ' זן, בסימן מ' זן,

כתוב כששם את הכובע על הראש מברך עוטר ישראל בתפארה.

ויש עוד

בזה דברים, גם סימן צדיק א' מוזכר שם,

אבל צריך לדעת שיש בזה כמה טעמים.

אחד,

זה שאדם לא הולך לחוקות הגויים, שדרכם של הגויים ללכת

בגילוי ראש או בכיסוי ראש ולהסיר אותו בשעה שמברכים.

ויש בזה עניין של ענווה, שהאדם מקטין את עצמו ומקבל עליו יראת שמיים,

כי זה מראה על יראת שמיים שיש לאדם.

ומי שהולך בגילוי ראש, בריש גלי, מה שנקרא,

אז זה כאילו דוחק את רגלי השכינה.

כי הקדוש ברוך הוא כתוב,

השמיים כסאים והארץ הדום רגליי.

הדום זה כמו שרפרף קטן,

וכביכול הקדוש ברוך הוא יושב בשמיים, זה הכיסא,

והארץ זה הדום רגליו.

אז מי שהולך בגילוי ראש ולא שם מגבלה מעליו,

כאילו הוא דוחק את רגלי השכינה.

זאת אומרת,

אדם צריך לשים כיסוי ראש בשביל שתהיה לו יראת שמיים,

וברור שכשאדם שם כיסוי ראש הוא מרגיש ירא שמיים יותר,

לכן הרבה אנשים הולכים בגילוי ראש

בגלל שהם לא עושים חשבון בכלל.

סתם זה עניין גם של צניעות. אומות העולם, הרבה מהן הולכות בכיסוי ראש בגלל צניעות.

בריטים, צרפתים,

הולכים עם קסקט, עם כובעים.

זה עניין של צניעות גם.

והדבר הזה הוא חשוב מאוד,

ומי שלא הולך בכיסוי ראש,

למעשה כל ארבע אמות שהוא הולך, הוא עובר עבירה על השולחן ערוך.

ומי שנוהג באוטו

והוא חושב שיש לו תקרה,

זה לא מועיל.

כי רוכב

כמהלך דמי.

גם מי שרוכב בעגלה וחושב שהוא פטור,

שידע שזה כמו מהלך דינו.

אז לכן, היות ונהגו כל ישראל ללכת בכיסוי ראש, וזה מורה על יראת שמים, שמקבלים עליהם עול מלכות שמים,

חשוב מאוד ללכת בעניין זה.

יש יותר רק לשרים,

או מי שהולכים בפני השרים באומות העולם,

ששם הם מקפידים שלא ילכו,

כמו שאתה שומע היום בצרפת,

שאומרים להסיר את הרעלה בכל מיני דברים.

יש מן הגויים שמקפידים שלא ילכו.

אז כשאדם נמצא אצל השרים או המלכים שלהם, וזו סכנה,

והם רואים את זה בעין רעה,

יש היתר כזה למי שהולך לפניהם תדיר.

אבל זה רק...

כשהוא נמצא לפניהם ולא כשהוא הולך סתם ככה.

אבל כמעט אף אחד לא משתמש בדבר הזה,

וזה בפרט במקומות שזה מביא סכנה על היהודי.

אני לדוגמה, בכל הארצות שהייתי בחוץ לארץ, למרות שהזהירו אותי כאילו שפה יש אנטישמיות והכול,

לא רק שהלכתי עם כיפה וכובע ואנטנה,

גם הלכתי עם תפילין וטלית על הראש מהבוקר כשהלכתי לתפילה וחזרתי ככה, רגלי,

לא באוטו.

יש בורא לעולם,

וצריך להיות שמחים שאנחנו יכולים לשים

את הכומתה שלו על הראש.

אם בצה״ל לא מתביישים ובמשטרה מחייבים את השוטר ללכת עם כובע,

אצלנו לא מחייבים כמו במשטרה וכמו בצה״ל,

אבל זו זכות גדולה מאוד ושכר גדול.

אז מה שלמעשה הבנתי מכבוד הרב, שזה לא על-פי דין תורה, אלא בגלל שזה...

מדרבנן, מדרבנן.

המשטרה זה גם מדרבנן.

אני לא יודע, לא בדקתי. זה לא מן התורה, כן?

תודה רבה.

תהיה בריא,

ואתה יכול להיות פטור מכיפה

אם אתה הולך עם כובע של המשטרה,

כי כיסוי ראש

זה לא משנה מה מכסים את הראש. זה לא חייב להיות כיפה כזאת או אחרת, כיסוי ראש.

אפילו אם אדם הולך עם עלה של חסה,

זה כיסוי ראש,

מצד הכיסוי.

אבל כמובן, מי שהולך

עם כיפה שהיא גם מתארת את מהותו,

הרי כל כיפה יש לה איזה מסר, אתה מבין?

אתה יודע לזהות כיפות, כן? להגיד, זה יותר חרדי, זה פחות, זה כזה, זהו.

תודה. תהיה בריא. ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב ובורח.

הרב, באחת ההרצאות שלו לפני הרבה שנים, העריך מאוד בעניין

לא לעשות צער ליהודי.

כל בן-אדם שעושה צער ליהודי יקבל את זה בחזרה,

והרב מעריך דוגמה מפנינה וחנה.

יש לרב שיחה ארוכה מאחד הקסטות ששמעתי.

הרבה הרבה הרב מעריך על זה, והרב הסביר

שזה כמו להכנסיית לאש.

אתה ודאי תישרף, זה לא יעזור.

זה פחות או יותר העיקרון שהרב הסביר שם.

אז השאלה שנשאלה בישיבה,

איך למעשה בחיי היום-יום, כשזה כן לתועלת,

הרי למעשה ככה, פנינה עשתה לשם שמים,

נכון?

זה היה לתועלת מבחינה מסוימת,

ובכל אופן

קיבלה את העונש שלה.

אז גם בחיי היום-יום, למשל, הורים לבנים,

לילדים שלהם, הוריו לתלמיד,

לא חד-משמעו שלא מתכוונים לעשות צער, אבל יוצא צער.

אז איך להינצל מזה?

וחלילה אי-אפשר לפתור את עצמנו לא לדבר עם השני בעניין פלוני-אלמוני,

שזה יעשה לו צער.

אז איך נצא מזה?

כי הרב אמר, זה פקט.

מה שמותר ונעשה לצורך ולתועלת, כגון זרוק מראה בתלמידים,

או שלא יטיל אימה יתירה בתוך ביתו,

אבל אימה מותרת.

יתירה אסור,

וכהנה וכהנה שיש הדרכה מצד התורה או מורה התורה וכתוב לנו איך להתנהג,

אז אין לנו שום בעיה.

אז זה לא כמו להכניס יד לאש?

באש קטנה, אחד אמר לי אולי זה אש קטנה?

לא.

אולי תסבול?

אם כתוב זרוק מרא בתלמידים,

משמע שאם אתה לא תזרוק

אז ההפסד יהיה יותר גדול ממה שאתה זורק. לכן הורונו זרוק מרא בתלמידים.

לדוגמה, אם אתה רואה שיש אסחוק ועיתול מדברי תורה,

אז כתוב ענה כסיל כי יוולתו.

אבל אם אתה עונה לו כי יוולתו, הוא ייפגע, כאילו.

התורה אומרת ענה, ענה, ענה,

כי יש פה חילול השם,

ויש מצבים שאנחנו נדרשים לזה.

אם אבא לא יחזיק קצת קצר בחינוך הילדים, מה שנקרא אימה,

לא אימה יתרה,

אבל אימה של אבא, בכל אופן, אבא, כתוב משנכנס אב ממעטין,

כן?

בשמחה.

אז צריך את זה, כי התועלת היא יותר גדולה מהנזק,

ובעצם אין פה נזק, יש רק תועלת, כי זו הדרגה שאנחנו מקבלים.

אז צריך לבחון כל מצב ומצב לגופו,

וללמוד את הכללים, ולהשתדל להתנהג לפי זה.

אז יוצא, לפי דברי הרב, שלמעשה פנינה,

אף על-פי שהיא התכוונה לשם שמים, זו היתה טעות.

לא היתה חובתה לעשות את זה בדרך צער.

היתה יכולה לעשות את זה גם לא בדרך צער. אבל, למשל, יוסף הצדיק, הרב הביא דוגמה בקסטה,

שהנה, תכלס, הוא כן סבל,

הוא עשר שנים מהחיים שלו הפסיד,

ושם הוא זיכה את האחים שלו שיעשו תשובה, הוא עורר אותם לתשובה,

הוא הרוויח פלוס ויצא לו מינוס גם. אז הוא הרוויח שהאחים שלו עשו תשובה,

אבל למעשה הוא הפסיד עשר שנים מהחיים שלו, הקריב.

נכון. אז שם זה גם היה לתועלת על-פי חוקי התורה,

והוא נענש. לפעמים, נכון, יש נזק שהוא בעקיפין, בהקפדה של הקדוש-ברוך-הוא במקרים מסוימים, כלפי מקרה מסוים, אנשים מסוימים וכו',

שזה מתחשבן גם אצל האדם.

לדוגמה,

אף אחד לא חייב את יוסף

לספר את החלומות.

מישהו חייב אותו לספר את החלומות?

לא.

אבל כשהוא רץ וסיפר להם שהוא יהיה מעליהם,

אז אתה מבין מה ההשלכות שיכולות לגרום, נכון?

זאת אומרת, יש פה מקום שזה התחיל עם איזה חשבון

שהוא לא היה כל כך מדויק.

ממילא התגלגלו מזה הרבה הרבה צרות ובעיות שעד היום אנחנו סובלים,

בעשרת הרוגי מלכות וכו'.

אז ממילא מה?

אם זה על-פי התורה, אז זה בסדר?

בוודאי.

מה שהתורה אמורה אותנו לעשות, ייתן לך יותר מזה. אם התורה מבקשת מחכמים להלקות מי שעובר עבירה,

יש לך צער יותר גדול מהלקאה ממש?

לא.

התורה לא אומרת שאם אתה מצער יהודי במקרה זה,

אז התחשבן לך שאתה עשית מעשה שהוא לא ראוי ועליו אתה צריך להיענש.

אוקיי, עוד שאלה.

במשך השיעורים עלה לי שאלה.

למעשה,

צדיק

זה, והקדוש ברוך הוא מקיים.

אז במשך השנים כבוד הרב

מברך הרבה אנשים, וברוך השם בסייעתא דשמיים הקדוש ברוך הוא עוזר לרב, וזה מתקיים, הברכות.

אבל אותו דבר מאידך גיסא הרבים חזרו בתשובה, והרב, בזכות שהם חזרו בתשובה והיו להם מחלות, פלוני או אלמוני,

הרב קילל את אחמד דינג'אן. אז השאלה נשאלת,

הרב קילל אותו לפחות עשרות פעמים,

ואמרו האמן בקול רם.

אז למה הוא עוד לא חולה?

קודם כול, זו שאלה טובה, הוא כן חולה.

פרסמו עליו שהוא חולה בכמה מחלות.

אתה רואה שהוא רזה מאוד.

אבל, תראה, לקח לי גם הרבה זמן עד שערפאת מת.

אבל הברכות מתקיימות מהר.

אני אגיד לך, הקללות,

זה לא כל כך חזק,

בפרט כשהאנשים האלה ממלאים את התפקיד של השטן

וחילותיו.

אז יש להם כוח מהסטרא אחריו גדול מאוד.

ובשביל להתיך

את המעמד שלהם,

אז למעשה צריך להחליש גם את השר שלהם.

כמו שראו את השר של מצרים נופל,

אז מצרים טבעו בים.

בשביל לייצר דבר כזה אנחנו צריכים לייצר הרבה זכויות אצלנו גם,

בשביל שהשר שלהם יותש

ולא יוכל לקטרג ולומר מה נשתנו הללו מהללו.

כשנייצר כזאת כמות,

אני בינתיים משתדל לגרד אותו לאט-לאט עד שזה יבקיע אותו ונראה את התוצאות. אף-על-פי שהברכות של הרבה אנשים כבר נהיו בריאות.

תראה, לברך

זה לא כל כך קשה.

כתוב, טוב עין הוא יבורך.

אל תקרא יבורך אלא יברך.

וכתוב, מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

אז כתוב אפילו שהקדוש-ברוך-הוא גוזר גזירה, הקדוש-ברוך-הוא מבטלה בשבילו.

אז זה נאמר על הצד החיובי.

לא על השלילי. על הצד השלילי

אני בדרך כלל לא נוהג לקלל,

אבל כיוון שכתוב בפסוק,

שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך.

אז אני מקיים את הפסוק פשוט כמשמעו וכלשונו.

ומעביר את הגזירות

לאותם רשעים.

מה, מה, התיאוריה השנייה?

כן, כן. התיאוריה השנייה, שזו שיחה שבשבילה באתי. למה זה לא, יופי, זה עובד? כן, כן, דבר. התיאוריה השנייה של מי? זה העניין של כל ה... של מי? של מי?

אתה דיברת על זה בעבר. התיאוריה שלי? לא, של אלוהים.

אה. נגיע לזה. יש לו תיאוריות?

יש לו חוקים.

יש לו חוקים? כן. אז הוא קיים?

הוא קיים, ללא ספק, זה אני לא אתווכח. אז מה השאלה?

השאלה שלי זה מכל העניין של הכשרויות פה בארץ, וכל הכשרויות המזויפות האלה,

שזה, בוא נגיד ככה, יותר זיוף מכל הקורונה. יש לי שאלה,

היום חיה שאתה קונה בסופר.

חיה? חיה, נלך איתך על עוף. לא הבנתי, חיה או חיה? חיה, חיה.

מי קונה חיות בסופר?

עוף, אתה לא קונה עוף? אה, חיה, חשבתי טוב, עוף, עוף. יש לי שאלה, יש לי שאלה.

אחת וברורה, האם זה כשר או לא כשר? לא כשר. יפה.

אז איך אתה מסביר את זה לכל התלמידים שלך,

שעדיין ממשיכים לממן את הרצח בבעלי חיים,

נותנים לזה יד?

זה לתת לגיטימציה לשואה, זה לא משהו אחר.

אם אני היום קונה בשר שעבר התעללות, עבר רצח ועינויים, שאפילו אלוהים,

קראתי על מקרה שהיה רצח והוא אמר לאותו אדם, אפילו עכברים אתה לא תהרוגו, לא זוכר בדיוק את הסיפור. כן, ברור, זה בספר כלום בדיוק. לא, לא, לא, אני אעבור איתך על זה. כן. יש לי שאלה. כן. אז איך עדיין יש אנשים שמממנים את הסבל הזה, שזה לדעתי הסבל הכי נורא.

תגיד לי, אתה בעד ירקנים?

כן.

אתה אוכל מלפפונים? כן.

איך אתה מעז לחתוך אותו חתיכות, חתיכות, חתיכות, חתיכות, חתיכות? די, נו, אתה בורח מהתשובה. איזה בורח? אני שואל אותך, רצח של מלפפונים? די, נו, כבוד הרב. המלפפונים? הרב, זה לא נכון. מה לא נכון? רגע, בוא תענה לי על השאלה. לא, לא. עזוב, אתה משווה מלפפון לתרנגון? באמת. לא, אני שואל אותך שאלה.

שואל אותך שאלה.

אתה אומר שהקדוש ברוך הוא קיים ויש לו חוקים ואתה יודע שיש בספר אחד שהוא אמר שאפילו עכבר אסור. איך הוא אמר להקריב קורבנות? מותר להרוג על החיות אבל הדרך שלהם היא נוראית. איך הוא אמר להקריב קורבנות? מותר להרוג זה אפילו מצווה עזוב פה. איך הוא אמר להקריב קורבנות? צודק צודק אבל יש לי שאלה אם אני מקריב קורבן אני גם צריך להתעלל בו לפני? מי אמר להתעלל?

זה לא קורה בתעשייה? מי אמר? תגיד מי אמר שהתירו?

מי אמר שתירו? נו, השחיטה אבל היא לא כשלה. לא הבנתי, מי אמר שתירו?

יש, יש. לא הבנתי.

יש עצמאות. הוא צוחק.

לא הבנתי.

אני שואל אותך שאלה.

אם נתנו לך עכשיו סטירה, אתה פסול למילה?

פסול במה? למילה, למילה. אסור למול אותך?

אני... תסביר את זה בשפה פשוטה. תסביר בשפה פשוטה.

עושים לילד ברית מילה?

נכון. ברית מילה.

עכשיו, אם האבא שלו צבט אותו לפני הברית מילה, אז הוא פסול? אסור לגעת בו יותר?

מותר לגעת בילד. לא הבנתי. ולחתוך לו את הברית, מותר? מותר, כי זה מצווה, זה חורף, זה... די. עכשיו שואל אותך שאלה. נתנו צ'פחה לפרה.

נתנו לה זריקה. נתנו לה עם חשמל. נתנו לה מכות.

היא בוכה גם. בוכה.

אסור לשחוט אותה אחרי זה?

מה זה קשור?

אסור לשחוט אותה.

אבל אמרת שברית מילה מותר. אז אתה בקיצור אומר שמותר להתעלל בילדים. מה פתאום? למה לא? אתה עכשיו אמרת. מה פתאום? זה אסור וזה אסור, אבל זה לא אומר... אז יש לי שאלה. אז אתה מסכים לי עכשיו לקחת תרנגולת ולתת לה מכות?

לא הבנתי. תקשיב, תקשיב. אתה אומר שאם אני... תקשיב, תקשיב. זה בסדר שאני אתעלל בה, ואז יאכל אותה. תקשיב, תקשיב.

אתה יודע מה עושים עם מפרוחים? אני יודע. מה עושים? גורסים אותם. טוחנים אותם. טוחנים אותם. מי טוחן?

התעשייה.

מי זה התעשייה?

כפלים, תנובה, כל אחד. משרד החקלאות. החילונים שלך הם ממשלה פוליטיקה. נכון.

תקשיב, לא הבנתי. לא משנה, אבל הם... אז זה לא חילונים.

זה חילונים.

זה חילונים.

הם לוקחים מפרוחים

וטוחנים אותם. אבל זה שנייה.

האש הכנזון שנייה.

אה, שנייה. יש לי שאלה, אבל... שמעתם? מרוצצים להם את הגולגולת עם ברזלים, שנייה.

אבל שחיטה שלא מרגישים בכלל עם הס... לא מרגישים בכלל,

זה לא, אוי ואבוי, כי קודם תפסו לה פרה באוזן, זה אסור.

ברור שזה אסור, כי זה מוות בעינויים.

איזה מוות בעינויים? יש לי שאלה.

כלובי סוללה זה לא מוות בעינויים? לא הבנתי. עכשיו אני שואל אותך, בא אחד והתעלל בפרה, לא שחטו אותה.

מותר לקיים אותה או אסור? את מה? את הפרה.

מה זה מותר? על המצפון שלי אסור? שואל, עכשיו בא חקלאי, הרביץ לפרה, השתגע עליה, פרק אותה.

עכשיו מה לעשות? הוא צריך לעבור את אותו הדבר, זה הכל. שואל, שואל, עכשיו מה לעשות עם הפרה? מותר להשאיר אותה אסור.

אם אתה שואל אותי, מלכתחילה אסור לעשות מה שהוא עשה? ברור, אבל אחרי שהוא עשה... יש לי שאלה, עכשיו אני מרביץ לילד, מותר להשאיר אותו או אסור? אחרי שהוא עשה, תענה לי מה עושים עם הפרה.

אין לך כבר מה לעשות איתה, אתה לא באת ל... הוא ירביץ לה עוד פעם!

נכון.

מה לעשות?

עדיף שישחטו אותה. עדיף שישחטו אותה, אבל למה מלכתחילה להתעלל בה? זהו, בדבר הסיפור. אבל למה מלכתחילה להתעלל בה? ואחר כך לא רק זה, גם אוכלים אותה,

ומעלים אותה מדרגת בעל חיים לדרגת מדבר ומברכים עליה ברכות כמו שהקדוש ברוך הוא ציווה שאין שמחה בשבת בלא בשר ובלא יין אותו הקדוש ברוך הוא שאתה מאמין שהוא קיים אמר וזה שנתן לה צ'פחות מגיע לו גיהנא גיהנא מה זה קשור אז אתה בא להגיד עכשיו שלכל הרבנים ששוחטים חלק רבנות מכבוד לכולם מגיע עכשיו מוות לא מי שמענת

בקהל אבל הם תומכים בזה הם חותמים את זה מי אמר לך שטויות כאלה הם חותמים שזה כשר הם חותמים שמותר להרביץ

הם לא מודעים למצב הם מודעים או לא מודעים לא מודעים אז מה אתה רוצה מהם איך אתה מסביר שברמת רוחניות כזאת גבוהה הם לא מודעים למצב הזה אתה אמרת לא אני אמרתי שהם לא מודעים הם לא מודעים בסדר אז מה אתה רוצה אז הם לא חייבים כלום אם הם לא מודעים

תודה רבה על השאלות. אני יודע שצדקתי עם התיאוריה שלי ואני מתנגד לתיאוריות שלך. ברור. לכן אתה תפורסם עכשיו בסרטון לבד וכל העולם יחליט מי צודק אתה או אני.

תודה רבה.

שלום כבוד הרב.

אני עוקב אחריך כבר הרבה שנים ולומד הרבה. שמעתי גם את הרב דוברקוביץ' והרבה ממשנתך.

ואני רוצה לדעת מה אפשר לעשות בקשר לאילומנטי סדר עולמי חדש וכל הדברים,

כל העניין הזה. צריך להתנגד ולא להסכים ולהפיץ את הדברים שאנחנו אומרים בכל מקום ובכל מצב ושהעולם יעמוד כנגד הגזרות הרעות האלה עד שיעמידו לדין את כל הפושעים שעומדים מאחורי המזימה הזאת.

איך אנחנו יכולים בעצם להתנגד? תפיץ, אמרתי לך את מה שאני אומר בכל מקום, קודם כל תציל אנשים מזריקות המוות.

זה קודם כל.

ואחר כך העולם יעמוד כנגד. הוא לא ישתוק.

תודה רבה.

תהיה בריא.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי להודיע על סרטון שמשפחה קיבלתי,

שבזמן האחרון פרסמו שהמדינה,

איך שהיא משקה את הפירות והירקות במי קולחין,

מכניסים לזה חומרים פסיכיאטריים.

ורציתי להודיע לאנשים שידעו את כל הנושא הזה.

כי עכשיו ממש לאחרונה פרסמו את זה בערוץ 11 של המדינה.

תודה רבה.

כן. שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול איך אפשר לאהוב מישהו ש...

פגע בך.

קשה אבל אפשר.

תמצאי את הדברים הטובים שעשה בעבר, תמצאי את המידות הטובות שיש בו,

תחשבי על הסובבים אותו,

תחשבי שאם את היית עושה אותו דבר בטעות הפוכה אם היית רוצה שיאהבו אותך בסוף או שישנאו אותך לעולם.

את לא הכי כשרה בטח, גם לך יש איזה משהו שמישהו שלא מבסוט ממך.

אז מה את רוצה,

שיתרבו שונאים או יתרבו אוהבים?

צריך לעבוד על המידה הזאת ולהגיע למצב כזה. מהנקודות החיוביות מגיעים לאהבה.

ויש דבר שני ששמענו שיש את העניין הזה שאומרים בחסד לאברהם, שאומר שרק שבעת אלפים יישארו.

עכשיו מה זה רק שבעת אלפים? אני רוצה להישאר, אני רוצה לראות את המשיח, אני רוצה לראות את הכול, מתהפך.

אז מה זה רק שבעת אלפים?

טוב, תודה.

תודה. יישר כוח לרב? תודה. תחזקו ואימצו ותמשיכו.

תודה.

מה את אומרת?

היא רוצה להישאר בין השבעת אלפים. יש מי שאומר שיישארו גם שלוש מאות.

אז המצב שלך יותר קשה.

אבל יכול להיות שבזכות השבעת אלפים שיישארו, יישארו עוד, כי כתוב שיישאר אחד מעיר ושניים ממשפחה.

ככה הגמרא בסנהדרין אומרת, מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש.

מה הכוונה שיישאר אחד מעיר ושניים ממשפחה?

יש מי שאומר שזה בזכות אחד מעיר ושניים ממשפחה יצילו את כל העיר והמשפחה.

ויש מי שאומר כפשוטו, ככה אומר רשי,

שזה יהיה כפשוטו שיישאר רק אחד מעיר ושניים ממשפחה, וזה מגיע לסכומים שאת מדברת עליהם.

אבל כמובן שאחרי זה תהיה גם דחיית המתים, יקומו מכל הדורות, אלה שראויים לקום וכו' וכו'.

אני ממש מצטער שזה הנתונים שכתובים, אבל אני לא כתבתי אותם,

ואני הייתי מקווה שכולם יספיקו לחזור בתשובה ולהגיע לתכלית שהקדוש ברוך הוא ייחד לנו.

כן. לגבי הרבנים, יש הרבה ציבור שלא יודעים איזה רבנים בדיוק ללכת, מה עושה לך רב.

יש אנשים שאנחנו לא הכי יודעים מי באמת ראוי,

מי לא ראוי. אז אני אגיד לך את הכלל, הכלל שנאמר הוא ככה,

רב שלא מקיים בעצמו את מה שכתוב או את מה שהוא אומר,

או שהוא משקר,

צריך להתרחק ממנו הוא טמא.

אם אתה מבחין באחד הדברים האלה שהוא בעצמו לא מקיים את ההלכה,

או לא מקיים דבר שהוא בעצמו אמר, או לא עומד בדיבורו,

או שהבן אדם הזה אין לו יראת שמיים,

זה נקרא קל שבציבור, כך כתוב בשולחן ערוך יורה דעה.

זה נקרא קל שבציבור.

זה שיש לו זקן ותואר ותעודות זה לא אומר שום דבר.

המבחן הוא מבחן המעשה.

האם במעשה הוא פועל על פי מה שכתוב או לא?

כמו שאתה היום,

אם אתה רואה שופט שמקבל שוחד זה שופט?

אם אתה רואה שוטר שמקבל שוחד זה שוטר?

אז מה אם הוא שוטר ויש לו דרגה?

אבל אם הוא בסוף לוקח שוחד, הוא שוטר, הוא שופט?

לא.

כי התפקיד שלו לשמור על החוק

ולא לעבור על החוק. ואם אתה רב,

אתה צריך להעמיד את דיני התורה על מתכונתם

ולהיות הדוגמה האישית.

ואם אתה לא דוגמה אישית, אז אתה לא כזה.

אתה סתם צבוע.