ובא לציון גואל - חלק כז | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' מאת הרב יוסף רובינשטיין שליט"א (פרק ג עמודים קנא-קנ) - - - 

מי וכמה צריכים לשוב בתשובה כדי להביא את הגאולה?

נתבאר עד כאן כדבר פשוט בספרי הח"ח שהגאולה תלויה בתשובה 'ואם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלים' אמנם לפום ריהטא נראה כי יש סתירה בדברי הח"ח בזה; כי במקום אחר כתב: 'ששייך להגאל אפילו בלא תשובה!' וזה לשונו: 'יש כאלו התמהים: איך נוכל לצפות ולחכות לגאולה שתהיה במהרה? הרי רוב עם ישראל אינו ראוי כעת וחסר תשובה ומעשים טובים!'. אמנם על זה אמר הכתוב: שזה טעות! "כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו" דהיינו; שאם יעלה ברצון ה' לגאול אותנו לא יביט במעשינו אלא יפדה את ישראל מכל עוונותיו וכדאיתא במדרש (שיר השירים רבה ח) על הפסוק: "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" שבשעה שאמר משה לישראל: 'בחודש זה אנו נגאלין!' אמרו לו: 'האיך אנו נגאלים?! והלא אין בידינו מעשים טובים!' אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים!' (שם עולם חלק ב פרק יד ומחנה ישראל פרק כה).

מסברא היה מקום לתרץ ולומר: דשונה גאולה "אחישנה" מגאולת "בעתה" ורק כדי לזכות לאחישנה צריך תשובה דווקא אבל כשיבוא עת הקץ יוכלו להגאל גם אם לא כולם ישובו בתשובה וממילא יש לישב שעל זה כתב הח"ח: 'ששייך לצפות כל יום לגאולה! אפילו כשרוב עם ישראל אינו ראוי כי אולי זה גאולת בעיתה'.

אולם באמת בהרבה מקומות משמע בח"ח שהבין: שאפילו גאולת בעתה לא שייך בלי תשובה. (עיין לעיל פרק ב) שצריך לכל הפחות תשובה מועטה וכן עיין אהבת ישראל (פרק ב) שכתב: 'שאם לא נתקן את החטאים הגורמים לחורבן נהיה ח"ו נימוקים בגולה. ועיין ליקוטי אמרים (פרק יב) שכתב: 'ידוע דסוף סוף נצטרך לתשובה ופרשת התשובה זו עתידה להתקיים ובלאו הכי מוכרח כן מגוף הסוגיא בסנהדרין דרבי אליעזר מיירי גם על גאולת בעתה דאם אין עושין תשובה אין נגאלין ודוק'. (עיין נספח בסוף הספר).

אמנם באמת כשמעיינים בהמשך לשון מדרש שם נראה שאין כאן קושיה! וזה לשון המדרש: 'אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם ובמעשיהם! כגון; עמרם ובית דינו'. עד כאן, דהיינו; שאמנם אין אפשרות להגאל אם אין צדיקים כלל אבל כשיש מעט צדיקים יש אפשרות להגאל בזמן שהקב"ה חפץ לגאלנו בזכות אותם צדיקים ומכל מקום למדנו מזה יסוד גדול: ששייך גאולה גם אם לא כל ישראל ישובו בתשובה בזכות הצדיקים.

אף שיש הרבה רשעים הגאולה יכולה לבוא בזכות העמידה בנסיונות של שומרי התורה!

וכך מבואר להדיא בח"ח במקום אחר: שגם שם הקשה את אותה הקושיה דלעיל: 'באיך שייך בזמנינו לצפות לגאולה כשיש כל כך הרבה רשעים?' ושם תירץ: 'שהוא בזכות הצדיקים שבהם מתקיים ה: "ושבת אל ה' " וזה לשונו: 'ישנם כאלו שרואים את גודל פריקת העול שנתהוה אצל רבים מעם ישראל וזה גורם להם להתיאש ולחשוב: 'איך נוכל לקוות לרחמי שמים ולגאולה אחרי שרבים מפירים תורת ה' באופן נורא כזה?!' ועל כן מצאתי חובה לנפשי לבאר את אמיתת הענין שאדרבה! בזמנינו יותר קרוב לצפות לישועה!

כי הנה חז"ל כבר מסרו לנו בסימני הגאולה סימנים שאינם לשבח כלל! כגון; 'בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, יראי חטא ימאסו והאמת נעדרת' וכו' ולכאורה יפלא! הלא מפסוקי התורה נראה להיפך שהגאולה תהיה כאשר נשוב אל ה' כמו שכתוב בפרשת נצבים: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו" וגו' ואז "ושב ה' את שבותך" וגו' ולא כשתהיה כזאת ירידה גדולה?

וביאור הענין קרוב לפשוטו הוא: דשניהם אמת! ובזמן הגאולה ימצאו שני (2) סוגי אנשים; ימצאו חלק אנשים שיחזקו את עצמם לעבוד את ה' בכל לבבם ונפשם הם ובניהם ומאידך ימצאו גם אנשים שיהיו בשפל המדריגה ושניהם יעזרו לקירוב הגאולה וכדלהלן:

זכות של כל שומר תורה בזמנינו מכריע כנגד הרבה רשעים!

כיון שלפני הגאולה יתרבו הנסיונות ויתרבו המסיתים והמדיחים על ידי ריבוי ספרי פוקרים וכדומה ויתרבו הנסיונות על ידי כל מיני עצות של תאוה וחמדה שליחי היצה"ר ממילא ודאי דרגתם של המתחזקים בעבודת ה' עולה למעלה מאוד-מאוד! כי הדבר מגיע להם בקושי גדול וחירוף נפש הרבה יותר מדורות קודמים וכדאיתא באבות דרבי נתן ד: 'פעם אחת (1) בצער - שקול יותר ממאה (100+) פעמים שלא בצער!' ואדרבה כיון ש: 'יראי חטא ימאסו' אלו שכן יראים עובדים לשם שמים ושכרם רב.

ובפרט אלו השרידים אשר ה' קורא שׁשׂמים לילות כימים על תורת ה' ומשחירים את פניהם בדוחק מזונותיהם או אלו שמקבלים על עצמם לחיות חיי עוני ודוחק כל ימיהם כדי שיוכלו להפריש שׂכר למלמדים שילמדו את בניהם תורת ה' או אלו בחורי ישראל אשר עם כל נסיונות ומצוקות הזמן יתחזקו בתורה ומצוות וכל צערם הוא על מה שהם ממעטים בתורה ובמצוות וכי לא מתקיים אצלם התנאי של "ושבת אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך"?! וזכות כל אחד מהם יכריע הרבה והרבה כהנה וכהנה! (צפית לישועה פרק א ועוד עיין לעיל מבוא פרק א 2 המשך דברי הח"ח איך גם הרשעים מכריחים את קירוב הגאולה).

קבוצה של צדיקים או של חוזרים בתשובה יכולה להביא את הגאולה!

כעין זה מבואר עוד בח"ח: 'שגם אם לא כל ישראל ישובו בתשובה מכל מקום אם יהיו כמה אלפים ורבבות צדיקים שישובו - יוכלו לכפר על האחרים ולהביא את הגאולה!' וזה לשונו: 'ידוע מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה ל, יב): שענין ארבעת המינים שנוטלים יש בהם רמז על הדרגות השונות בעם ישראל; שהאתרוג שיש בו טעם וריח רומז לצדיקים שיש בהן תורה ומעשים טובים והערבות שאין בהם טעם וריח רומז לאלו שאין בהם תורה ומעשים טובים וכו' ויבואו הצדיקים ויכפרו על האחרים. ומה הקב"ה עושה? לאבדן אי אפשר! אלא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרים אלו על אלו!' ואם כן אם יהיו בעם ישראל כמה אלפים רבבות יהודים יראים שלמים זה כבר מספיק כדי שיוכל להבנות בית המקדש כי יבואו אלו ויכפרו על האחרים!

וביותר שמבואר בזוהר הקדוש: 'דאפילו בי כנישתא חדא אם יהיו שומרים מדת השלום כראוי יש בכוחם להביא את המשיח!' (עיין מדרש הנעלם פרשת נח: 'דאי יחזרון בתשובה רישי כנשתא או חדא כנשיתא בזכותם יתכנש כל גלותא'. חובת השמירה פרק ח, טו ושמירת הלשון חלק ב פרק ז).

ומטעם זה כתב שם הח"ח: 'שאם הצדיקים והבני תורה היו נזהרים מלשון הרע והונאת חינם זה היה מספיק כדי להביא את הגאולה כי הם יכפרו על האחרים ולכן עלינו מוטל התפקיד להתחזק ובנו תלויה הגאולה!' ועיין שם שכתב עוד: 'שאם אנחנו נתחיל לתקן את זה ובודאי זה ישפיע ויעורר עוד אנשים שיעשו ג"כ כך ויתעוררו רחמים מן השמים על עם ישראל!'

ובא לציון גואל חלק כז' המשך :

וראה בספר מעשה איש (חלק ב עמוד יח): 'שמרן החזון איש אמר: 'ששייך לצפות לישועה כל הזמן! אפילו כשלא ראויים לכך כיון שעצם הציפיה והתפילה נכנס לחשבון אל ידה נעשים ראויים'.

 א.ה כעין זה מבואר ביד רמה (סנהדרין צז) בדעת שמואל ששייך להגאל גם בלי תשובה! כי: 'דיו לאבל שיעמוד באבלו' היינו; שבזכות הצעקות והאבילות שמתאבלים ישראל על גלותן יוכלו להגאל! אולם לשיטות שם בגמרא שצריך תשובה דווקא (עיין נספח בסוף הספר) לא מספיק הציפיה אמנם יש לומר דבזכות הציפיה הקב"ה יסבב שישובו בתשובה.

זה לשון הזוהר חדש (מדרש הנעלם פרשת נח): 'רבי אליעזר אומר: 'גלות האחרון אין לו קץ וזמן אלא הכל תלוי בתשובה! אמר ליה רבי עקיבא: 'אם כן האיך יהא דא להתעוררא כולהון כחדא בתשובה מאן דהוי בסייפי שמיא ומאן דהוא בסייפי ארעא האיך יתחברון כחדא למעבד תשובה?' אמר ליה רבי אליעזר: 'חייך! דאי יחזרון בתשובה רישי כנישתא או חדא כנישתא בזכותם יתכנש כל גלותא, דקוב"ה איסתכי תדירא אימתי יחזרון ויעבד להון טבא דכתיב: "וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם" (ישעיה ל, יח) מחכה תמיד אימתי יעשו תשובה'.

מדברי המדרש לעיל והזוהר שנזכר כאן לכאורה אין הוכחה דגם כדי לנכות לאחישנה מספיק שיהיו מעט צדיקים כעמרם ובית דינו או רישי כנישתא או חדא כנישתא כיון דשם משמע שמדובר בגאולת בעתה ודו"ק ואולם בח"ח נראה שאפילו כדי להחיש את הגאולה, אם יהיו אלפים ורבבות מישראל יראים ושלמים ונקיים מהחטאים הגורמים לחורבן זה כבר מספיק כדי לכפר על האחרים ולהחיש את הגאולה ודו"ק.