מה צריך לעשות כדי להיוושע מצרת השקורונה?

- - - לא מוגה! - - - 

נכון, אני לא מחוסנת, לא מחוסנת

ואני לא מתכוונת להתחסן,

אבל יחד עם זה, אני יודעת שכל הסוד וכל הדבר החשוב והעיקרי הוא באמת להתחזק בתשובה,

וזה אחד הדברים שיצילו אותנו מכל הפורענות שקיימת.

אבל בתכלס, באופן מעשי מה עלינו לעשות?

זאת אומרת, נכון, התשובה וכל זה,

וההתחזקות, העתיקו מידות במחשבה ובשמחה.

אבל הכוונה שלי באופן, מה לעשות? אנחנו צריכים, תקשיבי,

להתאחד כולנו בהבנה

שיש פה מזימה עולמית לשלול את חירותנו

ולהפוך אותנו לעבדים משועבדים, בהמשך סייבורגים,

ואנחנו צריכים לצעוק לה' כמו במצרים.

השם אומר, השמיעיני את קולך.

אתם לא פונים אליי,

אתם מחפשים עצות פיזיות.

מה עושים במקרה כזה? מה נעשה? נלך למדבר, נלך לפה, נעשה ככה. מה נעשה?

נקנה מים? לא נקנה. נעשה ככה, ככה. כל הזמן חושבים מה עושים.

ולפנות אליו לא פונים.

המושיע האמיתי, מלך מושיע,

מגן, עוזר,

זה השם.

אנחנו צריכים לפנות, לא פונים אליו בכלל.

לא פונים.

עשו את ההפגנה של 50,000. הגיעו 6,000. יפה.

אבל סוף-סוף התקבצו נשים עם ילדיהן

לקרוא לשם.

עשינו לפני כמה זמן למעלה מ-400 איש תענית שלושה ימים רצוף.

לא אכלנו ולא שתינו.

הורדנו את ביבי מהשלטון,

ברוך השם.

אמרתי שבוטן יהיה יותר גרוע,

אבל זה ככה הולך.

אין מה לעשות.

תמיד יבוא איזה מישהו במקום.

אבל בינתיים אנחנו רואים שהשם שומע.

השם שומע.

צריך להמשיך

להתפלל אם זה ביחד ואם זה כל אחד לחוד.

לכוון למינים ולמלשינים, אל תהיי תקווה.

בכל הרשעים כרגע יאבדו.

ולכוון על מלכות הרשעה,

כל מי שעושה רע על עם ישראל,

להתכוון שמה שהקדוש ברוך הוא יטפל בו. הוא יודע בדיוק מי הם. אמן. אבל כל זמן שאתה לא מבקש,

אתה לא מקבל.

כל זמן שלא תפני לרשויות להגיד שיש לך זכויות ומגיע לך,

לא תקבלי.

אבל אם הגשת בקשה,

אולי יש סיכוי שתתקבלי.

אבל צריך לבקש.

הקדוש ברוך הוא אומר, רק תבקש.

זה ככה עובד.

יש מעשה

עם הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה.

פעם הוא הלך עם אחד מהחסידים,

והם הלכו רחוק מן העיר, והוא צמא למים.

החסיד.

אמר לו הבעל שם טוב, אתה רוצה שיהיו לך מים מייד פה?

איפה שאין.

לא מקום אישור.

אמר לו, תבטח בשם ב-100% שהוא יכול להמציא לך מים פה ותתפלל אליו.

וככה הוא עשה.

הוא פינה את כל המחשבות שלו,

התמקד בביטחון בשם, התפלל לשם. פתאום עובר לידם גוי

ושואל אותם, תגידו לי, ראיתם את הסוסים שני?

איזה סוסים? הוא אומר, ברחו לי הסוסים.

אני כבר שלושה ימים רודף אחריהם.

אמרו לו, לא ראינו כלום.

אולי יש לך מים?

אמר, כן, יש לי מים למכביר,

ונתן להם לשתות.

השתבח, שמור. אמר לו, הבעל שם טוב, אתה רואה?

הכול נמצא ליד האדם מזומן,

אבל צריך שהאדם יבקש.

פתח פיך. אם הוא לא מבקש,

הוא לא מקבל.

יש מעשה בגמרא,

מעשה מבהיל.

אחד מהאמוראים הגדולים קראו לו רבא.

רבא דופק לו בדלת עני.

הוא פותח את הדלת.

לא צריך להסביר מה הוא רוצה.

רואים עליו.

אז הוא שואל אותו, במה אתה רגיל לסעוד?

כאילו, מה נגיש לך?

אמר לו, אני רגיל לאכול תרנגולת מפותמת

ויין ישן.

אמר לו, אתה לא חושב שאתה מטריח על הציבור?

כאילו, רבא בעצמו לא אוכל כאלה מאכלים.

אתה עני?

מפונק כזה שאוכל רק ככה?

מה אמר לו עני?

וכי אני אוכל משלך?

אני אוכל משל הקדוש ברוך הוא.

פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

זה מה שאני רוצה וזה השם ייתן.

דפיקות בדלת.

מי בדלת?

אחותו של רבא

הגיעה אחרי עשרים שנה שלא ראתה אותו.

עם מה היא מגיעה?

תרנגולת מפותמת מיין ישן.

אמר לו, רבא,

נעניתי לך.

הרים ידיים.

את שומעת מה זה אומר?

תקשיבי טוב.

העני דפק פה בדלת.

תוך כמה זמן, נגיד, אפילו אם היה רוצה רבא להכין לו

תרנגולת והיה לו.

נגיד, אז זה לוקח עכשיו לאפות אותה בגריל, וזה לוקח הרבה זמן.

ויין ישן, אם אין לו, מאיפה הוא יביא? והוא צריך להתרוצץ בכל העיר לחפש לו יין ישן.

הקדוש ברוך הוא אפילו לא מעכב אותו.

אחותו,

הוא לא ראה אותה עשרים שנה.

משמע שהיא לא גרה בשכנות, נכון?

אז אם היא באה מרחוק אחרי עשרים שנה, בטח היא הלכה בדרכים, איזה שבוע-שבועיים.

אז היא כבר יצאה לפני שבועיים בשביל להגיע בזמן שעני צריך לאכול תערוכה קבועה,

תרנגולת מפותמת ויין ישן.

שמע דבר כזה, מי שבוטח בשם ומתפלל?

חסר. ככה זה עובד.

וכל מה שאנחנו צריכים נמצא כבר לידינו,

רק צריך לבקש מהשם באמת בביטחון

שרק ממנו אנחנו יכולים לקבל ולא ממישהו אחר.

אם ככה נדבר אליו,

ככה נקבל.

ואני מעיד

שכך היו חיי מתחילת התשובה.

כל מה שרציתי מאת השם, אפילו במחשבה,

היה מגיע אליי.

כי מי שיודע שאין זולתו ואין מבלעדיו,

השם מראה לו.

הוא אמר והבטיח,

השלך

על אדוני יהבך והוא יחלקל לך.

אם אתה משליך את כל המסע עליו וסומך רק עליו,

הוא יחלקל אותך, כמו שאת אימא.

יש לך בן, הוא לא דואג.

הוא רק שואל מה יש לאכול.

הוא לא שואל אם יש לאכול.

הוא שואל מה יש לאכול.

ככה,

הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים ומתי.

אבל אם אנחנו לא מבקשים ולא זקוקים לו, אנחנו מסתדרים, כמו שאומרים,

אז תסתדרו.

הבנת?

כן, כבוד הרב, עדיין נשארת לי השאלה. הנה, עדיין. כן, עדיין.

אני חייבת להגיד,

אנחנו מתפללות ומבקשות ובוכות ודומעות,

והחברות שלי ומה שאני מכירה.

יחד עם זאת,

אני מרגישה כאילו אני זקוקה לאיזשהו מרשם שהוא

אולי אחר, לא יודעת. אני לא יודעת. אני אגיד לך מה מרשם.

ככה אני מרגישה, ואני אומרת שאתה... קודם כל, כשאת קמה בבוקר אחרי... פתח פיך במלאהו, זה נכון. אחרי מודה אני לפניך,

אחרי נטילת ידיים,

אחרי שאת גומרת צחצוח וכל השאר,

זהו? מוכנה כבר? אפשר להתחיל את היום? התבודדות.

לא.

לשיר

איזה מילא כדלים, היה בטוח. ושמחת בימיך והיית,

אך שמח ושמח ושמח,

והיית,

אך שמח ושמחת בימיך, והיית שמח ושמח כדלכלה.

ימיך והייתך שמח.

למה?

קיבלת עוד יום אחד לחיות.

צריכה לשמוע,

קמת אחרי כל ברכות השחר,

שהשם פקח את עינייך, את אוזניך,

את רואה, את שומעת, אז תקופה.

הכול בסדר, יש לך בגדים, יש לך נעליים, יש הכול.

קיבלת יום נוסף לחיות, תנצלי אותו,

תתחברי לבורא.

מחר, יום רביעי, את יודעת מה זה אומר?

שעות שלושה ימים זה שבת.

אז מה מתחילים לשיר?

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת, בקוראי עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת,

בקוראי עונג שבת.

עם מקדשא,

מקדשא, מקדשא, שמיעי שבת.

עם מקדשא,

מקדשא, מקדשא, שביעי שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת, בקוראי עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת.

מקורעי עונג, שבת, ימים טובים, שמש, גשמים,

אוויר,

הכל טוב,

שבתות,

חגים, חנוכה גמרנו, פורים בדרך,

אחרי זה פסח,

איזה כיף, יהודי.

מה אתם מצטערים?

כל אלה זה פיוני.

אם אנחנו דבוקים בשם,

לא יאונה לנו כל רע.

תחזיקו בשם חזק, דברו איתו כל יום, בכל שפה.

דברו איתו אבל כל הזמן, מהמרפסת, מהחלון, מהמטבח.

מכל מקום דברו איתו ישירות,

ותראו שהוא יענה לכם.

תודה על השאלה. תודה רבה. ישועת השם כרף עין.

תודה רבה.