חובת התוכחה מגינה על המוכיח | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לעילוי נשמת

יוסף עזרן בן אישה, שהיום הוא יום פטירתו.

זכות השיעור הזה וזיכוי הרבים יזכה את נשמתו לתיקון, שהמקום יניחהו בגן עדן

במהרה בימינו אמן ואמן.

הנותן דעתו רק על עצמו עלול לבוא לידחת.

הפסוק אומר,

ויתלך חנוך את האלוהים בעינינו כי לקח אותו האלוהים.

רש״י אומר,

צדיק היה בקל בדעתו לשוב ולהרשיע,

לכן נלקח קודם זמנו.

חנוך היה מתבודד, מרחיק עצמו מן הבריות,

ולא השפיע מצדקותו על הדור.

לפיכך היה חשש

שלא יושפע מבני דורו,

ויסור מדרך הטוב,

שהרי כל המזכה את הרבים אין חטא בה על ידו.

ואילו זה שאינו מזכה את הרבים אלא נותן דעתו רק על עצמו,

עלול להיות מושפע מן הדור הרע

ולבוא לידי חטא.

מכיוון ויתלך חנוך את האלוהים,

כלומר שהיה מתבודד ומתרחק מן הבריות כדי לעבוד

את האלוהים לבדו,

לפיכך ואיננו כי לקח אותו האלוהים.

מה לקח אותו? קודם זמנו,

מתוך חשש פן תשיג אותו רעת הדור.

זה מובא בשם החתם סופר.

כל מי שיש בידו להחזיר בתשובה

ואינו עושה,

להחזיר את ישראל למוטב ואינו עושה, מה דינו?

בשם מה תאמר?

אותן ארבעים ושניים אלף שנהרגו בימי יפתח הגלעדי,

מפני מה נהרגו?

יפתח נדר שלא כהוגן,

נדר נדר,

לא כהוגן,

ופנחס

בן אלעזר היה עומד בימים ההם.

היה לו ליפתח ללך אצל פנחס,

להתיר לו את נדרו,

והוא לא הלך.

נתקבצו אליו אנשי אפרים לעשות עמו מריבה גדולה.

היה לו לפנחס שיאמר להם להתיר את נדרו ליפתח, לא באתם,

אלא לעשות עמו מריבה,

אלא לא די שהוא לא מיחה בבני אפרים,

אלא הוא גם לא התיר את נדרו ליפתח.

בא הקדוש ברוך הוא,

שהוא יושב על כיסא שופט צדק,

יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים,

אמר מאחר ששם זה את נפשו בכפו,

הוא בא להציל את ישראל מיד מואב ובני עמון,

והם באו לעשות עמו מריבה גדולה,

והם התקבצו עליו לעשות מלחמה עמו.

מיד יצא יפתח והרג בהם ארבעים ושניים אלף.

מי הרג את כל אלה?

הווה אומר לו, הרג אותן אלא פנחס,

שהיה סיפק בידו למחות ולא מיחה,

וגם היה לו להתיר את נדרו ליפתח, ולא התיר.

זה אותו פנחס,

הצדיק הגדול והקדוש,

לקנו את קנאתי, ולא כיליתי את בני ישראל,

לא יאומן כי יסופח.

ולא פנחס בלבד,

אלא כל מי שסיפק בידו למחות ולא מוחה,

להחזיר את ישראל למוטב,

ואינו מחזיר,

כל הדמים הנשפכים בישראל אינם אלא על ידו,

שנאמר,

ואתה בן אדם צופן את עתיך לבית ישראל,

ושמעת מפי דבר,

והזהרת אותם,

ואומרי לרשע

אתה הזהרת רשע לפי שכל מוט תמות ולא יזהרתו,

הוא רשע ועוונו ימות ודמו מידך אבקש.

זה היה פסוק בקיצור.

כפי שכל ישראל ערבים זה לזה.

למה הם דומים?

לספינה שנקרע בה בית אחד,

הכוונה חדר אחד.

אין אומרים נקרע בה בית אחד, אלא כל הספינה נקרעה כולה.

אם יש חור

בחדר אחד, כל הספינה תשכח במצולות.

כך הם ישראל,

שנאמר הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם.

בעל כל עדת ישראל היה קצף,

והוא איש אחד

לא גבה בעוונו.

אז רואים מפה שישראל נמדדים

על פי אחד,

כי חור בספינה, כל הספינה שוקעת.

אז צריך לשמור

שלא יהיו חוטאים בישראל.

שאם אתה לא דואג לזה, אתה בעצמך תשכח איתם.

ושמא תאמר

אותן 70,000 שנהרגו בגבעת בנימין,

תשמעו איזה סכומים,

42,000, 70,000, רחמנא לצלן.

ושמא תאמר אותן 70,000 שנהרגו בגבעת בנימין, מפני מה נהרגו?

לפי שהיה להם לסנדרי גדולה,

זה מה שאמר הרב שפירא, זכר צדיק ברכה, בכנס פעילים בשופר.

לפי שהיה להם לסנדרי גדולה,

שהניח משה,

ליהושע ופנחס בן אלעזר עמהם,

היה להם ללך,

לסנדרי ולפנחס,

היה להם ללך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם,

ולהגמיע בגדיהם למעלה מארקובותיהם,

ויחזרו בכל עיירות ישראל,

יום אחד ללכיש,

יום אחד לבית אל,

יום אחד לחברון,

יום אחד לירושלים,

וכן בכל מקומות ישראל.

וילמדו את ישראל דרך ארץ בשנה, בשתיים, בשלוש,

ועד שהתיישבו ישראל בארצם,

כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולמות כולן, שברא מסוף העולם ועד סופו,

והם לא עשו כן.

אלא כשנכנסו לארצם,

כל אחד ואחד מהם נכנס לחרמו ולעינו ולשדהו,

ואומרים שלום עלייך נפשי,

כדי שלא להרבות עליהם את הטורח.

למה לטרוח? נשב, נאכל, נשתה בבית,

כרמים.

הכל בסדר, למה לטרוח? ללכת,

ללמד דעת את עם ישראל.

כל השבעים אלף זה קולר תלוי בצווארם של הסנהדרין,

האנשים הכי מורמים מעם, ושל פינחס.

כך שאנו חכמים במשנה,

הווי ממעט בעסק ועסוק בתורה,

והביא שפל רוח בפני כל אדם.

ואם בטלת מן התורה, יש לך בטלים הרבה כנקדח.

וכשעשו בני בנימין דברים מכוערים ודברים

שאינם ראויים במעשי פילגש בגבעה,

באותה שעה ביקש הקב' להחריב את העולם כולו.

אמר הקב' ברוך הוא, לא נתתי לאלו את ארץ ישראל,

אלא כדי שיקראו ויישנו,

יעסקו בתורה כל עניין בזמנו,

וילמדו דרך ארץ.

כלומר, ללמד את עם הארץ את הדרך,

אשר ילכו בה עם מידות טובות שבה,

מלבד אלה המצוות אשר יעשו.

אמר הקב' ברוך הוא, לא כך כתבתי בתורתי,

אף על פי שאין בהם בישראל דברי תורה,

אלא דרך ארץ בלבד,

יקוים בהם ישראל הכתוב,

וירדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו.

זאת אומרת, אפילו אם אין תורה בישראל רק דרך ארץ, זה כבר מספיק לנצח את כל האויבים.

אבל אם תעשו את התורה והמצוות,

עוד יותר,

אחד מכם ירדוף אלף, ושניים מכם ינעיסו רבבה.

לפיכך, בגבעת בנימין,

שלא היו עוסקים בתורה ובדרך ארץ,

נתקבצו ויצאו למלחמה, ונהרגו בהם שבעים אלף.

ומי הרג כל אלה?

הווה אומר,

לא הרג אותן אלא הסנהדריה גדולה שהניח משה ויהושע ופינחס בן אלעזר.

זאת אומרת, הסנהדרין ופינחס הם האשמים בהריגתם

של כל השבעים אלף

שהיה להם ללכת ולכתת רגליהם

כל יום ממקום למקום וללמד דרך ארץ את העם.

פסוק במשלי

התרפית ביום צרה צר כוחך.

הצל לקוחים למוות

ומתים להרג אם תחסוך,

כי תאמר

הן לא ידענו זה.

הלא טוחן ליבות הוא יבין

ונוצר נפשך הוא ידע

והשיב לאדם כפעלו.

פירוש הפסוק

התרפית ביום צרה צר כוחך.

העניין מוסר על מה שהזכיר למעלה.

למעלה בפסוקים כתוב איש דעת מאמץ כוח

הנחשלים בעת צרה.

ואתה לא שמת לבך על פיקוח הנפשות.

לחשוב מחשבות

אם הימצא תימצא בידך דרך וסיבה

להושיע אותם יצר

ולהעמיד להם רווח והצלה במועצות על ידי עצות טובות.

בגלל זה צר כוחך יצר כוחך ואתה תענש על זאת.

ויעמודו לחיקך מידה כנגד מידה.

יש לאל ידך להציל ולאמץ כוח בדעת אשר חננך השם יתברך.

ואתה התרפית ושמת נפשך כאיש חלש ורפה ידיים.

על כן יצר כוחך במעשיך ולא תעצור כוח לעשות חי.

הצל לקוחים למוות

ומתים להרג אל תחסוך.

אם תחסוך להציל

לקוחים למוות

ומתים להרג

כי תאמר

הן לא ידענו זה.

אז תדע לך לא טוחן ליבות.

הוא יודע שהתרפית לחשוב מחשבות בדבר.

ואילו שטת עצות בנפשך ויגעת כפי השגת יד שכלך הסג תשיג והצל תציל.

אבל אתה התרפית

ביום צרה של חברך

אז השם יצר כוחך.

ונוצר נפשך הוא ידע

והשיב לאדם כפעלו

כי הקב' ברוך הוא יעניש אדם

על שעמד על דם אחיו

ונמנע לפקח על הצלתו

כאשר יעניש על מי שפועל חטאים.

על כן אמר והשיב לאדם כפעלו.

ומה שהזכיר את הפסוק ואומר הלא טוחן ליבות הוא יבין

ונוצר נפשך הוא ידע.

רוצה לומר

הלא אתה יודע שהשם יתברך משגיח על מחשבותיך

כי לא תוכל לתקן מידותיך וליבך בלי עזרתו.

ולכן אתה גם צריך שהוא ינצור את נפשך

כי אתה לא תתקיים בלי שמירתו.

והנה הוא יבין וידע שהתעלמת מלקוחים למוות.

לקוחים למוות זה כל החילונים

שהם בעצם לקוחים למוות, הם הולכים לגיהינום אם הם לא יחזרו בתשובה.

ואתה יודע שהם הולכים למוות אז למה אתה לא דואג להציל אותם,

נעזור להם,

נכיר להם את התורה וכו'.

אז רואים שמי שמוכיח הוא בעצמו ניצל,

אבל מי שלא מוכיח

הוא בעצמו יענש.

אכן הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

ובימים אלה,

לפני יום הדין הגדול והנורא,

שבו ישפוט הקדוש ברוך הוא את ביבי ואת כל הקבינט של השקורונה ואת כל אלה.

יש עוד הזדמנות

להציל את העם, להזהיר,

להוכיח

בכל התחומים הראויים

שלא ייכשלו ולא יתפתו אחרי

אלה שמשגים אותם מן הדרך,

וגם לקרב את אחינו בית ישראל,

להכיר את מה שהקדוש ברוך הוא עושה בעולמו,

ולמה באה עלינו הגזירה הזאת

של הדמיונות

והשקרים של עולם ומלואו, לא יאומן כי יסופר.

מחובתנו לעשות כל אשר לאל ידנו,

בין בתורה ובמצוות ובין בחדשות וירוס טבעי, לעורר את העם,

להכיר את השקורונה ואת מלך מלכי המלאכים,

אמן באמן.