עיקרי התשובה - העיקר השני - עזיבת החטא

בס"ד

להלן לשון רבינו יונה ז"ל בשערי תשובה: "העיקר השני - עזיבת החטא. קודם מתחרטים על כל העברות וחסרון המצוות. דבר שני - עזיבת החטא.

כי יעזוב דרכיו הרעים ויגמור בכל לבבו כי לא יוסיף לשוב בדרך הזה עוד. ואם און פעל לא יוסיף, שנאמר בישעיה נה, ז: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו" גם את המעשים לעזוב וגם את המחשבות הרעות.

'ודע, כי מי אשר חטא על דרך מקרה, כי התאווה תאווה ויחזק עליו יצרו ויתקפהו ולא נחלצו רעיוניו וחושיו בפגעו בו ולא מהרו לגעור בים התאווה ויחרב'. מה תהיה ראשית תשובה לאיש הזה? 

החרטה! 

אם אדם עשה מעשה שלא יעשה בדרך מקרה הוא לא רצה, בגלל שהתאווה התגברה עליו והיצר תקף אותו והוא לא נחלץ עם איזה רעיון בזמן שהוא פגע בו איך להימלט ממנו והוא לא מיהר לגעור בים התאווה. מה תהיה התשובה לו? קודם כל חרטה וישים יגון בלבו על חטאתו ולהיות נפש נענה ומרה כלענה ואחרי כן יוסיף בכל יום ישים יראת ה' בנפשו ויתן חיתת אלוקים בלבבו בכל עת, עד אשר יהיה לבו בטוח בה', כי אם יוסיף יעבור בו היצר ויפגשהו כפעם בפעם - לא יהיה כבר לבו נפתה עליו ויעזוב את דרכו.

אם יעשה כמו שאמרנו עכשיו ויבוא יצר הרע פעם שניה הוא כבר לא יפול בפח שלו.

איך הוא יעשה? חייב שיהיה יגון בלב, צער גדול על החטא שעשה, הוא צריך להרגיש כמי שאכל מרה לענה מאכל מר איך הוא מרגיש? אדם עושה עברה היא מרה כלענה, אחרי כן כשהוא עם יגון הוא יוסיף כל יום יראת אלוקים ויהיה פחד מה' בכל לבבו בכל עת, כי זה הדבר היחידי שישמור אותו לא ליפול עוד פעם! כי אם הוא נופל עוד פעם כבר קראנו קודם יוסיף חטאתו ופשעו ויגדל, אז לכן הוא יזהר שלא יחזור עוד פעם בתנאי ואם יש לו יגון אז ודאי שזה יכול להועיל לו.

אבל האיש המתייצב על דרך לא טובה תמיד, לא חאד שבא לו יצא ופיתה אותו, אחד שהוא תמיד עובר עברות, רגולר רוטינה אצלו זה, 

הוא ככה חי 'ככה אני מה אני ייעשה לא לימדו אותי אני ככה גדלתי מה אתה רוצה ממני'.

אך האיש המתייצב על דרך לא טובה תמיד וגבר על חטאיו והוא ושונה עוד פעם באוולתו ושב במרוצתו פעם אחר פעם פעמים רבות והוא אוהב את הרע! ואת מכשול עונו הפוך שם לנוכח פניו! הוא רוצה את המכשול עוון הוא רוצה, הוא רוצה עברות! והתאווה והיצר זה חפצו ומגמתו. מה עושה אדם כזה שרוצה לשוב בתשובה והוא היה במצב כזה של חילוני גמור שכל הזמן חיפש רק עברות? מה עושה אחד כזה?

ראשית תשובת האיש הזה: לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה, קודם כל להתנתק מהמצב שהוא היה, עצה טובה למי שהוא עדיין בחור ללכת דחוף לישיבה! למה? שם אין את החברים אין את הסביבה אין את ההשפעה, כרגע הוא מתמקד ברצון לשוב, נכנס לסביבה תומכת אוהדת מלמדת חובקת אוהבת שתעזור להדריך אותו כדי להגיע לדרך שהוא רוצה בה. 

אם הוא לא במצב כזה יתחבר לאנשים שחזרו בתשובה כבר הרבה זמן ויהיה במחיצתם ואפילו בשבתות אתם שיהיה לו קל כדי שיוכל להיתמך על ידם. 

אז צריך קודם כל לעזוב דרכו ומחשבתו הרעה ולקבל עליו קבלה שלא יוסיף לחטוא. אחרי שהוא סר מרע - יתחרט על עלילותיו הנשחתות וישוב אל ה'. על זה נאמר: בישעיה נה, ז: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ" מובטח לו שהקדוש ברוך הוא ירחם עליו!

המשל בזה - מי שאוחז שרץ טמא ובא לטבול במקוה ולהטהר, צריך להניח השרץ תחילה בצד ואחרי כן ייכנס למקווה יטבול ויטהר. אבל אם הוא נכנס למקוה עם השרץ בידו עוד טומאתו בו הטבילה לא תועיל לו. 

והנה עזיבת מחשבת החטא – כשאתה עוזב את המחשבה של החטא, אז זה נקרא שאתה משליך [את העכבר!] את השרץ הטמא ואת החרטה שאתה חטאת והווידוי והתפילה – יהיו במקום הטבילה. 

והיה כי יבואו יסורים ומכאובים על הרשע אשר תמיד כל זממיו להתהלך באשמיו, יווסר בתחלה וישוב מחשבתו הרעה אשר חשב ויכרית מעבדיו מידיו. והמשל בזה - לעגל אשר יכוהו במלמד הבקר לכוון תלמיו; כן המתיצב על דרך לא טובה, יקח המוסר תחלה לעזוב דרכי מות ללכת דרך ישר, כמו שנאמר (ירמיה לא, יז): "שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד".

עוד נאמר אחריו (ירמיה לא, יח): "כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי" רוצה לומר, כי אחרי אשר יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר - ושבתי מדרכי הרעה - נִחַמְתִּי אחרי כן ואתחרט על מה שעבר מדברי עונותי. והנה נתבאר לך מזה כל הענין אשר בארנו.