זכותו של מזכה הרבים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

איפה אחיך?

זה כהן זה?

נציב יום

בעילום שם

אמן

זכותו של מזכה הרבים

כל המזכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו.

משה זכה וזיכה את הרבים,

זכות הרבים תלוי בו.

זאת אומרת, כל המצוות שכולם עושים שייך לו.

בספר חסידים

על הפסוק אמרו צדיק כי טוב

כי פרי מעליליהם יאכלו

התחיל בלשון יחיד

אמרו צדיק

וסיים בלשון רבים

כי צדיק שזיכה את הרבים

יש לו חנק

עם כל אחד ואחד בגן עדן.

כי פרי מעליליהם יאכלו את כל מי שהוא זיכה

ועשה מצוות והם קיבלו גן עדן

מגיע לו חלק עם כל אחד ואחד בגן עדן שקיבל.

משתלם, לא?

כל המזכה את הרבים

אין חטא בא על ידו

מן השמיים שומרים עליו

שלא יבוא לידו חטא

שלא יהיה הוא בגיהינום

ותלמידיו בגן עדן

ומזכה את הרבים

ועושה אותם צדיקים.

הולכים בדרך השם אז שומרים אותו מן השמיים שהוא לא יחטא. למה? אם יחטא, יהיה בגיהינום.

זה לא יפה.

הרב שלהם יהיה בגיהינום, והם יהיו בגן עדן.

אז הוא דאג שיהיו בגן עדן שומרים עליו שהוא יהיה בגן עדן ולא יהיה בגיהינום.

אין שמירה לשום צדיק בעולם

חוץ ממזכי הרבים

שהמשנה מבטיחה שכל המזכי הרבים אין חטא בה על ידו.

המשנה באבות אומרת את זה, ביום הדף פייזן פז פז

בתוספות ביבמות קט.

כל זה מדובר דהיינו מלבד אם היה רע מקודם שלימד לאחרים.

אבל אם הוא היה רע מקודם לימד לאחרים אין את הכלל הזה.

בפירוש רבנו יונה במסכת אבות שם

כשאדם עושה זכות גדול כזה

מידת הדין נותנת לשלם שכר גדול כזה

שלא להביא חטא על ידו ולא הרהור עבירה.

וזהו שכרו של שכר מצווה מצווה.

זאת אומרת אפילו מידת הדין נותנת לשלם,

מסכימה,

לשלם שכר גדול שלא יבוא לידי חטא

ולא להרהור עבירה.

במסכת שמחות

פרק ח',

רבי עקיבא אמר על בנו שמת

יודע אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים.

כבר דיברנו על זה כמה פעמים,

שרבי עקיבא מוכיח

שמי שמזכה את הרבים

הוא בן העולם הבא.

אין הבטחה

לאף אחד לעולם הבא.

כך גם אומר רבנו בחייה

בשער הביטחון.

הבאנו את זה גם כן כמה פעמים.

שמי שמזכה את הרבים, מי שמחזיר בתשובה הוא בן העולם הבא ודאי.

זה ודאי.

למה אומר רבי עקיבא? כי מגלגלים זכות על ידי זכאי. מה פתאום זיכו אותו שיהיה בעל זכות?

מגלגלים על ידו זכות, זה מן השמיים.

ומה כתוב? שמגלגלים זכות על ידי זכאי.

זאת אומרת, רק מי שהוא זכאי בשמיים, מגלגלים זכות על ידו.

ועיין באור החיים הקדוש

על הפסוק, גם זה אמרנו כבר בעבר,

אדם כי יקריב מכם קורבן אדוני.

הוא אומר,

יש לפרש הכוונה לצוות,

להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל לעבודת השם.

והגדיל זכר המזכת הרבים,

שאין חטא בא על ידו,

כי ישמרהו אדוני משגיונות.

אדם כזה,

אין צריך להביא לא נדר ולא נדבה,

גם אין מציאות להביא לא חטאת ולא אשם,

שאי אפשר לא לחטוא,

כי יש עליו שמירה.

אז שומרמן צריך ממנו נדר נדבה.

זה שהוא מקרב לי את הבנים שלי, זה הדבר הכי גדול שיכול להיות. לזאת מתאווה השם יתברך, כך כתוב שם.

ולחטוא הוא לא חוטא,

אז הוא לא יצטרך להביא לא קורבן אשם ולא חטאת.

והשם שומר אותו משיגיונות.

בש״ס לא יודעים את זה.

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם בעת, כתוב.

זאת אומרת, כמו שהכוכבים הם מאירים לעולם בעת, כך מצדיקי הרבים.

מזור הקדוש, פרשת לך לך, כתוב על הפסוק, ואת הנפש אשר עשו בחרן.

הרי אברהם מגייר אנשים, ושרה מגיירת נשים.

אז כתוב, לכל מן זכות הטל יבה ולא עדי מיניה.

זאת אומרת, הזכויות תלויות בו ולא סרות ממנו. מאיפה אנחנו לומדים?

מאת הנפש אשר עשו בחרן.

זכות הדינון נפשי נבוא אזיל עימד, אברהם, תמיד הלכו הזכויות של כל הנפשות שהיה עושה אברהם,

הולכות איתו.

לעולם לא יסורו ממנו הזכויות האלה. אפילו שאחרי שני דורות,

הפרקי דרבי אליעזר אומר שאחרי שני דורות לא נשאר אחד מהבעלי תשובה.

כולם חזרו לסורם

של אברהם אבינו,

אבל את מעלתו הוא קנה.

זה לא סר ממנו לעולם.

זאת אומרת, גם אם יתהפכו הבעלי תשובה

ונהיו לגמרי אאוט,

הוא לא מפסיד את מה שהוא השקיע ומה שעשה.

לעולם ועד.

בדרשות רבנו יונה,

פרשת לך לך,

כתוב דטוב עיינו יבורך

זהו אברהם אבינו

שנדבה רוחו אותו ללמוד ולהועיל ולקנות נפשות לאדוני.

זה נקרא טוב עין.

ועל כן יתברך אברהם אבינו בכל הברכות,

ככתוב העסך, לגוי גדול

ואברכך ואגדלה שמך ואהיה ברכה.

בעברך מברכך ומקללך האור.

הקדוש ברוך הוא מקלל את כל אלה שמקללים את אברהם.

מי שמזכה את הרבי מחזיר בתשובה,

כל מי שמקלל אותו, הקדוש ברוך הוא מערער אותו.

אתמול שלחו לי שארה ואחד

במצב מסוכן,

ומבקשים שאני אמחל לו כי הוא דיבר נגדי וכו' וכו'.

ונברחו בך כל משפחות האדמה.

זכה אברהם אבינו שכל משפחות האדמה נברחו בו.

גם היו מברכים את זרעם שיהיו כמו אברהם. זאת אומרת, גם הגויים.

וזהו הטעם שציווה אותו הקדוש ברוך הוא לעלות לארץ ישראל,

כדי שיעשה את המעשים האלה בארץ הנבחרת.

זה אחר שהקדוש ברוך הוא בחר בו כשראה את כוונתו ואת מעשיו.

אז בהתחלה הוא היה אב לארם בארם,

לכן הוא נקרא אברהם.

ואחר כך

הוא נקרא אברהם, אב המון גויים.

ואז הוא אמר לו,

תעלה לארץ ישראל.

אז זוהר הקדוש אומר

שבפרשת לך לך שאברהם אבינו דומה לצלוחית של פלייתון.

זה מין בושם שמדיף ריח,

אבל בהיותו עומד במקומו אינו מדיף ריח.

אז כשהוא היה בארם במקומו,

אז הריח הוא סביבתי, כאילו, בסדר.

כמו אלה ששמים את הקנים האלה בתוך הבית, בתוך בושם כזה, וזה מדיף ריח והופכים אותם כל פעם.

אבל זה לא מפיץ הרבה ריח.

אבל אם אתה הולך עם הצלוחית ממקום למקום, אם אברהם הולך ממקום למקום, אז הריח מתפזר בכל העולם.

אז השם אמר לו בהתחלה כך וכך וכך.

מזה אני למדתי, כשלמדתי בזוהר את פרשת לך לך, הייתי בקרב התימנים,

ואז הבנתי שאני צריך לקום וללכת משם.

הייתי שם איזה שש שנים בערך רצוף.

הייתה מהפכה גדולה של תשובה.

ואחר כך, ככה, השם נטל לי את ההבנה מתוך הקריאה, בתוך זה, שזה כבר ביום ראשון קמתי ותיק-תיק, באתי לפה, לבני ברק, מצאתי דירה.

אחר כך עבדתי בראש העין גם כן כמה שנים.

ואחרי זה, לכל העולם. יא חביבי, נהיה בלאגן.

כתב בספר חובת הלבבות בשער אהבת השם, פרק ו', שזכות המאמין

אפילו מגיע למעלה הכי גדולה בעבודת השם,

ואפילו יגיע קרוב למלאכים במידותם הטובות,

אינם כזכויות

של מי שמורה בני אדם לדרך הטוב ומיישר הרשעים,

שזכויותיו נכפלות בעבור זכויותיו בכל הימים ובכל הזמנים.

ועוד שם הוא אומר, מי שמתקן נפשו

ונפשות רבות,

תכפל זכותו כפי זכויות כל מי שמתקן לאלוקים.

זאת אומרת, אדם, נגיד, הוא בעצמו 60, 70, 80 אחוז.

לא הגיע ל-100 אחוז, אבל הוא מתקן אחרים.

נגיד, הוא עושה עוד אחד 60 אחוז, והוא 60 אחוז, כמה הוא נהיה? 120 אחוז.

זאת אומרת, ולא רק זה, כל מי שהוא מתקן לאלוקים,

וכל מצווה שהשני עושה,

אפילו שהוא עושה אותה לא בשלמות,

הוא מקבל 100 אחוז.

כשהוא עושה מצווה,

אז איכשהו הוא עשה את המצווה. עשית אותה 60 אחוז, זה ערכה.

אבל כשאתה אומר לשני לעשות מצווה, ואתה מלמד אותו איך עושים את המצווה, והוא לומד ממך שעושים מצוות,

אפילו שהוא לא עשה 100 אחוז, אתה הורית לו איך לעשות 100 אחוז. זה שהוא עשה פחות,

הוא מקבל את ה-100 אחוז.

כמו שהאישה שולחת הבעל ללמוד.

אפילו אם הוא נמנם, היא מקבלת שכר מלא. הוא לא, היא כן.

כתוב שלום רב לא אוהבי תורתך ואין למו מכשול זה הנשים

שהם אין למו מכשול של ביטול תורה

הן רק מקבלות שכר מלא היא הסכימה שבעלה ילך ללמוד מעודדת אותו והכל אשריה

מאה אחוז

אפילו אם הוא טמבל היא מקבלת

ובכן

כתב רבנו בחיה באבות שאף אם הגיע בעבודת השם יתברך

למעלת המלאכים

לא יעלו זכויותיו למי שמזכה את הרבים

שהרי כל זכויותיהם בסיבתו.

אלקנה זיכה את ישראל ומכריעה נקף זכות

וחינך אותם במצוות

וזכו רבים על ידו אמר לו הקדוש ברוך הוא אני מוציא ממך בן

שיכריע את כל ישראל לכף זכות

ויזכו רבים על ידו

הלמדת בשכר מעשה אלקנה שמואל

זה מובן בתנא דבריהו מה היה עושה אלקנה?

היה עולה לרגל באותם זמנים לא היו עולים כל ישראל לרגל

אז הוא היה הולך ולן ברחובה של עיר

ושואלים אותו למה אתה זה? בוא תיכנס, תיכנס, לא, לא, אני פה, לא, אז למה אתה פה? כי אני עולה לרגל לירושלים, אולי אתם רוצים גם לבוא איתנו בדרך נהנה זה וזה

שנה ראשונה על החמש משפחות אחר כך, חמש עשרה משפחות, עד שעלה את כל ישראל לרגל

כל פעם היה עובר ממקום למקום וככה עושה

אלקנה זיכה את הרבים

ומכריע את כולם לכף זכות

וחינך אותם במצוות

וזכו רבים על ידו

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אז אני אוציא ממך בן

שהוא יכריע את כל ישראל לכף זכות ויזכו רבים על ידו

ומה היה?

בזכות מעשה אלקנה, שמואל הנביא.

מה היה עושה שמואל הנביא?

היה סובב גם כן כל שנה את כל ישראל ומלמד אותם תורה.

וצדקתו עומדת לעד.

זה המזכה את הרבים.

כתוב בספר חסידים שמחים.

‫-יותר עוון ההורג מזכה הרבים מאדם אחר,

‫כי ריבו קודם לאביו לפדותו,

‫שהביאו לחיי העולם הבא.

זאת אומרת, אם אדם הרג מי שמזכה את הרבים,

‫העוון שלו יותר מהריגה של מישהו אחר.

‫אז כל הרשעים שיצאו נגדי, עוונם יותר גדול ‫מהרוצחים הכי גדולים, כמו שהסברתי בהרצאות.

למה?

כי הוא מביא אותם לחיי העולם הבא.

‫זה לא כמו אבא שהביא אותו לחיי העולם הזה.

‫אז לכן עוונם גדול יותר מהרוצחים ‫הכי שפלים שיש.

‫כתב בבכור שור ובפרים מגדים,

‫שהמזכה את הרבים יש שכר גם בעולם הזה.

‫וכתב החתם סופר על התורה,

‫שמה הטעם שלו שייך

‫שמרוב טובה הוא יהיה חטא?

‫הרי אם ייתנו לו שכר בעולם הזה,

‫אז יש סיכוי שהוא יהיה חטא,

‫כמו שכתוב, וישמן ישורון ויבעט.

‫אז הוא אומר, על מזכי הרבים אין חשש כזה,

‫כיוון שהוא מובטח מחכמים זיכרונם לברכה ‫שאין חטא בעל ידו.

‫הצדיק היותר מעולה

‫הוא כשמואל הנביא,

‫שהיה מסבב כל ארץ ישראל ‫ללמד את ישראל תורה ומצוות

‫בכל שנה ושנה.

‫המדרגה השנייה

זה הצדיקים הקבועים לתלמוד תורה, ‫ללמוד וללמד,

‫לאורות משפט.

‫זה כמו הסנהדרין,

‫שמבקש השם בא אליהם.

‫הם לא זזים ממקומם, אפילו שהם הסנהדרין, ‫והם הכי גדולים בישראל.

‫זכותם פחותה מזכות שהוא צדיק כמו שמואל.

‫מי שנוסע להרצאות ממקום למקום כל הזמן,

‫זכותו גדולה משל הסנהדרין,

‫כי הוא הולך עליהם,

‫ואילו הסנהדרין, הם יושבים בירושלים ‫ובאים אליהם.

‫השם פנה אל שמואל,

‫ואילו משה היה צריך לבוא אליו.

‫ואפילו שמשה,

‫הוא לא היה צריך ללכת ולחזר ‫אחרי ישראל, ‫כי כולם היו סביביו.

‫אבל בכל אופן, אתה לא טרחת.

‫אז לכן היה צריך לבוא אל השם,

‫ולא הפוך כמו שהשם בא אל שמואל.

‫הכת השלישית

זה אלה שלומדים תורה לעצמם ‫כמו אברכים,

‫והם לא פועלים לזכות את הרבים,

‫זו מדרגה שלישית של צדיקים.

‫כמובן שכולם עושים את מצוות השם, נשמע.

‫בזוהר הקדוש כתוב שמזכה את הרבים,

‫הוא מוציא יקר מזולל,

‫הוא בכלל מחיה מתים.

‫הוא נקרא מחיה מתים.

‫וגם הראשית חוכמה אומר שבתפילת 18, ‫שאנחנו אומרים מחיה מתים, ‫אחד מהמחיה מתים, ‫מתוך שלושה-ארבעה שאנחנו מזכירים שם,

‫זה על לאחיות נפשות.

‫ורבי יונתן אייבשיץ אומר,

‫שמי שמחזיר בתשובה, ‫מעלתו יותר מאליהו הנביא ואלישע הנביא, ‫שיחיו מתים.

‫כי הם אחיו את הגופות,

‫והוא מחיה את הנשמות,

‫שזה מעלה יותר גדולה לאין ערוך.

‫והוא אומר, זה מחיה המתים,

‫ממש.

‫כי אם אתה מחיה מת, בסדר, ‫אז עשית לו אחייה, הוא מת. ‫הוא מת היה ואחיית אותו, כל הכבוד.

‫זה לא אומר שהוא בן העולם הבא.

‫אבל אם אתה אחיה את הנפש מישראל ‫על ידי חזרה בתשובה,

‫הוא גם בן העולם הבא, ‫והוא גם יקום בתחיית המתים,

‫אז אתה מחיה מתים.

‫וזה לשון סדר-היום.

‫מה תועלת לעם

בשוב היחידים?

‫כי התועלת להם לבדם,

‫מאחר שרוב העם אינם חוזרים בתשובה.

‫אלא כל ירא וחרד את דבר ה'

‫צריך לאסוף אנשים ריקים ופוחזים,

‫לקרבם אל אביהם שבשמיים,

‫ובזה תעלה ארוחה ומרפא ‫לכל מכותינו ולצרותינו של כל ישראל.

‫ואלו המחזיקים בדת להקים אותה ולהרימה,

‫הם נקראים עמודי שמיים,

‫המעמידים את כל העולם כולו.

‫יש להם זכות כמשה רבנו עליו השלום בדורו,

‫אשר זכה וזיכה את הרבים,

‫מהם מוציאים יקר מזולל

ויש מאין,

‫והם השותפים לבורא עולם בבריאת העולם בהעמדתו.

‫אבל להיסגר בתוך ביתו,

‫ללמוד או לעסוק בחפצי שמיים,

‫לא זו הדרך הרצויה בעיני ה'.

‫עתיד ליתן דין וחשבון על ככה,

‫אחר שהיה בידו להשיב רבים מעוון,

‫ולהציל לקוחים למוות

מרוב רשעתם,

‫ולהחיות את נפשם

‫בחינו אשר חננו השם

ולא עשה.

‫הנה גרם את כל הרעה אשר תבוא, חס ושלום,

‫לאחר שלא הזהירם.

‫וזה מה שאמר השם על ידי יחזקאל הנביא.

‫ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיותו,

‫הוא רשע בעוונו ימות,

‫ודמו מידך אבקש.

‫וזה היה דרך כל החסידים הראשונים,

‫שהיו מקהילים קהילות ברבים ‫לדרוש להם את דבר השם.

‫ונמצא זכות כל אותם תלמידים,

‫או אותם אנשים הנאספים עימו,

‫תלוי שכר שאין לו ערך וקצבה ‫אשר עין לא ראתה.

‫לכן נקרא גם שלמה המלך קהלת,

‫על שם שהיה מקהיל קהילות ברבים, ללמדם תורה.

‫וזה עניין הדאגה והיגון,

‫אשר צריך האדם הירא ‫להיותו דואג יום תשעה באב,

‫על חילול השם וחילול תורתו וחורבן ביתו ‫ובזדת עמו ושפלותו כל הזמן הזה.

‫ומתוך כך יתני ליבו להשגיח ‫בעניין זה לבקש ולחפש,

‫לדרוש ולחקור איזה דרך ‫נעלה ונצליח בעניין זה,

‫ובזה צריך אדם להשגיח ולרדוף אחריו.

‫ואם לא בר הכי, אם הוא לא יכול, ‫הוא לא ראוי לכך, הוא בעצמו,

‫ישתדל לפקוד ולצוות למישהו בר הכי,

‫שיעשה מכל הזכות תלוי בו,

‫כי הכול הולך אחר המעמיד.

‫אז גם מי שדוחף לעשות הרצאות, ‫לחלק דיסקים, לעורר, ‫לחזיר בתשובה וכולי,

‫כל זה שייך לו.

‫בקדושת הלוי פירשת מאמן.

חכמים זיכרונם רכה באבות

אל תפרוש מן הציבור

ואל תאמין בעצמך עד יום מותך

שאל תפרוש מן הציבור להתבודד ולהיפרש מהם

כי אם תראה לזכותן, להשיבן בתשובה שלמה

ורק אז תוכל להאמין בעצמך עד יום מותך שלא תחטא

כי כל המזכה את הרבים

אין חטא בעל ידו

ואז ודאי ישמור אותך השם יתברך מן החטא

ועל דרך זה כתב גם בישמח

משה

על הפסוק ויתב אלוהים למיילדות

ועוד נראה לפרש

מעיין מה שפרש בזה גם בספר עצי חיים, פרשת עקב,

דף קו יו דלת.

אז בואו נראה מה אומר החתם סופר

בהקדמה

לשו״ת חלק יו״ד, יורה דעה הנקרא פיתוחי חותם.

יתברך היוצר והשתבח הבורא

אשר בחר באומה נבחרה

אוהבי מצוותיו ושומרי תורתו

יעקב בחר לו יאה ישראל לסגולתו

בני ישראל עם קרובו

זרע אברהם אוהבו

כמו שכתוב בישעיה מ״א

ועתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי

ולמה זו חיבה יתרה נודעת לאברהם אבינו עליו השלום

משאר אבות העולם שקרא אותו המקום בשם אוהבו

לא נאמר יצחק אוהבי, יעקב אוהבי, נאמר אברהם אוהבי, למה לא נקרא ככה

ולא להם?

ברור העניין הזה נודע לנו ממה שאמר השם בבראשית יח״

כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו

ושמרו דרך אדוני.

ידעתיו אומר רש״י זה לשון חיבה.

הורה בזה

כי נפלאת אהבת השם לאברהם אבינו עליו השלום

על שלימד דעת את העם וקרבם לעבודתו

והיא שעמדה לו יותר מכל מעשה הטוב

וזכות הנפש אשר היה לו לעצמו.

זאת אומרת,

זה עמד לו יותר מכל המעשים הטובים שלו בעצמו

וגם הזכות והזכות של הנפש שלו, כל מה שעמד על עצמו,

יותר מזה עמד לו זה שהוא הראה את הרבים

להתקרב אל הבורא.

כי באמת

גם לפניו,

לפני אברהם אבינו, היו יחידי סגולה

אשר ידעו את השם

בדעת דרכיו יחפצו ובאהבתו ישגו תמיד.

מי לנו גדול מחנוך

אשר מעוצם תשוקתו ודביקתו בשם נתפרדה חבילה

חברת ארבעה יסודות

הרי אדם מורכב מאש, מים,

רוח עפר

וחדל מהיותו אדם

ונתעלה להיות מלאך כאחד מצבא מרום במרום העומדים לפני פני המלך לשרתו

ככתוב ועיננו כי לקח אותו אלוהים

ועלה חי

למעלה והפך להיות שר הפנים מתת.

ולא מצינו באברהם אבינו עליו השלום שנזדכך אף ריריותו כל כך.

אברהם אבינו מת כשאר אדם

והוא לא עלה עם גופו לשמיים.

אבל זה לא מצד חיתות וחסרון נפשו

שלא הגיע אברהם למעלה הזו. לא!

כי אם אברהם אבינו עליו השלום היה עושה כאשר חנוך

להתבודד עצמו מחברת בני אדם,

התעלה גם הוא להיות ממלאכי אל.

ואשר לא עשה כן כי הוא התבונן בחוכמתו כי לא

באלה חפץ השם שישלים האדם את נפשו לבד ואת אנשי דורו ישאיר אחריו תרבות אנשים חטאים ומכעיסי השם.

כמקרה אשר קרה לדורו של חנוך

בדור המבול.

הניסיון הזה לימד אותו את אברהם אבינו כי טוב לאדם למעט בהשלמת נפשו,

למען רבות כבוד השם

למעט את מורדיו

ולהרבות עבדיו ויודעיו.

כי מה ייתן ומה יוסיף האדם

אם יוסיף מלאך אחד

על אלפי רבבות מלאכי מעלה?

על השם בורא וממציא כהנה וכהנה מלאכים חדשים לבקרים.

ואם כה יעשו יחידי סגולה בכל דור ודור

יימצא אחד מני אלף קודש לשם

ורוב העם מקולקל.

אז הארץ תשם

מלשון שממה מרעת יושביה וחפץ הבריאה

תשארה מעל.

בדבר זה תתחייב צורת האדם נשמת שדי אשר ברכו

אז מעלה הנכונה שיעבור לו האדם

להשפיע ולהיטיב לזולתה תמיד כמעשה הנפש.

ועל זה הזהירנו השם יתברך ולימדתם את בניכם

ואת בניהם ילמדו

וכדומה מצוות התוכחה

הוכח תוכיח את עמיתיך

כי אלו המצוות מורים לנו

כי לא תושלם חפץ הבריאה אם ישלים האדם את נפשו לבדו

ולא ישלים את נפש זולתו.

והזהירו באבות ועמידו תלמידים הרבה

וגם אהרן התפאר במידה זו

אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.

והאוחז במידה זו

מראה אהבתו אל אדוני ביתר שאת וביתר עוז

כי מדרך אוהב את המלך להתאמץ ולהשתדל בכל האפשר

להכניס בני אדם תחת עול מלכותו ולהרבות לו עבדים כיד המלך

ביען כי זכה אברהם אבינו עליו השלום למידה זו

טרם ציווה השם עליו

רק משכלו ומדעתו עמד בראש כל חוצות

בנה מזבחות וקרא בשם השם

העמיד תלמידים הרבה

את הנפש אשר עשה בחרן

ולכן

לא יאות להיקרא אוהבו של המלך יתברך שמו

זרע אברהם אוהבי

וכי גמול נפשו

השיב לו השם

וחלף אהבתו אל השם

היה אהבת השם אליו

וזהו שהודיענו יתברך שמו באומרו כי ידעתיו אהבתיו

למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם

עד כאן נשון קדשו של החתם סופר

זאת אומרת

מעלת אברהם אבינו למעלה ממעלתו של חנוך

שהפך להיות מלאך

כי הבין בשכלו

מה טוב לקדוש ברוך הוא שיהיה עוד מלאך הוא יוצר אותם בשנייה

אז הוא צריך עוד מלאכים

וכל העם יישארו אהבלים

הוא רוצה שאתה זכית, תזכה את הרבים

זה הבין אברהם אבינו מעצמו

ואמרנו שספורנו אמר

שלא יתברך יצחק אבינו

לא יתברך מפי הקדוש ברוך הוא רק בזכות

אברהם אביו פעמיים

רק אחרי שהוא אחז בדרך אביו

וגם קרא בשם השם

אז הוא נתברך על ידי השם

זאת אומרת גם יצחק אבינו שעולה תמימה לא ראוי לברכות

עד שהוא נהיה כמו אברהם אביו

כי הוא אחז שהעבודה שלו היא עבודה אחרת משל אביו

אז זאת אומרת זה לא נכון,

כולם צריכים לפעול בשביל זיכוי הרבים

וגם מי שלא יכול יורה,

יפעל, יעשה למען שאפשר יהיה נזקות הרבים

באשריהם של כל התורמים

שזכו לתרום

לארגון שופר מאז ומעולם

בשביל להקים עולה של תורה בארץ ישראל ובעולם

זה מחזיק את העולם כולו

בכסף קטן

אנשים הצליחו להפוך עולם

ויש להם חלק

כפי מה שהם תרמו

באופן היחסי

אז זו פעולה שאדם יכול לזכות את הרבים

אומר הרמב״ם

שמצוות ואהבת את השם אלוקיך אי אפשר לקיים אם אתה לא מחזיר בתשובה, אם אתה לא מעורר את האנשים גם כן

זה לא נקרא מצווה בשלמות

ואהבת זה שיהיה גם מאהיב את השם על הבריות

לא ורק ואהבת אתה

אלא ואהבת תהיה מאהיב

כמו אברהם אבינו שנאמר עליו ואת הנפש שעשו בחרן ככה הוא כותב בספר המצוות מצווה ג'

זאת אומרת מצוות אהבת השם בשלמות זה רק מי שגורם גם לאחרים לעבוד את השם יתברך

אבל אם הוא דואג רק לעצמו הוא לא אוהב השם ממש

ובעוד מקום בחתם סופר פרסות קדושים על הפסוק קדושים תהיו

אומר שלא תמה דהיינו לקדש עצמו בלחוד ולהישב בבדידות ובפרישות מבני אדם

ואין זה רצון הבורא שצריך לקרב אחרים לעבודת השם יתברך

רק איזה קדושה בחר השם יתברך

דבר אל בני ישראל קדושים תהיו

שיהיה מעורב בין הבריות ולאוהביו ולהתחבר עמהם ללמדם בינה והשכל בתורת השם לקרבן לתורה

דבר אל בני ישראל מה לדבר קדושים תהיו תהפוך אותם

בפנים יפות פרשת תישא אומר חכמים זיכרונם לברכה אמרו

אם הרב דומה למלאך השם צבקות יבקשו תורה מפיהו

למה מלאך הוא בחינת עומד

אבל אדם

יכול להתעלות ממדרגה למדרגה גבוהה יותר

ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה

עומדים האלה זה מהלכים שנאמרו שרפים עומדים לא ממעל

אז אדם יש לו מעלה של ללכת

אם בחוקותיי תלך הוא כל הזמן הולך יכול לעלות

ומלאך עומד

חכמים אומרים לנו שאין ללמוד תורה רק מרב שאינו מביט על הצלחתו העצמית

אלא מביט על תועלת התלמידים

אפילו שזה מונע ממנו לעלות במדרגות יותר גבוהות

אם הרב דומה למלאך

שמה המלאך עומד

תורה יבקשו מפיהו

כי הוא לא דואג לאינטרס שלו

הוא דואג לאינטרס של הרבים

ממילא זה על חשבון העלייה שלו כי אם הוא לא יתעסק עם הרבים אז הוא יכול להתעסק בעצמו יותר ולעלות יותר

אבל הוא רוצה להתעסק עם הרבים בשביל קרבן נהבים שבשמיים

אז הוא נקרא למעלה

וזה מה שאומר

ממנו לומדים תורה

אם הרב כמלאך מסכים להיות בחינת מלאך בבחינת עומד תורה יבקשו מפיהו

סיפרתי לכם פעם

שהרב אורטנר

זכרונו לברכה רבה של לוד

פעם הגיע להרצאה שלי בלוד

הוא היה בבית קולנוע

היה שם למעלה מאלף איש מפוצץ

והוא יושב על הבמה והוא דיבר לפניי רב העיר

אז הוא אמר את הפסוק הזה

הוא אומר עכשיו הבנתי מה זה

אם הרב דומה למלאך השם צבקות תורה יבקשו מפיהו

עכשיו הבנתי

מה הבנתי?

הוא אומר בדרך כלל כשרבנים מגיעים לאיזה אירוע אז הם

תן לי לדבר תן לי לדבר הם רוצים לדבר מבקשים שייתנו להם לדבר הם שולחים פתקים תן לי לדבר תזמין אותי

הוא אומר אבל פה אני רואה שתורה יבקשו מפיהו לא הוא מבקש תן לי לדבר

כולם באים בשביל לשמוע אותו

זה תורה יבקשו מפיהו מתי זה? אם הרב דומה למלאך השם צבקות אז תורה יבקשו מפיהו

בספר נועם מגדים פרשת קורא חוקת מפרש מאמר חכמים זיכרונם לברכה

גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה

שלא יאמר הצדיק למה לי הצרה הזאת לומר תוכחה ברבים

טוב לי להתבודד ביני לבין עצמי לעמוד השם יתברך

על זה אמרו חכמים גדולה הכנסת אורחים

מי שמכניס בני ישראל תחת כנפי השכינה זה יותר גדול מקבלת פני השכינה

ממה שהאדם יכול להגיע על ידי קבלת פני שכינה

וסיפרתי לכם שרבי ישראל סלנטר זכר לצדיק וברכה היה צדיק נסתר בהתחלה

ביום אחד הוא עשה חשבון ככה הוא אמר

מה יכול להיות אם אני אהיה צדיק נסתר

אז אני אזכה לגילוי אליהו הנביא

ומה זה גילוי אליהו הנביא לעומת זיכוי הרבים

אז הוא החליט להפסיק להיות צדיק נסתר ויצא לעם ותראו מה הוא עשה איזה מהפכה בכל העולם כולו

אז מה יותר

בספר אור לחיים פרשת נוח

מביא

בשם מגיד שהכתוב אומר צדיק

כתמר יפרח

מי זה צדיק?

שהוא כתמר יפרח שעושה פירות שמשיב רבים מעוון

כארז בלבנון

ישגה

אל תקרא ישגה

אלא ישגה

ארז בלבנון הוא עומד ככה זקוף אבל אין לו נופים שנוטים

ומביא פירות

אז הוא גבוה ארז והארזים

אבל אומר צדיק זה מי שהוא כתמר יפרח הוא פורח לצדדים

הוא מצל על אחרים

הוא מאכיל אותם פירות

זה נקרא צדיק

אבל אם הוא כארז בלבנון זה טעות, איש גא

זה לא עבודת השם

בספר חסידים סימן רצדיק

אומר שאם על ידי לימוד עם תלמידים הוא מתבטל מלימודו יותר מלפנים

זה סימן

שאין הקדוש ברוך הוא חפץ שילמוד עם התלמיד

וידחהו מלפניו

נראה שהכוונה

שמתבטל על ידי כך לדברים בטלים

זאת אומרת אם הוא לומד עם תלמידים ומתבטל מלימודו יותר מלפנים הכוונה בדברים בטלים

לא הכוונה שמתבטל מה שאינו יכול להשלים את עצמו

במעלות בידיעת התורה

זה לא נקרא מתבטל

בהפוך כתוב שמי שמזכה את הרבים במעט זמן יבין

מה שאחרים ייקח להם הרבה זמן

למה? בגלל שהוא בזבז את הזמן לרבים השם מחזיר לו

שלא יתפספס לו

ויוכל ללמוד יותר מהר

כתב הגאון מווילנה במשלי יב

המוכיח את חברו

והטיף את מעשיו

אז כל המצוות שיעשה הם על ידו

וייטול שכר כמו העושה בעצמו

ואם לא יישמע לו

אז נוטל את הטוב ממנו

כמו שאמר הארי זיכרונו לברכה

אז תארו לכם כמה זכויות יש לי

רק על זה שהזהרתי את כל העם שלא יאכלו נבלות וטרפות והם לא שומעים, חלק לא שומעים

כל הטוב המגיע להם אני מקבל

ככה אומר הארי זיכרונו לברכה

למה? כל אדם יש לו

חלק בגן עדן

וחלק בגיהינום

אם זכה נוטל חלקו בגן עדן,

לא זכה בגיהינום

אז ככה

כתוב שאם הוא זכה נוטל חלקו בגן עדן, מה עם חלקו של גיהינום?

הולך לארשיים

אם הוא לא זכה

אז הוא הולך לגיהינום, ומה עם חלקו של גן עדן?

הולך לצדיקים

אז אם אני בא לתת לו את הגן עדן שלו

אני אומר לו, אתה הולך לעשות עבירה, תיזהר,

אתה תפסיד את גן העדן.

לא שומע,

לא שומע, אז אני מקבל את גן העדן שלו, הוא ויתר.

על זה אומר הארי זיכרונו לך, הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא.

אז הוא אומר פירוש נפלא.

מה זה הוכיח תוכיח? תוכיח אותו לטובתו באמת שהוא יקבל גן העדן, אבל לא בשביל שהוא יישא עליו חטא.

איזה חטא?

הוא לוקח את הגיהינום שלך גם.

אתה לוקח לו את הגן העדן,

ואתה, בגלל שאתה צדיק, הרי מה יהיה עם הגיהינום שלך? הוא הולך לרשעים. לאיזה רשעים? אלה.

באיגרת המוסר לרבי ישראל סלנטר, זיכרונו לברכה,

אומר שהאדם המעורר,

מי שמעורר אחרים לעשות את הדברים הראויים והנכונים על פי התורה,

יהיה לו חלק נכון בכל אשר ייוולד מזה

להתעדן בעדן נצחי, עין לא ראתה אין שיעור בערך.

זאת אומרת, אתה אמרת לו דבר, מזה צמח,

לדוגמה, פעם הפצתי קלטת שנקראת 51,

זיכוי הרבים.

אחרי שנים אני פוגש אחד בשטיבל, אומר, אתה יודע מה הקלטת שלך שאתה חילקת, זיכוי הרבים, עשתה?

הוא אומר, יש לי גמח

של קלטות

בכל הארץ.

שמתי בכל מקום קלטות, קלטות להשמעה,

שאני נותן אותן בחינם,

כל זה מהקלטת הזאת שלך, זיכוי הרבים.

עכשיו תארו לכם,

רק הוא.

כמה שמעו?

כל מילה זה תרייג מצוות.

כמה קיימו מזה?

כמה העתיקו אותו?

כמו שהוא העתיק מה שאני אמרתי.

מה, מה, מי יכול לשער?

מי, זה דבר רע, דבר רע, דבר רע.

אומר רבנו שמעון, רבי שמעון בר יוחאי,

אומר, מאן דמזכה לחיה ביה?

אין קץ לסחרו.

אין, אין.

כמה שתגיד, אין, אין, אין. עוד, עוד, עוד.

נו,

איך אנשים מפספסים את ההזדמנות של החיים להיות עשירים הכי גדולים בעולם, בעולם.

כל עשירי עולם, כל חרטא ברטא,

זה אפס אפסים, אפס אפסים ליד מי שזוכה את זכות הרבים.

אפס אפסים.

ואנשים מחניפים לבעלי ממון וזה,

מסתכלים עליהם בעיניים ככה דולקות ויוגדות,

יו, יו, יו, טרדות, טרדות, טיפישים,

לא יודעים מה הערך האמיתי של בן אדם.

עכשיו תשמעו מעשה שרציתי לומר לכם אותו אתמול, שלשום, ודחיתי.

והנה הוא מופיע פה.

זה לשון ההקדמה לספר ישמח מוישה.

אתם זוכרים מי ישמח?

כמוי שבזכותו למדנו שאם עושים תשובה רבים ביחד אז הופכים להם את כל הזדונות לזכויות

כמו מי שחוזר בתשובה מאהבה אפילו שהם חזרו מיראה תשמעו מה הוא אומר

בהקדמה לספר הזה

הוא אומר וכן שמעתי

מאדוני מורי חמי זיכרונו למה שאני סיפר לו מורי זיכרונו לך

איך שפעם אחת נפגשו בעולם העליון

רשי

זיכרונו לברכה

עם הרב הקדוש רבי איציקל

מדרבטיש ביץ',

מדרבביץ',

שאל רשי

זיכרונו לברכה לרבי איציקל

איזה זכות ומצווה יש לו לבנוע הרב הקדוש

רבי מיכל המגד משור עם זלוצ'וב

מה ששומע שמרעישין בכל העולמות עם בנו הרב הנזכר לעיל

והשיב לו רבי איציקל לנעל

איכשהו לא יימד טוירו לשמו

ולא נתקררה דעתו של רשי זיכרונו לברכה, אמר לו לא

ואמר לו עוד שבנו הרבה לשגף את עצמו בתעניתים וסיגופים

לא, לא, לא נתקררה דעתו שרשי שבשביל זה מרעישין את כל העולמות למעלה

ואמר לו עוד שהוא הרבה בגמילות חסודים וצדוקו ופיזר, נתן לה אביונים

עוד לא נתקררה דעתו שוב

אמר לו שרבי משיב מעוון מעשה הרבה בעלי תשובה בעולם ואז

נחה ושקטה דעתו של רשי זיכרונו לברכה

למה מרעישין כל פמלייה של מעלה עליו

למד תורה, אה,

שיגופים את העניון, אה,

חילק צדקות ונתן להם, אה,

חזיר בתשובה, אה,

עכשיו אני מבין למה יש רעש בעולמו.

בספר ישמח משה

על הפסוק בתחיינה את הילדים

על מרים ויוכבד

כתוב שהשם היטיב למיילדות

ויירם העם ויעצמו מאוד

מאחר שם קיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא

ממילא שם קיים הרבה נפשות הוא צדיק וטוב יותר

שכל המעשים הטובים שעושים אותן

שקיים נחשב להם

כל מה שיקיימו זה נחשב להם שהרי הם הגורמים

וזה מה שאמרה כתוב

שעל ידי שנתרבו העם, שהמיילדות

לא הרגו אותם

אלא יילדו אותן

נתרבו העם ויעצמו מאוד מאוד

מה זה ויעצמו?

המיילדות בעצמן נעשו עצומות מאוד מאוד בזכויות ומעשים טובים

בספר חסידים סימן תקנ״ו

על הפסוק שכתוב אשרי איש ירא את השם במצוותיו חפץ מאוד זה מזכה את הרבים

במצוותיו חפץ מאוד ולא בשכר מצוותיו הוא חפץ מאוד במצוותיו

מה זכותו ומה שכרו? גיבור בארץ יהיה זרעו, הון ועושר בביתו, כבר אמרנו

ותראו גם בפלא יועץ באות מ' ערך מזכה

בספר טיול בפרדס מביאים מהקדמת ספר דברי אברהם

שהוא מספר שבא לפני החתם סופר

והחתם סופר התמרמר לפניו

שעל ידי שהוא טרוד בענייני הקהילה

ובלימוד הישיבה

אין לו פנאי להשגיח על בנם

ושזה כמה שבועות שאין ביכולתו לתהות על קנקני בניו

חתם סופר היה מקפיד מאוד לבדוק מה מדברים גם הילדים

היה מקשיב מאחורי הדלת, היה שם לב, אז הוא אומר אין לי זמן אפילו לתהות על הקנקן שלהם

אמר לו בעל דברי אברהם

לפרש את מאמר הכתוב

כל היום חונן ומלווה בזרעו לברכה

מי שמלווה את כל היום שלו, כל היום, את כל היום

הוא מלווה

כל היום חונן ומלווה

לאחרים הקדוש ברוך הוא משגיח עליהם, על זרעו שיהיה זרע ברכה ה'

לא מפסידים

ואמר לו חתם סופר נחמתני בני נחמתני

בסחודה שלישית באותה שבת סיפר החתם סופר את הפירוש הזה והפליאו מאוד

הוא מובא גם בספר בני נפתלי

בהקדמה לספר רגלי טל

ולבעל אבנינזר, זכותו תגן עלינו

כמו שמחתי את חברו גדול עוונו מנשוא

כמו כן להפך במידה טובה

שהיא מרובעה

המזכה את הרבים בתורה אין קץ למתן שכרו

בשו״ת מגדלות מרכחים

למורנו ורבנו הגאון הצדיק מצעילים,

זכר צדיק וברוכה ביורה דעה סימן צדיק ב' צדיק ג',

כתב בזה הלשון

וידענו מפי ספרים וסופרים

שלהיות ממזכי הרבים

יותר חשוב לפני המקום ברוך הוא

מאלפי אלפים וריבו רבבות מצוות שעושים לעצמו

ואם יוכל להציל נפש אחת מישראל אין לך זכות גדול מזה

כל שכן נאציל כמה וכמה נשמות

לקרבם לעבודת הבורא יתברך

ואין דבר שעומד בפני זה.

זאת הייתה הסיבה שהרב שטיינמן הגיע אליי הביתה

שאמר שגם הוא רוצה לזכוס את הרבים.

זה גברא דמארה סייעין

יש לו סיוע מן השמיים להחזיר בתשובה ואני רוצה ללכת אצלו. לא הוא יבוא אליי, אני אלך אצלו.

לא יאומן כי סופר.

בספר חיי המוסר

בשם הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק ברכה

אומר מי שאינו יכול לזכות הרבים

הרי הוא עקר

הוא בבחינת עקר, לא מוליד.

בספר חסידים סימן קד ומסימן תקצ״

מי שחשב לזכות הרבים

ולא יכול

לא שומעים לו

מעלה עליו הכתוב כאילו מזכה אותם

כי רחמנא ליבא בעי

וכמו שאמרו חכמים זכרונם לך חישב לעשות מצווה ונאנסנו לעשאה

מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה כאילו עשאה בפועל ממש

נו אני חושב שקיבלתם מנה הגונה

במשביעה

מה אתם יכולים לפעול בעולם

או מה אתם יכולים להשתתף

בהון והון

לעשות

להרבות כבוד שמיים שהשם יאהב אותנו

יאהב

כי הוא אהב את אברהם אבינו בגלל שאברהם אהב אותו.

איך הוא אהב אותו? בזה שהוא הפקיר את עצמו למען הכלל

לא לגמרי כמובן

אבל ביחס למה שהיה יכול

היה יכול להתעלות יותר מחנוך

להיות יותר ממלאך

אבל לא הבין שזה לא מה שרוצה השם ככה אומר גם החפץ חיים

השם לא בחר להעמיד את האומה הישראלית שהיא הסיבה שהעולם קיים

לא משם ולא מעבר שהיה להם הם היו ראשי ישיבות גדולים

והם היו ריבותיו של אברהם ושל יצחק ושל יעקב

הוא למד אצלם

הם למדו אצלם

בישיבות של שם ועמר

אבל השם לא בחר בהם כי הם דאגו להם ולתלמידים שלהם וזהו לא להפיץ את דבר השם בכל העולם

דאגו לעלות בעצמם

לא בחר בהם השם

מי בחר?

אברהם אבינו

רבי חנאי אומר אני שאומר

נוסע גוז וחוזקות ישראל לפי כוח לבנות הרוסיות שנה אמור אדונו וסלמנו וסלמנו וגוי יחדיל תאורו ויאדיר