הוי מתלמידיו של אהרן | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה תמלול הדרשה, אלא עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' - - - 

'הלל ושמאי קבלו מהם הלל אומר הוי מתלמידיו עזל אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'

רבינו עובדיה מברטנורא: 'הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום פירשו באבות דרבי נתן היה אהרן אוהב שלוב כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים היה כהולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו ואומר לו ראה חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך והוא אמר לי שאבוא אליך שחמחול לו ומתוך כך כשהיו פוגעים זה בזה היו מנשקים זה את זה. וכיצד היה מקרב הבריות לתורה? כשהיה יודע באדם שעבר עבירה היה ממחבר עמו ומראה לו פנים צהובוח והיה אותו אדם מחבייש ואומר אילו היה יודע צדיק זה מעשי הרעים כמה היה מתרחק ממני ומתוך כך היה חוזר למוטב הוא שהנביא מעיד עליו מלאכי ב: 'בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון'. 

ופירש בזה מאמר הכתוב בירמיה ט כב-כג: 'אל יתהלל החכם בחכמתו וגר כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי' דקאי על החכם הדורש לרבים שח"ו לא יתהלל בחכמתו ודבריו אשר אומר לפניהם והדרך שעל ידה יוכל להזהר מהתהללות זו הוא ע"י השכל וידוע אותי כלומר שישכיל בדעתו וידע שכל דיבוריו וחכמתו הם רק מאתו ית' ואינם מכהו כלל וזהו מאמר משנתינו חכמים הזהרו בדבריכם שתזהרו שלא תחשבו שהדברים שאתם דורשים לעם הם דברי עצמכם ותבואו ח"ו להתנשאות אלא הוו יודעים שגם הדיבורים הם אך ורק ממנו ית"ש

ובענין זה מסופר שהרה"ק בעל אהבת ישראל מויזניץ זי"ע היה רב העיר ויזניץ בחיי אביו הרה"ק בעל האמרי ברוך זי"ע ולאחר פטירת אביו  ויזניץ בחיי אביו הרה"ק בעל האמרי ברוך זי"ע ולאחר פטירת אביו שימש כאדמו"ר וגם רב אב"ד דויזניץ לאחר מכן כשראה שעול ההנהגה מטרידו מרבנותו העביר את הרבנות לבנו הגדול הרה"ק ר' מנחם מענדל זצ"ל וכאשר מינהו לרב התנה עמו שבכל עת שישא מדברותיו לפני אנשי העיר ידבר כשעיניו עצומות וזה מפני שהיה לו פה מפיק מרגליות וחשש שיהנה בראותו את היושבים לפניו שותים בצמא את דבריו ועי"ז יבא להתנשאות בבחי' דקה מן הדקה ולכן ציווהו שיהיו עיניו עצומות ובכך לא יבא לידי גאוה.

משנה יב הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה

כאשר הגיע אדם למדריגת אהרן אזי נקרא שהוא אוהב שלום הקשו המפרשים מפני מה הוצרך התנא להקדים לדבריו הוי מתלמידיו של אהרן ולא הספיק באמרו הוי אוהב שלום וכר ותירץ המדרש שמואל דמפני שדרך איש ישר בעיניו ואף איש בעל קטטות ומריבות אינו רואה חובה לעצמו ותמיד יצדיק את עצמו לאמר איש שלום אנכי

לכן נתן התנא גבול לדבר ואמר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כר וכל זמן שאין אתה בבחינה שהי' עושה אהרן עדיין אינך בכלל אוהב שלום ונקט מתלמידיו של אהרן ולא כאהרן עצמו דזהו דרגה גדולה מאד שאין ביד כל אדם להשיגה וסגי להיות אף כתלמידיו והאברבנאל ביאר באופן אחר מה דנקט התנא דוקא כתלמידיו של אהרן כדי ליתן חיזוק לאיש המתקשה במדה זו דאף אם כאהרן עצמו לא יוכל להיות מ"מ כתלמידיו של אהרן יוכל אף הוא להיות 

צריך האדם לרדוף שלום אף אם אין זה לפי כבודו והחסיד יעב"ץ כתב טעם אחר להקדמת התנא הוי מתלמידיו של אהרן משום דלפעמים עלול האדם להמנע מלהיות רודף שלום באמרו הן איש מכובד אנכי ואין זה מכבודי לילך לבית אדם פחות ממני להתעסק בשלום ביתו לכך רמז התנא הוי מתלמידיו של אהרן שזה היה גם מעשהו של אהרן שהיה כהן והיה אחיו של מלך משה רע"ה והיה מעמדו חשוב מאוד ועכ"ז השתדל עם ההמון ורדף את שלומם וכי אתה יותר מיוחס ממנו א"כ גם לך ראוי להיות עושה כמעשהו

אהרן פעל שיוכלו בני אדם בכל הדורות לרדוף שלום והשפת אמת כתב בזה דבא לומר שאף מי שהגיע למדריגה זו להיות אוהב שלום ורודף שלום לא יחזיק טובה לעצמו אלא ידע שאהרן הכהן הוא אשר פעל זאת שיוכלו אחרים לידבק במדה זו בנקל ואינו אלא מתלמידיו של אהרן 

הרודף שלום זוכה ללמוד בג"ע בישיבת אהרן הכהן בספר חרדים כתב דכמו שבעולם הזה יש כל מיני ישיבות שלומדים שם תורה כמו כן בגן עדן יש כמה וכמה ישיבות ואיתא בזוהר הקדוש פרשת דישיבתו של אהרן שהי' אוהב שלום ורודף שלם נקראת מתיבתא דרחימותא ישיבה של אהבה וכאשר האדם מתנהג בעוה"ז כתלמידיו של אהרן להיות אוהב שלום ורודף שלום אזי זוכה להיות גם בגן עדן מתלמידיו של אהרן ולומד במתיבתא דרחימותא

'הוי מתלמידיו של אהרן'

כל אחד יכול לשנות את טבעו ולהיות אוהב שלום כתבו המפרשים בביאור הלשון הוי ולא אמר למד מתלמידיו של אהרן וכדומה משום דיש אדם שהוא קפדן בטבעו וקצת אוהב את המחלוקת ופן יאמר אני לא אוכל להיות אוהב את השלום לזה גילה התנא באומרו הוי מתלמידיו היינו שאף איש כזה יש בכחו להפוך את הוויתו וטבעו ולהתהפך לאיש חדש בטוב בחירתו ולהיות במהותו אוהב שלום ואוהב את הבריות 

לא סגי שיאהב שלום אלא אף ירדוף שלום בפועל הרבינו יונה פירש את כפל הלשון אוהב שלום ורודף שלום דאוהב שלום היינו בלב כלומר שאוהב בלבו את מדת השלום ואילו רודף שלום היינו במעשה שרודף בפועל אחר השלום כי יש בני אדם שהם אוהבי שלום אבל אינם טורחים בדבר זה שיהיה שלום בעולם ומתלמידיו של אהרן הוא דוקא מי שגם רודף בפועל לעשיית שלום

וכמו שכתב הרע"ב בשם אבות דרבי נתן כיצד היה אהרן אוהב שלום? כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים היה הולך לכל אחד ואחד שלא מדעת חבירו ואמר לו ראה את חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך והוא ביקש ממני שאבא אליך ואבקשך שתמחול לו ומתוך כך כשהיו נפגשים היו מנשקים זה את זה ועושים שלום ביניהם ופעולות כעין אלו הם בכלל רדיפת השלום

אהרן הכהן השפיע בדיבורו על המתקוטטים שירצו לעשות שלום זע"ז ובדברי אבות דר"נ הנ"ל נתקשו החסיד יעב"ץ ועוד מפרשים איך יכול היה אהרן לומר דבר שקר שחבירו מבקש אהבתו ותירץ היעב"ץ דמדת השלום יותר חשובה ממדת האמת וכדאמרו חז"ל דמותר לשנות מפני השלום וע"כ בכדי לעשות שלום הותר לו 

אמנם הרה"ק בעל אהבת ישראל תירץ פרקי אבות מפי ספרים וסופרים דלאהרן הכהן היה כה גדול בהשפעת השלום ותיכף כשפנה אל אחד מבעלי המריבה כדי לעשות שלום ביניהם מיד פעל בזה שיכנסו הרהורי תשובה ואהבת שלום בלב חבירו ונמצא דהיוצא מפי אהרן שחבירו חפץ לעשות שלום היה אמת לאמיתו ופירש בזה האהבת ישראל את דברי רש"י פרשת בהעלותך עה"פ ויעש כן אהרן מלמד שבחו של אהרן שלא שינה דהכוונה שהגם שכפי ראות העין היה נראה שמה שאמר אהרן שהכירו מבקש אהבתו הוא שקר אכן באמת זה היה שבחו ומדריגתו העליונה של אהרן שבדיבורו השפיע שיתעורר אף השני לאהבתו וממילא לא שינה ולא הוציא דבר שקר מפיו

יטרח ויחפש אחר עשיית שלום איתא באבות דרבי נתן לפרש הפסוק בקש שלום ורדפהו בקשהו במקומך ורדפהו במקום אחר ומפרש בספר ענף עץ אבות הכוונה בזה דהנה יש כמה מיני מצוות שאין האדם מחוייב לחזר ולחפש אחריהם לקיימם ורק בהזדמן לפניו צריך לקיימם וכגון מצות שילוח הקן והשבת אבירה וכמבואר בגמרא חולין יכול יחזור אחריהם בהרים ובגבעות כדי שימצא קן ציפור בגמרא חולין קלט ע"ב יכול יחזור אחריהם בהרים ובגבעות כדי שימצא קן ציפור ת"ל כי יקרא במאורע לפניך לכן תנא כאן רגבי מדת השלום לא כן הוא אלא בקש שלום במקומך ואף רדפהו במקום אחר שמחייב אף לחפש ולרדוף אחר עשיית השלום

יעשה שלום לשם אהבת השלום ולא בכדי שיחזיקו לו טובה במדרש שמואל פירש את כפל הלשון אוהב שלום ורודף שלום דיתכן לפעמים שיהיה האדם רודף שלום אך מטרתו בזה היא רק בכדי שיחזיקו לו טובה ולא מפני אהבתו לשלום לכן אמר שיהא האדם אוהב שלום ורודף שלום והיינו שמטרתו ברדיפת השלום תהיה רק משום אהבתו לשלום

לפעמים צריך לקלקל את השלום בספר מגן אבות פירש כוונת הלשון רודף שלום דלפעמים צריך האדם לרדוף את השלום דהיינו לגרום שלא יהיה שלום וכגון לעשות מחלוקת עם הרשעים עוזבי התורה או אם חברו כמה אנשים יחדיו לעשות הרע דצריך לרדוף שלומם ולעשות קטטה ופירוד ביניהם ולבטל מחשבתם לזה אמר הוי וכד אוהב שלום ורודף שלום שלפעמים צריך להיות אוהב שלום ולפעמים  צריך להיות רודף את השלום 

'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'

צריך לאהוב את בני האדם מצד שהם בריות השי"ת כתבו המפרשים החסיד יעב"ץ תפארת ציון ועוד דהכוונה בזה דאף לאדם שאין לו שום מעשה טוב עכ"ז יאהב אותו מחמת שהוא ברייתו של הקב"ה שנברא בצלם אלוקים ומחזיק באמונתו יוד לזה לבד כבר מצוה לאהוב אותו לכן נקט אוהב את הבריות ולא את האנשים כי האהבה צריכה להיות מפני שהוא ברייתו של הקב"ה.

ע"י אהבת הבריות יוכל לקרבן לתורה ובענף עץ אבות כתב לפרש דע"י שיהיה האדם אוהב את הבריות יתקיים הכתוב כמים הפנים אל פנים ואף הבריות יאהבו אותו ואז יוכל להשפיע עליהם ולקרבם לתורה וכמו שאמר האדמו"ר מאמשינוב זצ"ל שכשרוצים לקרב מישהו לתורה אזי צריכים מקודם לאהוב אותו ולא סתם אהבה אנושית אלא אהבה המאחדת אותנו והוא האהבה לשם שמים

ע"י שהצדיק מקרב את החוטא ומחשיבו יחזור בתשובה הרע"ב ורבינו יונה כתבו איך היה אהרן הכהן מקרב את הבריות לתורה דכשהיה אדם עובר עבירה בסתר היה אהרן הולך אליו ומתחבר עמו ומראה לו אהבתו ואז היה החוטא חושב בליבו אילו היה אהרן יודע מצפוני ליבי כלום היה רוצה בחבורתי אלא ודאי מוחזק אני בעיניו לאדם כשר ובעל מצוות וזה היה גורם לו שיתנחם על רעתו ויהרהר בתשובה וזהו שאמר הכתוב מלאכי ה בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון שע"י שהלך בשלום וקירב את החוטאים השיבם בתשובה

וכעין זה היה עובדא אצל האדמו"ר בעל אמרי חיים זצ"ל כששהה בשבת קודש בטבריה וערך את שולחנו שם בשטיבל של חסידי באיאן ובין הנוכחים שם היה יהודי אחד שהיה איש פשוט מאוד והאמרי חיים קירבו באופן מיוחד והיה מוזר בעיני כל הנוכחים שהאמרי חיים משתעשע עם אדם זה שלא היה בן עליה כלל

אח"כ בתוך דברות קדשו הביא דברי משנתינו ודברי הרבינו יונה הנ"ל דע"י שהיה אהרן מקרב בעלי עבירה היו מתביישים ומתוך כך חזרו בתשובה ותמה האדמו"ר דהרי יכול היה הרשע לחשוב איפכא אילו היה להצדיק רוח הקודש וידע את מעשי בודאי לא היה מקרב אותי ועל כרחך שאין לו רוח הקודש א"כ יכול אני להמשיך בדרכי הרעים ותירץ דההיפך הוא הנכון לו רוח הקודש א"כ יכול אני להמשיך בדרכי הרעים

ותירץ דההיפך הוא הנכון דודאי מאמין הוא שיש להצדיק רוח הקודש וא"כ יודע מצבו של כל אחד גופא מחזק את הבעל עבירה שהרי עיקר נפילתו בא מפני שהוא מיואש ממצבו אחרי עוברו עבירות חמורות וסובר שלא תועיל לו תשובה עליהם אבל בראותו שאף הצדיק שיודע ברוח קדשו את מצבו הנחות ועכ"ז מקרבו ואוהבו סימן ברור הוא לו שעוד לא אבדה תקותו ויכול לחזור בתשובה שהרי אם לא היה יכול לשוב בתשובה לא היה הצדיק מקרבו אלו היו דברי קדשו ואז הבינו כל הנמצאים שדבריו היו תשובה לתמיהתם עליו

ועפי"ז יש לרמוז בכוונת הפסוק ואהבת לרעך כמוך היינו שע"י שתאהוב את רעך ותקרב אותו בסופו של דבר יהיה גם הוא כמוך דע"י שיתחזק מאהבתך אליו ישוב בתשובה על מעשיו וכנ"ל

מי שאוהב את הבריות באמת הרי הוא מקרבן לתורה כ' בילקוט מעם לועז בביאור שייכות העניינים דמי שאוהב את הבריות באמת ואכפת לו מטובתן הרי הוא מקרבן לתורה כיון שהוא חס על נפשם ביודעו שהוא הטוב האמיתי בעבורם וע"כ הוא מביאם לדרך הטוב ומקרבם לתורה 

עוד פירש בזה דעצם הדבר שאוהב את הבריות זה גופא גורם שמקרבו לתורה שכיון שיראו הבריות שדרך לומדי התורה לאהוב את הבריות ולרדוף אחר השלום ממילא ירצו גם הם לידבק בדרך זו ויתקרבו לתורה

'ומקרבן לתורה'

ע"י שילמד את ישראל תורה יחזירם מוטב עניינו הוא שחייב כל אדם להשתדל בכל כוחות נפשו לקרב כל אחד ואחד מישראל שיעסוק בתורה והרבה פושעים היו שחזרו למוטב ע"י עסק התורה ונתקיים בהם אמרם ז"ל והמאור שבו מחזירו למוטב

ובגמרא שבת פז ע"א איתא ג' דברים עשה משה רבינו ע"ה מדעתו והסכים הקב"ה עמו וכר שבר את הלוחות מאי דריש אמר ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצוות אמרה תורה וכל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וישראל מומרים על אחת כמה וכמה וכתבו שם בתוס' ד"ה ומה פסח דאין זה ק"ו גמור דאם מומר אסור בפסח שהוא קרבן מ"מ לא היה לו למנוע מליתן להם התורה ולהחזירם בתשובה והיינו דע"י התורה אפשר להתקרב ולחזור בתשובה וכך היו מעשיו של אהרן הכהן שהיה מחזר על פתחי ישראל ומלמדם גופי תורה ועי"ז גופא היה מקרבם ומחזירם למוטב.