מדברי רבי שמעון בר יוחאי ומעשיו | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציג ים בלחש

אמן

אתמול עמדנו כאשר רבי שמעון

בר יוחאי אומר שלושה שאכלו על שלושה על שולחן אחד

ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים

שנאמר כי כל שולחנות מראו כי צועה בלי מקום

אבל שלושה שעברו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו עברו משולחנו של מקום

שנאמר וידבר אליי זה השולחן אשר לפני ה'.

אז ביארנו את המשנה אתמול באריכות

ונדבר קצת על רבי שמעון ומאמריו

רבי שמעון שבמשנה

בכל מקום שמוזכר רבי שמעון סתם הוא רבי שמעון בר יוחאי

שהיה מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא

ולמד אצלו בישיבתו בבני ברק במשך שלוש עשרה שנה

יחד עם חברו תלמידו רבי חנניה בן חכיני

שמובאים דבריו במשנה הבאה

רבי יהודה הנשיא היה מתלמידיו החשובים

וכן רבי פינחס בן יאיר

שהיה תלמידו וחתנו חותנו יש בזה סברות

הגמרא במסכת שבת ל״ג אומרת

שפעם ישבו יחדיו רבי יהודה רבי יוסף

ורבי שמעון

וישב יהודה בן גרים אצלם

פתח רבי יהודה ואמר כמה נעים מעשיה של אומה זו

והכוונה שלו הייתה לרומאים

תיקנו שווקים,

תיקנו גשרים,

תיקנו מרחצאות,

רבי יוסף שתק

נעלה רבי שמעון בן יאירוחי ואמר

כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם

תיקנו שווקים, להושיב בהם זונות

מרחצאות

לעתן בהם את עצמם

קשרים לטום הן מכס

דוגרי

אומר בפנים ישר את מה שיש לו

הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם

ונשמעו למלכות

אמרו הרומאים

יהודה ששיבח את המלכות התעלם

יסה ששתק

הגלה לציפורי

שמעון

שגינה יהריד

לפחד המלכות

הלך רבי שמעון עם בנו אלעזר והסתתרו בבית המדרש

ומכל יום ויום

הייתה אשתו מביאה להם לחם וכלה עם מים נטול לידיהם

כשהייתה גזירת המלכות הולכת ומתגברת

יראו לשבת עוד בבית המדרש שלא ייוודע למלכות

היכן הם טמונים

הלכו ונחבאו במערה

נעשה להם נס

ונברא להם עץ חרובים

שאכלו מפירותיו

ומעיין מים

ששתו מימיו

היו פושטים בגדיהם מעליהם כדי שלא יבלו

ויושבים על צווארם בחול

כדי לכסות ערוותן

וכל היום הם יושבים ולומדים

אבל לא היה להם ספרים

כל היום הם היו לומדים

13 שנה

אז כמה תורה היה להם בראש

לפני שהם נכנסו לבפנים?

כמה אדם יכול ללמוד בעל פה

במשך 13 שנה רצוף בלי שום ספר?

בשעת התפילה

לבשו הבגדים

וכיסו את עצמם והתפללו

אז גם את כל התפילות הם בטעו בעל פה

של כל החגים גם

ואחר כך הפשיטו את בגדיהם מעליהם שלא יבלו במערה

ישבו שם במערה במשך 12 שנה

בא אליהו הנביא ועמד על פתח המערה

אמר מי הודיע לבר יוחאי שמת הקיסר

ובטלה גזירה?

ככה השמיע להם שבטלה גזירה

יצאו מן המערה וראו אנשים חורשים וזורעים

אמרו מניחים חיי עולם הבא ועוסקים בחיי שעה?

מה זה?

אנשים עובדים במקום לשמט ללמוד

כל מקום שנתנו עיניהם יד היה נשרף

יצאה בת קול ואמרה להם לאחרים העולם יצאתם?

חזרו למערתכם

חזרו וישבו עוד שנה אחת

אמרו משפט רשעים בגיהינום 12 חודש

יצאה בת קול ואמרה צאו ממערתכם

יצאו

בכל מקום שהיה מכה ומעניש רבי אלעזר

היה רבי שמאוד מרפא

אמר לו בני די לעולם כשאני ואתה עוסקים בתורה

זאת אומרת אם אתה חושש שאנשים מזניחים

את התורה ועוסקים בחיי שעה

בשביל זה אתה שורף כל מקום שאתה מביט בו

אז תרגע אנחנו שנינו יכולים לסבול את כל העולם להחזיק אותו בתורתנו

בערב שבת בבין השמשות

ראו זקן אחד שרץ

והיה אוחז בידו שתי חבילות של הדסים

אמרו לו אלו למה לך?

אמר להם אלו לכבוד שבת

אמרו לו וכי לא די לך באחד מהם?

אמר להם אלו שתיים אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור

אמר רבי שמעון בר יוחאי לבנו ראה כמה חביבים מצוות על ישראל

נתיישבה דעתם

שמע רבי פנחס בן יאיר

יצא לקראתו

הכניסהו לבית המרחץ בטבריה

חביבי טבריה

והתחיל מתקן את בשרו

ראה רבי פנחס שכל גופו של רבי שמעון מלא סדקים

מחמת החול שהתגסה בו במערה במשך שלוש עשרה שנה

התחיל רבי פנחס בן יאיר לבכות

ונשרו דמעותיו על בשרו של רבי שמעון

צעק רבי שמעון מתוך כאב

דמעות מלוכות

זה צורף

אמר לו רבי פנחס אוי לי שראיתיך בכך

אמר לו אשריך שראיתני בכך

שאלמלא לא ראיתני בכך

לא מצאת בי כך

כל התורה שהוא ספג במשך שלוש עשרה שנה שם במערה

זוהר הקדוש

כל מה שיצא מהתורה שלו

אם זה לא היה ככה

לא הייתה מוצא בי כך

מתחילה קודם הגזרה

כשהיה מקשה רבי שמעון בר יוחאי קושייה

היה רבי פנחס בן יאיר מתרץ לו

12 תירוצים על כל קושייה

ואילו לאחר שיצא רבי שמעון מן המערה

ושב לבית המדרש

כשהיה מקשה רבי פנחס בן יאיר קושייה

היה רבי שמעון בר יוחאי מתרץ לו 24 תירוצים

לרוב חוכמתו ופלפולו

ספר הזוהר מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי

שיסדו

הספר נגנז מן העולם

במשך כאלף שנים

בסמוך לזמן הרמב״ן

רבי נחמן רבי משה בר נחמן גירונדים וגדולי הפוסקים והמפרשים והמקובלים הספרדים

נתגלה לעולם בצורה אקראית ומופלאה

חנידי רבי משה דה-לאון במצרים ככה מסיפר

ספר הזוהר כולו סודות

מעמקות נפלאה ותורתנו קדושה

על פי תורת הסוד

הוא כולל גם את מדרש הנעלם, סטרי תורה

ספרה דצניעותא,

אידרא רבא ואידרא זותא,

ראיה מהמנא ועוד.

גם ספר תיקוני הזוהר מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר

מכין 70 דרשות

על פי סודות עמוקים על המילה הראשונה בתורה בראשית.

ולאחר הדפסת הזוהר נמצאו עוד כתבי יד המכילים

דרשות של תנאים על התורה על פי הסוד ונדפסו בזוהר חדש.

זה רבי אברהם ברוכים, תלמיד הארי זכרונו לברכה,

סידר והכין את הזוהר החדש לדפוס.

מעשה ברבי יונתן בן עסמי ורבי יהודה בן גרים,

שהיו לומדים מסכת נדרים,

אצל רבי שמעון בר יוחאי.

בלילה סברו שילכו לדרכם,

ביקשו ממנו רשות.

תמיד התלמידים נוטלים רשות מנהריו לצאת לדרך.

ולבסוף לנו שם במקום.

בבוקר הלכו עוד פעם לרבי שמעון בר יוחאי וביקשו ממנו רשות ללכת לדרכם.

אמר רבי שמעון בר יוחאי לאלעזר בנו,

לך אצל אנשים אלו

לפי שהם אנשי צורה,

דהיינו אנשים חכמים, אנשים גדולים, ויברכו אותך.

מחנך את הבן לקבל ברכה

מאנשים גדולים.

הלך אצלם,

מצאם שהם דורשים בפסוקים.

אמרו לו, מה אתה רוצה?

אמר להם, אבי, שנחני על כבודכם

כדי שתברכו אותי.

אמרו לו,

יהי רצון שמה שתזרע לא תקצור,

וסחורה שתביא למכור

לא תוכל למכור,

וגם תוציא את הסחורה למקום אחר ולא תביענה.

ויחרב ביתך,

ויתקיים אושפיזך,

יבלבל שולחנך,

ולא תראה שנה חדשה.

יא ביי.

בא אצל אביב רבי שמעון בר ינוחי,

ואמר לו, אבא,

לא יודע שלא ברכו אותי,

אלא היו מצערים ומקללים אותי.

וכך אמרו לי.

אמר לו, אביב, כל אלו הן ברכות,

ואני אפרש לך מה שאמרו לך.

תזרע ולא תקצור.

רמזו לך, תוליד בנים ולא ימותו.

אמרו לך, תביא סחורה ולא תמכרנה.

רמזו לך, תביא לבית כלות

לבנים שלך.

הכלה הולכת אצל הבעל,

ולא ימותו בניך,

ויצטרכו הכלות לשוב

אל בית אביהן.

ולכן אמרו לו,

תביא סחורה ולא תמכרנה.

כשאמרו לך, תוציא סחורה למקום אחר ולא תביאנה,

רמזו לך שתוליד בנות

ולא ימותו בעליל,

ויצטרכו הבנות

לחזור לבית שלך.

ולכן אמרו, תוציא את הסחורה שלך, זה הבנות, למקום אחר, ולא תביאנה,

להחזירו אליך אחרי פטירת בעליל.

ומה שאמרו לך, יחרב ביתך,

להתקיים אושפיזך,

רמזו לך כי העולם הזה

הוא רק אושפיזה, אכסנאי.

זה כמו אורח שסופו למות.

בעולם הבא הוא בית חיינו.

קבל שעומדים שם לעולם.

ואתה תהיה חי בעולם הזה,

בבית שאתה דר בו,

היינו כאושפיזה,

אבל ביתך, שזה הקבר, יחרב.

שתחיה ולא תבוא לקבר.

באמת התקיימה הברכה.

את בן עזר אחרי שנפטר,

לא קברו אותו.

22 שנה.

ותחיה לאורך ימים.

ומה שאמרו לך, שיבלבל שולחנך,

היינו על ידי הבנים והבנות

שיהיו על שולחנך.

ומה שאמרו לך,

שלא תראה שנה חדשה,

רמזו לך שלא תמות אשתך ותישא אישה אחרת.

ואז תצטרך לסמוך עם השנה החדשה.

אז שלא תראה שנה חדשה.

אדם שנושא אישה צריך לשמח אותה שנה.

ואם היא תמות, צריך לקחת אישה אחרת בעוד שנה.

אז מה אמרו לו? שלא תראה שנה חדשה.

דהיינו שנה נוספת חדשה של נישואים.

מעשה ואישה אחת בציידן,

ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה.

באו אצל רבי שמעון בר יוחאי,

והיו רוצים להיפרד זו מזה.

אמר להם רבי שמעון,

כשם שהתחתנתם זה לזו

במאכל ומשתה,

כך תיפרדו

זה מזו מתוך מאכל ומשתה.

שמעו בקולו ועשו סעודה גדולה

של משתה ושמחה.

אותה אישה נתנה לבעלה לשתות

יתר על המידה עד שהשתכר.

אמר להם מתוך שחרורתו,

אשתי,

כל חפץ טוב שיש לי בבית,

תלי אותו,

הולכי לבית אביך.

מה עשתה היא?

אחרי שנרדה,

ביקשה מעבדים שיישאו את בעלה ויוליכו אותו לבית אביה.

בחצי הלילה,

כיוון שפג יינו,

נעור משכנתו, ואמר לי אשתו, איכן אני נמצא?

אמרה לו, בבית אבא?

אמר לה, מלי ולבית אביך?

אמרה לו, לא כך אמרת לי בערב?

כל חפץ טוב שיש בביתי, תלי אותו ולכי לבית אביך.

אין לי חפץ טוב בעולם יותר ממך,

ולכן אותך הבאתי לך.

הלכו אצל רבי שמעון בר יוחאי,

עמד והתפלל עליהם, ונפקדו בפרי בטן.

פעם אחת גזרה מלכות רומי

גזרה על ישראל,

שלא ישמרו את השבת,

ושלא ימולו את בניהם,

ושלא ישמרו על טהרת המשפחה.

הלך לביר ראובן,

בן צטרובלי,

ועשה לעצמו תספורת

שדומה להם,

והלך וישב עימהם.

אמר להם,

מי שיש לו אויב,

ירצה שיעני או שיעשיר?

אמרו לו שיעני.

אמר להם, אם כן,

שלא יעשו ישראל מלאכה בשבת,

כדי שיהיו עניים.

אמרו לו, יפה אמרתם,

ביטלו את הגזרה של השבת,

כדי שיהיו עניים, יעבדו יום אחד פחות, יהיו עניים.

אמר להם, מי שיש לו אויב,

ירצה שיכחיש

או שיבריא,

הכוונה היא ירזה

או ישמין.

אמרו לו, שיכחיש.

אמר להם, אם כן,

שימונו ישראל את בניהם לשמונה ימים, כדי שיכחישו.

אמרו לו, יפה אמרתם.

אמר להם, מי שיש לו אויב,

רצונו שיתרבן

או שיתמעט?

אמרו לו, שיתמעט.

אמר להם, אם כן,

ישמרו היהודים על טהרת המשפחה,

כדי שלא יולידו הרבה בנים במהרה.

אמרו לו, יפה אמרתם,

או ביטלו את כל השלוש גזירות.

אחר כך גידו שזה היה יהודי,

והחזירו את הגזירה לקדמותה.

אמרו, חכמים, מי ילך

ויבטל את הגזירה?

ילך רבי שמעון בר יוחאי,

הוא מלומד בניסים.

ומי ילך עמו?

רבי אלעזר בן רבי יוסף.

בדרכם יצאו לקראתם

השד ששמו בן תמליון.

אמר להם,

אם רצונכם אבוא גם אני עמכם.

בכה רבי שמעון ואמר, וואי וואי וואי, שפחה של בית אבא.

דהיינו הגר,

שפחה צרה.

נזדמן למלאך

מספר פעמים בזה אחר זה,

ואני אפילו פעם אחת לא נזדמן לי מלאך אלא שד.

ובכל זאת אמר שיבוא הנס מכל מקום.

הקדים בן תמליון ונכנס לתוך גופה של בת הקיסר

ונשתגעה.

והייתה צועקת ואומרת,

אבו לי את רבי שמעון בר יוחאי.

משוגעת, שיודעת לקרוא בשם הנכון,

כי השד נכנס בפנים ועושה את העבודה טובה.

כשבא רבי שמעון לבית הקיסר,

אמר, בן תמליון צא, בן תמליון צא,

וכיוון שקרא לו רבי שמעון, יצא ממנה.

אמר להם הקיסר, שאלו לכם כל מה שאתם רוצים לשאול,

וייכנסו לאוצר המלך לקחת משם כל מה שתרצו.

נכנסו רבי שמעון,

ורבי אלעזר ורבי יוסף מצאו את האיגרת

שהיו כתובות בשלוש הגזרות,

שאמרנו שגזרו הרומאים על היהודים, לקחו אותה וקרעו

וככה ביטלו את הגזרה.

מעשה ברבי שמעון בר יוחאיין,

שהיה מבקר את החולים,

רצה אדם אחד

טפוח ומוטל בכל ימי חיים,

ואומר גידופים לפני הקדוש ברוך הוא, רחמנא ניצלן,

אמר לו רקע,

היה לך לבקש רחמים על עצמך,

ואתה אומר גידופים?

אמר לו אותו חולה,

הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך,

ויאבא ביי, קילל אותו.

אמר רבי שמעון, יפה עשה לי הקדוש ברוך הוא,

וכך שהוכיחני על ידו של זה,

לפי שהנחתי דברי תורה,

והייתי מתעסק בדברים מטילים.

זאת אומרת, גמילות החסדים בביקור החולים הזה שהוא עשה ביחס לדברי תורה שהוא יכול ללמוד,

זה נקרא ביטול תורה,

ובשביל זה השמיעו לו את הגידופים האלה

ואת הקללות האלה,

בשביל שידע שצריך לחזור ללמוד.

מעשה בתלמיד אחד של רבי שמעון בר יוחאי,

יצא לחוץ לארץ וחזר עם עושריו.

כשראו אותו, התלמידים נתקנאו בו,

ורצו גם הם לצאת לחוץ לארץ.

כשראה זאת רבי שמעון לקח אותם לבקעה לפני מירון,

התפלל מה אמר בקעה, בקעה, אתמלאי דינרי זהב,

והחלה אותה בקעה להתמלות בדינרי זהב.

אמר להם, אם זהב אתם מבקשים,

הרי זהב לפניכם.

תלו לכם.

אבל דעו, כל מי שהוא נוטל עכשיו,

את חלקו בעולם הבא הוא נוטל.

לפי שאין מתן שכרה של התורה בעולם הזה,

אלא בעולם הבא.

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי, מפני מה לא היה יורד להם לישראל מן פעם אחת בשנה?

אמר להם, אמשול לכם משל,

למה הדבר דומה?

למלך בשר ודם שהיה לו בן,

פסק לו מזונותיו פעם אחת בשנה,

ולא היה מקביל פני אביו,

אלא פעם אחת בשנה.

עמד ופסק מזונותיו בכל יום,

והיה מקביל את פני אביו בכל יום.

אף ישראל.

מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים היה דואג ואומר,

שמא למחר אין המן יורד ונמצאו כולם מתים ברעב?

נמצאו כל ישראל מכבדים את ליבם

לאביהם שבשמיים.

לכן נתן להם מן

כל יום,

כי כל יום היו תלויים בחסד השם ונושאים עיניהם לשם.

אבל אם היה נותן להם מזון נשנה,

מי יהיה נושא עיניהם לשמיים?

העשירים נושאים עיניהם לשמיים?

נושאים עיניהם לעסק.

טעם נוסף לכך

הוא כדי שיהיו אוכלים אותו כשהוא חם,

ועוד טעם לכך,

כדי שלא יהיה להם למסע בדרך.

כי אם ייתנו לך מזון לשנה,

אתה צריך לסחוב אותו לכל מקום.

אבל ככה יש לך דבר יום ויומו, אתה לא צריך לשמור, לא צריך מקרד, לא צריך, הכל טרי.

רבי שמעון בר יוחאי טמון יחד עם בנו רבי אלעזר במירון

ועולים לציונו בלג בעומר

וכן נוהגים לעשות את החלקה לבן,

התספורת של הילד בן השלוש,

ומגנחים את שערות ראשו ומשאירים לו את הפאות.

הוריו של רבי שמעון טמונים בגוש חלב

בצד כביש סאסא צפת, ארבעה קילומטרים צפונית לצומת מירון,

ויהודים נוהגים לעלות להתפלל שם בעיקר סמוך ללג בעומר,

לאחר שפקדו את ציונו של רבי שמעון בר יוחאי.

הוא היה אומר,

כך עונשו של בדאי,

שקרן,

שאפילו דובר אמת אין שומעים לו.

אמר רבי שמעון,

אילו הייתי עומד על הר סיני בשעה שניתנה תורה לישראל,

הייתי תובע לפני הקדוש ברוך הוא שעברה לאדם שני פיות,

אחד שיקרא בו תורה תמיד,

ואחד שעושה בו כל צורכו.

לסוף חזר ואמר,

ומה אם פה אחד אין העולם יכול להתקיים מפני לשון הרע ולחילות,

שנאמרים בו,

אילו היו לאדם שני פיות,

על אחת כמה וכמה שהיו מרבים בלשון הרע.

רבי שמעון בר יוחאי אומר גדול כיבוד אבאים,

שישבע הקדוש ברוך הוא את כבודן לכבודו ומוראן למוראו.

אמר רבי שמעון,

אמר רבי יוחנן משמו של רבי שמעון בר יוחאי,

נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן של אש,

ואל ילבין פני חברו ברבים.

רבי שמעון בר יוחאי אומר, כל הזריז במצווה של ציצית,

זוכה ומקבל פני שכינה,

שנאמר כאן, וראיתם אותו,

ונאמר,

את ה' אלוהיך תירא, ואותו תעבוד.

זה מה שבכה, הגאון מווילנה, כשהחזיק את הציציות,

טרם פטירתו ואמר שבזכות מצווה קלה זו,

שעולה פרוטות,

הוא הולך לקבל פני שכינה, שנאמר, וראיתם אותו,

לא אותם, את הציציות, וראיתם אותו.

אמר רבי יוחנן

בשם רבי שמעון בר יוחאי,

כל אדם שיש בו גסות הרוח,

כאילו הוא עובד עבודת כוכבים.

נאמר כאן, תועבת ה' כל גבה לב,

ונאמר, ולא תביא תועבה אל ביתך.

תועבה ותועבה.

תועבה אל ביתך זה עבודה זרה,

ותועבת השם כל גבה לב, כל מי שיש בו גסות הרוח,

כאילו עובד עבודת כוכבים גם הוא תועבה.

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

שלוש מתנות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל,

וכולן לא נתנן

אלא על ידי ייסורים,

ואלו הן תורה,

ארץ ישראל והעולם הבא.

וואו, זו אמירה אמירה.

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

כל העוזר את ישראל כאילו עוזר את השכינה.

כל העוזר את ישראל

כאילו עוזר את השכינה.

איי, איי, איי.

אמר רבי שמעון בר יוחאי, תבל זו ארץ ישראל.

ולמה נקרא שמה תבל?

שהיא מתובללת בכל,

שכל הארצות,

יש בזו מה שאין בזו,

יש בזו מה שאין בזו,

אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום,

שנאמר ארץ אשר לא במסכנות,

תאכל בה לחם,

לא תחסר כל פעם.

במסכנות.

רבי שמעון בר יוחאי אומר,

בזמן שישראל עושים רצונו של מקום,

מלאכתה נעשית על ידי אחרים.

אז מי שעושה את רצונו של הקדוש ברוך הוא,

מלאכתו נעשית על ידי אחרים.

אמר רבי שמעון בר יוחאי,

יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין

מיום שנבראתי עד עתה.

ואלמלא אל עזר בני,

עמי,

מיום שנברא העולם ועד עכשיו.

זה לא... כן,

נכון.

יש תוספת.

שנו חכמים בשמו של רבי שמעון בר יוחאי.

הכיכר והמקל

ניתנו כרוכים מן השמיים.

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם שברתם את התורה,

הרי כיכר לאכול.

ואם לאו,

הרי מקל ללקוט בו.

יש סנקציות.

אתה לומד תורה,

יש כיכר, יש מזונות, יש פרנסה, הכל בסדר.

אתה לא לומד תורה,

יש מקל ללקוט בו.

רבי שמעון בר יוחאי אומר,

התורה שנבראה בשביל ישראל

קיימת לעולם מול עולמי עולמים.

אז ישראל שנבראו בזכות עצמם,

על אחת כמה וכמה...

אם התורה שנבראה לצורך ישראל היא קיימת לעולמי,

אז ישראל שנבראו בזכות עצמם,

על אחת כמה וכמה שהם חיים לנצח נצח הם.

רבי שמעון בר יוחאי אומר,

מדוע תקנו חכמים זיכרונם לברכת התפילה בלחש?

כדי לא לבייש עוברי עבירה,

שמתוודים בתפילה על חטאיהם,

כפי שלא קבעה התורה,

מקום מיוחד במזבח להקריא בו קורבן חטאת,

כדי שלא יכירו בחוטא.

רבי שמעון בר יוחאי אמר,

אילו היו ישראל שומרים שתי שבתות קלקטן,

מיד היו נגענים.

רבי שמעון בר יוחאי דרש את הפסוק עמד וימודד ארץ.

מדד הקדוש ברוך הוא את כל האומות

ולא מצא אומה שהייתה ראויה לקבל את התורה אלא ישראל.

מדד הקדוש ברוך הוא את כל הדורות ולא מצא דור

שהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר.

מדד הקדוש ברוך הוא את כל ההרים ולא מצא הר שתינתן בו התורה אלא הר סיני.

מדד הקדוש ברוך הוא את כל העיירות

ולא מצא עיר

שראויה שייבנה בה בית המקדש אלא ירושלים,

ולא מצא ארץ

שראויה להינתן לעם ישראל אלא ארץ ישראל.

רבי חנין, ברגע שהוא אומר, עושה הכל מסוים,

זה הכל מסוים.

נביא כל תרבו לנו תורה ומסוות שנה אמרו לנו תורה ומסוות שנה אמרו לנו תורה ותורה יעדים.