מה מעמדו של הנמשך אחר חומרו בעולם הבא? | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 14.06.2020, שעה: 06:57
הרב: נציב יום, רינה בת סבטה, מקסים בן יפה, יזכו לעשות עליה לארץ הקודש בסיעתא דשמיא מהרה, ושבעלה וכל הילדים יתרצו ויסכימו, והניירת הנחוצה תזדמן להם בנקל אמן ואמן.
קהל: אמן.
הרב: "'מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד'. דעת בעל מנורת המאור: "בעל תשובה הוא אדם אשר מצד היצירה הוא נוטה אחר החומרי, וכובש את יצרו, ורק הוא משובח ביותר!'. אבל דעת הרמב"ם: 'בעל תשובה כבר טעם טעם חטא ופירש ממנו וכבש יצרו, ואפילו מצד היצירה הוא נוטה אחר הרוחני ומשובח ביותר!'".
זאת אומרת הם נחלקים; מי זה שהוא יותר מהצדיקים, ושצדיקים לא יכולים לעמוד במחיצתו, האם זה מי שמיצירתו, מרגע שהוא נולד הוא נמשך אל החומר וכבש אותו. או גם מי שהיה נמשך מתחילת יצירתו לרוחני, ואחר כך נכשל תקופת מה, ואחר כך כבש את יצרו, אם הוא משובח ביותר? דעת הרמב"ם - זה האחרון, והקודם זה דעת רבינו אבוהב, בעל מנורת המאור.
בשבוע שעבר למדנו, "עיקר ההבדל בין בעל תשובה וצדיק גמור הוא, שהצדיק הגמור נולד בקדושה ובטהרה והוא קדוש מרחם אמו, ומצד היצירה הוא נוטה אחר הצד הרוחני, ובעל תשובה נולד בטומאה ובזוהמה, ומצד היצירה הוא נוטה אחר הצד החומרי, ועם כל זה הוא עוקר את חומרו הגס והעכור ומזככו ומטהרו, והוא כובש את יצרו בכל יום ויום תמיד! עליו אמרו זיכרונם לברכה במסכת ברכות לד': "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין!". אבל אם מצד היצירה אינו נוטה אחר הצד החומרי, אלא הוא עצמו הגביר את תאוותו, מצד בחירתו, ומסיבה זו הוא נוטה כעת אחר התאווה ביותר, והוא כובש את יצרו בכל יום תמיד, הרי אין לו אותה מעלה יתירה אשר השיגו הצדיקים הגמורים".
זאת אומרת זה לא כמו מי שהיה מתחילת יצירתו נמשך אחר החומרי ובא בטומאה וכבש את יצרו, מי שהיה מצד יצירתו נמשך לרוחני, אבל הוא בבחירתו החליט להגביר תאווה, ואחר כך הוא כבש, אז אין לו מעלה יתירה על מה שהשיגו הצדיקים הגמורים. "אבל זאת דעתו של מחבר ספר הקדוש 'מנורת המאור'. והיא גם דעת המדרש בפרקי תשובה וגהינום.
אך הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ז' הלכה ד', אינו סובר כן וזה לשונו: "ואל ידמה אדם בעל תשובה, שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן! אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם!! ולא עוד, אלא ששכרו הרבה, שהרי טעם טעם החטא ופרש ממנו וכבש יצרו, אמרו חכמים: "מקום שבעלי התשובה עומדין, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו!" כלומר, מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם, מפני שהם כובשים יצרם יותר מהם". אז זה שתי דעות; רבינו אבוהב ורבינו הרמב"ם.
"מבואר בזה דעתו הגדולה של רבינו הרמב"ם, דאפילו אדם אשר מצד היצירה נוטה ביותר אחר הצד הרוחני ומצד בחירתו הגביר את התאווה בעצמו, ולכן נטייתו כעת אחר הצד החומרי ביותר אף על פי כן אם זוכה וכובש את יצרו הבוער כתנור אש בקרבו, יזכה במעלה יותר נכבדה מאותה המעלה אשר היה זוכה בה מצד היצירה, ובזה אמרו "מקום שבעלי תשובה עומדין, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".
אם נצייר את זה בציור פשטני, אחד שגדל בבית חרדי, והיה יהודי כשר מאה אחוז (100%) והגיע לגיל הטיפש עשרה ואחר כך התדרדר ונמשך אחרי החוץ, 'הציץ ונפגע' מה שנקרא, ואחרי זמן החליט לחזור בתשובה ולכבוש את יצרו תמיד, עד יום מותו כבש את יצרו, אדם זה אומר הרמב"ם 'מעלתו גדולה יותר מן הצדיקים ואינם יכולים לעמוד במחיצתו!', זאת אומרת לא צריך להיות מההתחלה אחד שגדל בבית חילוני בא בטומאה לעולם מהיצירה, לא צריך הוא אומר הרמב"ם, אפילו אחד כזה מעלתו גדולה מהצדיקים.
"והחוקרים הקדמונים, הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ו' ובהגהות היעב"ץ באות ב' ועוד, חקרו: 'מעלתו של מי גדולה, האם של האיש הנוטה אחר הצד הרוחני או של האיש הנוטה אחר הצד החומרי וכובש וכופה את יצרו, קצתם סברו כי המזוכך והמנוקה מתאוות וחמדות משובח ביותר, וקצתם סברו כי הכופה וכובש את יצרו משובח יותר!" זאת אומרת מי המעלה הגדולה; אדם שנוטה לצד הרוחני ואין לו שום קושיה, אין לו שום קושי, אין לו שום משיכה לחומרי, אדם כזה הוא יותר טוב או מי שהיה נמשך לחומר כל הזמן וכבש את עצמו וכו'? יש סוברים כך ויש סוברים כך, זה משובח או זה משובח.
"ונראה שהדבר הזה תלוי בביאור המאמר, במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אם נאמר שהמעלה של בעלי תשובה היא יתרה ממעלת צדיקים גמורים, מדובר במי שנוטה אחר צד התאווה מצד יצירתו מרגע שהוא נולד, והוא כובש את יצרו, בכגון זה יש לומר שהנוטה אחר צד התאווה מצד היצירה וכובש את יצרו, מעלתו גדולה יותר מהמעלה של מי שנקי ומזוכך מתאוות וחמדות מצד היצירה". אחד נולד קדוש מרחם ואחד נולד עשיו, ועשיו חזר בתשובה, עשיו יותר גדול מקדוש מרחם!
"ומעלת המנוקה ומזוכך מתאוות וחמדות, גדולה יותר ממעלת הנוטה אחר צד התאווה, אבל שהוא הגביר בעצמו את התאווה בבחירתו" לא שנולד ככה. "ואחר כך ששב, כובש את יצרו". זאת אומרת מי שמתחילתו נמשך אחרי החומר והוא כבש את יצרו וחזר בתשובה, הוא יותר גדול ממי שגדל קדוש מרחם. אבל מי שהיה בהתחלה לא נמשך אחרי החומר ואחר כך הוא החליט להגביר לעצמו את התאוות, כמו שכתוב במדבר (יא, ד) הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, התאוו לתאוות, והוא החליט להגביר את התאוות, והתקלקל, התדרדר ואחר כך חזר בתשובה, זה לא מעלתו כמו מי שקדוש מרחם.
"אבל אם נאמר שמעלת בעלי תשובה היא יתירה על מעלת הצדיקים גמורים, שייך לומר את זה גם אפילו באדם שהוא עצמו הגביר את היצר, בזה אנחנו אומרים שתגדל מעלת הנוטה אחר צד התאווה, הן אם זה מצד היצירה שהוא נולד ככה כמו עשיו, והן אם הוא מצד בחירתו הרעה התקלקל, והוא בעצמו הגביר את התאוות. עם כל זה תגדל מעלת הנוטה אחר צד התאווה וכובש את יצרו, יותר ממעלת מי שנולד קדוש, המזוכך והמנוקה מכל תאוות וחמדות!".
אז זאת אומרת יש לנו שתי אופציות; או להגיד כמו רבינו אבוהב, או להגיד כמו הרמב"ם. "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" מה אומר על זה המהר"ל מפראג? המהר"ל מפראג אומר: "באותה מידה אשר התאווה החומרית הגופנית בוערת כתנור אש בקרבו, והוא מצליח לכבוש אותה, אז באותה מידה הרי הוא עוקר אותה מקרבו, ואפילו אם הוא עצמו הגביר את התאווה החומרית מצד בחירתו, וכעת הוא כובש אותה, הוא משובח ביותר!" אז הולך המהר"ל מפראג כמו הרמב"ם.
"ועוד מצאנו דעה אחרת, בביאור מאמר רבותינו, במסכת ברכות לד': "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין" היא דעת המהר"ל בתפארת ישראל פרק נז' וזה לשונו: "זה שהיה כל ימיו רשע וחזר בתשובה להיות צדיק, אין ספק כי הפרישה מן הדבר יותר במעלה ממי שלא היה צריך לפרוש!". זאת אומרת מעלת ר' אלעזר בן דורדיא שחזר בתשובה, כל ימיו היה שקוע בעבירה המטונפת! וחזר בתשובה, מעלתו יותר גדולה ממי שלא היה צריך לפרוש!!
"לכך אמרו בפסחים מט': "שנה ופרש יותר מכולם" מי ששנה, למד תורה, הכול היה בסדר ובסוף פרש, פקר, הוא יותר גרוע מכולם! מהגוי ומאשתו (של העם הארץ) ומכל מי שרק אפשר, הוא הכי גרוע, כי הפורש מן התורה, הוא יותר רחוק מן התורה, ממי שלא ראה תורה מימיו, זאת אומרת חרדי, עילוי בישיבה פרק עול, פרש, האדם הזה הוא יותר גרוע מחילוני גמור שמעולם לא עשה שום מצווה ושום... ורק עבירות, הוא יותר גרוע ממנו! "פרש, גרוע מכולם, כי הפורש מן התורה יותר רחוק מן התורה, ממי שלא ראה תורה מימיו, וזה שפרש מן החטא שהיה נוטה לעולם הזה הגשמי, אותו דבר, הוא יותר במעלה ממי שלא היה נוטה אחריו כלל!".
זאת אומרת כשאדם נעקר ממשהו, הוא נדבק לצד השני יותר, אם אחד נעקר מהתורה ופרש ממנה, אז הוא נעקר ממנה ונדבק לחומר עוד יותר, מי שפרש מהעבירות וחזר בתשובה הוא נעקר מהם מהחומר לגמרי ונדבק לרוחני עוד יותר. אז לכן אלה שנעתקים ממקום מסוים והולכים לצד השני, הם יותר מאלה שלא היו צריכים לעשות את זה, והם היו תמיד במצב כזה 'ביניים' מה שנקרא.
"ביאור הדברים הוא, שהנה השכר בעולם הבא מהו? דביקות בשכינה הקדושה! והדבקות בשכינה הקדושה זוהי דבקות ברוחניות, כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה ברכות יז': "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה!". ואי אפשר שיהיה אדם דבוק באור רוחני אלא אם הוא מואס בעולם הזה החומרי, כי אין חוזק רוחני כרוחני שמקורו מחומרי".
זאת אומרת המעלה של 'רחב', שהיא הייתה שקועה בטומאה ארבעים שנה! והיא התנתקה מהחומר לגמרי, היא הדיבוק שלה הוא עצום, והיא זכתה להתחתן עם יהושע!! והביאה מזרעה נביאים, שמונה נביאים!!! יתרו היה דבוק בעבודה זרה, בשיא הטומאה, בדבר הכי גרוע שיכול להיות, וניתק מזה, אז החיבור שלו להידבק במשה רבינו, נותן התורה. זאת אומרת כמה, מי יכול להידבק ברוחניות יותר, דווקא מי שבא מהחומר, עזב אותו לגמרי, עקר אותו ממנו, אצלו הדיבוק הוא עוד יותר!
אם נתאר את זה סתם במשל, זה כמו שיצר הרע משך בן אדם מהרוחניות אל החומר, משך, משך, משך, משך, משך, משך, כמו קפיץ, משך, מתח, מתח, מתח, ויום אחד הוא ברח לו מהידיים טאקק, אז הוא חוזר בבום! ונידבק ברוחניות חבל על הזמן!! זה לא דומה לאחד שהיה כל הזמן ברוחניות, לא דומה.
"ואין קדושה חזקה כמו הקדושה הבאה מטומאה" יש על זה פסוק, מה הפסוק? "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד?" (איוב יד, ד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא? מאיפה יצא אברהם אבינו? מטמא! מי אבא שלו? אתם לא יודעים מי אבא שלו... תרח אבי אברהם, עובד עבודה זרה, סוחר גדול של עבודה זרה! איך יצא טהור משם? כשבאים מכוח הטומאה ובאים אל הקדושה, אז הקדושה היא פי כמה יותר ממי שגדל ככה.
"ובאותה מידה אשר התרחק מרוחניות בעולם הזה, באותה מידה הוא דבוק ברוחניות בעולם הבא, ובאותה מידה שהטבע נוטה אחר התאווה החומרית בעולם הזה, והוא כובש אותה - הרי באותה מידה הוא עוקר אותה לגמרי מקרבו בעולם הבא. ולפי זה המידה הזאת, הוא דבוק ברוחני בעולם הבא לגמרי!" אין בו שמץ, כלום, של חומר. "ובזה אין הבדל אם הוא נוטה אחר הצד החומרי מצד יצירתו, שהוא נולד ככה וכבש את יצרו, או גם אם הוא נטה אחר התאווה מצד בחירתו הרעה, והוא הגביר אותה בעצמו, אבל כששב הוא כובש את יצרו לגמרי, הרי למעשה היצר בוער בקרבו כתנור אש, והוא כובש אותו".
כי אמרנו שמי שהיה דתי והלך לצד של הטומאה הוא יותר גרוע מחילוני סתם! אז ממילא והוא כבש עכשיו, חזר בו, חזר בתשובה לגמרי, "ובאותה מידה הוא נוטה אחר התאווה החומרית בעולם הזה ועכשיו הוא כובש אותה, אז באותה מידה הוא עוקר אותה מקרבו, ובעולם הבא הוא דבוק ברוחני.
זוהי כוונת הדברים שכתב המהר"ל בנתיבות עולם, נתיב התשובה פרק ד', וזה לשונו: "למאן דאמר בעלי תשובה יותר גדולים, כי בעלי התשובה שמסלקים את החטא דבר זה הוא סילוק הגוף!" הוא מסלק את הגוף לגמרי הבעל תשובה הזה. זאת אומרת הוא לא נמשך אחר גופו כלל "והוא יותר מן הצדיק! למה? שהרי הצדיק לא היה גובר לבטל את הגוף שלו, ולפיכך לעולם הבא שהוא העולם שאין שמה פחיתות הגוף, בעל תשובה הוא יותר!".
אמרנו, הרבי מסאטמר רבינו יואל זכרונו לחיי העולם הבא, הוא אמר על הפסוק שאמר משה רבינו ליתרו (במדבר י, לא): "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" אז הוא ביקש שלא יעזוב אותם ויחזור למקומו אלא שימשיך איתם לכיוון ארץ ישראל, יתרו לא הסכים, אבל אחד מהתירוצים שהוא אמר לו וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם וכי חסר למשה רבינו עיניים, הוא צריך את העיניים של יתרו?
אלא יתרו היה 'כהן און' הוא עבד כל עבודה זרה, והוא מאס בהם, ביסר בהם, בעט בהם, ראה שאין בהם ממש זרק אותם לפח. אדם כזה, שום עבודה זרה בעולם לא תמשוך אותו, כלום, הוא מנותק מזה לגמרי. עכשיו, משה רבינו פוחד! בדרך שהולכים לכיוון של ארץ ישראל, יכולים בדרך להיפגש עם כל מיני עבודות זרות של כל מיני אנשים שנמצאים,
ואז הוא אומר לו: 'אתה תלך לפנינו וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם, מה הפירוש? אתה תראה, איפה שיש תזהיר אותנו, כי אפילו שאנחנו שומרים תורה ומצוות וקדושים והכל, בכל אופן המראה של עבודה זרה יכול להשפיע!'
לכן משה מזהיר את ישראל כל כך הרבה אזהרות, עשרות אזהרות (ויקרא יט, ד): "אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים" וכו' "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן" (ויקרא יח, ג) וכו' וכו' בכל מקום ומקום, מזהיר, מזהיר, מזהיר, מזהיר! למה? כי ישראל עבדו עבודה זרה במצרים ונכשלו אחר כך עוד פעם בעגל, ורואים שזה לא התנקה לגמרי מאצלם. אז לכן האזהרה היא גדולה. אז הוא ביקש ממנו 'אתה תהיה לנו עיניים!' משמע, שמי שהיה בצד ההוא בטומאה ויצא ממנה לגמרי, הוא עוקר אותה לגמרי ואין לה שום השפעה. ואז ממילא הוא מעלתו יותר גדולה ממי שלא התגבר. כי הוא התגבר על זה, זה לא אומר שאדם דתי אם יעמוד בניסיון כן יתגבר. נתנו על זה כבר דרשות בנושאים אלה.
"אז לפי המהר"ל מפראג, דווקא בעל תשובה מעלתו גדולה יותר! למה? כי הוא סילק את החטא את הגוף לגמרי והוא יותר מן הצדיק, שהרי הצדיק לא היה גובר לבטל את הגוף שלו, לפיכך לעולם הבא שהוא העולם שאין שמה פחיתות הגוף, בעל תשובה הוא יותר. הגמרא ביומא פה' אומרת: "האומר 'אחטא ואשוב, אחטא ואשוב' אין מספיקין בידו לעשות תשובה!"
ומה הכוונה? אפשר שיחשוב אדם 'אחטא ואשוב - ואז אני אזכה למדרגה של הבעלי תשובה', עכשיו שומע את השיעור הזה אחד דתי חרדי, אומר: 'אה מה? בעל תשובה יעקוף אותי, מה, בגלל שאני נולדתי חרדי ואני חרדי אז אני אפסיד?! אני לא אהיה במדרגה שלו, הוא יהיה בעולם יותר גבוהה מעלי, אז אני אלך לחטוא עכשיו ואז אני אעשה תשובה...' איי איי איי 'האומר 'אחטא ואשוב ואז אני אזכה לדרגה של בעלי תשובה' שהיא גדולה מדרגת הצדיקים הגמורים, בזה אמרו שאינו כן!
התורה אוסרת על האדם לחטוא, אפילו אם לפי חשבונו הוא יזכה למדרגה עליונה ביותר". זה עובר איסור חמור ביותר, עם כל מיני לומד'ס (לומדות) הוא עושה וזה אסור. 'לא מספיקין בידו לעשות תשובה!' שלא יהיה בטוח שהוא יצליח לעשות תשובה, כי מן השמים לא יסייעו לו בכלל, ולעשות תשובה אחרי שחוטאים, בלי סיוע מן השמים? כמעט בלתי אפשרי!
כי 'עבירה גוררת עבירה!' ועבירה גוררת עבירה, ונמשכים ותמיד הוא אומר: 'יש זמן, אני תמיד יכול לעשות תשובה! בינתיים תן ליהנות... עד שאני אזכה להיות יותר בעל תשובה, כמה שאני אחטא יותר, אני יהיה עוד יותר בעל תשובה...!' זה טעות!! 'לא מספיקין בידו לעשות תשובה' - זה עונש גדול! אז לכן צריך להיזהר מזה מאד.
מכל מקום ראינו שלדעת רבינו אבוהב ודעת הרמב"ם, אבל המהר"ל מכריע שבשתי האופציות; בין אם אתה נמשך אל החומר מהיצירה, בין אם אתה אחר כך הגברת את התאווה בעצמך, ובשני המקרים חזרו בתשובה וכבשו אותה עד יומם האחרון, מעלתם של הבעלי תשובה גדולה מן הצדיקים הגמורים. כי אלה כבשו את יצרם ואלה לא כבשו את יצרם.
ויש לזה עוד סיבות בשיעורים הבאים נמשיך ונלמד.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).
לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:
02-3724787
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
