העליה במעלות הסולם על ידי התפילה | הרב אמנון יצחק

נציב יום: לעילוי נשמת יוסף בן מרים מנוחתו עדן אמן, ולהצלחתנו בעזרת השם יתברך לרומם את האמת ולהשפיל את השקר ואת ביבי וכל עוזריו, ובילי הדיבילי יעלם מן העולם אמן!!!

הסולם הוא היצר הרע, היצר הרע מעלה את האדם מעלה מעלה, העטרה בראש הסולם – משמעותה חיי העולם הבא, אי אפשר לאדם לעלות במעלות הסולם אלא בכוח התפילה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה ב"ילקוט המכירי" במזמור יז': 

"אמר רבי פנחס הכהן בר חמא: "למה הדבר דומה? לסולם גדול ועטרה בראשו, 

אמר המלך: "כל מי שיעלה לראשו נוטל העטרה, כל מי שעולה לראש הסולם יטול העטרה!". 

עלה אחד והגיע לשני עוקים, עוק זה שלב שליבה בתוך הסולם, הגיע לשני עוקים ונפל, כך השני וכך השלישי. עלה אחד שהיה בו בינה, כשעלה שניים או שלושה עוקים נתמוטטו רגליו, 

התחיל לצעוק: "אדוני המלך בא וסעדני"! 

אמר לו המלך: "אם עשיתי כך לראשונים לא היו נופלים ומתים", 

אמר לו: "אדוני המלך! אותם לא קראו לך אני קראתיך בבקשה ממך עוזרני!". 

כך הוא הסולם הוא יצר הרע, בא דור המבול ושטפם, בא דור ההפלגה ושטפם, באו אנשי סדום ושטפם, זאת אומרת, יצר הרע הצליח לשטוף אותם מן העולם. הם לא הצליחו לעלות בסולם, אמרנו הסולם זה היצר הרע, לא הצליחו לטפס על גבם ולהגיע אל העטרה. בא דוד עשה אותו מעשה עם בת שבע וביקש יצר הרע לשלוט בו. בא לו בתפילה לפני הקב"ה, 

אמר לו הקב"ה: "אילו עשיתי לדורות הראשונים כך לא היו אובדים מן העולם!", 

אמר לו דוד: "אותם הם לא קראו בשמך, "אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי" (תהלים יז, ו) יש הבדל ביני לבינם, הם לא קראו לך לעזרה, אני קורא לך עזרה, אני יודע שאני צריך את עזרתך, הם לא קראו הם לא רצו לפנות אליך, אני פניתי אליך.

 הכוונה היא מהי עטרה, העטרה זה ראש הסולם, אם אתה מטפס על גבו של היצר הרע, מה זה עטרה? זה הדבקות של הנברא בבורא. בבחינת "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". מה זה סולם? זה המעלה את האדם מלמטה למעלה, מן העולם החומרי אל העולם הבא הרוחני, מי עושה את זה? יצר הרע, כי יצר הרע מגרה את התאווה החומרית, 

כשאדם דוחה אותה ביד ומואס בה, ובוחר ברוחניות, הרי הוא נדבק יותר בצד הרוחני והוא יזכה להנאת עולם הבא רוחני, וכל כבישה וכבישה שאדם כובש את יצרו - הרי בעל כורחו של היצר הרע הוא רואה שהוא עולה ומטפס במעלות הסולם על גבו בדרך העולה בית אל, מטעם זה אמרו: "הסולם הוא יצר הרע". לא אמרו הסולם זה התורה והמצוות, לא המשילו את התורה והמצוות לסולם, 

ולא המשילו את היצר הרע כאחד שמנענע את הסולם כדי שאדם יפול ממנו, אך הדבר אשר באמצעותו אפשר לאדם להתייצב נגד יצרו גם לכבוש וגם לחוף אותו - זה בכוח התפילה. כשאדם מרגיש חלשיותו אפסותו כלפי היצר, שהוא מגרה בו תאוות חומריות, אז הוא פונה לבורא בתפילה בתחנונים תעזור לי לכבוש את יצר הרע שבוער בי כאש. ואז הבורא שברא את היצר הרע - כובשו וגם דוחה אותו, והוא מעלה את האדם מעלה מעלה במעלת הסולם. 

זה היה ההבדל בין דוד המלך שכבש את יצרו ועלה במעלת הסולם, לבין דור הבמול הפלגה ואנשי סדום שלא כבשו את יצרם אלא נפלו ממעלת הסולם. אבל יען אשר דוד המלך פנה את הבורא בתפילה ובתחנונים שיעזרהו, והם לא פנו אל בוראם בבקשה שיבוא לעזרתם. עכשיו מה זה שאמרו: "בא דוד עשה אותו מעשה וביקש יצר הרע לשלוט בו? בא לו בתפילה לפני הקב"ה", 

מה זה שאמרו? העניין שבדוד המלך לא שלט יצר הרע. כמו שאמרו בבא בתרא יז': "שלושה לא שלטו בהם יצר הרע ויש אומרים אף דוד". 

וכתב המהרש"א: "ואין להקשות בדוד במעשה דבת שבע ואוריה, דמסיק פרק במה בהמה ולא חטא בזה, כמו שאמרו: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה" ושם נקטו רבותינו בלשונם: "דוקא את אנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה ואנשי סדום, אמרו בא דור המבול ושטפם, באו דור הפלגה ושטפם באו אנשי סדום ושטפם", מי שטפם? יצר הרע. 

ואמרו לנו רבותינו הקדושים: שהתפילה תועיל בכל ניסיון וניסיון, הן מצד הגוף או הנפש או השכל, והן אם האדם גופני נפשי או שכלי. ועוד הורו לנו רבותינו הקדושים: שהתפילה תועיל אפילו למי שמטבעו נוטה אחר הטומאה, אם זה מצד הגוף הנפש או השכל. ועוד אמרו לנו רבותינו הקדושים: שהתפילה תועיל אפילו באנשים גדולים שמצד היצירה הם נוטים אחרי הטומאה, בין אם היא גופנית נפשית או שכלית, 

וזאת הכוונה שהצבנו בראש הדברים, "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים לב, ז) דוקא על דור המבול פלגה ואנשי סדום, שיזכרו ויבינו הסיבה למה לא כבשו הדורות האלה את יצרם?! ולא עוד אלא שנפלו ממעלות הסולם. הסיבה שלא פנו לבורא בתפילה ובתחנונים. אם היו פונים אל הבורא שיעזרם – היו פונים בתפילתם והיו זוכים לכבוש את יצרם כמו דוד המלך. שהרי ההבדל בינם לבין דוד המלך זה לא מצד ההשתדלות אלא מצד התפילה בלבד. 

ויותר הזהירו את זה כנגד שלושה דורות עכשיו בימות משיח, שהם מכוונים כנגד דורות מבול פלגה ואנשי סדום, על זה אומר "בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" דורו של משיח שיש בו שלוש דורות, עליכם להבין את שלושת הדורות, וכן כנגד איזה דורות הם מכוונים, וגם מסיבת הדבר שנפלו ממעלות הסולם ולא כבשו את יצרם, כל זאת שלא פנו לבורא בתפילה ובתחנונים. 

זאת אומרת: מה צריכים לעשות השסניקים? להתפלל להשם: שיגלה להם את האמת, ויחשוף בפניהם השקר ויאיר את עיניהם! מהכפיה שהם כופים את עצמם להאמין וכל מה שהם שומעים בלי בדיקה. 

שאלה: אם העוקר הוא העוקר הרע מקרבו - איך קונה אדם עולמו בכבישת התאווה, אמרנו שאם הוא מתפלל אז הקב"ה עוזרו והוא כובש את תאוותו. אז אם הקב"ה עוקר הרע מקרבו איך אדם קונה את עולמו איך הוא קונה עולם הבא בזכות זה בכבישת התאווה? התשובה: הבחירה מצד האדם הכבישה מצד הבורא. מי שבוחר ברוחניות קונה חלקו בעולם הבא מצד הבחירה בלבד, 

וגם הכבישה נחשבת כאילו מן האדם היא, מחשיבים לו גם כאילו הוא כבש את יצרו אפילו שזה היה בעזר השם. אז השאלה היא שאלה גדולה: אי אפשר לאדם לזכות לעולם הבא רוחנית רק אם הוא עומד בפרשת דרכים, ויש לו בחירה לבחור בין עולם חומרי לרוחני, כשהוא מתנער מהעולם החומרי ממילא הוא נדבק בעולם הרוחני. באותה מידה שתתגבר בקרבו תאווה חומרית בעולם הזה, בין אם זה מצד היצירה ובין אם זה מצד הבחירה, אם ידחה אותה ביד חזקה ונפשו תמאס בה, ויבחר בצד הרוחני, ככה תהיה דביקותו ברוחניות בעולם הבא. 

עכשיו השאלה היא: אם אדם פונה בתפילה בתחנונים, לזכות להתגבר על יצרו להכניעו. והבורא מנתק אותו מהשורש החומרי, ונוטע אותו בשורש הרוחני. מוציא אותו משורשי הטומאה מכניס אותו בשורשי הקדושה. ואז הוא כבר ימשך אחרי קדושה. אז איך אדם קונה חיי עולם הבא? הרי הבורא יתברך כבש את יצרו וסילק את יצרו ממנו! התשובה היא: יש בחירה ויש כבישה. שני דינים, 

שני דברים: אדם עומד בפרשת דרכים, הבחירה בידו אם לבחור בעולם הזה שהוא חומרי או בעולם הבא רוחני. אם הוא בחר בעולם הזה רוחני - הרי קנה בזה העולם הבא רוחני מצד הבחירה שלו, והפרט אם היה נוטה אחרי חומרי או מצד היצירה או הבחירה, ובכל אופן הוא בוחר ברוחני - הרי בודאי שהוא קנה ביתר שאת עולם הבא רוחני, ואחרי שהוא בחר בצד ברוחני הוא פונה לבורא בתפילה ובתחנונים לכבוש ולכוף את יצרו. ואז הקב"ה עוזרו. 

למה הדבר דומה? אדם נמצא בפרשת דרכים, 

יש חבר'ה אומרים לו: "בא ניסע לירושלים לכותל המערבי, בא ניסע לאר"י הקדוש", 

ויש חבר'ה אומרים: "בא ניסע לאילת עכשיו כזה מזג אויר בדיוק מתאים יש גלים יש פה יש שם, נעשה זה נעשה זה...".... 

והוא נמצא על פרשת דרכים, ובסוף הוא מכריע בסוף: "יל'ה ירושלים! צפת קדימה". אז הוא פונה מהכביש שמפנה לאילת לכיוון של ירושלים, אבל אין לו כסף לנסיעות אז הוא עוצר טרמפ, ולקחו אותו הגיע לירושלים. אי, 

יגידו לו: "אתה לא הגעת בכוחות עצמך! נתנו לך טרמפ...".. 

- "מה זה משנה? אני בחרתי להגיע לירושלים, עמדתי בכביש הנכון, הרמתי יד, התפללתי לבורא "שלח לי טרמפ", מה לא בחרתי בטוב? בחרתי בטוב והגעתי לירושלים". 

אדם נמצא בפרשת דרכים, יצר הרע וחילותיו מפתים אותו לכאן, יצר הטוב וחילותיו מפנים אותו לכאן, הוא מחליט, ברגע שהוא החליט ומתפלל להשם שיעזרהו להמשיך בדרך הזאת, ולכוף ולשבור את יצרו - הקב"ה יסייע לו. אז בעצם הכבישה מי עזר לו? הבורא יתברך, אבל הקב"ה דן אותו על הבחירה, איפה שמת את עצמך, איפה מיקמת את עצמך במה אתה שואף? הפנתה עורף לאילת וכיוונת את עצמך לירושלים, אתה הולך לקדושה ברחת מהטומאה – זהו! אתה בן העולם הבא, תמשיך ככה, ברגע שהחלטת נגמר. בן אדם החליט; 

"לא יודע לעבוד לא לעבוד לישיבה לכולל..... לא יודע מה לעשות פה ושם בסוף החליט: יל'ה אני הולך לישיבה! אני הולך לכולל" 

זהו, הפנה עורף, לכל החומריות נכנס להיכלי התורה! 

מתפלל להשם: "מעכשיו אני ביד שלך, תמציא לי פרנסה, כל החשבונות שלא אצטרך לכל החומריות וכל הדברים האלה על ידי עבדות לאנשים, בין עם מסכה בין עם רטיה של כלבים, בין אם זה.... תן לי להשתחרר לשבת באוהלי התורה!". 

הקב"ה ודאי שישמח בו ויגיד לו: "עליי! דונט וורי! (אל תדאג) עלי!!" 

הבורא יתברך עונה בתפילה וכובש את יצרו ומוציא מן הכח אל הפועל את אותה בחירה הטובה שאדם בחר בה, וגם שהכבישה והכפייה הם כבר לא מצד האדם אלא מצד הבורא - מכל מקום הבחירה היא מצד האדם והוא קנה חיי העולם הבא מצד הבחירה. וזה גם מה שלמדנו ברבינו בחיי שאדם מצדו הבחירה והכוונה הרצויה, וביצוע המעשה לא בידו אלא ביד השם, הוא מקבל שכר על הבחירה בעיקר, 

אם יצליח במה שהוא בוחר או לא יצליח - זה תלוי ביד השם לפי חשבונו, אבל על הבחירה ודאי שהוא מקבל שכר על מה שבחר בכל מקרה. הבורא יתברך שמו גזר בתחילה היצירה על כל אחד ואחד מאתנו כמה פעמים תתגבר עליו תאווה חומרית, והבחירה תהיה בידו, האם אתה בוחר בטוב במספר הפעמים שבחר הבורא? האם אתה פונה בתפילה בתחנונים שיעזור לך לכבוש את היצר בכל מספר הפעמים שבאו לפניך? 

שהקב"ה גזר סך הבחירות שיהיו לפניך? אם אתה תעשה כן - תזכה להטבה גדולה ביותר שיכולים לזכות בעולם הבא. וגם כבישת היצר אפילו שנעשתה בעזרת השם יתברך נחשבת בשמים כאילו אתה עשית. כי הכבישה היא התוצאה מהבחירה שלך אתה בחרת! רק בשכר זאת הקב"ה כבש את יצרך. 

על זה ובכיוצא בזה פרשו בספרים הקדושים את הפסוק בתהילים סב, יג': " וּלְךָ השם חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" איזה חסד? אם אדם עשה מעשה אם הקב"ה משלם לו על המעשים חסד? למה זה נחשב חסד? היינו כמעשה הוא ממש!! זאת אומרת: מדובר פה לפי הפירוש הזה, שהקב"ה עושה חסד עם הבן אדם, שאפילו שהוא לא כבש את יצרו בכוחות עצמו בלד אלא על ידי הבורא! זה נחשב כְּמַעֲשֵׂהוּ! 

השם מחשיב כאילו הוא עשה את הכל מההתחלה עד הסוף! גם בחר וגם כבש! אפילו שהקב"ה עזר לו בכבישה, בבחירה, לא בבחירה! אדם בחר. במהרש"א בברכות י' דיבור המתחיל "חטאים כתיב" מה שאמרו בברכות לג': "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" אינו סובב אלא על מעשה הבחירה בלבד, אבל מעשה הכבישה בידי שמים הוא מפורש. ועל זה אמרו ביומא לט': "הרוצה להיטהר מסייעין אותו" ומה כתב שם: "וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה!" 

מי שמבקש רחמים מהבורא: "אני רוצה! אני רוצה בתשובה אני רוצה", 

מה הוא בוחר? לחזור בתשובה. הרי זה בכלל "הרוצה להיטהר וכבר מסייעין לו". עצם זה שהוא מפנה פיו ולבו להשם 

ואומר לו: "ריבונו של עולם! אני רוצה לחזור בתשובה להתקרב אליך אני רוצה להידבק בך עזור לי!" 

זה נקרא "הרוצה להיטהר כבר מסייעין לו" השם יסייענו על מעשה הרצונות, שנהיה דבוקים בו, ולא בביבי ולא במסכות, ויסיר את השקורונה ויסיר את השוקורונה מאתנו, וידביק אותה בשקרנים, ואת החיסונים יתן להם בכפליים, וידלל אותם כפי כוונתם, והקב"ה ירבה אותנו, ונפרוץ בארץ ונצליח, ונשגשג על אפם וחמתם ועיניהם אמן ואמן, אמן!!! 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".