נח נתקדש בשלש קדושות | הרב אמנון יצחק

נציב יום: ברק בן ניקול, השם יושיע אותו מהרה, תוכח חפותו, ישוחרר מבית האסורים של הגויים מהרה ובשמחה אמן ואמן, אמן!!

ממשיכים מאתמול, נח חי בשלוש תקופות: התקופה הראשונה:קודם המבול. התקופה השניה: בעצם תקופת המבול. השלישית: אחר המבול. נח נתקדש בשלוש קדושות: בגופו בנפשו ובשכלו. עוד כתב בספר "שפתי כהן" {שהזכרנו אתמול} :ב"אמת היה ראוי שגם נשמת נח תתגלגל שלוש פעמים". אמרנו שדור המבול התגלגל בדור הפלגה, ואחר כך התגלגל באנשי סדום. 

אז היה ראוי שגם נשמת נח תתגלגל שלוש פעמים. אך ברוב חסדו גמלהו הבורא יתברך טוב, והמיר לו עונש הגלגול בזה שתקופות חייו נסדרו לפי שלוש תקופות שונות. התקופה הראשונה: קודם המבול. התקופה השניה: בעצם תקופת היות המבול. והתקופה השלישית: אחר המבול. זאת אומרת: 600 שנה זה היה לפני המבול, שנה זה היה זמן המבול, ואחר כך עד 950 אחר המבול. והבורא יתברך חישב לו זאת כאילו נתגלגלה נשמתו שלוש פעמים. 

זאת הכוונה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה במדרש תנחומא בראשית פרק ה: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) שלוש פעמים בפסוק למה? למה מוזכר שלוש פעמים? כי נח ראה עולם בישובו, ראהו בחורבנו, וחזר וראהו בישובו. שלושה עולמות הוא ראה: עולם מיושב עולם חרב, ועולם מיושב. 

הכוונה היא: כי שלוש תקופות שונות עברו על נח במי חייו, תקופה ראשונה קודם המבול, תקופה שניה בימי המבול, ותקופה שלישית אחר המבול. והקב"ה גמל עמו טובה וחישב לו את שלושת התקופות כאילו נתגלגלה נשמתו שלוש פעמים. ובכל פעם ופעם הוא נקרא בשם נח. עד כאן תמצית דבריו של השפתי כהן. אז בפסוק כתוב: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", שלוש פעמים נח כנגד השלוש עולמות. 

ביאור הדברים הוא: תקופת דור הפלגה התחילה שנתיים אחרי המבול, ונמשכה 340 שנים, עד שנתמלאה סאתם, ופיזר הקב"ה את בני דור הפלגה. כמו שאמרו בבראשית רבה פרשת לח' פיסקא ט': "שנתיים דור המבול עד דור הפלגה". ואמרו שם בפיסקא ב': "דור הפלגה שנתיים אחר המבול". לא יאומן כי יסופר! נח יוצא מן התיבה, מי יש שמה? מי יש שמה? שלושת בניו והנשים. נו איך זה? שנתיים אחריהם התחיל דור הפלגה? ואיך התחיל דור הפלגה? 

דור הפלגה זה מורדים בקב"ה, עושים מגדל ונלחמים בהשם "הבונים החופשיים" איך זה מתחיל? זה מתחיל מחם, חם ששימש בתיבה, ועשה נגד השם, חם שסירס את אביו וכו'. שנתיים אחרי וזה נמשך 340 שנה, "הבונים החופשיים "יש להם זמן, הם מתכננים מאות שנים. כמו עכשיו כל התוכניות שלהם כבר מאות שנים. זאת אומרת: אתם ניצלתם מדור במבול, 

אתם ראיתם שהשם מחריב עולם ומלואו עם עושים נגד רצון השם, ושנתיים אחרי שהם יוצאים מן התיבה - אפשר שילכו למרוד בקב"ה???לא יאומן כי יסופר איזה עזות פנים יכולה להיות? ומי המלך הראשון שמרד? נמרוד, ומי מי הוא? מחם!! אז נתמלאה סאתם.{אני מקווה שבזמן הקרוב תתמלא סאתם של כל הבונים החופשיים והקב"ה יסגור חשבון סופית} - אמן!!! 

ועוד אמרו חכמים זכרונם לברכה במדרש רבה בראשית כו' פסקה א', כתוב בתהילים (א, א): "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים" "אַשְׁרֵי הָאִישׁ" זה נח, "אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד" רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר: בשלושה דורות אשרי האיש - לֹא הָלַךְ, לֹא עָמָד, לֹא יָשָׁב, מהם שלושה הדורות? 

דור אנוש דור המבול ודור הפלגה, אלה שלוש דורות. שהוא הלך בעצת רשעים והתגבר, "דור אנוש" עבדו עבודה זרה. "דור המבול" עסקו בזנות. "דור הפלגה" שוב עבדו עבודה זרה. והוא עמד בשלושה הדורות האלה ולא הלך בעצת רשעים. רבי נחמיה אומר: "בדור המבול ובדור הפלגה, אבל בדור מאנוש הוא היה קטן". בכל אופן מבואר לכל הדעות - נח מבני "דור הפלגה" הוא, אז הוא היה בדור הפלגה. 

והראייה היא: שתקופת דור הפלגה התחילה שנתיים אחרי המבול, ושבחו אותו בזה, שהרי גם הוא נתנסה באותם הניסיונות שבני דור הפלגה נתנסו בהם, והוא עמד בהם! ומעתה אחרי אשר עמד בהם, הרי נתווספה בו קדושה על קדושתו, כיוון שנתנסה באותם הניסיונות שבדור המבול - לכן זכה לקדושת הגוף. ואחר כך כשנתנסה בניסיונות של דור בפלגה - וגם בהם עמד זכה לקדושת השכל, ונתווספה לו קדושה על קדושתו. 

במבול - הוא עמד בניסיונות של הגוף כי הם עסקו בזנות. בפלגה - זה היה עניין של שכל עבודה זרה. גם בזה הוא עמד. לכן, קידש את עצמו בקדושות נוספות, וזה נחשב לו כאילו נתגלגלה נשמתו פעם שנייה, שהרי זכה לקדושה גם בדור הפלגה, מלבד מה שזכה לקדושה בדור המבול. מובא בסנהדרין קח': "צער גדול היה לנו בתיבה; בריה שדרכה להאכילה ביום - האכלנוה ביום, שדרכה לאכילה בלילה - האכלנוה בלילה". 

זאת אומרת: "שם" הבן של נח מספר לאברהם אבינו מה היו עושים בתיבה. צער גדול היה לנו לא יום ולא לילה, יש כאלה אוכלים ביום יש כאלה בלילה. בתנחומא פרשת נח פרק ב' כתוב: "כל אחד ואחד מכל מין ומין האכילם מה שלמד: הגמל תבן, החמור שעורים, וכן כולם מה שלמד היה אוכל. יש בהמה שאוכלת בשעה אחת ביום, יש בשתיים ויש בשלוש, ויש בשליש הלילה, ויש באמצעו, ויש מקראות הגבר" 'קוקוריקו'. 

אמרו רבותינו: "שנים עשר חודש בתיבה - לא ראה שינה לא ביום ולא בלילה, שהיה עוסק וזן הבריות שעמו". הרי כל העניין זה היה לתקן העולם במלכות שדי, הרי העולם בגלל מה? בגלל שהקב"ה ברא עולמו "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג) הקב"ה רצה שכולם יעשו חסד זה עם זה, זה המטרה והתכלית, "על שלושה עמודים העולם עומד" ואחד מהם גמילות חסדים. 

אז הוא היה בדור המבול, שהם היו חומסים לא עושים חסדים - חמסנים! "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יג) השם השחית את כולם בגלל הגזל שעמד בראש, וזהו גמר אותם. עכשיו צריך לתקן את העולם, אז מתקנים את העולם? בחסד. היה יכול הקב"ה לתת לנוח יאכטה שהוא יהיה מחוץ לתיבה, בתיבה יהיו הבעלי חיים, וכמו שהתיבה החזיקה אותם בנס, כי הכמויות היו אדירות! ולא יכול להכיל המקום, 

אבל בסוד המקום הקב"ה הכיל את כולם, אז היה יכול הקב"ה לספק את צרכיהם לבד, כמו שסיפק 40 שנה במדבר - מן מהשמים, אז אין בעיה היה נותן להם מן מהמים, מה בעיה מאיפה להביא? אין לו בעיה מאיפה להביא. למה צריך שנח יריח את הסירחון, ויהיה משועבד במשך שנה שלמה לא יום ולא לילה? כי כל התיקון היה להתחיל את העולם מחדש, 

"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" לילדים שלו בשביל כולם - חסד, חסד, חסד, חסד, יומם ולילה, יומם ולילה חסד!! היפך "מהבונים החופשיים" שעושים עכשיו "הפרד ומשול" בידודים, מסכות של כלבים, וכל מיני דברים. חסד! זה מה שעשה הקב"ה, ולכן הוא היה צריך להאכיל אותם הוא בעצמו יומם ולילה. ואמרו בבראשית רבה פרשה לג' פסקה ג': "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" (בראשית ח, א) מה הזכירה נזכר לו? 

שזן ופרנס אותם כל שניים עשר חודש בתיבה. אין מי ששכוח מאת השם, זוכר כל הנשכחות השם, אלא מה הזכירה שעלת לפניו? זה עצם זה שהוא זן ופרנס את כולם. הוא עמד בניסיון, הוא היה אדון עולם, הוא תפס את התפקיד של הקב"ה. הקב"ה זן ופרנס לכל - נח היה זן ומפרנס את הכל. ואמרו במדרש תהילים מזמור לז': 

"כשאמר אברהם אבינו למלכי צדק: "כיצד יצאתם מן התיבה?" 

אמר לו: "בצדקה שהיינו עושים". 

אמר לו: "וכי מה צדקה היה לכם לעשות, וכי עניים היו שם? והלא אלא נח ובניו היו שם! ועל מי הייתם עושים צדקה?" 

אמר לו: "על החיה ועל הבהמה והעוף, לא היינו ישנים כל הלילה, אלא היינו נותנים לפני זה ולפני זה". 

ידוע המדרש, שהיתה ציפור שקראו לה חול בתיבה, היא ראתה כמה הוא מצטער. נח שהיא לא ביקשה ממנו בכלל מזון, שתקה.

אז הוא שאל אותה: "למה את לא מבקשת את המזון?" 

אמרה לו: "אני רואה שאתה כל כך מצטער אז לא רציתי להטריח יותר מידי!". 

בירך אותה: "שתחיה לעולם!". 

והחול הזאת חיה אלף שנה, מחליפה את כנפיה ואת נוצותיה וזה.... ומתחדשת מחדש. זה ציפור שנקראת חול. האריה לא היה כזה, פעם הוא התאחר לא הביא את האוכל בזמן, אז הוא הקיש אותו, נתן לו כלעה אחת כמו שצריך ברגל ועשה אותו נכה. הוא יצא מהתיבה נכה והוא לא היה ראוי להקריב קורבן. הוא לא היה ראוי להקריב קורבן בגלל שהוא היה נכה. זה היה אריה. האריה נתן לו מכה. 

בעלי המוסר אומרים: נח לא קיבל משכורת על זה, הוא לא קיבל תפקיד "מנכ"ל גם החיות" רשמי, לא היה לו איזה.... הוא בהתנדבות עשה את הכל. אז מה קרה? אז הוא לא הגיע בזמן בדיוק לאריה אחר כמה דקות, מה קרה?! אין דבר כזה! - גם כשעושים חסד ועושים בהתנדבות - צריך לעמוד בזמנים. אם לא האריה נותן כלעה. 

שלא יחשוב בן אדם: "אני עושה טובות, אני עושה נדבות התנדבויות, אז אני יכול לחפף כי אני לא חייב, מה, אני לא, אני מתנדב!..." 

חסדים עושים כמו שצריך לעשות, מאיפה לומדים? מנח, מי לימד אותו? האריה! וזאת לדעת שבכל אותה תקופה, שנח זכה לעבוד את השם במידת הצדקה והחסד, שפרנס את כל הבריאה כולה במסירות נפש ממש. באותה שעה הוא זכה לקדושת הנפש ממש!! וניתוספה בו קדושה על קדושה על קדושתו. נמצא, כי בתקופת דור המבול - זכה לקדושת הגוף. בתקופת הפלגה - זכה לקדושת השכל. בתקופת שהותו בתיבה בימי המבול - זכה לקדושת הנפש. 

וכך נתקדש נח בשלוש קדושות - הגוף הנפש והשכל, ונחשב לו כאילו התגלגל שלוש פעמים! יען זכה להתקדש בשלוש קדושות! קדושת הגוף, קדושת הנפש, וקדושת השכל. אז הוא הוזכר שלוש פעמים בפסוק, כי היה בשלוש עולמות, נחשב לו שלושה גלגולים, בגלל שהוא קידש את עצמו שלוש פעמים: בנפש בגוף ובשכל. ככה קורה כשאדם משלים את הנפש: אז הוא מקבל רוח, וכשהוא משלים רוח - הוא מקבל נשמה לתקן. 

והוא עשה את זה הכל בלי לצאת מן העולם, לחזור לצאת ולחזור הכול הוא תיקן 'בחדא מחתא' מה שנקרא. אז הנה נח למדנו שהוא זכה לקדושות מלאות ושלמות. כשאדם מתקדש אמרנו בקדושה שלמה - הדבקות שלו בקב"ה היא שלמה. כיוון שאין לו שום חסרון מצד הגוף. ואין לו חסרון מצד הנפש. ואין לו חסרון מצד השכל. הרי שהוא מדובק בשלוש דיבוקים המקסימליים. 

כי אמרנו: אינו דומה עולם הבא של אדם אם הוא מתוקן בשלמות רק מבחינה אחת מתוך השלוש, או אחת שהוא שלם בשלושת הבחינות. ופה נח היה שלם בכל הבחינות, והדיבוק שלו לעולם הבא הוא מקסימלי. אשריו! גם אנחנו צריכים לעבוד על זה, שיהיה לנו שלמות בשלושת הדברים, גם גוף גם נפש וגם שכל. 

המשך יבוא.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".